בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 28.11.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*אמונה למעלה מהדעת*
אנחנו באותו הכיוון, באותה הדרך לאותה המטרה, להגיע ללשמה. אנחנו צריכים להבין שנמצאים כבר בדרך ישירה למטרת הבריאה. אם אנחנו משיגים את הלשמה, משיגים אמונה למעלה מהדעת, משיגים כזה קשר עם הבורא שאנחנו כולנו נכללים בכולם ובו, אז אנחנו בזה חוזרים לאותו מצב כמו שהיה לפני חטא עץ הדעת, לפני שבירת הכלי דאדם הראשון. המטרה שלנו והפעולות שלנו, כולם מכונסים ומכוונים לאותה הנקודה, לאיחוד אחד. בואו נקרא את זה נברר הלאה, בכל זאת זו הדרך וזה הנושא שממנו אנחנו לא צריכים לצאת אלא רק להוסיף אליו יותר ויותר הבחנות.
האדם משתדל לכוון את המחשבה שלו והלב שלו לאיחוד עם הבורא, ורואה שאין לו לזה כל כך הרבה מחשבות, אין לו כל כך נטיות הלב להתחבר עם הבורא. אז הוא מחפש בכל זאת ע"י אילו אמצעים הוא יכול לכוון את עצמו. יכול להיות שגם קבוצה לא כל כך מורגשת בו. אני לא מדבר על איך שהקבוצה בעצמה אלא איך שהוא מרגיש אותה, שהיא לא לוחצת, לא נמשכת ולא מחייבת אותו. אז הוא לא יודע מה לעשות. הוא רואה שכל מיני מצבים כאלו שמרכיבים את ההצלחה הרוחנית נעלמים ממנו, נמצאים בסתירות ביניהם, שצריכים על כל אחד ואחד להתגבר ולהחזיק בכוח כדי להביא אותם יחד לאיזושהי פעולה משותפת, כוחות, מחשבות, כיוונים, ורואה שזה לא הולך, וכל זה מפני שחסרה לו רוממות ה'....
*האדם
מבין
שזה
הבורא
ששולח
לו
כאלו
מצבים,
שהבורא
שופך
עליו
את
החושך
הזה,
את
הרגשת
הניתוק,
הריחוק,
ואין
לו
מה
לעשות.
כאילו
שאותו
המקום
שבו
היה
צריך
להרגיש
את
החברים,
את
הבורא,
את
הקבוצה,
חשיבות
המטרה,
הוא
מרגיש
שם
ערפל,
כמו
שאנחנו
בערפל
לא
כל
כך
רואים
מה
שקורה
סביבנו.
כך
האדם,
ומה
לעשות*?
כאן
*האדם
צריך
לא
לשכוח
שאת
כל
הסתירות
וההסתרות
הבורא
שולח
כדי
שהאדם
ירצה
דרך
זה
להרגיל
את
עצמו
לעבוד
עימו,
עם
הבורא,
בכל
זאת
בצורה
כמה
שיותר
קרובה,
צמודה,
ושזה
הכל
נמצא
ממש
בכוחות
האדם.
ואם
לא,
אז
להתפלל
והבורא
יביא
לו*.
כל
הרגשות
בחוסר
רוממות
ה'
בעיניו,
כל
הדינים,
גורמות
שהוא
ירצה
לגלות
את
הבורא
ככוח
יותר
גדול,
יותר
עליון,
יותר
רחב
ושולט
בהכל.
יש
רק
טבע
אחד,
טבע
של
השפעה,
אהבה,
חיבור,
והכוח
הזה
מחזיק
בתוכו
את
כל
המציאות,
והאדם
צריך
לעשות
מאמצים
כדי
לגלות
אותו.
אנחנו צריכים לראות את העבודה שלנו שכל הזמן יש לפנינו שאלות, מתוכן אנחנו מגיעים לחיפוש, ומתוך החיפוש אנחנו בסופו של דבר מגיעים לתשובות, לפתרונות. אז אנחנו מבינים את כל הבריאה מתחילתה ועד סופה, בסופו של דבר אחרי הרבה מצבים ומאמצים אנחנו מבינים למה הוא עשה את זה כך, ומה התפקיד שלנו בזה. כשאנחנו פותרים את כל הבעיות, אנחנו נעשים כמוהו, כמו הבורא.
ש:
ההבדל
הלא
לשמה
ללשמה
הוא
כשאדם
מתחיל
להיות
מעוניין
במצבים
המנוגדים
האלה?
ר:
כן
מעוניין.
*אנחנו
דווקא
מעוניינים
במצבים
המנוגדים,
בשאלות,
מפני
שאנחנו
רואים
שבלעדיהם
אנחנו
לא
יכולים
להגיע
להבנת
הטבע,
להבנת
יחס
הבורא
אלינו,
להבנת
התשובות
שלנו,
איך
אנחנו
צריכים
לענות
על
כל
מה
שכביכול
הוא
שואל
אותנו,
או
שאנחנו
שואלים
אותו
וצריכים
להרגיש
בחזרה
את
היחס
שלו
אלינו,
את
התשובה
שלו.
זה
מין
שאלות
ותשובות,
אני
לבורא
ובורא
לי.
כשאנחנו
יחד
פונים
אליו,
כך
אנחנו
מתקדמים*.
ש:
איך
לעסוק
בשיחה
עם
הבורא
במהלך
היום?
ר:
*אני
רוצה
שתחפשו
את
זה
לבד,
אבל
עצה
אחת
אני
יכול
לתת:
תנסו
לדבר
אחת
עם
השנייה
דרך
הבורא.
עצה
פשוטה
וקונקרטית,
תנסו
לדבר
זה
עם
זה,
עם
החברים,
עם
החברות,
דרך
הבורא.
אם
זה
לא
הולך,
אז
לא
לעזוב
אלא
בכל
זאת
לחפש
באיזו
צורה
אפשר
כן
לבנות
את
הקשר*.
ש:
במהלך
היום
כשלא
מתאספות,
איך
למקד
מחשבה
משותפת
על
הבורא..?
ר:
*הכי
נכון
לתאר
את
הבורא
כמקשר
בינינו,
ואם
אני
רוצה
לפנות
לחברה,
אני
פונה
דרכו
אליה.
אז
בטוח
שהקשר
יתקיים.
אפילו
סתם
לתאר
זאת,
אמנם
שאין
לי
מה
להגיד
לבורא*,
או
שיעזור
לי
בקשר,
שאני
לא
יכולה
להגיע
לקשר
עם
מישהי,
שהוא
יעזור
לי
ויעורר
את
הלב
של
החברה
שלי,
שאני
אהיה
איתה
מקושרת.
ש:
איך
לייחס
או
להשתמש
נכון
בגדלות
הרב
והחברים
כדי
להגדיל
גדלות
הבורא?
ר:
זו
שאלה
פרקטית
ומאוד
קשה.
*איך
אני
יכול
להשתמש
בגדלות
הרב
וגדלות
החברים,
גדלות
הקבוצה?
אני
צריך
לראות
את
הכל
כמערכת
אחת
שהבורא
הוא
שמקשר
כל
חלקיה
זה
עם
זה,
ללא
שום
פגם*.
לא
חסר
שום
קשר
במערכת
הזאת,
כל
הקשר
נמצא
בין
כולנו,
בין
מיליארדים,
בכל
המקרים
ובכל
הזמנים.
כל
זה
נקרא
בורא,
*הרשת
הזאת
נקראת
בורא.
אני
מחפש
איך
אני
יכול
להתכלל
ברשת
הזאת,
פשוט
להתלבש
עליה,
במה
אני
יכול
לקיים
אותה,
להשתתף
בה?
זה
מה
שאני
רוצה
להשתדל
השיג*.
ש:
אפשר
להתפלל
עבור
השגה
של
החברים..?
ר:
*ודאי,
זה
האמצעי
הכי
חזק
לתיקון
האדם.
כתוב,
המתפלל
בעד
חברו
זוכה
תחילה.
בבקשה,
בהצלחה,
תתפללו
כל
אחד
עבור
השני
ותראו
כמה
זה
יעזור
לכם*.
ש:
איך
יכולה
העשירייה
להגיב
כשיש
קונפליקט..
שנוכל
לראות
את
גדלות
ה'?
ר:
*רק
ע"י
דוגמאות
שכל
אחד
נותן
לשני
אנחנו
יכולים
להתקדם
נכון.
נסה
דווקא
לפני
החברים
לעשות
כל
מיני
פעולות
של
חיבור,
השתתפות,
להכניס
אותם
יותר
אולי
לאיזשהו
קשר
ערבות
וכן
הלאה.
כך
תראה
כמה
שכולם
יתקדמו
ויצליחו*.
*כשאתם
נמצאים
בקבוצה
אז
אין
ברירה,
אתם
כבר
תלויים
זה
בזה.
עד
כדי
כך
תלויים
זה
בזה
שלא
יכול
להיות
שאחד
שיצליח
והשני
לא.
אין
כאן
תחרות,
ההיפך,
יש
כאן
עניין
של
תמיכה.
צריכה
להיות
תחרות
בתמיכה,
בחיבור,
בלדחוף
כל
אחד
את
השני
לערבות.
זה
מה
שצריך
לקרות
לכם*.
ש:
איך
בעשירייה
בונים
קשר
עם
הבורא
שהוא
לשמה?
ר:
רוצים
לעזור
זה
לזה.
*ככל
שרוצים
באמת
לעזור
לחבר
ולא
לעצמו
כביכול,
אמנם
שזו
מערכת
אחת,
כך
אנחנו
מגיעים
ללשמה*.
ש:
אבל
במה
מתחילים...?
ר:
*אני
רוצה
לעזור
לחבר
בכל
מה
שרק
אפשר
כדי
שהוא
יהיה
מחובר
עם
כולם,
ולעזור
לו
לדחוף
את
כולם
לבורא*.
אנחנו צריכים להבין את הדינים ולהשתדל להתגבר עליהם בחיבור בינינו ובתפילה לבורא. זה נקרא התגברות. לא כמו שבחיים שלנו כשאנחנו מתגברים על כל מיני מצבים גשמיים, כאן *אנחנו צריכים להתחבר בינינו, להתגבר על מה שהבורא עושה בינינו כדי שנבקש ממנו, נחייב אותו שיעזור לנו להתחבר*.
ש:
נסו
לדבר
זה
עם
זה
דרך
הבורא.
איך?
ר:
דרך
השפעה,
דרך
הבורא.
*כוח
הבורא
ממלא
את
הכל,
נסו
לעבוד
דרכו.
הוא
ממלא
את
הכל
ומסדר
את
הכל.
דרכו
נסו
להיות
מקושרים
זה
עם
זה.
אין
לי
יותר
מה
להגיד,
על
היֵתר
אתה
תחשוב*.
ש:
מה
לבדוק
על
עצמי
שעשיתי
הכל
לפני
הכנס
עבור
הכנס?
ר:
*האם
אני
מגיע
לכנס
כדי
לעזור
לכולם?
כי
אחרת
לא
כדאי
לי
לבוא*.
*אני
רוצה
להגיע
לכנס
כדי
לעזור
לכולם.
כלומר
אני
מגיע
כדי
לתמוך
בכל
אחד,
כדי
לקרב
חברים
יחד,
להיות
בכל
התהליך
של
הכנס
יחד
עם
כולם,
לשמח
את
כולם,
לחבק
את
כולם,
ממש
כך.
ודאי
שאנחנו
עושים
את
רוב
הקישורים
שלנו
דרך
האינטרנט,
אבל
זה
צריך
להיות
ברור
ומורגש
בכל
זאת.
תנסו*.
ש:
איך
אני
תומכת
בחברות
בלי
שירגישו
ממני
לחץ?
ר:
צריך
בעדינות
אבל
באהבה.
אם
הלחץ
יהיה
בכל
זאת
מתוך
האהבה
ברורה
וגלויה,
הם
לא
ירגישו
לחץ.
ש:
מה
עדיף,
לגלות
כל
יום
מחדש
או
להשתמש
בתובנות
מהעבר..?
ר:
יותר
טוב
לשכוח.
יותר
טוב
לשכוח
ולהתחיל
מחדש.
כתוב,
ויהיו
בעיניך
כחדשים.
להשתדל
מהר
לפתוח
את
הבעיה
שנמצאת
לפניך
בצורה
חדשה,
בדבקות
חדשה,
בהתארגנות
חדשה,
ותצליח.
ש:
איך
לדחוף
החברים
ללשמה
בלי
שזה
יהיה
משליטה
או
כבוד?
ר:
*הכי
טוב
זו
דוגמא
וזהו.
לדחוף
אותם
ללשמה,
להראות
להם
שאתה
מכוון
לזה
ושאין
חוץ
מזה
שום
דרך*.
ש:
ואם
קופץ
האגו...?
ר:
אז
קופץ,
מה
לעשות,
כך
אנחנו
צריכים
להיות
יחד.
כל
אחד
משתדל
ללכת
למעלה
מהאגו
שלו
בחיבור
עם
האחרים,
ושהאגו
קופץ
אז
כולם
מבינים
שגם
זה
קורה,
ואנחנו
משתדלים
כולנו
יחד
לעלות
על
האגו
הזה
ולנצח
אותו.
ש:
איך
לקבל
נכון
את
הדוגמה
שתשפיע
בצורה
נכונה?
ר:
הכי
טוב
לקבל
משהו
בצורה
נכונה
זה
דרך
אהבה.
כשאתה
אוהב
מישהו,
אמנם
שאהבה
גם
מקלקלת
את
השורה,
אבל
עליה
אפשר
לעשות
תיקונים.
*אם
אתה
משתדל
לאהוב
את
החברים,
אז
תראה
מהם
דוגמאות
נכונות
וטובות*.
ש:
ואם
אני
לא
רואה
את
זה..?
ר:
*אם
אתה
לא
רואה
מהם
דוגמאות
טובות,
סימן
שאתה
לא
אוהב
אותם,
לא
שם
לב
אליהם*.
חבריך הם לא אתה ולא הבורא. זה אותו החלק שהתנתק ממך במהלך שבירת הנשמה הכללית, ושעליך להדביק בחזרה אליך, להפוך את החלק הזה לעצמך.
לאחוז בבורא זה אומר לאחוז בכל הקבוצה ולהשתדל להימצא במרכז שלה.
ש:
באיזו
כוונה
להיכנס
ולנצל
אותו
לתיקון
העולם?
ר:
אנחנו
צריכים
לחשוב
על
התיקון
שלנו
כי
בלי
זה
לא
נגיע
לשום
פעולות
נכונות
וטובות.
לכן
אנחנו
קודם
כל
רוצים
להיות
מקושרים
בינינו
בצורה
יפה,
טובה,
כאיש
אחד
בלב
אחד.
זה
מה
שאנחנו
רוצים.
שנית,
אנחנו
רוצים
לפנות
לבורא
שיעזור
לכל
העולם,
חוץ
מלחברים
שלנו,
גם
להיות
בחיבור,
בהשפעה
הדדית,
בהתקרבות
הדדית.
זה
שיהיה
לכולנו,
זאת
ההכנה
לכנס.
ש:
נראה
לי
שאני
מבקש
על
עצמי
וזה
כל
הזמן
מפריע
לי
לפנות..
ר:
מה
זה
אומר
עבור
עצמך?
*אם
אין
לך
כוח
לעשות
משהו
למען
הבורא,
אז
למה
אתה
לא
יכול
לבקש
שיהיה
לך
כוח
כזה?
הרי
אתה
לא
מבקש
בשבילך,
אתה
מבקש
בשביל
לעשות
לאחרים,
לבורא
לחברים*.
ש:
מה
עניין
הייסורים..?
ר:
אלה
לא
ייסורים,
אלא
אתה
מאתר
בסה"כ
את
המצב
האמיתי
שלך
שבו
אתה
נמצא.
ש:
בכנס,
מה
דרך
הכי
מהירה
להתכלל
בעשירייה
המזדמנת?
ר:
דווקא
בזה
שאתם
תתחלפו
כל
הזמן
בעשיריות
בזמן
הכנס
הפיזי
שלכם,
זה
דווקא
טוב,
זה
רעיון
טוב
שיקדם
אתכם,
יקרב
אתכם
יותר
מהר.
ש:
במה
שונה
הכנס
משיעור
רגיל?
ר:
הכנס
שונה
משיעור
רגיל
בזה
שאנחנו
מתכוננים
אליו,
אנחנו
יותר
מרוגשים,
אנחנו
רוצים
לפתוח
יותר
את
עצמנו
ואת
הלב
של
החבר,
רוצים
ע"י
הכנס
יותר
להשיג,
להרגיש,
להתקרב,
ושזה
באמת
יקרה
בינינו.
*אנחנו
נמצאים
בדרגה
שכבר
יכולים
מדי
פעם
להרגיש
את
הבורא
שעלול
להתגלות
בחיבור
בינינו.
אז
איך
נעשה
את
זה?
איך
נתחיל
להרגיש,
מתי
נרגיש
את
הבורא
בקשר
בינינו?
אנחנו
מקווים
מאוד
שזה
יקרה
בכנס*.
*אני
מכיר
הרבה
גברים
ונשים
שמחכים
לכנס
כדי
פעם
ראשונה,
בזמן
שכולם
רוצים,
אלפי
אנשים
רוצים
יחד
להתחבר
כדי
להרגיש
את
הבורא,
כדי
שזה
ייתן
להם
אפשרות
גם
בתוך
המאסה
הזאת,
בתוך
כמות
הגדולה
הזאת,
להרגיש
את
הבורא
שנמצא
ביניהם,
בין
כולם.
לזה
אנחנו
מצפים*.
ש:
איך
להעלות
את
ההתרגשות
והחשיבות
בעשירייה
עד
לכנס?
ר:
*אם
אני
יודע
שבסוף
שבוע
יש
לי
סיכוי
לגלות
את
הבורא
שממלא
את
כל
העולם,
את
הכל
המציאות,
כל
הרקיעים,
ואני
ארגיש
אותו,
אגלה
אותו
ואדע
קצת
עליו,
אז
זה
מרגש
אותי
ואני
כבר
נמצא
באיזושהי
המתנה.
כמו
ילד
שמחכה
ליום
הולדת
או
למשהו
כזה
שמתקרב
אליו,
משהו
נעים.
כך
גם
אני
מחכה
לכנס,
אני
עומד
לקבל
שם
איזושהי
הפתעה
טובה*.
ש:
מה
אני
אמור
להביא
מעשירייה
הקבועה
שלי
לכנס?
ר:
אתה
צריך
להביא
לעשיריות
האקראיות
שיהיו
לך
בכנס
ד"ש
מעשירייה
הקבועה
שלך.
כמה
היא
מחוברת
וכמה
היא
מעבירה
את
האיחוד
שלה,
את
החיבור
שלה
דרך
כל
המקרים
האלו
שמתחלקים
ומצטברים
בכל
מיני
צורות.
ש:
תפילה
יומית
של
נשים.
במהלך
הכנס
צריכה
להיות
אותה
כוונה?
ר:
טוב
מאוד,
תתאספו
כל
כמה
ימים,
תתאספו
פעם
ביומיים,
זה
כבר
יהיה
לפני
הכנס,
ותעשו
כזה
תרגיל.
ש:
אפשר
לבקש
מכל
הקבוצה
שתשתתף
בזה?
ר:
איך
שיתאפשר.
ש:
אפשר
ממש
עכשיו
שכל
אחד
יתאסף
בעשירייה
שלו?
ר:
בסדר,
*תעשו
את
זה
אחרי
השיעור*.
ש:
אנחנו
לא
לומדות
הרבה
זמן.
האם
אנחנו
יכולות
לקוות
להשיג
לשמה
בכנס?
ר:
*ללא
שום
ספק.
זה
הכל
מגיע
לפי
הרצון.
יש
אנשים
שלומדים
הרבה
ולא
יודעים
לבקש,
ויש
כאלה
שיכולים
לפתוח
את
הלב
שלהם,
לבקש
ולקבל.
הכל
תלוי
בבקשה
שלכם*.
כמה
שיותר
לברר.
ש:
איך
הגברים
יכולים
להקדיש
לנשים
תשומת
לב
מיוחדת..?
ר:
*תעשו
מה
שהנשים
יגידו
לכם,
זה
מספיק.
אני
אומר
ברצינות,
אם
הנשים
ינהלו
את
כל
הכנס
הזה,
הכל
יסתדר,
יעבוד
יחד,
הכל
יצליח,
הכל
יסתדר*.
*מאמר החירות*
ש:
מהו
חוק
הסיבתיות
בדומם
צומח
חי?
ר:
כל
חלק
וחלק
בבריאה
קיים
כדי
להחזיק
את
כל
הבריאה
ולמלא
בה
איזושהי
נישה,
איזשהו
מקום
משלו,
הוא
חייב.
ש:
למה
בעה"ס
אומר
שצריכים
לנתח
זאת?
ר:
כדי
שיהיה
לנו
ברור
שאנחנו
נמצאים
בתוך
הבריאה,
כל
אחד
במשבצת
שלו,
ושכל
אחד
חייב
לקיים
את
היעוד
שלו.
ש:
מי
צריך
לברר?
ר:
כל
אחד
ואחד,
אחרת
הוא
לא
יקיים
את
חוק
הסיבתיות.
ש:
מה
אומר
החוק
הזה?
ר:
שאתה
חייב
לקיים
בבריאה
את
התפקיד
שלך.
ש:
הגענו
לסיום
ההתפתחות
של
האגו?
ר:
אבל
האם
תיקנו
את
האגו
הזה?
הבורא
לא
ברא
שום
דבר
סתם,
כנראה
שלאגו
הזה
יש
גם
תפקיד.
האם
מיצינו
את
התפקיד
הזה
או
לא?
אם
מיצינו
אותו,
אז
כנראה
שהוא
הולך
ונגמר,
נעלם.
אם
לא
מיצינו
אותו,
אז
כנראה
שנצטרך
עוד
להשתמש
בו
עד
שעל
ידו
נגיע
למשהו.
האגו
זה
כוח
מאוד
גדול,
דווקא
על
ידו
אנחנו
מגיעים
להרבה
הישגים.
יש בכל אחד ואחד 4 סיבות לאיך שמתנהג אותו המין. אלו דרכי הגורם ונמשך מצד עצמו, ודרכי גורם ונמשך מפנימיותו ומהכוחות הזרים. הכוחות הזרים בעצמם, איך שהם משתנים, נראה איך אנחנו מנוהלים ע"י אותם 4 הגורמים שפועלים בנו, בכל אחד מאיתנו.
המצע הוא השורש שלנו בכתר, כלומר אמנם זה הרצון לקבל, אבל הוא מתנתק מהרצון להשפיע של הבורא כדי להתפתח בנו כנברא בעודו נמצא בבורא. הוא מתבטל בו ולא מורגש שקיים, ואח"כ כשמתגלה, אז מתחילים סביבו כבר להתגלות כוחות הבריאה, הרצון לקבל מתחיל להראות את עצמו בבחינת שורש א' ב' ג' ד' וכן הלאה.
ש:
מה
הקשר
בין
רשימות
לבין
המצע?
ר:
המצע
הוא
היסוד
שממנו
אנחנו
יוצאים,
והרשימות
הם
כבר
הפרטים
שמתגלים
מתוך
המצע.
*בכל זאת להיות עם חופשי בארצנו זו התכלית שלנו, שנהיה חופשיים ברצון שלנו, בארצנו. זו התכלית של האדם דווקא מכל הנבראים, דומם צומח חי ואפילו מדבר. יש במין המדבר יכולת לעלות לדרגה שהם חופשיים, שהם נמצאים כמו הבורא*.