שיעור בוקר 20.09.25 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 37, דף ל"ז,

"עגולים ויושר", פרק א', אות א'

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 37 או דף ל"ז, פרק א', מתחילים ללמוד היום על עיגולים ויושר.

עגולים ויושר כולל ב' פרקים

פרק א'

מבאר ע"ס דעגולים שנתגלו אחר הצמצום, ואור אין סוף מקיפם, וכל אור של ספירות העגולים מושפע להם ע"י הקו, ובו י"א ענינים:

אות א'

הקו הוא כעין צנור דק

"א וקו זה, כעין ב צנור דק ג אחד, אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון ד של אין סוף, אל העולמות, אשר במקום האויר והחלל ההוא."

* עץ חיים, היכל א' ש"א ענף ב'.

וככה זה מגיע אלינו ובדרך ירידה, בהשפעת הקו האור שמגיע עלינו הוא עושה כל מיני פעולות וכך בורא בתוכו מדרגות, ירידות, וכל מיני עניינים.

קריין: אולי הקדמה קצרה, מה זה בכלל עיגולים ויושר, הפרק הזה שאנחנו נכנסים אליו?

אור אין סוף זה כאילו בפשטות אור שאין לו סוף, שאין לו צורה חוץ מצורת העיגול, כי זו הצורה השלמה. ודבר נוסף, אור אין סוף שמגיע אלינו הוא כבר הופך להיות לקו שיש בו, ואנחנו יכולים להבחין בו התחלה וסוף ומדרגות, בירידה שלו מאין סוף כלפינו. זה מה שאנחנו לומדים כאן.

קריין: נמשיך ל"פירוש אור פנימי לאות א'", מבאר "א וקו זה".

פירוש אור פנימי לאות א'

"א) היינו הקו הנמשך מאור א"ס ב"ה לתוך החלל לאחר הצמצום (עי' לעיל ח"א פ"ב אות ב')."

קריין: אות ב' קטנה, מבארת "ב צנור דק".

"ב) הכלים של עשר הספירות דיושר נקראים בשם "צנור" או צנורות, מטעם שמגבילים בשליטה גדולה ובדיוק גדול את דרכי האור הנמשך בהם, שלא יתפשט אלא בדרכים המסוימים בכלים ההם. כדוגמת הצנור המגביל בדיוק נמרץ את המים העוברים בתוכו, ונמשכים ויוצאים ממנו באותה הצורה שבצנור, אם דק ואם בהרחבה בלי שינוי כל שהוא לעולם. ומאותו הטעם, נקראים האורות העוברים דרך הצנורות ההם, בשם עשר ספירות דיושר, להיותם נמשכים לפי החוקים של הצנורות האלו ביושר וצדק, דהיינו בכלי הזך יותר מתלבש האור החשוב יותר וכדומה, בלי שינוי כל שהוא, מטעם השראת שליטתם החזקה של הצנורות עליהם.

וכח שליטה זו הנמצאת בצנורות האמורים, הוא, משום דכל מה שהוא רצון במדרגה העליונה, הוא כח מחייב במדרגה תחתונה הנאצלת בסיבתה. ולפיכך אותו הצמצום שעל בחינה ד' הנמצא בכלים דעגולים מבחינת רצון חפשי, נעשה בכלים דיושר המסובבים על ידיהם, לבחינת כח ושליטה המחייבת אותם כן, וכח זה נקרא בשם "מסך", כמ"ש להלן.

וז"ס מ"ש בתקונים הפוך "רצון" ותשכח "צנור" עכ"ל, והיינו כדאמרן שה"צנור" בהיותו בבחינת מסך, שפירושו צמצום בשליטה, דהיינו שמעכב רצונו מלקבל בבחינה ד' מכח העליון השולט עליו, הריהו ההפך מן חומר הכלי עצמו, דהיינו "הרצון לקבל", כי מעכב את עצמו מלהפיק את רצונו זה, וע"כ רמזו הפוך "רצון ותשכח צנור", כלומר, שענין הצנור הוא הפוך מהרצון, שהרי כופה רצונו ועושה ההיפך ממה שרוצה. ולכן תמצא בכל הדרושים והכתבים, כשאנו רוצים לכנות ולהדגיש ענין הסתלקות האור מבחי"ד, אנו מכנים זה בשם צמצום. וכשאנו רוצים להדגיש כח הצמצום הנוסף מצד אור הקו שלא נתפשט לבחי"ד, אנו מגדירים אותו בשם "מסך" שהוא כח מעכב של האור שלא יתפשט לבחינה ד'. וכשאנו מדברים על כללות הכלי, דהיינו הכלי והמסך ביחד, מגדירים אותו בשם "צנור", וכשמדברים על אור וכלי והמסך ביחד, דהיינו באור המלובש במידת הצנור מגדירים אותו בשם "קו". וכשמדברים על כלי שאין בו מסך מגדירים אותו בשם עיגול."

זה מה שכותב בעל הסולם על המשפט הזה באות א' הגדולה, "היינו הקו הנמשך מאור א"ס ב"ה לתוך החלל לאחר הצמצום". אז זה מה שנמשך לנו, זה מגיע לנו מהכלי שבו יש צמצום. והאור שהיה בכלי בצורה עגולה הוא נמשך אחרי זה בצורת קו.

תלמיד: אנחנו רואים פה בתחילת אות ב' על ההגבלה של דרך האור, דרכי האור אל הכלים, ועל ידי זה הוא נותן לנו להרגיש אור יותר חשוב. מה זו הפעולה הזאת שהוא נותן לנו דרך העזרה להרגיש בכלים אור יותר חשוב?

פעולה של מי?

תלמיד: פעולה של המאור. הוא כותב פה, ש"דרכי האור הנמשך בהם, שלא יתפשט אלא בדרכים המסוימים בכלים ההם.".

כן.

תלמיד: ובכמה משפטים אחרי זה הוא אומר, "דהיינו בכלי הזך יותר מתלבש האור החשוב יותר וכדומה,".

זאת אומרת יש דרגות בהתפשטות האור בתוך הקו או הצינור, כי אנחנו לומדים שהכלי לא מסוגל לקבל את האור בלי הגבלה בצורת אין סוף, אין גבול, אלא רק לפי סוף וגבול. ולכן האור חייב להצטמצם ולקבל צורת קו שנקרא אז "צינור", ובצינור הזה, בקו הזה האור יורד ממדרגה למדרגה. זה מה שהוא רוצה למסור לנו.

תלמיד: האם הפעולה הזאת שמתבצעת דרך המאור, דרך הצינורות, קודם כל דרך הפעולה של הכלי שלנו, שאנחנו עושים צמצום ואור חוזר, זה תלוי בכלי שלנו, או זה השליטה של הבורא, של המאור?

איפה שאנחנו עכשיו לומדים שם עדיין אנחנו לא קיימים, ואנחנו מדברים רק על האור עצמו, שמפני שעבר ד' בחינות דאור ישר, יוצא מהקו ובונה לעצמו עוד יותר כלים כדי להתפשט בהם.

תלמיד: באות א' מדובר על צינור, אז איפה אנחנו מוצאים את הצינור ביחסים בין החברים בעבודה בעשירייה?

זה עוד לא נראה בינינו ולא נשמע בינינו. אנחנו עוד נלמד את זה ואז נבין איך אנחנו יכולים לייחס מה שכתוב בספר להרגלים שלנו וליחסים בינינו, אבל עוד לא עכשיו.

תלמיד: מאיפה הכוח לעכב את הרצון?

אנחנו עוד לא מדברים על זה, אבל בעצם הכוח לעכב את הרצון נמצא באור עצמו, והאור מוסר לכלי את המידה הזאת והכלי מצטמצם.

תלמיד: מי מעכב את הרצון, הרצון בעצמו, איך זה עובד?

הרצון שבתוך הכלי בתוך הרצון לקבל, הוא בהתפתחותו מגיע למצב שהוא עולה ומגביל את הרצון שבו, הכלי שבו לזה שסוגר אותו לגמרי.

תלמיד: אז מה ההבדל בין רצון לכלי?

רצון זה אחד מהמצבים של הכלי.

תלמיד: אז הרצון בעצמו מעכב את הרצון?

כן, יש רצונות שונים שכל אחד מהם שולט בדרגה שלו, והשליטה מהדרגה הזאת היא משפיעה כבר על כל האורות שבצינור.

תלמיד: האם הצינור זה צורה חדשה של רצון לקבל, או יש פה איזושהי תוספת לרצון לקבל, איזושהי התפתחות?

צורה חדשה של הרצון. כי הצינור מוכן לקבל את האור ולהעביר אותו בתוך עצמו, זאת אומרת האור שנמצא בצינור מוגבל כבר בצורה של הצינור.

תלמיד: אני לא מבין למה הצינור יכול להשפיע עלינו רק דרך צינור ולא בדרך העיגולים.

עיגולים זה האור שקיים בתוך הכלים הלא מוגבלים. והצינור זה כבר תוצאה מהתפשטות האור בעיגולים כשהעיגולים הופכים להיות ליושר. והאור שמשפיע דרך היושר הזה הוא כבר בצורת היושר. שיש בו תחילת השפעה וסוף השפעה, והיחסים שביניהם לפי חוקי העיגולים ולפי חוקי היושר, ככה זה מגיע.

תלמיד: כתוב שהקו הוא כמו צינור דק, איך אנחנו מתייחסים לאותו קו, האם אנחנו מתלבשים באור?

כל זה יבוא אחר כך. בינתיים אנחנו רק לומדים את ההגדרות ההתחלתיות.

תלמיד: בעל הסולם כותב שהרצון והצינור זה אותו מושג, מאותו שורש. האם העבודה של המקובל היא להפוך את האור המקיף לאור ישר?

העבודה של המקובל היא להרגיש את האור שמגיע אליו דרך הקו.

תלמיד: והאור שמגיע אליו מגיע כאור מקיף, כעיגול?

לא. הוא מגיע ומתלבש בכלי, והכלי צריך לקבל אותו בצורה נכונה יותר ולהגיב עליו בצורה נכונה כדי שיהיה ביניהם קשר. שהאחד יבין את האחר וימלא את האחר. את כל זה נלמד עכשיו.

תלמידה: האם אפשר לומר שהעלייה בקו ימין היא ירידת האורות, צמצום האורות?

לא, את כל זה אנחנו נלמד אחר כך.

תלמיד: אם הבנתי נכון, מטרת הצמצום והמסך היא לשלוט ברצונות האגואיסטים שלנו שלא יהפכו לחזקים יותר ואינטנסיביים. אבל מצד אחר, לכאורה נראה שאנחנו צריכים לאפשר לאור להיכנס כדי לתקן את הרצונות האגואיסטים שלנו. אם כך מה בדיוק מטרת הצמצום והמסך?

מטרת הצמצום והמסך היא, להגביל את התפשטות האור מהבורא לפי יכולת הכלי לקבל אותו, להרגיש אותו, ולהגיב עליו נכון.

תלמיד: למה להגביל את האור, אם האור בעצמו הוא זה שמתקן את הרצון, הוא זה שמפתח אותנו, למה לדחות אותו?

הכול תלוי איך אנחנו יכולים לקבל את האור. אנחנו יכולים לקבל אותו בצורה שאנחנו לא מגבילים אותו, זה נקרא צורת אין סוף, אין גבול בהתפשטות האור. או שאנחנו עושים כל מיני צמצומים, הגבלות, ואז האור מתפשט בנו לפי ההגבלות שלנו.

תלמיד: שיתוף הפעולה בין האור לבין הכלי הוא בצורה הדדית, ככל שהכלי במידת התיקון שלו משפיע על האור והאור על הכלי. אבל האם זה הולך לפי מחשבת הבריאה שהיא צריכה להביא את הכלי עד לגמר התיקון?

כן.

תלמיד: נאמר שהכול נעשה מהאור, אז ממה עשוי הכלי, האם הוא גם עשוי מאור?

הכלי עשוי מרצון לקבל את האור, רצון לקבל, והאור עצמו תכונתו היא רצון להשפיע. הם נמצאים ביחס ביניהם בדיוק כמו נותן ומקבל.

תלמיד: איך האור יכול להתקיים בתוך הכלי תחת שליטת המסך?

על זה עוד לא דיברנו. אנחנו נלמד את זה.

תלמיד: מה הצורה הכי טובה להידבק בך, בזמן שאנחנו לומדים אתך?

לחשוב על מה שאנחנו לומדים.

תלמידה: אנחנו לומדים שאחרי הצמצום האור לא יכול להיכנס לכלי ללא אישור, ואז מופיע הקו. אבל אם המלכות בעצמה דחתה את האור אז מי קורא לאור חזרה, ולמה האור נכנס חזרה לכלי? האם אפשר לומר שקו זה לא פשוט קו של אור אלא תשובה לחיסרון שעוד לא מבורר במילים אבל הוא מופיע?

יש בזה משהו. אבל אם כך, אותו הרצון שמתעורר בקו, אחר כך הוא כבר הופך לכלי. הדחייה של האור היא הכרחית כדי שתהיה אפשרות אחר כך לקבל אותו.

תלמיד: האם את מה שמתאר פה בעל הסולם בתהליך מדויק כל כך אנחנו יכולים להרגיש מתוך השאלות שלנו עכשיו והתשובות שלך עליהן?

כן, יכולים. יש אנשים שלא יכולים לשאול שאלות בגלל שהם עסוקים בשאלה שלהם, ואת השאלות של האחרים הם לא שומעים כיוון שהם לחלוטין שקועים בשאלה של עצמם. הייתי בכל זאת מייעץ לאנשים כאלה, אחרי השיעור שלנו לשמוע את השיעור שוב, דווקא לפי אותן השאלות שאחרים שואלים, כדי שהם יוכלו להתכלל בהן.

תלמיד: במה הלימוד של מבנה העולמות עוזר לנו בבחירה חופשית אחר כך?

זה עוזר לנו בכול, כי על ידי זה אנחנו מעוררים את הכלים שלנו מצד ההשפעה, ולכן זה חשוב מאוד. חלק א' ב"תלמוד עשר הספירות" הוא מאוד חשוב.

תלמיד: מתי קבלת האור או אי קבלת האור מקרבת או מרחיקה את הכלי מהאור?

קבלת האור או הרחקת האור עוזרת לנו לבנות קשר עם הנברא שזה בקבלת האור, ועם הבורא שזה בהשפעת האור, זה אל זה.

תלמיד: מה זה קו ישר, מה המושג הזה "קו ישר"?

קו ישר זה היחס בין האחד לאחר.

תלמיד: האם זה קשור גם לאור מקיף ואור פנימי, או שזה לא קשור?

כן. זה קשור לאור פנימי.

תלמיד: האם הקו עצמו הוא כלי תקשורת מהאור לכלי, או שאין קשר?

כן, הקו זה הקשר בין הנותן לבין המקבל.

תלמיד: כתוב שלצינור יכולות להיות צורות שונות שקובעות את המילוי של האור שממלא אותו בשם "עשר ספירות דיושר". בעל הסולם כותב על הצורות האלה, שזה יכול להיות דק ובהרחבה. מה זה דק ובהרחבה?

ברור לנו שצינור דק לא יכול לקבל ולהעביר הרבה אורות. וחזק זה שאנחנו בכל זאת יכולים עוד למלא אותו. את זה כבר נלמד אחר כך, עכשיו אנחנו עוד לא לומדים על היחס בין הכלי לבין האורות שמרכיבים אותו.

תלמיד: שמעתי אותך אומר קודם, שאנחנו עוד לא נמצאים במה שאנחנו מדברים עכשיו. אז איפה אנחנו נמצאים, או יותר נכון מה צריך לעשות כדי להיות במה שאנחנו מדברים?

צריכים בדיוק לשמוע את מה שאנחנו מדברים בזמן השיעור, לחזור אם אפשר על השיעור בבית, וכך נתקדם ונרגיש את מה שלמדנו.

תלמיד: קראנו, הפוך "רצון" ותשכח "צינור". האם הכוונה היא לעשות פעולות עם כוונה בעל מנת להשפיע?

לא. אם תהפוך את הרצון לקבל שלך לרצון להשפיע, אז אתה בדיוק תמצא את כלי ההשפעה.

תלמיד: מה משפיע הקו על העיגולים, מה משתנה בעיגולים, עם איזו כוונה נכללים, ומה היחס לבורא שלהם לעומת הקו?

העיגולים לא מוגבלים. עיגול, פשוט כל הבחינות שלו הן שוות, והרצון שלו מתבאר בהקדם להופעתו. זה העיגול.

תלמיד: איך משפיע הקו על העיגולים, מה משתנה ביחס של העיגולים לאחר קבלת האור דרך הקו?

העיגולים משתנים מזה שהם מקבלים דרך הקו השפעה מיוחדת ממנו, ולכן העיגול הופך להיות למשהו אחר.

תלמיד: האם המהות משתנה?

לא. על המהות אנחנו לא מדברים בינתיים. הטבע שלו משתנה.

תלמיד: האם הקשר בין החברים קשור באיזו צורה לאור, האם אור זה אהבה או האם אור זה רצון לאהבה, או האם אהבה זה רצון לאור? מה הקשר בין אהבה לבין אור?

אור זה נטייה לאהבה, וכלי זה נטייה לקבלת האור והנאה מהמילוי שלו. זה כל מה שאנחנו צריכים לדעת בינתיים.

תלמיד: איזו תפילה פותחת את הצינור ואת השער עבורנו?

אנחנו נלמד את זה אחר כך. העיקר זה היחס שלנו.

תלמיד: האם קו מתאר את הקשר בין עליון לבין תחתון?

כן.

תלמיד: והעיגול הוא באותה מדרגה?

כן.

תלמידה: בבחינה ד' אנחנו נמצאים בעמקי הרצון לקבל, איך במצב הזה אנחנו יכולים להרגיש את האור, להיות מודעים אליו?

אנחנו צריכים להשתדל בעצמנו לממש את פעולות האור ואת פעולות הכלי זה על זה, עד שנתחיל להתרשם נכון מהפעולות האלה, ואז נתחיל להתקרב לכלים ולאורות.

תלמיד: כתוב שהצמצום מעכב רצונו מלקבל בבחינה ד'. האם זה אומר שג' הבחינות הראשונות כן מקבלות והעיכוב הוא רק על בחינה ד'?

לא, ג' בחינות ראשונות הן עדיין לא כלי. הרצון לקבל מופיע בצורה ד' שלו. וכשאנחנו רוצים להיכנס לקשר עם האור העליון, להידמות אליו, לקבל אותו או לדחות אותו, אז אנחנו צריכים להיות מקושרים לאור העליון. זה נקרא שאנחנו עולים לדרגה ג' מדרגה ד'. אנחנו עוד נלמד את זה.

תלמיד: כתוב שאת הכלי והמסך ביחד, מגדירים בשם "צינור". בעבודה שלנו בעשירייה, אנחנו כל הזמן מנסים לעבוד על בניית מסך, ודווקא על ידי עבודה משותפת בינינו למשוך את המאור כדי לייצר את אותו מסך. מה זה הצינור בעשירייה?

זה לאו דווקא בעשירייה. אם העשירייה מתוקנת אז כולם קשורים ברצונות שלהם, ועובדים על היחס ביניהם שיהיה כצינור.

תלמיד: אתה יכול לחזור על זה שוב בבקשה?

אם החברים קשורים זה אל זה, אז הם נמצאים בתוך הקו ביניהם. ואז כל הפעולות שלהם מועברות מהאחד לאחר רק דרך חוקי הקו.

תלמיד: אז מה בעצם הופך את הצינור לקו, האם יש כאן כמו תשתית כזאת שאנחנו בונים בינינו, ומה גורם לאור לעבור?

אם אנחנו רוצים להיות מקושרים ביחס נכון בינינו, אז אנחנו נקשרים כל אחד לאחר כך שהקשר הזה נקרא קו, ואז האור העליון עובר דרך הקשרים שבינינו, דרך כל הקו.

תלמיד: זאת אומרת, שהאור עובר רק בצורה אוטומטית כביכול?

האור לא עובר בצורה אוטומטית. אלא אם אנחנו עושים מאמצים ואנחנו מתקשרים בינינו, אז האור עובר בינינו מאחד לאחר בצורה שנקראת "קו".

קריין: אות ג' קטנה מבארת את המילה " ג אחד ".

"ג) מה שמדייק הרב במלת "אחד", הוא להוציא את תיקון שלושת הקוים שנעשו בעולם האצילות. ומשמיענו, שבעולם אדם קדמון, עדיין אין כאן תיקון זה של ג' קוים, אלא רק "קו אחד" בלבד. וטעם הדבר הוא, מפני שענין תיקון של ג' הקוים נעשה לאחר זה בעולם האצילות, והוא נמשך מדבר השיתוף של מידת הרחמים בדין, כמ"ש במקומו, וכאן אנו עוסקים בעולם אדם קדמון, שעדיין לא נעשה השיתוף הזה, ועל כן אין כאן אלא קו אחד בלבד.

וביאת האור לכלי הקבלה של הנאצל, מכונה בשם "התפשטות" (עי' לוח התשובות ח"א אות י"ד). וכבר נתבאר לעיל, שכלי הקבלה שבנאצל הזה מכונה בשם צנור (עש"ה דבר בטעמו)."

תלמידה: האם העיגולים נמצאים בתוך הקו?

לא, יש קו שמקבל את הצורה של העיגולים ואז בו מתפשט האור בהתאם לטבע של העיגולים.

תלמיד: האם יש סדר בהופעת קווים, האם הצינורות הולכים ומתרחבים לקראת תיקון?

לפי החוקים שלהם.

תלמיד: כתוב שעיגולים זה כלים ללא מסך. איך הם יכולים לקבל את האור?

קודם הם רוכשים מסך, האור מורגש על ידם וממלא אותם במידת המסך שבהם.

תלמיד: מה ההבדל בין המסך שלהם למסך של הצינור?

אין הבדל.

תלמיד: האם יש להם מסך משותף?

יש להם מסך פעיל.

תלמיד: האם עיגולים וצינור הם פרצוף אחד? האם אלו ספירות ראשונות או אחרונות, האם זה פרצוף אחד?

בהתחלה יוצא שיש לנו רק עשר ספירות. הספירות האלה עוברות צמצום ונעשה מהן חושך, ודרך הצמצום מגיע אליהן אור הקו, ואז בצורה ובמידה שהן יכולות לעלות מעל הצמצום הן מקבלות את האור העליון והוא ממלא אותן.

תלמיד: האם עיגולים זה החושך שמגיע?

עיגולים אלה הכלים שלנו שלא נמצאים תחת הצמצום, שעליהם אנחנו לא יכולים לעשות צמצום ולכן הם נשארים עיגולים. הכלים שעליהם אנחנו יכולים לעשות צמצום הופכים לכלים דיושר. כתלות בקשר שבו הם יכולים להיות עם קו היושר, במידה הזאת הם קשורים ביניהם ומעבירים אור.

תלמיד: תורת הקו אומרת שהאור מגיע לפי תנאים מסוימים ומוגדרים. מרגע שמקיימים את התנאי הזה הנברא מקבל את האור. האם הדקוּת של הקו אומרת שהאיכות של התענוג השתנתה? למה הוא יכול לקבל רק דרך קו, האם זה סוג חדש של תענוג?

יש בנברא רצון, אם הנברא יכול לסגור את עצמו מקבלת האור, זה נקרא שהוא עושה צמצום. אם אחרי זה הוא פותח באופן חלקי את האור כדי שייכנס לתוכו זה כבר הטבע של הבריאה עצמה, הנברא עצמו.

תלמיד: האם אפשר לומר שזה תענוג מהשפעה?

כן, אם הנברא פותח את עצמו אחרי שהחליט לא לקבל את האור, ואחרי זה מחליט לקבל את האור, אז זו כבר תהיה קבלה נכונה, לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמידה: באצילות התנאי לקבלת האור זה איזון בין צמצום לחסדים. במה שאנחנו לומדים עכשיו, מה התנאי לקבלת האור?

כן. בעולם שבו אנחנו לומדים קיים איזון בין קבלת האור לבין הדחייה שלו. הכלי שלא מקבל אור, אבל פותח את עצמו כדי שבעזרת האור שמקבל יידמה לבורא להשתוות עימו, הכלי הזה נקרא "מתוקן". זה עוד לפנינו.

תלמידה: מה זה מצב הנברא כשיש שלושה מרכיבים, עיגולים, קו וצינור?

אלה מרכיבים שקיימים בעולם הרוחני כדי לתאם את הפעולות בין הספירות והפרצופים.

תלמידה: האם עיגולים וקו מופיעים מיד, או בזה אחר זה? מה מופיע ראשון?

עיגולים מופיעים ראשונים, ואחרי זה, בעזרת הצמצום שעושה הנברא, נוצר הקו שקושר בין המרכיבים השונים של הבריאה, בינם לבין עצמם.

תלמידה: עיגולים לא קשורים לאין סוף, כתוב שהם מקושרים דרך הקו, אז למה הקו הוא לא הראשון אחרי הצמצום, הרי זה לא מגיע בהדרגה?

הצמצום ההדרגתי לאחר הצמצום מתרחש בקו.

תלמיד: הקשר בין החברים הוא בצורת צינור, האם יש אפשרות שהוא יהיה בצורת עיגול?

לא, רק צינור.

תלמיד: בקו האחד, הכוח שמגביל את הכלים דיושר, האם זה כוח שליטה שבא מצד הבורא או מצד הנברא?

מצד הבורא.

תלמיד: המסך תמיד בא מצד הבורא?

כן, בדרך כלל.

תלמיד: הוא כותב שתיקון ג' קווים קרו אחר כך בעולם האצילות, וזה מגיע מההתכללות מידת הרחמים בדין. האם גם לקו של אדם הקדמון יש שיתוף משל עצמו? איזו תכונה מרגיש האדם הקדמון מהאור?

האור נמצא למעלה מאדם הקדמון, בעולם אין סוף. אני לא שומע ולא מבין מה הוא רוצה להגיד.

תלמיד: כלי שיש לו צמצום ומסך, איך הוא יודע באיזה כלים לפתוח כדי שהוא יוכל לקבל בהם לעל מנת להשפיע?

לפי המסך שנשאר בו. אין דבר אחר, כלי עובד לפי המסך.

תלמיד: האם המסך הוא זה שמברר באיזה רצונות הוא יכול לקבל על מנת להשפיע?

כן.

תלמיד: האם הצינור פועל בשיתוף עם המסך, או שהצינור הוא המסך?

הצינור הוא המסך.

קריין: כתוב שכניסת האור בכלי נקראת התפשטות.

כן.

קריין: איך ההתפשטות הזאת מתקשרת למושג של צינור ככלי קבלה לפני התיקון של ג' הקווים?

לפני התיקון של ג' קווים, אין קליטה של האור בתוך הצינור.

תלמיד: השורש של הנשמה בא מהקו, או איפשהו בעיגולים?

מהקו.

תלמידה: צמצום האור זה רצון עצמאי?

כן.

תלמידה: אנחנו מתחילים עכשיו ללמוד חומר שנכנס בצורה לא פשוטה. האם אנחנו צריכים לצמצם בתוכנו את האור הזה כדי לקבל אותו?

את צריכה לשמוע את השיעור של היום כמה פעמים, ולקבוע בצורה ברורה מה הבנת, ומה לא הבנת. אחר כך נתחיל לעסוק בזה שתקבלי את השיעור הזה לתוכך.

תלמידה: אחרי שאנחנו בעשירייה הופכים לצינור, כי זאת המטרה שלנו, ליצור מסך ולהפוך לצינור. לאן האור מגיע, ומה צריך לעשות?

לתוך כל אחד מאיתנו, השותפים בצינור הזה, נכנס האור.

תלמידה: כלומר, יותר עמוק לתוכנו, לתוך המקומות הלא מתוקנים שלנו?

את זה אחר כך תגלי.

תלמידה: האם בירור יותר מדויק ומתמיד של הכוונה שלי, וכוונת הבורא ביחס אלי, זו בניית הקירות של הצינור?

הצינור מורכב מהכלים שלנו, ולכן אנחנו צריכים להשתדל בהכרח לפעול דרך חוקי הצינור.

תלמידה: יש הרגשה שצריכים להקשיב שוב לשיעור, ללא ספק. אבל אם אתה אומר שהעיגולים הם כלי ללא מסך, למה אתה אומר שבעשירייה כשאנחנו מתפללים ועובדים, עלינו לצייר לעצמנו שאנחנו בתוך עיגול, האם ככה אנחנו בונים את המסך?

אנחנו בונים מסך על ידי הקשר בינינו, לפי מה שכתוב בספר.

תלמידה: האם בעשירייה אנחנו עובדים בעיגול דרך הביטול עד שאנחנו מגיעים לקו של ההשפעה?

כן. אנחנו צריכים להשתדל להיות קשורים בינינו בחוקי הקו.

תלמידה: מה הקשר בין צינור לקו?

בקו, כל המרכיבים שלו נמצאים בחוק של צינור, מי יותר למעלה, ומי יותר למטה, הכול מסודר לפי הצינור, שהעיקר זה מידת ההזדהות שלהם עם האור העליון. וכל היתר חוץ מהצינור, כבר לא שייכים לקבלת האור בקו. חכמת הקבלה מדברת רק על קבלת האור בקו. או קו אחד, או שני קווים, או שלושה קווים.

תלמיד: האם לאור יש רגש משלו?

כן. לכלים של האור יש רגש משלהם.

קריין: הבקר הזכרת הרבה פעמים את חוקי הצינור. מה הם "חוקי הצינור"?

חוקי הצינור זה לקבל את האור העליון המגיע אליהם, לפי חוקי האור והכלי.

קריין: ומה הם החוקים של הקו?

גם חוקי הקו, אותו דבר.

(סוף השיעור)