שיעור בוקר 05.04.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

פסח - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "פסח", קטעים נבחרים מן המקורות. תת נושא "הרועה הנאמן", קטע מס' 153.

הדבר העיקרי שיש לנו בפסח הוא שמופיע משה בזמן ההתארגנות שלנו בינינו, בחיבור בינינו, ביציאתנו מהאגו שלנו, משליטת הפרעה, משליטת האגו שלנו. זה דבר מיוחד מאוד שאנחנו צריכים להשקיע בו כוחות ככל האפשר, לאתר את כוח משה שאחריו, אחרי הכוח הזה אנחנו מסדרים את עצמנו, להתקדם עוד ועוד לאן שכוח משה מוביל אותנו.

לכן משה נקרא "הרועה הנאמן", "רעיא מהימנא", שהוא מבצע את פקודות הבורא כלפי עם ישראל. זאת אומרת, כלפי כל אותה הקבוצה הגדולה שיצאה מבבל, מכל אומות העולם שמילאו אז את בבל, ומי שרצה גם יצא כך ממצרים אחרי משה וראה בזה את ההתקדמות שלו לקראת הבורא.

האמת היא שכוח משה תמיד נמצא לפנינו. משה זה גם מהמילה "מושך", מוציא אותנו מהאגו שלנו. וכך אנחנו שהולכים אחריו, עוברים לאט לאט ממצרים, משליטת האגו שלנו, לארץ ישראל, לשליטת כוח ההשפעה, הבורא שמאיר לנו.

ובדרך אנחנו מחליפים כוח אחד לכוח אחר. אנחנו מרגישים עד כמה האגו שלנו עוזב אותנו לאט לאט, לפעמים בקפיצות, לפעמים בצורה שקטה, ובמקומו מגיע לנו כוח השפעה, כוח חיבור, כוח עזרה הדדית שבינינו, וכך אנחנו מגלים את הכוחות שפועלים מחוץ למצרים.

משה כולל את כל הכוחות שמביאים אותנו מפרעה, שהוא כוח שליטת האגו שלנו בכל תוקפו, ועד גמר התיקון שכבר שולט כוח השפעה, אהבה, חיבור. משה ממש מראה לנו את כל הדרך, כמו שכתוב שכוח משה חי בכל דור ודור.

קריין: נתחיל בקטע מס' 153. כותב הרב"ש.

"קרא משה רעיא מהימנא [רועה נאמן], וכמו כן אספקלריא המאירה, היינו שתמיד היה מאיר. ועל זה נאמר, ש"בכל ביתי נאמן הוא". וזהו בחינת משה. 

אבל היה במשה בחינת שלמה, ובחינת יוסף, כמו שכתוב, "ויקח משה את עצמות יוסף". וזה פירוש, כי כולם נאמרו למשה בסיני. וזה פירוש שקול משה כנגד ששים ריבוא, היינו שהיה כולל כולם. ומה שחושבים את מעלת משה, היינו מדרגתו המיוחדת לו, הנקרא בחינת משה. 

וכמו שאמרו חז"ל בענין היראה לגבי משה מילתָא זוּטַרתָא [דבר קטן], משום שעצמותו של משה הוא בחינה יותר גבוה, אבל בטח שהיה כלול מכל הבחינות."

(הרב"ש. 711. "לא קם נביא כמשה")

זאת אומרת, הכוח שמוציא אותנו מהאגו הפרטי והכללי שלנו נקרא "משה". הוא מושך אותנו ממש מהאגו לתכונת ההשפעה והאהבה. לכן אין לנו תכונה יותר קרובה, עיקרית שאנחנו חולמים עליה, רוצים לגלות אותה, כתכונת משה. הכוח הזה משה, הוא בעצם המחבר בין האגו שלנו שהיה לפני יציאת מצרים עם הרצון להשפיע שאנחנו מפתחים בעזרתו אחרי יציאת מצרים.

כל זה בעצם עובר דרך משה. לכן כתוב שהוא מתגלה בכל דור ודור והוא מכיר את כוח ההשפעה ואת כוח הקבלה בצורה השלמה, ויודע איך לחבר אותם ולהביא את כוח הקבלה לתיקונו השלם על ידי כוח ההשפעה שהוא מגלה. זה בעצם כוח משה שאנחנו רוצים לגלות בנו.

שאלה: היום זה היום הראשון של פסח. איך אתה מצייר את היום הראשון ואת היום האחרון?

בשבעת ימי פסח אנחנו צריכים לגלות בנו כוח חיבור, דרכו אנחנו נגלה כוח השפעה הדדית בינינו שגדל מיום ליום, ולפי זה אנחנו סופרים את מדרגות העלייה שבהן אנחנו צריכים לעלות, ממקום שכולו אגו, מצרים, עד למקום שבו אנחנו מתחברים כבר בכוח השפעה ואהבה הדדית. בקצרה אנחנו עוברים את זה בשבוע ימים, ואחר כך זה עוד מתפשט הלאה עד גמר התיקון. זה מה שאני רוצה להגיד, אני נזהר מאוד מלדבר דברים מיותרים כדי לא לבלבל אתכם.

תלמיד: למה אתה מצפה מהפסח הזה?

אני מצפה שאנחנו כבר נהיה בנכונות מסוימת להתעלות למעלה מהאגו שלנו, וכל אחד יחשוב כל הזמן איך הוא נכלל עם כוח ההשפעה, החיבור ששורה בינינו. אם נרצה לגלות את הכוח הזה, אנחנו נגלה. הכול תלוי ברצון, במאמץ שלנו, עד כמה כל אחד דורש מעצמו להתקרב לחבר, לחיות עימו, להרגיש אותו. וכך בכוח המשותף בינינו נוכל להתחיל להרגיש איך אנחנו מתעלים מעל האגו הפרטי של כל אחד ונכללים בכוח ההשפעה הכללי. זה אפשרי, ומרגע לרגע, אתם יכולים להרגיש את זה יותר ויותר חזק.

שאלה: מהו הכוח המיוחד הזה, מה בדיוק משה עושה? מה זה אומר שהוא "מושך" לעשות את השינוי מהרצון לקבל לרצון להשפיע? איך פועל הכוח הזה עלינו?

הכוח הזה מקרב אותנו בינינו, ואז אנחנו מגלים את כוח החיבור, האהבה, התקרבות זה אל זה, וזה בעצם כוח משה. הכוח הזה נעשה ככוח נגד פרעה, ועל ידי השינוי צורה שביניהם אנחנו יוצאים מהאגו שלנו, מתעלים מעליו, וזה נקרא "יציאת מצרים".

שאלה: מהו החיסרון שנקרא "משה" ואיך אפשר לגלות את התכונה הזאת?

תכונת משה היא חיבור, אהבה, כל מה שאנחנו צריכים להשיג על ידי התיקונים. ולכן הוא נקרא "הרועה הנאמן", כי כוח ההשפעה זה מה ששורה בו ומושך אותנו מהאגו שלנו, ממצרים קדימה עד גמר התיקון. משה, כוח המשיכה הזה פועל עלינו וכך עובד עלינו. מעניין שהוא לא שייך לאף משפחה מכל שניים עשר השבטים, הוא לא שייך לאף אחד, אלא מצאו אותו ביאור, בנילוס וזה סימן שהוא שייך לכולם, ולכן אנחנו צריכים לקבל את הכוח הזה, את כוח החיבור, כוח האהבה, ללכת אחריו ועל ידו אנחנו יוצאים.

שאלה: בזמן העבר לא היו כל כך הרבה אנשים, עכשיו יש מיליארדי אנשים. איך לקשור את הזמנים שעברו לזמנים שעכשיו ולברר את המצב שלנו?

אני חושב שהמצב שלנו הוא דווקא מאד סמלי, כי אנחנו עם כל האנושות נמצאים במצב מאוד מבולבל, אף אחד לא יודע איך ללכת הלאה, איך להתקדם, איך לבנות את העתיד שלנו. חשבנו קודם שבעוד חמישים שנה יהיה לנו מצב יפה וטוב, תהיה לנו היכולת לעשות הכול, יהיו לנו מכונות, נטיות יפות, יהיו לנו בידיים כלים טובים, אנחנו נבנה את כדור הארץ בצורה יפה.

עברו חמישים שנה ואנחנו רואים שדווקא המצב שלנו יותר מבולבל ויותר קשה ויותר מאיים. האנושות עם החכמה שיש בה והיכולות שיש בה, לא עושה דברים טובים עבור עצמה, לא מארגנת משהו טוב אלא ההיפך, כל אחד ואחד מיום ליום מרגיש את עצמו מבולבל, מרגיש שהוא נמצא בסכנות למיניהן.

לכן חסר לנו את אותו כוח משה שיודע איך ללכת קדימה, איך להשתחרר מהאגו שלנו, כי ברור לנו יותר מתמיד עד כמה הוא הורס לנו את כל ההווה והעתיד. זה המצב.

תלמיד: איך הפסח הזה יכול לתת לי את הכוח להתחבר בתוך העשירייה שלנו?

אנחנו נמצאים כעשירייה אחת. למרות שיש כאן ארבע מאות איש ויהיו עוד הרבה יותר, אנחנו בעצם נחשבים כעשירייה אחת. אם אנחנו נרצה להתחבר בכוח השפעה הדדי שישרה בינינו ונרצה להתקרב לתכונת הבורא, להשפעה, לאהבה, לחיבור, אז ודאי שאנחנו נוכל להצליח. לא לגמרי, אבל לפחות באיזה אחוז, אני מאוד מקווה שזה יקרה לנו ושאנחנו נבין שהכול תלוי רק בנו. כל היתר יתגלה בחיבור שלנו.

שאלה: אמרת שהצלחת הפסח תלויה במאמצים שלנו, ביגיעה שלנו. מה המקום המרכזי או האזור המרכזי שבו אנחנו צריכים להשקיע מאמצים?

האזור המרכזי הוא בינינו, בין איש לרעהו כך, שאנחנו נרצה שלא יהיה מרחק בינינו במחשבות, בחושים, בכל מה שיש ונרגיש את עצמנו כמה שיותר צמודים זה לזה, זה מה שאנחנו צריכים. יש לנו את כל ההכנות לזה ואנחנו יודעים, מבינים, מרגישים שכל ההכנות האלו כבר פועלות בנו, ולנו רק נותר לממש אותן עוד ועוד.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לעזור זה לזה לעשות מאמצים כאלה?

העיקר בדוגמה, שכולם יראו עד כמה אני משקיע את כל הכוחות שלי בתוך העשירייה כדי לקדם אותה להידמות לבורא. זה בעצם מה שאני מצפה שייצא לי מהמאמצים שלי. להשתדל לעשות כך.

שאלה: איך להבדיל בתכונת משה בעשירייה כדי שזה יהיה כוח משותף ולא פרטי שלי?

תכונת משה זה מה שאנחנו צריכים בעשירייה. משה הוא כוח מיוחד, כוח משותף שאנחנו מייצבים על ידי חיבור בינינו. הכוח הזה מושך אותנו מהאגו החוצה לתכונת ההשפעה - לבורא. אנחנו בונים את משה, לכן הוא נמצא בהסתרה, אנחנו צריכים לגלות אותו בקשר בינינו ולהגדיל אותו כמה שיותר גם בקשר בינינו.

שאלה: בקטע כתוב שלפעמים אנחנו יכולים לעשות צעד אחורה ושני צעדים קדימה, תוכל להסביר?

לפעמים אנחנו הולכים קדימה ולפעמים אנחנו הולכים אחורה, לפעמים אנחנו הולכים צעד קדימה וצעד אחורה או שני צעדים כדי לבדוק את עצמנו, כדי לראות מי פועל, מי שורה בנו. אז יש לנו לפעמים כאלו הליכות כאילו אחורה, אנחנו עוד נלמד ונראה שגם כאלו צעדים שהולכים חזרה, זו לא חזרה, אלא אנחנו דווקא על ידי זה מתקדמים.

שאלה: כתוב: "מילתָא זוּטַרתָא [דבר קטן]", למה הכוונה דבר קטן?

מדובר על יראה. יראה לגבי משה - "מילתא זוטרתא", שזה דבר קטן, משום שעצמותו של משה היא בחינה יותר גבוהה, אבל בטוח שהוא היה כלול מכל הבחינות. שאנחנו מתקדמים, אנחנו צריכים להתקדם ביראה, זאת אומרת שהבורא שורה עלינו, שולט עלינו ואנחנו רוצים כל הזמן להיות תחת חסותו, תחת השפעתו.

קריין: קטע מס' 154.

""נולד משה", נתגלה האמונה." שמשה נולד זה נקרא שהתגלתה האמונה בתוך האדם, "שעל ידי זה שרואים שיש חסרון אמונה, זה גורם להמשיך אמונה, וזה נקרא שבו נולד משה."

(הרב"ש. 228. "משה בחינת אמונה")

את לידת משה אפשר להרגיש לפי האמונה שמתעוררת באדם ומושכת אותו קדימה, להשפעה.

שאלה: מדוע משה רבנו לא היה כהן אלא לוי?

נלמד זאת בעוד כמה חודשים. צריך קודם לבנות את המערכת ואז לדבר על שנים עשר השבטים ולמה כל אחד שייך למערכת כזאת או לתת מערכת אחרת, ואז יהיה לנו ברור איך בנוי כל העולם ופנימיות העולם ושם בפנים גם משה. אנחנו עוד נלמד על כל השבטים ועל המקום שלנו שם.

תלמידה: גלגול נשמות של משה הם כהן או לוי?

למה לך עכשיו להתבלבל בזה? תלמדי פשוט. אנחנו עכשיו לומדים על תכונות - מה היא תכונת משה, מה היא תכונת ישראל, מה היא תכונת העולם. אז לפי המשיכה למטרת הבריאה כך אנחנו מחלקים את האנשים האלו, אם אפשר להגיד אנשים, גיבורים או מי שנמצא. לא כדאי לנו להביא את כולם למקום אחד, בעיסה אחת. אנחנו נלמד את זה אחר כך, יש לנו לפנינו עוד הרבה פרטים ללמוד.

שאלה: אם משה הוא כוח ההשפעה, כוח האהבה, למה הוא פחד מהפרעה? מה יש בפרעה שמפחיד את משה?

פרעה הוא האגו הכללי של כל המציאות. ובאמת, כמו שאנחנו רואים בטבע, אין יותר מפרעה, אין יותר גדול, אין יותר חזק, פרעה הוא הכוח היסודי של הטבע, לכן טבעי שהאדם מבין שנגד הכוח הזה אין לו שום כוחות להתמודד.

מה שאין כן, שמשה הולך לפרעה הוא לא נלחם נגדו, אלא הוא קודם קיבל ממנו את כל החכמה ואת כל הכוחות וגדל. אחר כך כשהוא בא אליו, הוא בא אליו נגיד כנכד מאומץ, קרוב של פרעה, פרעה הכיר אותו טוב, הוא גדל אצלו על הברכיים, כך כתוב בכמה ספרים, שיחק עם הזקן שלו וכולי. לכן אנחנו רואים שהכול יוצא מהאגו שנמצא בכל המציאות, והאגו ששולט ונמצא בכל המציאות הוא נקרא "פרעה".

לכן זה שמשה גדל בבית פרעה זה טוב, כי הוא הבין והרגיש את שליטת האגו בבני אדם ולכן הוא לא טועה עִם עַם ישראל, אלו שרוצים לצאת מהאגו, איך לצאת משם. זה מה שאנחנו לומדים, עוד נלמד הרבה על זה.

שאלה: אמרת שתכונת משה מושכת אותנו אחד כלפי השני. האם אפשר לומר שהתכונה הזאת לא נמצאת בתוכי אלא נמצאת בתוך הלב של החבר, ומתוך הלב של החבר מושכת אותי אליו.

יותר נכון להגיד שמשה הוא כוח הבורא שנמצא בכל אחד ואחד אם אנחנו מסוגלים לעורר אותו, ואז, על ידי כוח הזה אנחנו מושכים את עצמנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

תלמיד: הכוח הזה נמצא בתוכי או נמצא מחוץ לי?

נמצא מחוץ לאדם.

שאלה: איך בפסח הזה אנחנו הופכים להיות עשירייה אחת?

לפי מה שאנחנו לומדים, מזה אנחנו צריכים ללמוד איך לקיים בינינו קשרי חיבור כמה שאפשר עד החיבור הגבוה ביותר - גברים בין הגברים ונשים בין נשים, לא שגברים ונשים יתערבבו, שזה לא יבלבל אותנו.

תלמיד: אני בקושי מצליח להחזיק את העשירייה שלי כל הזמן, אז מה זה אומר להחזיק את העשירייה העולמית, את כולם כאחד?

את כולם, פשוט את כולם, כך תתאר לעצמך. בעשירייה שלך אתה עובד בצורה שאתה משקיע בה ומכיר אותם ומקורב אליהם ונמצא איתם בפועל. וכאן אנחנו רוצים לצאת קצת מחוץ לאדם, לכל אחד ואחד כלפי כל הכלי של בני ברוך העולמי ולהרגיש את עצמנו שאנחנו יכולים להתפשט בכל הכלי.

תלמיד: מה אני מחפש להרגיש שם בכלי הכללי?

חיבור, אהבה, אנשים שמבינים אותי, שרוצים כמוני - להתקרב אלי ואני אליהם.

קריין: קטע 155, כותב הרב"ש:

"כל הכבדות בעבודת ה' היא רק חסרון אמונה. כי כשאדם זוכה לבחינת אמונה שלימה, הוא משתוקק אז להיבטל לה' כנר בפני אבוקה." הסימן הוא - אם יש באדם כוח אמונה או לא. אם אני רוצה ממש לבטל את עצמי, לנטרל את עצמי כלפי הבורא, סימן שיש לי כוח אמונה. "וממילא כל האברים, היינו המחשבות והרצונות שלו, הולכים לפי מה שכח האמונה מחייבת לעשות, הם עושים. וזה שאומר, אם הוא זכה כל האברים צדיקים, היות מבחינת אמונת ה' נמשכות מחשבות ורצונות של צדיקים.

(הרב"ש. מאמר 13 "מהו רועה העם הוא כל העם" 1988)

קריין: שוב 155.

"כל הכבדות בעבודת ה' היא רק חסרון אמונה. כי כשאדם זוכה לבחינת אמונה שלימה, הוא משתוקק אז להיבטל לה' כנר בפני אבוקה. וממילא כל האברים, היינו המחשבות והרצונות שלו, הולכים לפי מה שכח האמונה מחייבת לעשות, הם עושים. וזה שאומר, אם הוא זכה כל האברים צדיקים, היות מבחינת אמונת ה' נמשכות מחשבות ורצונות של צדיקים."

(הרב"ש. מאמר 13 "מהו רועה העם הוא כל העם" 1988)

שאלה: שמעתי שכשאנחנו מוצאים את כוח המשה בתוכנו ויוצאים ממצרים, אנחנו לא נחזור שוב למצרים. איך אני יכול להיות בטוח שלא אחזור שוב למצרים?

אם היית במצרים וספגת את האגו של מצרים, הכוח של מצרים, ואחר כך מעל זה ברחת ממצרים, יצאת מעל האגו, אז אתה כבר לא צריך לחזור. כבר יש לך כוח קבלה מהמצרִים ואת כוח ההשפעה אתה מקבל עכשיו בדרך כשאתה יוצא ממצרים, דרך קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, דרך כל האירועים שעוברים ועוד. ולכן אתה לא צריך לחזור. למצרים לא חוזרים, פעם אחת נכללים עם האגו ואחר כך רק מתקנים אותו.

שאלה: שמעתי שאמרת לצעוד שני צעדים קדימה וצעד אחד אחורה. בנוסף שמעתי שכשנסעת עם הרב"ש הוא אמר לך לנסוע מהר מאוד כדי להימנע מכל מיני בורות ומכשולים בדרך. אז מה השתנה מאז להיום?

שום דבר לא השתנה. חוקי העולם כמו שהיו אז, הם אותם חוקי עולם, אין שום דבר חדש. אין חדש תחת השמש. אנחנו צריכים רק להתעלות כל פעם על פני הרצון לקבל, ודאי שהוא מתעורר כל פעם לפי התוכנית העליונה ואנחנו צריכים רק לראות איך לקבל אותו נכון, להתעלות מעליו וזו בעצם ההליכה שלנו ממצרים דרך ארץ ישראל ועד גמר התיקון.

לכן אנחנו בעצם יודעים מה לעשות. רק בחיבור אנחנו מגיעים להתקדמות בדרך כאיש אחד בלב אחד, כל הזמן רק לחיבור יותר מתקדם.

שאלה: מה ההבדל בהרגשת המשה כשהיינו בתוך מצרים לבין כשיצאנו ממצרים, איך הקרבה בינינו והחיבור בינינו משנה את ההרגשה של משה, איך זה משתנה כשאנחנו מתרחקים יותר מפרעה?

יציאה ממצרים נקרא שאנחנו בעצם יוצאים משליטת פרעה. הוא רודף אחרינו, רוצה להפיל אותנו בחזרה, כביכול, שוב לתוך אותם המים הזדוניים שעברנו. אבל אנחנו בורחים ובכל זאת ישנם עוד הרבה כוחות שקושרים אותנו עם המצרים ואנחנו נמצאים תחת שליטתם. בוכים על אותם המאכלים שהיינו אוכלים במצרים. מה לעשות? העם בוכה, העם צועק על משה למה הוא הוציא אותם בכלל ממצרים, הכול היה בסדר גמור, ידענו איך להסתדר, ידענו את חוקי הטבע. אנחנו היינו מסודרים, האגו שלנו יודע איך לסדר אותנו, כי כל אחד מכיר את האגו שלו ואנחנו בקשר בינינו איכשהו מסתדרים.

מה שאין כן, כשאנחנו עכשיו יוצאים ממצרים, אז אנחנו לא יודעים איך להתקשר אחד עם השני. כמה דקות אפשר לחיות איכשהו, אבל לא שזה כל כך פשוט. כל הזמן לחשוב על השני ולהביא בחשבון את הקשר שלי עם הזולת ולדאוג שהקשר הזה יתחזק. אנחנו יודעים על עצמנו - מי שמנסה כבר עכשיו להתקשר לעשירייה, כמה קשה להחזיק בראש ובלב את הנחיצות לחיבור המתגבר. מה עושים?

לכן כל הצרות שלנו לא נגמרות ביציאת מצרים בגבול, אלא ככל שאנחנו מתרחקים ממצרים, אנחנו לא מרגישים שאנחנו מתרחקים מהצרות. אנחנו מתחילים לראות ששליטת פרעה הייתה שליטה גם לטובתנו כביכול. היה מסודר, היה מובן מה לעשות ומה לא וכן הלאה. היה ברור.

אנחנו עכשיו מבינים שאנחנו נמצאים עדיין ברצון לקבל. כמה קשה יהיה לנו בלי הרצון לקבל וכל הזמן לחיות ברצון להשפיע, זה פשוט בלתי אפשרי עד כדי כך שכל הזמן אני צריך להתאמץ איך אני אסתדר בעולם כזה שכולם מתנהגים באהבה, בחיבור, בהתחשבות, האם אני נמצא בצורה נכונה ביניהם.

שאלה: איך להזדרז עכשיו כדי להשיג את האמונה השלמה, כדי להכניע את עצמנו באופן מלא לכוח הבורא?

לזרז אפשר רק על ידי ההשקעה בחיבור. השקעה בחיבור כמה שיותר להשקיע בקבוצה שעכשיו אתה רואה לפניך, עוד לא כל הקבוצה אבל פחות או יותר, ושאנחנו נשקיע בה יותר ויותר ויותר כדי אפילו תוך כמה ימים שאני נמצא איתם, אני אשתדל לראות אותנו כקבוצה אחת שקיימת מכאן ולנצח. לנצח. למה? כי רק בצורה כזאת אני יכול להתקשר אליהם מכל הלב ולהשקיע מעצמי בכל ליבי.

שאלה: המשפט האחרון בקטע -155 "אם הוא זכה כל האברים צדיקים, היות מבחינת אמונת ה' נמשכות מחשבות ורצונות של צדיקים." איזה מצב זה?

זה מצב שאדם מושך את כוח ההשפעה על האיברים שלו, ואז הם הופכים להיות לצדיקים. כשהם פועלים על מנת להשפיע זה לזה הם נקראים "צדיקים". אז כל הפעולות של האיברים אלה הם מחשבות, מעשים ורצונות, הם נעשים בעל מנת להשפיע. אז גוף האדם, כביכול, האיברים שלו גדלים.

שאלה: מאיפה משה לוקח כוח להילחם נגד האגו?

משה זה כוח עליון, אחד מהנציגים של כוח הבורא שפועלים על האדם. זה לא בן אדם, זה כוח שמלווה אותנו בכל דור ודור, ולכן אין שאלה מאיפה הכוח, הוא מהטבע.

שאלה: בקטע מדובר על חיסרון אמונה, ויש דוגמה של נר שמתבטל מול האבוקה שאני לא מבינה. איך מהדוגמה הזאת אנחנו יכולים לאבחן בעצמנו את חיסרון האמונה?

את חיסרון האמונה אנחנו יכולים לראות בעצמנו כשאנחנו לא נמצאים בהתרוממות, בהתעוררות, אלא ההיפך, בירידה, בנפילה, ולא מסוגלים לזוז לכלום. לכן אנחנו חייבים לפי זה לעשות תיקונים. זאת אומרת, חיסרון האמונה מורגש בנו כשהאור העליון לא מאיר בנו. וכשהאור העליון מאיר, אנחנו מוכנים לעשת הכול לפי פקודתו.

תלמידה: האם תוכל להסביר את הדוגמה של הנר בפני אבוקה, איך אנחנו רואים בה דוגמה לאמונה?

האמונה זה כוח ההשפעה שנמצא באדם. כשנמצא בו כוח האמונה, הוא פועל לפי זה, וכשלא נמצא, הוא לא יכול לפעול. לכן כל העבודה שלנו היא איך להצטייד בכוח האמונה, איך נתמלא בכוח האמונה כך שתמיד נוכל ללכת לקראת החיבור בינינו.

תלמידה: לא ברור מה הכוונה "להיבטל לה' כנר בפני אבוקה".

זה מה שאנחנו צריכים לעשות, להתבטל כלפי הבורא. ואז בכוח הביטול, נקבל ממנו כוח השפעה.

שאלה: האם בכל מצב של אמונה אנחנו יכולים להגיד שנולד משה?

כשכוח ההשפעה מתעורר באדם, זה נקרא שמתעורר בו כוח משה.

תלמידה: האם אנחנו יכולים לעורר בתוך עצמנו, בצורה מלאכותית את הכוח הזה, או שהוא מגיע מהבורא?

אנחנו יכולים בינינו להתייעץ ולהתקשר כך שתמיד נעורר את כוח משה, את כוח ההשפעה, והבורא יאיר בכוח הזה, במאמץ שלנו מהכוחות שלו, וכך נזמין את כוח משה שישרה בינינו.

שאלה: בקטע 155 כתוב, "אם הוא זכה כל האברים צדיקים". מה זה ברוחניות איברים, ומה זה אומר שהם צדיקים?

"אם הוא זכה כל האברים צדיקים" זאת אומרת, שכל הרצונות, המחשבות, והפעולות של האדם נמצאים בכיוון השפעה, בחיבור כלפי הזולת, וודאי שקודם כלפי החברים.

תלמיד: למה פסח נמשך 7 ימים?

מפני שעד שהאור העליון מתפשט בכל בחינה ותכונה, אנו צריכים לעבור שבע מדרגות, זה כמו ספירות.

שאלה: האם כוח המשה מגיע כתוצאה מהרגשת החבר, ומזה שאני מעלה את החיסרון שלו?

נגיד שכן.

קריין: קטע מס' 156. כותב הרב"ש.

"אם רועה העם אינו זכה, כלומר שהאמונה שלו שצריכה להיות זכה, היינו אמונה שלימה, ואין לו רק אמונה חלקית, כנ"ל (כמו שכתוב בתע"ס אות י"ד), "ממילא כל העם אינם זוכים", שפירושו, שכל האברים שלו עושים מעשים, המתאימים למי שאין לו אמונה שלימה. ונענשים בשבילו, כלומר שהם בעצמם אינם אשמים, בזמן שיש להם מחשבות ורצונות שאינם מתאימים למי שיש לו אמונה. 

זאת אומרת, שאם בהרועה שלהם היתה אמונה שלימה, היו האברים שומעים לו, והיו מחשבות ורצונות של צדיקים. ולכן הם סובלים בשבילו, כלומר בשביל שאין לו אמונה שלימה. 

(הרב"ש. מאמר 13 "מהו רועה העם הוא כל העם" 1988)

אנחנו רואים כאן השפעה הדדית, שיש בינינו ובין המערכת שנקראת "משה". ככל שאנחנו מתחברים בינינו, כוח משה מתגבר בנו.

קריין: קטע מס' 157.

"כתוב "כבד פה וכבד לשון אנכי", הנאמר אצל משה רבנו עליו השלום. היות שמשה נקרא "רעיא מהימנא", היות שבחינת משה נקראת "אמונה". ובאמונה אין שם "פה ולשון", כי "פה ולשון" משמע, שמסביר את הדברים בשכל ובדעת. ובחינת משה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת."

(הרב"ש. מאמר 25 "כובד ראש בעבודה מהו" 1987)

מה כתוב? "כבד פה וכבד לשון אנכי". זאת אומרת הוא לא יכול לדבר, ולא יכול להסביר על מה מדובר. האגו נמצא כל כך בתוך האדם, שאפילו במחשבות שלנו אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו איך אנחנו יוצאים ממנו, מתעלים מעליו, ומתחילים להרגיש את העולם העליון. זו בעיה גדולה מאוד. לכן כתוב שמשה מתלונן, "כבד פה וכבד לשון אנכי", הנאמר אצל משה רבנו עליו השלום. היות שמשה נקרא "רעיא מהימנא"," רועה נאמן. אז איך הוא יכול להוביל אותנו, לסחוף אותנו ממצרים, למשוך אותם ממצרים? "היות שבחינת משה נקראת "אמונה". ובאמונה אין שם "פה ולשון", כי "פה ולשון" משמע, שמסביר את הדברים בשכל ובדעת. ובחינת משה היא בחינת אמונה למעלה מהדעת."

זאת אומרת משה, הבחינה הזאת שמתגלה באדם, ואפילו עוזרת לו לצאת ממצרים, לא עוזרת לו בדרך ישרה. היא פועלת נגד הרגש והשכל האגואיסטים שלו, ומחייבת אותו להתעלות מעל הרגש והשכל. היא לא מראה לו איך יוצאים מהאגו, וכך בכל זאת האדם נמצא במצב, כי הוא נתקע ונתקע על כל צעד ושעל, עד שבסופו של דבר הוא בורח. אבל זה לא שבשכל וברגש הוא מבין שככה יוצאים ממצרים. הוא לא מבין, וגם לא יכול להסביר לעצמו, ומכל שכן להסביר לאחרים.

לכן אומר לנו רב"ש בקטע 158, "מדרגת משה, היינו שהוא בחינת חסדים מכוסים, שזה בחינת "עין לא ראתה", היינו חסדים מכוסים, "אלקים זולתך", היינו שכל עבודתו הוא בבחינת רב ושליט, שאינו צריך שום תמורה, רק זולת אלקים, בזה כל חיותו, במה שהוא משרת את ה'."

מה הוא רוצה להגיד? שבעצם אנחנו צריכים לעמוד כאן עד שאנחנו מקיימים את התנאי הזה, עד שאנחנו מוכנים להשפיע לבורא, ולעבוד את הבורא ללא שום תמורה.

ללא שום תמורה. זה לא כמו כשהיינו בשליטת פרעה ועבור כל דבר שנתנו יגיעה, קיבלנו איזו עלייה, מדרגה. כמו בעולם שלנו, שככל שמשקיעים יותר, לפי זה מתקדמים יותר.

כאן זו כבר דרגה אחרת. זה נקרא "חסדים מכוסים", ו"עין לא ראתה" היינו ש"עין לא ראתה אלקים זולתך", "שכל עבודתו הוא בבחינת רב ושליט," היינו בלי שום תמורה. "רק זולת אלקים, בזה כל חיותו, במה שהוא משרת את ה'.".

זאת אומרת, אנחנו יכולים להתחיל לצאת מהמצרים רק בתנאי שאנחנו מוכנים לתת יגיעה בחינם. שאני לא רוצה כלום תמורת היגיעה, תמורת העבודה שלי, שום דבר. אלא פשוט להתייגע. ומה יהיה לי מזה? אני לא רוצה שום דבר. אפילו אם יתנו לי, אני לא רוצה.

שאלה: איך אדם יכול להתקדם אם אין לו אמונה, האם אתה יכול לתת לנו הצעה איך להשיג אמונה?

אמונה מקבלים רק מכוח הבורא, אי אפשר לקנות אותה בשום דבר. כשהאמונה מגיעה לאדם, האדם מקבל כוחות לפעול ולהשפיע על ידי האמונה. ואם כוח האמונה, לא מגיע האדם לא מסוגל לעשות שום דבר. הוא לא יכול להיות למעלה מהאגו שלו. זאת אומרת מקבלים כוח אמונה, מתעלים מעל האגו, ואז מגיעים לכוחות השפעה ובזה אנחנו עוזבים את מצרים. אם לא יכולים להתעלות למעלה מכוח הקבלה, למעלה מפרעה, אין מה לעשות, נשארים בכוחות פרעה, בכוח הקבלה, וכך גומרים את החיים. אחד משניים.

חכמת הקבלה היא חכמה מאוד מאוד מדויקת, ומאוד ישרה. אתה רוצה לצאת מהאגו שלך, מהטבע שבו נולדת? בבקשה, יש דרך אחת, אין הרבה אפשרויות. זה לא כמו הדתות, האמונות ולא כמו כלום שאנו מכירים, אלא פשוט לרכוש כוח השפעה או כוח אמונה, איך שתקרא לזה.

שאלה: במה תלויה היכולת לתת יגיעה ללא שום שכר?

קודם כל בתמיכת החברה. ככל שהחברה עוזרת, תומכת, ומכוונת את האדם, כך הוא יכול ללכת. צריכים לתת לו דוגמה שמתוכה הוא יכול לחיות. מה זה לחיות? להצדיק את הפעולות שלו שהוא כמו כולם, כמו כל החברים. ואם לא אז הוא נופל.

תלמיד: מה חומר הדלק שלך כדי לעשות פעולות ללא שום שכר?

שאני עושה פעולות ללא שכר.

תלמיד: עצם זה שאני עושה את הפעולה, זה המילוי שמתחיל להיות לי?

כן.

תלמיד: איך אתה מצליח לראות שהתמיכה שמגיעה מהחברה, תומכת דווקא לכיוון הזה, איך מצליחים לזהות שזאת התמיכה?

את זה אני לא יכול להסביר, אבל אפשר להרגיש את זה לפי הרוח הכללית ששורה בחברה, וכך אנחנו יכולים לגלות את זה, ולהגיע לזה.

תלמיד: מורגש מאוד שמלמעלה יש עזרה מהבורא, והוא כאילו מסדר לנו את כל התנאים. אבל מצד שני זה כאילו הולך לאט. איך אפשר לזרז את התהליך, להאיץ אותו בצורה כזאת שנצליח לתפוס את מה שהבורא מוסר?

הייתי אומר כך, אנחנו צריכים לתת לעצמנו יום יום דין וחשבון, איפה אנחנו נמצאים, מה עשינו, איך אנחנו מתקדמים. בצורה כזאת נקווה שנתקדם יותר טוב ויותר מהר.

שאלה: מה ייחשב עבורנו ליום מוצלח?

יום מוצלח הוא יום שהתעסקתי בלימוד, התעסקתי בהפצת חכמת הקבלה, התעסקתי בחיבור עם החברים, יום בו חילקתי את הזמן שלי, ככל שיש לי זמן פנוי, לכמה כאלו חלקים.

שאלה: אם אנחנו מקבלים את כוח האמונה מלמעלה, איך אנחנו מתייחסים לפסוק ש"הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמים"?

יראת שמיים זה מה שאנחנו צריכים - שאנחנו מייחסים את הכול לבורא, חוץ מיראת שמיים.

תלמיד: האמונה באה מלמעלה, מהבורא. אבל אנחנו מפרשים את הפסוק הזה, כאילו יראת שמיים באה מאיתנו, זה חלק שלנו ולא חלק שבא מלמעלה?

איפה ראית משהו באדם שבא ממנו, שהוא שלו, אפילו רצון אגואיסטי.

שאלה: כן, ברור, אני פשוט מנסה להתאים את הפסוק הזה לכך שאנחנו מקבלים את הכול מלמעלה, כי הפסוק הזה כאילו אומר שהכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים, שכאילו היראה באה מאיתנו?

יראת שמיים גם היא לא באה מאיתנו, אבל היא באה לפי התפילה שלנו, לפי הבקשה שלנו.

תלמיד: אז אנחנו עובדים או רוצים לעבוד ללא שכר, ואז אנחנו מקבלים את הכוח הזה מהחברה, מהמאור?

לא, אנחנו עובדים רק כדי לקבל שכר ושכר טוב, שכר הכי גדול שיכול להיות בעולם.

תלמיד: איזה?

כוח השפעה. אנחנו רוצים להיות כמו הבורא, אנחנו רוצים להגיע לדבקות. זה כלום?

תלמיד: אבל אמרנו קודם שצריכים לתת יגיעה בלי לדרוש שום דבר בחזרה, זו לא דרישה להיות בהשפעה?

להיות בהשפעה זו דרישה, זה טוב.

תלמיד: אז זאת דרישה שהיא טובה אני יכול להחזיק אותה?

כן, אתה יכול לדרוש.

תלמיד: מה קורה אם יש לי מצבים שאני לא בדרישה הזאת או שאני מחפש משהו לעצמי, אני מרגיש שאין לי יחס נכון לבורא באותו רגע.

אז מה אתה רוצה ממנו?

תלמיד: זה מה שאני מנסה לשאול, איך להישאר ביחס הנכון לכל המצבים שמתגלים בתוך כל העבודה?

פעם אחת לתאר את עצמך שאתה נמצא מול הבורא, פעם שנייה מה אתה רוצה מהבורא.

תלמיד: אני רוצה להיות בהשפעה.

שיהיה לך ברור. אני לא יודע. מה אתה רוצה לקבל, לתת תמורת מה שאתה מקבל מהבורא?

תלמיד: אתה מתאר משהו מאוד מסודר, כזה שאני יודע מה אני רוצה, שאני יודע מה אני עושה, זה לא המצב שלי כל הזמן.

אז תברר את זה, תבקש את זה.

תלמיד: אבל אני מרגיש שאני יכול לעשות את זה על אחוז מהמצבים שאני נמצא בהם. הרבה דברים אני כאילו לא באמת מברר עד הסוף - מה אני, מי אני, מה אני רוצה, מול מי אני עומד, מאיפה זה מגיע, יש הרבה דברים שאני עובר בלי לברר עד הסוף.

אתה חי בצורה כזאת, שאתה זורם. אני מבין אותך, זו בעיה של כולנו, אנחנו צריכים להשתדל להתעלות למעלה מזה.

שאלה: עבודה בלי שכר זה הנושא הכי לא ברור, לא ברור לאן מתקדמים?

בלי שכר לאגו.

תלמיד: בעבודה יש אפשרות להתכלל בתורנויות וכולי, וככל שאתה מנסה לעבוד למען ההשפעה אתה מקבל יותר שכר, יותר כוחות ואז לא ברור מה לעשות עם זה ולמה קיבלתי את זה, צריך להשקיע עוד?

כדאי להשקיע עד שאני מרגיש בהשקעה שלי שאני משקיע לבורא, שאני מתחיל לגלות אותו, הבורא הוא מטרתנו.

תלמיד: אז העיקר לא לשכוח את המטרה בשביל מי עובדים.

כן.

שאלה: איך האדם בא לידי ביטוי אם הוא נשלט בידי כוח פרעה או כוח האמונה?

לא הבנתי שאלה, מה זה ביטוי?

שאלה: או שהאדם נשלט על ידי פרעה או שהוא מזמין כוח אמונה כנגד פרעה, אבל איך הוא ממקד את הביטוי שלו בתוך כל הכוחות האלה שפועלים עלייו?

אני לא מבין את השאלה. אני נמצא בחיים, אני לומד, אני עובד, יש לי משפחה, כל הדברים שיש לנו, מה אתה שואל?

תלמיד: איך האדם מבדיל את עצמו מהכוח שפועל עליו?

זה קשה, קשה להבדיל, כי בשביל זה אתה צריך להגיע לכוח השפעה. על ידי כוח ההשפעה שאתה רוכש, אתה מתחיל לראות אם יש לך את הכוח הזה או את הכוח זה או כך רק נדמה לי, וכך תתקדם. העיקר מתברר בין החברים, שם אני פותר את כל הבעיות שלי, את כל השאלות שלי בצורה מאוד עניינית. שאני יכול להתקרב אליהם ולראות מה הן התכונות שלי, עד כמה הן משתנות מזה שהתקרבתי אליהם ומתוך זה אני מבין איך ללכת הלאה, מצד לצד, מרגל לרגל, איך אני עובר מימין לשמאל לאמצע.

וכך אני מתקדם, רק אם אני נמצא בלחשב את עצמי כלפי החברים, זה מאוד חשוב, בזה כל הבדיקות. כי בסך הכול אני צריך לראות את עצמי נכלל עם החברים בקו אחד, בקו האמצעי, ואז גם הבורא מתקרב אלינו, אלינו לא אליי, במידה שאני נכלל איתם.

בסופו של דבר אני רוצה להגיד כך, החיבור בינינו זה מה שמציל אותנו מכל השאלות, מכל הבעיות מהכול. ואם מגיעים לחיבור אז אנחנו יכולים לעורר שם כל השאלות ונרגיש אותן בפועל.

שאלה: האם אמונה וביטחון אלו שני דברים שונים?

אמונה וביטחון הם שני דברים שונים, אבל הם גם קשורים יחד.

שאלה: אם אנחנו רוכשים כל פעם יותר ויותר את כוח ההשפעה, האם זה האור החוזר? האם דבקות עם הבורא וכוח ההשפעה אלה שני דברים שונים?

כוח ההשפעה זה כוח השפעה, והאור החוזר זה המצב זה לא כוח, אפשר למדוד אותו.

תלמידה: אני מודדת אותו על ידי כוח ההשפעה?

כן. עד כמה אני קשור לבורא. איך אני מודד את זה? לפי גודל ההפרעות שבאות ורוצות לנתק אותי מהבורא. רק לפי זה, איך אני עוד אבדוק? לכן אנחנו צריכים לראות שהכוח הרע מתעורר גם כנגד הכוח הטוב ובצורה כזאת אנחנו מודדים, זה כנגד זה ברא אלוהים.

שאלה: אתה אומר שכוח האמונה וכוח ההשפעה הם אותו דבר, מצד שני אתה אומר שחכמת הקבלה מדויקת מאוד, אלה שני מושגים שונים במה בכל זאת הם נבדלים?

את כוח ההשפעה אפשר למדוד כלפי הזולת. את כוח האמונה אפשר למדוד רק כלפי האדם עצמו, עד כמה הוא מתעלה מעל ההפרעות הפנימיות שלו, זה כוח האמונה. כוח השפעה זה עד כמה הוא יוצא מעצמו להתחבר עם החבר.

(סוף השיעור)