שיעור בוקר 10.07.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 180, מאמר: "פתיחה לחכמת הקבלה",

אותיות ע"ו – ע"ח

קריין: כתבי בעל הסולם עמ' 180, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ע"ו.

אות ע"ו

"ותדע, שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים, שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים, כי מאחר שהזווג נעשה בנקבי עינים, אין בראש אלא ב' ספירות וחצי, שהם גלגלתא ועינים ונקבי עינים, דהיינו כתר חכמה וחצי העליון דבינה, והם מכונים כלים דפנים. והכלים דאח"פ, שהם חצי בינה התחתון וז"א ונוקבא, יצאו מהע"ס דראש ונעשים לבחינתה של המדרגה שלמטה מהראש, ועל כן, אלו הכלים דראש, שיצאו לחוץ מהראש, נבחנים לכלים דאחורים. ועד"ז נבקעה כל מדרגה ומדרגה.

שאלה: בנושא עליית המלכות לבינה, הוא אומר "שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים". מה מניע את עליית המלכות לבינה? למה שהיא תעלה?

אתה מתכוון לצמצום ב'?

תלמיד: הוא כותב, "ותדע, שמכח עלית המלכות לבינה נבחנות אלו המדרגות דנקודים, שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים". מה מניע את המלכות לעלות לבינה?

צמצום ב'.

תלמיד: צמצום ב' מניע אותה. אז הוא אומר "שבעת יציאתן נתבקעו לב' חצאים הנק' פנים ואחורים". איך נתבקעו? מה נתבקעו? אפשר קצת להסביר את הנושא הזה?

תסתכל על השרטוט (ראו שרטוט מס' 1). בינה, ג'/ב', עושה זיווג על ב'/ב'. נקודות דס"ג יורדות למטה מטבור, כי יכולות להתפשט שם, הן מסוגלות מפני שיש בהן אור החסדים בלבד. ואז הן משפיעות אור החסדים לסוף הגלגלתא. סוף הגלגלתא הוא ריק מחכמה, יש בו גם חסדים. ואז הם מעוררים, בזה שהם באים בתוספת חסדים, את בחינה ד' שישנה בסוף הגלגלתא. ובחינה ד' הזאת שהיא נמצאת בסוף הגלגלתא, היא עושה צמצום ב' מסוף נקודות דס"ג עד הטבור דנקודות דס"ג שנקרא פרסא.

עד כה כולם מסכימים מה שאני אומר? אם לא תשאלו מיד, זה חייב להיות פשוט צילום בראש.

וממה שיש לנו מטבור עד הפרסא, הרשימות האלו, הנתונים האלו, הם עולים עכשיו כרשימו ב'/א' צמצום ב' ועושים זיווג בנקבי עיניים דראש דס"ג. ומהזיווג הזה יוצא לנו פרצוף שנקרא "עולם הנקודים בקטנות", מטבור הכללי עד הפרסא.

יש לנו כתר בגלגלתא ועיניים, אחר כך אבא ואמא בגלגלתא ועיניים, ואח"פ דכתר נמצאים בתוך גלגלתא עיניים דאבא ואמא, ואחר כך זו"ן בגלגלתא ועיניים שנמצאים בזו"ן אח"פ דאבא ואמא.

שרטוט מס' 1

תלמיד: הוא אומר "שבעת יציאתן נתבקעו", נחתכו, "לב' חצאים פנים ואחורים". אתה יכול להראות לנו פה מה הפשר של זה?

נקודות דס"ג?

תלמיד: כן, נחתכו פתאום. איפה זה קורה בדיוק?

אני אגיד לך איפה. מעל הפרסא זה פנים ומתחת לפרסא זה אחור של נקודות דס"ג (ראו שרטוט מס' 1).

תלמיד: מה הסיבה שפתאום נתבקעו כמו שהוא טוען פה? מה יצר את הביקוע הזה? אפשר לשרטט את זה?

התחלקו.

תלמיד: כן. למה? מה יצר את זה?

בחינה ד' שקיבלו בנה"י דא"ק.

תלמיד: כן, אבל מה הסיבה שפתאום נחתכו לפנים ואחור?

בנקודות דס"ג שהתפשטו מלמעלה למטה, יש בו כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה ותפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, עשר ספירות (ראו שרטוט מס' 2).

כל החלק עד הפרסא נקרא "פנים", וכל החלק מתחת לפרסא נקרא "אחורים", "אחור".

תלמיד: למה יש ביקוע?

הביקוע הוא מפני שפנים זה כלים דהשפעה ואחור זה קבלה.

תלמיד: מה גרם לפיצוץ הזה?

לא פיצוץ, ביקוע. בחינה ד' שנכנסה בהם היא חילקה את הפרצוף הזה שזה פרצוף בינה לשניים, לכלים דקבלה וכלים דהשפעה, בדיוק בחזה.

תלמיד: למה?

כי בינה כוללת כלים דהשפעה וכלים דקבלה, החצי עליון שלה זה בינה נקייה, זה למעלה מתפארת, למעלה מפרסא, ולכן זה נקרא "מקום עולם האצילות", אצילות זה נקרא "אצלו", ששם יכולים להתפשט האורות, ומתחת לפרסא זה "מקום עולמות בי"ע" (ראו שרטוט מס' 2).

תלמיד: למה זה קורה ומה אני צריך לעשות כדי שלא יהיה הניתוק הזה? ביקוע זה דבר לא טוב, מה אני צריך לעשות?

מי אתה? אני לא מבין.

תלמיד: המערכת, איך היא מתקנת את עצמה? היא תישאר ככה?

המערכת פועלת בצורה כזאת שאין בה טוב ואין בה רע, היא פועלת כך שהיא כל הזמן משפרת את עצמה לפי הנתונים שמתגלים. מה אתה מדבר?

תלמיד: זהו, המשפט האחרון שעכשיו אמרת, "על פי הנתונים הקיימים". היא צריכה לשפר את עצמה על פי הנתונים הקיימים.

מתגלים אמרתי.

תלמיד: המתגלים. מה מתגלה שם?

כל פעם מתגלה רצון לקבל יותר ויותר, ולפי זה המערכת מגלה את עצמה איך שהיא משתפרת, מִתַּקנת על ידי הרצון לקבל שמתגלה יותר. סך הכול יש לנו רק גילוי המלכות מד' בחינות דאור ישר יותר ויותר. ולכן אותה ה-ו-י-ה שהיא התייצבה בכל הד' בחינות דאור ישר, היא משתפרת, היא מתמלאה, היא מראה את עצמה איך כולה פועלת באינטגרציה הנכונה, בהתקשרות הנכונה בין ג' בחינות הראשונות למלכות. איך מלכות פועלת עליהן ואיך הן פועלות על המלכות.

סך הכול זה מה שקורה, יש לנו ה-ו-י-ה בלבד. עולמות, כל הדברים האלה, אפילו אנחנו בסוף, זה רק כדי לגלות אותה ה-ו-י-ה, עד כמה שהיא שלמה.

תלמיד: והאחוריים נעלמים בסוף התהליך?

לא, שום דבר לא נעלם אלא האחוריים דנקודות דס"ג מצטמצמים. נשארים אבל מצטמצמים. אסור עכשיו לעבוד בהם בגלל שבהם שולטת בחינה ד' והיא לא מסוגלת לעבוד עם האור העליון.

שרטוט מס' 2

אות ע"ז

"ונמצא לפי"ז, שאין לך מדרגה שאין בה פנים ואחורים. כי האח"פ דקומת זכר שהם הכתר דנקודים, יצאו ממדרגת הכתר וירדו למדרגת או"א דנקודים, שהם קומת הנקבה. ואח"פ דקומת הנקבה שהם או"א דנקודים ירדו ונפלו למדרגת הגוף שלהם, דהיינו למדרגות ז"ס חג"ת נה"י דנקודים. ונמצא שאו"א כלולים מב' בחינות פנים ואחורים, כי בפנימיותם נמצאים אחורים של מדרגת הכתר, דהיינו האח"פ דכתר, ועליהם מלביש הכלים דפנים דאו"א עצמם, דהיינו גלגלתא ועינים ונקבי עינים שלהם עצמם. וכן הז"ת דנקודים כלולים מפנים ומאחורים, כי הכלים דאחורים דאו"א, שהם אח"פ שלהם, נמצאים בפנימיות הז"ת, והכלים דפנים דז"ת נמצאים מלבישים עליהם מבחוץ".

יש לנו גלגלתא עיניים דכתר, גלגלתא דאבא ואמא וגלגלתא עיניים דזו"ן, הם פועלים בזמן הקטנות (ראו שרטוט מס' 3). מה שאין כן אח"פ דכתר ואח"פ דאבא ואמא ואח"פ דזו"ן הם לא פועלים, הם מצומצמים, יש בהם צמצום ב'.

שרטוט מס' 3

שאלה: ולמה הם נכנסו אחד בתוך השני? מה הסיבה?

כי הם לא פועלים.

תלמיד: אז מה? למה לא אחד תחת השני?

לא. אם אחד למעלה מהשני זה נקרא שהוא פועל ומשפיע. אבל הוא לא פועל ולא משפיע, ולכן הוא כמו מקופל.

תלמיד: אז למה הוא נכנס תחת השני? מה העניין פה?

הקשר בין הפרצופים הוא כזה, שאם חלק בפרצוף עליון לא משפיע לתחתון, אז הוא כאילו מקופל, זה נקרא "קיפול רגליים". ואז הוא מתקפל, הוא לא משפיע.

תלמיד: אז למה הוא נכנס אם הוא לא משפיע?

הוא נמצא בדרגה של התחתון.

תלמיד: בגלל שהוא לא משפיע, הוא מקופל, בגלל זה? זו הסיבה?

כן. זה ביטוי לזה שהוא לא יכול להפעיל את עצמו להשפעה. הוא נמצא כמו גלגלתא ועיניים, זאת אומרת אין לו עצמאות לרגליים שלו, לכלים דקבלה שלו. הכלים דקבלה לא פועלים. מה הם עושים? הם לא עושים כלום, הם נמצאים בצורה מנוטרלת ולכן הם כמו גלגלתא ועיניים, יש להם אותו דין.

תלמיד: לפי השתוות הצורה פשוט?

כן.

שאלה: חשבתי שהחבר שואל, אפילו שיהיו מקופלים. אז שיהיו מקופלים זה מעל זה, למה יש התערבות?

לא, "מעל זה" זה נקרא שהוא משפיע, שהוא עליון יותר. הוא לא משפיע ולכן הוא נמצא כביכול בתוך התחתון, יש לו אותו דין כמו לתחתון.

תלמיד: במה?

שכלפי העליון הוא לא נחשב כעליון.

תלמיד: אז שיהיו באותה קומה שלושתם.

איזה שלושתם? גלגלתא עיניים דעליון הם פועלים.

תלמיד: מה גורם לעירוב האחד בשני? זה שלא משפיעים, בקיפול רגליים, הבנתי. שיהיו שלושה מקופלים רגליהם זה מעל זה. מה גורם להם להיכנס זה בתוך זה?

לא שלושה. אני לא מבין מה זה שלושה.

תלמיד: כתר, אבא ואמא וזו"ן.

לא כולם נכנסים. אח"פ דעליון נמצא בתוך גלגלתא עיניים דתחתון. בא האור העליון, עובר דרך גלגלתא ועיניים לאח"פ ודרך אח"פ משפיע לתחתון. האח"פ האלו הם רק כמו מעבירים את האור (ראו שרטוט מס' 4). עכשיו, מגלגלתא עיניים האלו בא אור לאח"פ שלהם, ומהאח"פ שלהם מעבירים אור לגלגלתא עיניים דתחתון.

שרטוט מס' 4

תלמיד: מה גרם להם להיות זה בתוך זה מלכתחילה?

ביטול. ביטול דרגת העליון שבעליון גרם לו שהוא יורד לתחתון. תכף אנחנו נקרא על זה. בקיצור, זה חוק. תקבלו את זה עכשיו כחוק. אם יש לנו סדרת פרצופים שזה למעלה מזה וזה למעלה מזה, אם הם נמצאים בקטנות, אז אח"פ דעליון נמצא בתוך גלגלתא עיניים דתחתון. זו הצלה בשבילנו שיש לנו קשר בזמן הקטנות עם העליון. שבזמן שאני נמצא בקטנות אני יכול להיות בקשר עם העליון. העליון יכול להיות בקטנות ואז הוא נכנס בי, ותראו עד כמה זה יכול לעזור לי. מערכת עיבור, יניקה, כולם בנויים על העיקרון הזה, שהעליון מבטל את עצמו ובונה אם כך חלק משותף עם התחתון, בשווה עם התחתון.

אתה יכול להגיד, "למה בשווה, הוא בכל זאת לא מתערב עם התחתון, הוא מתלבש עליו". העליון שאח"פ שלו יורד לתוך התחתון, זה שהעליון יכול להקטין את עצמו בכוונה, זה שהעליון יכול להוריד את האח"פ שלו לתחתון, זאת ההצלה, ממש הצלה לתחתון, כי התחתון יכול להיות עימו בקשר. באותה המדרגה כמו שהתחתון נמצא העליון יורד אליו. הוא נמצא בתוך התחתון, אח"פ דעליון נכנסים בתוך תוכו של התחתון ופועלים מתוך התחתון, והתחתון אפילו לא מרגיש איך הוא נפעל מהעליון. והעליון יכול גם לתת לו הרגשה ש"אני איתך יחד", ולתת לו כל מיני שירותים וכך לפתח את התחתון.

כאן אנחנו לומדים על הקשר בין המדרגות. וכך הבורא פועל איתנו. פעם זה א-ל מסתתר, ופעם מתגלה, ופתאום אנחנו מרגישים שאנחנו חושבים אחרת, מרגישים אחרת, יש בנו כל מיני שינויים. מאיפה זה בא? זה מאח"פ דעליון שנמצא בנו וממש כך פועל.

שימו לב לזה, זה דבר מאוד חשוב. בלי צמצום ב' לא היינו בכלל מתקיימים.

תלמיד: לפני צמצום ב' יש עליון ויש תחתון. בא צמצום ב', לָמה הוא גורם לכניסת העליון לתוך התחתון, איך, במה?

על ידי זה שחלק מהעליון יכול לבטל את עצמו עד כדי כך שהוא נופל לתוך התחתון. או שהוא רוצה כך לעשות, או שכך זה נעשה מאליו, בגלל שבחינה ד' מנה"י דגלגלתא משפיעה על נקודות דס"ג.

מלכות שנכנסת לבינה היא מצמצמת את הבינה. לצמצם בינה, בשביל מה לצמצם בינה, הרי בינה זה משפיע. אלא עכשיו כשבינה יכולה לצמצמם את עצמה היא יכולה להופיע בכל מקום, כי אח"פ דבינה מצומצם ואז היא יורדת לכל אחד ואחד. לכל אחד ואחד היא יכולה לרדת ולהיות בו, חלק מהבינה. ואז היא יכולה להיות כאימא, ואח"פ שהיא מורידה לתוך התחתון יכול להיות כרחם. והתחתון יכול להתכלל עם הרחם הזה, להתכלל בו ולהיות כעובר. אנחנו רואים כאן התכללות בין עליון ותחתון שזה מוליד בנו, בעולם הזה, תראה איזה דברים, שיכולים להמשיך, להוליד, להתרבות, להתפתח.

תלמיד: למה בלי צמצום ב' אי אפשר היה שהעליון יטפל בתחתון כאימא, כרחם, בכל מה שצריך, למה דווקא צמצום ב' מאפשר את זה?

אני לא יודע אפילו להגיד לך. תתאר לי מצב שאפשר לעשות את זה אם יש לנו רצון לקבל מקולקל, רצון לקבל מקולקל שעוד לא היה עד צמצום ב'. על ידי צמצום ב' יש לנו לא רצון לקבל מקולקל אלא רצון לקבל באפס כוחות, ללא מסכים בעל מנת לקבל. אבל הוא נשאר לפחות בעל מנת להשפיע, בלהשפיע בעל מנת להשפיע, נמצא בקטנות. לפחות את זה, כבר טוב, או עדיין טוב.

מלמעלה למטה כשמתפתחים, מה קורה לנו? יש לנו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, ואחר כך קטנות דעולם הנקודים זה ג"ר דבינה, ב' דהתלבשות. כבר לא ב' דעביות, אלא ב' דהתלבשות. ב' דהתלבשות מאיפה היא נעשתה? על ידי זה שמלכות צמצמה את הבינה, היא עלתה עד הבינה ושולטת מחזה דבינה ומטה, מפרסא ולמטה מלכות שולטת.

עכשיו מה קורה? איך אנחנו נתקן את האזור הזה מפרסא ולמטה? מפרסא ולמעלה שם יהיה עולם האצילות, שם יכולה להיות התפשטות כל הפרצופים, שם אפשר לתקן את המלכות. מלכות שמתחילה מפה דראש דגלגלתא ועד הסיום, אנחנו יכולים לתקן אותה עד הטבור הכללי ואחר כך עד הפרסא. עד הפרסא אנחנו יכולים לתקן בגלל שבינה נכנסה למטה מטבור והשפריצה שם, הוסיפה שם תכונות ההשפעה, תכונות הבינה. אז במקום הזה יכולים להתקיים, להתפשט פרצופים, נשמות, כל מה שיהיה. מה שאין כן מפרסא ולמטה עד הסיום שם זה אזור מת, אין כלים דהשפעה, לא יכול להתקיים שם שום דבר. מה יהיה? מקום ריק. מקום עולמות בי"ע הם יכולים שם להתקיים מפני שיש שבירה בדרך. ואז יתכללו כלים דהשפעה שלמעלה מפרסא עם כלים דקבלה שלמטה מפרסא, ועל ידי זה אנחנו רואים שמתהווים שם כלים מיוחדים שנקראים עולמות בי"ע. אבל בעצם זה לא מקום לנשמות, אי אפשר עדיין לתקן שם שום דבר. איך אנחנו נתקן את האזור הזה מתפארת דנקודות דס"ג עד המלכות, תנה"י דנקודות דס"ג? ואז כמו שבחינה ד' עלתה לפרסא, לבחינה ב', והגבילה את המקום הזה ואמרה "אני שולטת", עכשיו נקודות דס"ג יקבלו כוח מלמעלה, יעשו זיווג על גדלות ד'/ג', ובינה אומרת "לא, אני יכולה לשלוט", והיא תרד מפרסא ולמטה.

מגיע הכוח מלמעלה, עובר דרך כל הפרצופים, עושה זיווג על ד'/ג', על רשימות שבאות מנה"י דא"ק, והאור נכנס דרך כל הפרצופים האלה. ובינה שעומדת בפרסא היא יורדת עד הסיום, והיא אומרת אפשר לקבל מתחת לפרסא בעל מנת להשפיע. וכשבינה נותנת כוח לזה אז אפשר כאילו לקבל על מנת להשפיע, אבל זה לא קורה כך, אלא למטה תקרה השבירה. זאת אומרת מלכות עולה, זה קטנות, מלכות יורדת, זה גדלות ושבירה. אבל אחרי השבירה כשמתקנים, כשעושים הגבלה מיוחדת, תיקון כזה, שלא תהיה גדלות סופית, אלא עד ולא כולל מלכות עצמה, יוצא שיש גדלות מה שנקרא באח"פ דעליה. ואז אפשר לתקן את האח"פים האלה מתחת לפרסא אבל לא במאה אחוז, חוץ ממלכות דמלכות עצמה.

כך אנחנו יכולים להגיע לגמר התיקון, לא כולל גמר התיקון. שם זה רב פעלים מקבציאל, שם זה משיח שמושך את אור אין סוף, הפעולה המיוחדת האחרונה. אבל עד אז אנחנו יכולים לתקן את המצב הזה. וכך אור אין סוף יורד כמעט עד הסיום. כל זה דווקא בזכות צמצום ב', את כל האזור הזה מתקנים רק על ידי אח"פ דעליה, אח"פ דירידה, אח"פ דעליה, אח"פ דירידה.

צריכים להכיר את המצב הזה טוב, כי כל העבודה שלנו היא אחר כך בזה.

תלמיד: לגבי הטיפול של אח"פ דעליון בתחתון. בכלל טיפול העליון בתחתון, הוא חייב להיות דרך מה?

שהעליון מתאים את עצמו לתחתון.

תלמיד: חוץ מזה שהוא מתאים את עצמו לתחתון, הוא צריך להיות מוסתר?

הוא לא מוסתר, פשוט התחתון לא יכול להבין אותו, להרגיש אותו, יש פער בין המדרגות. העובר יכול להכיר את אימא שלו? איך? הוא מכיר רק כלפי הרצון לקבל שלו את מה שהוא צריך ממנה, אז הוא מוצץ דרך חבל טבור. איך הוא יוכל להכיר יותר? יש לו שכל רק כדי להפעיל את המנגנון שלו.

תלמיד: אם לא היה צמצום ב', העליון לא היה יכול לטפל בתחתון?

אם לא היה צמצום ב', איך העליון יתקשר לתחתון? לפני צמצום ב', קשר יש בין העליון לתחתון כשהתחתון כבר קיים, הוא כבר מיד נתייצב בעשר ספירות שלמות. נגיד גלגלתא מולידה ע"ב, אז היא מולידה פרצוף. ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, לכל מה שלמעלה מטבור לכל אחד יש עשר ספירות, כל אחד מלא, כל אחד בכל תרי"ג האיברים, שס"ה גידין, הכל. אבל למטה מטבור אין כוח, שם בינה כמה שהיא מוסיפה כוח השפעה, אז אפשר על פני כוח ההשפעה הזה לבנות את הפרצוף.

תלמיד: אז בשונה ממה שקורה מעל הטבור, ששם יש יציאה של פרצופים זה אחר זה, לשם עוד לא שייכים מושגים כמו עליון, תחתון, טיפול?

שם יש עליון ותחתון, שמוליד העליון. את מי הוא מוליד? את התחתון. אבל תחתון נולד כבר בגדלות. אין כאן קטנות וגדלות, כי קטנות זה כלים דהשפעה, גדלות זה כלים דקבלה בעל מנת להשפיע. אין דבר כזה. שם יש מסך לכל עשר ספירות. מה שאין כן למטה מטבור אין מסך, אין, נה"י דגלגלתא לא יכולים לקבל שום דבר. כמה שבינה מוסיפה נקודות דס"ג, כמה שהן יורדות למטה הן מוסיפות קצת כוח, שבזה יכולים להתקיים אחר כך פרצופים שנקרא "קטנות דעולם הנקודים", וזהו. קטנות. זה מה שבא על ידי זה שבינה הוסיפה כוח השפעה. אז יכולים להיות קיימים עוד כלים אלו של גלגלתא עיניים דכתר, גלגלתא עיניים דחכמה ובינה, שזה נקרא "אבא ואימא", גלגלתא עיניים דזו"ן. זה הכול.

אחר כך בא רשימו ד' או ד'/ג', והרשימו הזה כשמגיע, הוא מגיע ד'/ג' והוא גורם זיווג בפה דראש דס"ג, ונעשה זיווג על גדלות, ומגיע האור, והוא עובר דרך כל הפרצוף הגדול של הכתר, ואבא ואימא, וזו"ן ושבירה (ראו שרטוט מס' 5).

שרטוט מס' 5

ומה שטוב על ידי השבירה, זה שהכלים דהשפעה נכנסים בכוח לכלים דקבלה, ועל ידי ערבוביה, התערבבות והתכללות ואחר כך בירור, סינון וכן הלאה, אפשר לברר עוד ועוד כלים שבהם אפשר על ידי התכללות לקבל משהו בעל מנת להשפיע. משהו, לא אור אמתי, כי זה כבר אור אחר, אבל בכל זאת נשמות יכולות כך לבנות את עצמן ולהתקיים. העיקר זה שיהיה בירור מה זה קבלה, מה זה השפעה, בורא, נברא? איך אנחנו יכולים להתקיים? איך לעשות נחת רוח? העיקר זו לא עוצמה, עוצמה זה כלום, זה נשמות עושות. אבל הם מבררים את היחס ביניהם לבורא.

תלמיד: אמרת שמתחת לטבור אין כוח השפעה, ואז בינה צריכה לבוא לשם ולהתחיל לספק כוחות דהשפעה. באה בינה ומתחילה לספק כוחות דהשפעה. בהתחלה היא כאילו רוצה למלאות את כל נה"י דגלגלתא, היא רואה שזה גדול עליה, עושה צמצום ב'.

לא. היא רוצה למלאות את כל הנה"י דגלגלתא, והיא ממלאה את הנה"י דגלגלתא בכוח השפעה. אבל שם גם פועל בחינה ד' מנה"י דגלגלתא. יחד עם זה שיורדות נקודות דס"ג למטה מטבור, הן יורדות והן ממלאות את הכול. אבל מזה שבינה ירדה ומילאה את כל הנה"י דא"ק, מתעורר שם כוח של בחינה ד'. ובחינה ד' הזאת היא נכנסת בז"ת דבינה, כי ז"ת דבינה זה כבר כלים דקבלה, כי בז"ת דבינה בינה מולידה את זעיר האנפין, ואז בחינה ד' מגבילה את הכלים האלו, עושה בהם צמצום ב'. זאת אומרת, צמצום ב' שנעשה מתחת לפרסא זה בעצם כרחם, ז"ת דבינה מצומצם (ראו שרטוט מס' 6).

תלמיד: מה זה רחם מצומצם? למה רחם חייב להיות מצומצם?

כי יש פנים, כלים דהשפעה, ויש אחור, כלים דקבלה (ראו שרטוט מס' 6). אז פנים והשפעה של בינה זה השפעה ממש, שום דבר לא משפיע עליה, היא חופשיה. אבל אחור כלים דקבלה שבחינה ד' משפיעה עליהם, היא מצמצמת אותם. ז"ת דבינה נעשה מצומצם, כי כל הפרצוף הזה של נקודות דס"ג זה "בינה".

שרטוט מס' 6

תלמיד: ולמה צריך לצמצם חלק ממנו?

לא צריך למצמצם, זה קורה כך שבחינה ד' מזה שהיא נמצאת בסיום הגלגלתא היא משפיעה על בינה, ומלכות מצמצמת את הבינה. זה נקרא "מלכות שעולה לבינה".

תלמיד: למה היא מצמצמת?

כי זה כלים דקבלה בבינה. אבל בינה בבחינה דקבלה זה בב' דעביות, ומלכות נמצאת בד' דעביות, ולכן כשמשפיעה לבינה, בינה מרגישה שמשפיע עליה רצון לקבל כזה גדול שהיא לא יכולה לשרת אותו בהשפעה, ולכן היא מצטמצמת.

תלמיד: והלאה מה קורה?

ואז בינה מצטמצמת, והכלים האלו שנמצאים למטה מפרסא הם כולם מצטמצמים. זאת אומרת, אסור להם לקבל אור העליון.

תלמיד: בזה נוצר רחם?

זה כמו רחם, שתהיה לנו הלאה אחרי זה בפרצופי האצילות. כמו רחם. זה חלק של העליון ז"ת דבינה ששייך לתחתון, לשרת את התחתון.

תלמיד: למה הוא לא משרת אותו עכשיו? למה הוא הצטמצם?

עדיין אין. זה עדיין חלק מהפרצוף, זו לא מערכת שהיא כבר התייצבה. אין עדיין.

תלמיד: אז בינה רצתה לשרת לגמרי את כל הכלים בנה"י דגלגלתא, ראתה שהיא לא מסוגלת וצמצמה את עצמה.

כן.

תלמיד: מה עכשיו קורה?

היא לא צמצמה את עצמה, אלא בחינה ד' צמצמה אותה.

תלמיד: בחינה ד' צמצמה אותה. בזה שבחינה ד' צמצמה אותה, נוצר קשר מאיכות חדשה בין עליון לתחתון שלא היה עד כה במציאות?

יש התקשרות בין בינה ב' ובחינה ד'. אומנם שאחד מצמצם את השני, אבל יש כבר קשר ביניהם. בתוך פרצוף בינה עכשיו יש שני מצבים, קטנות וגדלות.

תלמיד: והקשר הזה לא היה לפני צמצום ב'.

לא.

שאלה: אז מה מהותו של הקשר החדש בין העליון לבין התחתון שנוצר פה?

שמלכות יכולה לצמצם את הבינה, ועל ידי זה היא יכולה להתקשר לבינה, ובינה מקבלת איזה הבחנות מהמלכות. ואחר כך מלכות יורדת, ובינה יכולה להשפיע למלכות. זה עובד כמו בוכנה, עולה יורד, עולה יורד, קטנות גדלות.

תלמיד: מה הבינה לומדת מהמלכות שבאה אליה ומצמצמת אותה?

את זה אנחנו אחר כך נלמד. זה עוד לא כאן. כאן עדיין רק התחלת פעולות האלה שאחר כך הן באמת פועלות. אין כאן עדיין ממש אח"פ, גלגלתא ועיניים, זה עדיין חלקים מהעליון שכך מתחילים להתחלק לכמה חלקים. גם קודם היו אצלה כאלו חלקים או אזורים, אבל עדיין לא היו כל כך ברורים. עכשיו הם יותר ברורים. לא היה בבינה ג"ר וז"ת? היה. אבל זה היה בולט, לא בולט. עכשיו שמלכות השפיעה על הבינה, אז היא חילקה את הבינה לג"ר וז"ת. לגלגלתא עיניים, לאח"פ. לכלים דקבלה כלים דהשפעה. לפנים ואחוריים.

תלמיד: בתהליך הזה משהו מהעליון נכנס בתוך התחתון?

לא, עדיין אי אפשר להגיד שזה עליון ותחתון, זה מלכות שצמצמה את הבינה. עוד לא שני פרצופים, בזה אתה מדבר קצת לעתיד.

תלמיד: עכשיו באות הרשימות ב'/א' מצומצמות בצמצום ב', נכון? ממה שעכשיו הסברת זה התוצאה.

כן.

תלמיד: מהי הפעולה הבאה?

הפעולה הבאה שעל הרשימות ב'/א' צמצום ב', יוצא קטנות דעולם הנקודים.

תלמיד: ומה יש בו, יש בו כבר עירוב?

ביתר אבא ואמא זעיר אנפין וזו"ן, כרגיל בכל פרצוף.

תלמיד: ובציור הצהוב שלך יש אח"פ דעליון בתוך גלגלתא עיניים דתחתון מצומצמים.

בין טבור לפרסא ציירתי רק גלגלתאות ועיניים, וכתבתי אח"פ דכתר שנמצא בו וכן הלאה. ומטבור עד סיום, זה בצורה יותר פתוחה (ראו שרטוט מס' 6).

תלמיד: אז בצורה הפתוחה, אנחנו רואים שיש לנו עליון שיש לו אח"פ מצומצם והוא שורה בתוך הגלגלתא עיניים דתחתון.

יש לנו כתר, אחר כך אבא ואמא, ואז זו"ן.

תלמיד: אז מה החדיר את האח"פ דעליון לתוך גלגלתא עיניים דתחתון? איך הוא חדר לתוך התחתון?

כי הוא יוצא מהמסך שיוצא בחזה דעליון.

תלמיד: לפני הציור הזה שרואים בו בפעם הראשונה חלק מהעליון בתוך התחתון לא הייתה כזאת מציאות, נכון?

לא.

תלמיד: אז מה יצר אותה, מה מאפשר אותה?

מסך שעומד בנקבי עיניים דראש דס"ג. המסך שהוא יוצר פרצוף, שמוליד פרצוף, הוא קובע, "אני עומד בנקבי עיניים דראש דס"ג", זאת אומרת אני קובע שהכלים שנכנסים עכשיו לזיווג, הם פועלים רק עד דרגת בינה, רק עד קומת בינה, ולכן כל הפרצופים או כל הספירות, כל מה שפועל כאן יהיה רק עד קומת בינה בלבד. ולכן יוצא ראש דהתלבשות, כרגיל כמו שצריך לצאת בכל פרצוף, רק גלגלתא ועיניים, רק עד הבינה. יוצא אחר כך ראש דעביות? רק עד הבינה. יוצא אחר כך גוף הפרצוף? רק עד הבינה.

תלמיד: אבל מה גורם לזה שמתחת לבינה, החלק המצומצם פתאום חודר לתוך התחתון, מה מחדיר אותו לתוך התחתון?

הוא כאילו לא קיים כי אין עליו חשבון, הוא לא נפעל.

תלמיד: ולמה זה מחדיר אותו לתוך התחתון?

זה עוד לא מחדיר אותו לתוך תחתון, זה פשוט מבנה שכך זה התייצב בזיווג דהכאה בנקבי עיניים דראש דס"ג, ואחר כך אנחנו נלמד איך האח"פ האלה פועלים למען התחתון. אבל עדיין זה רק מבנה שיצא ככה על ד'/ג' צמצום ב'.

תלמיד: העליון חודר לתוך התחתון מתישהו?

ודאי.

תלמיד: מתי?

על זה אני לא רוצה לדבר עכשיו. זה אחר כך, זה בעולם האצילות, אח"פ דעליה, אח"פ דירידה.

שאלה: עדיין לא ברור איך נגיד גלגלתא עיניים של כתר מעביר לאבא ואמא את האור, אם האח"פ מצומצם?

דרך האח"פ המצומצם. זה שהוא מצומצם זה לא אומר כלום, זה שהוא מצומצם הוא מצומצם רק כלפי ההשפעה, אבל כלפי להעביר אורות דרכו, אין שום בעיה.

תלמיד: מה ההבדל בין השפעה לבין להעביר אורות דרכו?

כי בהשפעה הוא צריך להפעיל את הכלים שלו בלקבל ולהשפיע, מה שאין כן להעביר דרכו הוא פועל גם כמו גלגלתא ועיניים. האח"פ האלה פועלים אז ככלים דהשפעה ולא ככלים דקבלה.

תלמיד: כלומר אח"פ מצומצם זה כמו כלים דהשפעה?

לא תמיד, מתי שצריך. הוא יכול לעבוד כמו גלגלתא ועיניים.

שאלה: איך התחתון יכול להתקשר בצורה הכי טובה לרחם של העליון?

לפי השתוות הצורה. אין חוק אחר בהתקשרות בין הפרצופים.

תלמיד: מה זה אומר לפי "השתוות הצורה"?

עד כמה שהם משתווים ביניהם בפעולה, בפעולת ההשפעה, בפעולת הקבלה, בתנאים שהעליון מכתיב לתחתון. כי ודאי שהתחתון לא מגיע להיות כמו הרחם של העליון, אבל הוא יכול להיות ברחם לא כמו זר, למרות שהוא זר. הוא צריך לבטל את עצמו עד כדי כך שהעליון כאילו לא מבדיל בו. ועד כדי כך הוא לא מבדיל בו שהוא מראה את עצמו כחיוני לעליון, והעליון מתחיל להסכים עימו שהוא קיים. כאן זה כל העניין של הכניסה להריון.

שאלה: אפשר להגיד שאם גלגלתא עיניים של אבא ואימא נמצאים באותו גובה של אח"פ דכתר, זה אומר שאח"פ מתבטל וזה נותן אפשרות לגלגלתא עיניים של אבא ואימא להיות במקום הזה?

נכון, כן. פשוט.

שאלה: אנחנו כל הזמן אומרים שיורדת רשימה ועושה כך וכך. איך נוצרו הרשימות האלה?

מרושם. רשימות זה רושם. כל מצב ומצב ברוחניות שהוא קיים, הוא נשאר, ובא ומתלבש עליו, או שהעליון לובש את הצורה הבאה של התחתון. אבל העליון נשאר, רק כלפי התחתון הוא מתנהג כרושם מהעבר. אבל בעצם הוא נשאר, ככה זה לעינינו. אנחנו חושבים שמה שהיה, היה. אבל מה שהיה קיים. זה כמו בסרט, אתה יכול לחזור ולראות אותו. רק אנחנו לא צריכים אפילו לחזור ולראות, ברוחניות אנחנו יכולים ממש לנוע לאורך כל הסרט הזה מההתחלה ועד הסוף כי אין זמן. אין מוקדם ומאוחר. ולכן אנחנו יכולים להשתמש, ומשתמשים בכל הנתונים, זאת אומרת בעביות וקשיות שיש לנו, רשימו דעביות ורשימו דהתלבשות מהעבר, כדי לבנות עכשיו את המצב הנוכחי וללכת הלאה. אין כאן שום בעיה. אנחנו יכולים לנוע בכל הדברים האלה חופשי, בציר הזמן.

תלמיד: כלומר אפשר להגיד שהרשימות הן רק כלפי התחתון? לעליון אין רשימות, הוא פשוט חי את המצב.

כן. לעליון יש רשימות מהעליון שלו.

תלמיד: הרשימות מתראות בתחתון מצד הרצון לקבל שלו, או מצד הרצון להשפיע?

הרשימות מתגלות אך ורק כשאני רוצה להשפיע לבורא, או להוסיף את עצמי לעליון.

קריין: אות ע"ח.

אות ע"ח

"וענין זה דהתחלקות המדרגות לב' חצאים גרם ג"כ, שאי אפשר להיות בכל אלו המדרגות דנקודים יותר מבחינת נפש רוח, דהיינו ו"ק בחסר ג"ר, כי מתוך שחסר בכל מדרגה ג' הכלים בינה וזו"ן מטעם הנ"ל, הרי חסר שם ג"ר דאורות שהם נשמה חיה יחידה (כמ"ש לעיל באות כ"ד, עש"ה). והנה נתבארו היטב הע"ס דקטנות נקודים, שהן ג' מדרגות הנק': כתר, או"א, ז"ת. ואין בכל מדרגה זולת כתר חכמה דכלים ונפש רוח דאורות, כי הבינה וזו"ן דכל מדרגה נפלה למדרגה שמתחתיה."

שאלה: אז מבחינת העליון קטנות זה שהאח"פ שלו פועל אבל כלפי התחתון? כי האח"פ הזה כן פועל, הוא מגדל אותו, הוא חושב עליו, הוא עושה הרבה פעולות.

אולי אתה רוצה להגיד כך. ישנו פרצוף. הוא צריך לטפל בתחתון, אז הוא עושה מעצמו קטנות ומטפל בתחתון. הוא בעצמו נמצא בגדלות, כלפי התחתון הוא יכול להיות בקטנות. נגיד כמו אימא, היא בעצמה קומה שלמה, וכלפי התחתון היא משחקת עימו ועושה לתחתון מה שצריך. זה נכון.

תלמיד: אני חשבתי שקטנות זה רק שגלגלתא עיניים פועלים ואין חוץ מזה כלום.

איך הוא יתקשר לתחתון? דרך כלים דקבלה שלו בלבד. איזה קשר יכול להיות בין הפרצופים? דרך מה?

תלמיד: הוא משפיע לו.

איך הוא משפיע?

תלמיד: דרך האח"פ שלו.

דרך האח"פ, בדיוק.

תלמיד: האם זה שהוא מפעיל את האח"פ, מצומצמים בתוך גלגלתא עיניים דתחתון, זה לא נחשב גדלות עבורו?

לא. הוא בעצמו לא צריך כלום. האח"פ שלו לא צריך. רק שיש תחתון, אז הוא מפעיל את האח"פ שלו במידה שתחתון צריך את זה. אבל בשבילו זה נחשב כאין. התחתון צריך לקבל משהו. הוא מעביר לו אור. דרך האח"פ שלו הוא מעביר אור לתחתון. והוא עושה שם פעולות. מה זה מעביר? עושה זיווגי דהכאה והעברת האורות דרך הכלים דקבלה. אבל כל זה למען התחתון, ולכן זה לא נקרא שאח"פ שלו נפעלים. אלא התחתון, כביכול, מפעיל אותם. התינוק צועק, אימא מפעילה את עצמה ועושה מה שהוא צריך.

תלמיד: אני לא מבין אם זה גדלות או קטנות, שהאח"פ הזה פועל כלפי התחתון.

אנחנו עוד נלמד. אני רואה שאתם שואלים שאלות יפות, אבל אי אפשר כי על זה אחר כך יהיו דפי הסבר, ועכשיו אנחנו בעל פה נעבור אותם, זה לא בסדר.

שאלה: למה הנקודים מופיע בשלושה חלקים, כתר, אבא ואימא וזו"ן, ולא בחמישה חלקים, כח"ב תו"מ?

לא, זה פרצוף. שיש בכל פרצוף ראש דהתלבשות, זה נקרא כתר. ראש דעביות, זה נקרא אבא ואימא. וגוף שנקרא זו"ן. אין חמישה חלקים. איזה חמישה חלקים? סתם חמישה חלקים ודאי שיש. גם בכתר יש חמישה חלקים, גם באבא ואימא, גם בזו"ן. אבל זה מפני שעשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. זה שהמבנה חייב להיות עשר, חמישה חלקים או עשרה חלקים. אבל הפרצוף, תמיד הפרצוף הוא כולל ראש דהתלבשות, ראש דעביות וגוף. ראש דהתלבשות יש לו מרשימו הקודם, ראש דעביות יש לו מזה שהוא עושה בעצמו חשבון, והגוף תוצאה מהראש דעביות.

שאלה: למה קרתה שבירת הכלים מתחת לפרסא כתוצאה מכל הפעולות האלה?

אני עוד לא יודע. אנחנו עוד לא לומדים את זה. שבירת הכלים זה לא עכשיו, זה יהיה עוד כמה דפים. שבירת הכלים זה בעוד שני דפים.

תלמיד: פשוט שרטת את זה.

כן, אפילו עוד ארבע דפים. אני שרטטתי כדי לתת לכם קצת פרספקטיבה.

שאלה: כל מה שמתואר שם בקטנות דנקודים, המדרגות האלה זה רמות של התכללות של בינה ומלכות?

סך הכול אנחנו לומדים פרצוף אחד שיצא לנו משילוב של בינה ומלכות או נקודות דס"ג ונה"י דא"ק, שכתוצאה מהחיבור ביניהם בינה הצטמצמה. ואחרי ס"ג, ס"ג מוליד פרצוף שהוא קטנות. ב' דהתלבשות, א' דעביות. זה כמו שבינה מולידה את הזעיר אנפין. והקטנות הזאת היא מתפשטת למטה מפרסא, לא יותר מזה. זה מה שלמדנו, מטבור עד הפרסא מתפשט הפרצוף קטנות דעולם הנקודים. סתם נקרא "עולם", זה עוד לא עולם, זה "עולם" יקרא בזמן השבירה ואת זה אנחנו נלמד עוד שבוע, שבועיים.

תלמיד: אח"פ וגלגלתא עיניים זה דומה למלכות ובינה?

אין קשר בין זה לזה.

תלמיד: ההתכללות של מלכות ובינה זה לא כמו של גלגלתא עיניים ואח"פ? לא, הפוך, ההתכללות של בינה ומלכות זה כמו התכללות של גלגלתא עיניים ואח"פ?

אל תחשוב בצורה כזאת. זה דומה, אבל זה לא זה.

תלמיד: ומה ההבדל?

אני לא רוצה לדבר על זה, זה לא זה פשוט וזהו.

שאלה: מה ההבדל בין פרצוף לעולם? בצורה כללית, לאו דווקא פה. כאילו מה מבדיל בין שני הדברים האלה?

פרצוף זה פרצוף, ראש וגוף. עולם זה חמישה פרצופים. אז כאן עדיין אין עולם, רק פרצוף קטן, מטבור עד הפרסא מתפשט פרצוף קטן שבינה מולידה אותו מנקבי עיניים שלה. זאת אומרת הוא ממש קטן. ומולידה אותו במיוחד, לא לפי סדר המדרגה. לפי סדר המדרגה נולד פרצוף מ"ה עליון שהוא יוצא מחזה דבינה, דס"ג, והוא מתפשט מפה דס"ג ומטה. מפה עד החזה הראש שלו, ומהחזה ומטה זה הגוף שלו, מ"ה העליון שזה זעיר אנפין. ואחר כך ממנו נולד ב"ן העליון שזה פרצוף מלכות.

וכאן נולד פרצוף נוסף, מפני שבינה היא משפיעה למטה מטבור לנה"י דא"ק, והיא מכשירה שם מקום בהשפעה שלה באור החסדים, שמטבור עד הפרסא זה השפעת האור החסדים, ולכן בשטח הזה, במקום הזה, ברצון הזה, אפשר שיתפשט איזו קדושה. ואז בינה מולידה את הקדושה הזאת שנקראת "קטנות דעולם הנקודים". למה הוא יכול להיות שם? כי בינה מקודם הכשירה את המקום הזה, טיהרה את המקום הזה באור החסדים.

שאלה: זה שעכשיו יש מטבור עד פרסא, לא יודע איך לקרוא לזה, נגיד כלים שהאח"פ מצומצמים, זה אומר שהאור שמתפשט שם הוא אחר ממה שהיה?

ודאי שאור שמתפשט שם בכלים המצומצמים האלו זה רק נפש רוח.

תלמיד: לעומת מה שהיה בנקודות דס"ג שהתפשט?

לא, גם היה אור דבינה.

תלמיד: אותו אור היה?

זה לא אותו אור, זה אור אחר. שם היה פרצוף הבינה שהוא התפשט למטה מטבור עד סיום גלגלתא ואז הצטמצם, והאור עלה מתנה"י דנקודות דס"ג לחב"ד חג"ת דנקודות דס"ג, ושם הוא נמצא. ובמקום הזה אחר כך יוצא קטנות דעולם הנקודים, פרצוף נקודים, ומתפשט מטבור הכללי עד הפרסא.

תלמיד: מה ההבדל באיכות של מה שמופיע עכשיו מטבור עד פרסא למה שהיה לפני כן?

זה פרצוף חדש. פרצוף ההוא זה היה פרצוף של בינה, פרצוף הזה זה פרצוף של זעיר אנפין המצומצם.

שאלה: אמרנו שכל פרצוף מתחלק לשלושה חלקים, ראש דהתלבשות, ראש דעביות וגוף. אפשר על השרטוט הזה לחלק למשל פרצוף ע"ב לשלושה חלקים האלה?

כן בבקשה, (ראו שרטוט מס' 7) בפרצוף ע"ב יש לך ראש דהתלבשות שמתלבש על ראש דגלגלתא, יש לך ראש דעביות שמתלבש מפה עד החזה דגלגלתא, ואחר כך גוף. ככה זה בכל פרצוף. רק בגלגלתא אין ראש דהתלבשות, בכל היתר פרצופים חובה שיהיה ראש דהתלבשות אחרת לא יכול לעשות חשבון לראש דעביות.

שרטוט מס' 7

שאלה: הדגשת קודם שהמלכות היא זאת שמצמצמת את הבינה.

עכשיו, להבין את מהות הצמצום.

מתוך שבינה התפשטה במלכות. קודם מלכות מקבלת גירוי מהבינה ואז היא פועלת על הבינה ומצמצמת אותה.

תלמיד: את הגירוי היא מקבלת בהתפשטות נקודות דס"ג.

כן.

תלמיד: שם בהתפשטות נקודות דס"ג יש אור חסדים שמתפשט בכל הנה"י דא"ק מהטבור עד הסיום.

כן.

תלמיד: זה מגרה שם את הנה"י דא"ק, את המלכות.

כן.

תלמיד: והיא גורמת לבינה לצמצם את עצמה.

בז"ת שלה.

תלמיד: זאת אומרת בינה לומדת שהיא צריכה לחלק את עצמה לשניים, שם זה קורה.

כן.

תלמיד: ואז הצמצום של הבינה, צמצום ב' זה בעצם שבינה לומדת לחלק את עצמה לגלגלתא עיניים ואח"פ.

כן.

תלמיד: שזה אומר שהגלגלתא עיניים שלה יכול להיות בקשר אקטיבי עם המלכות והאח"פ צריך להיות בקשר פסיבי עם המלכות. אפשר להגיד משהו כזה?

אני לא יודע למה אתה מתכוון.

תלמיד: מה מהות חלוקת הבינה לגלגתא עיניים ואח"פ?

שהיא יכולה להתקיים בגלגלתא עיניים, ובאח"פ לא, התחתון מצמצם אותה.

תלמיד: מה הקשר של אח"פ של הבינה עם המלכות, שמיוחד בקשר הזה דווקא של אח"פ דעליון עם התחתון שאין אותו לפני צמצום ב'?

שבינה יכולה להשפיע רק בגלגלתא עיניים שלהם. נקודה. לא יותר מזה, צמצום זה צמצום. אחר כך אנחנו נלמד הרבה פעולות שקורות בבינה ובין בינה למלכות, עכשיו בינתיים אני חייב רק על זה לעמוד. אולי אתם מרגישים שאני לא רוצה ללמד משהו, אבל זה מפני שנלמד על זה מתוך הספר במשך דפים שלמים. מלכות מצמצמת את הבינה ומפריעה לה לפעול. למה? כי בינה מרגישה שאין לה כלים מספיק להשפיע למלכות ואין מלכות מסוגלת לקבל ממנה בעל מנת להשפיע.

עוד נלמד את זה, על כל ההתפשטות עד גמר התיקון היא תלויה בקשר בינה ומלכות. רק בזה.

שאלה: גם בפרצוף נקודים יש ראש דהתלבשות, ראש דעביות וגוף?

עולם הנקודים.

תלמיד: פשוט עולם הנקודים בקטנות אמרת שזה פרצוף.

כן, ודאי.

תלמיד: איפה הראש? איפה החלוקה הזאת?

כתר, אבא ואמא.

תלמיד: אז כתר זה ראש דהתלבשות, אבא ואמא זה ראש דעביות?

כן.

תלמיד: והזו"ן זה הגוף?

כן.

שאלה: מה הם חמשת הפרצופים שמעולם הנקודים ולמה אתה משנה את השם פרצופים? למה לפעמים זה נקרא עולם הנקודים ולמה לפעמים זה נקרא פרצוף נקודים?

זה עדיין לא עולם, עולם הנקודים זה יהיה בזמן השבירה.

שאלה: נקודות דס"ג שהם יורדות למטה, האם הן מצטמצמות לצמצום ב' או שרק נוצר שם רשימו של צמצום ב'?

נקודות דס"ג שיורדות למטה הן ממלאות את נה"י דא"ק. מלכות שמתעוררת מנה"י דא"ק עד הנקודות דס"ג מצמצמת אותן.

תלמיד: זאת אומרת שנוצר מצב שבו נקודות דס"ג נמצאות מתחת לטבור עד לפרסא.

לא, הן התפשטו עד המלכות ואחר כך מלכות צמצמה אותן עד הפרסא.

תלמיד: עוד לפני שהן הזדככו?

ודאי, אם הן הזדככו אז אין מה לצמצם ,אין מה לעשות.

תלמיד: חשבתי שכאילו הן התרשמו.

לא חשבת, תשמע מה שאומרים לך. נקודות דס"ג התפשטו למטה מטבור, מטבור עד הסיום התעוררה מלכות, השפיעה עליהם והם הצטמצמו עד הפרסא, עד התפארת שלהם. זאת אומרת נשארו בהם רק כלים דבינה, כלים דהשפעה בלבד. כלים דקבלה הצטמצמו וזה נקרא "צמצום ב'".

שאלה: מה שאנחנו לומדים על קטנות עולם נקודים ומה שנלמד על הגדלות עולם, זה אחר כך הסדר בכל המצבים הפרטיים?

כן.

תלמיד: האח"פ דעליון שמונח בגלגלתא ועיניים דתחתון זה מלכות?

זה אח"פ.

תלמיד: מה זה האח"פ הזה?

אני לא יודע, זה אח"פ.

שאלה: כשכלים דקבלה מצומצמים, אני רואה שכל הכלים מצומצמים, זה מאפשר מעבר אורות רק נפש רוח?

כן.

תלמיד: ובשביל להעביר את האורות הגבוהים יותר אז צריך לצאת.

הוא צריך לעשות זיווג על אורות יותר גדולים ואז הוא צריך להפעיל את האח"פ.

שאלה: מגלגלתא עד הטבור יש אור חכמה ומטבור עד הסיום יש אור חסדים?

ויכולה להיות הארת חכמה.

תלמיד: והארת החכמה זה מטבור עד הפרסא?

הארת החכמה יכולה להיות מטבור עד הפרסא, אבל בגמר התיקון עד הסיום ממש, כל אור החכמה.

שאלה: מה ההבדל בין צמצום א' וצמצום ב'?

צמצום א' הוא אומר שאוסר לקבל על מנת לקבל, רק על מנת להשפיע. צמצום ב' אומר שאסור לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: ומה אפשר?

רק להשפיע על מנת להשפיע.

שאלה: אפשר להגיד שקטנות של עולם הנקודים זה השורש של כל התיקונים שיהיו גם הלאה?

שורש לכל התיקונים זה שבירה. שהרי עוד נלמד.

שאלה: הצמצום של הכלי קבלה של האח"פים הוא קורה בכל מקום במערכת? כאילו זה לא מופיע כאן בציור, אבל אם אני לוקח כל חלק מהמערכת, נגיד פרצוף כתר של נקודות דס"ג, בתוכו יש גם עשר ספירות שכוללת בינה וכן הלאה, החלק המתאים שם.

כן. כל ספירה הצטמצמה וכל האח"פים נמצאים למטה וכל גלגלתא עיניים נמצאות למעלה.

תלמיד: כאילו ששמו איזה מסנן על המערכת וכל כלי הקבלה הם עכשיו מוקפאים כאלה, כן?

כן.

תלמיד: ומה יכול להחזיר אותם לחיים?

אור ע"ב ס"ג. בסדר, אני דווקא מרוצה משאלות שלכם, זה טוב. אתם סופגים יפה, זה חומר שהוא היסודי לכל התיקונים. יפה.

שאלה: נקודים בקטנות זה להשפיע על מנת להשפיע?

כן.

שאלה: אם הבנתי נכון אחרי צמצום ב' העבודה היא מעל הפרסא בז"ת דבינה. קודם אמרת שיש חלק ממלכות שנכנס לז"ת דבינה והוא לא מרגיש זר, איזה חלק זה במלכות? לא מורגש זר על ידי בינה והוא יכול להיכנס לז"ת דבינה והיא מפתחת אותו שם כי הוא לא זר.

אם מלכות מצטמצמת עד האפס היא לא זרה לבינה.

תלמיד: אבל איזה חלק בה.

לא חלק, כל חלק במלכות שהוא יכול לצמצם את עצמו עד האפס הוא לא זר לבינה, בינה בולעת אותו כטיפת זרע ומתחילה לפתח.

שאלה: בעולם אדם קדמון יוצא שלכל עליון יש יותר עביות, וכאן קטנות של עולם הנקודים זה כמו פרצוף אחד. יש לו עביות זהה, או שלכתר יש עביות יותר גדולה ולאבא ואימא עביות יותר קטנה?

לא. כמו בכל הפרצופים גם כאן יש אותו הבדל בין חלקי הפרצוף. עוד נלמד את זה, אני צריך כאן לקצר קצת.

שאלה: למה אנחנו שומעים שעולם הנקודים זה פרצוף? הרי אנחנו רגילים לראות פרצוף שיש לו עשר ספירות, ופה אנחנו רואים רק את האח"פ ואת החג"ת.

אתה רגיל שאנחנו מציירים ככה, אבל זה לא חשוב, זה אותו דבר. רק כאן אנחנו צריכים לצייר את ההתלבשות של ראש אחד בראש שני וראש שני בגוף, ולכן כך אנחנו מציירים. אבל בעצם, יש את הכתר, את אבא ואמא ואת זו"ן (ראו שרטוט מס׳ 8).

שרטוט מס׳ 8

תלמיד: אני לא הבנתי. כי ליד הפרסא כביכול הפרצוף נגמר, ולכן הוא גם בקטנות.

אז הוא נגמר, הוא נגמר בפרסא. מתחיל מטבור ונגמר בפרסא. אבל למטה מפרסא יש לך אח"פ, רק אנחנו לא מציירים אותו כאן כי הוא לא נפעל.

תלמיד: בזה שהוא לא נפעל, זה לא אומר שהוא לא פרצוף?

הוא נמצא, אבל עכשיו לצורך שלנו אנחנו לא מתחשבים בו.

שאלה: פרצוף עולם הנקודים בקטנות, כיצד הוא מחובר לדוגמה לכתר, אבא ואמא וזו"ן, אם האח"פ שלהם הוא מצומצם? מה מחבר ביניהם אם כלי הקבלה הם מצומצמים?

דרך כלים דקבלה. תבינו רק שהכלים האלו של האח"פ, אח"פ דכתר, אח"פ דאבא ואמא, לא שהם לא נמצאים, נעלמים, הם מעבירים את האורות, רק כלפי עצמם, כלפי התחתון הם עושים רק את הפעולה הזאת, ולכן כאילו שלא נמצאים (ראו שרטוט מס׳ 8). הם לא נפעלים ככלים דקבלה, הם נפעלים כמעבר, זהו, וכך הם פועלים. אבל זה עשר ספירות. ודאי שאח"פ קיים בכל מדרגה. לפעמים אנחנו אומרים, "ללא אח"פ", כך אומרים, רק כדי להדגיש שהוא לא פועל אקטיבית מעצמו, אלא רק כדי לקשר בין גלגלתא עיניים שלו לגלגלתא עיניים דמדרגה הבאה.

שאלה: בפרצוף קטנות דנקודים, למה אח"פ דכתר ואח"פ דאבא ואמא נשארים מצומצמים אם הם מעל לפרסא?

כי הם הצטמצמו עוד בראש דס"ג, הם הצטמצמו כדי לשרת לפרצוף. זה לא לגריעותא אלא למעליותא, כדי עוד להוסיף מעצמו את תכונת ההשפעה. הם מצטרפים לדרגת הבינה, הם נמצאים בדרגת הבינה. אח"פ זה לא נקרא שהם סתם כלים דקבלה שלא יכולים להיות למעלה מפרסא. גם הכלים דגלגלתא, ע"ב, ס"ג, הם כלים דקבלה שנמצאים בעל מנת להשפיע. זה לא שהם מצומצמים, יש להם מסכים, הם יכולים להיות בכל מקום שרוצים, הם כלים דבינה, בינה יכולה להיות בכל מקום. יש להם לכלים האלה ב' דהתלבשות ולכן אין להם שום בעיה להיות בכל מקום. ב' דהתלבשות זה בינה, זה קדושה.

שאלה: אם אני מקבל רק אורות נפש ורוח זה עדיין לא נחשב שאני מקבל?

כן. אתה צריך לבטל את עצמך כדי לקבל נפש רוח, זה כמו עובר או כמו קטן.

תלמיד: המערכת פה נמצאת בלהשפיע על מנת להשפיע, זה נכון לומר כך?

בקטנות דעולם הנקודים, כן.

תלמיד: וזה מאפשר בעצם לכל המערכת לקבל אורות נפש ורוח.

כן.

תלמיד: יש שתי הודעות משמחות. מספר הנרשמים לכנס עבר את ה‑500 ועומד על‑525. יש לנו נכון לעכשיו כמעט 150 חברים מרוסיה ו-150 מאוקראינה שנרשמו. אני חושב שזה יכול להגיע גם ל-300 בכל האזורים האלה.

ועוד הודעה משמחת על חברנו ממוסקבה שעבר מטיפול נמרץ למחלקה רגילה. אתמול כולנו ראינו את הקליפ, עד כמה הוא משבח אותנו ואת הרב על כך שדיברנו עליו, וכמה הוא זקוק והרגיש את החיבור בינינו. ושעד כמה שאנחנו נצליח להתחבר כך הבורא יפרגן לנו ולכל העולם. גם המצב של החבר מפיטר הוא אמנם קשה אבל יציב. בואו נתפלל עבורו.

באמת חייבים לחשוב עליו, זאת בעיה, נקווה.

(סוף השיעור)