שיעור בוקר 03.01.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג',

עמ' 1647, מאמר 102. "מעשים טובים נקראים בנים"

עמ' 1774, מאמר 355. "מי שאין לו בנים"

קריין: רב"ש ג', רשומות, עמוד 1647, מאמר 102, "מעשים טובים נקראים בנים".

מעשים טובים נקראים בנים

"מעשים טובים נקראים בנים. ובנים גם כן נקראים, הבנה וידיעה. ואבות נקראים הסיבות, שמולידים את ההבנה. לכן כשעוסקים בתורה, רוצים שעל ידי התורה ומצוות שעוסקים, יהיו הבנה וידיעה.

... מה שאין כן צדיקים ... הבנים של ... מעשים טובים, כמו שפירש רש"י, "ללמדך, שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"."

תלמיד: כתוב, "ואבות נקראים הסיבות, שמולידים את ההבנה". מה הן הסיבות שמולידות את ההבנה? על מה מדובר?

על סיבות.

תלמיד: סיבה להבנה.

כן. הבנה נקראת בנים, ואבות שמולידים את הבנים הם נקראים סיבות.

תלמיד: כתוב בקטע שרוצים שיהיו על ידי התורה והמצוות הבנה וידיעה, ואנחנו לומדים שהבנה מתקשרת לחכמה, לרצון לקבל, ואילו אנחנו רוצים לעבוד מעל הדעת. איך זה משתלב יחד?

נראה איך זה משתלב יחד. אבל באמת זה כך. בזה שאנחנו דוחים את החכמה, אנחנו מקבלים את החכמה.

תלמיד: למה רוצים שיהיו הבנה וידיעה, ולא רוצים שתהיה אמונה? מה פשר הדרישה הזאת "על ידי העסק בתורה ומצוות שיהיו לי הבנה וידיעה"? למה לא אמונה, כוחות לעבוד ללא טעם, דברים כאלה?

כי זה יותר ברור מה אני צריך להשיג, לְמה אני צריך להגיע.

קריין: רשומה 355 "מי שאין לו בנים".

מי שאין לו בנים

"מובא בהספרים הקדושים ענין "ברא מזכה אבא [בן מזכה אבא]", היינו מה שאבא לא היה יכול להשלים, אזי הברא [הבן] מזכה אותו, במה שמשלים את חלק אביו. ונמצא בזה הוא משלימו.

ולכן לא היו לאברהם בנים, כי שניהם היו שלמים. ועל ידי הוספת ה' לאברהם, כבר מצא מקום חסרון, שעליו היה כבר מקום להתפלל על בנים. וכמו כן יצחק לא מצא מקום חסרון ועל ידי התפילה המציא לו הקדוש ברוך הוא מקום חסרון, שעל זה היה יכול להתפלל.

וכמו כן רחל הצדקת היתה יפת תואר ויפת מראה, שלא היה לה מקום חסרון. ועל זה אמרה רחל "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי".

כי מי שאין לו בנים נקרא בחינת מת, זאת אומרת שכבר אין לו מקום חסרון על מה שיצטרך להמשיך חיים חדשים. לכן מסר לו בחינת הגבורה, אשר על ידי התגברות תמיד בתורה ומצוות הוא ימשיך את השלימות הגמורה, כי דרכי בן אדם שמתקן את מעשיו על ידי תשובה.

ויש תשובה מאהבה, ויש תשובה מיראה. ויש צדיקים כוללים, אפילו מצד פרטיותו כבר זכה לתשובה מאהבה, אבל לטובת הכלל לא תיקן את התשובה מאהבה. וזו היתה מדתו של יצחק, כמו שכתוב "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים", היינו בשיעור מלא ומושלם.

ובזה נבין מאמר חז"ל, אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב, כי אתה אבינו וכו' (שבת פ"ט ע"ב)."

תלמיד: כתוב, "מה שאבא לא היה יכול להשלים, אז הבן מזכה אותו במה שמשלים את חלק אביו". מה זה אומר שהבן משלים את חלק אביו?

במילים פשוטות אפשר להגיד שבמה שהאבא לא גומר את העבודה, הבן שלו ממשיך את העבודה.

תלמיד: ובפנימיות הדברים, מה זה אומר לנו?

בפנימיות הדברים זה עניין של ירידת הפרצופים.

תלמיד: ומה זה אומר בעלייה שלנו?

בעלייה שלנו אנחנו מתקנים רק את החטאים מה שנקרא, את מה שהדורות הקודמים לא יכלו לתקן.

תלמיד: נגיד שאני נמצא במצב מסוים ולא יכול לבצע איזה תיקון שהייתי אמור לעשות בו. החיים ממשיכים ומגיע מצב אחר, האם המצב האחר יכול להשלים את המצב שקודם פספסתי?

כביכול.

תלמיד: מאיפה יש שם כוחות שעכשיו אין לי?

יש לך תנאים אחרים. העביות גברה והתנאים שונים, לכן אתה עכשיו מסוגל.

תלמיד: כתוב "ויש תשובה מאהבה, ויש תשובה מיראה. ויש צדיקים כוללים, אפילו מצד פרטיותו כבר זכה לתשובה מאהבה, אבל לטובת הכלל לא תיקן את התשובה מאהבה". איך מתקנים לטובת הכלל תשובה מאהבה?

אני לא יכול להגיד. זו באמת שאלה, היא גם מורכבת מכמה דברים, ואולי נלמד זאת אחר כך.

תלמיד: לי קצת מסובך מה שהוא כתב פה. הוא מדבר על בנים, ואתה הסברת שבנים הם הבנה, בינה, הבנה יתרה. ובאותו משפט הוא כותב, "על ידי התגברות תמיד בתורה ומצוות הוא ימשיך את השלימות הגמורה". זה קונפליקט, ממש זה נגד זה. מצד אחד הוא אומר תפעיל את השכל שלך, ומצד שני תפעיל את כוח ההתגברות שלך, שזה יחס, זה משהו אחר לגמרי. פה אתה צריך להבין, ופה לעשות התגברות, משהו פנימי עם הנפש שלך. האם אלו שני כוחות נפרדים שצריך לחבר ביניהם?

כן, כאילו כך.

תלמיד: אולי נקרא את זה שוב. זה יפה, אבל זה יש ניגוד אינטרסים בתוך משפט אחד.

"מובא בהספרים הקדושים ענין "ברא מזכה אבא [בן מזכה אבא]", היינו מה שאבא לא היה יכול להשלים, אזי הברא [הבן] מזכה אותו, במה שמשלים את חלק אביו. ונמצא בזה הוא משלימו." עד פה זה ברור.

"ולכן לא היו לאברהם בנים, כי שניהם היו שלמים. ועל ידי הוספת ה' לאברהם, כבר מצא מקום חסרון, שעליו היה כבר מקום להתפלל על בנים. וכמו כן יצחק לא מצא מקום חסרון ועל ידי התפילה המציא לו הקדוש ברוך הוא מקום חסרון, שעל זה היה יכול להתפלל.

וכמו כן רחל הצדקת היתה יפת תואר ויפת מראה, שלא היה לה מקום חסרון. ועל זה אמרה רחל "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי"". "הבה לי בנים" זה הבה לי הבנה, היא רוצה להבין.

ופה מתחיל הסיבוך, "כי מי שאין לו בנים נקרא בחינת מת," אם אדם לא מבין, אז הוא מת. ופה היופי כשהוא מסביר, "זאת אומרת שכבר אין לו מקום חסרון על מה שיצטרך להמשיך חיים חדשים. לכן מסר לו בחינת הגבורה, אשר על ידי התגברות תמיד בתורה ומצוות הוא ימשיך את השלימות הגמורה, כי דרכי בן אדם שמתקן את מעשיו על ידי תשובה". למה הוא התכוון בתשובה?

שהוא מעלה את עצמו לכתר.

תלמיד: ואז הוא כותב "ויש תשובה מאהבה, ויש תשובה מיראה. ויש צדיקים כוללים, אפילו מצד פרטיותו כבר זכה לתשובה מאהבה, אבל לטובת הכלל לא תיקן את התשובה מאהבה. וזו היתה מדתו של יצחק, כמו שכתוב "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים", היינו בשיעור מלא ומושלם. ובזה נבין מאמר חז"ל, אמר רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב, כי אתה אבינו וכו' (שבת פ"ט ע"ב)."

"מעשים טובים נקראים בנים. ובנים גם כן נקראים, הבנה וידיעה. ואבות נקראים הסיבות, שמולידים את ההבנה. לכן כשעוסקים בתורה, רוצים שעל ידי התורה ומצוות שעוסקים, יהיו הבנה וידיעה". זה פרדוקס. אנחנו למדנו איתך שלא צריך להבין, צריך להרגיש, ופה הוא מדבר על הבנה.

ופתאום הוא עובר, "מה שאין כן צדיקים ... הבנים של ... מעשים טובים, כמו שפירש רש"י, "ללמדך, שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים"".

קראנו שכל העניין הוא לא להבין, ובן אדם רוצה לדעת, להבין, אבל לא, אחרת איך הוא יתקדם. אמרת שהחמור נושא ספרים. אנחנו לא רוצים להיות חמורים נושאי ספרים, אנחנו רוצים להרגיש, זה כוח התגברות להיות כוהן, אז איך עושים את זה? למה הוא כותב על שני הכוחות, להבין וכוח התגברות? איזה קשר יש ביניהם?

(סוף השיעור)