שיעור בוקר 15.07.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ג', עמ' 170, דף ק"ע,

"הסתכלות פנימית", פרק ד', אותיות א' – ד'. פרק ה', אותיות א' – ד'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ג', עמ' 170, ק"ע, הסתכלות פנימית, פרק ד' אות א'.

פרק ד'

מבאר עשר הספירות היוצאות זו למעלה מזו ובו ב' ענינים:

א. שכל מאה הספירות היוצאות בזווג דהכאה בקומה שוה נחשבות רק לספירה אחת.

ב. עשר הספירות שקומתן שוה יוצאות מזווג אחד דהכאה, ועשר הספירות היוצאות זו למעלה מזו, יוצאות מחמשה זווגי הכאה.

אות א'

מה' בחינות העביות, יוצאות ה' קומות של ע"ס

זו למעלה מזו ע"י הזדככות

"עתה נבאר הע"ס היוצאות זו למעלה מזו. ותדע, שמסבת ה' הבחינות שבכלי המלכות האמורות, יצא לנו ה' בחינות קומות היוצאים על ידי זווג דהכאה הנ"ל, זו למעלה מזו, מפאת הזדככות המסך וביאתו בה' בחינות העביות האמורות שבכלי המלכות, שבהיות המסך על עביות המלאה שבכלי המלכות, שנקראת עביות דבחי"ד, נבחן אשר יש באו"ח הנדחה ממנה, ה' בחינות, וע"כ הן מלבישות כל ה' הבחינות דאו"י. אמנם אם נזדכך העביות דבחי"ד, נמצא שהאו"ח הנדחה ממנה קצר מלהלביש את בחינת כתר דאו"י, כי אין בו רק ד' בחינות. וענין זה כבר מבואר כל צרכו בהסת"פ (ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי) ומשם תדרשנו ואין להאריך כאן בזה."

אות ב'

"אמנם צריכים לידע, שכל התפשטות אור עליון לזווג דהכאה על פי סדר המדרגות של ה' בחינות עביות שבמסך הנ"ל, אע"פ שיש בכל התפשטות מאה ספירות שהן ע"ס אורך וע"ס עובי, כנ"ל, מ"מ אינן נחשבות רק לספירה אחת, דהיינו רק על שם הספירה היותר עליונה שבו, אם העליונה היא כתר נקראות כולן כתר, ואם קומתו ספירת חכמה, נקראות כולן חכמה, וכו' עד"ז."

גם זה מובן, אין בזה שום חידוש.

אות ג'

"באופן, שאלו ה' הקומות היוצאות מפאת הזדככות המסך, זו למעלה מזו, מקומת כתר עד קומת מלכות, נחשבות רק לה' ספירות: כח"ב תו"מ. ואע"פ שבכל קומה מהם יש ע"ס באורך וע"ס בעובי, מ"מ, מתוך שכל אלו מאה הספירות נמצאות בקומה שוה, נחשבות משום זה רק לספירה אחת, שנקראת ע"ש העליונה ביותר, כנ"ל."

שאלה: אם אנחנו מדברים על החיבור בינינו, אז עשר הספירות זה החיבור עצמו, או שהחיבור שלנו הוא מלכות ועשר הספירות זה משהו מעל?

אני לא יכול להסביר את זה במילים שלנו, אבל אם אתה לוקח קבוצה אז כבר מיד כל הנשמות, כל האנושות, כולם מתקבצים ונמצאים באותה הקבוצה, ואין שום דבר חוץ מזה. לכן אתה יכול לעבוד כנגד העשירייה ומהעשירייה זה מתפשט לכל יתר הכלים, לכל יתר בני האדם שנמצאים בכלל במציאות.

תלמיד: אז העשירייה שאיתה אנחנו עובדים זו נקודת מוצא בתוך התמונה שאנחנו לומדים, זו המלכות המשותפת או שעשר הספירות זה משהו שמגיע כאור, כמילוי בתוך העשירייה?

העניין הוא שקצת קשה כאן להסביר, כי זו לא גיאומטריה רגילה אלא זה דומה לדברים שאיינשטיין אומר, ולכן אומנם אנחנו יכולים לטפל רק בעשירייה אחת, אבל בזה אנחנו מטפלים בכל העשיריות, בכל הכלים, בכל הרצון שבורא ברא.

שאלה: האם המושג הזה שכתוב פה שעשר ספירות דאורך ועשר ספירות דעובי מסביר את המצב של אור ישר ואור חוזר שמלובשים זה בתוך זה?

גם נכון.

אות ד'

"והנך רואה, ההפרש הגדול מעשר ספירות שקומתן שוה, לעשר ספירות דזו למעלה מזו, כי העשר ספירות שקומתן שוה, יוצאות מזווג אחד דהכאה, ונחשבות כולן לספירה אחת. אמנם הע"ס כח"ב תו"מ היוצאות זו למעלה מזו, יוצאות על ידי חמשה זווגים דהכאה, מפאת הזדככות המסך על סדר המדרגה מבחי"ד לבחי"ג וכו' עד לשורש. שבכל אחת מהן, יש ע"ס באורך וע"ס בעובי, בקומה שוה, אשר ע"כ, אלו ה' הקומות נחשבות רק לכח"ב תו"מ. זה למעלה מזה, דהיינו, על שם ספירות העליונות שבה' הקומות הללו. והנה נתבאר, ההפרש הגדול, בין ה' מיני הע"ס, שהן: ע"ס דאור ישר, כשהן לעצמן. וע"ס דאו"י ואו"ח, אשר קומתן שוה. וע"ס דנרנח"י. וע"ס שנגל"ה. וע"ס דזו למעלה מזו."

יש עוד כל מיני סוגי עשר ספירות, אנחנו ניתקל בהם, אבל בסך הכול זה לא חשוב לנו, פשוט כדי להגיע לכלי, לנברא, חייבת להיות השתלשלות של השפעה עליונה, אור עליון דרך עשר מדרגות. המדרגה האחרונה, העשירית היא בעצם כבר התגובה הנכונה לאור מצד הרצון.

שאלה: איך יכול להיות דבר כזה שעשר הספירות של אור חוזר ואור ישר הן שוות?

אפילו בפיסיקה אנחנו רואים את זה, זאת אומרת בעולם שלנו. יש הרבה דוגמאות כאלה, שלא יכול להיות שתהיה תגובה לפני שהאור העליון מגיע למלכות, ומלכות עושה צמצום, מסך, אור חוזר ומגיבה. ואיך היא מגיבה, מאיפה היא יודעת איך להגיב? מפני שכבר נמצאים בה כל מיני הבחנות, רשימות, כוחות שהיא צריכה רק לייצב אותם ברצון שלה. היא צריכה רק להוסיף את היגיעה שלה, ובצורה כזאת היא מגיבה נכון על האור העליון.

תלמיד: האם המכניקה של אור חוזר ואור ישר היא שמביאה את הכלי למצב מאוזן, או כמו שאתה אומר זה מחייב את מלכות לעבודה מסוימת, ולכן לא יכול להיות שיהיו כאן איזון וסטטיות.

אנחנו מדברים על מצב קונקרטי אחד, שמלכות מגיבה על מה שמגיע אליה. אין כאן שום דבר שאפשר להגיד עליו שהוא לא ברור, זאת אומרת שהוא לא מוגדר מלכתחילה. מלכות בנויה בצורה כזאת, שהיא מגיבה על האור העליון והאור העליון עולה ממנה עד המקור של האור, ושם הם מתחברים. אין כאן שום קושיה, אני לא מבין מאיפה אתה לוקח אותה.

תלמיד: יוצא שכל מצב בין אור ישר ואור חוזר מביא לאיזון?

כן. לפני שהאור העליון עושה את הפעולה הוא כבר יודע איזו פעולה הוא צריך לעשות, איזו תגובה הוא צריך לקבל, מה יוצא כתוצאה מהפעולה, אין שום חידוש. כל הדברים שהם כחידוש הם כלפי המלכות שצריכה להתגבר על הרצון לקבל שלה, לעשות צמצום, מסך, אור חוזר, וכך להגיב לאור העליון. במלכות כל החידושים, ולכן כל התגובות האלה של מלכות צריכות להתאסף בתוך מלכות ובסופו של דבר הן מתאספות ומתאספות עד שמגיעות לבניית המסך על כל האור העליון. לכך שהתגובה מהמלכות תהיה לפי היחס שיש לה מהבורא.

תלמיד: קראנו כאן על סוגי אורות שונים שנכנסים לכלי והכלי מקבל איזו מידת אור כאיזון בין אור ישר ואור חוזר. איך זה עובר לאור הבא?

כל דבר לחוד. יש רצון חדש, אור עליון חדש, צמצום, מסך, אור חוזר, התלבשות אור חוזר על אור ישר, הכול מחדש, בצורה קונקרטית, בצורה שכל פעולה ופעולה נחתכת מהפעולה שקדמה לה ושתהיה אחריה. בכל דבר ודבר יש עשר ספירות, זיווג דהכאה, התלבשות זה על זה, הפעולה מסתיימת, ואז הפעולה הבאה.

שאלה: העביות על המסך היא זאת שקובעת שהעשירייה תהיה כאחד?

עביות המסך קובעת את עוצמת התגובה של המלכות על האור העליון.

תלמיד: הוא כותב לנו ש"עשר הספירות שקומתן שוה יוצאות מזווג אחד דהכאה".

כן.

שאלה: אנחנו תמיד מדברים על כל האורות, למה לא מדובר פה על האור המקיף?

אתה יכול לשאול למה לא מדובר כאן על עוד אלף אורות. הוא לא מדבר על זה.

קריין: פרק ה'.

פרק ה'

מבאר עשר ספירות דראש ותוך, היוצאות זו למטה מזו, ובו ד' ענינים:

א. פרצוף פירושו מדרגה שלימה שיש בה ג' פעמים עשר ספירות ר', ת', ס'. ב. עשר ספירות דראש הן רק שרשים לכלים, שאין עביות המסך יכולה להתעלות ממטה למעלה. ג. אחר שאוה"ח יורד ומתפשט לע"ס ממעלה למטה עד הטבור, עושה ע"ס דכלים גמורים, הנקראות עשר ספירות דתוך. ד. מלכות דראש מכונה פה. מלכות דגוף מכונה טבור.

אות א'

"ועתה נבאר הע"ס היוצאות זו למטה מזו, שהן ה' פרצופין, א"א, אבא, אמא, ז"א, נוקבא. ותחילה נבאר ההפרש שמבין ספירה לפרצוף, שהמרחק ביניהם רב מאד, כי ספירה, פירושה, או בחינה אחת של אור ישר, או ע"ס המלובשות באו"ח אשר קומתן שוה, כנ"ל, אמנם פרצוף, פירושו, מדרגה שלימה, הנגמרת לעצמה בבחינת כלים גמורים, ובבחינת סיום המדרגה. ולפיכך, מתחייב שיהיה בכל פרצוף, ג' בחינות מיוחדות של ע"ס, שנקרא: ע"ס של ראש, וע"ס של תוך, וע"ס של סוף, כמ"ש לפנינו."

בכל פרצוף יש ראש, תוך, סוף, ובכל אחד מהם יש עשר ספירות.

אות ב'

האו"ח העולה מזווג דהכאה ממטה למעלה,

אינו אלא שרשים לכלים, ולא כלים גמורים. והם ע"ס דראש

"והנה ענין הפרצוף, נתבאר כאן בדברי הרב (פרק י"ב אות ג' ד' ועש"ה באו"פ). וכדי להבין הענין על בוריו אני מוכרח להאריך בזה. וכבר ידעת, שמצמצום ולמטה, פסקה המלכות מלהיות כלי קבלה על אור א"ס ב"ה, אלא האו"ח העולה ממנה נעשה לכלי קבלה במקומה, כנ"ל. גם נתבאר שם (באו"פ פי"ב ד"ה על ידי ובהסת"פ ד"ה והנה נתבאר), אשר האור חוזר העולה מהמלכות ולמעלה, אינו נחשב לכלי קבלה גמורים, ואינם נחשבים רק לשרשים לכלים לבד, משום שכח המסך והעביות שבכלי מלכות, אינם יכולים להתעלות ממקום המלכות ולמעלה ממנה אפילו משהו. אלא אח"כ, שהאו"ח יורד ומרחיב את הכלי מלכות לעשר ספירות מינה ובה, ממעלה למטה, הנה אז, נעשה בזה כלים גמורים (כמ"ש באו"פ פ"ב אות ג'). עש"ה בטעמו ונימוקו, ואין המקום להאריך כאן."

הכול בינתיים זורם.

אות ג'

האו"ח המתפשט ממלכות ולמטה,

עושה כלים לתוך הפרצוף

"וע"פ המבואר, מובן היטב שמתחילה, צריכות עה"ס להתפשט לזווג דהכאה, כדי להעלות ע"ס דאו"ח, שילבישו לע"ס דאו"י בבחינת שרשי כלים, אשר ע"ס אלו, המלובשות ע"י האו"ח העולה ממטה למעלה, נקראות עשר ספירות דראש, שפירושו התחלה לכלים, דהיינו רק שורשים, וכדי לגמור הכלים, צריך האו"ח לירד ולהתפשט מן המלכות ולמטה הימנה, עם כל קומת אור ישר שהלבישה בראש מהמלכות ולמעלה, אשר ע"י התפשטות זו, נעשים ונגמרים הכלים. והתפשטות זו, מכונה בשם גוף, או תוך הפרצוף, כמבואר לעיל בדברי הרב (פרק י"ב אות ה')."

שאלה: מה זה אור חוזר ועביות ביחס לחיבור?

בחיבור אנחנו חייבים לעבוד נגד האגו שלנו ולכן זה כביכול יחשב כאור חוזר. עביות היא הרצון שמשתמשים בו כדי להתחבר, שיכולים על גבול הרצון הזה להתחבר ולמעלה ממנו לא.

שאלה: מה זה אומר "ע"ס שקומתן שוה"?

אלו ע"ס שקומתן שווה.

תלמיד: מה זה פרצוף לעומת ע"ס שקומתן שווה?

אם יש זיווג דהכאה אחד, אז יוצאות עשר ספירות שקומתן שווה. לכל אור יש קומה משלו, אבל אם אנחנו עושים זיווג דהכאה אחד ואפילו שיוצאים הרבה אורות בכל זאת קומתן שווה.

שאלה: מה זה האור החוזר? האם ניתן לקרוא לזה כוונה או שזה משהו אחר?

כוונת הנברא להתחבר דרך חברים לבורא נקראת אור חוזר. אם אנחנו עושים את זה, אז אנחנו מתחילים להרגיש שהכוח העליון מתחבר בנו וכולנו מתקרבים אליו ואפילו נכללים בו.

שאלה: הוא כותב "שמצמצום ולמטה, פסקה המלכות מלהיות כלי קבלה על אור א"ס ב"ה, אלא האו"ח העולה ממנה נעשה לכלי קבלה במקומה, כנ"ל." האם המלכות הופכת למשהו אחר פתאום?

מלכות שהיא רצון לקבל לא יכולה להיות כלי קבלה. אתה לא יכול עם הרעב והתיאבון שלך לקבל מבעל הבית, אלא יש חוק, אתה יכול לקבל רק בתנאי שאתה בזה נותן לו, מעביר לו, אבל לא לעצמך. לכן אתה צריך לעשות צמצום, מסך, אור חוזר, הכנה לזה שכל הקבלה שלך תהיה רק לטובת הבעל הבית.

תלמיד: כלומר אנחנו צריכים להפוך את המסך והאור החוזר ורק אז תיהפך המלכות לדבר אחר, לכלי השפעה.

כן, אז המלכות תעבוד כמו כלי דהשפעה, אבל כמו.

תלמיד: זה מה שאנחנו צריכים לעשות בעבודה שלנו.

כן.

שאלה: הוא כותב על אור חוזר שיורד ומרחיב את הכלי. מה ההבדל בין זה לאור ישר שחוזר?

ככל שיש יכולת להשפיע לבעל הבית, אז הכלים של הפרצוף מתרחבים כי אפשר לקבל יותר בעל מנת להשפיע.

שאלה: לפני זמן אמרת שניתן לעשות תרגיל ולהתבונן מהצד על הרצונות שלך ולחלק אותם לשלוש קטגוריות: לרצון שלי להשפיע, למה שהייתי רוצה להשפיע ולא יכול, ולמה שאני לא מסוגל לגמרי להשפיע, ואלו יהיו שלושת חלקי הפרצוף. אני הבנתי שזה דומה לראש, תוך וסוף, האם זה כך ואיך עובדים עם זה?

זו מלכות שכך מתחלקת לכמה חלקים. יש רצונות שהיא יכולה להשתמש בהם בעל מנת להשפיע, יש רצונות שהיא מסוגלת באור חכמה, יש כאלו שהיא מסוגלת רק באור החסדים, ויש כאלו שהיא בכלל לא יכולה לקבל ועושה עליהם צמצום. זו מלכות שמתחילה לממש את עצמה שכך היא מתחלקת ובצורה כזאת היא עובדת.

תלמיד: האם אלו שלושת חלקי הפרצוף, שלושת הקטגוריות האלה של הרצונות?

לא, זה הרצון לקבל שכך עושה. ב"ראש" עושים חשבון, ב"תוך" מקבלים על מנת להשפיע, שם ישנם אותם הכלים שיכולים לקבל בהם בעל מנת להשפיע והם נכללים בתוך הפרצוף, מפה עד הטבור, וב"סוף" הפרצוף, מטבור עד הסיום, שם יש כלים שבהם לא יכולים לקבל בכלל כי אין עליהם מסך על מנת להשפיע.

שאלה: מה זה שספירות של אור ישר משיגות משהו? תמיד חשבתי שזה מושג רק באור חוזר.

כשיש צמצום, מסך ואור חוזר, אז מה שמקבלים באור חוזר, כלומר כדי להשפיע לבעל הבית, לפי זה משיגים את דרגת הנברא במידה שהוא מזדהה עם בעל הבית, עם הבורא.

אות ד'

ע"ס דראש מכונות בשם הסתכלות והע"ס דתוך

מכונות התפשטות. מלכות דראש מכונה פה ומלכות דגוף מכונה טבור

"והנה נתבאר היטב, החיוב של ע"ס דראש וע"ס דגוף, המתחייבות להמצא בכל פרצוף. כי מתחילה, צריכים לזווג דהכאה, כדי לגלות האו"ח בבחינת ע"ס בסוד שורשי כלים, ואח"כ כשמתפשט מהמלכות ולמטה, יוצאים הע"ס בבחינת כלים גמורים, המכונים גוף או ע"ס דתוך. גם תדע, אשר זווג דהכאה המעלה את האו"ח מהמלכות ולמעלה בסוד ע"ס דראש, מכונה בדברי הרב, בשם "הסתכלות". והע"ס דגוף, היורדים מן המלכות של ראש ולמטה, מכונים בדברי הרב, בשם "התפשטות". גם תדע, שהמלכות של ראש מכונה בשם "פה" והמלכות דגוף, מכונה בשם "טבור" או מלכות דמלכות של ראש, וזכור."

(סוף השיעור)