שיעור בוקר 11.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 480, מאמר "מצווה אחת"

קריין: מאמר "מצוה אחת", "כתבי בעל הסולם", עמ' 480.

חכמת האמת

"הקדמונים בחרו לעצמם דרך פרטי, ואני בחרתי דרך כללי, כי לדעתי מותאם יותר לענין אלקי, להלבישו בצירופי אותיות נצחיות, אשר לא יקבלו שינוי לעולם, רצוני לומר, שעם הצלחתם הגופני, גם לא יקבלו שינוי בשום מקום, ובשום זמן. לכן דברי מוגבלים.

מטעם הנ"ל הוכרחתי להביע גם את הרוחניות בדרך כללי, אולם תחת זה בחרתי לבאר כל הפרטים והצירופים הרוחניים, עד לפרטי פרטים, אשר אין להם מוצא ומקור אחר, זולת מפי הכלל הזה, דהיינו, טהרת הקבלה. ומתוך שאני מבאר את הפרטים הרוחניים, בלי הלבשה בצירופים גשמיים, יועיל הדבר הרבה להתפתחות ההשגה. וחכמה זו נקראת "חכמת האמת"."

שאלה: בעל הסולם מכוון אותנו ל"תלמוד עשר הספירות"?

איפה כתוב "תלמוד עשר הספירות"?

תלמיד: הוא אומר פה, "ומתוך שאני מבאר את הפרטים הרוחניים, בלי הלבשה בצירופים גשמיים, יועיל הדבר הרבה להתפתחות ההשגה."

נראה לי שב"תלמוד עשר הספירות" אין גשמיות בכלל וזה עוזר לנו. אולי אני לא מסביר טוב.

זה לא שאתה לא מסביר, אני לא מבין את הקשר.

תלמיד: בעל הסולם אומר לנו שהוא בחר בדרך כללי והכוונה היא "להלבישו בצירופי אותיות נצחיות,". למה הכוונה שהדרך הכללית היא בדרך של הלבשה בצירופי אותיות נצחיות?

עדיין לא הגענו לזה כדי להבין.

שאלה: מיהם הקדמונים, על מי הוא מדבר?

הקדמונים הם אלו שהיו לפני בעל הסולם בדרך ההשגה.

תלמיד: ומה זו דרך פרטי שהם בחרו בה?

יש דרך פרטי ודרך כללי. דרך פרטי היא שכל פרט ופרט, כל אחד ואחד מגלה את דרכו. ודרך כללי היא שמדברים כבר בכלל המציאות.

תלמיד: כלומר, שניהם מתארים את ההשגה, אחד מצד הדרך הפרטית ואחד מצד כלל המציאות.

כן.

תלמיד: איך בעל הסולם מסביר בדרך כללי? כי זה לא מובן ממה שהוא כותב פה.

בעל הסולם כותב, "הקדמונים בחרו לעצמם דרך פרטי, ואני בחרתי דרך כללי, כי לדעתי מותאם יותר לענין אלקי, להלבישו בצירופי אותיות נצחיות, אשר לא יקבלו שינוי לעולם, רצוני לומר, שעם הצלחתם הגופני, גם לא יקבלו" שום "שינוי בשום מקום, ובשום זמן. לכן דברי מוגבלים." מפני שהם שייכים לכל הזמנים, לכל המקרים, ולכן הם נראים די מוגבלים.

"מטעם הנ"ל הוכרחתי להביע גם את הרוחניות בדרך כללי, אולם תחת זה בחרתי לבאר כל הפרטים והצירופים הרוחניים, עד לפרטי פרטים, אשר אין להם מוצא ומקור אחר, זולת מפי הכלל הזה, דהיינו, טהרת הקבלה." זאת אומרת, רק לפי כלל אחד הוא רוצה לפרש את הכול. אפשר להגיד, לפי גודל המסך. "ומתוך שאני מבאר את הפרטים הרוחניים, בלי הלבשה בצירופים גשמיים, יועיל הדבר הרבה להתפתחות ההשגה."

למה? כי הוא לא קושר רוחניות עם גשמיות. לא לפי הדוגמאות ולא לפי כל מיני פירושים אחרים. "וחכמה זו נקראת "חכמת האמת"." זאת אומרת, שמדברים אך ורק בפרטים רוחניים. זה נקרא "חכמת האמת".

תלמיד: וקודם היא לא היתה נקראת חכמת האמת? כשהקדמונים הלבישו בדרך הפרט זו לא היתה חכמת האמת?

לא. אם תיקח את כל המקובלים שהיו, והיו מקובלים גדולים, בעלי השגה גדולים מאוד, אבל הם כתבו באופן כזה הלבישו את זה גם בצורות גשמיות כביכול, ולכן זה לא נקי. זה היה טוב לדורות הקודמים, אבל זה לא טוב לדורות הבאים, אחרי בעל הסולם, שיכולים להיות מבולבלים דווקא על ידי הגישה הזאת.

הנבואה

"בנבואה לא יארע טעות או שקר, כי באור האמת הנובע מהשי"ת, איך יפול בו טעות. אלא ודאי, כמו הגשם והשלג היורד מהשמים על האדמה, ושמה לא ישוב, עד שיצליח בשליחותו, אבל עם כל זאת יש הבחן במקבל, דהיינו, באדמה, כי האדמה שהכשירוה על-ידי סיקול וחרישה וכדומה, מסוגלת לקבל טוב יותר, מאשר האדמה שלא הכשירוה. הכל תלוי בהכשרה."

זאת אומרת, ככל שבני אדם עוברים על כל מיני כתובים ומשקיעים בהם ומתבלבלים בהם ומבררים אותם, כך כל הדברים האלה פועלים לטובת ההשגה.

"כמו כן ודאי שיש הבחן, על כל פנים בנביאים המקבלים, שאין אחד במעלה כחברו ממש, שגדלות וקטנות זו, נבחנת כפי ההכנה שבאותו הנביא. והנה הקטן במעלה, מסבת חוסר ההכנה המעולה, בהכרח שיפיל איזה נטיה במהלך האור הנשפע אליו, שיתכן היה לומר עליו, שאור הנבואה אינו מקבל טעות כנ"ל, אבל קטנותו גורמת לו ריבוי בצירופי אותיות שהוא ריבוי צינורות וכלים, עד שיבוא לו הנבואה לידי השגה."

זאת אומרת, חייבת להיות כאן עבודה גדולה, ארוכה לאדם עד שהוא מגיע להשגה האמיתית הגבוהה הזאת של הנבואה.

הצלחה הנבואי, הוא המהירות

"אף על פי שלבסוף מתגלית כל האמת שבנבואה, בהצלחה הרצויה. מכל מקום גרם הנביא הקטן במעלה, דרך ארוכה אל האנשים שאליהם נשלח בנבואתו. מה שאין כן, הגדול במעלה, אשר הכנתו שלמה יותר, הרי לא יארע לו שום נטיה, בעת קבלת נבואתו מהשי"ת, ומכיון שכן, לא ירבה בצינורות וכלים, ועל כן נבואתו ברורה, קצרה ומקובלת בנקל ובמהירות, לאותם שאליהם נשלח."

זה ההבדל בין הגדול בנבואה והקטן בנבואה, אבל באמת זה לא עלינו.

אפשר שהקטן במעלה יצליח יותר מהגדול

"מלבד האמור, יתכן שהקטן שבנביאים יצליח בנבואתו - בעניין המהירות כנ"ל - יותר מנביא היותר גדול שבנביאים, והוא מטעם שנסמך על הגלוים של הנביאים הקודמים שסללו לו הדרך. ומובן שגם תלוי בהתפתחות השומעים את נבואתו, כי לדברים קצרים וברורים, צריכים לדור מפותח יותר, שיהיו מוכשרים להבינו. ומכח שתי הוספות האלו, אם יספחו לקטן במעלה, יכול להצליח לאין ערוך מהגדול."

סוד הנבואה שבדורות

"אף על פי שמשה רבנו ע"ה, קבל התורה והחוקים לכל הדורות, עד שאין הנביא רשאי לחדש דבר, עם כל זה, נבואתו ניתנה לו אלא לזמן. ועל זה מעיד הכתוב: "נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ה' אלקיך, אליו תשמעון", ואם נבואת משה רבנו ע"ה, היתה מספקת לנצחיות, למה לו להשי"ת להקים עוד נביאים כמותו - אלא ודאי, שאין נבואתו מועילה אלא לזמן מסויים, וככלות הזמן, שולח השי"ת נביא אחר, להמשיך ולהשלים חפץ השי"ת.

אלא ודאי שאין הנביא רשאי לחדש דבר או לגרוע. שאם כן היה בחינת חסרון בנביא שקדם לו ח"ו. ודבר ה' תמיד בכל השלימות, בסוד הכתוב: "אני ראשון ואני אחרון", אלא כל תפקידו הוא להמשיך אותה הנבואה, לאותם הדורות שכבר אינם ראויים לקבל מהראשון.

והנביא האחרון, הוא סוד משיח, כלומר, המשלים את כולם, אך ודאי שגם הוא אינו רשאי להוסיף, או לגרוע. אלא שהצלחתו תהיה יותר גדולה, שכל הדור יוכשר לקבל את דבריו, ויושלמו על ידו. והוא: משני הטעמים הנ"ל, או מחמת גדולתם, או מחמת בני דורו כנ"ל, או מחמת שניהם."

עיקר ההצלחה הנבואי

"עיקר ההצלחה הנבואי הוא להמשיך, אור העליון, עד לדרי מטה, והמורידו ביותר למטה, הוא המצליח ביותר, וענין מעלה ומטה, נבחן ברוח ובטובה גופנית, כי הגופניות המושגת על ידי הנבואה, היא הנקודה הנותנת אחיזה לבני העולם. ונודע, שעיקר נקודת הכובד בעבודת השי"ת היא, האחיזה הראשונה."

כח כללי וכח פרטי

"יחודם, הוא סוד יחוד קוב"ה ושכינתיה. כח פרטי, הוא איסור הקבלה עד לשיעור הנמוך ביותר. כח כללי, הוא ריבוי ההשפעה עד, בכל מאודו ונפשו."

שאלה: אני מאמין שתפילה ואמונה אמיתית מבטלים את המושג של זמן ומרחב. והשאלה שלי, איך עלינו להכין את התפילה בכדי לזרז את המימוש של החיבור בינינו, מה אנחנו מפספסים פה?

כל הפספוס שלנו הוא בזה שאנחנו לא נמצאים מספיק בנטייה להתחבר וזה מה שעוצר ומעכב אותנו מלהגיע לתיקון.

שאלה: אנחנו לומדים, מגלים מהאהבה בינינו יותר מאשר אנחנו לומדים במאמרים. האם לזה בעל הסולם מתכוון כשהוא כותב פה שהוא "מבאר את הפרטים הרוחניים, בלי הלבשה בצירופים גשמיים"?

להלביש את זה בצירופים גשמיים זה בעצם עלינו. כשאנחנו נגיע להתלבשות רוחניות בגשמיות, אז נבין את הכול ונשיג את הכול, זה העתיד של ההתפתחות שלנו.

שאלה: בעל הסולם כותב כאן במספר מקומות על הקשר בין הנבואה לתחתונים בכל מיני צורות, נגיד ביעילות, מהירות של הנבואה. למה הכוונה פה בחלק האחרון שאומר שצריך להעביר את האור לתחתונים? איך אנחנו מעבירים את אור הנבואה לתחתונים?

בזה שאנחנו מצד אחד לומדים את הדרכים הנסתרות האלה, ומצד אחר רוצים להלביש אותן בחומר. חומר הכוונה שהרגשות שלנו, הכוונות והרצונות שלנו, כולם יתחילו להתאחד, להתחבר ביניהם, וייצרו מתוכם מערכת נכונה.

תלמיד: על איזו מערכת מדובר?

מערכת שתהיה לגמרי בחוקים הרוחניים.

שאלה: בחלק הראשון דיברנו על כמה אני צריך להרגיש את עצמי שפל ולהגיע לדרגת אפס. הרי בעבודה שלנו אנחנו צריכים לצאת מאהבה עצמית וזו עבודה קשה. פה יש לי את מידת האמת עד כמה באמת יצאתי מהאהבה הזאת. ואני צריך להבין שאני תמיד צריך להיות בשקר כי אני ממש לא בטוח שיצאתי בכל הדרגות ממידת האמת. לכן ככל שאני ארגיש שאני יותר קטן ויותר משקר ושאני עוד לא יודע כמה יש בי אהבה עצמית, זה יכול לעזור לי לראות את עצמי כמה אני קטן, אפס. האם זו דרך נכונה לחשוב כך, להרגיש כך?

כן. ההצלחה תלויה רק בהתמדה, במידה שאתה יותר ויותר תרצה לראות את עצמך במערכות כאלה.

שאלה: במה שונים הנביאים שניתנו לשכינה הקדושה כדי לקרב אותנו אליו ולהקים את הכלי, לעומת המלאכים שהם כוחות שמראים לנו רק את הצד של הטבע איך עלינו לנהוג כדי להפנים את הדברים ולהתקדם לעבר הבורא?

על זה כתוב "כל דור ודורשיו". אתה לא יכול מדור לדור להעביר אותם החוקים, אותן הדרישות ולחייב דור אחר במה שהיה נהוג ומותאם לדור הקודם. אין מה לעשות. כולם צריכים להבין שאנחנו פועלים בדורנו ולפי דורנו אנחנו צריכים לקחת גם את המורים שלנו - בעל הסולם, רב"ש - וגם את השיטה לבנות עשיריות וככה לעשות, כמו שזה כתוב בדבריהם וככה להתקדם.

תלמיד: האם היכולת להזדהות עם הנביאים זה מפני שאנחנו בעשירייה מרגישים אותם יותר קרובים אלינו, מפני שיש בהם את ההיבט האנושי יותר שאנחנו מתמודדים עם זה יום יום, לעומת המלאכים שהם כוחות טבע מוחלטים?

לא. אנחנו לא יכולים להבין בכלל מה מתגלה בדורות הנביאים. זה לא בשבילנו. אנחנו צריכים ללכת לפי איך שאנחנו. כשיהיה לנו קשר עם הכוח העליון אנחנו צריכים להיות מקושרים אליו על ידי הכלים שלנו.

שאלה: האם אפשר להתקדם ברוחניות בעשירייה, ללא הבנה מלאה בתהליך בין האורות והכלים?

אף אחד לא יודע את התהליך האמיתי בין אורות וכלים ולכן אין לנו למי לפנות וממי ללמוד. אלא אנחנו משתדלים להתקרב לזה, והבורא - מהגובה שלו מוריד אלינו את התרגילים, המחשבות, רצונות, פעולות וכך אנחנו מתקדמים. העיקר זה לרצות להתקדם בצורה הכללית, לפי אותם המורים וכללים שאנחנו קיבלנו.

שאלה: הוא כותב במאמר "עיקר נקודת הכובד בעבודת השי"ת היא, האחיזה הראשונה." מה זה "אחיזה ראשונה"?

כשמתגלה לאדם המערכת בצורה קרובה אליו, והוא יכול לאחוז בה, ולהתחיל להתפתח בהתאם למערכת. זה נקרא "אחיזה ראשונה".

תלמיד: אבל למה זה נקרא "אחיזה"? אתה משיג את המערכת הזאת?

במשהו, זה נקרא שאתה אוחז.

תלמיד: למה כל הכובד הוא דווקא על הנקודה הזאת?

כי זה בטבע השני, בטבע הפוך, בטבע אחר, ואז לאחוז בה, כי אתה לא יודע איך לתפוס אותה, הרוחניות נמצאת כאן בכל מקום אבל מה? איפה?

תלמיד: בחושים, אתה בכלל לא בהכרה למה שיש?

נכון.

תלמיד: אז איך אתה אוחז במשהו שאתה בכלל לא תופס?

זה כשנותנים לך בפעם הראשונה במשהו לאחוז ברוחניות.

תלמיד: אז כאילו נותנים לך את האחיזה הראשונה, אז למה זו נקודת הכובד, אם זה בכלל לא תלוי בך?

אבל כשאתה תופס את זה, אז בשבילך להגיע לנקודה הזאת, לאחיזה הראשונה הזאת, זה דבר קשה מאוד.

תלמיד: ומה אתה יכול לעשות כדי להוריד את הערפל הזה, להתחיל לראות את אותה מערכת שצריך לאחוז בה?

אתה צריך לעשות את כל הפעולות שירחיבו לך את האחיזה במערכת הרוחנית.

תלמיד: אתה עושה פעולות, וכתוצאה מהן אתה פתאום מתחיל לאחוז במערכת?

כן, יותר ויותר.

תלמיד: ומה זה מוסיף, במה זה שונה? המצב הנוכחי ברור לי, אבל מה זה נקרא שאתה חי מתוך זה שאתה אוחז במערכת?

שאתה יותר ויותר מתרגל לעשות פעולות השפעה, פעולות חיבור בכל מה שאפשר.

תלמיד: אתה פועל רק מתוך מה שהמערכת מכתיבה לך?

ודאי, אלא מתוך מה אתה יכול לפעול?

תלמיד: יוצא שברגע שיש אחיזה ראשונה המערכת מבטלת אותך לגמרי, כי אתה פועל רק מתוכה, והיא שמכתיבה לך מה לעשות.

ודאי שהמערכת מכתיבה לי מה לעשות, גם קודם זה היה כך, אבל אני לא הבנתי, ולא זיהיתי.

תלמיד: אז מה התוספת הזאת שאתה פתאום בהכרה לזה?

שאני בעצמי מתחיל להרגיש באיזה פעולות, נטיות, אני צריך להיות כדי לקבל עוד יותר אחיזה במערכת.

שאלה: מצד אחד הוא כותב בחלק של "חכמת האמת" שהוא מברר את כל הפרטים בלי הצירופים הגשמיים, ובזה כאילו תלויה ההצלחה, "יועיל הדבר הרבה להתפתחות ההשגה. וחכמה זו נקראת "חכמת האמת"." ואז אחר כך ב"עיקר ההצלחה הנבואי" הוא אומר לכאורה את ההיפך, אם אני מבין נכון, שנבחר ברוח ובטובה הגופנית "כי הגופניות המושגת על ידי הנבואה, היא הנקודה הנותנת אחיזה לבני העולם".

אז מצד אחד בחלק של חכמת האמת, הוא מדבר על לא לקשור את החכמה לגופניות, ובחלק על ההצלחה הנבואית הוא אומר שאני קושר את זה לגופניות, זה נותן אחיזה לבני העולם. האם חכמת האמת ונבואה אלו שני דברים שונים, ואיך אפשר ליישב אותם יחד?

אני לא יודע, אני לא נמצא בדרגת הנבואה, ולכן אני לא יכול להגיד לך בדיוק מה קורה. אבל ברור שאנחנו מתקדמים ממדרגה למדרגה על ידי זה שאנחנו מקבלים יותר אחיזה בפעולות רוחניות.

תלמיד: אולי נכון להבין את הנבואה כהתפשטות חכמת הקבלה בעולם?

לא, נבואה זו דרגה רוחנית, זה לגמרי לא שייך לעולם, ולבני האדם.

תלמיד: אם כך למה לבני העולם צריכה להיות בכלל אחיזה בנבואה, אם זו רק דרגת השגה יותר גבוהה?

כולם יצטרכו להגיע לכל הדרגות. בגמר התיקון על ידי התכללות הנשמות בנשמות, כולם יצטרכו להגיע לכל הדרגות.

תלמיד: ולגבי החלק של חכמת האמת, גם חכמת האמת זו דרגה מסוימת של השגה? ובכל הפרק על חכמת האמת הוא מדבר על חכמת הקבלה?

כן.

תלמיד: אז האם יש מה לקחת ממה שהוא מסביר לנו איך אנחנו מעבירים החוצה את חכמת הקבלה בנקיות, מבלי לקשור את זה לגשמיות, ובזה תהיה לנו יותר הצלחה?

כן, זה מה שהוא אומר, שבהעברה שלו, אין שם קשר לגשמיות, ולכן זה יהיה יותר מוצלח.

שאלה: שמעתי שצריך יותר אחיזה במערכת, וזה אומר להיות חלק יותר תורם במערכת. איך אפשר להיות יותר שווה למערכת, כשהמערכת היא מערכת של השפעה? וגם שמענו היום שאנחנו עוברים המון מצבים.

אתם עוד לא מרגישים את זה. יחסית.

תלמיד: אז איך אפשר לנצל את כל המצבים האלה, ולהשתמש בכל מצב שעוברים בשביל להיות חלק יותר תורם במערכת, יותר דומה למערכת?

על ידי מה שאנחנו לומדים, על ידי חיבור והשפעה.

תלמיד: נאמר מצבים שעוברים, הם עוברים בשינויים בשכל וברגש, אבל יש משהו יותר חשוב מהמצבים שעוברים, שיש לנו מטרה מעליהם, המצבים עוברים כדי להדביק אותנו יותר למטרה הזאת?

נכון.

תלמיד: והמטרה היא להיות כמו הבורא, משפיעים?

כן.

תלמיד: אז איך להשתמש בכל המצבים שעוברים גם בשיעור וגם לא בשיעור, כדי שנהיה חלק תורם יותר במערכת?

על ידי החיבור בינינו. אם אני רוצה להתכלל בכל החברים, בעשירייה, ובתוכה אני רוצה להתכלל בהם עם כל הרצונות, המחשבות, היכולות שלי, לעזור ולתמוך בהם, להשפיע להם, להשלים אותם. וכך כל אחד, אם כך כולנו בקבוצה עושים כלפי הקבוצה הגדולה, כך הם בונים מעצמם מערכת שתהיה פעם מערכת רוחנית.

תלמיד: יש הרבה גוונים של עבודה, כמו שלמדנו במאמר היום, "עשה לך רב, וקנה לך חבר", "והוי דן את כל האדם, לכף זכות". כאילו הרבה גוונים בתוך העבודה אבל יש מטרה אחת לכולם שנהיה דומים לבורא.

כן.

תלמיד: איך להידבק במטרה מעל לכל המצבים שהם בעצם האמצעי לזה?

אתה לא יכול להידבק למטרה אם אתה אחד. אבל אם אתה נמצא בתוך הקבוצה שכולנו משתדלים פחות או יותר להידבק למטרה, אז אתם יכולים להגיע שאתם כולכם תדמו לבורא.

תלמיד: אז מה חסר לנו באמת שנהיה כאחד שדבוקים למטרה?

חיבור בינינו ולהידמות לבורא, אין יותר.

שאלה: בקטעים האחרונים במאמר יוצא שכאילו הנביא הכי מוצלח הוא זה שיכול להראות לרצון לקבל של ההמון שרוחניות משתלמת, כאילו זה אמת. האם זה מספיק בשביל לקחת את כולם עד לדרגה הרוחנית מתוך שזה הרוחניות?

כנראה שכן. אני לא יודע באיזה אמצעים, באיזה פעולות, אבל ככה - כן. אם הוא יכול להראות להם שזה משתלם, לוקח את כולם.

תלמיד: נשמע שהיכולת הכי טובה של הנביא, זו כאילו מין מיומנות גשמית, כושר ביטוי או משהו כזה.

אני לא יודע, אל תשאל אותי. זה מאוד מאוד גבוה מעלינו ובכלל מעל כולם כי מדברים על פעולה של גמר התיקון.

תלמיד: אז היכולת הזאת להסביר להמון.

תחכה בסבלנות.

שאלה: כתוב בפסקה לפני האחרונה במאמר "עיקר ההצלחה הנבואי הוא להמשיך, אור העליון, עד לדרי מטה, והמורידו ביותר למטה, הוא המצליח ביותר". אנחנו לומדים שהכול מגיע מהבורא אז מה העניין פה של הצלחה של האדם בפעולה מסוימת?

מגיע מהבורא אבל אחר כך יורד דרך בני אדם, נביאים. נביאים, הכול משתלשל למטה.

שאלה: במאמר הקודם נאמר שעבודה שם היא לעבוד כלפי אנשים עד להגיע לנבואה. מה זה להגיע לדרגת הנבואה ומהי עבודה אישית שמביאה אותנו להשגה הזאת?

ככל שאנחנו משתדלים להתחבר בינינו, להיות כאיש אחד בלב אחד, אנחנו בזה מתקרבים בטבע שלנו לאור העליון, ואז הוא יותר ויותר מאיר בנו, וזה הסוד של כל ההצלחה שלנו.

אין לנו יותר מה לעשות, רק להתחבר יותר קרוב בינינו על מנת שמתוך הרצונות שלנו הנבדלים, שבורים, רחוקים, להיות כרצון אחד זה נקרא כאיש אחד בלב אחד, ואז האור העליון יאיר יותר ויותר במערכת שלנו ויראה לנו את הכוח העליון.

שאלה: אתה אומר שאנחנו עוברים הרבה מצבים אבל אנחנו לא מרגישים אותם.

כן.

תלמיד: האם בהתפתחות הרוחנית, צריך להגיע למצב שממש מרגישים את השינויים תוך כדי?

זה ההבדל בין הקטן לבין הגדול, כמו בעולם שלנו. הילד מרגיש מה שהוא עובר?

תלמיד: לא.

לא מרגיש. אבל אחר כך כשגדל יותר ויותר מתחיל כבר להיות יותר מסודר, יותר מבין, יותר מרגיש וכך מתקדם. ככה אנחנו גם בעבודה הרוחנית.

תלמיד: אז כרגע אנחנו מרגישים את השינוי שבנו כאילו בקפיצות?

כן.

שאלה: האם הכוח הכללי זה הבורא, לפי במאמר?

כן, בדרך כלל.

תלמיד: איך אדם יוצא מהכוח הפרטי לכוח הכללי?

מהאגו שלו. כשהוא מתחבר עם החברים ורוצה להגיע למצב שהוא עושה הכול לטובת הקבוצה, העשירייה, בהתאם לזה פועל עליון האור העליון, וכך הוא עובר מהמערכת הפרטית למערכת הכללית.

(סוף השיעור)