שיעור בוקר 06.03.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ג', חלק י',

עמ' 901, דף תתק"א, אותיות נ"ה-ע'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות" כרך ג', חלק י', עמ' 901, דף תתק"א, אות נ"ה בדברי האר"י.

אות נ"ה

"ונחזור לבאר ענין הפנים והאחורים דיש"ס ותבונה. והנה הפנים שלהם הוא רבוע דהוי"ה דיודי"ן, והוא גימטריא קפ"ד. וזהו פנים דיש"ס. ורבוע דאהי"ה עולה תקמ"ד, והיא פנים דתבונה. ולכן הפנים של יש"ס הוא גימטריא קפ"ד, לרמז כי עי"ז שהוא הפנים שלו, הוא מזדווג עם התבונה, ופוק"ד אותה. וגם גימטריא מקד"ם, להורות כי מה שהיה שם זה למעלה באבא בבחי' אחור, בכאן ביש"ס פנים הנקרא קדם, בסוד אחור וקד"ם צרתני."

אות נ"ו

"וז"ס וישכן מקדם לג"ע, וגם הפנים של התבונה שהוא גימטריא תקמ"ד ה"ס קדמ"ת עדן, להורות, כי למעלה היה זה בבחי' אחור בבינה העליונה, וכאן הוא פנים שהוא קדמ"ת, מלשון אחור וקדם צרתני, כנזכר בזוהר."

אות נ"ז

"והנה כשנצרף ב' שמות האלו יהיו גימטריא תשכ"ח, כי הנה אלו הם אחורים העליונים כנ"ל. ומהם נעשו פנים למטה מהם, ונמצא שיש בהם בחי': בינה הנקרא ס', ובחי' תבונה הנקרא מ' סתומה. והקליפה שכנגד בינה ותבונה, נקרא מ"ס, וזהו הטעם ששר של שכחה נקרא מ"ס. כי אלו השמות, שהם גימטריא תשכ"ח, הם בבינה ותבונה הנקרא מ"ס. ומשם יש שכחה, לפי שהם אחורים, והקליפות הנקרא מ"ס, אוחזין בהם."

אות נ"ח

"וז"ס שאז"ל, אינו דומה שונה פרקו ק' פעמים, לשונה פרקו ק"א פעמים. לפי שעד ק' פעמים יש לו שליטה, כמנין מ"ס, ולא יותר. ואמנם הפנים של או"א, הם עולין גימטריא רג"ל כנזכר, והם גימטריא זכור ומשם בא הזכירה, שהם אותיות זכ"ר י"ה, שהם או"א הנקרא י"ה, לפי ששם אין קליפה נאחזת."

אות נ"ט

"והנה ענין אחורים דתבונה, שביארנו לעיל, כי הם בחי' ק"ך צרופי אלקים ג"כ, כמו שהוא באחורים של בינה. אמנם יש שינוי, כי בבינה לא נתגלו כל הק"ך, רק באחורים של ד''ת שבה לבד, בסוד ד''פ ל' צרופים אבל כאן באחורים של תבונה, מתחילין להתגלות בכל הה' תחתונות שבה מן הגבורה שבה ולמטה, שגם גבורה יש בה שם אלקים. אבל בחסד שבה, אין שם אלקים יכול להתגלות בו עדיין."

אות ס'

"וא"כ, כאן הם מתחלקים לה' חלקים, כנודע, כי כ"ד רצופים מתחילין מאות א' דאלקים, וכ"ד מתחילים מאות ל'. וכ"ד מתחילין מאות ה', וכ"ד מאות י' וכ"ד מאות ם', והנה הם ה"פ כ"ד, נמצא שהם ה' שמות אלקים בה' תחתונות שבה בבחי' אחורים, וכל שם אלקים כולל כל כ"ד צירופים, עד שבה' אלקים יכללו כל הק"ך."

אות ס"א

"והטעם לזה, כי כל שם א' של אלהים, כולל מדרגה א' של כ"ד צירופים, שכולן מתחילין באות א' שלו, וכן כל הה' אלקים. וגם טעם ב'. כי הנה אלו הכ"ד צרופים וגם כללותן הם כ"ה. והנה שם אלקים הוא ה' אותיות, וכל אות כלולה מה', הרי כ"ה, והרי כל כ"ד צרופים נכללין בשם א' דאלקים."

אות ס"ב

"ונמצא, שיש ה' שמות אלקים גימטריא ת"ל. וכאשר תחבר עמה שם בוכ"ו הנ"ל, שהוא חילוף אהי"ה, שהוא שורש דינין, והאחורים האלו הנקרא אלהים, כי גם הוא מתפשט עד התבונה גם כן, ונמצא שו' שמות אלו, הם גימטריא תבונה ע"ה, לרמז שבתבונה זו נכלל שם בוכ"ו, שהוא שורש הדינין, וכל הק"ך צרופי אלהים."

אות ס"ג

"וז"ס, ואם ד"ל הוא ואין ידו משגת, כי התבונה נקראת אם הבנים, היא בחינת ד"ל. שהוא שם הנ"ל, אשר הוא למעלה באחורים של ד"ת דבינה בבחי' ד"פ ל' צרופים הנ"ל, ועתה נתפשט בתבונה גם כן, הנקראת אם הבנים."

אות ס"ד

"* הנה בפרקים שעברו, ביארנו ענין אמא שנחלקת לג' חלקים באופן זה, כי ט' ראשונות של אמא נקראות, בינה עלאה, התבונה היא בחינת מלכות של הבינה, דוגמת רחל שהיא מלכות של ז"א. וזו התבונה נחלקת ג"כ לב' ומחזה ולמטה היא נעשית פרצוף ג', והיא המלכות של זו התבונה הנזכר, וזה הפרצוף הג' של התבונה התחתונה, היא המתלבשת תוך ז"א."

* מבו"ש שער ד' ח"ב פרק י"א.

שאלה: האם בינה מתחלקת לשלושה חלקים?

זה לפי המצב. לג"ר ולז"ת זה בטוח.

תלמיד: שני חלקים עוד אפשר לתפוס, אבל מה זה שהחלק התחתון מתחלק לעוד?

כנראה שלצורך התחתונים.

תלמיד: האם לצורך התחתונים זה לא ז"ת דבינה?

כן, אבל לצורך התחתונים גם ז"ת דבינה יכול להיות שצריכה להתחלק לשניים.

תלמיד: זה מה שאני שואל, איך בינה היא כל כך מורכבת? יש לה גם התחשבנות עם מה שמעליה, גם התחשבנות כלפי עצמה שלא רוצה כלום, וגם התחשבנות כלפי התחתונים, שגם ההתחשבנות הזאת מתחלקת לעוד.

זה מה שמקשר בין תכונות הבורא לתכונות הנברא, הבינה היא באמצע וכוללת את שניהם.

אות ס"ה

"נמצא כל הג' אלו הם פרצוף א' שלם, ונחלק לג' שהיא: בינה, ומלכות ומלכות דמלכות, והכל אחד. גם הם שני בחינות לבד ולכן לא נזכר בזוהר רק בינה ותבונה."

אות ס"ו

"והענין, כי עיקר החילוק הזה, הוא לשנים, שהם בינה ומלכות שבה, אמנם כשחוזר להתחלק פעם אחרת המלכות של זו המלכות, אינה עולה בשם, והכל נקרא תבונה, ונמצא כי לפעמים הוא נקרא הכל בחינה אחת, ולפעמים נקרא שני בחינות, ולפעמים נעשית ג' בחינות, והרי לעיל נתבאר הג' בחינות."

אות ס"ז

"* דע, כי הבינה יש בה פנימיות וחיצוניות, וכן במלכות שלה הנקרא תבונה, יש בה פנימיות וחיצוניות, שאין לך דבר בעולם שאין בו פנימיות וחיצוניות, ואמנם, כדי שלא נאריך הענין, נבאר ענין התבונה ומתבונה תבין את הבינה בהיקש."

* ע"ח ח"א שער או"א פרק ט'.

אות ס"ח

"ונבאר עתה בלבד ענין המלכות דבינה, הנקרא תבונה, ונקרא ה' ראשונה של ההוי"ה הכוללת, הנקרא שם ס"ג, הנה בחי' זו כולה היא שם ס"ג א' שלם, כולל כל ט"ס שבה בפנימיות וחיצוניות."

אות ס"ט

"והנה ג"ר שבה, הם דוגמת ג' פרצופים, והם כח"ב, ונרמזין ביו"ד ה"י דס"ג הכולל. והנה ה"י ראשונה דס"ג היא בינה דתבונה, שהוא הפרצוף הג' דס"ג הכולל, ויש בה ג' ההי"ן: א' נגד ג"ר שבה, וא' נגד ו"ק שבה וא' נגד מלכות שבה."

אות ע'

"ואמנם ה' זו גימטריא ג' ההי"ן, כי יו"ד של המילוי נעשין ב' ההי"ן, והרי הם ג' ההי"ן, לפי שג' קוין יש בצורת ה', לכן ה' ראשונה בג' קוין כח"ב שלה, ולכן ה' זו פשוטה ועיקרית, אך י' של מילוי ה' נחלקת לב' ההי"ן כנ"ל, והם בו"ק שלה: הא' בג' קוין חג"ת שלה, וה' אחרונה בג' קוין נה"י שלה. וכנגדן יש ג' ההין אחרים דחיצוניות."

פירוש אור פנימי לאות ע'

"וכנגדן יש ג' אחרות בחיצוניות: כלומר, באחורים שלה, כמ"ש (לעיל בדף תתצ"ו אות מ"ז). שמאחורים דד' עליונות דבינה, נעשה הפנים דד' עליונות דתבונה. ומאחורים דו"ק דבינה, נעשה הפנים דו"ק דתבונה ע"ש. והנה כן הוא בכל הפרצופים שאין הפרצוף יוצא מבחינת הפנימיות של העליון, דהיינו מבחינת עביות שיש בהמסך דבנינו עצמו, אלא מבחינות החיצוניות דהיינו האחורים דבחינה ההיא, שפירושו, ממדרגה נמוכה מבחינת המסך דעליון. אם המסך דעליון הוא בחי"ג, אין העליון מזדווג לצורך התחתון, אלא במסך דבחי"ב. וכו' עד"ז, וזה נוהג בכל עליון ותחתון. כנ"ל (דף תתצ"ח ד"ה וצריך ע"ש) ומזה תקיש גם כאן בבינה דס"ג, אשר היא כוללת ג"כ ג' ההין מבחינת אחורים שלה, שה' הפשוטה החיצונה, היא בחינת אחורים דד' עליונות, וב' ההין החיצוניות שבמילוי דה' החיצונה, הם האחורים דו"ק שלה, שהם בבחינה נמוכה, מן ג' ההין דפנימיות שלה, שהם קטנות וגדלות דקומת ס"ג דס"ג. ותזכור, שכאן מכנה הרב השם אחורים בשם חיצוניות, אמנם הם ענין אחד, דהיינו להורות, שהם מבחינה נמוכה מעביות דמסך שבבנינה עצמה."

(סוף השיעור)