שיעור צהריים 22.05.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב,

קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב", קטעים נבחרים מן המקורות.

אנחנו נמצאים בעולם הזה, והבורא ברא אותנו ברצון לקבל, אגואיסטים קטנים, והעבודה שלנו, מטרת החיים שלנו, כפי שמסבירים לנו מקובלים שכבר גילו את הדבר, היא שנגיע מהרצון לקבל שלנו לרצון להשפיע וכך נגיע לגילוי הבורא ולהתקרבות אליו.

זו בעצם העבודה שלנו, החיים שלנו, לשם כך אנחנו קיימים וצריכים להשתדל במשך החיים הגשמיים הללו להגיע לחיים רוחניים שזה נקרא להשפיע לתכונת הבורא. נלמד איך עושים את זה.

וכמו שכתוב כאן בכותרת שלנו "הסגולה בלימוד התורה" זה ש"המאור" שבתורה "מחזירו למוטב", זאת אומרת שהלימוד שאנחנו נמצאים בו, יעזור לנו לצאת מהרצון לקבל שלנו שבו אנחנו מרגישים רק את העולם הזה בלבד ואין לנו חוץ מזה שום דבר, על מנת להגיע למצב הפוך, לרצון להשפיע. ואז ברצון להשפיע אנחנו נרגיש את העולם העליון, נרגיש את הבורא וכך נוכל להתחבר עם החברים שלנו. "חבר" מהמילה חיבור, ואז כשנתחבר עם כולם, נרגיש את כל המציאות הגדולה שבה אנחנו נמצאים, רק לא יודעים, לא יכולים לזהות אותה.

בואו נקרא ונראה איך עושים את זה.

קריין: "הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב", קטע 1 כותב הרב"ש.

"התורה, שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע. כלומר, ולהגיע לידי דביקות בה', שכל מעשיו יהיו אך ורק בעמ"נ להשפיע. זאת אומרת, בכוחות עצמו אין לאדם שום מציאות, שיהיה בידו כח ללכת נגד הטבע. כי ענין מוחא וליבא, מה שהאדם צריך להשתלם בהם, הוא מוכרח לקבל סיוע. והסיוע הוא ע"י התורה. כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

אין לנו משהו לעשות בעולם הזה, הבורא ברא אותנו ברצון לקבל, רק לקבל ורק ליהנות מכל מיני תענוגים קטנטנים שאנחנו מרגישים בחיים הקצרים שלנו, ואנחנו צריכים להשתדל להגיע לרצון להשפיע. ועם הרצון להשפיע, נוכל להתחיל להרגיש את המציאות הרוחנית שנקראת המאור שבה מחזירו למוטב, ואז נוכל להרגיש את העולם העליון, את הבורא, וזה בעצם הסיום הנכון הטוב לכל חיינו כאן בעולם הזה. לכן נצטרך להשתדל למלא את עצמנו בכל הכוחות האפשריים, כדי לעלות מהעולם הגשמי הזה לעולם הרוחני.

שאלה: נאמר במאמר שאנחנו צריכים עזרה מהתורה, שאנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. העזרה הזאת יכולה גם לעבוד בעשירייה על החיבור שלנו?

כל האמצעים שיש לנו בלימוד, בקשר בינינו, בהפצה, הכול כדי שישפיע עלינו המאור המחזיר למוטב, האור העליון, כוח ההשפעה מהבורא, שיבוא אלינו וימשוך אותנו מהרגשת העולם הזה להרגשת העולם הרוחני, מכוח הקבלה לכוח ההשפעה.

תלמיד: מדוע התורה משויכת לפעמים לעבודה בעשירייה, לחיבור בינינו?

"תורה" זה הכוח העליון שעוזר לנו להתעלות למעלה מהאגו שלנו וכך להתקשר לבורא. במקום להיות מקושרים לבני אדם, לכל מיני תענוגים, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אנחנו מתעלים למעלה מזה ומדביקים את עצמנו לבורא, לכוח ההשפעה, לכוח אהבת הזולת, זה מה שאנחנו צריכים. ואז נרגיש שלמעלה מהעולם הזה, נמצא העולם העליון ואנחנו יכולים להרגיש אותו, לחיות בו, לחקור אותו וממש להישאר בו. זה העולם הנצחי, אליו אנחנו צריכים להגיע ובו אנחנו צריכים לקבוע את המקום שלנו.

שאלה: האם ניתן איכשהו להרגיש את השפעת התורה, להגיד נאמר שעכשיו פועלת עלינו התורה או פעלה, ואז יהיו שינויים כאלה או אחרים שיתרחשו בנו?

כשאנחנו לומדים את חכמת הקבלה אנחנו משתנים, נעשים יותר גרועים בינינו, וזה כדי שנרגיש יותר שאנחנו באים מיצר הרע, מהאגו שלנו. וככל שיותר לומדים, מצד אחד אנחנו יותר מבינים את המציאות, מצד אחר מרגישים שאנחנו יותר שייכים למציאות האגואיסטית, עד שמתחילים להבין שאנחנו לא מסוגלים בצורה רגילה להגיע לתיקון של האגו שלנו, אלא אנחנו פונים לבורא ומבקשים שהוא יעזור לנו, שהוא ימשוך אותנו מהאגו שלנו למעלה, לכוח ההשפעה והאהבה.

ויחד עם זה, אנחנו משתדלים בתוך העשירייה להתייחס יפה זה אל זה, כ"איש את רעהו יעזורו" ובצורה כזאת אנחנו כן יכולים להגיע לכוח ההשפעה. זה מה שאנחנו נשתדל לעשות.

שאלה: אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי עבור החברה, אבל אני מרגישה יותר מדי מאהבת חברים, אפילו לא רק חברים גם במשפחה ובמציאות כל כך הרבה אהבה. מצטערת, ואין לי מספיק הכרת תודה עבור כל מה שהוא עושה עבורי ואני לא יודעת מה לעשות, זה ממש מציף אותי.

מה לעשות? להעביר את האהבה הזאת לחברות בעשירייה. ממש למלא אותן בכל האהבה שאת מרגישה מכל אחד, להחזיר את זה ואז תראי כמה זה עוזר לכולם לעלות עוד ועוד כלפי הבורא.

שאלה: אני לא מזהה את היצר הרע והכול נראה לי רוב הזמן נורמאלי. למה אנחנו לא רואים אותו, לא מזהים אותו? איך נתחיל לזהות אותו?

אתה מרגיש שאתה אוהב את החברים שלך?

תלמיד: כן.

יכול להיות, אני לא יודע. אני לא מרגיש שאני כל כך אוהב חברים כל שאני יכול להגיד שבמאה אחוז אני אוהב אותם, רק אותם ורק באהבה מתייחס אליהם. זה טוב, תמשיך, כנראה שעוד מעט תגלה את הבורא בתוך האהבה שלך כלפי העשירייה, או שתתחיל להרגיש עד כמה טעית ואתה לא כל כך אוהב אותם כמו שהיה נראה לך. תסביר לנו אחר כך מה קורה לך, זה מעניין.

שאלה: האם להתבטל ליצר הרע זה תנאי לקבל עזרה?

כן. אם אנחנו מגיעים למצב שהיצר הרע שלנו מתבטל, אז במקומו אנחנו מרגישים את היצר הטוב, ובמידת היצר הטוב שמתגלה אנחנו מרגישים את הבורא.

תלמיד: כיצד אדם יכול לזהות את היצר הרע כחלק מעצמו? כי היצר הרע בא מהבורא.

אומנם הוא מגיע מהבורא, אבל אנחנו מזהים אותו כי הבורא מסדר לנו את הידיעה הזאת שהיצר הרע אומנם בא ממנו, אבל הוא שייך לנו.

תלמיד: החברים בעשירייה שלא זיהו את היצר הרע בעצמם, איך לפעול כלפיהם כשזה קורה?

מכך שאנחנו נמצאים בקשר הדדי בעשירייה, אז אפילו בלי לדבר על זה אנחנו עוזרים זה לזה להכיר את היצר הרע ששורה בינינו ואיך להתרחק ממנו.

שאלה: הרבה אנשים לומדים תורה, אבל איך להרגיש שאור התורה מתקן אותנו, מחזיר אותנו למוטב? האם זה רק בעשירייה?

יש תנאים שהתורה יכולה להשפיע לאדם, זה בתנאי שהוא נמצא בקבוצה קטנה ורוצה לעבוד עם החברים שלו יחד, רוצה לעלות למעלה מהאגו שלו ולהשפיע לכולם שיהיה טוב, ורק לחשוב טוב על האחרים. בצורה כזאת הוא ירגיש לאט לאט שהתורה מתקנת אותו, שהוא מתחיל לפתוח את העיניים ולראות את המציאות שכולה נמצאת בכוח השפעה, אהבה, ושמאחורי כל המציאות נמצא הבורא.

שאלה: איך אני האגואיסט שנמצא בחשכה רוחנית יכול לעזור למשוך יותר מאור המחזיר למוטב עבור כולם?

תחשוב על זה ותראה איך זה עובד, כמה זה עוזר, כמה זה עובד.

שאלה: הוא כותב "התורה, שאנו עוסקים בה". עכשיו אנחנו בשיעור, מה זו אותה התורה שאנחנו עוסקים בה, האם כשאני קורא מקור, מקשיב לרב? איפה התורה?

התורה היא "המאור המחזיר למוטב". אני קודם כל קורא, שומע, מדבר, ומכל זה שאני עושה אני מצפה שזה ישפיע עלי ויעלה אותי למעלה מהאגו שלי בחיבור עם האחרים.

תלמיד: מה מזמין את המאור, האם הציפייה שלי אל אותו מאור?

כן, הנטייה שלי לזה, ההשתוקקות לזה.

תלמיד: אם אני יושב עם חברים ואנחנו משתדלים לדבר על זה ולהתחבר בינינו, האם הפעולה הזאת מושכת מאור?

עוד יותר.

תלמיד: ואם אנחנו מוסיפים גם מקור לחיבור בינינו, אז זה מושך יותר מאור?

כן.

תלמיד: האם יש משהו יותר מזה שאיתו אפשר למשוך מאור?

לא. אלא לשבת יחד, לקרוא מקורות ולדבר איך להשיג את המקורות בפועל, אין יותר מזה.

תלמיד: אם אני לבד במהלך היום, הולך ברחוב עם עצמי, איך אני יכול למשוך מאור ברגע הזה כדי לא לאבד זמן?

תשתדל כל הזמן להיות קשור לטקסטים, לשיעורים. היום יש לך הרבה מכשירים כאלה שיכולים לעזור לך לא להתנתק.

תלמיד: להקשיב לשיעור פעם שניה לדוגמה, האם זה גם מושך מאור?

כן, ועוד איך, עוד יותר.

שאלה: כתוב "המאור המחזיר למוטב". אנחנו לומדים שאנחנו צריכים לשוב מאהבה, האם יוצא שאנחנו מושכים את מאור האהבה של הבורא?

אנחנו מושכים את מאור הבורא שיוצר בנו אהבה.

תלמידה: איך אפשר למשוך את אהבת הבורא לחברים?

להתפלל על זה, לבקש מהבורא שהוא יתגלה להם יותר, להתחבר עם החברים ולהימשך לבורא, למשוך אותם אליו.

שאלה: האם אנחנו צריכים להיבהל מהאגו שלנו כדי להידבק בבורא ולבקש ממנו שיעזור לנו בכל רגע בחיים לא להתנתק ממנו?

כן, זאת בקשה מאוד טובה.

שאלה: האם רק כאשר אנחנו חושבים לא על עצמנו אלא על האחרים אנחנו כוללים את הבורא בקשר בינינו, וכך בעזרת הבורא נגיע ל"ואהבת לרעך"?

כן.

שאלה: כשיש זמן פנוי ואני רוצה לקרוא מקור, היום כבר יש אפשרות בארכיון לא רק לקרוא את המאמר אלא לשמוע את המאמר, יש קבצי אודיו. מה יותר מושך מאור, לשמוע את המאמר או לקרוא אותו?

מה שיותר קרוב ללבך.

שאלה: האם גם תהילים מושך את האור המחזיר למוטב? ואם כן, האם ניתן לקרוא תהילים בין החברות בעשירייה?

בטח, זה עוזר מאוד, ואני כבר דיברתי על זה הרבה פעמים.

קריין: קטע מס' 2.

"יש סגולה בתורה להחזיר האדם למוטב, שהכוונה על הרע שנמצא באדם, הינו הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע. ובאופן כזה כבר תהיה לו בחינת דביקות ויוכל לקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהא נקרא מקבל. נמצא, שעל ידי התורה תהיה יכולת לקיום האדם בהעולם בזה, שהתורה תחזירו למוטב. וזה פירוש "נעשה אדם", שדרשו אֲנָא וְאַתְּ נוֹקִים לֵיהּ בְּעָלְמָא [אני ואת נקיים לו בעולם]. היינו שמצד ה' בא הרצון לקבל ומצד התורה בא הרצון להשפיע. ומב' אלה יהיה קיום לאדם בעולם, היינו שעל ידי ב' אלו יוכל לקבל כל טוב וישאר בדביקות." 

(הרב"ש. 267. "באורייתא אתברי בר נש")

שאלה: מהו התענוג האמיתי?

תענוגים אמיתיים הם מה שמורגש בדבקות עם הבורא.

תלמיד:, האם אפשר לראות את הדבקות עם החברים כתענוגים אמיתיים?

לא. כלומר זאת הדרך לדבקות עם הבורא, אבל זה עדיין לא התענוג האמיתי, זה רק אמצעי.

שאלה: מה הכוונה "מצד ה' בא הרצון לקבל ומצד התורה בא הרצון להשפיע"?

כתוב בראתי יצר הרע. יצר הרע בא מהבורא, הוא ברא אותו, ומצד התורה, כשמשתמשים בה נכון, אז בא הרצון להשפיע. לכן כתוב "בראתי יצר רע, בראתי לו תורת תבלין שמחזירו למוטב".

תלמיד: ומהי הסגולה פה?

הסגולה זו התורה שמתקנת את האגו שלנו, את היצר הרע והופכת אותו ליצר הטוב.

שאלה: המאור המחזיר למוטב יכול להחזיר כל בן אדם למוטב?

כל אדם יצטרך להשתמש במאור המחזיר למוטב כדי להגיע לתיקון ובסופו יגיע לדבקות לבורא.

שאלה: ואם האדם הוא עצלן, המאור יכול להחזיר אותו למוטב?

כן. מה זה חשוב עצלן או לא, הכול תלוי רק בכמה לחצים הוא יקבל מלמעלה, מהבורא. דרך החברים, ההורים, דרך כל מיני אמצעים, אבל בסופו של דבר הוא יעשה מה שצריך.

שאלה: ואם האדם כל הזמן שקוע בגשמיות, חומריות, בהמיות, גם אותו המאור יכול להחזיר למוטב?

בטח. אתה חושב שלבורא אין אמצעים איך להחזיר את כולם למוטב?

שאלה: אמרת עכשיו לחבר שתענוגים אמיתיים זה מה שמורגש בדבקות עם הבורא. מה לגבי תענוג בקשר בינינו, עם החברות. מהם תענוגים שאנחנו צריכות להרגיש בקשר בינינו, אם עדיין לא היגענו לדבקות, לפני כן? האם יש שם גם תענוגים, או שהתענוגים הם רק בדבקות, בסוף?

תענוגים הם תענוגים מהדבקות בין בני אדם, ואחר כך תענוגים מדבקות בבורא. צריכים להשתדל להרגיש אותם ולהגדיל אותם.

תלמידה: אם יש תענוגים גם בקשר בינינו, לפני שמגיעים לדבקות, מה ההבדל בתענוגים, זה מורגש שונה?

זה לגמרי שונה. תענוגים מהקשר בינינו הם תענוגים גשמיים שנמצאים בעולם הגשמי. ותענוגים שמגיעים מהקשר עם הבורא זה כבר תענוגים רוחניים שמורגשים בנשמה. זה רצון לקבל על מנת להשפיע, ואין לו גבול ולכן זה משהו אחר. נחיה, נרגיש ונראה.

שאלה: כתוב שהודות לתורה יש אפשרות לקיום האדם. אנחנו נמצאים על סף קבלת התורה, כאילו שאנחנו עולים למדרגת האדם. ואיפה אנחנו עכשיו?

כשאנחנו נגיע לכזאת מדרגה שבה אנחנו נקבל את התורה, כלומר את האור העליון המחזיר לבורא, למקור, המושך, הדוחף אותנו לבורא, אז זה יקרא שקבלנו את התורה. ובינתיים אנחנו נמצאים פשוט בזה שאנחנו מציינים, מחכים ומצפים לכזה אירוע, אבל בינתיים הוא לא קורה. את חושבת שמתוך זה שאנחנו מסתכלים בלוח השנה, בזה אנחנו כבר מתקשרים לאור העליון, לבורא?

תלמידה: לא. לא בהתאם ללוח השנה כמובן אבל אני חושבת שבכל זאת יצאנו ממצרים, היה כנס מצוין?

מתי יצאת ממצרים?

תלמידה: בתחילת אפריל, בפסח.

אולי, אני לא יודע, אני לא הייתי "באוטובוס הזה".

תלמידה: ועכשיו יש לנו הזדמנות לקבל את התורה, זה שוב מה שכתוב כאן, שיקבל את התענוגים האמיתיים ולא יהיה נקרא מקבל.

נכון, כן.

תלמידה: אז הכוונה הזאת כדי ליהנות אותו, היא המיקוד שאנחנו צריכים להחזיק, או שזה בכל זאת ערבות?

לא, ערבות זה בינינו, והמחשבה של איך להתייחס לבורא, היא כשאנחנו רוצים לקבל ממנו את האור העליון, את הכוח שבעזרתו אנחנו נהיה כמוהו, כמו הבורא.

תלמידה: לפעמים יש מצב שמתגלה היצר הרע. האם כשהוא מתגלה זה בגלל העשירייה, או שסתם אני מדמיינת, כאילו יצר הרע נותן לי להאמין שזה בא מהעשירייה, כדי שאני אתרחק ממנה?

בדרך כלל אנחנו צריכים להתייחס ליצר הרע בצורה שהוא מתגלה כדי שאנחנו נתחבר בחזרה יותר חזק לעשירייה ואז אנחנו נרגיש שהיצר הרע נעלם והופך להיות ליצר טוב, לאהבה. זה מה שאנחנו צריכים להשתדל להרגיש.

שאלה: הוא כותב שמצד ה' בא הרצון לקבל, ומצד התורה בא הרצון להשפיע. מה זה אומר שמצד התורה בא הרצון להשפיע?

מצד הבורא אנחנו שומעים או קוראים, שהוא אמר "בראתי יצר הרע", ובזה אני נקרא בורא, כי אני בראתי את היצר הרע. והתורה מגיעה ממנו רק במידה שאנחנו מבקשים ממנו שהוא ייתן גם לנו תורה.

תלמיד: מה זו התורה הזאת שמביאה רצון להשפיע?

זה "המאור המחזיר למוטב", כוח עליון שמשפיע עלינו, ואנחנו על ידו הופכים להיות באהבת הזולת, באהבת הבורא, ברצון להתקדם למטרת הבריאה.

תלמיד: להשיג רצון להשפיע במה זה תלוי?

רצון להשפיע אנחנו מקבלים בתנאי שאנחנו משתדלים להיות יחד בעשירייה, אז אנחנו מושכים מלמעלה את המאור המחזיר למוטב, והוא זה שנותן לנו רצון להשפיע.

תלמיד: ואיפה נכנס הבורא בכל נתינת הרצון להשפיע. או שזה לא קשור אליו, הוא רק נתן לנו רצון לקבל?

הבורא הוא יסוד, נמצא בתוך הרצון להשפיע.

שאלה: כל יום עובדים בעשירייה, על למשוך את המאור שמתקן אותנו ואנחנו אפילו מרגישים שינויים, שמקבלים כתוצאה מהעבודה שלנו בעשיריות. כלומר, אנחנו מרגישים בצורה פנימית שמתוך העסק בחכמת הקבלה, אנחנו מקבלים את התוצאה הזו. וכך אנחנו מבינים שזה דווקא הודות לאותו המאור המחזיר אותנו למוטב. הקבלה הזאת של התורה במעמד הר סיני זו קבלה מיוחדת, זאת פעולה מיוחדת?

כן, זה אור מיוחד. זה אור חזק מאוד שמשנה אותנו, משנה את הטבע שלנו, אבל הוא מגיע בהדרגה במנות. כך שאין מה לדאוג, משהו כבר פועל בכן. אני רואה לפי כל אחת מכן, עד כמה כבר עובד בכן אותו האור העליון המחזיר לבורא.

שאלה: פעמים רבות כשיש חגים או איזו פעולה מיוחדת, מאוד מורכב להתכלל. יש רגע כזה של כמו שיתוק, כמו כניסה לאיזו תרדמת. למה זה פועל בצורה כזאת, ואולי יש איזה אמצעי להיעזר בו?

זה פועל על כולם וזה לא יעבור, זה הכול תלוי בהכנה שלך. אבל זה משפיע על כולם וגם עלי. בימים שבהם מתקיימים כאלה אירועים, חגים, נופלת עליך כזאת מין תרדמת, כזאת מין הכבדה בכל אחד, אז אני שמח שזה פועל עליך.

שאלה: התורה מביאה לנו את האור, את הכוח שמאפשר לנו להתעלות מעל האגו. אם כך, מה עם כל האנשים שלא לומדים את התורה, שלא יודעים אפילו שהיא קיימת, מה איתם?

זה לא חשוב. לתיקון העולם לא צריכים שכל בני האדם יתעסקו בתיקון, מספיקה קבוצה קטנה בעולם שתעסוק בתיקון ודרכה יגיע האור לכולם, והם כבר יתעוררו אחרי הקבוצה הקטנה הזאת. לכן אל תדאגו שהעולם נשאר בלי תיקון. העולם יתקדם לתיקון, מתקרב לתיקון ועוד מעט יגיע לתיקון.

שאלה: במאמר כתוב, בוא נעשה את האדם ביחד, "שדרשו אֲנָא וְאַתְּ נוקים לֵיהּ בְּעָלְמָא [אני ואת נקיים לו בעולם]." למה לא כתוב אני אעשה את האדם? למה יש דיאלוג כזה?

כי הבורא עושה את האדם לפי תוכנה שנקראת "תורה", ואחר כך האדם ילך ויתקן את עצמו שלב שלב, צעד צעד, לפי הפקודות שמופיעות בתורה. אנחנו עוד נלמד את הדברים האלה.

שאלה: מה המשמעות של להיות נשוי בתורה?

להיות נשוי משמעו אדם שיש לו רצון לקבל שלם, גם גברי וגם נשי. לכן כתוב שאדם לא נשוי לא יכול ללמוד תורה. אבל לא מדובר על הבחנות גשמיות אלא רק במובן הרוחני. אדם שיש לו רצון לקבל שלם הוא כלול מרצון לקבל שנקרא אישה ומרצון להשפיע שנקרא גבר, ובאמצעות שני הרצונות האלה, אם הוא עובד נכון, אז הוא יכול להשיג את הבורא.

תלמיד: האם הדרגה שאנחנו קוראים לה בתורה "להיות נשוי", מקבילה לדרגת המשיח שיכול לקבל הכול בעל מנת להשפיע?

כן, אבל הדברים לא שייכים זה לזה. גבר חייב להיות נשוי, שתהיה לו אישה, משפחה. זו חובה. אישה לא מחויבת, היא יכולה להישאר לא נשואה.

תלמיד: האם עליי להינשא?

אתה עוד ילד. חכה, תגדל עוד קצת ואנחנו נבחר לך כלה. אבל באמת יש חובה להיות נשוי ולהקים למשפחה.

שאלה: מדוע אין חובה על הנשים להינשא?

מתוך חכמת הקבלה אנחנו רואים שאישה היא רצון לקבל, מלכות, נוקבא. אם אין לה צד גברי שיכול לתקן אותה, אז איך היא יכולה לעסוק בתיקונים?

שאלה: אני שומעת שאנחנו צריכים לחזור לדבקות, כאילו כבר היינו במצב הזה ועכשיו אנחנו צריכים פשוט לחזור אליו, האם זה נכון?

לא, אנחנו לא לומדים כך. זה היה בהתחלה, אבל רק לצורך היציאה והלידה. אנחנו צריכים להגיע לדבקות בבורא עם הרצון לקבל שלנו שיתפתח בצורה סופית.

שאלה: לפי מצבנו אנחנו אמורים להיות עכשיו בספקות, ופעמים רבות אני רואה בשיעורים שאתה מעודד בנו את הספקות האלה. לעומת זאת יש הרבה מאוד שמחה על כך שאנחנו הולכים בכיוון הנכון. האם זו אמונה למעלה מהדעת?

לא. אמונה למעלה מהדעת היא כאשר אנחנו למרות הכול, ויהי מה, הולכים קדימה לקראת דבקות בינינו ואז בבורא.

שאלה: האם יש בנו טיפה מהאמונה למעלה מהדעת?

כן. מגע ראשוני יש.

שאלה: למה כתוב בטקסט כל כך הרבה על לא לזנוח את לימוד התורה? המקובלים כביכול משכנעים אותנו להמשיך וללמוד, כמו בספורט להמשיך להתאמן, לא להפסיק. הם מסבירים לנו, משכנעים אותנו להישאר על הדרך לאורך זמן, אבל לא מדברים על הצורך להתחבר עם החבר.

כי זה לא פשוט להישאר עד הסוף וכל הזמן להשתוקק לדבקות בבורא דרך החברים.

תלמיד: האם את רוב הזמן אנחנו צריכים להשקיע בלתת זה לזה התפעלות מזה שהדרך הזאת היא טובה?

כן.

שאלה: האם התענוגים מהקשר בינינו בעשירייה הם שווי ערך לתענוגים בהמיים כמו אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, או שאלה תענוגים שמעל התענוגים הבהמיים והם עומדים באמצע בין התענוגים הבהמיים לתענוג האמיתי שהוא הדבקות השלמה?

אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, הם תענוגים ששייכים לעולם הזה, ולמעלה מהם נמצאים התענוגים ששייכים לעולם הרוחני, אלו תענוגים מהדבקות מהחברים בבורא.

תלמידה: כאשר אנחנו מרגישים התקרבות בינינו ושהקשר בינינו נעשה יותר ויותר הדוק, האם אלו נגיעות, טעמים מהתענוג האמיתי שנמצא בדבקות השלמה?

כן.

שאלה: דיברת קודם על האור המחזיר למוטב שיכול להרים כל אדם. והיום בשיעור הבוקר הורגשה מנה רצינית של מאור המחזיר למוטב וזה ממש שובר את הלב. האם אנחנו תמיד מרגישים את המאור המחזיר למוטב כהכבדה ולחץ, או שיש גם צורה אחרת של הרגשת המאור?

האור משפיע עלינו בצורות שונות, ומעורר תחושות, הרגשות שונות.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לדעת שזה האור המחזיר למוטב?

לפי התוצאות. כשאנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו מתקרבים לחברים ולבורא.

תלמידה: זה מה שלא מובן, כי כשאנחנו מתקרבים, אנחנו למעשה מרגישים יותר התרחקות וחוסר יכולת להתקרב.

הכול עובר, כל אלה הם שלבים, לא לדאוג. את מתקדמת בצורה נורמלית, פשוט צריך להמשיך ולהתקדם.

שאלה: מנקודת מבט של השפעת האור המחזיר למוטב מה עדיף, האם לקרוא, זוהר, מאמרים, אגרות, לבד?

"אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ".

תלמיד: במה תלויה האפקטיביות של האור?

כאשר האדם מתייחס אליו בלב פתוח. זה תלוי בהשתוקקותו של האדם.

שאלה: הבורא יצר את הרע ואת התבלין. איך לאזן את הרע והתבלין כדי לקרוא ולא ליפול למשהו מכני או פנטי?

רק להיות קשור לחברה, שם את מתקנת את הכול. אם את מתנתקת, אז את מיד נופלת לקיצוניות כמו ימין, שמאל וכן הלאה.

שאלה: האם ניתן להגיע לדבקות מלאה בבורא ולקבלה בלתי מוגבלת של האור, או אז הכלי נעלם ונשאר רק האור?

לא, אנחנו צריכים למשוך את אור הבורא עלינו ולחלוטין להתמלא בו, כדי שכולנו נהפוך להיות לאותו מקום שאור הבורא יוכל למלא בו את כולנו.

(סוף השיעור)