בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - הגישה ללימוד חכמת הקבלה*

1. אנחנו ברצון האגואיסטי שלנו הקטן שמרגיש את עצמו בלבד, לא מבין ולא מרגיש את הזולת. לאט לאט כשאנחנו בכוח מכניסים את עצמנו לחיבור עם האחרים ע"י כל מיני חשבונות אגואיסטים, שלא כל כך רוצים אבל לא נעים לנו, כדאי לנו, יכולים להרוויח כל מיני הטבות אולי, הגאווה דוחפת אותנו קדימה. *גאווה ואהבה עצמית היא שלא נותנת לנו לנוח ולהישאר מחוץ לעבודה הרוחנית, לעבודה של חיבור, וכך אנחנו מתקרבים. זה נקרא שהיצר הרע הוא מלאך*, כוח שנמצא בידי הבורא והוא דוחף אותנו קודם כל לחיבור בינינו. למרות שאנחנו לא מתכוונים לכך אבל לאט לאט אנחנו מתחילים להרגיש בחיפוש החיבור בינינו, חוץ מהצלחה אגואיסטית גם הצלחה רוחנית. מאיפה זה מגיע? מכך שאנחנו אפילו לא רוצים אבל מעוררים את המאור המחזיר למוטב. כך זה קורה לנו ולאט לאט כך מתקדמים..

2. כל התהליך הזה נקרא *להגיע מלא לשמה לשמה*. לא התכוונו אפילו מלכתחילה, ולא ידענו בכלל לאן הדרך, למה הדרך, מהי ההתפתחות הנכונה שאנחנו צריכים להשיג, אבל כך זה קורה מסודר מלמעלה, שאפילו שאנחנו לא מתכוונים לעלות למעלה מהטבע האגואיסטי שלנו, אנחנו בכל זאת מתחילים לעורר אורות כוחות..

3. יש לנו מאבק פנימי, 2 צורות המטבע כמו שאומרים מקובלים, כח אחד רוצה שנרוויח, נצליח, נקבל כל מיני הטבות בצורה אגואיסטית ברצון לקבל. הכוח השני בכל זאת מראה לנו איזה הפסד יש ברצון האגואיסטי ואיזה רווח יש ברצון דלהשפיע, ברצון אלטרואיסטי, ואז אנחנו מגיעים למצב שנמצאים בין 2 הכוחות. אנחנו מאוד נדהמים מכך שיש בנו כבר כוחות כאלו, שאנחנו לא רוצים להיות בטבע האגואיסטי שלנו, וכך אנחנו מתחילים להיות *בין שמיים וארץ*, בין כוחות החיבור וכוחות הפירוד.....

4. כשהאדם מעמיד את עצמו בחיבור לטבע הטוב בכמה שאפשר, לפעמים איכשהו מתחיל לחפש איך יכול בכל זאת לייצב את הטבע הטוב שלא נמצא בו, אז הוא מבין שכאן רק איש את רעהו יעזורו, שאם אנחנו חושבים זה על זה אנחנו לא עושים בזאת טובה זה לזה אלא כך אנחנו עושים בנייה עצמית. *מי שעוזר כביכול לשני, לא עוזר לשני, הוא בונה את הטבע האמיתי הרוחני שלו*.
   
   מכאן והלאה כבר מתחילה בניית הפרצוף, כל אחד הוא חושב על הזולת, כמה הוא משפיע, נותן, תומך, עוזר, מזכיר לזולת, לחבר שלו בקבוצה. בתמיכה כזאת הם בונים. *אך ורק מתוך תמיכה הדדית, שאין לאדם שום דבר מעצמו, אלא לפי כמה שהוא משקיע בחבר, מזה הוא בונה את מרכיבי הנשמה שלו*. בכך אף אחד לא מפריע לשני, יכול לתת דוגמה, לעזור לתמוך, אבל העיקר שכל לבנה ולבנה בבניית הנשמה אנחנו בונים מכך שאנחנו תומכים, עוזרים, מחזיקים את החבר. כך כלפי כל החברים כל אחד ואחד בונה את הנשמה שלו.

5. *להשקיע בחבר זה לא באמת להשקיע בו, אלא להשקיע בעצמך*, כי אני אף פעם לא רואה ולא מרגיש את החבר. אני מרגיש מה שנקרא עזר כנגדו ואני משקיע באותה הדמות שנראית לי כחבר. הדמות הזאת נראה לי שהיא נגדי, הפוכה ממני, כך זה מראה לי את האגו שלי, יצר הרע שלי. לכן אין כאן חבר, יש כאן משהו שאני באגו שלי מתאר לעצמי שנמצא מולי. *אם אני עובד עם החבר שהוא העתקה מהיצר הרע שלי, אז כבר אני בכך מתחיל להתקרב אליו למעלה מהדחיה הטבעית שלי ממנו, שנאה, אי הבנה וכן הלאה. כך אנחנו מתעלים למעלה מהטבע של עצמנו, זה נקרא להתחבר לחבר*.

6. אין בעולם משהו שאני שונא יותר מהבורא, ואני חייב להבין ולהרגיש את זה, להשיג את זה שכל כוחות הפירוד של העולם נמצאים בי וכל המצבים שאני עובר מכוונים נגד הבורא. זה נקרא כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו..

7. אתה צריך להבין שבלי אחיזה בעשירייה שנותנת לך דוגמה בעד ונגד, אתה לא יכול לאתר נכון את כיוון ההתפתחות שלך. רק בכך שאתה מתחיל בנקודת החיבור הכי נמוכה, לא חשוב איפה ואיך אחרי שזורקים אותך פתאום ואתה שוב קם. זה על כל שלב ושלב של הסולם, מזה אתה כבר מגיע לעבודת הבורא עליך, מתחיל להיות עימו. ככל שהוא נותן לך תרגילים לעשות בכל שלב ושלב, אתה מקבל את התרגילים האלה, אתה מבין שאתה חייב לעמוד בזה ולפתור אותם נכון. לפתור אותם נכון זה קודם כל לתאר את המצב הזה באמונה למעלה מהדעת, שאתה צריך לפתור אותם רק בכוח ההשפעה וכך תתקדם.. אנחנו צריכים לעלות ולהתחיל כבר לעבוד במצב שהשיתוף בינינו צריך להיות יחד עם השיתוף עם הבורא.

8. אני חייב להגיע למצב ש שהכל נמצא לפניי, אני חבר ובורא, כמו שכותב רב"ש. אין לי לאן לברוח עד שאני מרגיש לא בצורה חיצונה אלא בצורה פנימית שאני רוצה להתחבר איתם, ולהתאחד איתם. כמו שאתה זורק למים חמים *חתיכות חמאה* והיא נמסה, כך אנחנו צריכים להרגיש. *לאט לאט אנחנו מגיעים למצב שהחיבור בינינו מחמם אותנו יותר ויותר, עד שאנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו נעלמים בגבולות שלנו, וכל מה שמגיע מהחבר חשוב לי לפחות באותה מידה כמו מה שחשוב לי. אלו צריכים להיות כתרגילים*.
   
   אח"כ רק תחשבו שאנחנו צריכים לספר, להסביר וללמד את הדברים האלה לכל האנושות. *זו המטרה שלנו האמיתית, מהר מאוד לעבור את העבודה שלנו בעצמנו ולהגיע למצב שנהיה ראויים לעשות הדגמה כזאת וללמד את כל האנושות*.

9. *כשאני בא לשיעור אני צריך לדאוג איך אני מתנתק מכל המציאות ונכלל בשיעור. זה העיקר, ומה שיקרה זה לא חשוב, אבל עכשיו אני נכלל עם החברים בחיבור, ובתוך החיבור הזה אני רוצה להתכלל עם הבורא*.. יש לפנינו בסה"כ 2 תחנות, מהאני להתכלל בקבוצה בזמן הלימוד במיוחד, ומהקבוצה לאתר ולהתכלל בבורא. לכן *אני מקבל את כל ההפרעות שמגיעות ומפריעות לי בשיעור לא כהפרעות אלא כגילויים. אני מאתר את ההפרעות האלה כדברים שאני צריך לתקן כדי להגיע לחיבור הנכון ובו לגלות את פנימיות העולם, את הנשמה שלי*. לכן כל ההפרעות האלה הן לא הפרעות אלא TROUBLESHOOTING, איתור תקלות, וכך אני מתקדם.

10. ש: איך לא לחשוב על עצמי אם מבין שאין חברים...
    ר: שימשיך לברר, זה יביא אותו להחלטות יותר מתקדמות ונעלות. *מי אני? הכי טוב אם הוא יקבע שהוא אותו החלק שפועל כדי להיות מחבר בין החברים, שחוץ מזה אין לו שום תפקיד. אני בצורה כזאת נעלם, אני רוצה רק להיות דבק שמחבר בין כולם. כך הוא יתקרב לבורא, כך משיגים את הבורא*.

11. *במשך היום אנחנו צריכים כל פעם להזכיר לעצמנו את הנקודה המשותפת*. יכול להיות שאנחנו עסוקים אפילו בכל מיני בירורים פנימיים שלנו במשך היום הרבה יותר עמוקים, גבוהים, אבל שאנחנו מתחברים אנחנו מדברים על משהו שמשותף בינינו ממש. לכן זה בירור מסוג אחר, משותף. לכן לא חשוב, *יכול להיות שאני לבד לומד, בודק, חושב על דברים מאד גבוהים, ועם החברים אנחנו מדברים על משהו מאוד פשוט, אבל כשנמצאים בחיבור זה מה שקובע את ההתקדמות שלנו ולא כשאני לבד לעצמי*. כך אנחנו צריכים לראות את הדברים.
    
    ש: מה ההבדל בעבודה בחיבור בעשירייה בין השיעור לבין במשך היום?
    ר: *בזמן השיעור אנחנו כולנו מחוברים, כולנו משפיעים, עשירייה גדולה אחת שכוללת בתוכה עשרות רבות של עשיריות פרטיות. אנחנו נמצאים בעוצמה גדולה מאוד אפילו שאנחנו לא בדיוק מכוונים למטרה האמיתית, לא מתחברים בצורה אמיתית*.
    
    *אנחנו עוד רחוקים מלהיות בחיבור המתקדם, אבל הנטייה שלנו בסה"כ היא נטייה מאוד עוצמתית, גדולה. לכן כל מי שנכלל בה, אפילו שלא עושה כלום אלא רוצה להתכלל, כאילו סוגר את העיניים שלו ורוצה פשוט להיות בתוכנו, אז הוא נמצא כעובר בתוך הרחם וכך מתפתח*.
    
    *זה מה שאנחנו צריכים להבין, שהעוצמה הזאת היא מאוד מיוחדת שיש בקשר כמו שיש לנו עכשיו, שאני רואה על המסכים עשרות אפילו מאות חברים מכל העולם. תראה מה זה הכלי הזה, אתה יודע איזה עוצמה שיש לו? אפילו בגרם אחד שכל אחד רוצה להתחבר לשני כדי להגיע לבורא, יש כבר עוצמה רוחנית גדולה מאוד*.

12. ש: מה לעשות כשמתגלה אדישות לדרך ולעשירייה?
    ר: אלה דברים ידועים. לא פעם ולא פעמיים זה מה שקורה, בכל צעד ושעל יש גם מצב כזה שאנחנו מרגישים אדישות. נכון. לכן מה שמקובלים בדרך כלל ממליצים זה לעשות תרגומים, עבודת שטח בנתינת שיחות, הרצאות, לנהל קבוצות, עוד כל מיני דברים. *עבודה כזאת שאנחנו נמצאים רק בקבוצה ורק בלימוד היא לא עבודה שלמה*.
    
    זה לא מספיק ולכן אנחנו צריכים גם לצאת מעצמנו. במיוחד אנחנו רואים איך השינויים מתרחשים בעולם. *העולם כולו עובר באמת שינוי גדול מאוד, מתהפך, ממש מתהפך ואנחנו צריכים לכן גם על זה לשים לב ולראות איך אנחנו קשורים לכך, לעסוק בהפצה. העיקר זה לעסוק בהפצה כמה שאפשר*.

13. ש: ש: עלי לזהות איפה היצהר מתגלה בתוכי או לבקש את המאור? ...
    ר: תמיד לבקש את המאור המחזיר למוטב שיאיר על קשר בינינו, בין כל החברים במיוחד. יכול להיות שעם חבר מסוים שעימו אני נמצא בבירורים לא נעימים אנחנו צריכים להשתדל גם לבקש מהבורא ולבקש מחברים להיות בנקודה ככל האפשר ניטרלית. אני יכול על רקע שלהם כל אחד כלפי האחרים לבדוק לברר באיזה מצב אני נמצא.

14. אני צריך לקבל מחברים שלי דוגמאות מה לעשות. במידה שאני מעריך אותם, מקדש אותם, מעלה אותם מעליי, בהתאם אני גם אוכל ללמוד מהם מה עליי לעשות כדי להתקדם לבורא..

15. ש: אם החברים השתקפות…למה..?
    ר: אני לא יכול להגיד על החברים שהם השתקפות של היצר הרע שלי בלבד. יש כל מיני מצבים שאנחנו מגלים בקשר עם החברים. אני יכול להגיד רק דבר אחד: החברים שנמצאים לפניי, או כלפי העיניים שלי או כלפי הלב שלי בהרגשה, כך הבורא מציג לי מה אני צריך עכשיו להבין מתוך היחס שלו אליי. *אם אני מכין את עצמי נכון, בכל רגע בחיים אני ארגיש בהופעת החברים כלפיי שזו ממש שפה של הבורא, שכך הוא מדבר אליי. זה חשוב לא לשכוח*.

16. ש: איזה מעשים צריך לעשות כדי להיות הדבק בין החברים?
    ר: פעולות חיבור ודוגמה, *זה מאוד חשוב. אסור לנו לעשות פעולות בצניעות שלא יראו אחרים. על זה כתוב הנותן מתנה לחברו חייב להודיעו. זו חובה, כי זה מרבה שלום בעולם, זה מרבה יחסים טובים ותיקונים. לכן אנחנו חייבים להראות שאנחנו כן מתייחסים יפה זה אל זה*. אפילו שלא כל כך יפה אלא לעשות כאלה פעולות כאילו שאנחנו אוהבים זה את זה, כאילו שאנחנו רוצים בחיבור בינינו, לשחק את זה. כאן הבעיה, אז למה אני משקר? *אתה לא משקר, אתה ע"י תרגילים כאלה מרבה חיבור בעולם, מרבה שלום בעולם. כך אתה נותן דוגמה לאחרים והדוגמאות האלה אח"כ חוזרות אליך. כך כולנו מתקדמים לחיבור ולפי עוצמת החיבור הבורא מתגלה*.

17. ש: איך להשתמש בכוח של הכלי העולמי בשיעור כדי לפרוץ?
    ר: אנחנו עושים בשיעורים האחרונים, יכול להיות שכך זה יהיה כבר עד סוף השבוע, אבל השיעורים שלנו הופכים להיות יותר ויותר דיונים, שאלות תשובות לברר את המצבים העיקריים שלנו. אני לא רוצה לרוץ כי נראה לי שבדברים שאנחנו עכשיו מבררים הרבה פרטים לעבודה הרוחנית שלנו והיא מאוד חשובה. העולם משתנה יותר ויותר, הוא עובר כאלו מצבים, אנחנו לא מרגישים איזה כוחות פועלים וכמה הם מתחברים ופועלים. לכן יש לי סבלנות לענות על כל השאלות שלכם.

18. קריין: מקריא לשמשני ( רב"ש, 124)
    ר: *רב"ש אומר לנו שבעצם כל העולם שנמצא לפניי הוא איזשהו פוטו רנטגן שמצלמים אותי בפנים ברזולוציה מקטנה ועד הגדולה את הכל, אבל נותנים לי בהדרגה לראות לפי היכולת שלי לסבול את עצמי ולשנות את היחס שלי לכל המציאות, שאני אקבל את כל המציאות שהי חלקי הנשמה שלי, לא זרים, לא שונאים ולא הפוכים. כך אנחנו צריכים להתקדם, כלומר כל הזמן להעביר את עצמנו בבדיקה, בבירור ברנטגן הפנימי הזה וכך נתקדם*. לכן כל העולם בא לשמשני, הוא מראה לי כמה אני עדיין לא מתוקן, ואז יש לי אפשרות להשתדל לעשות כל מיני פעולות להתקרב אליהם רגשית, ככל האפשר לשנות את היחס שלי אליהם. כמו שכתוב מי זה גיבור שבגיבורים? מי שהופך את שונאו לאוהבו.

19. ש: ממה עלינו להימנע?
    ר: כמו בעשירייה כך כל העולם, החוקים הם אותם חוקים. אנחנו צריכים להתקרב זה אל זה, ולתמוך זה בזה, לעזור זה לזה. *אסור לתת לשנאה ובמיוחד לגאווה לבלוט*, היא כמו נחש שמוציא את הראש שלו מהבור שהוא נמצא בו, אנחנו צריכים מיד לחתוך לו את הראש. גאווה זה נורא.....

20. *סדנה*: מה אנחנו עושים, האם אני צריך לגלות שיש לי כנגד חבר או חברים משהו שלילי, האם אני צריך לגלות שאני הולך לתקן את הדברים האלה? אני צריך לראות את היחסים שלנו לפני תיקון, אחרי התיקון? איזה התנהגות כאן צריכה להיות כך שנגלה בין כולם? יכול להיות שדווקא ע"י זה נתגלגל קדימה יותר מהר לתיקונים.

21. אנחנו מבינים שבכל זאת צריכים לגלות, לא כל פעם וסתם ומכולם בצורה ספונטנית, אבל לא בעיה אם אנחנו מגלים מקרים כאלה מיוחדים שיש בינינו ע"מ ללמוד מהם מצבים הטובים, איך אנחנו מגיעים למצב הרע, לגילוי הרע, מהו באמת הרע? זה לא שאני רואה את זה בחבר אלא יכול להיות שמה שאני רואה זה הרע. צריכים להשתדל להיות בזה, לתקן. אלו דברים חשובים.

22. ש: חוסר יכולת לאהוב אף אחד, לתת מעצמי. אני רוצה למות.... ?
    ר: מה יש לך מכך שאתה תמות? מה יהיה לך מזה? בטוח שאתה בכך לא מתפטר משום דבר.. מה שאני מרגיש עכשיו בקיומי בחיים שלנו, אני מרגיש משהו שלא שייך לאני חי או מת, לא שייך. אני בכל זאת אצטרך לעבור את כל התהליך התיקון של הרצון לקבל. הוא לא שייך לעולם הזה ולבהמות שלנו, כלומר לגופים שלנו.. אני עכשיו יכול להתפטר מהגוף שלי והכל יסתדר? משלם בחיים שלי כדי לא לסבול? לא, זה לא תשלום, אתה בזה לא נפרד משום דבר שלילי... המוות זה לא תיקון, זו בריחה מהתיקון.. זה לא נגמר בטוב, תצטרך שוב ושוב בכל זאת לתקן את עצמך בכל מיני מצבים יותר קשים יותר חדים. *לכן חכמת הקבלה אוסרת לגמרי, על הסף, עניין של התאבדות*. כל התיקונים שמגיעים אחרי כאלו פעולות נקראים תיקוני גיהנום. עכשיו לא נדבר על כך.