סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined

09 מאי - 12 יוני 2022

שיעור 219 יוני 2022

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ב'. הסתכלות פנימית. פרק ט', אות צ"ט

שיעור 21|9 יוני 2022
לכל השיעורים בסדרה: תלמוד עשר הספירות, חלק ב'

שיעור בוקר 09.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ב', עמ' 76, דף ע"ו

הסתכלות פנימית, אותיות צ"ט – ק"ג

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמוד 76, דף ע"ו, הסתכלות פנימית, פרק ט', אות צ"ט.

אות צ"ט

כשאור החכמה עוברת למקומה דרך הכתר,

משאירה שורשה בכתר.

"ומהמתבאר, תבין היטב, דבר התכללות עשר הספירות זו מזו, וזו מזו, עד אין קץ. כי למשל, כשיוצאות ב' הספירות הראשונות, כתר וחכמה, הרי אור החכמה מחויב לצאת מא"ס ב"ה, כנ"ל, וא"כ מחויב אור החכמה לעבור דרך ספירת הכתר, בטרם בואו לספירת החכמה, וכיון, שאור החכמה זרח פעם בספירת הכתר, דהיינו בעת עוברה דרך שם, א"כ, אי אפשר שיהיה נעדר משם לעולם, כנ"ל, ולפי זה הכרח הוא, שאפילו אחר שכבר הגיע אור החכמה לספירת החכמה, נשאר אור החכמה בשלימותו גם בכתר. הרי, שבספירת הכתר יש עתה ב' אורות, דהיינו, אור הכתר ואור החכמה."

זה נקרא "אין העדר ברוחניות". אם האור היה באיזה מקום, כלומר באיזה רצון, באיזו ספירה, אז הוא נשאר שם. אם מגיע אור חדש, אז גם לו יש מקום.

אות ק'

כשאור הבינה עובר דרך הכתר והחכמה,

משאירה שורשה בהם. וכו' עד"ז.

"וכן באור בינה, כיון שהוא מוכרח לעבור דרך ב' הספירות הקודמות, בטרם ביאתו לספירת הבינה, בהכרח הוא שאור הבינה קנה מקום גם בכתר וגם בחכמה כנ"ל. ויש עתה, ג' אורות בכתר, שהם: אור הכתר, ואור החכמה, ואור הבינה. ויש ב' אורות בחכמה, שהם: אור החכמה, ואור הבינה. ואור אחד, בספירת הבינה, דהיינו אור של עצמה, וכו' על דרך זה, עד שבצאת אור המלכות, יש כבר בכתר כל עשר הספירות, שהרי כל תשעת האורות התחתוניות, עברו בהכרח דרך הכתר, שעל כן קנו מקומם שם, כנ"ל. ויש תשע ספירות בחכמה, כי כל שמונה הספירות התחתונות ממנה, עברו בהכרח את מקומה, ונשארו שם, כנ"ל, ועד"ז שמונה ספירות בבינה, ושבע בחסד, ושש בגבורה, וכו' עד המלכות, שאין לה אלא אור עצמה בלבד, כי אין עוד ספירה תחתיה שתעבור דרכה."

שאלה: מה שקצת מבלבל פה בשני הקטעים האלה זה שהוא קורא לספירות בשמות של אורות, הוא אומר שיש אור חכמה, אור בינה, אור כתר.

זה אור שמופיע בספירת כתר, אור שמופיע בספירת חכמה.

תלמיד: הוא כותב שאור הבינה עובר לאיזה מקום, ובסעיף הקודם הוא כותב "שלפי מה שדיברנו קודם אז תבין היטיב את ההתכללות בין עשרת הספירות", כאילו שהספירות מתכללות אחת באחרת.

ספירה היא רצון לקבל שמאיר בו אור, לכן הוא נקרא "ספירה". סתם רצון לקבל הוא לא ספירה, הוא לא מאיר, אבל אם יש אור ברצון לקבל, אז הספירה מאירה, הרצון לקבל מאיר.

תלמיד: הוא לא קורא לספירות בשמות של האורות, אלא מדבר על הספירות עצמן, שספירה יורדת או עולה לאחרת.

ודאי שהספירות עצמן לא משתנות ולא עוברות ממקום למקום. ספירה היא רצון שיכול להיות בהשתוות הצורה עם האור, ואז האור מאיר בתוך הרצון.

תלמיד: האם הוא רוצה להסביר איך האור נכנס לפרצוף בצורה הדרגתית?

כן, איך האור נכנס לכתר שבפרצוף ועובר מכתר לחכמה, מחכמה לבינה. וכשהאור עובר ממקום למקום הוא גם נשאר במקום שהיה.

תלמיד: זה לא ברור מה זה אומר שהאור נשאר ומשאיר את השורש שלו.

בכותרת של אות צ"ח כתוב, "כל אור שהופיע פעם באיזה מדרגה, אינו זז משם לנצח". זה מה שהוא מסביר, ש"כל אור שהופיע פעם באיזה מדרגה", או ספירה, לא חשוב איפה, "אינו זז משם לנצח".

תלמיד: מה זה אומר שהוא לא זז משם לנצח? אנחנו הרי לומדים שהוא יורד למטה.

זה משהו אחר, זה לא אותו אור שהיה. אור שמגיע לאיזשהו מקום הוא נשאר שם וגם ממשיך למקום יותר נמוך, אבל איפה שהוא היה הוא נשאר, זה נקרא ש"אין העדר ברוחניות".

הוא כותב באות צ"ט "כשאור החכמה עוברת למקומה דרך הכתר, משאירה שורשה בכתר." אומנם האור היה בכתר ואחר כך ירד לחכמה, אבל הוא גם נשאר בכתר, וכך זה בכל מקום. לכן כשהוא מגיע למלכות, הוא מאיר בכל מקום ומקום מכתר עד מלכות.

תלמיד: מה זה השורש של האור?

שורש הכוונה ששם הוא הופיע ומשם ירד למטה למקום אחר, אבל לא עזב את המקום הקודם, הוא היה שם ונשאר. ככה זה ברוחניות, אלו חוקים שונים מהעולם שלנו.

באות ק' הוא כותב, "כשאור הבינה עובר דרך הכתר והחכמה, משאירה שורשה בהם. וכו' עד"ז." בכל יתר הספירות. כלומר האור שנכנס לכתר ואחר כך יורד עד המלכות דרך כל הספירות, אז בכל הספירות הוא גם נשאר, זה נקרא "אין העדר ברוחניות".

אות ק"א

"אין או"י בכלי מלכות אלא או"ח בלבד."

כאן זה משהו אחר, לכן הוא מתחיל במילה "אמנם".

"אמנם ענין אור המלכות האמור, הן האור שבה, והן האור שנכלל ממנה בט"ס ראשונות, אינו אלא או"ח. כי כבר ידעת, שמצמצום ואילך נתהוה מסך בספירת המלכות, ואין אור א"ס מתקבל שם, אלא שנעשה שם, מפאת פגישת אור א"ס במסך ההוא, ענין של זווג, ואז יוצא ועולה אור חדש מהמסך שבמלכות, המכונה בשם אור חוזר, ומאיר עד לספירת הכתר למעלה, ונמצא מלביש ממטה למעלה, על כל עשר הספירות כולן, ורק באופן זה היא נמצאת נכללת בכל ספירה מט"ס ראשונות (כמ"ש לעיל הסת"פ ח"ב אות י"ט ד"ה והנה)."

כאן זה משהו מאוד מיוחד. האורות שעוברים לכתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, עד המלכות, הם כולם עוברים מלמעלה למטה. למלכות הם לא נכנסים, מלכות לא יכולה לקבל את האור הזה, היא נמצאת תחת הצמצום שעוד היה קודם בעולם אין סוף. היא עושה הכאה, היא דוחה את האור כדי שלא ייכנס בה וכאילו שולחת אותו בחזרה, לא מקבלת את האור לתוכה. ואז מה שיוצא ממלכות נקרא "אור חוזר", והאור החוזר הזה מגיע עד הכתר, עד השורש של כל האור שנכנס לפרצוף.

מזה יש בכל פרצוף ט' ספירות דאור ישר מכתר עד המלכות, לא כולל מלכות, וט' ספירות דאור חוזר ממלכות עד הכתר, והן נשארות בפרצוף וקיימות בתוך הפרצוף.

קריין: אות ק"ב/א.

אות ק"ב

המלכות נבחנת לכתר של ע"ס דאו"ח.

"ומתוך שספירת המלכות, היא המקור לאור החדש האמור, וכל מקור נבחן בשם כתר, לפיכך נבחנת המלכות, לספירת כתר של האור החדש ההוא. והספירה שלפניה, דהיינו יסוד, נבחנת לחכמה של האור החדש, ושלפני פניה דהיינו הוד, נבחנת לבינה, עד שהכתר העליון, נבחן עתה בבחינת מלכות, דהיינו בבחינת מה שמקבל מהאור החדש האמור."

שאלה: הסברת על ט' ספירות של אור ישר וחוזר עד המלכות, איפה זה קורה האם בראש הפרצוף?

לא, נראה זאת אחר כך. יש אור שנכנס לתוך עשר הספירות ומגיע מכתר עד היסוד, הוא לא נכנס למלכות. מלכות דוחה את האור הזה בחזרה והוא עולה ממלכות עד הכתר, לא נכנס לכתר. אז יש תשע ספירות דאור ישר מכתר עד המלכות לא כולל מלכות, ותשע ספירות דאור חוזר ממלכות עד הכתר לא כולל כתר.

שאלה: אני מבולבל. תמיד למדנו שמלכות מקבלת אור דנפש ועכשיו אנחנו לומדים שהיא למעשה לא מקבלת כלום.

אתה צודק, הבלבול שלך הוא נכון, עוד נדבר על זה, עכשיו אני לא יכול לברר את זה.

שאלה: האם חסר לנו מסך בשביל להחזיר את האור החוזר עד לכתר ולעבור דרך כל הספירות שבדרך?

כן.

שאלה: האם ספירות יכולות להיות מקור האור או שתמיד האור מתלבש על הספירות?

הן לא יכולות להיות מקור, מקור האור הוא הבורא. הספירות מאירות מכך שיש להן השתוות הצורה עם הבורא, ולכן האור מהבורא, או הבורא אפשר להגיד, יכול להאיר בהם. יש בהם צמצום, מסך, אור חוזר ולכן האור יכול להאיר בהם.

שאלה: האם הנושא שאנחנו לומדים עליו הוא התכללות? קראנו שט' ספירות ראשונות מושכות את המאור שלהן ואז יש גם הארה בעליונים, יש לזה תועלת. במלכות אין הארה בעליונים מזה שהיא מושכת לעצמה את האור, האם בגלל זה היא צריכה שיטה אחרת להתכללות?

יש משהו במה שאתה אומר אבל זה לא עובד כך. עוד נדבר על זה.

קריין: אות ק"ב/ב.

ע"ס דאו"י הן ממעלה למטה.

"והנה נתבאר, שיש לנו להבחין בכל מדרגה של עשר ספירות, שיש שם, ב' מהלכים של עשר ספירות, דהיינו מהלך י' ספירות הנמשכות מא"ס ב"ה, ממעלה למטה, מכתר עד מלכות, והן שנקראות עשר ספירות של אור ישר, להיותן יורדות ביושר ממעלה למטה, על סדר המדרגה, כלומר, מן הכלי הזך לעב ממנו, ומשם אל היותר עב, עד למלכות העבה מכולם."

עשר ספירות דאור ישר הן ממעלה למטה.

אות ק"ג

"ע"ס דאו"ח הן ממטה למעלה."

"ועוד יש לנו שם, מהלך ב' של עשר ספירות, הנמשכות מספירת המלכות, ממטה למעלה, דהיינו מספירת המלכות עד ספירת הכתר, אשר המלכות נעשית המקור לאור החדש הזה, והן הנקראות י' הספירות דאור חוזר. ונקראות כן, להיותן מושפעות ובאות להיפך מסדר המדרגה, כלומר שאינו נמשך והולך מהכלי הזך אל העב, שהמקבל האחרון הוא היותר עב, אלא בהיפך, שנמשך והולך מהכלי העב ביותר, אל זה שאינו עב כל כך, עד שהמקבל האחרון הוא הזך ביותר, וע"כ נקרא, שמאיר ממטה למעלה."

מדובר על עשר ספירות דאור חוזר ממטה למעלה, מהמלכות עד הכתר.

שאלה: האם לט' ספירות דאור ישר יש צמצום?

ודאי שיש להן צמצום ומסך ואור חוזר, אחרת האור הישר לא היה נכנס לספירות האלה.

תלמיד: מה זה אומר שהן מגיעות למלכות ואז המלכות עושה את הצמצום?

מלכות לא רוצה לקבל את האור הזה בצורה ישירה לכן מתגלה בה צמצום.

תלמיד: אבל כבר יש צמצום בט' ספירות הקודמות.

אבל זה הרצון לקבל במלכות עצמה לא בט' ראשונות.

תלמיד: מה ההבדל?

ההבדל הוא שבמלכות אין שום דבר חוץ מרצון לקבל, ולכן היא לא יכולה לקבל כלום מאור ישר אלא רק לעשות עליו צמצום ודחייה.

שאלה: האם אנחנו לומדים פה איך מתלבש אור ישר באור חוזר?

כן, אנחנו לומדים איך מתלבש אור ישר באור חוזר.

שאלה: בק"ג כתוב "ועוד יש לנו שם, מהלך ב' של עשר ספירות, הנמשכות מספירת המלכות, ממטה למעלה, דהיינו מספירת המלכות עד ספירת הכתר,". מה מהות הפעולה הזאת?

מלכות דוחה את האור הישר שרוצה להתלבש בה מפני שהיא רוצה לעבוד בצמצום, בזה היא מחזירה כביכול את האור הזה למקור שלו שהוא הכתר. אחרי שמלכות מחזירה את האור הישר כאור חוזר מממנה לכתר היא כבר יכולה לדבר על קבלת האור.

תלמיד: האם המלכות נעשית מקור לאור החדש הזה?

מלכות נעשית מקור לאור חדש, לאור חוזר.

תלמיד: האם יש אפשרות לחבר את זה לעבודה בעשיריות כדי להבין את זה יותר?

אם תגיעו למצב שכל אחד ירצה רק להשפיע לאחרים, אז תראו שאתם נכנסים לחוקים שאנחנו לומדים כאן.

תלמיד: כלומר צריך להרגיש את זה ואחרי זה להבין.

אלא מה, איך כל הרוחניות? אם אתה לא מרגיש, אז אתה לא יכול לעבוד.

תלמיד: ואם אני אבין, אז לא יוכל להגיע הרגש?

אם תעשה בעצמך אותה פעולה כמו שעושה כאן מלכות, אז תרגיש מה שהיא מרגישה.

תלמיד: כלומר להתבטל.

כן, זה יתקיים בך על ידי הביטול.

שאלה: אנחנו אמורים להגיע למצב של לקבל על מנת להשפיע, כלומר צריך לקבל, אבל כאן הוא לא מקבל.

בינתיים יש כאן הכנה לקבלת האור בעל מנת להשפיע, אז קודם זו דחייה.

שאלה: במסכים שבספירות פרטיות בין מלכות לכתר, האם המסך קשור למלכות פרטית או שהוא עומד במקום אחר?

כן, הוא שייך למלכות פרטית.

שאלה: מה הן עשר ספירות דאור ישר אם הכלים עדיין לא מגיבים באור חוזר משלהם, איך אור ישר מורגש בכלים?

אור ישר יכול להיות מורגש בכלים כי הוא עדיין לא עושה שום פעולה בדחיית האור, אלו עשר ספירות דאור ישר. האור מגיע לכל ספירה וספירה ועובר עליהן בחוקים של ארבע בחינות.

תלמיד: מה אור ישר בונה בכלים?

אור ישר בונה בכלים הכנה לדחייה ולצמצום.

שאלה: מה זה בדיוק כלי שהוא כבד, ואיך לדעת אם יש כלי כבד או קל בתוך עשירייה?

על ידי זה שאנחנו קשורים יחד ורוצים להתחבר, אנחנו מגלים לאט לאט את האופי של כל אדם לפי ההבחנות הגשמיות שבעולם הזה. אחר כך אנחנו גם יכולים לזהות את היחס של בני האדם שבקבוצה, עד כמה הם יכולים להשפיע זה אל זה. ואז אנחנו מתקרבים למצב שאנחנו מתחילים לעזור, לתמוך זה בזה כך שכל אחד נכלל מהאחרים בעשירייה, ועל ידי זה העשירייה היא לא סתם עשרה אנשים, אלא היא מתקדמת לכלי הרוחני ככל שכל אחד נכלל מרצונות הזולת. ואז בכל אחד יש דוגמה, תבנית של הזולת, של העשירייה, ואנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה זה נקרא אור ישר, אור חוזר בכל אחד. בצורה כזאת נתקדם.

העיקר הוא עבודה בעשירייה מכאן ועד גמר התיקון. לא לחשוב שאחרי זה יהיה לנו משהו יותר גבוה מזה, אין משהו יותר גבוה מעשירייה, הכול מתרחש בה.

שאלה: בעקבות העלייה בתחלואה של הקורונה בישראל ההנהלה החליטה לבטל את ההתכנסות הפיזית לשיעור ולסעודת החומוס מחר, נראה שהקורונה חזרה לנהל אותנו. מה לדעתך היחס הנכון למצב הנוכחי?

לפי מה שאנחנו שומעים מהדיווחים של הרופאים זה באמת כך, לכן יש עלינו אחריות לא לגרום להתפתחות תופעות קורונה בארגון שלנו. לכן מחר בבוקר אנחנו מבטלים את השיעור ואת הסעודה לאחר השיעור פה במרכז. בקיצור, מי שלא שייך ממש לעבודה בתוך הבניין אסור לו להיכנס למרכז שלנו מהיום והלאה.

אני חושב שהחלטה הזאת היא החלטה נכונה. אתם זוכרים איך שמרתי על זה שכך היה החוק. מי יודע מה יהיה, אנחנו עוד לא עברנו את כול הדברים האלה, לכן צריכים להיות ערים לזה. אני ממליץ לכל האנשים שלנו בכל המקומות שבהם הם נמצאים לשמור על עצמם, תדאגו לבריאות שלכם.

תלמיד: יש מקומות במדינה שאין בעיה וזה בסדר אפילו על פי חוק לבוא ולהתכנס, השאלה האם אנחנו צריכים לנקוט במשנה זהירות?

אני לא חושב שזה טוב למשוך את כולם לסעודה ולהיות יחד. יש לנו הרבה חברים בכל העולם אז נשב כמוהם. אם יש הזדמנות שיבואו נגיד אלף אנשים לשיעור ולסעודה, בסדר שיבואו. אבל אם יש סכנה שהם יעבירו את זה אחר כך לילדים, לנשים או ההיפך אני לא חושב שזה טוב. רב"ש היה מתנגד לזה, הוא דאג מאוד לבריאות הגשמית של עצמו ושל האחרים. אם משרד הבריאות כבר מפרסם כאלו דברים, אז אני צריך לסמוך עליו, כתוב "ניתן לרופא רשות לרפאות". לכן אם ניתן לו מלמעלה רשות לרפאות, אז אני צריך לשמוע בקולו.

שאלה: האם הנטייה לחיבור מעידה על עביות הזכות?

כן.

שאלה: מה זו דחייה, האם זה להוריד ממקום אחד ולהעביר למקום אחר?

דחיה היא שהוא לא רוצה לעבוד עם הרצון לקבל שלו כמו שהוא אלא בצורה אחרת, זה נקרא שדוחה את האור העליון.

(סוף השיעור)