בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -מנצחים את המלחמה*

1. בואו נקבל שוב ושוב תוספת קדושה מדברי בעל הסולם ורב"ש, זה ידחוף אותנו עוד קצת קדימה, ואחר כך ממשיכים עד שזוכים לגילוי הפנים של הבורא ולפי השתוות הצורה עימו. קדימה, נקווה שזה יקדש אותנו.

2. *דווקא שאנחנו לא מרגישים שיש לנו קשר עם הבורא, אנחנו צריכים להבין שבמקומות האלה, בזמנים האלו, במצבים האלו, הבורא הוא שמושך אותנו, קורא אותנו. רק עושה זאת בצורה שמזמין מאיתנו פניה*. לכן אנחנו לא מרגישים את זה בצורה ברורה, בולטת, אלא כאילו לא לכאן ולא לכאן, ואין שום דבר, אבל המצב בכל זאת מעורר אותו. לכן גם בגעגועים הגדולים, גם בגעגועים הקטנים, אנחנו לא יודעים בדיוק מהם המצבים האלו, אבל צריכים להבין שהבורא עושה את הכל בכל מצב ומצב, מה שלא יהיה, רק שנפנה אליו. לכן כתוב, *דרשו ה' בהימצאו*, זאת אומרת כמה שנראה לנו קרוב או מעורפל, זה לא חשוב. צריכים להשתדל תמיד לפנות אליו בכל מצב. אנחנו זוכרים שהמצבים האלה באים ממנו בלבד, ובכולם כולם הוא מסתתר ומזמין אותנו, בכל מיני צורות, להתעורר אליו בחזרה.

3. הבורא תמיד פונה לאדם דרך העשירייה. הוא אירגן את העשירייה, ולא כמו אנחנו שאנחנו חושבים שהכל עלינו. אנחנו לא רואים לא מרגישים שהמחשבות שלנו באות מלמעלה, מהכוח העליון, מאותו מצב מתוקן שאליו אנחנו צריכים להגיע. לכן *אנחנו צריכים להבין שהבורא כל הזמן מעורר אותנו, מזמין מאיתנו פניה אליו בכל רגע ורגע, בכל אחד ואחד, ומכל מצב ומצב. אז לא נשכח על כך, נזכיר זה לזה ואז נצליח בצורה מהירה וקצרה, בדרך קצרה*. זה הבדל בין דרך קצרה ודרך ארוכה.

4. דווקא בזמנים שהבורא לא מראה לאדם שהוא קורא לו, הוא נותן לאדם הזדמנות להתעורר ולקרוא אותו.

5. ש: מה זה לעורר תוספת רגש לעצמו?
   ר: יש לי רגש פנימית אגואיסטית או אפילו מתוקנת במקצת, אני רוצה לחבר אותה עם כל ההתפעלות של העשירייה ואז בטוח, במשהו, אני נמצא בתוך ההתקשרות הזאת בינינו ולבורא. אני נמצא באיזושהי הרגשה בחזרה של הבורא אלינו. *הבורא תמיד נמצא בעשירייה. השאלה היא רק כמה אני יכול להתכלל בה*.
   
   וודאי *שהבורא תמיד מעורר את הכל, השאלה היא רק איך אנחנו מכיילים את עצמנו בכיול הנכון, להביא את עצמנו למצב שאנחנו ממש מתחילים להתפעל ממנו. אז אני שומע בקשרים עם החברים ממש ניגון שהוא מנגן עלינו*.

6. יש איגרת שבה בעל הסולם כותב על בן שנמצא במרתף ושמאוד סובל כל החיים שלו, לא לצאת ולא לטייל בעיר ובכל מיני מקומות שבהם נהנים החברים שלו שנולדו איתו יחד וגדלו, ועכשיו עושים להם חיים וטוב להם, והוא מסכן כל הזמן נמצא בכאלו מצבים ולא יודע להצדיק את ההשגחה עליו שכל הזמן נמצאת בלרדת עליו בכל מיני ייסורים. אחר כך הוא מגלה שכל זה היה כדי שהוא לאט לאט ירכוש שכל ורגש איך להיות בן מלך אמיתי. אז מבין כמה האב שלו, היינו הבורא כלפינו, הוא רחמן גדול וחכם, דאג באהבה שלמה מה לעשות לבן האהוב שלו. אנחנו לא מסוגלים עכשיו להעריך את זה, וגם לא דורשים מאיתנו, אבל לאט לאט צריכים לראות לפנינו את המטרה.

7. ש: איך נוסיף רגש כדי להרגיש פנייה של בורא כל רגע?
   ר: *צריכים להחזיק את הלב פתוח ולהשתדל ככל האפשר, כל אחד צריך למצוא לעצמו תחבולות כלשהן לעורר את הלב*. לפעמים לדבר עם החברים, לקרוא משהו, לשיר, לראות, לשמוע. אדם צריך למצוא לעצמו תחבולות שמהם הוא מתעורר. לפעמים זה על ידי משהו אחד, בפעם אחרת על ידי משהו אחר, אבל צריכים למצוא כל הזמן איך לעורר את הלב.
   
   ש: לנסות כל הזמן לעורר עשיריה זו ערובה לכך..?
   ר: *אדם צריך לדעת לעורר את העשירייה, אבל הוא צריך לעשות את זה במידה או במשקל*, לא כל הזמן ללחוץ עליהם, ולראות האם באמת הוא מעורר אותם על ידי כוונות נכונות מצידנו? זאת אומרת לא בלחץ כי שמעתי שזה עוזר להשגה רוחנית אז אני עכשיו לוחץ עליהם בכל כוחי, וודאי שלא כך עושים. אלא ממש רואים כמה אפשר לתמוך בהם במה שנדרש להם. *צריכים מלכתחילה להרגיש את החברים, את העשיריה, ולראות מה באמת אני יכול להוסיף להם, ורק אח"כ לעשות פעולות כדי להביא להם תמיכה*.

8. האם הייאוש עצמו זה שנכנעתי ואז מגיע להסכם עם אגו שלי?
   ר: אתה צריך דווקא להיכנס במלחמה עם האגו שלך. *האגו שלנו רוצה להרדים אותנו, העיקר להרדים. אם הוא נמצא איתנו במלחמה זה טוב, זה נקרא שבאמת מקדם אותנו. אבל כשהאגו מרדים אותנו, אין דבר יותר גרוע. אין דבר יותר גרוע מתרדמה, לכן איתה אנחנו צריכים כל הזמן להיות במלחמה*. אז או שאנחנו קוראים, תורנויות בקבוצה שכל אחד שיעורר את האחרים, אבל משהו צריכים לעשות, החל מדברים פשוטים, מכניים, עד דברים הגבוהים ביותר, לפחות לתפילה. אבל לא להרשות לעצמו להירגע או להירדם.

9. ש: במאמר כתוב בתכסיסים תעשה לך מלחמה. מהם תכסיסים והתחבולות?
   ר: אין לנו יותר מחוץ מתחבולות, כי המלחמה הזאת היא מלחמה, כמו שבעל הסולם כותב לנו, שאחר כך האדם מגלה כמה נפלאה המלחמה הזאת. כל הפעולות והזמנים, פחד איום נורא שאנחנו עוברים, הם הכל כדי לברר בנו את כל צורות ההתקשרות בין רצון לקבל ורצון להשפיע, ושנפריד ביניהם, נגדיל את הרצון להשפיע ונבטל את הרצון לקבל. זה יחבר ביניהם בצורה נכונה, כבר בלקבל על מנת להשפיע. זו המלחמה, היא רב גונית, כמו שאנחנו לומדים כאן כבר לענייני חנוכה ופורים, שכל דבר שלילי יהפוך לחיובי.
   
   ש: נראה כאיל שכל צדיקים מסתכלים לי בעינים ומצפים ממני לפעל אבל אני לא יודע איך...?
   ר: אני מזמן הפסקתי לתת עצות כי כתוב שהעצות שאדם יכול לקבל ולהתכלל מהן, לבצע ולהצליח, הן דווקא העצות שהוא מקבל מהסביבה, ללא שום שדכנים בדרך כמו מורה.
   
   *הכי טוב זה להתכלל בעשירייה ולנענע אותם. להגיד: "תפסיקו לישון, תתעוררו, בואו נעלה יחד מעל המצב שלנו וכך נרכוש עוד מדרגה, עוד התגברות, עד שנבנה מכל הלבנים של החומר שלנו מדרגה ראשונה ואחר כך שניה ושלישית, ואז זה כבר יהיה קל*".
   
   *אתה יכול להתכלל ברצון של עשירייה. לא רק להתלבש ברצון שלהם, אתה יכול להתלבש בהם ולקבוע את הרצון שלך. אתה רוצה דווקא בצורות כאלה להתחבר, והחברים שלך, כל אחד ירצה להתחבר בצורה אחרת. לא לזלזל באף אחד, לקבל כולם, העיקר לחיבור*. כל אחד יכול להוסיף, וגם החלש ביותר והחדש בעשירייה מוסיף משהו קטן וכך מצליח. *העיקר תעבדו על זה במשך היום*.

10. *תרדמה היא מצב קשה מאוד, יותר גרוע ממוות*. בתרדמה *אתה יודע שאתה נמצא בתרדמה ולא יכול לעשות כלום, זה במקרה הטוב. במקרים יותר גרועים אתה נמצא בתרדמה ולא אכפת לך. אתה נמצא בתרדמה ואיך לך כוחות. אתה לא יכול להזיז ממש שום דבר בראש ושום דבר בלב. נראה לך שיש לפניך הרים, סלעים גדולים מאוד שאתה צריך להזיז איכשהו בלב או במוח ואתה לא מסוגל*. לכן אלה מצבים קשים.
    
    אבל הבורא נותן לאדם שיזדקק לחיבור בקבוצה, כי רק על ידי זה הוא יכול לצאת ממצבים כאלה. שיפחד, שיפחד לצאת מהחיבור וכל הזמן יהיה בהתעוררויות. אז קובעים, כמו קבוצת רמח"ל, כל מיני התעוררויות, ובמיוחד קובעים את זה מתוך הפחד להיכנס לכזאת אדישות שאתה נמצא כבול בשרשראות ברזל ולא יכול לזוז, *אתה יודע שאתה לא יכול לזוז ולא אכפת לך, אתה רוצה רק להירדם. אבל גם להירדם אתה לא יכול, להתנתק אתה לא יכול מהדרך, כי הבורא נותן לך כל הזמן הרגשה ומחשבה קטנטנה שאתה שייך לדרך. ואתה לא שייך לדרך, כך זה מעורר אותנו להוסיף, להוסיף מעצמנו*.

11. ש: מה ההמלצה להבין דיון שיביא תועלת בעשיריה?
    ר: התועלת יכולה להיות רק בתנאי אחד, *יש אחראי שפועל לפי הסדר. בכל יום יכול להיות אחראי אחר והוא דואג להתעוררות של העשירייה, לא סתם פורמלי אלא ממש דואג להבעיר אותם, להדליק אותם, ויודע איך לסדר זאת. אם לא, שייקח לעצמו עוד מישהו מהחברים שיעזור לו. כך כל אחד צריך להרגיש: "זה היום שלי ואני חייב להביא את העשירייה לגמר תיקון*". זאת אומרת גם לפי הרגש, לפי החיסרון, גם לפי ההשתוקקות, לפי ההבנה, איך להגיע לזה, גם לתפילה. אנחנו צריכים לפעול. *כל הדברים האלה חייב אדם שנמצא היום אחראי על החיבור בעשירייה, לבצע. לא יכול להיות שזה שלא יצליח, פשוט אין דבר כזה. אין דבר כזה שהוא סתם מעביר את התורנות שלו, לא יכול להיות*. אני גם מרגיש את עצמי תורן, רק בשיעור בוקר, אבל תורן.

12. ש: מה זה לפנות לבורא מעדינות הנפש?
    ר: *עדינות הנפש זה כמה אני מוכן לבטל את עצמי כלפי החברים. אין לנו יותר במה לעדן את הנפש, לנקות אותה, אלא רק על ידי זה שאני יותר ויותר מתקרב לחבר*. על ידי זה אני עושה את הנפש שלי יותר נקייה, כי ביני לבין הבורא יש הרבה מסכים. ככל שאני עובר דרך כל המסכים האלה, המסננים האלו, הנשמה שלי עוברת תיקונים, ליבון.

13. ש: הבורא נותן מצבים יותר לא פשוטים בגשמיות..?
    ר: מה שאת מתארת זה דבר נורמלי. ככל שמתקדמים יותר, יש בעיות, צרות, יותר הפרעות מכל מיני סוגים. אנחנו צריכים על פני זה להתגבר ולבקש תיקון, חיבור בינינו, ואז נגלה, רק בכך שאנחנו מוכנים לקבל כל מיני הפרעות, ולהתייחס אליהם בצורה נכונה. זאת אומרת אני מבין שהכל בא מהבורא ואני מוכן לקבל את זה כך.
    
    *אני פונה אל הבורא ומבקש: "תעזור לי להתעלות למעלה מכל הבעיות האלה, אני רוצה להתייחס אליהן נכון. אני מקבל אותן מטוב ומיטיב שנותן לי צרות ובעיות ואני הולך למעלה מהן ומעלה את עצמי אליו יותר, וכך מתקדם למטרה*".

14. ש: איך לא להילחם עם בורא שרואים ילדים יתומים שסובלים...?
    ר: זו בעיה, אני מבין. בזמנים קשים, מלחמות וכן הלאה אנחנו רואים שעוד יותר קשה להצדיק את הבורא על מה שהוא עשה בעולם הזה. אבל אנחנו עוד לא מבינים כמה האגו שלנו, כמה הרצון לקבל שלנו עמוק בתוך הבריאה. *זה שאנחנו רואים אנשים שסובלים, זה לא אנשים אלא חלקי הנשמה של כל אחד מאיתנו, היא סובלת. אנחנו לא מבינים, לא מודעים לכך בגלל האגו שלנו. אם נבטל את האגו שלנו, אז נתחיל להרגיש יותר כאב, וזה יעזור לנו להיות יותר בהשפעה, בדאגה, בתפילה עבור כל אלה שסובלים*. אי אפשר להסביר את הדברים האלה עד שלא משיגים. האדם לא יכול להזדהות עם כל מה שיש בעולם.

*חלק 2 – מאמר השלום*

15. בעה"ס רוצה להוכיח לכם במאמר השלום שאין יותר טוב משלום, שזו צריכה להיות מטרת ההתפתחות שלנו. החיים שלנו, החברה האנושית, חברה פרטית, אדם פרטי, כל חיים צריכים להתקדם לקראת המושג הזה שנקרא שלום. שלום זו השלמה של כל חלקי הבריאה, דומם צומח חי מדבר, ובכל אחד מהם לכל מה שיש בהם השלמה הדדית, כולם בכולם. אנחנו צריכים לחזור לאותו כדור שהיה בתחילת הבריאה. כל הבריאה היתה רצון אחד, ללא שום הבדל בין כל הרצונות.... המושג השלום הוא המושג הכי גדול שיכול להיות לנברא, כי כך הוא משיג את ייחודו של הבורא. זה כל מה שבעה"ס רוצה להוכיח לנו במאמר הזה.

16. בעה"ס רוצה להוכיח לנו שאין יותר טוב, אין דבר יותר שלם משלום, השלמה הדדית של כל חלקי הבריאה למערכת אחת. כל אחד נותן ומקבל ונמצא בהזדהות שלמה עם כולם. זה המצב הטוב ביותר. אתה לא יכול לחתוך מהבריאה שום דבר, אתה לא יכול להוסיף לבריאה שום דבר. אתה פשוט לוקח כל מה שיש לך בדומם צומח חי מדבר ועושה מהם מערכת שלמה אחת. כלפי אותה המערכת זה המצב הכי טוב.

17. אני לא יכול להתייחס בשום צורה אחרת לכוחות הטבע בצורה מעשית, שאביא אותם לאיזשהו מצב לטובתי, אלא אך ורק בתנאי שאתייחס אליהם כך שהם מגיעים ממשגיח אחד לנברא כאחד. אז *הנברא מתייחס לכוחות הטבע כאל כוחות שבאים ממשגיח אחד, ואם כך נתייחס לכוחות הטבע, אז הטבע הופך להיות לאלקים ואנחנו לנבראים, והקשר בינינו יהיה בתאם לאיך אנחנו מקבלים את השגחת האלוקות*.