שיעור בוקר 22.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות ותשובות בדרך הרוחנית

קריין: שלום אנחנו קוראים קטעים נבחרים בנושא שאלות ותשובות בדרך הרוחנית.

תלמיד: בתחילת השבוע באחד השיעורים, הרב הדגיש ששאלות במהלך השיעורים צריכות לנבוע מתוך יגיעה פנימית ולא רק בפרטים חיצוניים של הטקסט, עלינו לדעת לשאול ולעבוד נכון עם שאלות ותשובות בדרך הרוחנית, לכן הבאנו כמה מקורות בנושא כדי להעמיק יותר וללמוד מה זו שאלה, מה זו תשובה, ואיך שואלים נכון.

קריין: קטע מס' 1

"כל הבנין נבנה על שאלות ותשובות. וזה הוא שהולך בדרך ה', וזוכה לבנות בנין השכינה. ובזמן שאין לו כבר מקום של שאלות ותשובות, אזי הוא נקרא בחינת עומד."

(בעל הסולם. "שמעתי". מ"ח. "עיקר היסוד")

שאלה: האם יכול להיות שיש שאלות אבל אין תשובות לחלקן, או שחייבות להיות תשובות?

אם אדם לא יודע לענות על חלק מהשאלות זה נקרא שהוא נתקע בדרך.

תלמיד: אז חייבות להיות תשובות בכל זאת?

כן.

קריין: קטע מס' 2

"הלכה" נקרא בחינת מלכות (שזה ענין הכלה, ובזמן שהולכין להכלה נקרא "הלכה"). והוא נבנית רק על מכשולים, היינו על זמן של "שאלות". ובזמן שאין לו שאלות, אין לה את השם של אמונה או שכינה."

(בעל הסולם. "שמעתי". מ"ח. "עיקר היסוד")

שאלה: יש תקופות בלימוד שאדם יכול להשתתף בהמון שיעורים בלי שיש לו שאלה. מה זה נקרא תלמיד שיושב, לומד אבל אין לו שאלות?

יכול להיות שהוא לא מבין את השיעור, כי לא יכול להיות שמי שמבין את השיעור ויורד לעומקו, בכלל אין לו שאלות.

תלמיד: למדנו ששאלה היא חסרון, אם אין לי שאלות זה אומר שאין לי את החסרון הנכון לשיעור?

כן.

תלמיד: אפשר להוציא מהשיעור ערך בלי שיש לי שאלות?

אפשר קצת, זה תלוי באדם, באיזה מצב הוא נמצא ואיך הוא מתפלל, מתנהג, בזמן השיעור.

שאלה: מה ההבדל בין שאלה מהמוח לשאלה מהלב?

על שתיהן צריך לדעת איך לענות, אבל העיקר זו שאלה של הלב.

תלמיד: ומה היא תשובה למוח לעומת תשובה ללב?

תשובה למוח זו תשובה מערכתית, ותשובה ללב זו תשובה רוחנית.

תלמיד: אם קיבלתי תשובה ללב יש בי משהו שהשתנה כלפי כל הדרך, כלפי הבורא?

כן.

תלמיד: הרבה פעמים אתה מתייחס אלינו כאל גוף אחד, מתייחס לשאלות שלנו ולדרך בה אנחנו מתנהגים ככלי. נניח שאני יושב בשיעור וכרגע סתום או אין לי שאלה, ולחברים יש הרבה שאלות, איך אני מתקשר מהלב לשאלה שבלב החבר?

זה עניין רגשי. תשתדל להיכנס, להתכלל בו, להידבק, לחבק אותו אולי באופן שהוא לא יידע, בצורה כזאת תקבל את מה שהוא מקבל.

תלמיד: ואז התשובה שלו תהיה תשובה לכולם?

כן.

שאלה: איך להתחבר עם השאלה והתשובה מתוך הרגש ולא מתוך השכל?

צריך להשתדל להתכלל בשואל ובעוד חברים יחד, אז נקבל גם את השאלה וגם את התשובה בצורה מערכתית, נרגיש איך התשובה פותחת את הרקיעים ומביאה את האור העליון ואנחנו מחוברים למטה באופן שהאור מחבר אותנו לכלי אחד. כך אנחנו מקבלים את המילוי ומבינים את התשובה.

תלמיד: אנחנו לומדים חומר מורכב, קשה, על מבנה העולמות, על המדרגות ויש רצון להבין זאת בשכל וליצור איזו מערכת. איזה רגשות עומדים מאחורי זה ביחסים, בעשירייה?

מאחורי זה עומד יחס של חיבור. אך ורק חיבור, יותר מזה אנחנו לא צריכים לקבוע או לתקן כלום.

שאלה: האם נכון לשאול את הרב כל שאלה שעולה בנו?

אם אתה רואה שהשאלה הזאת נמצאת בעוד כמה חברים אז ודאי שכן, אם היא רק בך אז יכול להיות שפספסת משהו או לא היית בשיעורים קודמים. אבל בכל זאת צריך לברר, כל דבר צריך לברר.

שאלה: שמעתי עכשיו ששאלה מהלב עדיפה כי היא רוחנית. הרבה פעמים אתה מזהיר אותנו לא לגלות את מצפוני הלב, איך להיזהר שמצפוני הלב לא יתגלו כשהשאלה באה מהלב ושהיא תתרום גם לכל הכלי?

עדיין לא כל כך אקטואלי בשבילנו שנגלה משהו שאסור לגלות. בינתיים נמשיך כך.

תלמיד: אני שואל כי אמרת לי פעם תוך כדי בירור ומתוך המון שאלות שלא ידענו לנסח "אל תגיד את זה למיקרופון" וזה נגע בי מאוד. אני רוצה להיזהר, כלומר, אני חושב שכולנו רוצים להיזהר, לשאול את השאלה הנכונה ושהיא תבוא מהלב, אבל גם שהיא תתרום לכלי.

נלמד את זה.

שאלה: מה ההבדל בין שאלה שאת התשובה עליה מחפשים אצל הרב לבין שאלה שאת התשובה מחפשים בעשירייה?

רצוי לחפש תשובה בעשירייה ואחרי זה לגשת לתשובה של הרב. כך זה יהיה יותר שלם, כי את מה שיבוא מהעשירייה תבין יותר.

שאלה: מה זה אומר למצוא תשובה בעשירייה?

שיש שאלה והוא רוצה לקבל עליה תשובה, אז יכול להיות שהוא עונה בעצמו או לא, אבל מלבד זאת הוא מקבל תשובה מהעשירייה ולאחר מכן נניח מברר עם הרב.

תלמיד: אבל מה זו שאלה בעשירייה, אני ממש שואל אותם בפה או פשוט מפנה חסרון שיש לי בלב לעשירייה?

לא. אתה מברר.

תלמיד: ומתי אדם פונה לבורא בשאלה?

אם זו שאלה שהוא לא יודע איך לפרמט אותה או בא לענות עליה.

שאלה: אני מנסה להבין מתי אדם פונה לעשירייה בשאלה. אתה אומר תמיד דברו בעשירייה תמצאו שם תשובות להכול, ולפעמים אתה אומר דברו עם הבורא תשאלו אותו את הכול, אז מתי כך ומתי כך?

קודם פונים לעשירייה ואחר כך עם העשירייה פונים יחד לבורא. זו צריכה להיות בעצם המגמה.

תלמיד: ומתי אדם פונה לרב בשאלה?

הרב הוא כמו עומד מהצד.

שאלה: בעצם על כל שאלה שעולה אני יודע לענות שצריך יותר להתחבר או להתפלל. האם אתה יודע לתת דוגמה לעוד שאלה שהתשובה היא לא להתחבר ולהתפלל?

בעצם לא. להתחבר זה תמיד נכון.

תלמיד: אז מה זה אומר לשאול? אני שאלתי לאורך שנים, אני חושב שאם הייתה תחרות, הייתי לוקח מקום ראשון. אבל מלבד שתי התשובות האלו, איזו עוד תשובה יכולה להיות?

לא יודע, נברר את זה.

שאלה: מהי מבחינתך שאלה שאתה חושב שהיא טובה?

זאת שאלה שכולם מרגישים שהיא במקום, כל אחד לחוד רוצה למצוא עליה תשובה, וכולם מבינים את התשובה שמקבלים מהמורה או מהבורא, או מבחוץ, לא חשוב.

תלמיד: לפעמים יש לי ציור בראש על הדברים שאנחנו לומדים. האם עליי לחלוק את זה ולספר את הציור ולשאול אותך אם זה נכון או לא נכון? כי יש ז'אנר כזה בזמן האחרון של שאלות.

לא. זה לא היה אצלנו אף פעם עם רב"ש. דווקא ההיפך.

שאלה: האם תשובה היא בהכרח מגיעה כתשובה גם לשכל וגם לרגש?

בדרך כלל לפחות שכלית.

שאלה: לפעמים יש חיסרון ואדם מקבל תשובה. איך הוא יודע להבדיל בין הבחנה שכלית לרגשית?

כשהוא שומע תשובה, אז הוא מרגיש אם זה מספק אותו או לא.

תלמיד: לפעמים השכל יכול לספק, התשובה השכלית יכולה לספק.

בסדר, אז זה סיפק אותו.

תלמיד: איך נזהה אם יש פה תשובה שלמה או חלקית? האם יש דרך כזאת?

לא. תנסה לברר.

תלמיד: רק לפי הרגש, רק לפי הבירור.

כן.

שאלה: יש אנשים שאצלם לא מתעוררת שאלה, ויש אנשים שיש להם המון שאלות פנימיות בוערות, אבל מרגישים שזה מאוד אישי וזה לא יתאים לכולם. מה עושים עם השאלות האלה?

האדם עדיין לא הגיע למערכת הנכונה של השאלות, אחרת היה מקצר בהם בהרבה. לכן כדאי שיחשוב, שיחלק את השאלות לכמה קבוצות, על הבורא, על הספרים, על חכמת הקבלה, על הקבוצה, על עצמו, ואז יתחיל לברר. פתאום הוא יראה שיש את הדברים האלה בספרים, בכל מיני דברים, כמו במדע.

תלמיד: כלומר זה יתברר עם הזמן, אדם לא חייב לקבל תשובה באותו מקום שהוא מרגיש את השאלה.

לא. אני ממליץ שאדם קודם כל יחשוב ויחלק את כל השאלות שלו לכמה קבוצות. ואז הוא יראה מה תלוי במה, איזו קבוצה, איזו ידיעה, איזה תהליך. ואולי קודם כל צריכה להיות עבודה בקבוצה.

שאלה: פעם כשהגעתי, אז היו מעט שאלות בשיעור והרבה תשובות, כל תשובה של הרב הייתה עמוקה, רחבה, מקיפה. היום יש הרבה מאוד שאלות והתשובות הן מאוד קצרות, חדות, לאקוניות.

כן.

שאלה: מה התפתח? מה השתנה? מה צריך להוציא מזה?

אנשים שמבינים טוב אחד את האחר מספיקות כמה מילים ביניהם והם יכולים להכניס בזה המון תוכן. ואלו שלא כל כך מבינים את הדברים, הם בדרך כלל מדברים שעות, ומה התועלת? אתה יכול להכניס את זה במשפט אחד. לכן כך אני צריך לראות את הדברים. ובחכמת הקבלה תמיד מדובר שיהיה מקום לשכל ופחות מזה במילים.

תלמיד: אז המצב הרצוי הוא שאלות קצרות ותשובות קצרות וכמה שיותר.

זה לא העיקר לקצר, אבל חכמת הקבלה אוהבת קיצורים.

תלמיד: שאלו בהתחלה מה עושים עם הכמות הזאת של השאלות בשיעורים ואיך להרגיש את השאלה מהלב. ונתת הנחיה להידבק בחבר, להתכלל בו, להיכנס בו, להרגיש את השאלה בצורה מאוד עמוקה, פנימית. לעומת זאת אתה מכוון אותנו בזמן האחרון לא להיכנס ולהידבק ולהתכלל בכזאת צורה בחברים שהם לא בעשירייה הקבועה שלי, כלומר בעשירייה שלי כן, ובקבוצה הכללית לא מדי, כך אתה גם מכוון אותנו לקראת הכנס. איך מצד אחד אני צריך להתכלל בכל חבר ששואל פה את השאלה עד העצם, ומצד אחר, הוא לא חבר שלי מהעשירייה? אני לא מבין את היחס.

אין ברירה, בכל זאת יש סולם, והעשירייה של כל אחד צריכה להיות במקום העליון, ולמטה מזה כל יתר העשיריות והחיבורים ביניהן עד המצב שלנו.

תלמיד: לכן אני שואל, כי רוב השאלות שנשאלות בשיעור הן לא מתוך הלב של החברים בעשירייה שלי.

כן, אבל אתה יכול להתכלל מהם, מי אמר שלא?

תלמיד: מה זה אומר להתכלל מהשאלות של החברים בזמן השיעור בצורה שהיא נכונה?

זה אומר שאני שומע ממקומו, כאילו אני מקבל את השאלה ואני צריך לתת תשובה, ואיך התשובה שלי לפי דעתי שונה או דומה לשאלה שלו, והתשובה גם כך. וזה עוזר לנו להיות בקבלה והשפעה דומה בינינו.

תלמיד: אבל מה המיקוד של העבודה בעשירייה הקבועה שלי בזמן השיעור? אני מבין את הגישה הכללית, אבל הפוקוס שאתה לוקח אותנו הוא לתוך העשירייה שלי, כמו שאמרת עכשיו שהיא במקום העליון. אז איך במהלך השיעור, בזמן שאני מתכלל עם שאלות של כל החברים מהכלי, אני עדיין ממשיך את העבודה שלי בתוך העשירייה הפרטית הקבועה שלי?

כשאתה מתקדם עם קבוצות אחרות ואתה מבטא את עצמך גם בשאלות ותשובות, אז יש לך את קבלת השאלה מהעשירייה שלך שאיתה אתה יושב בדרך כלל, ומקבוצת בני ברוך, ומבני ברוך העולמי, יש לך כמה רמות. השאלה שלך, איך אתה נכלל מכולם?

תלמיד: נכלל אני מבין, גם אם אני לא מתאמץ, אז יש התכללות שקורית, ואדם יכול להיות כמה שיותר אקטיבי במהלך השאלות שהוא שומע מהחברים. השאלה היא, איך למקד את העבודה של ההתכללות הכללית עם כל השאלות של כל החברים, ולא לברוח מהעבודה שלי בתוך העשירייה שלי שזה המיקוד וזה העליון וזה מה שחשוב עכשיו?

באמת זה הכי חשוב, ללא ספק. אבל גם הקבוצה היותר הגדולה, נגיד קבוצת בני ברוך המקומית, ואחר כך בני ברוך העולמית, זה גם חשוב. ואתה בצורה כזאת בהדרגה רוצה להתכלל עם הכול.

תלמיד: בזמן השיעור אין כמעט עבודה קונקרטית עם העשירייה הפרטית שלי. בהכנה לשיעור אנחנו עושים עונים על שאלת סדנה, ואז יש כמה רגעים של שקט מאוד מיוחדים, ואז מתחיל השיעור. במהלך השיעור חברים מכל הכלי שואלים שאלות. אני מבין שאני צריך להתכלל בהם כמה שיותר.

נכון.

תלמיד: איך אני לוקח את כל הדבר הזה שאני עושה וכל חבר שלי עושה, ומכניס את זה לתוך העבודה בתוך העשירייה הפרטית שלי בזמן השיעור?

אבל העשירייה שלך גם נמצאת בזמן השיעור וגם נכללת ממנו. ואז אתם מתחילים לחבר את ההתפעלויות מהשיעור אצל כל אחד ואחד, ומכולם יחד.

תלמיד: בפנים מחברים את ההתפעלויות האלה?

ודאי, אלא איפה?

תלמיד: לא, כי יש גם עניין של סיכום שיעור שאתה אומר שמאוד חשוב.

כן.

שאלה: מה עושה אדם אם יש לו שאלות פרטיות, אינטימיות, כמו בעיה פרטית על החיים שהוא לא יודע איך לפתור וממי לקבל תשובה, איך עליו להתמודד? הכוונה לחדשים שמתחילים ומלאים בשאלות פרטיות יותר, הכול מעורבב, כמו פרנסה, בריאות?

אתם לא יודעים איך לענות על זה?

תלמיד: יודעים איך לענות.

אז למה אתה חושב שאתה לא יכול?

תלמיד: יכול להיות שחברים צריכים אולי איזו הכוונה למי לפנות, מתי לפנות. אין זמנים כאלה חוץ מהשיעור, אין מקום לפנות בשאלות כאלה.

על זה אתם צריכים להחליט. יש קבוצות שיש בהן אדם אחד אחראי על כל מיני דברים כאלה, אחראי על המשפחות, אחראי על חינוך הילדים, אחראי על הבריאות. וזה כבר לא שייך בדיוק לתפקוד הקבוצה.

אצלנו נהוג יותר להיות בקשר עם הבורא, תעלה אליו את הבקשות שלך, התפילות שלך וכל מה שאתה רוצה להגיד, ותנסה לשמוע ממנו תגובה. ככה זה יהיה הכי טוב.

תלמיד: אנחנו שמחים להזמין את כל החברים לצפייה משותפת, מהנה בסדרה "הסדנה". זו סדרה שמתארת ניסוי חברתי של משתתפים מרקעים שונים שנפגשים יחד כדי לגלות מה מחבר ביניהם. זה מבוסס על דברי הרב, בנושא הערכים של הסדנה.

כל החברים מוזמנים ב-27.8 בשעה שש לבית קבלה לעם פתח תקווה מגיל 18 ומעלה.

זה מוצר שאנחנו רוצים שהחברים ימליצו לחברים שלהם, יכניסו גם את הכוונה והלב שלהם שהמוצר יתפשט לכל אדם.

(סוף השיעור)