שיעור בוקר 20.03.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 394, מאמר "הערבות"

אותיות כ"ה - כ"ז

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם, מאמר "הערבות", אות כ"ה.

אות כ"ה

"עתה נשאר לנו להשלים, מה שביארנו בקונטרס הקודם "מתן תורה", אות ט"ז. שמשום זה לא ניתנה התורה להאבות, משום שהמצוה של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא הקוטב של התורה כולה, אשר כל המצות מסבבות עליה, כדי לבארה ולפרשה, הנה איננה ראויה לקיימה ביחידות, זולת בהסכמה מוקדמת של אומה שלימה.

ועל כן נמשך הדבר עד צאתם ממצרים, שנעשו ראוים לקיימה. ואז נשאלו מקודם, אם כל אחד ואחד מהאומה, מסכים לקבל על עצמו מצוה הזאת. ואח"כ, שהסכימו לדבר, ניתנה להם התורה, עש"ה.

אולם עדיין צריך לבאר: היכן מצינו בהתורה, שנשאלו בני ישראל שאלה זו, ושהסכימו לזה, קודם קבלת התורה?"

אנחנו רואים שהדברים מובנים. אומנם כמו שבעל הסולם שואל, אם לא שמענו את הדברים האלה, אז איך זה יכול להיות? מאיפה האדם מרגיש את השאלה האם הוא צריך את התורה כדי לקבל אותה? אולי צריכים לברר כל פעם יותר ויותר מהי התורה בדיוק, מהי ההכנה לקבלת התורה, מה התורה צריכה להביא לאדם, מהי בכלל. זהו האור העליון שצריך לטפל בנו, שצריך להעלות אותנו לדרגה שנראה את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים, אבל עדיין המציאות הזאת נסתרת מאיתנו.

אות כ"ו

"ותדע, שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה ההיא, ששלח הקב"ה לישראל, ע"י משה רבינו, קודם קבלת התורה, כמ"ש (יתרו, י"ט פסוק ה'): "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש. אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה, אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו, ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה. וישב משה את דברי העם אל ה'". ע"כ."

זה מה שכתוב.

"והנה לכאורה, הדברים אינם מותאמים לתפקידם. כי השכל מחייב, באם אחד מציע לחבירו, איזו עבודה לעשות, ורצה לשמוע הסכמתו, הריהו צריך לבאר לו דוגמה ומעין של תוכן העבודה ההיא. וגם שכרה. אשר אז נמצא מקום להמקבל, לעיין בה, אם למאן אם להסכים.

וכאן, בב' מקראות האלו, אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמא של העבודה, ולא שום שכר חלף העבודה. כי אומר: "אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". ואינו מפרש לנו, לא את הקול, ולא את הברית, על מה שיחולו. אח"כ אומר: "והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ". שאינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה עלינו. דהיינו, להתאמץ להיות סגולה מכל העמים, או הוא הבטחה טובה אלינו.

גם יש להבין, הקשר שיש כאן לסיום הכתוב "כי לי כל הארץ". אשר ג' התרגומים: אונקלוס, ויונתן בן עוזיאל, והירושלמי, נדחקים כאן לתקן את הכתוב הזה. וכל המפורשים: רש"י ורמב"ן וכו'.

והאבן עזרא מביא בשם ר' מרינוס, אשר "כי" הזה הוראתו אע"פ. ויפרש: "והיתם לי סגולה מכל העמים, אע"פ שלי כל הארץ". ולזה נוטה גם דעתו עצמו, עש"ה.

אולם פירושו זה, אינו מותאם עם חז"ל, שאמרו "כי" משמש בארבע לשונות: או, דלמא, אלא, דהא. והוא עוד מוסיף לשון חמישי: אעפ"י. ואח"כ מסיים הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וגם כאן אינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה, וחובה להתאמץ בדבר זה, או הוא הבטחה טובה.

גם מלות הללו "ממלכת כהנים", אין לו פירוש, ואין לו חבר בכל התנ"ך. ובעיקר צריך להגדיר כאן, על כל פנים, איזה הבחן, בין "ממלכת כהנים" ובין "גוי קדוש". שהרי, לפי המשמעות הרגילה של כהונה, הרי זו בחינה אחת עם קדושה. וממילא מובן, שממלכת, שכולה כהנים, הרי זה גוי קדוש. ואם כן, המלות "גוי קדוש" מיותרים."

אנחנו לא כל כך מבינים מה בעל הסולם רוצה כאן, כי יש פה פלפולים שיכול להיות שמעניינים את אלו שמומחים בלשון ובדקדוק ובכל הנושאים האלה, אבל אותנו זה לא מעניין. והמאמר הזה, כמו שהוא כותב בהקדמה לספר, מיועד לפרסום בכל שדרות העם, זאת אומרת הוא רוצה לפרסם אותו לכולם, לכן איך הוא פתאום נכנס לדיוקים ודקדוקים כאלה? ובעל הסולם לא אוהב סתם להיכנס לכל זה, אז למה הוא עושה זאת?

הוא עושה זאת מפני שיש נטייה לדתיים להיכנס לכל הפלפולים ולעזוב את העיקר. במקום לתקן את הלב הם עושים כל מיני פעולות בידיים וברגליים וחושבים שהן העיקר. לפעולות בצורה חיצונית הרצון לקבל לא מפריע, אלא מצדיק ונותן תמיכה לקיים את התורה בצורה כזאת. ובצורה פנימית, כלומר לתקן את הלב, את זה לא עושים, אלו דברים מיותרים.

לכן הוא רוצה כאן להגיע להסבר יותר עמוק, יותר אמיתי, של מה זה נקרא "ממלכת כהנים" ו"גוי קדוש" - אלו אותם אנשים שמתקנים את רצון הלב שלהם שיהיה בעל מנת להשפיע, ולא שעושים כל מיני פעולות בחיים שלהם, בגופם וזה מספיק להם. לכן הוא נכנס כאן לכאלו סיבובים כדי לא להיות מאוד נגד מה שמקובל בעם ובכל זאת להסביר להם שהעיקר הוא העבודה שבלב ולא פעולות חיצוניות בידיים ובפה.

אות כ"ז

"אולם, על פי כל אותם הדברים, שביארנו מראש המאמר עד כאן, מתבארים הכתובים על מתכונתם, כתפקידם הראוי להיות לדמות משא ומתן של הצעה והסכמה. דהיינו, שמציע להם באמת, בדברים האלו, כל צורתה ותוכנה, של ענין העבודה של התורה ומצות, ואת כל מתן שכרה, הראוי להשמע.

כי צורת העבודה שבתורה ומצות, מתבטא בהכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". כי "ממלכת כהנים" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו כהנים. דהיינו, כמו שהכהנים, אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'."

כוהנים הם חלק מהעם שאין להם שום דבר מעצמם. כל מה שיש להם זה על חשבון המדינה ושייך למדינה, וגם הם בעצמם שייכים למדינה כמו שזה היה באותם הימים. הם כולם נמצאים למעלה מהרצון לקבל וכל העבודה שלהם היא רק בבית המקדש.

"ואין לשום פרט לעסוק בה יותר, רק כדי לקיים מצות השי"ת, ולמלא את צרכי זולתו, שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו. באופן, שלא יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו. שבאופן זה, נמצאו אפילו העבודות של חולין, מקצירה וזריעה וכדומה, נבחנים ממש בדוגמת עבודות הקרבנות, שהכהנים היו עושים בבית המקדש." כוונה על מנת להשפיע מקדשת את כל מה שהאדם עושה, והיא עושה מהעבודה הזאת עבודת קודש.

"כי מה לי העסק, בהמצוה של הקרבת עולה לה', שהוא מצות עשה? ומה לי, אם מקיים המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך"? ונמצא, שהקוצר שדהו, כדי להאכיל לזולתו, דומה כעומד ומקריב קרבן לה'." כל אחד ואחד אם הוא מתכוון לעל מנת להשפיע, אז בזה הוא נעשה האדם הכי חשוב, הכי גדול, הכי גבוה מכולם.

"ולא עוד, שהסברא נותנת, אשר המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", הוא עוד יותר חשוב מהמקריב קרבן, שהוא משום, מה שהוכחנו לעיל באות י"ד וט"ו, עש"ה.

אמנם עדיין אין זה גמר הדבר, כי כל התורה והמצות, אינם נתונים, אלא לצרף בהם את ישראל, שהוא הזדככות הגוף, כנ"ל באות י"ב. אשר אח"כ, יזכה בגללם את השכר האמיתי, שהוא הדבקות בו ית', שהוא תכלית הבריאה, כנ"ל באות ו', עש"ה.

והנה השכר הזה מתבטא בהמלות "גוי קדוש"." אם אתה עובד למען על מנת להשפיע נחת רוח לזולת ודרכו לבורא, כי לבורא אתה לא יכול לתת כלום רק את הכוונה שלך, אבל אם הפעולה שאתה עושה היא הולכת יחד עם כוונה, אז הכוונה היא לבורא והפעולה לזולת. אז אתה דומה למי שמבצע את העבודה הכי גבוהה שיכולה להיות בכלל לאדם. "והנה השכר הזה מתבטא בהמלות "גוי קדוש". שע"י הדביקות בו ית', נעשינו קדושים, כמ"ש: "קדושים תהיו לה' אלקיכם, כי קדוש אני ה' מקדישכם".

והנך רואה, שבמלות "ממלכת כהנים", מתבטאת כל צורת העבודה על קוטבה של "ואהבת לרעך כמוך". דהיינו, ממלכה, שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם, ואין להם שום קנין עצמי, מכל קנינים הגשמיים. ובעל כרחינו יש לנו להודות, אשר זהו ההגדרה היחידה, שאך אפשר להבין בענין "הממלכת כהנים" הזו. כי לא תוכל לפרשה, בדבר הקרבת קרבנות למזבח, כי לא יתכן זה להאמר על האומה כולה, כי מי יהיו המקריבים? וכן בענין לקיחת מתנות הכהונה, מי יהיו הנותנים?

וכן לפרשם על דבר הקדושה של הכהנים. הלא כבר נאמר "וגוי קדוש". אלא בהכרח, שכל המשמעות שבהדבר, אינו אלא, רק במה שה' הוא נחלתם, שנעדרים מכל קנין גשמי לעצמם. והיינו, השיעור של "ואהבת לרעך כמוך", הכולל כל התורה כנ"ל.

ובמלות "גוי קדוש" מתבטא כל צורת המתן שכר, שהיא הדביקות כנ"ל."

שאלה: איך ללמוד לבנות כוונה בצורה כזו שכל הדברים היומיומיים יהיו שווים למצוות?

אם בכל החיים שלך אתה רוצה להגיע לעל מנת להשפיע ובזה להיות דומה לבורא ולהידבק בו, לעשות לו נחת רוח דרך זה שאתה רוצה לעשות נחת רוח לכל הנבראים, אז יוצא שכל החיים שלך הם קדושים, הם עליונים, כי בכך נעשית חלק מהבורא. ואז אתה מרגיש איך דרכך עוברים מהבורא כל הכוחות לכל הבריאה, לכל הנבראים, ואתה נעשה חלק ממנו ומחובר אליו בכל הפעולות שלו.

תלמיד: איך זה בא לידי ביטוי ברגש בצורה מעשית?

אתה מתחיל להרגיש עד כמה אתה מחובר אליו גם ברצונות, גם במחשבות, גם בפעולות, בכול. כל הבריאה מתחילה להיות לפניך, ואתה מרגיש שאתה פועל בכל הבריאה יחד עם הבורא, שאתה נכלל בו, ובכל הפעולות, בכל מה שיש, כך אתה עושה. אתה נעשית שותף לבורא, זו הדביקות השלמה בבורא.

שאלה: בכל מקום בעולם שומעים "ואהבת לרעך כמוך", כולם משתמשים בזה. ופה הוא כותב שכל התורה מתבטאת ב"ואהבת לרעך כמוך". האם מושג כזה בכלל אפשרי לביצוע?

נשתדל לממש ואז נראה אם זה אפשרי או לא.

תלמיד: מהו המושג הזה "ואהבת לרעך כמוך"? האם אתה יכול לאהוב מישהו אחר כמו את עצמך?

כן.

תלמיד: זה אפשרי?

כנראה שכן.

תלמיד: באיזה שלב?

בשלב התיקון.

תלמיד: כרגע אנחנו לא יכולים להשתמש במושג הזה.

כרגע אתה הפוך מזה.

תלמיד: איך הופכים את זה?

על ידי מאור המחזיר למוטב שמגיע למרכז העשירייה שלך.

שאלה: איך הבורא הבטיח לאברהם את ירושת הארץ אם לממלכת כוהנים אין שום חלק, נחלה, קנין גשמי כמו שהוא כותב?

דווקא כך יש לך אפשרות להתפרס על פני כל הרצון לקבל ולנהל אותו בעל מנת להשפיע מתוך זה שאתה מתנזר מעל מנת לקבל. הרצון לא מזדכך אלא אתה מתחיל לשלוט עליו בעל מנת להשפיע. באהבת הזולת, או דרך אהבת הזולת, או במימוש הרצון לקבל לטובת הזולת, אתה מממש את כל הרצונות שלך בצורה שלמה.

תלמיד: למה היה צריך את כל הסיבוב הזה במצרים?

כדי שתגיע להכרחיות לצאת מעל מנת לקבל ולהיכנס לעל מנת להשפיע.

תלמיד: אבל אם אתה מתנזר מהרצון לקבל, אז למה צריך להשיג את כל כולו?

אתה מתנזר רק מעל מנת לקבל, לא מהרצון רק מהכוונה. מהרצון אנחנו לא יכולים להתנזר בכלל, אנחנו נמצאים בתוך הרצון, אנחנו רוצים לקבל מלמעלה כוח להשתמש ברצון לקבל אך ורק במידה שאנחנו יכולים להשתמש בו לטובת הזולת, בעל מנת להשפיע.

תלמיד: זה נקרא ארץ חופשיה?

כן, חופשיה מעל מנת לקבל.

שאלה: מה זה אומר להקריב קורבן לה' בעבודה בינינו?

קורבן זה מהמילה קרוב. כל פעולה שעל ידה אנחנו מתקרבים לבורא נקראת קורבן, זה מה שאנחנו עושים בינינו. אם אנחנו מתקרבים בינינו, אז אנחנו בזה מתקרבים לבורא וזה נקרא שאנחנו מקריבים קורבנות, פעולות הקרבה של הרצון האגואיסטי כדי שדווקא על פניו נתקרב לבורא.

שאלה: האם אנחנו צריכות תפקיד כזה של כוהנים עכשיו? ומה עתיד להיות תפקידם של כוהנים?

אין עבר, הווה ועתיד, הכול תלוי במה שאנחנו קובעים שאנחנו נמצאים. וכמו שכתוב שישראל הם למעלה מהזמנים, כלומר מי שמעלה את עצמו כלפי הבורא אין לו עבר, הווה ועתיד, איפה שהוא עושה את הפעולה בזה הוא קובע איפה הוא נמצא בסרגל הזמנים מכאן ועד גמר התיקון. לכן העיקר בשבילנו הוא להשיג יותר כוח השפעה כי בזה אנחנו מתקדמים לגמר התיקון קדימה בציר הזמן.

שאלה: מי הוא "גוי קדוש"? ומה ההבדל בין גוי קדוש ל"ישראל"?

גוי זה עם. אין בזה שום דבר רע ושום דבר טוב, אלא זה שם. כל עם ועם יכול להיקרא גוי. מה הכוונה ב"גוי קדוש"? קודש זה על מנת להשפיע, אהבה והשפעה לזולת, ומי שמגיע לתכונה כזאת הוא נקרא "קדוש". אם קבוצה מתקנת את עצמה ומגיעה למצב שהיא כולה נמצאת בחיבור ובאהבה ומתוכה לבורא, זה נקרא "גוי קדוש". אם היא מכוונת לבורא, אומנם היא עוד לא הגיעה למצב שהיא משפיעה ממש לבורא, אז היא יכולה להיקרא "ישראל" כי הכוונה שלה בעתיד להגיע להשפיע לבורא. היא נקראת ישראל, "ישר-אל", ישר לאל, שזו התכנית שלה, המטרה שלה. זה ההבדל בין עם לעם קדוש, בין גוי לגוי קדוש, וישראל.

שאלה: כשעומדים מול הר סיני ושואלים אותם אם הם מוכנים לקבל את התורה, אז האם האדם שואל את רצונותיו הפנימיים אם הם מוכנים להיכנע לבורא לפני קבלת התורה, או שמדובר על אנשים שמתקדמים לעבר מטרת הבריאה?

כל מה שמסופר בתורה מדובר על הקבוצה שהולכת לקראת החיבור שלה והחיבור שלה עם הבורא. רק על זה מדובר בתורה, לא מדובר סתם על אנשים.

שאלה: מה הכוונה שהבורא הופך להיות לנחלתם?

הבורא הופך להיות לנחלתם, הכוונה שהוא מוריד את עצמו אליהם וממלא אותם והם הופכים להיות לכלי שהאור העליון, הבורא שורה בו, אז הם נקראים "גוי קדוש". הבורא ממלא אותם בקדושה, ברצון להשפיע שלו, והם מרגישים שזה מה שממלא אותם וזה מה שפועל בהם, הם כולם גם רוצים להשפיע.

שאלה: אומנם בשכל שלי אני מבינה שעליי לשאוף לחיבור, אבל ברגש שלי אני נהנית מפירוד ומשנאה. איך אני יכולה לסבול מפירוד ברגש ולא בשכל?

אנחנו נתקדם, ושימו לב שלא יכולה להיות אהבה בלי שנאה ועלינו להתקדם בשתיהן. משנאה אנחנו בורחים ולאהבה אנחנו מתקרבים, אבל אי אפשר זו ללא זו. זה כמו שיש יום ולילה, פלוס ומינוס, בכל דבר יש תמיד דבר והיפוכו, כי אנחנו הנבראים הפוכים מהבורא ורק בהרגשת עצמנו והרגשת הבורא לסירוגין כך אנחנו יכולים להתקיים.

תלמידה: איך נתחיל לסבול מזה שאנחנו לא מחוברים?

אנחנו צריכים לבקש שהבורא יראה לנו איפה אנחנו באמת נמצאים, ואפילו שיתגלו כל מיני מצבים שנרגיש ונראה את עצמנו בצורה לא נעימה, בכל זאת נשמח מגילוי האמת. יש אמת ויש נעים, אלו שני דברים שלא מחוברים יחד. אם אני נמצא ברצון האגואיסטי, אז אני מהאמת רק אסבול, אבל אני מוכן להיות בהרגשת הסבל רק כדי שתיראה לי האמת. אז אני צריך לקבל תמיכה מהקבוצה כדי לא לברוח מהאמת, להיות חזק, להחזיק את עצמי, וכך להתעלות דווקא על פני האמת.

שאלה: איזה מצוות תלמידות קבלה צריכות לקיים?

"ואהבת לרעך כמוך" בתוך הקבוצה, ולהפיץ ככל האפשר את המצווה "ואהבת לרעך כמוך" לקהל הרחב. אין יותר מצוות, כל המצוות כולן נכללות במצווה אחת "ואהבת לרעך כמוך", כך כתוב בתורה, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. ולא להחליף את המצווה הזאת לפעולות גשמיות בידיים ובפה, אלא רק את זה לקיים, את המצווה בלב. אני צריך להגיע להרגשה בלב שאני אוהב את החברים שלי בתוך הקבוצה ובתוך כל בני ברוך ואחר כך בכל העולם. כל המצוות שבתורה הן רק כדי לתקן את הלב. עלינו טוב טוב להבין את זה, לא לשכוח, לקיים ולפרסם.

תדברו על זה עכשיו ביניכם.

סדנה

איך נקיים בכל העולם רק את מצוות האהבה שהיא מצווה שמכסה את הכול, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה", ובכך נקיים באמת את רצון הבורא בצורה השלמה?

*

(סוף השיעור)