בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.5.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*הגישה ללימוד חכמת הקבלה*
מטרה אחת עיקרית צריכה כל הזמן להיות כמו פנס, כמו אור לפנינו, והיא חשיבות וגדלות הבורא. לקראת זה אנחנו הולכים, מגלים, מתקרבים. יותר מזה אני לא צריך, העיקר שאשיג יותר ויותר בכל לימוד ובכל רגע שבלימוד את גדלות וחשיבות הבורא.
*כל
המעשים
שאני
עושה,
כל
המאמצים
שאני
עושה,
אני
רוצה
שהם
יתנו
לי
התוצאה
הזאת,
שהרווח,
השכר
שלי
יהיה
שגדלות
וחשיבות
הבורא
יהיו
בעיניי
מעל
כל
מה
שיש
לפניי*.
וודאי
שאז
אקבל
מהבורא
כל
מיני
הפרעות
ואני
אצטרך
להתגבר
עליהן
בחשיבות
וגדלות
הבורא
שיהיה
עוד
יותר
מהפרעות,
וכך
אגדל
זה
על
זה.
זה
בדיוק
מה
שנקרא
להתחזק
באמונת
ה'
ובהשגחתו
ובשכר
ועונש.
אני
לומד
לשם
זה
שהבורא
בעיניי
יגדל
יותר
גדול
מכל
ההפרעות,
וכך
אנחנו
מגיעים
למצב
שכבר
אנחנו
ראויים
לגילוי
שלו,
כלומר
שבעיני
יתגלו
תכונות
ההשפעה
שאותן
אכבד
ואאסוף
בי.
כך
נתקרב
לבורא
עצמו.
:
ש:
למה
אי
אפשר
לבקש
את
גדלות
הבורא
לחברים?
ר:
אני
יכול
לעשות
זאת
אבל
אם
אני
בעצמי
לא
מכיר
חשיבות
וגדלות
הבורא
איך
אני
יכול
לבקש
את
זה
בשבילם?
בגלל
שזה
לא
חשוב
לי
אז
שיהיה
להם?
אני
קודם
כל
צריך
להשתדל
להגיע
למה
שנראה
גדול
בעיני,
וכשאני
מגיע
לזה
שזה
גדול
בעיני,
שבטוח
אני
מכיר
בגדלות
המעשה
ובגדלות
הנושא
עצמו,
אז
אני
משתדל
להשפיע
את
זה
לאחרים.
אני
לא
יכול
לחלק
לאחרים
מה
שאין
לי.
אתה
צודק
שיש
משהו
כזה
שאנחנו
ביחד
עושים
ורוצים
להגיע
לגדלות
המטרה,
אבל
בעצם
תמיד
אנחנו
בעצמנו
צריכים
להשיג
להגיע,
ואחר
כך
כשיש
לי
את
זה,
אני
מחלק
לאחרים.
*אני
לא
יכול
להציע
לחברים
מה
שאני
בעצמי
לא
טועם
ולא
משיג.
אחרת
זה
לא
מטעם
השפעה*.
ודאי שכל אחד רוצה לדעת מה שכתוב, אבל השאלה *האם אני רוצה לדעת מה שכתוב בלבד, או שדרך זה אני רוצה להגיע למהות העניין, להתחבר עם הבורא*?
ש:
איך
אפשר
לאזן
את
הרצון
לקבל
שיהיה
לבורא
במקום
לעצמי
..?
ר:
להמשיך,
כל
הזמן
להמשיך.
תהיה
כל
הזמן
בתרגילים
בינך
לבין
החברים.
כמו
שילדים
כשמתחילים
לדבר,
הוא
לא
יודע
מה
להכניס
ומה
לא,
אבל
הילד
קטן
ומסתכל
עלינו,
הוא
לא
מבין
על
מה
אנחנו
מדברים
אבל
רוצה
להיכנס
עם
המאמץ
שלו
להיות
בינינו
ולשוחח
כביכול
איתנו
הגדולים.
כך
תנסה
עם
החברים
ותראו
שאיש
את
רעהו
יעזורו,
אתם
תתחילו
להבין
מה
זה
נקרא
לשון
דלהשפיע,
כוח
השפעה.
*במידה שאתה מתקרב או מתרחק מהחברים, בהתאם לכך בדיוק אתה מתקרב או מתרחק מהבורא*.
*אמצע
נקרא
שאני,
הבורא
וכל
החברים
נמצאים
יחד
בנקודת
חיבור
אחת.
אני
לא
מנתק
את
הבורא
מהחברים.
אם
אני
מדבר
על
הבורא,
הוא
נמצא
בתוך
החברים*.
*תבדוק
את
עצמך
באמצע
היום
ותראה
כמה
אתה
מנותק
כל
פעם.
אתה
חושב
על
הבורא?
כן,
אבל
על
החברים
לא?
או
שאתה
חושב
על
החברים
אבל
לא
בדיוק
חושב
באותו
כיוון
חושב
על
הבורא?
צריכים
לשלב
את
זה
יחד
ותראה
שאז
תצליח*.
*מאמר מתן תורה*
ש:
קשה
לי
המושג
של
600
אלף
נשמות..?
ר:
אני
לא
מסתכל
על
זה
כעל
מספר.
תבין
מה
זה
נקרא
*600
אלף*,
יש
לך
עשר
ספירות
והזעיר
אנפין
נקרא
6,
יש
כתר
חכמה
בינה,
3,
ועוד
חסד
גבורה
תפארת
נצח
הוד
יסוד,
6,
ומלכות.
סך
הכל
עשר.
אנחנו
צריכים
להידמות
לתכונות
של
זעיר
אנפין,
כי
כתר
חכמה
בינה
הן
תכונות
של
המקור,
זה
נקרא
ג"ר,
של
ג'
ראשונות.
משם
מגיעות
אלינו
כל
מיני
השפעות
עליונות
מהבורא
עצמו,
ג"ר
זה
הבורא.
ז"ת
נקרא
שהשפעת
הבורא
נכנסת
לרצונות
שלנו,
ומרצון
לקבל
הכללי
הוא
מחלק
את
הרצונות
האלה
ל-6
חלקים,
6
אופנים
ומשפיע
מופיע
בהם
ב-6
אופנים,
חסד
גבורה
תפארת
נצח
הוד
יסוד.
המלכות
היא
כבר
רצון
לקבל
שלנו
שמקבלת
את
ההשפעה
הזאת
ורוצה
להידמות
להם.
לכן
כל
העבודה
שלנו
היא
לגלות
את
הזעיר
אנפין,
ההשפעה
מהבורא
עלינו,
וממלכות,
מהרצון
לקבל
להידמות
לזעיר
אנפין.
זה
נקרא
לבנות
את
הזו"ן,
זעיר
אנפין
ונוקבא
שיהיו
יחד.
כי
המלכות
תקבל
צורה
כמו
הזעיר
אנפין,
רק
זעיר
אנפין
משפיע
ומלכות
מקבלת,
אבל
שניהם
עובדים
ביחד
כדי
לבצע
את
הרצון
העליון..
ש:
אני
לא
דואג
יותר
לקיום
עצמי?
הכרחיות
…
?
ר:
על
כך
כתוב
שזה
*לא
יגונה
ולא
ישובח*.
אתה
חייב
לעשות.
יותר
מזה,
אתה
חייב
לדאוג
לקיום
הגופני
הבהמי
שלך.
ניתנה
לך
בהמה
כדי
שאתה
תתקיים
בה
להשגת
המדרגות
שלמעלה
מדרגת
הבהמה,
למעלה
מדרגת
חי,
כדי
לגלות
מדרגות
של
המדבר.
אבל
את
דרגת
החי
אתה
חייב
לקיים.
לכן
האדם
חייב
לדאוג
לעצמו
במידה
שגופו
יתקיים.
הוא
צריך
לגלות
את
היחס
שלו
למשפחה,
לקיים
את
המשפחה,
להוליד
ולדאוג
לילדים,
למקצוע
ולפרנסה,
לכל
הדברים
האלה
כדי
לקיים
את
הרמה
הזאת
שנקרא
רמת
חי.
העיקר
*לדאוג
להכרחיות*.
אני
צריך
לדאוג
לאוכל,
אוכל
למשפחה,
זה
העיקר,
כי
מהיום
למחר
הכל
משתנה
והמזון
זה
העיקר
הדאגה
שלנו.
צריכים
לראות
את
עצמו
שאני
מצטמצם
בכל
הדברים,
העיקר
איך
אני
דואג
לדרגת
החי
שלי,
והבהמה
דואגת
רק
איך
היא
תספק
לעצמה
מזון..
אני
צריך
לדאוג
שיהיה
לי
מזון,
מים,
שתהיה
איזושהי
פינה
לחיים
שלי,
אני
צריך
לדאוג
למשפחה,
אבל
לא
יותר
מזה.
תבין *שתורה* ניתנה לנו מלמעלה, זה האור העליון שמתפשט אלינו מהבורא, *וערבות* זה כבר הכלי שאנחנו צריכים לארגן למטה כדי לקבל את מאור התורה. לכן שניהם משלימים בצורה כזאת זה את זה. מתן תורה זה מתן מלמעלה אלינו, והערבות זה הכלי שמקבל את התורה מלמטה.
אם
כולם
נמצאים
בערבות
הדדית
ובדאגה
הדדית
לספק
את
כל
המצרכים
זה
לזה,
אז
ודאי
שאף
אחד
לא
דואג
לעצמו.
ש:
זה
חייב
להיות
הדדי?
ר:
אין
לך
כוח
לקיים
את
זה
אם
אתה
לא
מקבל
את
זה
גם
מהזולת,
לכן
זה
נקרא
ערבות
הדדית.
לא
יכול
להיות
שאחד
עושה
והשני
לא.
ש:
למה
חשובה
ההדדיות?
ר:
כי
לא
יהיה
לך
כוח
לקיים,
לא
יהיה
לך
כוח
לתת.
*אתה
צריך
להיות
בטוח
שאתה
גם
מקבל
ואז
אתה
יכול
לתת.
מאיפה
תקבל
את
הביטחון
הזה*?
אתה
רצון
לקבל
או
שאתה
חי
בעננים?
אני
לא
יודע.
*אתה
צריך
להיות
בטוח
שאתה
נמצא
בקשר
הדדי
עם
כולם,
ואז
מאירה
עליכם
מלמעלה
הארה
מיוחדת
שנקראת
ערבות,
ואז
כל
אחד
בטוח
שלא
יחסר
לו
כלום.
למה?
כי
אנחנו
מקבלים
הארה
דרך
כלי
שלם*.
ש:
זה
מגיע
באיזה
מידה
של
חיבור?
ר:
דרך
החיבור
ודאי.
אחד
בכלל
לא
יכול
להשיג
כלום.
*ערבות
זו
הארה
מיוחדת
מלמעלה
שמחזיקה
את
כל
הכלים
יחד
לפי
המ"ן
שלהם,
לפי
הדרישה
שלהם*.
אם אנחנו רוצים את תיקון העולם אין לנו ברירה אלא בעצמנו להתחבר בכוח הערבות. בכוח הערבות נשפיע לכל האנושות ואז כולם יגיעו לתיקון. לא לחשוב שזה דבר בלתי אפשרי, שזו איזושהי פנטזיה, אלא זה חייב להיות כתנאי שהטבע, האלוקים בגימטריה הטבע, מחייב אותנו כך לפעול.
העבודה שלך היא בכך שאתה לומד איתנו ומממש את מה שלומד בקבוצה ובהפצה. קודם כל בקבוצה, אתה נדבק לקבוצה ואחר כך גם בהפצה לקהל החיצון. זה כל מה שאנחנו צריכים.
כולנו קשורים זה לזה ואין לנו ברירה אלא להגיע לערבות הדדית. *אך ורק בערבות הדדית, שכל אחד מרגיש את עצמו אחראי על כולם, הוא רוכש בזה כלי של כולם. הוא כביכול בולע את הכלי הזה של כל הנשמות והופך להיות לנשמה אחת של אדם*. כך אנחנו מגיעים לתיקון וכל אחד מאיתנו הוא יהיה כאדם הדומה לבורא בעוצמה, בהשפעה, בדבקות. אנחנו בכך לא מפריעים אחד לשני כי עברנו את השבירה שבינינו והיא נותנת לכל אחד ואחד לבנות את עצמו כאדם הראשון לבד, מיוחד, רק הוא. זו אחת מהתוצאות השבירה, ולכן *כל אחד ואחד מאיתנו יהיה בעוצמה של אדם אחד, עומד מול בורא אחד*.
הכמות הזאת לא מפריעה לחיבור ביניהם אלא ההיפך. זה שהם כל כך הרבה ויחד עם זה כל כך מחוברים לאחד, נותן עוצמה לכלי הסופי. לכן *לא שאנחנו חוזרים להיות אדם אחד, אנחנו נהיה מיליארדים, אבל המיליארדים האלה יגלו בתוכם חיבור כמו אחד. הם ירגישו שכל אחד משלים את השני, ובהשלמה הזאת ובפירוד הזה, דווקא זאת העוצמה*.
*מאמר הערבות*
בעה"ס נותן כותרת למאמר מתן תורה, ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה. וכאן הוא נותן כותרת שכל ישראל ערבים זה לזה. ישראל הם אלו שמשתוקקים לבורא, אם הם מתחברים בערבות ביניהם אז הם מגיעים למטרה. זאת אומרת יש מאמר אחד שמדבר על המטרה עצמה, ואהבת לרעך כמוך, ומטרה השנייה היא שעוזרת ותומכת בזה שיחד הולך זה עם זה. שכל ישראל, כל מי שמשתוקק, חייב להיות בערבות זה עם זה. שני המאמרים מדברים על האדם הבודד שמרגיש את עצמו נפרד מהאחרים, כלול בתוך האגו שלו, ושכל התיקון שלו הוא לפרוץ את קליפת האגו ולהתחבר לזולת, לאלו שנמצאים איתו יחד לכיוון השגת המטרה הרוחנית.
כל מי שמשתוקק לבורא נקרא ישר-אל, ישראל. הם חייבים להיות בערבות, בחיבור, בהדדיות, בתמיכה הדדית, בהתכללות הדדית עד שממש לא מרגישים את עצמם קיימים מחוץ לקשר, שכל החיים הם רק בקשר, שכל השגת המטרה היא רק בקשר, שאם לא הקשר אז הם נעלמים, הם כבר לא בני אדם, הם חיות.
*התנאי ואהבת לרעך כמוך מחייב אותנו להגיע למצב שאנחנו ערבים שלמים ב-100%, ערבים זה לזה, כי כמוך. זה זאת אומרת בדיוק כמו שאת עצמך, כך אתה צריך לאהוב את השני. אתה דואג אליו בדיוק כמו שאתה דואג לעצמך, כאילו שאתה יוצא מהגוף שלך ונכנס לגוף שלו, ודואג לו בדיוק כמו שהיית דואג לעצמך בגופך. יוצא שהערבות זו תוספת, אמצעי שעוזר לנו לקיים את ואהבת לרעך כמוך*.
אנחנו כל הזמן עולים במדרגות, ובכל מדרגה יש לך שמאל וימין. יתגלו דברים בניגוד זה לזה וגם בחיבור זה עם זה. לכן המצבים האלה יהיו בזה אחר זה וכולם יהיו בשינויים גדולים. אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה ולהבין שזה עובר על בני אדם, שיכולים פתאום לקפוץ לאגו גדול, ופתאום להגיע למצב שהוא מחבק את כולם, ופתאום שונא את כולם. ישנם כאלו מצבים למיניהם, אפילו שאחר כך זה מתאזן. *לאט לאט אדם עושה את הדברים האלה, עובר את זה בתוכו, בפנימיותו. אבל זה החיים, מה לעשות. לבנות אדם מתוך הבהמה זה לא פשוט, זו העבודה שלנו*.
אפשר להגיע לזה רק דרך תיקון הכלי שלנו, של האדם הכללי, אדם הראשון, בערבות הדדית. כך אנחנו ממלאים בעצם את הבורא, יכולים להחזיר לבורא, להיות עימו בקשר ולעלות בהתאם לזה לדרגה שלו. *דברים מאוד מאוד לא פשוטים. ודאי שמאוד רחוקים מאיתנו, ומצד השני כבר נכנסנו לשלב של דור האחרון, זאת אומרת עכשיו דווקא בזמננו אנחנו יכולים להתחיל לקיים את תנאי הערבות*.
ש:
למה
אם
600
אלף
אוהבים
אותי,
הם
פוטרים
אותי
מאהבה
עצמית?
ר:
*אם
אתה
נכנס
בין
600,000
שאוהבים
אותך
אז
הם
משפיעים
עליך,
הם
תופסים
לך
את
כל
ה-ט׳
ראשונות
מה
שנקרא
ואתה
בהכרח
מתחיל
לעבוד
לפי
מה
שהם
מאירים
עליך,
מקרינים
עליך
את
האהבה
שלכם*.
ש:
לפי
איזה
חוק
זה
עובד...?
ר:
זה
כאור
וכלי.
האור
גדול,
אם
הוא
נכנס
ומאיר
על
הכלי
והכלי
נמצא
בעל
מנת
לקבל
אז
הכלי
גדל
ברצון
לקבל
שלו
שרוצה
לקבל
את
האור.
*אותם
600,000
איש
הופכים
להיות
ל-ט׳
ראשונות
שלך.
זה
אומר
שכל
ההשפעה
בחיים
שלך
אתה
מקבל
מהם.
זה
כמו
שנולדת
בעולם
שכולו
מתוקן.
נולדת
בחברה
שכל
הזמן
נותנת
לך
הרגשה
של
ערבות
הדדית,
אתה
לא
יכול
להתנהג
אחרת,
אתה
לא
מבין
מה
זה
נקרא
להתנהג
אחרת*.
ש:
ולמה
זה
מנטרל
לי
את
האהבה
עצמית?
ר:
כי
אלה
חוקים
הפוכים
איך
להשתמש
נכון
ברצון
לקבל
שלך
להעלות
אותו
מאהבה
עצמית
לאהבת
הזולת.
*הם
נותנים
לך
כל
פעם
את
ההשפעות
האלה.
אתה
לא
יכול
להתנהג
אחרת.
אני
מבטיח
שאם
היית
נכנס
לחברה
כזאת,
תוך
זמן
קצר
ביותר
היית
כבר
הופך
להיות
כמוהם.
זה
נקרא
השפעת
הסביבה
על
האדם*.
ש:
בגלל
שהם
אוהבים
אותי
אז
אני
מחוייב
לאהוב
אותם?
ר:
כן,
מחויב.
ש:
איזה
פעולה
אני
צריך
לעשות
כדי
לפתוח
את
עצמי...?
ר:
אם
תמצא
כזאת
קבוצה,
הם
ישפיעו
עליך
אפילו
שלא
תרצה.
ש:
ניתן
לדבר
על
ערבות
וכשרק
משחקים
בערבות..?
ר:
תעשה.
אם
לא
תשבור
את
הראש
ואת
עצמך,
את
כולך,
אתה
כל
כך
בטוח
שאתה
שואל
לעניין.
*אם
אתה
לא
תשבור
את
עצמך
לבנות
ערבות
בתוך
העשיריה
שלך,
לא
יקרה
כלום*.
*אני רוצה שכמה פעמים ביום הם יחשבו על כך שיש להם חובה להגיע לערבות הדדית. מכך שהם לא יודעים מה זה ואיך לקיים את זה, הם יתפללו לבורא, יפנו אליו שהם רוצים הדרכה, שהם רוצים כוח והצלחה בזה. אז בחיבור ביניהם ולבורא הם יקבלו הדרכה מלמעלה. זה מה שאני רוצה שיקרה*.
ש:
זה
צריך
להיות
מוסכם
על
כולם..?
ר:
אפילו
שזה
יהיה
מוסכם
על
כולם
בכל
זאת
כל
אחד
יתפוס
את
זה
בכלי
שלו.
אלא
בעבודה
הדדית,
בפניה
ותפילה
לבורא
שיחבר
אותנו,
שיעזור
לנו,
אז
אנחנו
מתחילים
יותר
להרגיש
זה
את
זה
בכלי
אחד.
ש:
מה
לעשות
כאשר
אתה
מעלה
מעשה
ערבות
ושאר
החברים
מתנגדים?
ר:
אז
מתנגדים,
מה
לעשות.
יכול
להיות
שהם
צודקים.
נראה
לך
שאתה
צודק
ואתה
עושה
מעשה
חשוב
ונכון,
וכולם
לא
מקבלים
את
זה,
לא
מרגישים
את
זה
כך..
*רק
תבין
שלהיות
צודק
זה
הדבר
האחרון*.
מה
זה
אומר
שהרגישו
רצונות
של
אחרים
ולמה
מנוגדים
לשלי..?
ר:
יש
בזה
הרבה
דברים,
אני
לא
יכול
כך
לענות.
הרבה
רצונות
בלב
איש
ועצת
ה'
היא
תקום.
אנחנו
צריכים
פשוט
להתקדם,
לזרום.
העיקר
בשבילנו
שלא
צריכים
להתבלבל
בין
עצות
כאלו
וכאלו.
כל
הזמן
לעבוד
על
החיבור.
איפה
שכל
אחד
מרגיש
שיש
לו
עוד
במה
להוסיף
בקשר
עם
החבר,
להתקרב
לחבר,
שיעשה
באותו
רגע
כבר
את
ההתקרבות.
אין
בכך
שום
דבר
חכם,
זה
ענין
של
הלב
ולא
של
השכל.
ש:
האם
לחזור
ללימוד
פיזי
בפ"ת?
ר:
.....
אני
הייתי
בכל
זאת
עדיין
משאיר
שיעור
אחד
בשבוע
יחד,
יום
שישי
יחד
כאן
במרכז.
מי
שרוצה
להגיע,
יכול
להגיע
לפי
התנאים
שלנו.
אחרי
זה
סעודה,
סעודת
חומוס
כאן
במרכז.
מי
שמגיע
אז
אנחנו
אחרי
הלימוד
יורדים
מאולם
הלימוד
לאולם
הסעודות
ושם
אנחנו
נמצאים.
זה
הכל,
אנחנו
משדרים
לכל
החברים
שלנו
בעולם,
אנחנו
רוצים
שגם
הם
ישתתפו
איתנו
כמו
בשיעור
וגם
בסעודה,
שיארגנו
לעצמם
משהו..
נשאיר
את
הדברים
האלו
לפעם
אחת
לשבוע,
עם
הלימוד
ועם
הסעודה.
אני
ממליץ,
מבקש,
מציע
לכל
החברים
שלנו
בעולם
גם
להכין
לעצמם
איזה
סנדביץ'
ובסוף
השיעור
נעשה
יחד
סעודה.
זה
מאוד
מוסיף
לחיבור,
למרות
שאין
בזה
שום
דבר,
אבל
זה
מאוד
מוסיף
לחיבור.