בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 14.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל*

1. ש: איך נדבקים ברבו ובספרים?
   ר: כל הזמן מגדילים את החשיבות של הרב, של החכמה עצמה ושל המטרה. מכל הדרכים שיש לפני האדם, הוא מתחזק ללכת רק כך.
   
   ש: בסופו של דבר נכנס לפלפולים בעניין החשיבות..?
   ר: וודאי שהוא צריך גם לעמוד כאן נגד דעת העולם, אפילו שאנחנו לא רואים שהעולם כל כך מתנגד בפועל לנו אלא סוחב אותנו לפי מעשי יום יום שלו. *גם אנחנו טרודים בלהתקיים בעולם הזה בצורה פיזית, אבל הבעיה שלנו היא לא בזאת אלא היא בעיה יותר פנימית. אנחנו נמצאים במצב שקרוב לתיקונים, ולכן אין לנו הפרעות אידיאולוגיות גדולות, רק להתחבר בינינו, לחזק את המטרה, וקדימה. אין יותר מזה*.

2. יכול להיות שהבעיות באות אליי עד כדי כך שאני שוב שוקע בבעיות העולם הזה ועוסק בהן, שוכח על הרוחניות. זה יכול להיות לזמן מה ואז אני חוזר לרוחניות שוב כבר יכול לקבוע איך אני קובע זמנים לזה וזמנים לזה. יש כל מיני מצבים כאלו אנחנו צריכים להיזהר מהם, למרות שנותנים לנו את כל המחשבות האלו כדי שנתקדם לרוחניות, אבל הם יכולים להסיט אותנו, למשוך אותנו לגשמיות הרגילה, העממית ושוב נחזור לחיים הבהמיים שלנו וכך נישאר.

3. *כל דבר שלא מכוון אותי בצורה ישירה למטרה, נקרא מחשבה זרה*. האמת היא שאין דבר כזה מחשבות זרות, כי הכל עושה הבורא, הוא שולח את כל המחשבות ואת כל המקרים שעומדים לפניי. כן *כעיקרון אין מחשבות זרות, הן רק עזרה. אבל לעת עתה כשעדיין לא ביררתי מספיק, לא חיזקתי את עצמי, לא קישרתי את עצמי לחברה ממש בחבלים כדי לא יכול ליפול מהספינה שלנו שמפליגה לתיקון, אז המחשבות האלה יכולות להסיט אותי ולהוציא אותי מהקבוצה, מהאוניה, וכך אתנתק מהתנועה שלנו*.

4. ש: מה זה רצון שמתבטל ברבים?
   ר: כל רצון שלי שאני לא מכבד אלא נדבק ברבים על פני הרצון הזה. אם אני מעדיף את דעת הרבים על פני דעתי, זה נקרא שאני נדבק ברצון הרבים. *אנחנו צריכים כל פעם לברר מהי העשירייה שלנו, באיזה אופן, באיזו צורה אני מרגיש אותה, מהי הצלחת או הספינה שאני נמצא בה ומתקדם? זה נקרא רבים בשבילי*.
   
   יש עוד רבים, בכלל כל האנושות, מה שקורה מחוץ לקבוצה. זה כבר משהו אחר, *אנחנו צריכים לדאוג איך אני אהיה דבוק לקבוצה, שהקבוצה כולה תתחיל לקבל צורה אחידה, אחרת לא אוכל להשיג את הבורא, כי את הבורא אני לא משיג בצורה אישית שלי, אני משיג אותה בתנאי שאני קשור לקבוצה*. במידה הזאת אני מגלה את הרוח ששורה בקבוצה שנקראת בורא. זה נקרא בתוך עמי אנוכי יושבת.

5. כל ההפרעות שאנחנו מקבלים מטרתן שנתקרב לבורא, שנצטרך חיבור עימו ונקבל מכך כוחות להתמודד נגד כל הרצונות לקבל שלנו.

6. ש: למה הכוונה מבקש לא שהמחשבות יעלמו..?
   ר: על פני כל המכשולים האדם רוצה עכשיו לגלות כמה הוא עוד יותר קשור לבורא. *האדם לא רוצה שהפרעות יברחו ממנו, הוא לא מצטער שקיבל אותם. הוא רוצה, מבקש ועושה כל מיני מאמצים כדי שכל ההפרעות האלה, מחשבות, רצונות למיניהם, כל מה שמשוטט לו בראש, הוא רוצה שהם יעזרו לו יותר להרגיש, יותר להבין, או יותר להיות דבוק בבורא*.
   
   *כל הפרעה והפרעה היא לא הפרעה, אלא כמו בספורט היא צריכה להגדיל הכוחות שלך, שתוכל עוד יותר להיאחז בבורא, להבין אותו לעומק, יותר להרגיש אותו בטעמים אחרים. זו הסיבה שאנחנו מקבלים את כל ההפרעות*. הן לא הפרעות, אלא מפני שאנחנו נמצאים ברצון לקבל הן נראות לנו הפרעות כי אנחנו צריכים להגיע לע"מ להשפיע, לאמונה למעלה מהדעת, אבל בעצם זה הכל עזרה גדולה, הבורא מראה לנו איפה אנחנו יכולים עוד יותר להתקרב אליו.
   
   ש: איך להתקשר מעליה עוד יותר עם הבורא?
   ר: כך להסתכל על כל החיים. תנסה לעשות את כל החיים לטוב. זה הכל בא כדי שתשנה את עצמך בלהתקרב לבורא. כל מה שאתה מקבל בחיים שלך, אתה מקבל ממנו.

7. ש: למה קשה להסתפק באמונה בבורא..?
   ר: זה לא תמיד קשה. *אנחנו לא מקבלים כאן שום דבר חוץ מעזרה, מעלים בקודש ולא מורידים בקודש. אנחנו מקבלים תמיד עזרה מהבורא בכך שנותן לנו עוד תרגיל, עוד מכשול, עוד מדרגה שעליה צריכים לעלות כדי לעלות לעולם הרוחני*. בואו רק נבין באיזה משחק אנחנו נמצאים עימו. הוא כל הזמן עושה לנו תרגילים, אנחנו עוברים בית ספר שכל פעם מראה לנו מה אנחנו עוד צריכים לעשות, לשנות מחשבה, קצת יותר, קצת אחרת, עד שאנחנו משתדלים להיכנס למסלול מחשבה ורצונות כמו הבורא. להתחיל להבין אותו במקצת עוד ועוד. התרגילים האלה שהוא עושה, ואנחנו נמצאים רק בתרגילים, אין לנו שום דבר חוץ מזה בחיים שלנו. *נדמה לנו שהעולם מבלבל אותנו, אבל אנחנו ממש נמצאים רק בתרגילים להתאים את עצמנו לעולם העליון, כלומר למצבים שנהיה קשורים לבורא בצורה פתוחה, ישירה, פנים אל פנים*.

8. מה שעובר עליכם, עובר מתוך העשירייה. *אתם כבר מקבלים מהמצבים הבאים הקרנה למצב הנוכחי, וזה (מורגש?) אצלכם כהפרעות. אם תעבדו על כך, תגיעו לחיבור למצב הבא*, וכך כל פעם תתקרבו למצבים הבאים.

9. ש: אני צריך להחיות את הדחיות ובמחשבות המתות כדי להשפיע לחברים?
   ר: כן, שום דבר לא נעלם, שום דבר לא נאבד, שום דבר בא להזיק. כל דבר בא כדי לעזור ליצור קשר נכון ומתקדם. יש בכך כביכול גם כוחות שליליים וגם כוחות חיוביים, אבל שניהם פועלים לכיוון אחד, ליצירת רשת קשר נכונה ביניכם שבה הבורא יכול להתגלות.

10. ש: איך במקום לטפל בהפרעה ולשקוע בה האדם מתפלל לאמונה?
    ר: תפילה זה דבר טוב אבל היא לא יכולה להיות במקום חיבור בקבוצה. אם אתם עושים חיבור בקבוצה, מאמץ להתחבר, מה שמגלים לא חשוב, או תופעה חיובית או תופעה שלילית, ופונים לבורא, אז זה עוזר. חייבים להיות חיבור ותפילה, לא יכולה להיות תפילה בלי חיבור. זה נקרא תפילה בציבור. ציבור נקרא שבאים כמניין, עשירייה, וכשמתחברים אז מבקשים מתוך עשירייה משהו מהבורא. לכן יש כוח במניין, עשרה אנשים שאם הם מתחברים ומבקשים, זה פועל.

11. המאמץ לא אומר על כלום. צריך להיות מאמץ מחושב, מסודר, מיוצב נכון. הוא חייב להיות בקבוצה, בקשר לחברים, בהכנעה כלפיהם, כמו שכותב רב״ש, אפס לעומת אחד. כך אדם מגיע לחיבור הנכון ויכול להפעיל תפילה לבורא, ואז זה יצליח. אם כך עושים כולם, אז וודאי שעשירייה כזאת מצליחה, בטוח.

12. ש: לא לפנות ישירות לחבר שנחלש, אלא בצורה כללית?
    ר: אני לא הייתי פונה בצורה ישירה. אם זה לא מצב מסוכן שהאדם ממש נופל, אז לא לפנות אליו בצורה ישירה. אלו מקרים שעוברים על כל אחד ואחד, צריכים לתת לו להיות היום בירידה ולהביא את מצב הירידה הזה לעשירייה. אנחנו נשתמש בו ונעלה אותו. בכל עשירייה עולים ויורדים, כך עובדות הספירות, הן דומות לבוכנות במנוע. יש במנוע 10 בוכנות, צילינדרים שכך עובדות.
    
    בלי ירידות אי אפשר. למדנו איך הגלגל מסתובב, חייב להיות חלק ממנו ללכת אחורה. הדינמיקה הזאת כל הזמן נמצאת בכל היקום, כך הטבע בנוי, כך גם האדם. *יש לנו מצבים טובים ומצבים רעים, אי אפשר אחד ללא שני. אנחנו רק צריכים ללמוד איך להשתמש בכל דבר לתנועה קדימה*.

13. איך לא לתת לעצמי להישאר באדישות ולשמור על כבודי?
    ר: להשתדל בכל רגע, אפילו בכוח. *תרשום לפניך ביומן שלך שאתה צריך לעורר את הקבוצה לחיבור. כמה פעמים ביום אתה צריך לעורר אותם בחיבור. תמצא אפילו פסוק קטן, קצר, ותקרא להם. תעשו כאלה דברים, תרגישו כמה כל אחד יכול לעבוד, לעורר את האחרים*.

14. *אני מכבד את ההפרעות יותר מכל דבר אחר, כי אם לא ההפרעות הייתי נשאר בול עץ, בהמה. ההפרעות מתחילות לעורר אותי, להחזיר אותי, להקפיץ אותי מהחיים שלי* שאני נרדם כל הזמן. תארו לכם שאני נרדם כמו זקן, אני יכול כך להיות שעות, שנים. *ההפרעות דווקא מעוררות אותי. אז למה שלא אכבד אותן? אחרי שאני מרגיש הפרעה, נשאר לי רק דבר אחד, לסובב את ההפרעה הזאת לצורה נכונה כזאת שהיא תהיה מועילה לי*.
    
    לכן *אני מסתכל על ההפרעה לא כהפרעה. זה בא ומעורר אותי*, שאני נרדמתי מהחיים שלי, אני זקן, אפילו צעירים נרדמים, כלומר נכנסים לכל מיני מחשבות שמוציאים אותם מהחיים. *להפרעות יש חשיבות עוד יותר גדולה מלתיקונים, כי הם גורמים לתיקונים. לא לשכוח*.

15. תשתדלו להימשך כמה שיותר לחיבור, כי זאת התרופה, האנטיביוטיקה, תרופת הפלא הכי טובה, כללית ומוצלחת לכל ההפרעות, לכל המחלות שיתגלו. אם אנחנו מקדימים חיבור שלנו, זה נקרא להקדים תרופה למכה. אם אנחנו עובדים על החיבור בינינו, שיהיה יותר מתקדם, אז אם כך נחייה ונתקדם, אנחנו ניכנס ממצב טוב לטוב. לכן לחשוב רק על החיבור.

16. לא יגונה ולא ישובח ולא ישובח. אני מסתכל על כל הדברים האלה כמו על דברים הכרחיים לקיומי הגשמי, אחרת הבהמה שלי לא יכולה לתפקד. אבל כשהיא מתפקדת אני מתוכה משקיע את עצמי רק בהתקשרות הרוחנית לכל האנושות ולבורא.

17. ש: מה העצה לאדם לשמור על עצמו כשהוא בתקופה שגשמיות דורשת ממנו השקעה?
    ר: האדם צריך בכל זאת לחשוב על כך שהדברים האלה הם לא אמיתיים, הוא יצטרך גם על כל אחד מהם לעשות דין וחשבון שזה מאוד זמני. כמה נשאר לו לחיות בעולם הזה, בגשמיות, וכן הלאה. בעיקר צריך לספק לעצמו יכולת להתקדמות הרוחנית. *פשוט לא כדאי להשקיע בגשמיות יותר מצורך הכרחי, כי כל הדברים האלה עוד מעט נגמרים, ממש אני רואה לפניי כמה שנים וזהו. מה שאין כן, רוחניות זו נצחיות, כדאי להשקיע בה אפילו לפי החשבון האגואיסטי*, לא ע"מ להשפיע, אלא ע"מ לקבל.

*בעה"ס, סוד העיבור – לידה*

18. עפר מאדמה נקרא שהאדמה זה מלכות שמחוברת עם בינה, ולכן יכולה להיות דומה לבורא. אבל מלכות שלא מחוברת לבינה נקראת עפר, וממנו אין שום סיכוי להגיע לצורות כלשהן הדומות לבורא, להגיע לדרגת האדם. לכן גם אנחנו כך צריכים לעלות מדרגת העפר לדרגת האדמה, לדרגת הבינה, ואז מתחילים במידת הקשר עם בינה בנו, להיות ולעשות פעולות השפעה. זה נקרא להתקשר לאמונה למעלה מהדעת, לבינה, למעלה מהקבלה, מלכות.

19. אל תחשוב רחוק, אלא תסתכל קרוב על מה שיש לך ועל מה שמתגלה בך ומתוך זה תלמד. אתה יכול לקחת כל דבר ודבר רע שיש בך ולהעביר אותו לטוב. תשתדל בצורה פשוטה כלפי החברים. לא צריכים לצאת מהעיגול של הקבוצה, כי אם אתה מטפל בעיגול של הקבוצה לחיבור של כל החברים יחד, מהדרגה הנמוכה ביותר עד הדרגה הגבוהה ביותר, אתה בזאת כולל כל המציאות, את כולם.

20. *אין איסור ליהנות, מטרת הבריאה היא ליהנות ב-100%. השאלה רק לשם מי אתה נהנה*, או לגוף שלך האגואיסטי או לחברים ולכל האנושות, או לכל המציאות בכלל, או לבורא? אבל ליהנות אנחנו חייבים, ולא יכולים לברוח מזה, זו סיבת הבריאה, מטרת הבריאה.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק ג*'

21. האור מגיע דרך כל הספירות מהכתר עד המלכות, ואח"כ בא עשר ספירות דאור חוזר, ממלכות לכתר.

22. ככל שאתם רוצים להשפיע לבורא ומרגישים שאתם מקבלים ממנו, שהוא משפיע לכם, ואתם רוצים בחזרה להשפיע לו, כמו אורח ובעל הבית, בהתאם לזאת אתם מייצבים כבר אור ישר ואור חוזר. יחד הם נקראים פרצוף.

23. בעה"ס נותן לנו כאן כלל איך אנחנו רואים שאור ישר משלים את האור חוזר עד עשר הספירות, ותמיד יוצא לנו הכלי שלם. בכל קומה וקומה יש לנו חלק מאור חוזר וחלק מאור ישר, עד שבסופו של דבר כשכולנו נכנסים לזיווג, אז יש לנו כל הספירות השלמות, כי כל אחת משלימה את האחרות וכל האחרות משלימות אותה. כך מגיעים להשלמה הדדית השלמה.

24. ש: מי הקבוצה האידיאולוגית ומה התפקיד שלה?
    ר: אני לא כל כך מחבר את הקבוצה הזאת אבל אני מעורב בזה. *אני מעוניין שתהיה קבוצה שתנהל את בני ברוך, שיהיו שם גם גברים וגם נשים, חברים שלנו ותיקים במיוחד. שלא יהיה שם בלבולים ושאלות אלא אלו שכבר עברו כל מיני מצבים למיניהם. הקבוצה הזאת תתפקד במקומי. פונים אליי יום יום הרבה אנשים עם כל מיני שאלות, בעיות, ואני לא כל כך בכוח ולא כל כך מעוניין בכלל לטפל בכך. אני כבר זקן, מרגיש שאין לי הרבה כוחות, ולכן יותר טוב אם נקבע גוף בתוך בני ברוך שיתפקד במקומי. חי אני או שנפטר, לא חשוב, אבל יש משהו שיכול במקומי לתפקד, גם עכשיו וגם אח"כ שכבר אסתלק. לכן אני מאוד מעוניין בזה*.
    
    תפנו ל-בורד-ו'ורלד-כלי עם כל השאלות שלכם ותקבלו משם הסבר. אני מאוד מעוניין שגוף כזה יקום ויתפקד. חוץ משיעור בוקר, אולי ערב, צהריים, מתי שיהיו, חוץ משיעורים אני לא אהיה שייך לכל החיים שלכם, אלא אם כן חס ושלום, או לדברים ספציפיים מיוחדים.