שיעור צהריים 09.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 2093, מאמר 940. "נקודה שבלב"

קריין: רב"ש ג', עמוד 2093, מאמר 940, "נקודה שבלב".

נקודה שבלב

"כשנחרב בית המקדש כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב "ושכנתי בתוכם". לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו.

והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות הצורה בין המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה דעל מנת להשפיע, כדוגמת המשפיע.

וזה נקרא בחינת עשיה, כמו שכתוב "ועשו לי מקדש", שהעשיה חלה על הכלי ולא על האור. כי האור שייך להבורא ורק המעשה שייך להנבראים. כי האור נקרא "ברכה מאת ה'", כמו שכתוב "וברכתיך בכל אשר תעשה". וזה ענין "נעשה ונשמע", כי על ידי מעשי ידינו נזכה לבחינת שמיעה, כמו שכתוב "וכל העם רואים את הקולות", היינו ששומעים קול ה'.

וענין ראיה נקרא בחינת ראיה חושית, שהיא בחינת הרגשה בלב, שכל אחד ואחד במעמד הר סיני הרגיש בלבו שקול ה' מדבר אליו, ולא היה להם שום ספיקות בדבר. זה נקרא "ראיה". בדומה כשהאדם רואה איזה דבר הוא לא מסופק, מה שאין כן אם הוא שומע, יכול להיות שהוא לא שמע היטב. לכן לא סומכין בעדות על שמיעה אלא על ראיה.

לכן במתן תורה שלא היה להם שום ספק שזהו קול ה', נקרא זה "ראיה", כמו שאמרו חז"ל "אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שמענום" (מכות כ"ד ע"א)."

קריין: נקרא שוב.

נקודה שבלב

"כשנחרב בית המקדש כתיב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בתוכם, כלומר, לא בבית המקדש אלא בבני אדם הבונים בית מקדש בחיבור שלהם. "הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה, כמו שכתוב "ושכנתי בתוכם". לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו.

והבנין צריך להיות מוכשר, בכדי שיכנס בו השפע עליון, שנקרא שפע המושפע מהמשפיע להמקבל. אבל לפי הכלל, צריך להיות השתוות הצורה בין המשפיע להמקבל כידוע, שגם המקבל צריך להיות בכוונה דעל מנת להשפיע, כדוגמת המשפיע.

וזה נקרא בחינת עשיה, כמו שכתוב "ועשו לי מקדש"," עשו, עשיה, "שהעשיה חלה על הכלי ולא על האור. כי האור שייך להבורא ורק המעשה שייך להנבראים. כי האור נקרא "ברכה מאת ה'", כמו שכתוב "וברכתיך בכל אשר תעשה". וזה ענין "נעשה ונשמע", כי על ידי מעשי ידינו נזכה לבחינת שמיעה, כמו שכתוב "וכל העם רואים את הקולות", היינו ששומעים קול ה'.

וענין ראיה נקרא בחינת ראיה חושית, שהיא בחינת הרגשה בלב, שכל אחד ואחד במעמד הר סיני הרגיש בלבו שקול ה' מדבר אליו, ולא היה להם שום ספיקות בדבר. זה נקרא "ראיה". בדומה כשהאדם רואה איזה דבר הוא לא מסופק, מה שאין כן אם הוא" רק "שומע, יכול להיות שהוא לא שמע היטב. לכן לא סומכין בעדות על שמיעה אלא" רק "על ראיה.

לכן במתן תורה שלא היה להם שום ספק שזהו קול ה', נקרא זה "ראיה", כמו שאמרו חז"ל "אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שמענום" (מכות כ"ד ע"א)."

שאלה: נעשה ונשמע או נעשה ונראה? כתוב כאן תחילה "נעשה ונשמע", ש"הבורא יברך אותך בכל אשר תעשה", איך הולך המעבר?

זה תלוי בבני האדם. כלומר, יש חלק המגיע מהבורא, הוא שולח לנו את מה שהוא רוצה להעביר ותלוי כבר בנו באיזו דרגה, מדרגה, אנחנו מקבלים זאת, ראייה או שמיעה. אנחנו צריכים להעלות את עצמנו לדרגת ראייה, כיוון שראייה היא סוג של תפיסה שעליו אין שאלות, אין ספקות. כשלדוגמה בוחרים עדים בוחרים בכאלה שראו ואפשר לתחקר אותם מה בדיוק ראו, איפה היו, איך ראו, שמיעה זה לא מספיק.

תלמיד: מהי הדרגה של אדם מתקדם?

אנחנו צריכים לעלות לדרגת ראייה.

תלמיד: שמיעה זו גם מדרגה גבוהה?

היא גבוהה אבל לא מספקת, כדי להיכנס למגע עם הבורא אנחנו צריכים לעלות לדרגת ראייה.

שאלה: מה זה אומר ליצור כלי בעשירייה?

ליצור כלי של עשירייה זה אומר עשרה גברים המתאספים, מתחברים יחד, ויש להם רצון אחד אותו הם רוצים לממש. כשהם לחלוטין מכירים את הרצון הזה, מזהים אותו ונמצאים בו זה נקרא עשירייה.

תלמידה: איך עשירייה צריכה לממש נכון רשימו ועל ידי מה?

מתוך זה שהם מתחברים ביניהם יחד ומקיימים את דרישות החיבור, הם מתחילים להרגיש יחד זה את זה, ומתוך החיבור ביניהם הם מרגישים את הבורא. כך זה למעשה.

תלמידה: יש לנו פגישות יומיות בעשירייה, מטרת המפגש לעשות סיכום מסקנות, שהכלי הזה הוא יהיה חזק?

אולי כן אפשר להיפגש כל יום ולדון אבל בעיקרון מספיק אפילו פעמיים שלוש בשבוע, כאשר אתן מדברות ביניכם ומספרות, מספרים לחברים איזה התרשמויות חדשות יש לכם מהחיבור, מה עוד ניתן לגלות מתוך החיבור ואיך לעלות בחיבור עוד ועוד קרוב יותר ויותר לבורא.

שאלה: בכנס נבנה בית המקדש שאליו ייכנס אור ה'?

כן, זה מה שאנחנו רוצים, בשביל זה התכנסנו, כדי ליצור בינינו כזה רצון משותף שכאילו לא יהיה מעבר מהאחד לחברו אלא הכול יהיה ביחד, מחובר. ואז ברצון המחובר הזה הבורא יוכל להתגלות.

שאלה: לכל עשירייה יש את הרשימות שלה?

לכל עשירייה יש את המטרה שלה, שרשרת של רשימות נמצאת בכל עשירייה.

תלמידה: ולכל אחת היא כבר משל עצמה?

צריך לגלות אותה. מתוך התקרבות החברות ביניהן, כאשר הן עוזרות זו לזו, ויותר ויותר מתחברות, מכירות זו את זו בצורה רוחנית, נפשית, מופיעה בהן הרגשה של משהו אחד המביא אותן למעין מצב בו יחד הן מתחילות להרגיש את הבורא.

שאלה: כל מה שאני רואה מגיע מתוך הכלים שלי, ולכן אני לא רואה את התמונה השלמה. אז איך אני יכולה לסמוך באופן מלא על מה שאני רואה?

זה רק בהתחלה כשאת צריכה להשתדל להתחבר יותר ויותר עם החברות. לאחר מכן תופיע בכם מעין הרגשה פנימית של חיבור שתוביל אתכם, ואז כבר לא יהיה לכם צורך במאמץ כדי להתקרב זו לזו. אבל בעיקרון, מתוך ההתקרבות ביניכן ובהתאם למידה שלה תוכלו להתקרב לבורא ולהתחיל להשיג אותו.

שאלה: כשאנחנו קוראים את בעל הסולם או רב"ש, יוצא שהם יוצרים בנו חיסרון להגיע למה שהם כותבים.

כן, יש רצון לחדור למהות הפנימית של המאמר ומתוך זה התשובה לאותה השאלה.

תלמידה: וכשאני קוראת צריכות להיות לי שתי מטרות, להתחבר עם החברות ולהגיע למתודיקה שכתובה שם.

כן.

שאלה: אני מבין מהמאמר שהבורא רוצה משהו מהנבראים?

ודאי שהבורא רוצה משהו מהנבראים. הבורא רוצה שהנבראים יתקרבו אליו וישיגו אותו.

שאלה: כתוב במאמר שכול הפעולות הן בעצם של הבורא. יש לנו חברים שלא באים לשיעורי בוקר, לא משתתפים בזום, וכששואלים אותם למה אתם לא באים? הם אומרים, הבורא לא נתן לנו לישון, הכול מלמעלה, אין עוד מלבדו. מה צריך לעשות?

זו בעיה. אתם פשוט צריכים לדבר איתם על כך שבכל זאת הם צריכים לבוא ולהתחבר איתכם, ובצורה כזאת תתחילו להרגיש שאתם מתקדמים, שמפעם לפעם, בכל שיעור, בכל שיחה, תגלו משהו חדש עד שהבורא יתגלה לפניכם ותתחילו להשיג, להכיר אותו.

שאלה: האם כשחברה שאנחנו סומכות עליה אומרת משהו ואנחנו שומעות, זה יכול להשתוות לראייה בעיניים שלנו?

זה תלוי במאמץ שלנו. אני תמיד שומע או רואה, אבל איך אני יכול להעלות את הקליטה שלי משמיעה לראייה, זה כבר תלוי בי. לכן כתוב "וכל העם רואים את הקולות". הם ראו את הקול של הבורא שדיבר איתם בהר סיני. הם היו בדרגה כזאת.

שאלה: אפשר להגיד שכל אחד מאיתנו הלומד בבני ברוך, כך או אחרת כבר שמע את הבורא לפחות פעם אחת?

לא.

תלמיד: אז פשוט יש לנו נקודת התעוררות קטנה, ואנחנו מתכוננים, מכינים את עצמנו לקראת זה שנשמע? איך לשמוע את הבורא בעשירייה?

אם תהיו מחוברים יחד ביניכם אז התכונה הזאת של השמיעה תתגלה בכם.

תלמיד: כלומר אינדיבידואלית אף אחד לא שומע את הבורא, אלא רק בעשירייה כולנו יחד.

כן.

שאלה: האם אנחנו מסתמכים על עדי ראייה ולא על עדי שמיעה מפני שעדי ראייה זה בעצם למעלה מהדעת?

כן. על ידי ראייה זה למעלה מהדעת.

שאלה: ידוע שהבורא במקום שיש עשרה, שזו שלמות?

זה הכלי השלם. שלמות, אני לא רוצה להגיד ולהשתמש במילה כזאת, זה מדי, אבל זה כלי שלם.

תלמידה: למדנו את זה הבוקר. עכשיו רב"ש כותב שבית המקדש הוא הנקודה שבלב, ושאנחנו צריכים לבצע פעולות כדי להיות בית המקדש.

אם אתן מתחברות ביניכן ומבקשות מהבורא שהוא יחבר אתכן לאחד שלם, אז הוא עושה את הפעולה הזאת עליכן, ואז אתן מתחילות להרגיש בעצמכן, בקשר ביניכן, את הכוחות הרוחניים.

תלמידה: אני רוצה לקשור זאת למצב הראשון שלמדנו בבוקר, שזו מידה מלאה של הקשר עם הבורא, אלו עשר הספירות שדיברנו עליהן.

את זה אנחנו צריכים להשיג בתהליך התיקון והחיבור שלנו.

תלמידה: מהמאמר הזה שמדבר על זה שיש פעולות כדי שזה יקרה.

כן, בטח. למעשה כל מה שאנחנו עושים, לימוד ופעולות אחרות, אנחנו עושים רק כדי להשיג את החיבור השלם בינינו. כיוון שבהתאם לאיכות וכמות החיבור נגלה את העולם הרוחני.

שאלה: איפה בעשירייה אנחנו שומעות את הבורא, האם בתוכנו או דרך החברות?

גם כך וגם כך.

תלמידה: ואיך לא להתבלבל בין מה שנדמה לנו לבין זה שבאמת אנחנו מכוונים לשמוע את הבורא?

כדי לשמוע את הבורא, בשביל זה אתן צריכות להיות מחוברות בעשירייה ברצון אחד שלם. במקרה כזה תרגישו שיש מישהו מלמעלה שדואג, מוביל, מתקן, מכוון, אוסף אתכן יחד. במהלך מספר פעולות משותפות כאלה ביניכן לבין הבורא, תתחילו להרגיש איך הוא אוסף אתכן ומכניס אתכן למין מעטפת כזאת. מאותו רגע ואילך כבר תתחילו להוות כלי רוחני.

שאלה: כתוב "אנכי ולא יהיה לך, מפי הגבורה שמענום". מה המשמעות של גבורה?

"גבורה" זה כוח הבורא שבעזרתו הוא פועל עלינו כדי שנכנע, אם אפשר להגיד כך, לכוחותיו, ונקבל ממנו את הכוח שבעזרתו נוכל להשפיע.

שאלה: כתוב שאנחנו מרגישים דרך הלב, וכשאנחנו מממשים את הרצון, אנחנו שמים את המסך בתוך המחשבות שלנו. האם אנחנו יכולים לקרוא לזה פעולה במעשה?

כן.

תלמידה: יש את ההרגשה שכך אנחנו בונים את הרצון המשותף.

כן.

שאלה: לפני הכנס שמנו מטרה להתקרב כמה שיותר, והבנו שלהתקרב זה לא סתם להתערבב, אלא לתת כוחות זו לזו ככל האפשר עד הכנס. האם בכנס יש לנו משימה אחרת, או איך נכון להתכונן?

אנחנו עדיין לומדים את הצעדים הראשונים לחיבור בינינו. זאת הבעיה הגדולה ביותר בעולם הרוחני, כאשר אנשים מנוגדים צריכים להיפגש ולהתחבר בצורה כזאת שהאור העליון של הבורא יוכל להתגלות בהם.

למה צריך את זה? אנחנו הפוכים זה מזה, אגואיסטים, מלכתחילה כך נוצרנו. לכן, אם אנחנו מנסים להתחבר, אז זה קורה לנו רק הודות להתנגדות שלנו ביחס לאגו שלנו. ולכן כל העבודה על עצמנו מסתכמת אך ורק בלהתעלות, להתגבר על האגו שלנו, כאשר אני שם את החיבור שלי עם האחרים גבוה יותר מהכול, והעיקר בשבילי זה להתחבר.

למעשה זאת הבעיה היחידה שלנו בחוכמת הקבלה, היא מסבירה לנו על המבנה של הטבע, של עשר הספירות, הפרצופים, העולמות, חוקי החיבור, חוקי הקומוטציה, אבל כל אלה הסברים חיצוניים. כשאנחנו מתחילים לנסות ליישם את החוקים האלה, את הכוחות האלה, ולרכוש אותם, נוצרת בינינו דחייה הדדית. האגו מתחיל להתעורר ופשוט עושה בנו מה שבא לו. ואז אנחנו לא יכולים לקרוא בשלווה על דברים כמו חיבור, התקרבות, וכן הלאה. זה העיקר בעולם שלנו, במדרגה שלנו. לכן אנחנו צריכים לנסות להתחבר בינינו, לקרוא, להתחבר בצורה כזאת שיישאר בנו רושם טוב זה על זה, ובצורה כזאת להתקרב אחד לשני. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

תלמידה: אנחנו מתחברות בעשיריות.

בינתיים זה עוד לא חיבור, אבל בהמשך זה יהיה.

תלמידה: אנחנו רוצות ומשתדלות, מדברות על זה כל הזמן. איפה להרגיש שזה הגבול ולגלות את הלב שהבורא יענה? איך להרגיש שהוא מוכן לענות לנו?

תפתחי את הלב לחברות. יש לך תשעה חברות ואת העשירית, ואם באמת תתחברי איתן, אז באופן כזה שאת פותחת את הלב שלך ייכנס הבורא ותרגישי אותו.

תלמידה: האם כל אחת תרגיש שהיא כבר עשתה את המקסימום?

אתן תתחילו לעלות במדרגות של הסולם הרוחני, ותתחילו לגלות על מה אתן קוראות בספרים.

שאלה: לאחרונה, מאז שהתחלת להכין אותנו לכנס, יש לי הרגשה של חשיבות ודריכות יותר ויותר וגם עוררתי את זה בעשירייה. ממש מורגש איך כל חברה עושה מאמצים, אבל קשה לעשות את החיבור. עדיין יש בי תחושת הודיה מאוד גדולה לבורא, וגם הכנת אותנו למצב שכל אחד צריך לעשות עבודה עם עצמו. אני מרגישה שהבורא אוהב אותי בזה שהוא שולח לי ומראה לי גם את התיקונים. איך אני יכולה להיות בהודיה לבורא?

להיות דומה לו. פשוט מאוד. יותר מזה לא צריך.

שאלה: יש לי כל הזמן הרגשה שמה שאנחנו רואים זה בכלל לא דרך העיניים, שזה כביכול משקפיים על הלב.

כן.

תלמידה: ואני מרגישה שמה שאני רואה דרך העיניים זה שקר, וכשזה מגיע מהלב, מתחדד שזו ראייה אחרת שהיא מהאמת.

בסדר. שיהיה ככה.

שאלה: כשאני שואלת שאלה ונמצאת מאחורי המסך הווירטואלי אני מרגישה כוח, עוצמה וחיסרון גדול. רציתי לבדוק אם תהיה לי תחושת כוח ועוצמה כזאת כשאהיה לידך ואשאל אותך. עכשיו חוויתי את ההרגשה שאנחנו תחת המסך שלכם, והחיסרון יותר חזק ויותר מורגש כשאני מאחורי המסך. וכמו שהנחתי, כך זה באמת. איך לא לאבד את החיסרון, אלא להעביר אותו אל הכלי העולמי?

תשתדלי לא לשכוח את זה. כל הזמן לעורר את זה בך.

שאלה: כשאנחנו מדברים על חיבור, מה זה? האם זה תהליך או שזאת תוצאה?

החיבור בעשירייה יכול להיות גם במאות ובאלפים, תלוי מהו קנה המידה שמספק אותנו. חיבור זאת הפעולה הרוחנית היחידה, אם אפשר לומר כך.

תלמידה: האם זו תוצאה או שזה תהליך אין סופי?

לא. זהו תהליך של עלייה בסולם המדרגות הרוחני, כאשר אנחנו כל הזמן מרגישים התעלות, ובכל מדרגה גילוי של הקשר שלנו עם הבורא.

תלמידה: ומטרתנו לפני הכנס, ובכלל המשימה שלנו, היא להגיע לדרגה מינימלית של חיבור.

איך שייצא. תלוי בכן.

תלמידה: ואותה התנגדות, שכביכול התחברנו והתגלה משהו חדש, זה משהו שכל הזמן צריך להתגבר עליו באהבה, בפעולות.

כן.

תלמידה: מה צריך להרגיש, כמה לבבות לפתוח, כדי להגיע לתוצאה מינימלית?

את יכולה כבר היום לפתוח אותו. אף אחד לא נמצא בהגבלות כלשהן, אלא כמה שתרצו כך תעלו, בתכונת ההשפעה, האהבה, החיבור.

שאלה: מהו בשביל המקובל שטח מגנטי? מה עוזר לנקודה שבלב ולאגו להתקיים?

הלב שלנו הוא איבר שמושך את מה שמוצא חן בעיניו ודוחה את מה שלא מוצא חן בעיניו, זו הפעולה שלו. אנחנו צריכים לשים מסך לפני הלב שלנו, ולהיכנס לקשר לא עם מה שנעים לנו, מוצא חן בעינינו, אלא עם מה שיכול להרוג את האגו שלנו ולחבר אותנו לבורא. כלומר דרך הלב שלנו אנחנו צריכים להתחבר עם החברים ובצורה כזאת נתקרב לזה.

תלמידה: איך הנקודה שבלב הופכת למסך?

תחת השפעת האור העליון.

תלמידה: אנחנו בעשירייה בעזרת חיבור, תפילות ומפגשים, אם נפנה לבורא, אז נמשוך את האור המחזיר למוטב.

כן.

שאלה: אמרת שצריך להשיג את הרגשת החיבור והיא שתוביל אותנו הלאה. נניח שאני מרגיש יחס טוב אלי מצד החבר וגם אני מתייחס אליו בצורה כזאת. איך אפשר להעמיק יותר ולחפש יתר קשר?

דרך יחסי הגומלין ביניכם, פעולות הדדיות.

תלמיד: יש בינינו פעולות הדדיות, אנחנו מרגישים. אבל האם זה הגבול?

לא, אין לזה גבול. אלו 625 מדרגות של עלייה עד לדרגת הבורא. כך שאל תמהר.

תלמיד: אם בין חלק מהחברים יש פעולות יותר הדדיות וזה נגמר בטוב, אבל אני לא מרגיש שזה נעשה עמוק יותר, אז האם זה נורמלי?

זה עדיין נורמלי. אתה צריך ללמוד את זה על עצמך.

תלמיד: אחרי שעובר זמן ויש הכבדת הלב, אני נופל, ואז המאמץ שלי הוא לעלות.

זה בדיוק כך, אנחנו עולים ממדרגה למדרגה. אתה לא צריך שיכבידו לך את הלב, אתה צריך פשוט לקיים את הפעולה שעליה כותב הרב"ש. בזה שאתה מקיים את הפעולות האלה, תרגיש עד כמה אתה צריך להתגבר על עצמך. זו פעולה עם הרצון שלך, בהשתוקקות שלך, כדי לגלות את הבורא ולהיות מחובר איתו, אליו. רק שעכשיו, עדיין אין לך קשר עם האור והכלי, אין רצון אמתי. כתוצאה, אתה כן תקבל הרגשה של מה זה כלי ומה זה אור, רצון, ובעזרתם תתקדם.

תלמיד: אפשר לבקש ממנו את ההרגשה הזאת?

כן, בטח, אפשר הכול. תבקש בכלל כל מה שאתה רוצה.

תלמיד: וכך אני אזרז את התהליך הזה?

לפחות זה יהיה משהו בפועל. כל אלו שנמצאים כאן יכולים לדרוש, לבקש, וכבר ישיגו את המדרגות שלהם.

שאלה: מה ההבדל בין הסתכלות על חבר דרך עיני האגו לבין דרך עיני הבורא?

דרך העיניים של הבורא, אתה לא יודע. דרך האגו שלך, את זה אתה יודע. אז אתה מסתכל בינתיים דרך העיניים שלך.

תלמיד: אם אסתכל על החבר דרך העיניים של הבורא, האם אני אראה את תכונות הבורא?

כן.

תלמיד: נניח שיש לי חבר ואני בשקט, אני לא מדבר. אבל אני רואה שמי שיותר גדול ייכנס תחילה ללב של האחר, כן?

כן, ככה זה, נכון.

שאלה: אמרת שאנחנו לא יודעים מה זה אור, מה זה כלי. מה אנחנו יכולים לעשות?

אנחנו כמו ילדים שרק נולדו, שעדיין לא רואים ולא שומעים, נמצאים כמו תינוק. אחר כך נפתחות לנו העיניים, האוזניים, כל החושים, ואז אנחנו מתחילים להתקדם בצורה יותר עצמאית. אנחנו בעצמנו גורמים לזה שיפתחו לנו את כל חמישה החושים, ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, וכך מתקדמים.

תלמיד: האם אפשר לומר שאם נעשה פעולות, אז בעזרת ה' נתגבר על כל היצר הרע? יש ביטחון בזה?

כן, ודאי. הבורא מנהל את כול ההתפתחות שלנו.

שאלה: במשך ארבע שנים העברתי ביקורת על החברות, על זה שהן לא מגיעות לשיעורים וכולי. אני לא רוצה להמשיך יותר להיות בגישה הזאת, אני רוצה לראות רק את גדלות החברות ולהתפלל עליהן שיצליחו להגיע. האם לא לבקר את החברות ולראות רק את הגדלות שלהן, זה מבטל את קו שמאל שלי?

לא. אני לא רוצה לבקר את החברות שלי, אני רוצה רק להיות מוכנה לעשות בשבילן את כל מה שהן צריכות כדי להגיע לרוחניות, למגע עם הבורא. לעשות להן את זה.

שאלה: מהו הכוח שאנחנו צריכים לקבל, שיהפוך אותנו למשפיעים?

זהו כוח אנטי אגואיסטי, כוח הבורא, הוא במאה אחוז אנטי אגואיסטי. ואם נקבל קצת מהכוח הזה, אז גם אנחנו במידה מסוימת נהפוך להיות אנטי אגואיסטים. ובמידה הזו נוכל להרגיש את העולם העליון, את הבורא, את כל מה שצריך, כל דבר, נצחיות, שלמות, אין סוף, את כל אותם הדברים שלא ניתן להשיג באגו.

תלמידה: אמרת שהגבורה מכינה אותנו לקבל את הכוח הזה. האם באיזה רגע אנחנו מקבלים ומתחילים להרגיש אותו?

בהדרגה, כל יום אתם קצת מתקדמים, אבל בינתיים אתם לא מרגישים את זה עדיין. זה כמו ילד שרק נולד, רך נולד, הוא גדל אבל לא יודע שהוא גדל, ואחר כך פתאום הוא מתחיל קצת להבין, להכיר יותר, וכן הלאה.

תלמידה: איך לקבל את זה בכנס? אנחנו מאוד רוצים.

אני מבין אתכם, אבל זה לא פשוט. אתם צריכים להיות עד כדי כך מסורים לחברים שלכם, עד שהקשר העיקרי ביניכם, או שלך עם החברות ודרכן הקשר עם הבורא, יהיה בשבילך העיקר בחיים. תצטרכי לדאוג לכך שהן יצליחו. כאן יהיה צורך לפתוח את הלב וקצת לקמט אותו, לעשות אותו רך יותר.

שאלה: אמרת שמי שנמצא פה יכול לדרוש, לבקש ולהשיג מדרגות. מהי הדרישה הנכונה ואיך לא להתפזר?

איך לא להתפזר? זה כתוב בכל הספרים שלנו. העיקר זו תכונת ההשפעה, האהבה, כלומר התגברות הדרגתית על האגו.

שאלה: בשבילי שיעור הוא תמיד תענוג, כבר עשר שנים. אני מבינה שצריך לצאת מהתענוג הזה, או האם אפשר ליהנות מהשיעור ולהיות בכוונה?

תיהני.

שאלה: אם מישהו בעשירייה לא מצליח להיכנע כלפי הבורא, איך זה משפיע על העשירייה?

משפיע לחלוטין. אם בעשירייה מישהו מפגר אחרי האחרים, אז כל העשירייה צריכה לעזור לו, כדי שהוא יהיה יחד עם כולם. לבד את לא יכולה להתקדם לבורא, למטרת הבריאה, אין איך. את רוצה רוחניות? בבקשה, אבל רק על בסיס זה שכבר תתני הכול לאחרים, לזולת, תשפיעי להם.

תלמידה: החלק הגדול של העשירייה מושך, עובד.

בסדר.

תלמידה: אבל יש כאלה שהבורא לא נותן להן אפשרויות, רצון כל כך חזק להשקיע כל כך הרבה. איך לאזן פה, האם עלינו יותר לדאוג לחברות שלא יכולות כל כך להיכנס לחיבור?

צריך להמשיך. ואחרי כן בהדרגה תגלו את המערכת שבה אתן נמצאות, ותראי איך טוב יותר לפעול, בעצמך תלמדי.

שאלה: כל העבודה בחיבור היא בעשירייה. התאספנו כאן מארצות רבות, יש בינינו קשר, מה אנחנו יכולים להעביר זה לזה?

רצון.

תלמיד: איך מעבירים?

צריך להדביק אחרים ברצון שלך.

תלמיד: יש מתכון כלשהו לזה?

לא. פשוט להראות לכל האחרים כמה אתה משתוקק. חוץ מזה לא צריך כלום. חכמת הקבלה בפני עצמה היא חכמה לא מורכבת, מה שמורכב זה איך לממש אותה, אבל להבין את העקרונות הבסיסיים, די פשוט.

תלמיד: אבל זה לא במילים בעיקרון, כן?

זה בהרגשה.

שאלה: אמרת שאנחנו נצטרך לקמט את הלב ולפתוח אותו. לא ראינו כאילו דוגמאות איך מקובלים עושים את זה. בטח הם עושים את זה או עשו את זה, מאחורי דלתות סגורות. אנחנו משתדלים, אנחנו מתחבקים, יש לנו סעודות משותפות, קוראים קטעים?

בעיקרון זה הפעולות האלה שעליהן אתה מדבר. וחוץ מזה פנייה לבורא, תפילה, כאשר אתם מבקשים מהבורא שהוא ייתן לכם את ההזדמנות, את האפשרות להתקרב אליו, להתחיל להרגיש אותו. ואז תבינו יותר לְמה, למי אתם צריכים להפוך.

תלמיד: אתה רואה פחות או יותר את הרמה שלנו?

בשביל ההתחלה לכולכם יש רמה לא רעה בכלל.

תלמיד: כן, יש לנו תנאים טובים. והיינו רוצים להגיע לקשר הדדי כמה שיותר חזק, והתפילה היא מיד מתפוגגת נזכרת, נעלמת. עכשיו דיברת על זה, חשבתי כמה דקות בתכלס התפללתי בזמן השיעור. שמעתי שאלות, שמעתי תשובות. אבל תפילה?

בהדרגה זה יגיע.

תלמיד: כשאתה אומר שזה יגיע, שזה יהיה, זה כאילו מרגיע ונותן איזו תקווה.

כי בפועל, הלכה למעשה אתם פועלים, אתם לא נפלתם לכאן היום, וזה היום הראשן שלכם כאן, אלא כל יום אתם תכלס בקשר איתנו, אנחנו מכירים אותך, זה כבר לא שנה ראשונה.

תלמיד: כן אבל בפנים כאילו גדלה הדרישה, יש רצון לממש את זה ממש עכשיו.

תלוי בך ולא בי, הספרים כולם נמצאים, כמה כתוב שם, כמה יש שם באינטרנט.

תלמיד: כן, כן, עם זה אני מסכים, אני מבין, אבל איך אני יכול להגביר את האינטנסיביות?

פשוט לקחת חומרים ולחלק אותם לאילו חלקים, ולבלוע, ולממש.

תלמיד: מה לעשות עם המצבים שמגיעים אלינו.

והם ימשיכו להגיע, כל מיני מצבים מטובים עד רעים, ואתה צריך לאסוף אותם ואולי אפילו לרשום וכך להתקדם.

תלמיד: דברנו על קו ימין, שמאל בשיעור, שימין זה השפעה והשמאל זה להקטין את ההשפעה עד כמה שאפשר, ומתוך זה קו אמצעי. אני חושב על זה הרבה אני מנסה לקלוט את העיקרון.

אני לא חושב שעכשיו אתה צריך את העיקרון הזה. מה שאתם צריכים עכשיו זה פשוט ללכת יחד עם מה שדברנו עליו עכשיו, עם איך שאנחנו פועלים. אחרי הכנס תתחילו לממש אותו אט אט על עצמכם יותר ויותר וככה זה יהיה.

שאלה: מאוד קשה לי לשמוע שאלות ואני צריכה להשקיע הרבה מאמצים כדי להיכנס לתהליך הזה, לשמוע שאלה של חבר, תשובה שלך, ויש לי יותר עבודה פנימית כזאת כל הזמן. אני משתדלת לשמוע את התשובה שלך ולא משנה באמת מהי השאלה, איזו היא, אלא העיקר זה שאנחנו נמצאים בשדה המשותף הזה ופה נוצר הקשר. איך לעבוד עם זה נכון?

חשוב לשמוע בשאלות של החברים, את המילים שלך, של רב"ש, בעל הסולם, אבל כשזה לא תואם למורים שלנו, אני נסגרת ולא שומעת.

אני מבין.

תלמידה: אז האם זה נכון?

כן, אני חושב שזה נכון, יש לך הרגשה פנימית נכונה, בהתאם להרגשה הזאת תמשיכי להתפתח.

שאלה: המצב של העשירייה שלנו כל כך הידרדר וכבר שנה יש כזאת דחייה שאי אפשר לחיות איתה. עשינו מאמצים והשתדלנו אבל נעשה יותר גרוע. כביכול הכנס הזה יהיה כגלגל הצלה. מה לעשות?

אני לא יודע מה לייעץ, פשוט אתן צריכות איזה מנהל, מחנך, איפה שאתן נמצאות, שיגיד לכן מה לעשות ושאתן תקיימנה.

שאלה: לפעמים קשה לי לשאול, איך להתגבר, איך להרים את היד ולשאול?

צריך להרים יד, לתת איזה סימן ולשאול. כתוב "לא הביישן לומד", אם תתבייש לא תלמד שום דבר. לא צריך להיות גס רוח אבל גם לא ביישן. יש שאלה, אתה צריך לברר אותה, לשאול. ככה זה.

(סוף השיעור)