בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 2.8.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*לפתוח את השערים הנעולים*

1. השערים הנעולים נמצאים בלב של כל אחד ואחד. אפשר לפתוח את שערים האלה, הרגשות האלו רק אם אנחנו פותחים אותם כלפי החברה, כלפי הקבוצה. *אם כל אחד ואחד משתדל לפתוח את הלב שלו לחברים בקבוצה הפרטית שלו, אז דרך זה הוא מתחיל לפתוח את הלב שלו לבורא*. לכן כתוב מאהבת הבריות לאהבת ה', לא יכול להיות אחרת. לכן לא צריכים לשבת עצובים ושקועים באיזושהי מרה שחורה אלא בצורה הדדית, בפעולה הדדית, להשתדל לנענע את עצמנו ולקרב את עצמנו זה אל זה.
   
   כמה שזה נראה לנו קצת, אבל באמת ברוחניות אלה דברים גדולים מאוד מפני שאנחנו החלק המרכזי והרגיש שבבריאה, ואם אנחנו עושים כאלה פעולות מאפס, אפילו מצורה הפוכה מרוחניות, ובמקצת הנטייה שלנו לקראת החיבור, לקראת רוחניות, אפילו בכוונות שלנו שעדיין לא מתוקנות, זה בכל זאת עושה פעולה גדולה, השפעה גדולה בכל העולמות. *ככל שאנחנו נמצאים למטה, כך המאמץ הקטן ביותר שלנו עושה השפעה, תגובה למעלה. לכן תמיד אנחנו צריכים להחשיב את הפעולות שלנו, להכפיל כל פעולה ופעולה על 125 מדרגות שיש בינינו לבורא, לאינסוף, ורק כך אנחנו יכולים להעריך את הפעולות שלנו*, את מה שניתן לנו לעשות.
   
   לכן לא לבזבז כל רגע ולא להיות ככסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו, אלא עוד קצת ועוד קצת פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, כך נצליח. במיוחד בזמנים שאנחנו עוברים עכשיו ובמיוחד שאנחנו פועלים כאנשים מעולם גדול רחב מצד אחד, ומצד שני נמשכים למקור, למרכז אחד של הפעלת כל המציאות.

2. אני מאוד שמח שוב ושוב לראות אתכם כל בוקר, כל יום על המסך כאן לפניי. אני אוהב אתכם, מודה לכם. יש לנו הזדמנות בהחלט לעשות כאן צעדים חשובים מאוד כבר בקבוצה שמתקרבת לגמר התיקון, לתיקון הכללי של כל האנושות, כי *אנחנו באמת נציגים מכל העמים ומרגישים כמה הבורא מנהל אותנו, סובב כל אחד ואחד, כל יום ויום עוד קצת עוד קצת לכיוון הנכון, מתקן אותנו וכך אנחנו מתקדמים. לפנינו עוד דרך, אבל מיום ליום אנחנו צריכים להשתדל לראות את ההתקדמות שלנו, ולשייך אותה לקבוצה ולבורא*.

3. כאן השאלה בשביל מה האדם רוצה את התשובה? הוא רוצה להציל את עצמו ממוות, ממכות, מריחוק, מכל טוב? רק אם הוא רוצה עזרה מלמעלה כדי שתהיה לו יכולת לצאת מאהבה עצמית, אחרת זה לא נקרא שהוא מבקש, כי *מלמעלה מבקשים רק כוח השפעה, כלום חוץ מזה. כלומר לא על עצמי אני מבקש, ורק לקבל כוח השפעה כדי שאוכל להשפיע לכולם ודרך כולם לבורא*. כי לבורא עצמו אין לי מה לתת, הוא לא בעל חסרון, אלא כל החיסרון שלו בנבראים. אם אני מטפל בנבראים, מתייחס לנבראים ורוצה שיהיה להם טוב, אז בזאת אני עושה טובה לבורא, אחרת אין לי מה לתת לו.

4. האם אנחנו באמת רוצים כך לפנות לבורא, לבקש דווקא על זה? צריכים לחשוב על זה, לעבוד על זה. אם לא אז הבורא יתקן את הבקשה שלנו ואז כבר יש לנו עם מה לפנות לבורא. *קודם כל אנחנו רוצים להגיע לנחיצות, להכרחיות, לרצון לאהוב את הבורא בכל לב של כל אחד ואחד ובלב הכללי שלנו יחד. עם זה אנחנו יחד פונים אליו ומבקשים ממנו שייתן לנו רצון כזה, יכולת וכוח שנדרוש ממנו לתקן את הלב הכללי המשותף שלנו*.

5. אם האדם מבקש על זה שהבורא יוציאו מהרצון לקבל, מכך שכל הזמן הוא חושב רק על עצמו ואין לו שום אפשרות לחשוב על אף אחד, לא רצון ולא יכולת, והוא ממש מונח תחת הרצון לקבל שלו, המחשבות שלו, מה נשאר לו? *האדם רואה כמה הוא בחוסר אמצעי כלשהו להתעלות למעלה מהאגו שלו, ואז נשאר לו רק לבכות*.
   
   *בכי זו הכרה שיש לו משהו מאוד חשוב ושהוא לא יכול להשיג אותו, וזו ממש הטרגדיה האישית שלו. מחוסר כוחות, מחוסר אמצעים להגיע למשהו, לצאת מהמצב הזה, הוא בוכה*. מצב הקטנות האמיתית נקרא דמעות אמיתיות. לאו דווקא צריכים לבכות עם דמעות, עם מים שיוצאים לך מהעיניים, אלא ההרגשה הזאת שאתה נעתק מהדבר החשוב ביותר ושאתה לא יכול להשיג אותו, שבכל הכוחות שלך אין לך סיכוי.

6. כשהאדם כל כך רוצה וכל כך רואה שהוא לא מסוגל להשיג בכוחותיו עצמו, אז הדפיקות שלו נבחנות לדמעות. זה פותח לנו שער, זה נקרא הפותח *שער לדופקים בתשובה*. כלומר הבקשות שלו הן כדמעות ואז פותחים לו, כלומר נותנים לו קשר, אפילו במצב הנמוך והרחוק ביותר מהבורא. נותנים לו קשר והוא מתחיל לקבל כוחות התגברות מהבורא, ולהתגבר על השערים האלו.

7. אנחנו צריכים במאמצים שלנו להגיע למצב שמאוד נרצה לקבל כוחות השפעה. ע"י זה אנחנו פותחים את השער. במידה שאנחנו יכולים לדרוש כוחות השפעה, להצטער על כך שאין לנו כוח השפעה, אז השער נפתח. לא בפעם אחת, זה המצב הכי הכי קשה כי זה מעבר בין 2 עולמות, בין העולם האגואיסטי שלנו לבין העולם הרוחני האלטרואיסטי העליון, עולמו של הבורא. יש כאן הרבה שערים, אנחנו עוברים אותם אפילו שלא מודעים לכך, אבל שער הדמעות הוא השער האחרון, הוא שער מאוד מאוד קשה.

8. הבקשה צריכה להיות משותפת ומכולכם יחד, כמה שאפשר מהלב של כל אחד וכמה שאפשר למקום אחד שנקרא שאתם דופקים בתשובה, שאתם רוצים להגיע לבורא. תשובה זה נקרא תשוב ה', האות האחרונה במילה תשובה לגבי ו', כלומר שמלכות רוצה להתחבר עם זעיר אנפין, מלכות זה ה', וזעיר אנפין זה ו'.

9. *אתה נמצא סגור בתוך עצמך. נסה לפתוח את עצמך כלפי החברים ותראה כמה פתאום הלב שלך הפרטי נפתח אפילו ואתה מתחיל להרגיש מה חסר לך כדי לגעת בבורא*.

10. להגיע לשער זה לא פשוט. גם לעמוד מול השער זה לא איזשהו רגע שאנחנו באים, דופקים ופותחים לנו ואנחנו עוברים נכנסים פנימה. זה תהליך, ותהליך מאוד מאוד מורכב. אלו הרבה פעולות עד שאנחנו עוברים את השער.
    
    *אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, מה אנחנו רוצים? למי ולמה אנחנו מכוונים? איך אנחנו צריכים לרכז את המאמצים שלנו בעשירייה, לחבר את כל החברים יחד לברר בינינו כמה אנחנו נמצאים בכיוון אחד? וכן הלאה. לעשות מעצמנו חיל, כלומר כוח התקפה פנימית מכולנו יחד, עוד ועוד לכוון את עצמנו לבורא*.
    
    אם אנחנו מתחברים בינינו, אז מתוך החיבור הזה לכוון את עצמנו לבורא. לא מספיק מחוברים, לחבר את עצמנו יותר ויותר, בתוך הלבבות שלנו להיות כאיש אחד בלב אחד ולכוון את עצמנו לבורא. אחרי כמה פעולות כאלו אנחנו מגיעים למצב שהבורא פותח לנו. האמת שהוא כל פעם פותח לנו קצת יותר, קצת יותר, רק אנחנו לא מרגישים את הדברים האלה כי מקבלים בכל פעם הכבדת הלב, כל מיני הפרעות. זה הכל כדי שנחבר את עצמנו עוד יותר, ונהיה מכוונים אליו עוד יותר. זאת העבודה, זו העבודה.

11. אנחנו יכולים לראות את השערים. אתה נמצא היום בחברה ואתם שומעים שיש חיוב להתקרב זה אל זה, שכולכם תהיו כאיש אחד בלב אחד. אם תשתדלו אז תרגישו איפה נמצא השער. *השער הזה נמצא ביניכם, ההתנגדות שיש ביניכם להתחבר, היא השער. אח"כ כשאתם מתחברים יותר ויותר, תרגישו שיש לכם גם התנגדות לבורא, שאתם לא רוצים להידמות לו, כי הבורא זה כבר השפעה הדדית חלוטה ביניכם*. לכן יוצא שלעבור את השערים האלה זה מאוד קשה. כך תרגישו מה אתם צריכים לעבור כדי להגיע לדבקות בבורא, להידמות לבורא.

12. בעולם הרוחני 2 הכוחות האלה נמצאים בי, גם לרצות משהו וגם להתנגד אליו. אני צריך להיות בעל הבית על 2 הכוחות האלו ואז אני מנהל, מכוון את עצמי איך להתקרב לאמת. זה נקרא כבר שאני בונה את הכלי באמונה למעלה מהדעת. לאט לאט נגיע לייצב את הכלי הנכון.

13. ש: אין לי הרגשה כלפי זה..?
    ר: מצוין, זה כדי שתבקש יותר. אתה קרוב, באמת אני אומר לך שאתה קרוב. ההרגשה הזאת היא כדי שתבקש יותר. ככל שאדם מתקרב לשער, למעבר לע"מ להשפיע, כך יש לו בעיות יותר גדולות לאתר את עצמו שהוא קרוב לזה.
    
    ש: גם לבקש אני לא יודע איך?
    ר: *אתה לא יודע איך לבקש מפני שהבקשה צריכה לבוא מהעשירייה*.

14. ש: יש חשבון בכלל אם מה שהאדם עושה חוץ ביטול בעשירייה?
    ר: זה משנה, כי חוץ מזה שהוא מבטל את עצמו כלפי עשירייה יש לו גם כוחות לפעול לתוך עשירייה. לא רק שמדלל את עצמו, מבטל את עצמו, הוא צריך גם לפעול בצורה אקטיבית.. ביטול זה לא שאני מת, ביטול זה שאני מוכן לבטל את כל הכוונות שלי כי הן ע"מ לקבל, ולהשתמש בכל הכוחות שלי ושלכם, של העשירייה. אם אני יכול לעשות את זה בע"מ להשפיע ביטול זה כמו צמצום.

15. ש: מה ההבדל בין רצון להצטרף ומרגיש קפוא לבין כסיל שיושב בחיבוק ידיים..?
    ר: ההבדל הוא ברצון. כסיל יושב בחיבוק ידיים זה מבטל את עצמו לא רוצה שום דבר. כאן אתה אומר על האדם שהוא מאוד רוצה רק לא יודע איך לעשות, איך להתבטל, איך לפעול, איך להתחבר. אבל הוא רוצה. אלו 2 דברים מאוד רחוקים זה מזה.

16. ש: האם תמיד יהי לי על מה לעשות תשובה..?
    ר: ההסכמה שלך? את ההסכמה שלך אף אחד לא צריך. נותנים לך לראות יותר ויותר את חוקי הטבע ואתה צריך לקבל ולקיים אותם אם אתה רוצה בכלל להיות קיים בטבע הזה שעכשיו מגלים לך. אם אתה לא מקבל אותם אז מורידים אותך למדרגה יותר נמוכה ומשאירים אותך שם. כך זה. עד מתי? עד אין סוף. לבורא יש זמן, הוא נמצא באין סוף למעלה מזמן תנועה ומקום. לכן *אם אתה רוצה להתקדם, אין לך ברירה אלא להסכים עם התנאים שכל פעם מגלים לך יותר ויותר. לא שואלים אותך אם אתה רוצה או לא רוצה. אתה מקבל את זה? כן. לא מקבל? אתה יורד*.

17. *לא חשוב מה את מרגישה. זה לא מעניין, אלא מעניין מה את עושה*. האם את מתקדמת למרות שאת מרגישה לא טוב? בזה מתחשבים.

*בעה"ס, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

18. כדי להגיע באמת להכרה מה הבורא עושה לכם, נותן לכם, אתם חייבים גם לרכוש את כל ההבחנות שיש כנגד זה, ואז אתם יכולים לבחור כל דבר מדבר והיפוכו, להבין את הבריאה מדבר שנגדה. אחרת אין לכם שום אחיזה בבריאה, כי אתם לא יכולים להרגיש רק דבר אחד. הנברא מרגיש רק מתוך ההפכיות, ולכן הנחש כאן הוא כוח שמחויב קודם כל דווקא להיות בבריאת האדם.

19. אי אפשר להכיר, לטעום את העדן בלי דבר והיפוכו. אתם תגיעו למצב שדווקא גם טוב וגם רע יעלה לכם לטוב בלבד.

20. יש כאן כמה דברים שקשה לנו עדיין לדון בהם. מה באמת בלבל את האישה? מה היה חסר באישה? דווקא מצד אחד היא היתה יותר פיקחית כביכול מהאדם. מצד שני דרכה נכנס הרצון לקבל בע"מ לקבל ושלט באדם. אז מגיע התיקון מיוחד הזה דרך האדם גם לאישה. יש כאן כמה דברים שאנחנו צריכים עוד להבין.

21. בינתיים מובן שמדובר על 2 כוחות הטבע, רצון לקבל, שזה הנברא, ורצון להשפיע, שזה הבורא, ואיך הבורא כבר מלפני הבריאה, לפני שברא את בני האדם מכין בתוכנו, בטבע שלנו, גם כוחות השפעה כדי שנתחיל להרגיש מה זה כוח השפעה וכוח קבלה, נפריד ונבדוק מה ביניהם. כך אנחנו מתקדמים בלפתח בנו את כוח השפעה.

22. אנחנו צריכים ללמוד שהרצון לקבל מתראה לנו או כמר או כמתוק. גם הרצון להשפיע מתראה לנו או כמר או כמתוק. אנחנו מבררים את זה ע"י החוש שלנו, או ע"י אמת או שקר. יש כאן הרבה דברים שאנחנו צריכים לייצב אותם בצורה הנכונה.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק י"ד*

23. מה זה לפתוח את השערים הנעולים?
    ר: *לפתוח את השערים הנעולים זה הכל תלוי בחיבור בינינו ואיך אנחנו כך מכוונים את עצמנו יחד כולנו בעשירייה לבורא. אנחנו צריכים להבטיח, כל החברים שבעשירייה, כל אחד לאחרים, שאנחנו חושבים על כולם, דואגים לכולם, מחברים את הרצונות שלנו יחד ומכוונים את התפילה שלנו לבורא, שהבורא יתקן את הרצון שלנו ואז יתגלה ברצון שלנו ככוח השפעה הדדית מבינינו ואליו*.