שיעור בוקר 05.02.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות מהכלי העולמי

קריין: כהקדמה לכנס הגדול שלנו שיתחיל בקרוב, החלטנו להקדיש שני שיעורים לשאלות של הכלי העולמי.

אני מאוד שמח על הזדמנות כזו שאנחנו יכולים לדבר אתכם בלי הקבוצה הישראלית, ובעיקר עם החברים מחו"ל. טוב שקצת התנתקנו ואנחנו יכולים להיות במרחב הווירטואלי. נראה איך אפשר להעביר את השיעורים והשיחות שלנו. נשוחח ונמצא את הקו שאתם אוהבים בבירור הבעיות של המקובלים.

חכמת הקבלה מתגלה לאנושות בהדרגה. היא החלה להתגלות לא מזמן, אף על פי שהיא התגלתה כבר באדם, במקובל הראשון לפני 6000 שנה. אבל בצורה יותר גלויה היא התגלתה דרך אברהם לפני כ-3600 שנה, ואז היא מתגלה בהדרגה, והיום היא עוברת שלב מאוד מעניין בהפצה שלה של היכרות האנושות עם השיטה, כאשר ממומחים בודדים סגורים, היא מתחילה להתפשט ברחבי כל העולם. לכן אנחנו מהווים את המשתתפים והעדים לתהליך מאוד מעניין, כאשר האנושות מתחילה לגלות את מהותה, מהות העולם שבו היא קיימת, והסיבות והתוצאות של קיום השיטה, התכנית של התפתחות האנושות וכן הלאה. כל זה מתחיל להתגלות לנו בהדרגה.

אנשים, לפי מידת התפתחותם ולפי מידת השתתפותם בחיים, מתחלקים לחמש דרגות. כמו הרצון הכללי, כך גם תתי הרצונות שלו מתחלקים לחמש דרגות. לכן ישנם אנשים שלא מעניין אותם שום דבר חוץ מעצמם. ישנם אנשים שמתעניינים בחברה שבה הם חיים, משפחה, חברה וכן הלאה. בהדרגה, ישנם גם אנשים שמתעניינים בעולם, בכדור הארץ, אבל לא מחוצה לו, הם לא רוצים לחדור מעבר לגבולות העולם הזה. ישנם אנשים שחפצים לדעת מה היה בזמנים הקודמים ומה יהיה בעתיד וכן הלאה. וישנם אנשים שמתעניינים במערכת הבריאה הכללית. כלומר עד כמה אנחנו משתתפים ועד כמה מערכת הבריאה קיימת, מהי, איך היא, איך החלקים שלה קשורים אחד לשני. ישנם אנשים שדווקא [מעניין אותם] העיקרון הגלובלי והאינטגראלי של הקשר עם כל חלקי הטבע יחד. באיזה אופן הכול קשור יחד, למה ואיך, בשביל מה, להכיר איך זה תלוי בזה, איך זה משפיע על זה, כל המערכת, כל המבנה הכללי הזה של כל מה שיש, לא רק על העולם שלנו אלא בכלל על כל מה שקיים, ואפילו אי אפשר לתאר את זה.

ישנם אנשים שיש להם רצון כל כך גדול לדבר הזה, שהם ממש לא מוצאים לעצמם מנוח בחיים הרגילים. הם משתדלים להידמות לאחרים, לעסוק ולהתעניין בכל מיני בעיות ארציות, לפעמים הם מצליחים בזה לזמן מה, אבל כעיקרון, ברגע שיש הזדמנות אפילו הקטנה ביותר שהגורל שלהם נותן להם, הם מיד עפים לאיזה מקום. כלומר הם לא יכולים להתעסק בשאלות ארציות, אלא יותר דואגים לשאלות לא רק קוסמיות אלא מעבר לזה, בכלל של הכול, כל מה שאפשר לכלול במילה הזאת הכול. זה אפילו לא הקוסמוס שלנו, לא העולם שלנו, אלא בכלל משהו כולל. ואנשים שהדבר הכולל הזה לא נותן להם מנוח ואוכל אותם מבפנים, מפריע להם, אנשים כאלה מגיעים לחכמת הקבלה. לא בהכרח לכל אחד מהם יש שאלה כזו מקסימאלית, יש גם שאלות יותר קטנות, אבל השאלה היא טיפה מעבר לעולם שלנו. ישנן שאלות בדרגות יותר נמוכות שמעניין אותם לדעת, "במה תלויה הבריאות שלי, במה תלוי הגורל שלי", אז הם הולכים למיסטיקה או לכל מיני שיטות רפואה עממיות וכן הלאה.

כלומר, סביב הקבלה מהדרגה המינימאלית הבהמית עד לדרגה המקסימאלית שהאדם חייב לדעת ולהכיר את כל הבריאה, את כל המערכת בהכרח, איך היא קיימת, איך היא מנוהלת, ישנן דרגות של הרצונות האלה. ולכן רבים מגיעים, מבינים שמדברים כאן על הדרגות הגבוהות ביותר וזה לא בשבילם. יותר מעניין אותם משהו יותר ארצי, משהו יותר קרוב לאדם שזה קבלה לידיעה, אז הם תופסים משהו ויורדים לרמה שלהם. לכן אנחנו לא מעכבים אף אחד. מי שמגיע ומי שעוזב זה עניינו האישי של כל אחד. העיקר שכל אחד ימצא את נקודת האיזון שלו בכל המערכת הזו, בכל דרגות הידיעה האלה של הבריאה, בהתאם לשאלות של הנשמה שלו, כלומר מתוך הרצון הפנימי היסודי שלו. לכן, כך אנחנו מתקיימים.

אני מקווה שלפי איך שאני מדבר, אם עולות לכם שאלות תשאלו אותן מיד ובאותו נושא שאנחנו מדברים בו, נוכל להעמיק ולהרחיב אותו. בבקשה, תשאלו שאלות ובעזרתן אנחנו נרחיב ונעמיק כל חלק של השיחה, שלא יהיה לפניכם רק ראש אחד מדבר. לכן כל אחד יכול לתאר לעצמו איך הוא הגיע לחכמת הקבלה, באיזה אופן זה הביא אותו, וגם על חכמת הקבלה שהוא לומד אתנו, למה הוא יותר נמשך.

שאלה: אני אנסה לפתוח את הנושא הזה. הוא מטריד אותנו במרחב של דוברי הרוסית. יוצא שאנחנו לא יכולים באופן ישיר לדבר על המשימה של הפצה שצריכה להיות, שישראל זה הראש, ושאנחנו צריכים להביא לאיחוד עם ישראל.

כמובן שאתם לא יכולים ולא צריך. זה לא יביא שום תועלת לאף אחד. אנחנו צריכים רק להסביר מה אנחנו נותנים לאדם. אנחנו נותנים לאדם אפשרות לדעת באיזה עולם הוא קיים. לא בעולם הקטן על פני כדור הארץ, אלא אנחנו מבינים כבר היום שהיקום הוא גלובאלי ואנחנו צריכים לגלות את החוקים שלו כדי לקיים אותו בצורה נכונה. חוקי החברה, חוקי העולם, חוקי הטבע וכול זה לקשור יחד למערכת אינטגרלית אחת. ובכלל לא צריך לקשור את זה לישראל.

חכמת הקבלה היא מדע והיא לא נקשרת לאף אחד. זה שיש איזה ניסוי היסטורי, חברתי שנעשה על בבל העתיקה וכך יצא שכאילו זה נקרא "ישראל" והיהודים וכן הלאה, עם התפקיד המיוחד שלהם ועם היחס המיוחד אליהם, כל זה לא צריך בשום פנים ואופן לחשוף, כי זה רק ידחה ויעורר באדם את הדחייה הטבעית שלהם מכול הדבר הזה. אנחנו צריכים לדבר על חכמת החיים, שמגלה לנו באיזה עולם אנחנו חיים ואיך אנחנו יכולים להכיר אותו. ולהכיר אותו זה אומר ללמוד איך לנהל אותו.

שאלה: אני מחפש את הרגעים החזקים שאנחנו יכולים להראות, מה אנחנו יכולים לשתף בגאווה. עלתה מחשבה שאנחנו מומחים בעבודה על היצר הרע, אנחנו באמת כאלה. במהלך 20-25 שנה נלחמים באופן מקצועי דווקא עם הנקודה הזאת, ופה אנחנו יכולים לגלות גם את המפעל שלנו וגם אותנו כמומחים כמו מאלפי חיות, כמה שהוא מאלף יותר, כמה שיש לו יותר התמחות כך הוא מוערך יותר בשוק, הוא יודע איך להיכנס לכלוב, איך לשלוט בחיות.

אולי דרך המסנן הזה נוכל לגלות את עצמנו שאנחנו מסוגלים, פרקטית. כל אדם יכול לעשות את זה, לא תלוי בדת, גזע ומין. יותר ויותר אנשים עכשיו מבינים שהאגו הוא השולט באדם, ואנחנו כבר צברנו הרבה ניסיון.

אתם מבינים בצורה טובה מה עליכם לעשות. מצוין. כמובן שאנחנו צריכים להתאים את חכמת הקבלה לכול אומה, לכול חברה, לכול מדינה וכן הלאה. זו המשימה שלנו, בהחלט. אתה מדבר על הפצה, בוא ניגע בשאלה הזאת. כשאנחנו מדברים על הפצה ועל קבלת האנשים, אז אנחנו צריכים להבין איך להכניס אותם בהדרגה. אתם כבר מבינים בזה, אנחנו במשהו כבר מומחים בזה עם ניסיון.

צריך להבין שאדם שמתחיל ללמוד קבלה לא יודע אילו שאלות לשאול, איך לתפוס את זה בצורה גלובלית. הוא בא, הוא כמו מתחיל, תופס כול מיני פרטים שמובנים לו, ולאחר מכן הוא בכול זאת מגיע לשאלות יותר גלובליות. ובמידה שמתפתח אנחנו צריכים לבנות את תכנית החינוך שלנו, וההתפתחות והלימוד, כך שהיא תתפוס בהדרגה יותר ויותר קשר בין כל חלקי הבריאה.

תראו איך הוא בונה את זה. בכלל, כל המקובלים, איך הם בונים את זה. מהמערכת הראשונה, הקטנה, שזה ד' בחינות ד'אור ישר, ולאחר מכן יותר, ויותר, ויותר עולמות וכול הפרטים שלהם וכן הלאה. כלומר, מתגלה בפניכם המערכת כולה וכול הקשר שלה עם הכול, כלומר שאין אף חלק בבריאה שלא ישתתף במערכת הכללית. לכן אנחנו צריכים לתפוס את זה. שוב אני אומר, היום העולם מגיע למצב שהוא מרגיש את עצמו אינטגרלי וקשור בכול החלקים של דומם, צומח, חי ואדם. האקולוגיה, לוחצת על כולם, והאגו לוחץ על כולם, והשאיפה של כל מיני צמחים וחיות לא ברורה, אנחנו חיים בעולם שהכול כל כך קשור, וכול זה מתחיל איכשהו להתגלות ומביא לנו יותר ויותר בעיות.

לכן אנחנו צריכים להסביר את כל זה למתחילים. המערכת הגלובאלית של העולם, שתתגלה יותר ויותר, תיתן לכול אחד את הביטחון שהוא מבין איפה הוא חי ובשביל מה הוא קיים, שכול הפעולות שלו דרך העשירייה משפיעות מיד על כל הבריאה. כלומר, העשירייה כמערכת מינימאלית של השתוות הצורה לכול דבר, מסוגלת להשפיע על הכול. כלומר יש לך הגה שבעזרתו אתה יכול להשפיע, ולא סתם על העולם שלנו אלא בכלל על כל העולמות, על הכול. אם אתה נמצא בקשר נכון בתוך העשירייה שלך, במידה שאתם קשורים יחד אתם עולים כל פעם לדרגה יותר ויותר גבוהה בהיררכיה של הקשר של כל המערכת, ואתם משפיעים עליה מאותה דרגה שבה אתם נמצאים בקשר ביניכם בתוך העשירייה.

כלומר, אתם מקבלים כאן באמת הגה, הגה בידיים. לכן, את זה אנחנו צריכים להסביר, ואז אנשים יבינו שאנחנו נכנסים כאן למערכת מיוחדת שהיא מהווה מערכת חיה, שהיא קיימת והיא משפיעה על כל העולם, רק שאנחנו, במידה שבה אנחנו לא משתתפים נכון בעשירייה שלנו, אנחנו עדיין לא משתתפים בצורה ברורה בכל מערכת הבריאה, בכל העולמות. אבל חוץ מזה כעיקרון יש 125 מדרגות ועלינו להיכנס למדרגה הראשונה, ובמידה שנתחבר בעשירייה, אנחנו נקבע את המצב שלנו בסולם הזה, ובצורה כזו נעלה.

נתחבר יותר בינינו בעשירייה, נהיה מדרגה יותר גבוהה, נתחבר עוד יותר, נהיה במדרגה עוד יותר גבוהה. וככל שנימצא במדרגה יותר גבוהה באופן אוטומטי נקבל יותר תפיסה של כל מערכת העולמות, ובאותה מידה גם נשפיע עליהם. כלומר בידיים שלכם מתחיל להיווצר עכשיו, מתחיל להתגלות ההגה, שבעזרתו אתם יכולים להנהיג, ימינה, שמאלה.

במידה שאתם מקבלים השפעה מכל חלקי המערכת, אתם יכולים לנהל אותם, ממש כמו במטוס. זה הרבה יותר מאשר לשבת בתוך קופסת ברזל ולנהל אותה, אתם תראו עד כמה כל הרמות, דומם, צומח, חי מדבר שקיימות בכם, וגם הדומם, צומח וחי שקיימים בעשירייה, עד כמה כל חמש הדרגות הן כולן קשורות לתפיסה דרך העשירייה, אבל על ידי כל העשירייה לא על ידי כל אחד בנפרד, ולהשפעה על המערכת כולה ועד כמה דרכה אפשר לנהל את המערכת הזאת. זה שלב שאנחנו צריכים השנה ממש לתפוס, אני מאוד מקווה לזה.

ולכן אני אומר שהעיקר פשוט לעורר בתוך עצמי את ההשתוקקות, את הרצון להשתתף בכל הסכמה הזאת של הבריאה שאני נמצא בתוכה. אני צריך להבין איך היא קשורה ואיך היא נושמת ואיך היא משפיעה עלי ואיך אני משפיע עליה.

דומם, צומח וחי, הדרגות האלה הן פרימיטיביות יחסית, הן פועלות בצורה אינסטינקטיבית ואין שם יותר מידי גילויים. אבל בדרגה האנושית, מי קיים בדרגה הזו? קיימים אנחנו "בני ברוך" וישנן עוד כמה קבוצות קטנות שגם משתוקקות יחסית לפי הדרכים שלהן לגשת לזה, לתפיסה הזאת של הבריאה. וכל אותן הנשמות שכבר עברו את שלבי ההתפתחות שלהן ונמצאות בדרגות אחרות, הן גם מצטרפות וקיימות בכל הנפח הזה. אז אנחנו צריכים לתפוס את כל זה במהלך השנה הקרובה.

שאלה: נגעת עכשיו בשאלה של קשר בתוך העשירייה. אתה יכול אולי לברר את הנושא הזה יותר, מה הקשר הזה ומה הקשר ההדדי שצריך להיבנות בינינו ומהי הצורה הנכונה או לאיזו דוגמה של קשר בעשירייה אנחנו צריכים להשתוקק?

אנחנו לומדים את כל זה בכמה עשרות מאמרי רב"ש, בעיקר במה שהוא הקדיש לו את החיים, מבנה העשירייה, שזה המבנה של השתוות הצורה הקטנה ביותר שלנו למערכת הכללית. זה הדבר העיקרי, להביא את האנושות להשתוות הצורה אל הבורא, ולהשתוות הצורה הבריאה מגיעה מזה שמתחילים לבנות עשירייה, קבוצה. אלה כל החוקים שאנחנו צריכים ללמוד איך להיות בקשר לפיהם, אבל זה לא בכפייה, הכול נעשה מתוך הניסיון.

מה שנעשה בכוח זה שאדם צריך לשים את עצמו בעשירייה, כי הטבע שלנו בהחלט מתנגד לזה. כל אחד מאיתנו ובמיוחד אלה שמגיעים לחכמת הקבלה הם אינדיבידואליסטים גדולים. הם בשום פנים ואופן לא מתארים לעצמם ובכלל לא תיארו לעצמם שהם הולכים לאיזו קבוצה ללמוד יחד עם כולם, להתחבק איתם, להיות בסעודות ובכל זה. הם מסכימים לזה כי זה ברור להם ממה שהם לומדים, לפחות זה, אבל כעיקרון לפי האופי שלהם הם די רחוקים אחד מהשני. אלה לא אנשים שמשתתפים בכל מיני מסיבות בדרך כלל, שמעניין אותם כל הבזאר האנושי הזה, כל החיים המשותפים האלה, אלה אנשים שבתוכם הם די בודדים, מתבודדים.

ולכן כאן צריך ללמוד את שיטת החיבור ממש מאפס ולהבין שבכך אנחנו משתווים למערכת העולמית הגלובלית שקיימת. כל המערכת הגלובלית הזאת קיימת מעשר ספירות וגם אנחנו צריכים להשתוות, להידמות לשלד הזה, למערכת הזאת. והחוקים הם "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" "ואהבת לרעך כמוך", חוקים כאלה כלליים, ולאחר מכן הם כבר מתחלקים, כמו שאנחנו יודעים, לכל מיני תנאים בקבוצה. אבל התנאים בקבוצה הם לא כאלה כלליים, הם יותר מפורטים. מה אני כאישיות צריך לעשות כדי להפסיק להיות אישיות בודדה אלא לכלול בתוכי את כל העשיריה וגם להתכלל בכל העשירייה, כלומר להתמוסס בתוך כל זה.

ואיך האני שלי נשמר בתוך כל זה, אני אדע אחר כך, אני לא יודע עכשיו, וגם מה יהיה עם זה, אבל האני הזה ממש ישנה צורה. האני כמו שהוא היום לא יהיה. אני בהדרגה לא אשמיד אותו אלא אבטל אותו עד למצב שאני פשוט לא אצטרך אותו אלא ארצה שיהיה לי את האני הכללי שבו אני סופג, ממש מוצץ לתוכי את כל העשירייה ובצורה כזו שהיא כולה תתקיים בתוכי. לא שאני מעכל אותה בתוכי כמו איזה תמנון שבולע את הטרף שלו אלא אני כולל אותם בתוכי ואני רוצה להיות מורכב בפנים מתוך הפורמט הזה של העשירייה.

שאלה: למה מקובלים שמרו את חכמת הקבלה נסתרת במשך כל כך הרבה שנים, מה היתה הסיבה?

תסתכל על עצמך, אתה התחלת ללמוד קבלה ואתה לומד כבר לא שנה אחת. איך היה אפשר לגלות לך את כל מה שעוסקת בו חכמת הקבלה? אתה מגיע לכל מדע ובהדרגה מגלים לך אותו. כי צריך ללמוד כל מיני נתונים, צריך בהדרגה לעכל ולסדר אותם, לחוות אותם בפנים, וזה מדובר על המדע הפשוט. ואילו כאן זה מדע שהוא גם כולל את התחושה שבך, כלומר אתה צריך להשתנות בעצמך, אתה צריך להתאים את עצמך לאותו החומר שאתו אתה עובד בצורה רגשית. וכשבהדרגה אתה תתרגל לחומר הזה, אתה תשתנה והחומר הזה יורגש ויעוכל על ידך בצורה אחרת.

כלומר ישנם כאן שלבים מאוד רציניים, מאוד ארוכים של כניסת האדם לתוך חכמת הקבלה וכניסת חכמת הקבלה לתוך האדם. מספרים לך על הבריאה הכללית, זה לא חכמה ומדע שהמציאו אותו אנשים אלא אתה מגלה אותו לפי ותחת הנהגת המקובלים, אלה שכתבו את הספרים או המורים שמלמדים אותך בצורה חיה. אתה מגלה את העולם, אתה מגלה את עצמך, את הרגשות שלך, אתה מתחיל להשתמש בידע שלך כלפי אותו עולם שקיים סביבך, ואתה מתחיל לקרב אותו אליך יותר ויותר ולהרגיש אותו יותר ויותר.

יוצא שזה לוקח זמן, ואי אפשר כאן לדלג. אתה לא יכול לקחת ילד קטן לאיזה מופע בלט קלאסי או לאיזו דרמה או לאיזה ניסוי מדעי או משהו כזה, הוא לא יבין את כל זה. אתה יכול לסחוב אותו איתך, אבל הוא לא יקבל מזה כלום, אולי להיפך, הוא רק ייבהל ויבין את זה לא נכון וכן הלאה.

לכן הבעיה בחכמת הקבלה היא לא רק שהמקובלים לא רוצים לגלות לך את הכול אלא הם כאנשי השיטה האמיתיים, כמתודיסטים, מבינים שזאת הדרך של ההתבשלות הפנימית שלך. והבשלות הפנימית שלך יכולה לקחת עשרים ושלושים שנה, כי אתה מתאים את עצמך למערכת אחרת לגמרי, למערכת שעובדת לפי חוקים אחרים לגמרי מאשר הגוף הבהמי שלך, מאשר העולם הפרימיטיבי התחתון שבו אתה חי. כמו ילד קטן שיוצא מהמיטה שלו או מהחדר הקטן שהיה לו בו את כל העולם הקטן שלו, והוא יוצא לעולם הגדול, ויש שם קשרים אחרים לגמרי, יש שם אנשים זרים ויש שם חוקים וכן הלאה וכן הלאה.

וכאן אתה חייב להתאים את עצמך. כמו בעולם שלנו שיש לנו מחנכים ויש לנו הורים וגם העולם מבין שאנחנו קטנים ומכוון אותנו, יוצר מערכות מיוחדות של התבגרות וכניסה לעולם, כך גם בחכמת הקבלה ושם הרבה יותר קשה. כי בעולם קיימים התכונות והחושים הטבעיים שלך, בחכמת הקבלה אתה עוד צריך לפתח אותם, אתה צריך להיות קשור לעשירייה ודרך העשירייה להיות קשור לעולם ודרך העשירייה הזו אתה מתחיל להתאים את עצמך לעולם העליון. אנחנו רק מתחילים את התהליך הזה, אנחנו בהדרגה מתחילים את היציאה מחדר הילדים הקטן לחצר מה שנקרא, לרחוב, אפילו עוד לא לעולם הגדול, זה מה שאנחנו מתחילים עכשיו לעשות.

שאלה: יש לי עשירייה קבועה נפלאה, אנחנו מתכוננים לשיעור ביחד, חיים בזמן השיעור ביחד, תומכים במהלך היום אחד בשני, ובמקביל יוצא שבמהלך היום אני יוצר עוד קבוצות, עשיריות להפצה, לשרות, אבל אני מרגיש איזו אי נוחות כאילו אני הולך מהאישה למאהבת. איך אני יכול לחיות עם זה נכון, לבנות יחס טוב לעשירייה הקבועה ולחיים הקבועים בעשיריות אחרות, קבוצות אחרות?

אני לא יכול להגיד לך לגבי הליכה מהאישה, אבל ביחס לעשירייה תרגיש בצורה שמחה ועליזה. כי כעיקרון זה אותו דבר, אין שום הבדל בין העשיריות, ממש שום הבדל. נניח שאני מסתכל על אותן עשיריות שנמצאות לפניי, יש לנו ארבעים בערך, ואני לא רואה הבדל, הייתי בשמחה יושב בכל אחת מהן. כל אחת מהן כזו נפלאה בייחודיות שלה, ומדהים עד כמה. אני מסתכל עליהם איך הם מדברים אחד עם השני, באיזה קשר הם נמצאים, איך הם קשורים אחד לשני, וזה מדהים עד כמה כולם שונים. אבל אני הייתי נכלל בשמחה בזאת ובזאת וזה כל כך מפתח, זה ממש טוב כשאדם יכול להיות כלול בכמה עשיריות.

אני מלכתחילה תמכתי בזה שלא יהיו עשיריות קבועות אלא אקראיות. אבל העניין הוא שאני מבין אותם ובינתיים הם מרגישים את עצמם הרבה יותר טוב שהם נמצאים בעשיריות קבועות. בכל אחד מהאנשים נוצרת מערכת פנימית, וברגע שיהיה בו המודל הפנימי של העשירייה הוא יוכל למלא את המודל הזה מקשר עם אנשים אחרים, ששייכים כמובן לתנועה שלנו, והוא לא ירגיש את האנשים אלא ירגיש את הפרמטרים שלהם, את המהות הפנימית שלהם, והם ימלאו את אותה עשירייה שיש בתוכו.

כלומר פה יהיו עשרה מקומות ריקים והוא את עשרת המקומות הריקים האלה ימלא מההתרשמות מזה ומזה באותו מעגל שבו הוא נמצא. יהיה לו מעניין, זה ייתן לו תפיסה הרבה יותר מלאה והרבה יותר רחבה של כל הנשמה. הרי נבראה כזאת נשמה שהיא לא כעשירייה אחת פרימיטיבית, אלא יש הרבה עשיריות וכל אחת נכנסת אחת לתוך השנייה. וכשאנחנו נתחיל לחדור פנימה לתוך הקשר הרוחני בינינו בעשירייה, נתחיל להבין שחסר, חסר לי. חסר לי בעצם יותר. הייתי איכשהו רוצה לפרק אותה בצורה פרקטלית ואין את זה, אני לא מרגיש.

לכן אהיה חייב להבין שכל הבריאה צריכה להיות כלולה מכמות גדולה של עשיריות. כלומר ספירות שמתפרקות לספירות ועוד לספירות או להיפך, מתאספות לפרצופים ועוד פרצופים וכן הלאה וכן הלאה, עד לעשירייה אחת שלמה.

אבל העשירייה השלמה הזו, שהיא מושגת בעולם אין סוף, היא כוללת בתוכה כמות אינסופית של עשיריות, כי מכל עשירייה אתה תספוג בסופו של דבר דרכה, דרך כולם, מכולם, אין ספור תחושות.

שאלה: האם אפשר להתעשר גם מאנשים שלא לומדים את חכמת הקבלה?

אנשים שלא לומדים קבלה כעיקרון אי אפשר לקחת מהם כלום. אנחנו נראה את זה אחר כך. אפשר להתעשר מהם בכך שיש להם רצון אבל הרצון הזה לא יכול להיות ממומש בהם, אלא אם אתה לוקח את הרצון שלהם, סופג אותו בתוכך, מעלה אותו, אתה בונה מהם את העשירייה הרוחנית כשאתה לא כולל אותם בזה.

תלמיד: כי העולם בנוי כך שהאדם נמצא רוב היום דווקא עם אנשים כאלה?

זה לא חשוב, זה בינתיים. העולם יגיע מהר מאוד למצב שיהיה לאנשים צורך להיות קשורים אחד עם השני, להיות קשורים כך שכולם בכל זמן ביניהם מרגישים את עצמם קשורים אחד עם השני ובעשיריות. וזה לא בהכרח עשירייה שהם עשרה אנשים, אלא הם ירגישו שבכל מצב כזה, בכל צירוף כזה, לפי כל חוק של קומבינטוריקה, אתה תמצא שאתה כלול בתוך העשירייה. ככה המערכת הזאת בנויה. עכשיו נראה לנו שהיא שבורה ואין שום דבר כזה, אבל ברגע שכל זה יתחיל להתעורר יותר ויותר, דרך הקשר הגלובלי הזה יתגלה שאנחנו נמצאים בעשיריות, ואין אדם אלא הוא נמצא תמיד בכל מיני קשרים אחרים.

תלמיד: האם אדם ירגיש את המודל הזה בתוכו?

כן, הוא ירגיש את זה בכל העולם.

תלמיד: כי יהיו סביבו בעבודה ובכל מקום איזה אנשים שחושבים כמוהו?

בכל מצב הוא ירגיש את עצמו בעשירייה, בעשירייה הזאת או בשניה או בשלישית או ברביעית, כמו שהיום בכל רגע משתנה בך משהו, כל מיני שינויים בראש ובלב, הרי בכל רגע הם מתרחשים. ולמה הם מתרחשים? כי אתה עובר מעשירייה לעשירייה. אתה עדיין לא מרגיש את זה, אבל אתה תתחיל לגלות.

אז בכדי להתחיל לגלות את זה כמה שיותר מהר, אנחנו הולכים לזה בדרך מכאנית, אנחנו כוללים את עצמנו בעשיריות, בונים עשיריות, מבטלים את עצמנו כלפי עשרה, מתכללים בתוכם, כוללים אותם בפנים, למעלה למטה וכן הלאה, אבל זה בעצם רק בכדי להתקרב כמה שיותר מהר למצב שנמצא באמת, שאנחנו צריכים להתכלל בתוכו.

תלמיד: האם כדאי לנו אחרי מה שאמרת, להיות לפחות בכנסים בעשיריות אקראיות כדי להתעשר?

אנחנו צריכים לחשוב איך להתקרב באופן מקסימאלי אחד עם השני. יש לנו עדיין בעיות בעשיריות עצמן ולא בערבוב המקסימאלי ביניהן. אנחנו חייבים להרגיש עכשיו שאני נמצא איתם ויחד איתם אני יכול לתאר נכון את העשירייה, זו עדיין המשימה שלנו. אני עוד לא רואה שאנחנו עלינו לדרגה שכשאני אומר ''אני'' אז אני מתכוון לעשירייה שלי, עדיין זה לא קיים. בואו בינתיים לא נערבב את האנשים, בואו נעשה כך שהם יתקרבו באופן מקסימאלי והם ייווכחו לדעת שעשירייה היא יחידה רוחנית.

שאלה: איך אנחנו הכלי העולמי יכולים להתכלל בהפצה בישראל. אולי אנחנו יכולים לעשות איזו פרסומת מכוונת ברשת שלנו, איך אנחנו צריכים להיות כלולים בהפצה בארץ?

אני רואה שיש בכם פוטנציאל מאוד גדול ואני לא רואה לצערי אצלנו אפשרויות כאלה. אנשים שהיו יכולים לחבר את הפוטנציאל האדיר של ההפצה שלכם אלינו, זה ממש הכרחי. אני חושב שפשוט צריך לפנות לאנשים שלנו שאיתם אתם נמצאים בקשר קבוע, ולבקש מהם את אותן צורות הפרסום שאנחנו מפיצים בכל רגע ולעזור לנו בכל אותן הרשתות שאנחנו נמצאים ובוחרים כדי להפיץ שם בצורה מכוונת, או לקהל המקומי או לקהל העולמי. אבל לשם כך אתם צריכים פשוט להיות בקשר עם המפיצים שלנו. זה היה ממש נהדר אם הייתם עושים את זה, תנסו ללחוץ עליהם, תנסו לקבל מהם אותן הצורות שאנחנו צריכים להפיץ, וזו תהיה עזרה גדולה לכולנו.

שאלה: כבר הרבה זמן אנחנו מדברים על איחוד בעשיריות וכן הלאה. היום בתחילת השיעור שמעתי שאמרת שאנחנו צריכים להתחבר בעשירייה במטרה לשלוט במערכת הבריאה. אתה יכול להגיד עוד פעם מה זה ''חיבור בתוך העשירייה במטרה לשלוט בבריאה''?

זה מאוד פשוט, כי עשירייה או הבריאה כולה זה אותו הדבר, או במידה קטנה או במידה גדולה. אבל מה שאנחנו עושים בתוך העשירייה משפיע במידת השתוות הצורה על כל הבריאה. כלומר אם בעשירייה אנחנו יכולים איכשהו לדמות את עצמנו לאותם החוקים שקיימים בבריאה הכללית, חוקים של השפעה או הקשר ההדדי, איך שאנחנו עם האגו שלנו משתדלים לממש את החוקים הללו, אז אנחנו משתדלים להשפיע ומשפיעים על הבריאה כולה.

ודווקא בזה שאנחנו קטנים וחלשים ומתחילים, אנחנו משפיעים בצורה מאוד חזקה. וכמה שאנחנו נגדל יותר ויותר אז אולי יראה לנו שאנחנו משפיעים יותר אבל באמת מצד אחד אנחנו נשפיע יותר, ומצד שני נשפיע פחות, כמו ילד קטן בעולם שלנו שההשפעה שלו על העולם היא קטנה בכוח אבל גדולה בעצם השפעתה, כי יש כלפיו יותר תשומת לב מאשר כלפי אדם מבוגר.

ולכן בשתי הצורות האלה, כוח ההשפעה ואיכות ההשפעה, אנחנו משפיעים על הבריאה. באיכות אנחנו משפיעים בהרבה ובכוח אנחנו משפיעים מעט, ואחר כך זה ישתנה. וזה בדיוק כמו שילדים קטנים משפיעים על העולם, שהעולם חייב להקשיב להם ולעשות משהו בשבילם ולכלול אותם, והם מהווים את החלק המרכזי שלו, העתיד שלו, כי אנחנו מדברים על העולמות הרוחניים ולא על העולם האגואיסטי שלנו.

שאלה: אם להשתמש בתאוריית השליטה הקלאסית, בשביל שאני אשלוט במערכת אני חייב לבחור מאפיינים של המערכת, ואם בתוך העשירייה אני יוצר שינויים קונקרטיים אז תהיה תנועה מסוימת בתוך המערכת הכללית.

האם בזמן איחוד בעשירייה אנחנו צריכים לפתוח את עצמנו ולשים לב לא רק לחיבור בעשירייה אלא גם למה שקורה במערכת הכללית?

בינתיים אנחנו לא משפיעים על המערכת הכללית, אנחנו לא דומים לה, אנחנו משתדלים כמו ילד קטן להידמות למערכת הזו אבל בינתיים לא יכולים לראות תוצאות כי אנחנו רק לומדים איך להיות דומים למערכת.

זה כמו ילד שעדיין יושב במיטה שלו או כבר זוחל מפינה לפינה בחדר שלו, אבל הוא עדיין לא יוצא לעולם הגדול, הוא עדיין לא למד להיות בקשר נכון עימו, להשפיע עליו וכן הלאה. אנחנו עוברים את השלבים האלה.

אבל כעיקרון אני מקווה שבמהלך השנה הקרובה אנחנו נצליח, זה מאוד קרוב, הקצב הוא לא רע, ואנחנו נראה איך אנחנו משפיעים על העולם ואת תגובת העולם על עצמנו והקשר הזה בינינו לבין העולם יתגלה.

שאלה: האם בעולם החיצון הסובב אותנו יש איזה מאפיין שהיינו יכולים לשים לב אליו כי הוא קשור באופן מסוים להתקרבות לעשירייה?

אני לא יכול להגיד כי אנחנו מדברים על אותם מעשים שעדיין לא קרו בעולם שלנו אף פעם, אנחנו הראשונים, אנחנו החלוצים בעולם שמתחילים מלמטה למעלה לתקן את העולם ולנהל את העולם, לשנות אותו, לשפר אותו. לכן אם אני מדבר על משהו, זה בצורה מאוד כזו מוגבלת וזעירה.

ואתה שואל באילו דרגות תהיה התגובה בעולם שלנו, האם בדרגת הטבע הדומם נראה שהוא נרגע מבחינת האקולוגיה, מזג האוויר וכן הלאה, או שנראה יותר תוצאות בחברה האנושית, כשהתוצאה תהיה יותר התקרבות עם אנשים, איזון בין חברות, יותר שפע במדינות ובמדינות שונות זה יכול להיות שונה, לפי מדינות שאנחנו פועלים בהן או לא פועלים בהן, אנחנו נרגיש את זה.

אני חושב שזה יהיה גילוי בכל הרמות, אבל איפה אנחנו נגלה את זה יותר מהר, לי נראה שאנחנו נגלה את זה הכי מהר בדרגות החברתיות, כי החברה היא יותר דינמית ויותר קרובה אלינו. כלומר האותות שבה הם הרבה יותר רציניים וחזקים וחדים, כך נראה לי. יחד נשתתף בניסוי הזה ויחד נראה מה התוצאה.

שאלה: שאלה על כיוון בהפצה. בשיעורים התחלנו לדבר על הפצה של גישה יותר אינטגרלית, על צורך לאיחוד. כשאנחנו בעצמנו משתדלים להתחבר אנחנו מגלים דחייה, מגלים יצר הרע. במה זה יהיה שונה באנשים שאנחנו מפיצים להם את זה בלי המילה ''קבלה''? האם זה יגלה בהם אותם הדברים אם נפיץ להם רק את הצורך באיחוד וכמה זה טוב? האם הם יגלו את היצר הרע או לא?

בסופו של דבר זה יתגלה בכולם, כי אנחנו מדברים על העולם האינטגרלי שבו הכול מתערבב. ולכן הרצונות הקטנים ביותר יהיו קשורים בכל זאת במערכת אחת, בעשירייה אחת, כי כל העשיריות מתערבבות אחת עם השנייה וגם הרצונות הקטנים ביותר יתכללו בעשיריות גדולות.

בסופו של דבר, לא ידוע מתי זה יקרה, היום או עוד בעוד חמישים שנה, יצא כך שלכולם תהיה השגה משותפת של הבורא אבל בכל זאת היא תישאר אישית, כל אחד בתוך עצמו. וזוהי סיבת השבירה של הרצון הכללי, ותיקון כזה ארוך ומיגע, כדי שיצאו ויתהוו אפשרויות גדולות להשגה אישית ובו זמנית השגה אינטגרלית.

כי למשל דרגת חי, היא משיגה את הכול בצורה אינטגרלית, היא לא מתעניינת בכל מיני פרטים וקשרים. זה לא מעניין, אלא מה שמעניין זו התוצאה הסופית. ואותנו יותר מעניינת לא התוצאה הסופית אלא הקשר בין כל החלקים, באיזה אופן הם נמצאים בקשר אחד עם השני, עד כמה הם משפיעים זה על זה במכניקה הכללית הזאת.

זה לא מעניין אותך כך פשוט לעבור לעולם האידאלי. אתה כמובן היית רוצה את זה אבל כעיקרון הרצון שלך הוא להרגיש איך העולם הזה קשור בחלקיו, איך הוא עובד, איך הקשרים, איך החלקים בו משפיעים אחד על השני. אתה היית רוצה מתוך הדיפרנציאציה להשיג את האינטגרציה, זה מאוד חשוב. כי דווקא זה נותן את השגת הבורא של כל המערכת.

לכן התכללות הדרגתית של הרצונות הקטנים של האדם הקטן, זה ייתן לו אפשרות להשתתף, אבל בסופו של דבר כולם משיגים את הכול. השאלה היא רק האם הרצון הבסיסי שלו הוא כזה גדול ולכן הוא משיג את זה, או שהרצון הבסיסי שלו הוא קטן והוא נדבק לרצונות האחרים והתחבר איתם והוא משיג גם את הרצון הכללי, זה ההבדל.

אבל זה יכול להיות כמו ההבדל בעולם שלנו בין אישה שיושבת לנהוג באוטו ויודעת איפה ההגה ואיפה הגז ואיפה הבלם וכך היא מנהלת, היא לא יודעת יותר כלום, לבין מומחה רציני שיושב ומבין את הכול ומכיר את הכול. כלומר שניהם מנהלים אבל אחד מנהל שמבין לעומק איפה הוא יושב ובמה עובד ואיך הכול פועל. והיא יודעת איך ללחוץ על שתי דוושות ואיך לסובב את ההגה. אולי הייתי אומר את זה כך.

שאלה: באחד משיעורי הבוקר אמרת שאנחנו צריכים כמו בחורה שלמדה שנתיים שעומדת בפני ילדים בכיתה ומסבירה להם את יתרונות החיבור, והכוונה היא שאנחנו צריכים שיטה. האם אנחנו יכולים מצד ההורים לדרוש מהמומחים את הרצון שהשיטה הזאת תופיע?

יפה מאוד, אתה הבנת אותי יפה מאוד. בחורות עם שנתיים השכלה בהוראה אנחנו לא צריכים. אבל בעיקרון בחורים ובחורות עם החינוך שלנו דווקא בשביל ילדים מה שנקרא אנחנו כן צריכים. בשביל שתהיה אפשרות לפנות לכל אדם בדרגתו וללמד אותו בצורה רכה את כל החכמות הקטנות שיש לחכמת הקבלה להציע לעולם, אנחנו כן צריכים את זה.

אנחנו צריכים הפצה רחבה. פעם נפגשתי עם מוציא לאור גדול מאוד אמריקאי, הוצאה בשם ליברטי והכרתי אותם אישית, וכשבאתי אליהם אמרתי שאני רוצה רב מכר. הם הסתכלו על הכתבים שלי ואמרו לי "אנחנו נוציא את זה לאור, נעשה את זה, זה מעניין, זה מאוד מעניין. רב מכר מזה לא יהיה, כי זה לא לכולם. רב מכר זה הכי נמוך, זה הכי לכולם, רק דבר כזה יכול להיות רב מכר".

אנחנו צריכים במקביל למה שאנחנו עושים, גם לפרק את חכמת הקבלה לשלבים. וודאי שבדרגה הנמוכה ביותר אנחנו כן צריכים בחורות עם שנתיים ניסיון בהוראה לילדים, באופן מטאפורי. אבל אנחנו כן צריכים את זה. כלומר אנחנו כן צריכים להגיש קבלה בכל דרגה. יש לנו את זה כבר, אנחנו כבר יוצרים את זה בקורסים שלנו, זה כבר ישנו, אבל וודאי שאנחנו צריכים לפתח את זה יותר ויותר, בגדול עד למצב של רב מכר, תלוי איך אתה כותב את זה.

אם אנחנו מדברים נניח על מה שחכמת הקבלה אומרת, תאר לעצמך אם היינו בכזאת דרגה גדולה, גבוהה, של יכולת לתאר מה שיש לנו, נגיד כמו האחים סטרוגצקי. מי שהיה חי ברוסיה הוא יודע, הוא קרא את הספרים שלהם. הם אנשים גדולים שהצליחו לתאר כאלו מצבים פנימיים של החברה, של ההתפתחות שלה, של בעיות החברה, שאני באמת לא חושב שיש בימינו כאלה שהיו יכולים לכתוב טוב יותר. כאלה אנשים אנחנו צריכים אם זה היה אפשרי.

שאלה: שאלה לגבי הפצה. אתמול בשיעור דיברנו בעיקר על הפצה בישראל והפצה רחבה בגרוזיה. אני סך הכול נמצא כאן חודש, אפילו פחות, אבל עד כמה שנכללתי בקבוצה, עד כמה שאני מרגיש אני הבנתי שמה שמונע מאיתנו הפצה רחבה והוצאה לאור של רבי המכר זה שגרוזיה זו מדינה נוצרית דתית.

לא, זה לא נכון. קודם כל אם אתה רק חודש אצלנו, אני לא חושב שאתה צריך לחשוב על דברים כאלה, זה לא שייך לצעירים, נדבר על זה עוד שלוש שנים, עוד חמש שנים, וזה בטוח לא בשבילך, זה א'. ב', אם אני פונה, זה לקהל המקומי, לא לקהל מחו"ל. וודאי שהחבר'ה שנמצאים מסביב לעולם מבינים את זה והם יודעים להתאים את מה שאני אומר לתנאים המקומיים שלהם. אבל אתה בשום פנים ואופן אל תקפוץ, אתה צריך ללמוד את חכמת הקבלה ואחרי הרבה הרבה חודשים נתחיל לדבר. אני מבין את ההתלהבות שלך, אבל דווקא היא יכולה להפריע לך. ואם אתה תזיק לקבלה, אתה תזיק לעצמך להרבה שנים, לכן הכי טוב תלמד מה שאנחנו לומדים בשיעורים ולא יותר מזה.

שאלה: מה אנחנו צריכים להרגיש, קודם חיסרון של הבורא או חיסרון של החברים?

אין תשובה. זה יכול להיות גם זה וגם זה. אני אסביר לך בגדול. אנחנו צריכים להגיע לדבקות עם הבורא, כלומר חיבור מוחלט עם תכונת ההשפעה. להגיע לזה אנחנו יכולים רק דרך קבוצה. אז בהתחלה אני צריך באופן שלם להתחבר עם העשירייה. הלאה, איך להתחבר עם העשירייה? אני יכול לעשות את זה רק אם אני דורש מהבורא שייתן לי את תכונת החיבור, חסדים, שהוא ישפיע עליי באור מקיף שבעזרתו אני אוכל להתחבר איתם. אז אני מנצל את הבורא בשביל להתחבר עם החברים, אני מתחבר עם החברים בשביל אחרי זה להתחבר עם הבורא, והמשולש הזה תמיד קיים.

לכן השאלה שלך נשארת שאלה. אתה צריך לפעול גם כך וגם כך. להשתמש בעשירייה בשביל להגיע לדבקות עם הבורא, בשביל לתת לו נחת רוח לעבוד את הבורא. מצד שני להתחבר בעשירייה, בשביל זה אתה צריך לפנות לבורא, להשתמש בו בשביל שיהיה לך כוח להתחבר עם העשירייה. ובמשולש הזה אתה כל הזמן צריך להסתובב. הכי חשוב בשבילנו עכשיו זה מאהבת החברים להגיע לאהבת הבורא. לכן תשתמש בבורא בשביל להגיע לאהבת החברים, ומהם, מהדבר הגבוה ביותר שתוכל להשיג, מהאיחוד הזה, חיבור שנקרא אהבה, כשאתם תהיו כלולים ברצון אחד, בכוונה אחת, אז אתה כבר תשתוקק אל הבורא יחד איתם כאחד שלם.

שאלה: בהפצה יש כל מיני עניינים וקשה לגעת בחלק מהם. אמרת שעדיף שאנשים חדשים לא ישתתפו בינתיים, אבל אנחנו רואים שבכל מיני פרויקטים שאנשים שרק סיימו את ה-MAC מ"ק וכבר נמצאים שנה שנתיים שלוש, יש בהם ממש ערך, והם באים במגע עם אנשים חדשים וזה מאוד טוב. לפעמים בשיעור אנחנו חותכים את אותם אנשים שלא מהווים את החלק המרכזי בעשירייה, בכל המסגרת. באיזה אופן צריך למצוא את המקום של האנשים האלה שהמסלולים האלה יתגלו ויתפתחו? כי לאנשים האלה יש רצון גדול לתת ערך מוסף. מה אתה חושב?

זאת בעיה של כל חברה. אנחנו נמצאים בחברה תחרותית, כל אחד דוחף את האחרים במרפקים בשביל להתקדם. וכל עוד אנחנו קיימים בתכונה הזאת אנחנו צריכים לפעול כך. רק עלינו להבין בשביל מה, למען מה. אבל התחרות צריכה להיות. אם האדם לא נדחף קדימה, זה אומר שהוא גם לא יידחף, לא ייצא, זה אומר שהוא לא יגיע למקום טוב, זה אומר שהוא לא יהיה רציני בהפצה וכן הלאה. לכן אל תרחם על אנשים שיכולים לשבת שנים בצד ולשמוע בשקט. בשבילם זה המצב הנינוח ביותר, כי אנחנו אגואיסטיים, כל אחד נמצא בדרגתו, כל אחד לוקח בחשבון את כל התכונות שלו, האפשרויות שלו וכן הלאה, אז לא צריך לדאוג לאלה שיושבים ושותקים. שותקים אז שישתקו. ומי שצועק, שיצעק. אנחנו נחתוך את זה הצועק, לפעמים ניתן אפשרות לשותק למלמל משהו, אבל בגדול זה תלוי באדם.

אתה לא יכול לעשות פה כלום, אתה לא יכול להשתיק את אלה שמדברים חזק ואז כל אלו שמסוגלים ללחוש יתחילו פתאום לפטפט. הדבר היחיד שאני ממליץ, ואולי זאת עצה מאוחרת, אולי כבר עשיתם משהו בנידון, אתם צריכים לעשות כזה לקט, אוסף, שיהיו שם כל מיני תבניות כאלה מה צריך להגיד, מה אפשר להגיד לאנשים שלא נמצאים בחכמת הקבלה, עשרים, שלושים, אולי חמישים עמודים עם כל מיני סיפורים, דוגמאות, מצבים קבועים שזה כך וזה כך וכל מיני שאלות ותשובות תואמות. בקיצור זה צריך להיות מאוד מדויק, כמו עלון להפצה, כמו המפיץ העממי, היה דבר כזה בזמני. אז לא יהיו בעיות, כי זה מה שאתה מציע לאנשים שיוצאים לדבר עם אנשים זרים. שיצאו, שידברו, אבל במסגרת העלון הזה שלאט לאט תשפרו, תרחיבו. זה מה שאני יכול להגיד.

שאלה: איך אנחנו משפיעים על החיסרון של אומות העולם? איך לעבוד נכון שבאנשים אחרים יתעורר חיסרון לחיבור?

עכשיו אנחנו משפיעים על הרצון של אומות העולם באופן מאוד מאוד לא מערכתי. ברגע שיהיו לנו עשיריות רציניות שבאמת יהוו כוח רוחני מינימלי, אנחנו נתחיל לפעול על המערכת של עשירייה על עשירייה.

תבינו, הכול מורכב מכאלה מעגלים, כמו מאטומים. הכול מורכב מכאלו יחידות אלמנטריות שנקראות עשירייה, ה-ו-י-ה. פחות ממנה לא יכול להיות, כי אז לא קיים רצון והאור שברא אותו. הוא יכול לבנות אותו רק דרך ארבע בחינות של אור ישר, החל משורש ונגמר בד'. אז אין פה לאן לברוח מזה. זה המבנה של המערכת. אם אנחנו נהייה בעשיריות הרציניות שלנו, נוכל להשפיע באופן רציני על המערכת ואנחנו נרגיש איך אנחנו משפיעים עליה.

שאלה: אנחנו נמצאים בעבודה תמידית, איך אתה רואה את החיסרון שלנו? מה באמת חסר לנו להגיע לעשיריות הרציניות האלה? אולי איזה מאמץ אימפולסיבי או התקפה בעבודה פנימית או במאמצים חיצוניים. מה צריך להוסיף בעבודה בעשיריות כדי להגיע לאותו מצב של עשיריות שעליהם אתה מדבר?

אנחנו הרי משתנים, בכל זאת אנחנו משתנים, אתה לא יכול להגיד. אני רואה לפי החומר שאני שופך מולכם, באיזה סדר הוא הולך, זה הרי לא חומר מקרי, איך אנחנו אוספים אותו, איך אנחנו צוברים אותו, מכינים אותו לכל שיעור, איך אנחנו עוברים בכל שיעור עוד שלב ועוד שלב. אני רואה איך אני מעצב מחשבות מסוימות שלי בטוויטר, אני כותב בטוויטר בעצמי, אף אחד לא כותב לי את מה שאני כותב שם, רק אני, אז אני רואה שזה כן מתקדם. עשיריות מתעצבות בצורה לא רעה בכלל.

אני רואה איך ההשתתפות של החברים בעשירייה. בהתחלה זה היה בכפייה. אחרי זה הם התחילו להבין שאין מה לעשות, צריך לעשות משהו, כי באמת צריך. ועכשיו הם עושים את זה לא רק כי צריך, אלא כי הם מרגישים, הם מרגישים את זה בצורה אגואיסטית, שדרך העשירייה מתחילים לתפוס משהו. הם מתחילים להבין שדרכה יגיע אליהם כוח הישועה, הגאולה, כוח הגילוי. כל הרוחני, כל ההתפעלות, כל הרצונות, כל ההארות יגיעו דרך העשירייה, אז הם מתחילים להתייחס לעשירייה הזאת כבר כמשהו יקר. בקיצור, זה היחס שאני רואה, זה היחס שיוצא מהם כבר. לפחות באלה שיושבים מולי, אין באף אחד מהם איזה יחס אדיש כלפי העשירייה. הוא בכל זאת כבר מתחיל להבין שדרכה תבוא אליו הגאולה.

התנועה ישנה, היא טובה מאוד. יש לנו עכשיו שני כנסים. אחד במדבר, וזה באמת מדבר, זה בין הבדואים. אנחנו נוסעים למחנה של בדואים, ושם באמצע המחנה, באיזה מקום מגודר משלנו אנחנו עושים כנס. המקום עצמו מעניין, יהיה גשם במדבר, ולנו תמיד יש מזל בעניין הזה, זה תמיד או הצפות או שריפות. בקיצור, אני מקווה שהכנס הזה יהיה לא רע בכלל, אני מקווה שאנחנו נשדר ואני ושאתם תשתתפו בכנס. הוא יהיה בשישי שבת, בשביל שתהיה לכם אפשרות להיות איתנו. ואחרי כמה ימים יהיה כבר כנס פה בארץ, הכנס הגדול שגם ישודר. בקיצור, או שאתם תהיו פה איתנו או שאתם תקבלו שידור, אבל אני לא חושב שאתם תפסידו הרבה, אלו שלא מסוגלים להגיע, ושתראו את השידור.

אם תהיו בתוך העשירייה, אם ברצינות תרצו להיכנס ולהתכלל, אז זו תהיה קפיצה גדולה, כמו שהייתה קפיצה גדולה פעם בסין. נקווה שתהיה מוצלחת יותר הפעם.

שאלה: אנחנו שומעים על עבודה בעשירייה, אבל מצד שני התלמידים שלך כעבור עשר שנים מתחילים לשמוע משהו על עבודה בעשירייה.

בסדר, אבל בזמננו זה כבר לא ככה, זה יותר מהר. העניין הוא שאנחנו הצלחנו לארגן עשירייה אחרי חמש עשרה שנה. כלומר הקבוצה התחילה בשנת 1995 נניח, ורק בשנת 2010 התחלנו לעשות עשיריות. זה היה בלתי אפשרי לעשות את זה לפני כן, אנשים לא הרגישו ממש בזה שום צורך, הם לא היו מותאמים לזה. אבל היום כשאנשים באים, הם באים כבר על בסיס שונה והם באים בעצמם שונים. כי הזמן משנה אנשים.

אז היום הזמן מתקצר. אתה רואה באיזו תדירות משתנים האירועים בעולם בכלל, איך האנושות מתקדמת. אומרים לי פה שהאנשים שבאים אלינו כבר אחרי שנה נכנסים לתוך עשירייה. אז תראה מה זה, מה שאנחנו היינו צריכים חמש עשר שנה, היום זה אחרי שנה. וכל זה הודות לכם, הודות לאלה שכבר הרבה שנים קיימים. גם היום לא קל להם, לאנשים האלה, ולאנשים חדשים זה דווקא כן קל. זה כמו הזקנים, שמסוגלים בקושי לתפוס כל מיני חכמות חדשות, מחשבים וטלפונים, קשה להם, ולאנשים הצעירים זה יותר קל. אני מסתכל על הנכד שלי, הוא עושה הכול בשנייה ואני עם הטלפון שלי שעות יושב, לא מבין. אז הדור חדש. זה הכול.

תלמיד: אני רואה על עצמי את היחס לחברים, רק אחרי עשר שנים אני מתחיל להבין עד כמה אני צריך להתייחס אליהם בעדינות, ועד כמה אני מעריך אותם. ואנשים שמגיעים, הם אומרים, אני שמעתי מהרב כך וכך, עד כמה יש להם הכרח ועד כמה הם שומעים אותך נכון ואיזה יחס לחברים צריך להיות.

הם לא צריכים עשר שנים בשביל זה. מה שאתם עברתם, הם מקבלים מכם באופן אוטומטי. כמו דור חדש בעולמנו, מקבל מהדור הקודם. אני הייתי צריך להמציא את הטלפון הזה והנכד שלי לקח אותו, תקע בו את האצבעות הילדותיות שלו והוא כבר יודע הכול. והוא לא צריך ספר הדרכה. אני יצרתי, המצאתי, כתבתי ספר הדרכה ארוך, והוא לא צריך את זה, הוא אומר, תכף אני אמצע בעצמי לבד, וכן מוצא. למה? יש לו ראש שונה, יש לו יחס שונה לזה כבר, הוא שונה. אנחנו יצרנו את העולם הזה בשבילו, והוא כבר מותאם אליו. ככה כל זה עובד.

שאלה: אני עברתי התנסויות והעברתי לעשירייה שלי. והחבר'ה שבאים עכשיו, עד כמה הניסיון שלי יכול להועיל להם? איך אני יכול להעביר להם בצורה פרקטית את מה שאני עברתי במשך עשר השנים האלה? "הנה חבר'ה, תראו, אני עשר שנים התייגעתי ואני רואה שאתם נמצאים במצב דומה", באיזו מידה אני יכול להסביר להם, שהחברים לא יעשו אותן טעויות?

את זה אתה צריך לשאול את החברים שלנו, יש להם ניסיון גדול בזה והם ויספרו לך. אבל אני חושב שאחרי שאתם מעבירים את הקורסים, אפשר להביא אותם לקבוצה שלכם הכללית ואחרי זמן מה לתוך העשירייה. ואת העשיריות לעשות מעורבבות, שמורכבות גם מכם וגם מהם. ואתם תראו איך הם ישתתפו בכיף. ככה זה צריך להיות, זה העולם. מה שאנחנו עשינו, בשבילנו זה היה קשה מאוד, ובשבילם זה יהיה טבעי.

שאלה: הקבוצה דוברת הרוסית הווירטואלית מתכננת להעביר את הכנסים למרחב אחד, לחבר את כל הקבוצות הווירטואליות יחד. השאלה, האם צריך להשתוקק לזה או שכל קבוצה תהיה בנפרד במרחב שלה, לכל אחת יש זום משלה?

אני לא יודע, יש לזה משמעות טכנית או שאתם מתאספים בשביל להעביר כנס נפרד משלכם? אני לא מבין בשביל מה אתם צריכים להתחבר או לא להתחבר, אם יש פה כנס הוא משודר במיוחד בשבילכם.

אני חושב כך. אם יש כנס, כבר מפורסמת כל התכנית של הכנס. שלושה, ארבעה שיעורים, עם כל האירועים, כל יום בלי הפסקה. יש שם איזה 15 או 12 שעות במשך היום, מ-8 בבוקר עד 10 בערב לכולם, אז מה זאת אומרת שלכם יש איזו פלטפורמה שונה, אתם לא ביחד עם כולם? כולם יהיו כלולים בכנס, והכנס יהיה נכלל בכם, כי אנחנו לוקחים בחשבון את ההשתתפות שלכם כנמצאים כאילו בחלל אחד, בענן אחד כמו שאומרים היום, ופתאום אתם מתרחקים לאיזה מקום, לאן התרחקתם? לא יודע. אני גם לא מבין את זה. קודם תבררו ואז תסבירו, אולי אני אבין.

תלמיד: הכוונה שכאן לכל קבוצה וירטואלית יש מקום משלה לחיבור לשיעור. בכנס ישנו זום עולמי שאליו מתחברות כל הקבוצות הווירטואליות וגם כל אותם החברים שלא יכולים להשתתף פיזית מכל מיני סיבות, נכנסים למקום המשותף. או שכל קבוצה תשב בפינה שלה איפה שהיא רגילה?

הייתי ממליץ כך. מראש עכשיו להצטרף לעשיריות, ובשביל שהעשיריות שלכם יהיו איכשהו ביניהן מחוברות ובמקביל גם מחוברות לכנס שלנו, זה היה טוב.

אולי זה קשה לארגן וירטואלית עשירייה שלמה, אז חמישייה, חמישה אנשים ביחד. אתם ביחד משתתפים בדיונים הכלליים, מדברים, מחליפים התרשמויות מזה שאתם כלולים בכנס. ואת זה לארגן מראש.

שאלה: האם אני צריך לכלול את העשירייה שלי בתוך התפילה או לעשות את זה פנימית?

בהכרח אתה צריך להתכלל בעשירייה. אתה לא יכול לעשות את זה בתוכך, לעצב איזו התרשמות או איזה מושג לגבי העשירייה, שהנה כאילו אני נמצא בה. לא, אתה צריך לעשות את זה עם אנשים חיים. שוב פעם, אני לא מדבר על עשירייה דווקא, אלא חמישה אנשים, תמצא לך. לאו דווקא מאפריקה, חלקכם אולי באפריקה, חלק באסיה, חלק באירופה, לא חשוב, אבל אם אתם חמישה אנשים, אתם מתחברים ביניכם, מכירים אחד את השני, יוצרים קבוצה מכם. אתם לאט לאט מבינים מה העניין ונמצאים באיזו דרגה ביניכם, ואז מתחברים לכנס.

תעשו הכול עכשיו. אני בכלל ממליץ לכל האנשים בעולם, בשביל שעוד לפני הכנס אתם תדעו בדיוק באיזו עשירייה אתם כלולים והעשירייה שלכם הווירטואלית או הפיזית, איפשהו בקנדה, באמריקה, ברוסיה, דרום אמריקה, לא חשוב איפה, שהעשירייה שלכם כלולה, מחוברת לכנס. חובה לעשות את זה.

לא חייב עשירייה, מספיק גם חמישייה. ובאופן כזה אתם תרגישו בצורה ברורה על מה אנחנו מדברים. אם אתם במקביל תהיו קשורים גם ביניכם וגם איתנו, אז כל מה שאנחנו נדבר בתוך העשיריות אתם תרגישו בתוככם, וזה יהיה מאוד מעשי.

שאלה: מצפה לנו באמת שרשרת כנסים והרבה חברים יכולים השנה להגיע, והרבה חברים לא יכולים. יש לנו כנסי מראה בכל העולם ובכל רוסיה. אם בכנס במדבר קבוצת מוסקבה יוצאת מחוץ לעיר, האם כדאי לחברים מטולה ומקאזאן להגיע למוסקבה ולהשתתף שם בכנס סגור כזה, או עדיף להם להישאר בבית?

מה פתאום, מה אתה מדבר? איך אפשר להישאר בבית אם יש מקום שבו מתאספים כולם? ודאי להגיע. מה המרחק שם בין קאזאן למוסקבה? קפיצה אחת. בטח להגיע למוסקבה, בטח להשתתף עם כולם ביחד. מה קשה פה בכלל? בשום פנים ואופן לא להישאר בבית. אפילו אם יש לו בקאזאן כמה אנשים, שכל האנשים האלה יקפצו למוסקבה.

שאלה: בכנס הווירטואלי שהיה, המלצת לכולם להישאר בבית ולמשוך אנשים. ובהמשך לזה החברים שאלו מה עדיף להם לעשות, להתארגן במקום?

אני התכוונתי "בבית", שבבית אתם תהיו מאורגנים נכון ושיהיו לכם עשיריות במקום. אם יש להם עשירייה בקאזאן אז זה עניין אחר, אפשר גם לא לנסוע לשום מקום.

אבל אם אין להם, אז ודאי לנסוע למקום שיש שם עשירייה, א'. ב', אם יש עשירייה בקאזאן, אבל יש מאה במוסקבה, מה לעשות? אני הייתי ממליץ לקפוץ למוסקבה. כך נאמר, "ברוב עם הדרת מלך", כמה שיותר אנשים, יותר כוח, עוצמה, יותר גילוי הבורא, כלומר תכונת ההשפעה.

תראו כבר בעצמכם, זה כבר לא קריטי אבל הכי חשוב שבמקום שבו אדם נמצא שתהיה שם קבוצה, לפחות חמישייה.

שאלה: יש עוד מספר שאלות על הכנס. אנחנו נתקלנו בדילמה מסוימת, דיברנו בינינו, כל הקואורדינטורים ואנחנו לא יכולים להגיע להחלטה בצורה מושכלת מה לעשות עם הכלי העולמי בכנס הגדול. יש שתי דעות. דעה אחת עשיריות קבועות, דעה שנייה עשיריות אקראיות. אם העשיריות הן אקראיות אז אנחנו נוכל להתערבב בצורה יותר איכותית, ואם זה עשיריות קבועות אז לכל אחד יהיה ברור איך הם מעבירים את הימים ושהחברים לא ילכו לאיבוד בכנס כזה גדול.

אם אתה מדבר עלי, אני הייתי כל חצי שעה עובר מעשירייה לעשירייה, גם עם אלה וגם עם אלה וגם עם אלה. זה מה שאני הייתי עושה. אבל אני לא יכול להמליץ ככה לכולם. אני לא יכול. זו הבחירה שלכם, אתם צריכים להרגיש מה יותר קרוב לכם, מה יתן לכם תועלת גדולה יותר. אולי אם אני אשב בעשירייה קבועה, הם סופסוף ישברו את ל"ב האבן שלי ואני ארגיש שהם קרובים אלי ואני קרוב אליהם. אולי אני כזה ביישן, שאני לא אהיה מסוגל בעשירייה זרה לדבר עם אנשים, לא אהיה מסוגל להציג את עצמי ככה.

בקיצור, כל זה תלוי באדם. אני לא מרגיש את עצמי קשור לחלוטין עם מי שאני יושב איתו. למה? כי אני יושב עם אנשים שבגדול קיבלו מהבורא השתוקקות להתקרבות אליו. ההתקרבות אליו יכולה להיות רק בהתקרבות בינינו, זו אותה התקרבות. לכן אין לי שום בעיה להתקרב אל האנשים. רוצה, לא רוצה, מבין או לא מבין, אני יכול לחבק אותו ואני יכול לשיר, והוא נניח מגיב טיפה אחרת. את זה אני לא לוקח בחשבון. אולי הוא כזה קפוא וכזה קר, הוא עדיין לא מבין, אבל הוא כן הגיע. ואני לא כופה עליו בצורה גסה, אבל אני בעיקרון מראה לו עד כמה אני מסוגל להיות פתוח, אפילו פתוח באופן מופרז אולי, אבל בצורה מאוד אוהבת וקרובה.

ובכלל לא חשוב לי עם מי להיות. כל אדם שהגיע לכנס אני יכול להיות איתו בצורה כזאת. אני חייב להוריד את הכפפות. אני לא יכול להיות פה בשום פנים ואופן ולהישאר איזה ג'נטלמן, איזה מנומס. אני גם לא יכול לקפוץ עליו, להתלות עליו כמו על חבר יקר, לשים עליו את הראש, אבל בגדול אני יכול להראות לו שאני רוצה להרגיש אותו קרוב אלי. זו גם המטרה והנושא של הכנס, אז אין בזה שום דבר נורא או מוזר.

תלמיד: בגני התערוכה כולם ישבו בעשיריות אקראיות.

חבר אומר שבגני התערוכה בכנס שלנו הגדול בארץ, כולם ישבו בעשיריות אקראיות. כל שיעור, עשירייה אקראית, אבל אקראית לפי סימן של שפה.

תלמיד: אבל זה עוד לא הוחלט לגבי הכלי העולמי. אני אסביר במה הסכנה. אולי זה משהוא מוגזם ואנחנו מיתר דאגה חושבים על זה. נניח מתאספים מאה איש מרוסיה ואדם התשעים ותשע אולי אנחנו לא מכירים אותו, הוא מאירקוצק, לדוגמה, והוא פעם ראשונה הגיע לכנס. הוא נכנס לאולם ויש שם איזה תגיות עם השפות והוא לא רואה את זה והוא פונה לסדרנים שבדרך כלל לא מדברים רוסית, זהו, הלך לאיבוד.

וגם החברים מצרפת מגיעים, איפה השולחן? והם לא מבינים מי ידאג לחבר כזה שאנחנו אולי לא מכירים, לא יודעים בכלל שהגיעו. אם אין לי את הרשימה של החברים שעליהם אני צריך לדאוג ולפנות.

אתה עכשיו לא פונה למארגן הכנס. אצלנו בכנס יש מארגנים, אתה צריך לפנות אליהם והם יסבירו לך. ויכול להיות שהם גם יכניסו אותך לתוך הצוות שלהם וגם אתה תרוץ באולם ותושיב קודם חברים מקריים, אבל זה לא אלי. אתה יודע למי לפנות.

צריך לעשות את זה, אתה צודק. באופן קונקרטי צריך לעשות את זה. בהתחלה תהיה איזו סכמה, איזה תרשים, איזו טבלה שמשדרים אצלנו, נניח על המסכים כתוב באיזה שולחן איזו עשירייה יושבת. ארבעים שולחנות לארבעים עשיריות, וגם שולחן לבאים טריים וכל מיני כאלה. אולי גם שם צריך להיות מסך עם כזו טבלה.

תלמיד: לא יכול להיות שבין התורנים אין דוברי רוסית. יש לנו שלושים ארבעים אחוז של דוברי רוסית. אני אבדוק.

החבר אומר ששלושים או ארבעים אחוז בהכרח אצלנו דוברי רוסית, אז גם בין המארגנים יש אותו אחוז של אנשים.

תלמיד: אנחנו כעשירייה שלמה באים לכנס.

זה נפלא.

שאלה: האם יש אפשרות שאנחנו נשב בשיעורים יחד?

אני לא רוצה לראות את העשירייה שלכם ביחד, בשום פנים ואופן, למה לכם לבוא לפה? להיפך, תשבו עם מי שבא לכם, עם דוברי רוסית, עם דוברי עברית, דוברי אנגלית, הרי יש לכם את כל השפות שם, אצלכם בקבוצה לא רק דוברי רוסית מגיעים.

תלמיד: גם דוברי רוסית, גם דוברי אנגלית, זאת עשירייה מעורבת.

אז אתם תשבו איך שנוח לכם, דוברי אנגלית או דוברי רוסית, אבל לא בעשירייה שלכם. מאוד לא ממליץ לכם. להיפך, תידבקו לאחרים. תקשיבו איך הם מדברים, אנחנו מאוד צריכים את זה, אנחנו צריכים להתכלל אחד בשני, בזה יש את הכוח של העלייה. אני מקווה שאחרי הכנס הזה, הרי העשיריות הקבועות שלנו, אנחנו לאט לאט נשנה אותן. אני לא רוצה לעשות את זה בכפייה, אני רוצה שאותם חברים שנמצאים בעשיריות ירגישו בעצמם עד כמה הערבוביה יכולה להעשיר אותם. לדברים כאלה אני [מכוון] ובכלל, לא עושים דברים כאלה בכפייה.

שאלה: אתה אמרת שבהפצה אפשר להזיק לחכמת הקבלה. מה זה אומר?

זה אומר שאם אתה מספר לאדם דברים שידחו אותו מלהשיג את הבריאה, את הבורא, את המערכת הכללית, את ההנהגה, את ההבנה של כל זה, וכתוב "חנך נער לפי דרכו", אז מה זה לחנך נער לפי דרכו? כלומר, באותו סגנון, באותו סדר שבו הוא מסוגל לתפוס את החומר בהתאם לתכונות שלו, בהתאם למבנה הפנימי שלו, בסגנון הזה אתה צריך ללמד אותו. בסגנון הזה אתה צריך לגשת אליו.

כמו לתינוק. הרי אנחנו מודדים מה החום צריך להיות, כמה מים להוסיף, כמה דייסה להוסיף או משהו ועוד, בקיצור הכול בהתאם לטבע שלו. מה אנחנו נותנים לילדים קטנים? מה שהגוף שלהם מסוגל לספוג בתוכו ולהתאים ולהקל ולהתקיים נכון. תעשה אותו דבר עם אנשים. ככה ההפצה שלנו צריכה להיות בנויה. כלומר, אתה נותן לו רק מה שבריא להתפתחות שלו. אם אתה לא יודע מה, לך הצידה. זה כמו עם תינוק, הרי אתה יכול להזיק לו. אז צריכים להיות מומחים, או אומנות או מטפלים שכבר לימדת אותם, ואחרי שלימדת תכניס אותם לעניין והם יהיו מסוגלים לטפל.

שאלה: לא שאלה אלא רציתי יותר להוסיף את חצי השקל שלי. בנוגע לשיבוץ עשיריות אקראיות לפי השפה, אם להסתכל על הכלי דובר רוסית אז אנחנו מאוד דומים, ובעצם בימים שלנו הטכנולוגיה מאפשרת לשמוע את כל השפות. אני מציע לערבב את כל השפות יחד.

לא, אני חושב שזה יהיה קשה מאוד. תגיד, אתה, אתה מגיע לכנס?

תלמיד: לשניהם.

יופי. אז תדבר על השאלה הזאת עם החברים שלנו, האם אפשר באמת לעשות ככה שאני יושב בתוך הקבוצה, כי יהיו לנו גם מסין, גם מיפן, גם מרוסיה, מכל ארצות הבלקאן, כל אירופה, אפריקה, מכל מקום שאתה רוצה, יש לנו פה עשרים שפות. לא עשרים, חמש שפות, רוסית, אנגלית, עברית, ספרדית, גרמנית, נניח חמש שפות. ועוד צרפתית כי יהיו חברים מאפריקה ועוד. ואתה יושב איתם. נניח שיהיו חמש שפות או אפילו שלוש שפות בקבוצה אחת, איך אתם יכולים לדבר ביניכם בשביל שאתה תרגיש את אשליית הדיבור החופשי, אשליית החיבור החופשי? תמציא את זה.

תבוא כאן, תמציא את זה על המקום ותגלה לכולנו. אתה תמציא את הפתרון ולמחרת כבר ננסה ליישם. סיכמנו? כל הכבוד.

שאלה: קבוצת אסטנה כולה מגיעה לכנס ויש לנו שאלה או בקשה בקשר להפצה בעיר שלנו, באזור שלנו, שתייעץ לנו. כשאנחנו יוצאים לקהל אנחנו לוקחים את הניסיון של הקמפוסים המוצלחים ביותר בכל הכלי העולמי. וכשאנחנו התבססנו על ההרצאה שלך, האנשים יותר אהבו אותה. האם אתה יכול לתת לנו את העקרונות המרכזיים שעליהם צריך לדבר עם האנשים ואנחנו נעביר אותם למנטאליות שלנו, שזה באמת יהיה נוכח בשיעור. כי אם אנחנו מדברים על תכונת ההשפעה, את זה לא מבינים. אם אנחנו מדברים על ארבע בחינות דאור ישר, הם אומרים שזה בנלי. אלו עקרונות אנחנו יכולים לקבל ולפתח באזור שלנו?

אתם צריכים לדבר על זה עם המומחים שלנו, עם החברים שמלמדים עכשיו לחדשים ולמפיצים. אני אישית לא יודע, אני רק מבין שיש כמה חוקים ברורים. כשאתה רוצה למכור משהו למישהו, אתה קודם צריך לעניין אותו במה שאתה מוכר בשביל שהוא יגלה בעצמו רצון כזה כלפי מה שאתה רוצה למכור לו. זה א'.

ב', להציג נכון את מה שאתה מציע לו. שאתה לאט לאט מעצב בו גם רצון וגם מילוי, גם חיסרון וגם מילוי. כלומר הכול צריך להיות בנוי על שאלות, תשובות, שאלות, תשובות. השאלה צריכה להיות מאוד מובנת, והתשובה צריכה להיות ברורה באופן חלקי אולי, לא לגמרי, שיכולה לאתגר אותו. זה חייב להיות עם איזו תוספת נסתרת, שכאילו יש עוד משהו. כמו שאחרי ארוחה הכי טובה וטעימה יישאר לך רצון לאכול עוד משהו, כמו שאומרים האנגלים, לאכול עוד איזה פרוסת לחם קטנה. זה חייב להישאר. אבל לזה גם צריך להתכונן, ככה זה אמור להיות בנוי.

בעל הסולם מדבר על זה וגם רב"ש כותב, שכל הסבר צריך להיות בנוי על שאלות ותשובות. אבל לא שאלות ותשובות קצרות, זה כשאתה מעורר בו את זה, אלא תראה, איך בעל הסולם כותב, "אני רוצה במאמר זה להסביר לכם ככה וככה, ולמה זה ולמה זה".. הוא יכול בשני עמודים להסביר לך רק את השאלות שהולך לשאול ורק אחרי זה הוא מתחיל להסביר.

בסדר, זה אולי יותר מידי ביציאות שלנו כלפי הקהל, אבל הסגנון צריך להיות כזה. והכי חשוב איך אתה שואל את השאלה הזאת ואיזו שאלה זאת בדיוק. שהוא יגיד "רציתי לדעת את זה, זה מעניין אותי". ניתן לכם תשובות לשאלות שהתביישתם לשאול או לא יכולתם לשאול או הייתם רוצים לשאול, בקיצור משהו כזה. באופן טבעי ככה אנחנו צריכים לבנות את ההסבר שלנו.

שאלה: נניח שבכנס אתה נמצא בעשירייה לא קבועה ובעשירייה הזאת יש אדם חדש ששומע שיעורי קבלה כבר חודשיים, שלושה אבל הוא לא עשה שום קורס והוא מגיע לכנס. אתה נותן שאלה וכשמגיע התור שלו הוא רוצה לשתף אותנו בקבוצה אחרת שהוא לומד איתה. מה עושים במצב כזה?

אם הוא מתחיל לספר לנו על הקבוצה שלו זה טוב? יש לו התרשמויות מהקבוצה שלו, זה כבר ראוי לשבח? הוא היה יכול לספר לנו גם איך הוא ראה בלט לפני יומיים או לך תדע איך הוא בילה את הזמן שלו. בכל מקרה צריך לעשות כזאת הקדמה לפני שאנחנו מתחילים את הסדנה, על זה שאנחנו מדברים רק לפי הנושא, ואנחנו יכולים לבקש את זה אחד מהשני כדי שזה לא יסיח את דעתנו, זה דבר ראשון. דבר שני אנחנו בכל זאת צריכים להשתדל לכלול כל אדם לתוך הזרם הזה כך שהוא יוכל לשחות בזרם הזה כי אם יש זרם כללי בקבוצה, הזרם הזה לא יאפשר לאדם לצאת מחוץ לגבולות השיחה המשותפת הכללית שלנו. הוא הרי לא פוליטיקאי שיכניס את הדעה שלו השונה לחלוטין כמו שלפעמים אנשים עושים את זה בראיונות. פה הוא יהיה צריך להחזיק את הכיוון הכללי, ואנחנו לגמרי נוכל להזכיר לו על זה, בסדר, באופן חוקי לחלוטין רגוע ופתוח. כי אנחנו התאספנו כאן בשביל לברר אותה שאלה שהמורה נותן לנו, ורק בשאלה הזאת אנחנו מתרכזים עכשיו.

שאלה: יהיו לנו שני כנסים מאוד חשובים. איך נהיה בקשר בין כל העשיריות כשחלק מהחברים ישתתפו בכנס בצורה פיזית וחלק יהיו מחוברים וירטואלית?

מה זה משנה? הרי עכשיו דיברנו על עשיריות אקראיות. לא משנה לי איפה החברים שלי נמצאים, לא חשוב לי. הכנס זה כדי לספוג את כל שאר העשיריות ואת כל הכלי העולמי בתוכי.

הכנס הוא כדי שאנחנו נספוג, נוכל להתאים בתוכנו את כל הדעות, הרגשות, כל מה שיש בתוך החברים שלנו, ולא כדי שאני אגיע יחד איתם, אשב בשולחן המשותף שלנו שכתוב עליו "שולחן לקבוצה האיטלקית" והנה אני יושב פה. ומה ההבדל אם אני יושב פה או יושב אצלי ברומא או בטולוז או בז'נבה או לא משנה איפה, מה זה משנה? אני צריך להתערבב עם כולם, אני באופן מקסימאלי צריך להרגיש את הרוח שלהם, את החיים שלהם. ובמידה הזאת אני אוכל להתקדם. התנועה שלנו קדימה תלויה בעד כמה אנחנו מתערבבים באופן הדדי בינינו, בזה הכוח שלנו. לא כל אחד בנפרד מאיתנו אלא דווקא ביחד. אז בואו אפילו לא נדבר על זה, שיגיעו, חלק יבוא לפה וחלק יישאר שם, זה לא חשוב. העיקר שתשתדלו כל הזמן לספוג לתוככם פנימה את ההתרשמות של כל החברים, את האהבה שלהם, הרגשות שלהם, ההשתוקקות שלהם למטרה. אני חייב את הכוחות האלה.

שאלה: בליטא יהיו פתוחים שני מרכזים לאורך כל הכנסים. עד כמה צריך להפיץ לקהל הרחב על הכנס הגדול שיהיה בישראל?

אני לא חושב שאתם צריכים לעשות את זה למרות שכאן אנחנו מפיצים את הכנס הזה בחוץ, אבל מפיצים אותו בחוץ כי כאן בכנס שלנו יש כמה אלפי תלמידים שלנו, ויש גם כמה אלפים שמגיעים מכל המקומות בכדור הארץ ופה הם נמצאים ביחד. נניח שבארץ יש 2500 3000 אנשים שלנו, אנשים שלומדים איתנו בקורסים שלנו, יודעים הכול ורואים הכול.

אם במקביל יבואו גם עוד 1500 איש מהרחוב, לא נורא. בדרך כלל הם באים לערב. בערבים יש בדרך כלל כל מיני אירועים, גם שיעור שיהיה לקהל הרחב. אירועים, שירים, אז זה לא חשוב. הקהל הרחב יכול להשתתף בזה.

ואם אתם בסך הכול עשירייה או אפילו פחות ויבואו אליכם אנשים מהרחוב, אתם לא תוכלו לשמוע את הכנס. אתם תהיו עסוקים איך לשרת אותם ואיך להסביר להם. הם לא יבינו ולא ידעו למה הם הגיעו לכאן. אני לא יודע אם זה טוב, לא חושב שזה טוב.

יש לכם כוחות קטנים שאפילו אם יבואו אליכם 10, 15 איש מהרחוב, הם מאוד ידללו אתכם ואתם לא תהיו מסוגלים להשתתף איתנו באותו האירוע. להם זה יראה מאוד מוזר וגם לכם זה יראה מוזר, "מה פתאום אתם רואים מישראל איזו התאספות"? "על מה הם מדברים פתאום"? אני לא חושב שצריך לעשות את זה. זו דעתי. במיוחד אני מכיר את ליטא טוב, אני לא חושב שכדאי, לא.

סיימנו. אני מודה לכולכם על ההשתתפות, אם אתם רוצים אנחנו נמשיך מחר. אני ממשיך, אני מקווה שתהיו איתנו. עדיף שנלך לפי השאלות ולא לפי הנושא שהמליצו, למרות שאני מוכן להשתתף גם בנושא. אני אוהב להיות אתכם ולדבר אתכם בשפת האם. וחוץ מזה תודה לכם על ההשתתפות.

תלמיד: יש אפשרות להגיע וללון אצלנו במרכז. אז יש זמן עוד להירשם והשהיה כאן כוללת הכול, לינה, הסעות, אוכל וכולי.

(סוף השיעור)