הרצאה בבית "קבלה לעם" באשקלון בנושא "מחברים את ישראל"

הרצאה בבית "קבלה לעם" באשקלון בנושא "מחברים את ישראל"

20 Eyl 2016

הרצאת רב בבית קבלה לעם, אשקלון

"מחברים את ישראל"

הרצאה - 20.09.16 -הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

מנחה: אנחנו הגענו לכאן במסגרת המסע "מחברים את ישראל", לפני מספר שבועות הרב לייטמן יצא למסע איחוד העם, עברנו כבר תחנות בצפון הארץ, במרכז הארץ, וכעת הגענו לאשקלון.

החלטנו לערוך סדרת הרצאות, סדרת שיחות ברחבי הארץ, כדי להיפגש עם הקהל שלנו ועם מי שמעוניין לשמוע מה אומרת חכמת הקבלה על הסליחות, על השנה חדשה, ואיך אנחנו יכולים לראות את העתיד שלנו כעתיד יותר בטוח, יותר טוב.

אני רואה שהמפגשים האלה עושים טוב, כשאני שומע שהאנשים שואלים, אני נכלל קצת מהרצונות שלהם וזה מאוד עוזר להבין ממה באמת עם ישראל דואג.

לפנינו זמנים שנראים לנו די לחוצים, העולם נמצא במשבר, אומנם אנחנו דיברנו על זה כבר לפני חמש עשרה שנים ויותר, אבל מאז שדיברנו, אנחנו רואים היום שיש הבדל גדול.

חכמת הקבלה מדברת על התפתחות העולם, על התפתחות האדם, התפתחות החברה אנושית. היא מסבירה לנו לאן הכול הולך. אנחנו סיימנו את ההתפתחות לפי הרצון שלנו, לפי האגו שלנו, לפי הטבע האישי של האדם, האינדוידואלי. העולם מתחיל להתעגל. זאת אומרת העולם מתחיל לקבל יותר ויותר צורת עיגול כי כולנו קשורים זה בזה, כולנו תלויים זה בזה. אנחנו רואים איך פתאום כל המדינות מרגישות קרובות, אנשים מתחילים לינוק ממקום אחד, מהאינטרנט, כולנו בעצם נמצאים בצורה שמאוד קרובה זה לזה.

חכמת הקבלה מסבירה לנו שכול זה מפני שאנחנו צריכים להגיע למימוש האמיתי של החברה האנושית, להיות אחד. כמו שאנחנו לומדים בתורה, בהתחלה הייתה מערכת אחת שנקראת "אדם", המערכת הזאת התחלקה להרבה מאוד חלקים ובכל חלק נמצא האגו, הרצון האגואיסטי, הרצון לדאוג רק לעצמו, וכך המערכת שלנו, כך העולם שלנו קיבל בעצם את הצורה שקיבל. עד היום הזה אנחנו התפתחנו כל הזמן בצורה אגואיסטית, אבל עכשיו אנחנו רואים את המשבר, זה לא ממש משבר כי משבר הוא מפני שאנשים לא קשורים נכון זה לזה.

המשבר הזה, כמו שאנחנו לומדים, קרה בפעם ראשונה בבבל העתיקה, ואז אברהם שהיה אחד מכוהני בבל קם ומצא את הפתרון, כי הבעיה היא מפני שאנשים לא קשורים זה לזה בצורה נכונה. הוא התחיל לפרסם את הידיעה הזאת ואנשים התחילו להתחבר אליו, כמו שכתוב בתורה, וכך הוא הקים את הקבוצה וקרא לה "ישראל", "ישר א-ל", כי כל מטרת הקבוצה הייתה חיבור . כך אנחנו נולדנו בעצם כעם, "היום נעשיתם לעם", אחרי מצרים, אחרי קבלת התורה.

עם ישראל הוא לא כמו כל העמים שבאים מאיזו משפחה שממנה התפתחו ויש להם גנים משותפים. לא, אנחנו לא כאלה. אנחנו אוסף של הרבה מאוד נציגים, מכול מיני חלקים שהיו בבל, כמו שכותב הרמב"ם, היו שם הרבה עמים קטנים ואברהם אסף מכולם. אם כך אנחנו יצאנו כעם בגלל האידיאולוגיה שלנו, זאת אומרת חייבים להתחבר מעל כל הפערים לפי התנאי "על כל פשעים תכסה האהבה". זה הייעוד של עם ישראל. עם ישראל קיים בזמן שהקשר בין בני אדם קיים, בין האנשים, ואם הקשר נחרב זה נקרא שנחרב בית המקדש. אם נופלים מ"אהבה אחים" ל"שנאת חינם", אז אין בעצם עם ואין מדינה, ישנה גלות בלבד. וכך עד ששוב קרה לנו נס ואנחנו הגענו למצב שיש לנו מדינה, קיבלנו אפשרות לחזור לכאן. מסבירים לנו המקובלים, הרב קוק, בעל הסולם ועוד, שאנחנו קיבלנו את האפשרות הזאת כדי להביא את עצמנו שוב לעם ישראל כפי שהיה קיים בעבר, לפי חוק החיבור.

לכן אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מתחברים, איך אנחנו שוב מגיעים להיות עם ללא שנאה ודחייה ואי אכפתיות בינינו, כמו שאנחנו מרגישים עכשיו, אלא ההיפך, ואז נוכל להתקיים ולהחזיק את עצמנו. עוד יותר מזה, אנחנו נמצאים במצב שכל העולם צריך להגיע לחיבור, כמו שכתוב "ונהרו אליו כל הגויים". אנחנו צריכים להיות "אור לגויים", להראות גם להם את שיטת החיבור, ואם לא אז המשבר הזה יותר ויותר יתרחב. זה מה שצפים מאיתנו, לזה הם מחכים ולכן הם מאשימים אותנו בכל הצרות שיש בעולם. כי אם אנחנו לא מביאים חיבור לעולם, כמו שחכמת הקבלה מספרת לנו, יוצא שאנחנו באמת גורמים רע לכל העולם. לכן אומות העולם סובלים ומרגישים בתת הכרה שבאמת כל הרע הזה בא בעקבותינו, דווקא בגלל שעם ישראל לא מספק להם את שיטת החיבור. זה היחס שאנחנו מרגישים כלפינו. לכן אם המשבר הזה ילך ויתרחב אנחנו נראה שינוי כלפינו, אבל לא לטובה, ולצערנו כך אנחנו מתחילים להרגיש.

אני כותב עכשיו מאמרים בעיתונות, גם ב"ג'רוזלם פוסט" וגם בעיתון "הארץ" שמיועד לחו"ל, ולפי התגובות שאני מקבל המצב הוא באמת לא טוב. אפשר לקרא אותם באינטרנט, גם לפי מאמר האחרון שלי בעיתון "הארץ" באנגלית, באוניברסיטת ברקלי, ובאוניברסיטאות האמריקאיות חוגים גדולים ושלמים לומדים איך לבטל את מדינת ישראל. הם לא סתם נגד, אלא ממש איך לבטל, הסטודנטים חייבים ללמוד את זה לעשות על זה עבודות. המצבים לא כל כך טובים.

לכן לקראת ראש השנה אנחנו צריכים באמת לבקש סליחה גדולה זה מזה, ומהכוח עליון, מ"הקדוש ברוך הוא", על כך שאנחנו באמת לא נותנים מספיק רצון ותשומת לב לחיבור בינינו. נקווה שבשנה החדשה אנחנו כן נתחיל לשים לב איך להתקשר יותר ויותר, איך להתקרב זה לזה. נפסיק לעשות חשבונות וביקורת זה על זה ובהחלט ניתן מקום לכל אחד, ונבין שהבסיס של עם ישראל הוא חיבור, "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", אחרת אין לנו זכות קיום.

זה מה שאנחנו רוצים להסביר לעצמנו ולכולנו במפגשים שלנו. בחודש האחרון אני נפגשתי עם ראשי ערים, עם ראש עיריית ירושלים, חיפה, עכו, חדרה, ועוד, כולם מבינים שהבעיה היא רק בחיבור העם. כי בפיזור שלנו, בריחוק ההדדי שיש בעם ישראל, אנחנו באמת גורמים לעצמנו צרות. נקווה שנעשה חשבון נפש, נבקש סליחה, ונתחיל את השנה החדשה בתקווה שאנחנו נהיה מחוברים כעם אחד.

שאלה: קראתי ספר שלך על פרשת השבוע ועל ארץ ישראל לפי הקבלה, הספרים נהדרים, האם אפשר לעשות ספר על קבלה ומתמטיקה?

אצלנו בקבוצה וגם בקבוצות חו"ל יש מדענים גדולים. אבל מה זה נקרא מתמטיקה? מתמטיקה זה סך הכול שפה שנותנת לנו קשר בין הדברים. כמו שאני מבין היא נותנת לנו כל מיני נוסחאות של קשר בין הדברים, אני לא מתמטיקאי, המקצוע הראשון שלי זה ביוקיברנטיקה, הוא עוסק במערכות גוף האדם, אמנם אלה מערכות ממוחשבת, אבל זה לא מתמטיקה. אחר כך עשיתי דוקטורט בפילוסופיה וקבלה ובאונטולוגיה, אבל מתמטיקה אני לא יודע. יש מתמטיקה גדולה בחכמת הקבלה שזה גימטריות, זאת שפה מיוחדת כדי להסביר את המערכת הכללית, את הקשר בין בני האדם.

כל הבריאה היא רצונות, בכל אחד ואחד, יש הרבה מאוד רצונות ואנחנו קשורים בינינו בכל מיני מערכות. כל המערכת הזאת נקראת אדם. (ראו שרטוט מספר 1) לכל אחד מאיתנו יש חלק, אנחנו קשורים זה לזה, כול מה שקורה בינינו זה צורות קשר, והכוח הכללי שפועל בתוך המערכת נקרא "בורא" או "כוח עליון".

בחכמת הקבלה אנחנו לומדים על צורות הקשר בינינו, יש לזה שפה, אבל איך להעביר את השפה הזאת לנוסחאות של מתמטיקה, אני לא יודע. צריכים לחשוב. היה אצלי פעם פרופסור מאוניברסיטת תל אביב שהתחיל לעשות עם זה משהו, אבל נראה לי שהוא לא סיים, הוא דווקא היה מומחה מערכות. אם תרצה, אתה תצטרך ללמוד קודם את חוכמת הקבלה, ואחר כך להעביר את שפת הקבלה למתמטיקה.

שרטוט מס' 1

שאלה: אם "אין עוד מלבדו", אז לְמה אני מתגעגעת?

אם "אין עוד מלבדו", אז איזה דאגות באמת קיימות בנו?

מנחה: לְמה היא מתגעגעת.

לְמה את מתגעגעת? אנחנו בעצם מתגעגעים בתת ההכרה ויותר ויותר בהכרה לדעת מהי מהות החיים. אנחנו רואים שכל העולם נמצא במשבר, רוב העולם נמצא בייאוש. לפי צריכת התרופות נגד דיכאון, לפי הסמים שמשתמשים, אנשים נמצאים בייאוש עמוק. הסיבה לייאוש היא חוסר תכלית, אנחנו הגענו לעידן כזה שאנחנו מרגישים שחסר לנו לדעת בשביל מה אנחנו חיים. את השאלה הזאת פעם לא היינו שואלים. לפני מאה שנה, מאתיים שנה היינו חיים וזהו, מי היה שואל? העיקר לחיות, משפחה והכול.

משתתפת: בשביל השיטה של "אם אין אני לי מי לי", אני לא אחיה עוד רגע.

בסדר, אז צריכים ללמוד איך אנחנו באמת יכולים לחיות לשם כל המערכת, כי אז אנחנו באמת מרגישים את עצמנו כחיים, חיים ולא חיים פרטיים שלנו. אם כל אחד מרגיש את עצמו, אז באמת אנחנו נמצאים במצב שנעשה לנו רע, אנחנו מתפוצצים מעצבים, והכול מפני שחסר לנו קשר בינינו, כי בקשר בינינו אנחנו מתחילים להרגיש מציאות חדשה, ממש עולם הבא, עולם חדש. איך להגיע לקשר הזה, איך להתחיל לבנות אותו ולהתחיל להרגיש בו התפתחות, המדרגה הבאה של ההתפתחות, על זה מלמדת חכמת הקבלה.

לכן כל עוד לא הגענו למשבר, כל עוד לא שאלנו את עצמנו בשביל מה חיים, למה חיים ונמצאים בייאוש מהחיים שלנו, אז החכמה הזאת לא התגלתה, אמנם היא כבר קיימת 5777 שנה. אבל מקובלים כתבו והכינו אותה דווקא לדור שלנו, הם גם כיוונו את זה לדור שלנו, הם אמרו שמשנת 1995 והלאה החכמה הזאת צריכה להתגלות ועם ישראל צריך להתחיל להשתמש בה, וזה מה שאנחנו משתדלים לעשות. לכן אנחנו פותחים קורסים, קמפוסים, יש לנו מערכת מאוד רחבה.

אם את לומדת זה טוב מאוד, את צריכה להמשיך עוד ללמוד ולהשתדל. ואם זה לא מספק אותך את יכולה ללכת לעוד מקומות וללמוד. אצלנו זה כמו באוניברסיטה פתוחה, יש לנו קורסים, את יכולה לבוא וללמוד, ומה שאת מקבלת את מקבלת. אם זה לא מעניין, לא מוצא חן בעינייך, אז את הולכת למקום אחר. זה בסך הכול מה שיש לנו.

"יש הרבה דרכים למקום", כמו שכתוב. את יכולה למצוא עוד מקומות. אני לא יודע מה יש באשקלון, אבל בתל אביב יש מלא חוגים שלומדים מחשבת ישראל, חכמת הקבלה, תורה וכולי. אנחנו לא היחידים והטובים.

לכן, לומדים בסבלנות ומשתדלים. אני למדתי הרבה שנים כל מיני חכמות, ומה לעשות, זה דורש עצבים, זה דורש כוח, סבלנות, וכך מגיעים.

שאלה: האם יש קשר בין הדילוגים בתנ"ך לקבלה?

כל התנ"ך בעצם מספר לנו על הקשר בין הנשמות. אחרת איך אנחנו בכלל מבינים. מה, הוא מספר על היסטוריה? על גיאוגרפיה? אם אנחנו לוקחים את ספר הזוהר, ואפילו לומדים יותר לתוך העומק גם תנ"ך, גם גמרא, גם משניות, כולם מדברים רק על הפנימיות, מה המהות של עם ישראל ומה אנחנו צריכים לעשות, איזה קשר בינינו אנחנו צריכים לבנות.

כי בסך הכול כולם, כל הספרים האלה, לכן הם נקראים הספרים הקדושים, הם מלמדים על הקודש. "קודש" זה נקרא השפעה הדדית זה לזה. כמו שהבורא הוא משפיע, גם אנחנו צריכים להיות משפיע. זה "הקודש". ולכן כל הספרים מלמדים רק על זה, רק צריכים להבין את השפה, וזה לוקח זמן, אבל רק על זה מדובר.

כי שוב, אנחנו צריכים לתקן את מערכת אדם הראשון, מערכת אדם, שהיא התפרקה ואנחנו צריכים לאסוף אותה, שוב להתחבר. כל אחד מאיתנו הוא נשמה פרטית, בכל אחד מאיתנו ישנה נשמה פרטית, בקשר הפנימי בינינו, בקשרי השפעה, חיבור, אהבה, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מעוררים, משחזרים את אותה המערכת, ואז היא מתחילה לפעול ואנחנו מרגישים את הכוח הפנימי שבה. זה נקרא שאנחנו מגלים את הא-לוהות. כמו שכתוב, "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם". ונקווה שלזה נגיע.

שאלה: איך קבלה מסבירה אימוץ של ילדים, מאיפה זה בא, מה הסיבה ומה המטרה?

זה לפי אותו החוק שאנחנו כולנו צריכים להיות מחוברים יחד, ולכן אנחנו מחויבים לעשות את זה. יותר מזה אני לא יכול להגיד. כי כל היתר זה לפי חוקי המדינה, לפי חוקי החברה. אני לא יודע יותר מזה להגיד.

שאלה: כמו שקראתי אצלך וכמו שאני רואה במאמרים שאתה כותב, אין בחירה חופשית חוץ מהסביבה. זאת אומרת שכל מהלך החיים שלנו הוא כתוב מראש, אין מה לשנות בעצם ואין לי מה לשנות.

נכון. חוץ מזה שאני משפיע על הסביבה שלי וגורם לחיבור שלה. אני אגיד לך מאיפה זה נובע, זה נובע מקבלת התורה. מה דרשו לפני קבלת התורה? האם אתם מוכנים להיות כאיש אחד בלב אחד, האם אתם מוכנים להיות בערבות הדדית. אם אתה מגיע למצב שאתה נמצא בערבות הדדית עם האחרים, אז אתה יכול לתקן את כל המערכת הזאת, את הקשר בין כולם, ובזה אתה קובע מצב הכי טוב לכל הגורל שלך. ואין לך חוץ מהחיבור הנכון עם הסביבה יכולת להשפיע. כי "מאהבת הבריות לאהבת ה'", ככה זה הולך.

משתתף: זאת אומרת, שכל החיים הגשמיים שיש לנו, נולדנו עם תכנית מסוימת, ואז אנחנו אמורים רק לבצע אותה?

איזו תכנית, גשמית?

משתתף: כן. החיים הגשמיים האלה, כל האנשים שפה הם בעצם בובות על חוט.

חוץ מבחירה אחת, שאנחנו מתקשרים עם הסביבה, כדי להוציא מהסביבה חסרונות לחיבור. ואז החסרונות האלה לחיבור הם כמו תפילה, הם מעלים ומקבלים תגובה. ואז מתגלה בזה כוח החיבור, כוח הבורא, שנותן לנו את כל המילוי. חוץ מחיבור נכון עם הסביבה, אין לנו יותר שום בחירה חופשית.

משתתף: אני מדבר גם על החיים הגשמיים בעצם, שהם תכנית ידועה מראש.

כן, אבל אתה צריך לגלות שזו תכנית ידועה מראש. היא לא ידועה לך.

משתתף: לי היא לא ידועה, אבל לפי מה שהבנתי מהכתבים שלך, זו תכנית שכתובה מראש ואנחנו באים רק לממש אותה.

נכון, אבל צריכים לגלות שהיא כזאת. מה יש לך מזה שאתה אומר, "הכול כתוב מראש".

משתתף: אז יותר קל לי לקבל את כל הדברים שיבואו, או שיהיו. לדעת שכתבו לי את זה.

לא, זה לא כך. זה שאנחנו נמצאים במצב ש"הכול כתוב אבל רשות נתונה"1, זה לא פשוט. אתה צריך לגלות את כל המערכת כדי לראות שאתה באמת מנוהל, איפה אתה חופשי, איפה אתה לא חופשי. תקרא שוב את מאמר "החרות" של בעל הסולם, תראה בזוהר, בהרבה מקומות כתוב על זה, ואתה תראה שסתם לדבר על מה, שהכול כבר מוכן מראש? כי אם כך אז אין שום תועלת מהחיים שלנו, זה לא נכון. אלא אם אני מגיע למצב שאני פותח לעצמי את כל המערכת, ובסך הכול מתוך המערכת שציירתי אנחנו צריכים רק להקים יחסים טובים בינינו, אז בזה אתה משנה את החיים שלך מקצה לקצה.

תתאר לעצמך מערכת, יש לפניך ארגז ששם כל החלקים ממש נמצאים. כל חלק וחלק מאיתנו מתוקן, דרך אגב, האדם בעצמו לא מקולקל, הקשר בינינו מקולקל. אז תתאר לעצמך, שיש לך ארגז או מערכת מחשב, וכל חכמת המחשב היא שיש חיבורים בין החלקים, זה אפס ואחד, מה יש במחשב? העבודה היא פשוטה, רק החיבור, התוכנה, אז אנחנו צריכים לראות את התוכנה, להכיר אותה, ואז אתה תראה מה נמצא לפניך. בלי בחירה חופשית, בלי שאני אבצע את העבודה שלי, אני לא אממש את עצמי, ואחיה בחיים מלאי ייסורים. כי בסך הכול כל אחד מאיתנו חייב כמו שכתוב, "שובו בני ישראל עד ה' א-לוהיך"2. אני צריך להכיר את כל המערכת ואת הכוח הכללי שפועל בה.

שאלה: לפי דבריך אמרת שלבהמה יש חוש ריח וחוש טעם.

לבהמה יש אותם חושים כמו לנו. לפי הגוף שלנו גם אנחנו בהמה. כתוב "כולם כבהמות נדמו"3.

משתתף: אבל אמרת שלאדם יש שקר ואמת.

כן.

משתתף: אז אני מבין שיש לנו חוש ריח, טעם ושקר, אין לנו אמת.

אמת אין. זה נכון.

שאלה: מטרתנו היא בעצם איחוד, אבל בינינו אנחנו אומרים, שאנחנו עובדים רק עם הנקודות שבלב, יש לי עשירייה ואני עובדת איתה. האם זה בעצם לא משהו שגורם להפרדה בין העם, בינינו לבינם, שכביכול להם אין נקודה שבלב, אבל אני אמורה להפיץ להם את תורת הקבלה?

זה שאנחנו בלימוד חכמת הקבלה ובהתארגנות לממש אותה, מחלקים את עצמנו לעשיריות, זה כתוב בתורה, זו הצורה שהייתה בעם, עשיריות, מאות, אלפים. משה חילק את העם כך לקבוצות קבוצות. ובצורה כזאת העניין של המניין מאוד ידוע בעם ישראל, כולנו כך מחולקים. כי בסך הכול כל המערכת הזאת צריכה קודם כול להתקשר בכאלו מיניינים, עשיריות, ואז מהעשיריות למאות, ממאות לאלפים, וכך עד שכל המערכת הזאת תהיה מחוברת. כי עשירייה שמתחברת נכון הופכת להיות לאחד. עשר עשיריות, שמתחברות נכון ביניהן הופכות להיות לאחד, עד שכל המערכת הופכת להיות כאדם אחד (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

משתתפת: זאת אומרת שבעצם אני מתנהגת בשתי צורות התנהגות, כלפי ה-99% ובעשירייה שלי.

נכון.

משתתפת: אז זה משהו שיכול להפריד ביני לבין העם.

לא, אנחנו רוצים שכל העם יהיה מחובר, כמו שעם ישראל צריך להיות מחובר, לפי עשיריות, מאות ואלפים, כמו שאנחנו בנינו את עצמנו כעם, אחרי היציאה ממצרים. זו הצורה הנכונה. אם אנחנו בינתיים לא כאלו, זה לא אומר שאנחנו צריכים להשאיר את זה, אין לנו קיום אם לא נעשה את זה. חכמת הקבלה מסבירה איך אנחנו צריכים לבנות את עצמנו. ואם כל העם בינתיים לא כך, אז אנחנו נמשיך ונשתדל להביא את השיטה הזאת להם.

אנחנו עושים, את יכולה לצאת לתל אביב, לכל מיני מקומות, לבתי מלון, לבתי סוהר, ולראות איך אנחנו עובדים ומארגנים עשיריות ומסבירים שבצורה כזאת צריך להיות. ובבתי ספר, איך ללמד ילדים להיות יחד כך ועד כמה שהם מצליחים מתוך זה. בכל מקום. אבל בינתיים, מה תעשי בינתיים? אנחנו עכשיו יוצאים מהגלות ולכן אנחנו צריכים להתארגן בצורה כזאת.

משתתפת: אבל בעצם בסופו של דבר איך אני צריכה להתנהג?

בסופו של דבר את תתנהגי לכולם כמו עשירייה אחת, "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: שמעתי בערוץ 66 שאמרת ש"הטבע הוא א-לוהים". בכל אני הסכמתי, באמת. הקבלה שאתה דיברת הכול 100%, אבל שהטבע הוא א-לוהים, את זה לא תפסתי.

לא תפסת. אז מה אנחנו ניתן לך לקרוא? כי שם אני דיברתי, אז צריך לתת לך משהו שלא אני אמרתי. יש לך ספרים שלנו? לא, אין לך?

אתה בא לשאול, אז אני עונה לך. אני מראה לך איפה אפשר למצוא את התשובה. יש כאן מקבוצת אשקלון. אתה מקומי?

משתתף: כן, אני עם בן אחי כאן הוא מהקבוצה.

טוב, תראו לו איפה נמצאת הקבוצה, שיבוא לשם, שילמד, יש לו אינטרנט או לא, אני לא יודע. הוא צריך לקרוא את מאמר "השלום".

משתתף: אני לא יכול, אני לא יכול לתפוס את זה.

בסדר, היו הרבה דברים שלא יכולת לתפוס, אז אתה באת להתלונן על כך שאתה לא יכול לתפוס.

משתתף: אני רוצה להבין את זה, אבל זה בלתי אפשרי שאני אבין את זה. זה אולי מאוחר בשבילי שאני אבין את זה.

אתה לא יותר מבוגר ממני.

מנחה: אומר בעל הסולם במאמר "השלום". "מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו. ואז, אוכל לקרות את "חוקי אלקים" בשם "מצות הטבע", או להיפך ("מצות אלקים" בשם "חוקי הטבע"). כי היינו הך, ולא נאריך במלות על לא דבר."

איפה אנחנו קיימים?

משתתף: בעולם הזה.

זה משהו שקורה חוץ מהכוח?

משתתף: בטבע.

בסדר. והטבע נמצא מחוץ לכוח העליון?

משתתף: לא, הכוח העליון הוא שיצר את הטבע.

זאת אומרת, כלפינו הכוח העליון או הטבע זה היינו הך.

משתתף: הוא יצר את הטבע. לא הטבע הזה. זה כמו הכוח העליון מנצח על התזמורת. התזמורת זה הטבע.

נכון.

משתתף: אז זהו.

אז יש לך הבנה נכונה.

משתתף: אבל יש א-לוהים שהוא ברא את הטבע.

נכון.

שאלה: המון שנים אני עוקבת אחריך וההרצאות שלך הן מצפן בשבילי. ניסיתי להתקבל לקבוצת אשקלון וכנראה האגו יותר גדול ממני. דיברת על חיבור נכון בקבוצה. מה הביטויים לחיבור נכון בקבוצה? ומאוד מעסיקה אותי ההפצה דרך ההתקשרות עם ה 99%. מה הדגש?

בסדר, זה מה שאנחנו עושים. אבל קודם כל, מה החיבור הנכון בין בני אדם או בקבוצה? זה חיבור בשוויון גמור. ועל זה רב"ש כותב לנו בערך בעשרים המאמרים הראשונים שלו. את המאמרים הראשונים שרב"ש כותב יש לנו בכל השפות באתר שלנו, את יכולה לקרוא אותם.

איך מגיעים לשוויון? ככול שאנחנו מתחילים להתחבר יותר, אנחנו מתחילים להכיר את הכוח הפנימי ששורה בעולם, שמנהל אותנו. אנחנו מתחילים להזדהות איתו יותר, זה נקרא "לחזור בתשובה", ואז אנחנו בזה מבצעים את הפעולות הנכונות. כי כל המטרה של הקיום שלנו היא להגיע לחיבור הנכון, לתקן את הכלי של האדם. זו השאלה הראשונה.

והשאלה השנייה הייתה לגבי ההפצה. זו המון עבודה אנחנו פועלים בהרבה חוגים, בהרבה מקומות, בהרבה שפות. אני לא יכול אפילו להגיד מה אנחנו לא עושים. ידוע, דרך האינטרנט, דרך העיתונות, דרך הטלוויזיה. יש לי כשני מיליון תלמידים בכל העולם, והם כולם נמצאים גם בהפצה. עכשיו חזרנו מכנס אירופה, עוד מעט יהיו עוד כנסים. עברנו כנסים בכל העולם. אנחנו מתכננים כנס ביפן, אחר כך בדרום אמריקה. ההפצה היא מאוד גדולה.

משתתפת: בהחלט, אני מסכימה איתך, אני במשך המון שנים ראיתי איך שזה התפרץ לכל העולם. אבל הייתי רוצה שאולי תתמקד יותר בקשר אחד מול אחד. אני פשוט עובדת עם אנשים, וכשאני שומעת את ההרצאות שלך, אני ניזונה מהן, ואני מפיצה אותן דרך התקשרות עם אותם פריטים בודדים. ואני רוצה שאתה תיתן מקום גם לזה, כי אני חושבת שבמה שאתה מדליק אותי, אני מעבירה את זה לאחרים, וכך אני גם עושה הפצה ויש לזה מקום ויש לזה ערך.

יש לנו כמה ספרים למתחילים שהם לא מדברים על קבלה, אלא מדברים על חיבור. אני חושב שזה יותר נכון לפרסם ולפזר בין בני אדם. שמדברים על הקשר, מדברים על החיבור, מה אנחנו מרוויחים מזה, איך אנחנו מתעלים מעל כל הבעיות ומעלים את עצמנו למעלה מהמשבר שאנחנו מרגישים, שעובר עלינו. זה הכול מדובר על החיבור בין בני אדם. אני חושב שעל זה צריכים לדבר. לדבר סתם על קבלה עם בני אדם, שבאים אלי או אני פוגש באמצע הרחוב, אני לא עשיתי את זה אף פעם. זה ברור, כי בקבלה מתעסקים אנשים שבאמת איכפת להם על מהות החיים, מטרת החיים, בשביל מה אני חי. אבל אם בן אדם סתם נמצא בחיים שלו בכל מיני בעיות, אז הוא רק צריך לדעת איך נכון להתקשר לאנשים אחרים, ובזה הוא יכול כבר לפתור את הבעיות שלו.

שאלה: כמו שהגברת אמרה, "האיחוד זה מטרתנו". אז מה הם הצעדים הפרקטיים לאיחוד? ביהדות הקלאסית זה תפילין, לימוד תורה, שבת וכולי.

אתה מדבר על איחוד, או על קיום מצוות מעשיות?

משתתף: את קיום המצוות המעשיות, אני אמרתי כדוגמה.

זו לא דוגמה. במה הם גורמים לאיחוד? אני לא ראיתי איחוד באף מקום. תסביר לי. חצי מהעם בארץ ישראל מקיים תפילין, טלית וכל הדברים האלה. איפה אתה רואה שהם גורמים לאיחוד?

משתתף: יש ישיבות, יש קהילות, יש כל מיני.

לא חשוב, תראה לי איחוד. איפה "ואהבת לרעך כמוך"? אני לא שמעתי את זה מאף אדם בכמה השנים האחרונות. אולי מהצבא.

שאלה: מה הצעדים הפרקטיים באיחוד במכון שלכם, בארגון שלכם? מה אתם עושים בשביל זה?

אנחנו יוצאים לרחובות, לכל מיני מקומות איפה שנמצאים האנשים, ומפיצים את חכמת החיבור. לא את חכמת הקבלה, אלא את חכמת החיבור. איך להגיע למצב שאנשים יהיו יותר קשורים זה לזה. שיתחילו להרגיש שעל ידי החיבור בינינו, אנחנו פתאום מגלים מתוך החיבור כוח חדש, נוסף. בנוסף ל"בראתי יצר רע", "בראתי תורה תבלין", זאת אומרת שאנחנו מרגישים כוח נוסף, "כי המאור שבה מחזירו למוטב". מרגישים את הכוח הטוב שאותו אנחנו מתחילים לקבל מתוך החיבור, ממרכז העשירייה נניח, ואז על ידי זה אנחנו מבינים שבכוח הזה, על ידו, אנחנו יכולים להיטיב לחיים שלנו.

משתתף: זה נשמע מאוד טוב. אבל יש אילו נוסחאות לזה, אילו צעדים, תכניות?

זה כתוב. זה לא שאנחנו ממציאים כאן משהו. זה כתוב. זה פשוט מאוד גם לפי החוקים. אני מדבר אתך כמו מדען. שאם אתה עושה צורה בין בני אדם. בני אדם אלה הרצונות האגואיסטים. תראה איך אנחנו פועלים. אם נניח כמה אנשים ביניהם מתחילים להתחבר במרכז שלהם, (ראו שרטוט מס' 3) כך שכל אחד צריך לבטל את האגו שלו, "בראתי יצר רע", כולנו אגואיסטים. אז מבטל כל אחד את האגו שלו, ומתחיל להשתוקק להיות מחובר עם כולם במרכז ביניהם. מרכז הכוונה בכוח אחד, ברצון אחד המשותף. אז הרצון המשותף הזה שאתה בונה, הוא יהיה כלול מהאגו שלהם עד כמה שהוא גדול, ומכוח החיבור שלהם עד כמה שהוא גדול, ואז זה כוח.

והכוח הזה הוא כוח חיובי, כי הם בנו כוח ביניהם, כוח החיבור. הכוח החיובי הזה הוא מתחיל לפי חוק הפיסיקה, לפי אינדוקציה, לפי "השתוות הצורה" מה שנקרא בחכמת הקבלה, לגלות לנו את הכוח החיובי שממלא את כל המציאות, את הבורא. זה נקרא "גילוי הבורא לנבראים". בחיבור, זה מה שמשיגים. זה מה שהשיגו אבותינו על ידי החיבור.

שרטוט מס' 3

הפעולות האלו זה ממש פיסיקה, זה לא כלום. זה לא מיסטיקה. אלא אם אנחנו מתחברים בצורה כזאת. (ראו שרטוט מס' 4) זה מוסבר בזוהר, מוסבר בחכמת הקבלה, מוסבר בהרבה מאמרים של מקובלים. תיכנס לאתר שלנו ותראה, אז אנחנו על ידי זה מגלים את הכוח הפנימי החיובי שנקרא "תורה", "כוח האור", ה"כוח החיובי שמביא לנו רצון להתקשר. אפילו אהבה בינינו, חיבור כנגד הכוח השלילי ש"בראתי יצר רע". האגו שלנו. אז אנחנו מתחילים להיות מצוידים בשני כוחות, ואנחנו יכולים לנהל את החיים. אז אנחנו באמת מתחילים להיות בעלי בתים על החיים שלנו.

שרטוט מס' 4

שאלה: אני גדלתי בגרוזיה, והיה לנו בית כנסת. כשהייתי קטן בגיל 13, 14, הרב דיבר על זה שהמשיח יבוא, הוא ידבר בירושלים, וכל העולם יראה וישמע אותו. באותו זמן כמובן שלא הייתה טכנולוגיה ברמה של היום, ואמרתי, על מה הוא מדבר בכלל. אבל היום אני רואה שזו לא בעיה.

הטכנולוגיה מוכנה, המשיח לא.

משתתף: ואחרי שבאתי לחכמת הקבלה, כמובן גיליתי וראיתי והבנתי הרבה דברים, והיום יש לי שאלה. האנושות חושבת שהיא מגלה דברים, אבל היום אני יודע שבורא זה שמתגלה. האם זה נכון שהוא מכין אותנו לגילוי שלו עם התפתחות הטכנולוגיה כביכול?

ודאי שטכנולוגיה עוזרת לנו לגילוי הבורא. קודם כול תראה מה שיש לנו, יש לנו אינטרנט. פעם כדי להתפרסם אני הייתי צריך ללכת לעיתון ולבקש מהם, ולשלם להם כסף, ולהדפיס ספר, ואולי איך אני מגיע לאנשים. היום אני נכנס לאינטרנט ואין לי שום גבול. יש לי תלמידים בכל העולם שאנחנו מוציאים חומר שוטף ביותר מארבעים שפות. בעשרים ושבע שפות אנחנו מתרגמים את השיעור שלנו היומיומי. זה רק בזכות האינטרנט.

אני הראשון שפתחתי בבני ברק אתר בחכמת הקבלה, בעזרת תלמיד שעזר לי לעשות את זה. אז כולם דיברו על זה. זה היה בשנת 1994. לכן הטכנולוגיה באמת מוכנה והכול מוכן. אבל אנחנו צריכים להכין את עצמנו, כי אנחנו עוד לא מוכנים. בזכות הטכנולוגיה נעשה.

משתתפת: קודם כל רציתי להחמיא ולהגיד לך שהייתי בכנס האחרון שלך ב"גני התערוכה" ובאמת זה היה משהו מרגש ברמה. היה מאוד מרגש לראות אנשים מכל העולם ומכל הארץ, ובאמת בכזאת אחדות. זה היה מעורר השראה.

מנחה: תרשמי לך כבר ביומן, פברואר הקרוב, 23 עד 25 לפברואר, הכנס הבא ב"גני התערוכה".

שאלה: מה שהרב תמיד מדבר עליו זה "ואהבת לרעך כמוך". "ואהבת לרעך כמוך", אני חושבת שזה איזה רגש מאוד עוצמתי שאני מרגישה, ושעלי להעביר אותו למישהו אחר.

בחשיפה לאנשים ולכאלה שאני מכירה היום, יש לי תחושה כמו שאמרת קודם, שיש אנשים על תרופות ופחד וחרדות הנמצאים במצוקה מאוד מאוד קשה. אז כשהם במצוקה כל כך קשה, אני מרגישה שאין אפילו את הפניות הזאת לחיבור, ללתת מעצמך. אני מרגישה שאין את המשהו שהם מנקים בתוכם, כדי להעביר את זה הלאה. אז זה איזה פרדוקס שאני חשה בו.

אנחנו לא עושים את זה בצורה פרונטלית לאדם. מה להגיד לאדם, תתחיל לתת? תתחיל לקבל? מה לתת, מה לקבל, מה רוצים ממני?

משתתפת: לא, כשאתה מדבר בעשירייה על חיבור, על לתת.

אז צריכים להביא אותם לעשירייה. כמו שאני עכשיו ציירתי (ראו שרטוט מס' 4) את הציור הזה. תעשי אצלך בבית, רק צריכים לקרוא קודם מה בדיוק לעשות עם עשירייה. לא עשירייה, חמישייה, לא חשוב כמה. נניח באים אלייך אורחים בראש השנה, יש לנו חמישה ימים שזו בכלל איזו הזדמנות. תושיבי אותם ותתחילי לעשות את זה כך.

עוד יותר, ילדים הולכים לבית ספר. תתארו לעצמכם, אם אתם יכולים לגרום שהם ילמדו בכאלה קבוצות, שהם כך יתייחסו אחד לשני. יש לנו כאלה דוגמאות, אנחנו עושים את זה, ואין מכות, אין קללות, ואנשים, ילדים מיד נעשים אחרים לגמרי. למה? בעולם שלנו אין כוח חיובי, רק כוח שלילי. הכוח החיובי, זה השפעה ואהבה, זה הבורא בכבודו ובעצמו. אותו אנחנו צריכים במקצת לגלות, ואז אנחנו מגיעים לחיבור, לשלווה.

משתתפת: אני מסכימה אתך לחלוטין, אני גם מרגישה את זה. אבל אני מדברת על הסביבה שאנחנו נמצאים איתה. אתה מרגיש לפעמים, כשאתה בא להעביר את המסר.

בלי להעביר מסר. תושיבי אותם ביחד, בלי להגיד מילה אחת. בואו נשחק. צריכים לקחת אותה לתל אביב, לחוף הים איפה שאנחנו עושים כל מיני כאלה פעולות, לטיילת, את תראי איך שאנחנו עושים את זה, בלי מילה אחת, בלי מילה. אדם אחר כך קם והוא לא יודע מה שקרה לו. באמת, הוא התחיל להרגיש שיש חום בעולם. ממש כך.

מנחה: אתם מוזמנים לקפוץ, זה לא רחוק. זה כל ימי שני, שלישי וחמישי, בטיילת בתל אביב. אנחנו פותחים המון מעגלים, אפשר לבוא להתנסות ולראות איך לעשות. ואחר כך לעשות בבית, בסלון.

אפשר ללמוד. גם הגברת הזאת יכולה לבוא וללמוד.

שאלה: אני הבנתי שכל העולם, זה השקפה של התודעה שלי לפי הניסיון. את הכול אני מקבלת לפי החושים. אם אני לא מרגישה משהו, זה אומר שאין לי שום הוכחה שזה קיים.

את לא צריכה להאמין, את צריכה לגלות.

משתתפת: אז לפי הניסיון שלי, אני מבינה שאם אני לא מרגישה משהו, אז אין לי שום הוכחה שזה קיים.

כן.

משתתפת: ואם זה כך. אם אני משנה את התודעה שלי, אז אני משנה את העולם.

שלך.

משתתפת: אין לי שום הוכחה שיש עוד עולם.

נכון.

משתתפת: אני רק יכולה לשפוט לפי החושים שלי.

את צודקת.

שאלה: לפי שיטת הקבלה, אם אני רוצה להתמיר את התודעה שלי, לתכנת אותה אחרת. ממה אני צריכה להתחיל, לאן להגיע, ומה הם השלבים בדרך, שלב שלב?

קודם כל הרצון שלך הוא מאוד טוב. וגם השאלה היא יפה מאוד. ואיך שהעברת אותה גם כן. מה שאנחנו צריכים להבין זה שאנחנו פועלים רק לפי כוח אחד, כוח האגו שלנו, כוח הרע. לא חשוב שזה רע, הוא אחד, ולכן כל החיים שלנו הם רק בזה.

אנחנו לא יכולים לנהל את החיים, אנחנו לא יכולים לראות את המערכת, אנחנו לא יכולים שום דבר לעשות עד שאנחנו לא נגלה את הכוח כנגדו, הכוח השני. ואז על ידי שני כוחות, ביניהם, אנחנו נוכל לראות מציאות נכונה. אנחנו נראה את הקשר בינינו, נראה את הקשר שלנו עם הדומם, צומח וחי. זאת אומרת, כל המציאות הזאת, דומם, צומח, חי, בני אדם, והכוח שממלא אותנו, הכוח החיובי, חוץ מהכוח השלילי. שני הכוחות האלה העיקר שיתגלו. ואז אנחנו כמו שכתוב, "תהיו כא-לוהים יודעי כטוב ורע".

משתתפת: מה לעשות בשביל זה? ממה להתחיל, כדי לראות את כל זה?

ממה להתחיל? להיכנס לקמפוס, להתחיל ללמוד, יש לנו מסלולים.

משתתפת: כאשר לומדים, אז עם הזמן מתחילים לראות את כל זה במו עינינו?

לא, את נכנסת ללימוד, ואת נכנסת יחד עם הלימוד לפעולות הפרקטיות, כמו באוניברסיטה. יש לך גם לימוד, הרצאות, ויש לך גם מעבדה.

משתתפת: ומה בסוף המטרה? למה אני צריכה להגיע?

המטרה היא לגלות באיזה עולם את קיימת, סך הכול. לפתוח עיניים, להביא את עצמך לחוש נוסף. במקום חוש של קבלה שבו יש לך חמישה חושים גופניים, הייתי אומר, בהמיים. כמו לכל בהמה, אז את רוכשת גם חוש של השפעה.

משתתפת: אם זאת המטרה שלי, אז אני צריכה כל יום להגיע לקמפוס? כמה שעות אתה ממליץ להקדיש לזה?

אני לא יודע, תבדקי מתי יש קמפוס. לומדים פעם בשבוע בדרך כלל, וכן הלאה.

משתתפת: אני רוצה להפוך את זה לתרגול, ואת כל החיים להקדיש לזה, אז כמה שעות אני צריכה להקדיש לזה?

כמה שיותר, בבקשה, זה לפי הרצון שלך. אבל תתחילי, אחר כך נדבר. בהצלחה לך.

שאלה: רציתי לשאול, מאיפה הביטחון הזה שהקבלה וספרי הזוהר, ומה שכתבו כל המקובלים, זו האמת? מאיפה אתה בטוח שזה זה.

זו האמת, זה נקרא "תורת אמת".

משתתפת: אבל מאיפה אתה יודע שזה בטוח זה. אולי זה משהו אחר שמישהו אחר כתב?

שום דבר לא בטוח. בשום דבר בחיים אדם לא יכול להיות בטוח. אם את מדברת על ביקורת, אז אף אחד, ודאי שלא. כל אחד צריך לבוא ולראות אם זה מתאים או לא מתאים לו, קודם כל. כי חכמת הקבלה, היא מגיעה לאדם שנמצא באיזה משבר. שהוא כבר מבין שהחיים שלו האלו הגשמיים, בהמיים, גופניים, הם לא מספקים אותו.

הוא צריך לדעת יותר. בשביל מה הוא חי, בשביל מה הגוף הזה קיים? יש לו משהו או לא? סתם לחיות ולמות ולהתפרק, או שיש משהו אחר? זאת אומרת, השאלות שלו הם כבר על הנשמה, על הפנימיות. ואז אנשים כאלו הם באים לחכמת הקבלה.

עכשיו אנחנו לומדים בשיעורים שלנו את ה"הקדמה לתלמוד עשר הספירות". שם בעל הסולם כותב, הוא מתחיל, שבעצם אם נשים לבנו לשאלה אחת "מה הטעם בחיים שלנו", בשביל מה חיים? מהות החיים, מטרת החיים. אם השאלות האלה ישנם באדם, אז האנשים האלו הם באים לחכמת הקבלה.

אנשים שעדיין לא נמצאים בשאלות האלה המהותיות על החיים שלהם, הם לא באים. או שהם באים והולכים, כי הם חשבו שזה מיסטיקה, שזה משהו מעניין, ואז הם באים ומיד מסתלקים. ואנשים שאכפת להם לדעת מה באמת אני? יש בי חלק שהוא נצחי, איך אני מגלה אותו, איך אני מתקשר לכוח שהוא למעלה מהגוף שלי? מי מנהל אותי? אלו האנשים שבאים לחכמת הקבלה.

ואנחנו רואים שזה כך. וזה כתוב בכל הספרים. ולכן הרבה באים והרבה עוזבים, ואנחנו שמחים מזה שאנשים לפחות מבררים למה הם שייכים. אבל חוץ מחכמת הקבלה, עכשיו אנחנו מטפלים הרבה בחכמת העיגול, חכמת החיבור, כי אנחנו הגענו למצב שאפילו מי שלא נמשך לדעת מה הטעם בחיי, ואת הכוח עליון שמפעיל אותי. אפילו לא לזה. אלא אנחנו נמצאים במשבר, והפתרון למשבר זה החיבור בינינו, בלי חכמת הקבלה, את זה צריכים ללמוד כולם.

לכן סך הכול כל עם ישראל, ובכלל כל העולם, מתחלקים לשני גופים. אחד שמאוד דואג מה הטעם בחיי, בשביל מה אני חי. והשני, הוא שבכל זאת צריך לחיבור, כי הטבע שכבר מתעגל, מחייב אותנו גם להיות עיגולים דומים. גם כן.

שאלה: לימדו אותי כשהייתי קטן, שהקבלה זה משהו שהוא ממש עמוק, מאוד עמוק, והשאלה שלי היא, איך אתה לוקח את זה כל כך בפשטות ומנסה להחדיר את זה לאנשים שהם כאילו לא הכי? הרי זה עמוק.

כן. איך אני עושה את זה? אני משתדל. אני לומד את חכמת הקבלה משנת 75. למדתי אצל המורה שלי, רב ברוך שלום הלוי אשלג. גרתי לידו, חי, ממש נמצא אתו. אני לומד את זה הרבה שנים. משנת 91 כשהוא נפטר התחלתי ללמד אחריו. איך עושים את זה? כפי שכותבים לנו מקובלים, לפי מה שהם השאירו לנו. לפי מה שהמורה שלי כתב לידי מאמרים, ולימד אותנו, באותה שיטה ממשיכים ללמד. זה הכול.

משתתף: אותי לימדו כשהייתי קטן, שזה משהו שאם נכנסים אליו ממש עמוק, מסוכן לצאת ממנו.

ואפשר להשתגע.

משתתף: אפשר להשתגע.

כן. לכן לא כדאי.

משתתף: אנשים שלא הצליחו לקבל את זה בדרך הנכונה השתגעו.

תמצא לי את אותו בית משוגעים, איפה הם נמצאים. זאת אומרת, צריכים להבדיל בין מה שמדברים על חכמתה קבלה, ומה שהמקובלים בעצמם כך דיברו על חכמת הקבלה, כדי להרחיק אנשים ממנה, עד שנכנסנו לדור שדווקא חייבים לגלות את חכמת הקבלה, וזה בדיוק בא יחד עם שיבת הארץ.

מנחה: אומר על זה הרב קוק, "תתחזק ידידי להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו הימים, שהכול יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה."

תבוא ותלמד איך עושים את זה. יש לך הרבה מקורות מהמקובלים הגדולים שמדברים על כך שאנחנו כבר נמצאים בדור שחייבים את זה לעשות. ההיפך זאת אומרת, עוד מקודם.

שאלה: האם יתכן, שהקדוש ברוך הוא מדבר דרכך אלינו?

גם דרכך.

משתתף: דרכיך, הוא מדבר אלינו?

גם דרכך אני אומר, דרך כל אחד, זאת אומרת, שכל אחד מאתנו הוא בעצם יציר כפיו.

משתתף: יש לי פסוק שיכול לאשר את זה בספר עמוס, "בורא הרים, ויוצר רוח, הוא מגיד לאדם מה שיחו" בספר עמוס.

יפה. תודה. הלומד מילה אחת מחברו, צריך לנהוג בו כרבו.

שאלה: הצפי, שהולך להיות בלגן בעולם ובמיוחד במדינת ישראל. ובזה שאנחנו לומדים קבלה, אנחנו מושכים עלינו אור, ובכך מגנים עלינו מצרות וייסורים. האם הסביבה הקרובה שלנו, המשפחה גם עליה זה יגן, או שאנחנו נראה אותם סובלים?

כל מי שנכנס בעיגול שלך, לכל מי שאתה דואג, אם אתה קשור להמשכת המאור המחזיר למוטב, להביא את הטוב, שזה השפעה ואהבה, אז הם כולם גם כן מוגנים. אבל אנחנו צריכים לראות את הדברים האלה הרבה יותר רחבים, אנחנו לא צריכים לדאוג.

אם אנחנו נתחיל להתקשר בינינו, אנחנו לא צריכים לדאוג שיהיה רע בעולם, העולם הוא גולם, הוא לגמרי תלוי בנו. רק עם ישראל הוא קובע את צורת העולם, כי אנחנו נקראים "ישראל לי ראש". ואם אנחנו נתחבר כל העולם ישמח להתחבר. זה כמו שנאמר בנבואת ישעיהו, שייקחו העמים את בני ישראל על כתפיהם ויביאו אותם לירושלים. ואז נקבל במקום שנאה מכל העמים דווקא חיבור, אהבה, עזרה. לזה הם מחכים בתת ההכרה, ואם אנחנו לא מבצעים את זה, הם לא מרגישים למה, אבל הם מרגישים שנאה אלינו. זה חוק הטבע מפני שבאמת רק אנחנו יכולים להביא את החיבור הנכון לעולם.

שאלה: אני קורא בתורה לא רק 271 דף אני בדרך כלל קורא תורה בהסבר של רמב"ן. האם הרמב"ם והרמב"ן הם מקובלים?

אפשר להגיד, שכל הרבנים הגדולים עד תחילת המאה העשרים הם כולם היו בעלי השגה.

משתתף: מקובלים היו תמיד, במשך אלפיים השנים?

כן, אבל זה היה שביל כזה דק מאוד, לא בעמך אלא הם בעצמם.

משתתף: הרמב"ם הסביר את התורה, כאילו הוא היה בהר סיני ממש.

כן, זה לא ממש, זה לא כאילו.

שאלה: השאלה על מהות החיים זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד, אבל בסופו של דבר זה לא באמת מניע אותי. מניע אותי יותר שזה יעזור לי להסתדר בחיים, להרגיש יותר נוח, והשאלה האם יש סתירה? כי אני מתחיל ללמוד ואני כאילו משקר לעצמי. אני אומר אל תדאג יהיה לך טוב ואז אני יכול ללמוד. זה סוג של שקר?

זה לא שקר. בהתחלה באמת אנשים מגיעים עם השאלה על מהות החיים, "בשביל מה אני חי?" "אני כמו בהמה והחיים זמניים ומה יהיה עוד?" וכולי. מתחילים ללמוד ואז האגו שלהם גדל, ומשפיע המאור המחזיר למוטב, אבל לא מספיק לאגו שבאדם. ואז האדם מתחיל לשאול, "האם אני צריך את זה ללמוד?" "מה יש לי מזה?", "אולי אני עוד צריך להצליח במשהו בחיים". זאת אומרת, מיד מתחילים להיות כמה מכשולים, וזה מה שקרה לך.

הכול בינתיים עובר נכון לפי התוכנית הרגילה, לפי טבע האדם. תמשיך ואתה תראה עד כמה שיש כאילו זמנים לטובה וזמנים לרעה, גם יום וגם לילה, כולם כך מתחלפים. אתה תראה ותתרגל גם לאותם השינויים שקורים בנו, כשאנחנו מתחילים לגלות את הטבע, פנימיות הטבע, ואז תתחיל ליהנות מזה.

שאלה: אני והחברים שלי מאוד אוהבים אותך, ורוצים לעשות מעשה השפעה, נתינה, שאתה תהנה מזה. מה תרצה לקבל מהקבוצה הצעירה של אשדוד?

תאר לעצמך שיש לך הרבה בנים או ילדים, מה אתה רוצה מהם חוץ מזה שהם יצליחו? באמת שום דבר. אני כבר מבוגר, מה אני יכול לרצות בחיים בכלל. את החיים שלי אתם מכירים, איך שזה סביב השעון. אני בכמה ישיבות, כמה שיעורים, כמה צילומים, יש לנו אולפן גדול לצילומים וכל הזמן אני נמצא בעבודה. אני הולך לישון מוקדם, קם בערך בשתיים עשרה בלילה ומתחיל את היום שלי, וככה זה עד שבע שמונה בערב. כל החיים שלי סביב זה. נוסע שבוע בשנה עם אשתי לאיזה מקום סתם ככה ללכת קצת להתאוורר. גם בגילי, מה אני יכול לרצות? אני רוצה לראות שבאמת חכמת הקבלה מתגלה כשיטה לעם ישראל, כתורת ישראל.

אנחנו למדנו היום מאמר על דרך הבעל שם טוב, איך שהוא פתח את לימוד חכמת הקבלה לפני שלוש מאות שנה ומשם צמחו הרבה מאוד מקובלים. וזה מה שאני מקווה שאנחנו עושים, פותחים באמת את החכמה, תורת האמת, "תורת האור" כך קוראים לחכמת הקבלה, ובזה לשבור את כל הסטיגמות עליה, שזה משהו מפחיד.

את הכול כתבו המקובלים ואנחנו גם נראה את זה. ולכן יש לי לקראת השנה החדשה תקווה מאוד גדולה שהיא תהיה מאוד מוצלחת, למרות כל מה שקורה מסביב בכל העולם, ומה שקורה נגד ישראל זה משהו נורא, אני קשור עם התלמידים שלי בצפון אמריקה ובאירופה וממש אין לי מילים.

כל שבוע אני כותב מאמרים שמתרגמים אותם בכמה שפות על המצב בישראל, בעולם, היהודים בין אומות העולם, הפליטים באירופה והכל. ובכל זאת יש לי תקווה שזה ישתנה.

אם תפתח את מה שדיברנו לפני עשר, חמש עשרה שנה, אז עוד לא דיברנו על מרקל או על אובמה, אבל חוץ מהשמות, אתה תראה עד כמה שזה בדיוק מה שקורה היום, ממש כך. ולכן אני רואה עד כמה שהשיטה עובדת ואנחנו יכולים לשנות, אנחנו יכולים לשנות את העולם.

אני מזמין אתכם לכל החוגים שלנו, להרצאות, לשיחות, להשתתף בקמפוסים, וגם בכנס הגדול שיהיה לנו בפברואר. ובכלל תבואו אלינו גם כן. אנחנו עושים כל מיני פעילויות אצלנו במרכז שלנו, ואם תזמינו אותי לכאן אני אשמח לבוא שוב.

רק לברך לשנה החדשה, תאמינו לי זה יותר טוב משאלות ותשובות והכל. חברים שלי חיבוק חם לכולם, שנהיה באמת מיוחדים כמו שעם ישראל צריך להיות ויהיה לנו טוב. תודה רבה.

(סוף ההרצאה)


  1. "הכול צפוי, והרשות נתונה" (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ג', י"ח)

  2. "שובה ישראל עד ה' א-להיך" (הושע י"ד, ב')

  3. "כבהמות נדמו" (תהילים מ"ט, י"ג)