שיעור בוקר 03.09.20 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 806, הקדמת פי חכם

קריין: "הקדמת פי חכם" מאת בעל הסולם, בספר "כתבי בעל הסולם". ההקדמה מופיעה בעמוד 806.

הספר הזה "פי חכם" רק בחלקו אצלנו, בעל הסולם לא פרסם אותו ולא המשיך אותו, אבל ההקדמה בפני עצמה יש בה משהו שכדאי שנלמד, שנשמע, ונדבר עליה, כי בכל זאת זה בעל הסולם. זה נכתב לפני ההקדמות והספרים העיקריים של בעל הסולם אבל בכל זאת יש כאן משהו שיכול לעזור לנו מאוד בהבנת דרכי הבורא.

הקדמת פי חכם

"הנה נודע מפי סופרים ופי ספרים אשר לימוד חכמת הקבלה הוא מחויב בהחלט לכל אדם מישראל, ולו למד אדם כל התורה כולה, ובקי בש"ס ופוסקים בע"פ, גם ממולא במידות ובמעשים טובים יותר מכל בני דורו ולא למד חכמת הקבלה, הוא מחויב להתגלגל ולבא עוד פעם בעוה"ז כדי ללמוד רזי תורה וחכמת האמת, שזהו מובא בכמה מקומות במדרשי חז"ל."

זאת אומרת, חייבים כולנו ללמוד את חכמת הקבלה אחרת אנחנו לא יכולים לתקן את הנשמה שלנו ונצטרך שוב להתגלגל ולבוא לעולם הזה כדי לתקנה. על זה אין שאלות, זה ברור. בסופו של דבר אין שום פתרון לאף נשמה אלא ללמוד את חכמת הקבלה ולתקן את עצמה על ידי לימוד חכמת הקבלה, ואז היא יכולה כבר להגיע לתיקונה ובזה לא לחזור לעולם הזה, זאת אומרת לתיקונים.

שאלה: האם אדם מחויב ללמוד תורה מעבר לקבלה או לפניה?

אני מפרש מה שבעל הסולם כותב ואתה תשאל בדיוק מה שכתוב אם אתה רוצה לקבל זכות לשאול. לא מדובר על שום דבר אחר, מדובר על חכמת הקבלה בלבד. כלפיה הוא מדבר.

"וז"ל הזוהר "שיר השירים" בביאור הפסוק "אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו'", שפירשו חז"ל על הנשמה הבאה לפני כסא הכבוד לאחר פטירתו של אדם, שאומר לה הקב"ה "אם לא תדעי לך היפה בנשים", אע"ג שאנת יפה בנשים, וזכאה אנת בעובדין טבין יתיר ויאה מכל הנשמות, אם לית לך ידיעה ברזין דאורייתא, "צאי לך בעקבי הצאן", פוק לך מהכא ותוב לעלמא דין, "ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים", תמן תלכי אל בתי מדרשאות ותילף רזי דאורייתא מפומייהו דרבנן עש"ה." זאת אומרת, אם עדיין אדם לא תיקן את עצמו, לא תיקן את הכלי הרוחני שלו שנקרא "נשמה", הוא חייב בכל זאת לבוא למצב שהוא מתקן אותה ואין על זה שום ויתור ושום תחליף. "וצריכים להבין דבריהם ז"ל בזה שנתלה שלימות האדם על לימוד חכמת האמת," זאת אומרת, למה צריכים בכל זאת כל כך ללמוד את חכמת הקבלה לכל אחד ואחד, אחרת אין תיקון לנשמה ואין בכלל תקנה לאדם. "ולכאורה מאי שאני משאר דברי תורה הנגלה, שלא מצאנו בשום מקום שיהיה חיוב על האדם להבין בכל המקצועות שבתורה ושלא יושלם בחסרון מקצוע אחד בתורה, ואדרבא אמרו ז"ל "שלא המדרש עיקר אלא המעשה", ועוד אמרו ז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים", וכהנה נמצא מאמרים רבים." זאת אומרת, יש כאלו מאמרים וכתוב הרבה שהמעשה מאוד חשוב וצריכים לעשות מעשה ובזה גם תלוי כל התיקון של הנשמה. למה מתכוונים? צריכים ללמוד חכמת הקבלה בנוסף לכל התורה? צריכים ללמוד תורה בנוסף לחכמת הקבלה? צריכים לעשות פעולות מעשיות או לא? כל השאלות האלה שהחבר רצה לשאול, כנראה שבעל הסולם יברר את זה.

"ובכדי להשיג עומק דבריהם ז"ל בהנ"ל, מחוייבים אנו מקודם להבין בטוב טעם ודעת מה שאיתא הרבה פעמים בזוהר ותיקונים אשר אורייתא, וקוב"ה, וישראל, חד הוא, ולכאורה הדברים מתמיהים מאד." איך זה יכול להיות שישראל והבורא, ישראל והתורה, התורה והבורא ובכלל, זה אחד? מה זה אחד?

"וטרם אבא בביאור דבריהם אודיעך כלל גדול שגדרו לנו רבותינו ז"ל על כל השמות הקדושים והכינויים הנמצאים בספרים, אמרו ז"ל וזה לשונם הזהב: כל מה שלא נשיג לא נגדרהו בשם. פירוש: נודע דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, כמו דאיתא במאמר "פתח אליהו" בתחילת ה"תיקוני זוהר", אשר ע"כ בעצמות הבורא ית' וית' אפילו ההרהור אסור ואצ"ל הדיבור, וכל השמות שאנו מכנים אותו ית', אינם על בחי' עצמותו ית' אלא רק על אורותיו המתפשטים הימנו ית' לתחתונים." זאת אומרת, אנחנו לא מתעסקים בבורא כלל, אנחנו לא נוגעים, לא יודעים, זה משהו שלמעלה מהתפיסה שלנו, מהשכל שלנו, אבל במה שאנחנו כן מתעסקים זה במה שיוצא ומגיע ממנו אל הנבראים, אלינו, לכל אחד ולכולנו יחד. זאת אומרת, אנחנו מדברים על הבריאה ומה שהבריאה מקבלת מהבורא. "אפילו השם הקדוש "אין סוף" המובא בספרי הקבלה הוא ג"כ בחי' אור המתפשט מעצמותו ית', אלא כיון שגדר אורו ית' המתפשט מעצמותו להיות מושג לתחתונים בבחי' אין סוף, ע"כ נגדרהו בשם הזה, אבל אין הכוונה על עצמותו ית' דכיון דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל איך נגדרהו בשם ומלה, דכל מה שלא נשיג לא נגדרהו בשם.""

אין שאלות כי הוא עדיין מביא לנו דברים שפחות או יותר שמענו הרבה.

"וכל מתחיל להשכיל בחכמת האמת מחויב להעלות על דעתו כלל גדול הנ"ל, טרם כל עיון בספר קבלה, אשר בעצמותו ית' אפילו הרהור אסור שאין מחשבה תופסת בו כלל, ואיך נאמר בו ח"ו שם ומלה שהיא מורה השגה. משא"כ, בהארותיו ית', המתפשטין הימנו ית', שהם כל השמות הקדושים והכינויים המובאים בספרים, אדרבה מצוה גדולה לדרוש ולחקור, והוא חיוב גמור בהחלט על כל אדם מישראל, ללמוד ולהבין רזין דאורייתא וכל דרכי השפעותיו ית' לתחתונים, שהם עיקר חכמת האמת ושכר הנשמות לעתיד לבא."

ברור לנו, אנחנו לא מתעסקים אף פעם בבורא, אנחנו מתעסקים רק במה שמגיע ממנו אלינו. כאן זה כל העניין של חכמת הקבלה, איך אנחנו מבדילים, שבבורא לא מתעסקים, ובמה שמגיע אלינו בזה מתעסקים. מה שמגיע אלינו זה מגיע רק מהבורא. זו כבר בעיה, אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לכך שמה שמגיע לי אני מקבל ממנו, זה דבר אחד. ומה שאני מקבל ממנו זה תמיד טוב ומיטיב, זה דבר שני. אם נראה לי שזה לא בדיוק כך הקלקול הוא בי, ואז אני צריך לתקן את עצמי כדי לקבל שההשפעות באות בטוח ממנו ובטוח מטוב ומיטיב. אז יש כאן בתפיסה הנכונה שמה שמגיע, מגיע מהבורא, טוב ומטיב, ואני צריך בזה לתקן את עצמי עד שאני קובע כך.

שאלה: אנחנו אומרים שאנחנו משיגים את המעשה של הבורא ולא את הבורא עצמו. כשאנחנו מדברים על היחס בתוך העשירייה, מה בדיוק אנחנו משיגים?

מה שמגיע אלינו זה נקרא שאנחנו משיגים את מה שמקבלים מהבורא. עכשיו יש לנו שאלה, איך אנחנו מפענחים את הדברים האלה? איך אנחנו יכולים להגיד שמה שאנחנו מקבלים ממנו זה מדובר עליו? וכאן אנחנו כבר מגיעים לחכמת הקבלה, לחכמת הקליטה. איך את מה שאני מקבל אני מפענח בצורה כזאת שאני מתחיל להרגיש את המשפיע, הבורא, העליון, הכוח האחד היחיד והמיוחד שפועל עלי. איך מתוך זה שאני מרגיש, אני מתחיל להבין אותו, להשיג אותו, זה הנושא של חכמת הקבלה.

נניח שמאיזה כוכב מגיע לנו איזה סיגנל, ואנחנו תופסים אותו ואז אנחנו לא יודעים מה זה ועל מה מדובר, מאיפה זה וממי וכן הלאה. אנחנו משקיעים הרבה חכמה וטכניקה וכן הלאה כדי להבין מה יש בתוך הגלים האלו שמגיעים אלינו, מה התוכן שלהם. ואז בצורה כזאת, אנחנו לאט לאט מתחילים יותר להבין, או שזו תופעה שמגיעה מן הדומם, צומח וחי, או שזה מדרגת המדבר, יכול להיות שיש שם איזה כוח מיוחד שקשור למוח, קשור ליכולת, לרצון לשלוח דווקא לנו איזה מסר וכן הלאה.

זה כבר שייך לחכמת הקבלה, איך אנחנו מקבלים את מה שמקבלים מהבורא. כי בטוח שמקבלים ממנו, אבל איך אני יודע מה אני מקבל, איך אני מעורר את עצמי להרגיש מה שאני מקבל, לפענח את זה נכון, לפתוח את זה, לשנות את עצמי בהתאם כדי לקבל מהבורא בצורה הנכונה כל מה שהוא רוצה לתת לי. זאת העבודה שלנו.

תלמיד: האם אפשר לומר שבסופו של דבר הפעולות של הבורא והבורא בעצמו הופכים להיינו הך?

אחר כך אנחנו נדבר, אני לא יכול עכשיו לקבוע שום דבר כזה. אני רק מדבר על מה שאנחנו מקבלים. אם זו הנחה שאנחנו מקבלים מהבורא, אז איך אנחנו, מתוך מה שמקבלים יכולים להבין משהו עליו, מי הוא זה ששולח לי, זה נקרא "ממעשיך הכרנוך". מה שהוא עושה עליי, בי, בכל עולמי, מתוך זה אני יכול להכיר אותו. זה הנושא של חכמת הקבלה, גילוי הבורא לנברא בעולם הזה. זאת אומרת מתוך מה שאנחנו נמצאים במצב מסוים, ולמצב הזה המסוים הוא משפיע. במצב הזה דווקא הוא מגלה את עצמו.

שאלה: הוא קובע בתחילת המאמר, שכל אדם צריך להתחיל ללמוד את חכמת הקבלה. אנחנו רואים שהיום אי אפשר לפתור בעיות בדעת, כאילו באגו, אלא רק בכוח החיבור. מה צריך לצייד כל אדם שכבר יוכל לצעוד בדרך הזאת?

עכשיו אנחנו לא מדברים על זה. אם אתם קשורים למה שאנחנו מדברים, אני לא רואה שיכולות להיות שאלות כאלה. תקרא מה שכותב בעל הסולם ותהיה דבוק לזה, ולא מה שבא לך שאתה עכשיו רוצה לפתור. אתם צריכים לשאול מה שכתוב בטקסט כדי יותר להרחיב אותו, להבין אותו, ולא למשוך למה שיש לכם, כי יחד איתכם יש עוד אלפים שלומדים.

שאלה: אמרת שאנחנו נמצאים בגל שנובע מהבורא ואנחנו צריכים לפרש אותו נכון. אז מה בקשר בינינו אותו המתרגם שמסוגל לתרגם את הגל הזה?

עד כמה שאנחנו יותר ויותר קשורים זה לזה, אנחנו יכולים יותר עמוק, יותר נכון לפענח מה שמקבלים מהבורא. כי הוא אחד ועד כמה שאנחנו נהיה אחד, זה נקרא שאנחנו ממש יכולים לקלוט את ההשפעה שלו אלינו, הסיגנל שלו בצורה נכונה. זה נקרא "חד מקבל חד".

תלמיד: איך שאני מרגיש משהו בחיים שלי או בכלל, אני נכלל בחברים, נכלל בעשירייה, מרגיש את החיבור בינינו. מה זה אומר, שאני עכשיו מעביר את האות הזה?

אם אתה לא מחובר לעשירייה כאחד ממש, שאתם כאחד, אתם לא קולטים את הגל של הבורא, אלא אתם קולטים את הגרמוניקות, הרעשים שיש סביבו. הם גם מכוונים אתכם להתקרב, להיות כאחד, על ידי שמגלים עד כמה אתם לא תופסים. וכמה שתתחילו להתחבר בינכם, אז תתחילו לגלות. לפחות, נגיד שעשירייה מתחברת כאחד, אז כבר מתחילים לקלוט גל.

אנחנו שומעים ממדענים, מאסטרונומים, שהם אומרים, "קלטנו איזה גל מאיזה ציביליזציה רחוקה שנמצאת חמשה מיליארד שנים מאיתנו". ככה אנחנו. אבל אחר כך אתם תעבדו על להיות עוד יותר מרוכזים, עוד יותר מרוכזים. יש כאן עניין להיות בריכוז פנימי יותר ולהיות בהתרחבות יותר, שהפער בין התקבצות לבין התרחבות ייתן לכם רוחב פס, עוצמת פס, פס הקליטה. וכך אתם תתקרבו לידיעת הבורא, להבנת הבורא.

אחר כך אתם תוכלו לרכוש כלים כאלה שאתם תייצרו בעצמכם, בחזרה לבורא את ההשפעה מכם. איך זה יכול להיות? אתם לא תשלחו אליו בחזרה את קרן האור או משהו, אלא במה שאתם קולטים יותר, פחות, אתם תתחילו לספר לו עד כמה אתם מבינים אותו, מרגישים אותו, קולטים אותו, נהנים, משתוקקים לגלות אותו.

אתם רוצים גם את עצמכם, את הציוויליזציה שלכם, לבנות כמוהו, שהוא ישלוט בכם. אמנם הוא רחוק אין סוף מכם, אבל אתם רוצים כאן לבנות מצב שהוא שורה בכם, נמצא ביניכם. זו מטרת ההתקשרות בין הבורא לבין הנברא.

תלמיד : אבל איכות הסיגנל הזה זאת האהבה בינינו?

וודאי. הכול תלוי במידת הקשר עד האהבה. אם אנחנו מגיעים עד האהבה אז אנחנו בזה כבר מגיעים להבין את הבורא, ולקבל נכון את השפעתו.

קריין: "ואיתא במדרשי חז"ל".

"ואיתא במדרשי חז"ל ובזוהר ותיקונים בכ"מ, אשר כל העולמות העליונים וכל הספירות הקדושות דה' עולמות א"ק ואבי"ע בכמותם ואיכותם, כל זה הוכן מכל מראש רק להשלמות בני ישראל, כי נשמת איש הישראלי היא חלק אלוקי ממעל, ו"סוף מעשה במחשבה תחילה", שעלה ברצונו הפשוט להנות לנשמות בדרך שכר טרחתם חלף עבודתם, אשר לסיבה זו התפשטה לפניו כל המציאות בדרך השתלשלות עילה ועלול זו מזו, בירידת המדרגות דרך העולמות א"ק ואבי"ע עד שלסופם הוציאו ב' בחי' מלובשות זו בתוך זו, דהיינו נשמה מגנזי מרומים מתפשטת ומתלבשת בגוף גשמי. וכמו שמהות המציאות התפשט עד הדיוטא התחתונה שהוא גוף הגשמי בעל נשמה, כמו כן נעשה ההשתלשלות בדרך עילה ועלול בבחי' מהות קיום של המציאות הנ"ל שהוא דרכי השפעותיו המשתלשלין דרך המדרגות, באופן שאור העליון גבוה מעל גבוה יהיה סופו להתפשט ולבא להנשמה המלובשת בגוף הגשמי בעוה"ז, כמ"ש "ומלאה הארץ דעה את הויה ולא ילמדו עוד איש את חבירו לדעת את ה' כי כולם ידעו אותי למגדולם ועד קטנם" והבן."

אנחנו כבר לומדים בחוכמת הקבלה איך האורות מתפשטים בתוך העולמות, מגיעים אלינו שנמצאים בעולם הזה, בתחתית של כל סולם המדרגות, ושאנחנו נמצאים כאן כדי להתחיל להשיג דרך כל הסולם את הבורא שנמצא בטופ הסולם, ואנחנו כאן בסוף הסולם. וצריכים לקנות את כל הכלים שבסולם המדרגות. שהסולם הזה, המרחק של 125 מדרגות לא יהווה איזה מרחק בינינו, אלא ההיפך, הוא רק יגדיל את הקשר בינינו לבין הבורא.

קריין: אולי תפרש, יש פה מושגים "בני ישראל", "נשמת איש הישראלי".

אלו שמשתוקקים לגילוי הבורא נקראים ישר-אל, ישראל, כמו שאנחנו מדברים על עם ישראל, שזו קבוצה שהגיעה לאברהם אחרי שנתן כרוז בבבל העתיקה לאהבת לרעך כמוך. מי שרוצה להגיע לגילוי הבורא, לחיבור וכן הלאה שיבוא אליו. ובאו אליו, מספר לנו הרמב"ם, ממש רבבות. זאת אומרת, אלפים, אלפים. ולכן הם נקראים ישראל, הם נקראים בית אברהם. הם נקראים יהודים ממילה ייחוד, שדרך החיבור ביניהם הם מגיעים לבורא, לגילוי שלו.

ולא שזה עובר, כמו שכתוב, התורה לא עוברת בירושה, לא כך שכל מי שנולד מאמא יהודייה נקרא יהודי. מבחינה רוחנית שלו, זה לגמרי לא שייך. ולכן אנחנו נראה בזמננו, בדור האחרון, הרבה אנשים שירצו להיות שייכים לגילוי הבורא דרך השפעה הדדית, וההיפך, אלה שלפי מה שכתוב אצלם בתעודת הזהות נקראים יהודים, הם בכלל לא שייכים להתקרבות בין בני האדם ולגילוי הבורא. זאת אומרת, זה דבר שלא שייך לכלום חוץ מהנטייה שבלב, אך ורק.

שאלה: האם תיקון בחוכמת הקבלה מתייחס רק לכדור הארץ ולא לסובב אותו? כי כתוב פה ישראל, אורייתא, קודש בריך הוא, חד הוא, והרי הוא שולט בכל היקום.

אני לא ראיתי עוד יצורים שנמצאים מחוצה לכדור הארץ שיכולים לתקן את עצמם ולגלות את הבורא, ובזה הם יקיימו את מחשבת הבריאה. המקובלים כותבים לנו רק כלפינו, ואם אתה חושב שאיזה מאדים או אפילו השמש, לא יודע מי שם, חייבת לעשות איזה תיקונים, אז אין לי לזה שום עניין, אני גם לא יודע למה אתה שואל.

תלמיד: אני שואל לא לגבי ישויות אחרות, אלא לגבי תופעות שסובבות את כדור הארץ, ומשפיעות על החיים שלנו על פני כדור הארץ.

אלה תופעות ששייכות לאדם שנמצא על פני כדור הארץ. התיקון מגיע רק לאדם. רק האדם יכול להגיב עליו בזה שיתאים את עצמו לבורא. ולא שדומם, צומח וחי יכולים לעשות תיקונים כי אין בהם אותם היסודות, אותן ההתחלות. לכן אי אפשר לדרוש מהם שום דבר רק מהאדם. וגם לא מכל אדם אלא מאלו שיש להם נקודה שבלב, שיש להם מה שנקרא חלק אלו-ה ממעל שמתעורר. חלק אלו-ה ממעל יש בכל אחד, אבל אנחנו מדברים כשמתעורר, ואז הם יכולים להגיע לדו-שיח עם הבורא, זאת אומרת להתפלל אליו ולבקש תיקונים ולהגיע לחיבור עימו.

זה בעצם רק נופל על האדם בלבד, וגם על אלו שיש להם מה שנקרא "נקודה שבלב".

שאלה: בעל הסולם כותב "ואפילו השם אינסוף שמשתמשים בו בספרי הקבלה", מה מושך אותנו כל כך לאינסוף? מה מושך אותנו כל כך לשורש?

אנחנו רוצים להשיג את השורש שלנו, מאיפה אנחנו, מי אנחנו? האנשים שרוצים להשיג את הבורא. אני זוכר שכשהייתי צעיר מאוד התעניינתי בארכיאולוגיה, באנתרופולוגיה, בכל מיני דברים קודמים, מאיפה זה בא, מאיפה אני בא, מה קורה, מה השורש שלי? פחות בדברים שקרו לפני מאה שנה, אבל לפני מאה אלף, מאתיים אלף שנה, מי יודע מתי, כנראה שיש שם איזה סוד, מאיפה אני בא, למה אני בא?אני זוכר שמאוד התעניינתי בזה.

אנשים רוצים לדעת מאיפה אני ולאן אני הולך? זה קובע בעצם את שתי הנקודות שלא נמצאות ברשותי. זאת אומרת מאיפה אני, כי אני לא אחראי שנולדתי. ולאן אני? זאת אומרת לקראת המוות וגם מה קורה אחר כך. לכן אנחנו רוצים על ידי חכמת הקבלה לגלות את כול התהליך שאנחנו עוברים בכל סיבוב הנשמות, ולראות את עצמנו מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה, שאין לה התחלה ואין הסוף, אלא אנחנו מגלים את זה בצורה כללית, גלובלית שלמה, מה שנקרא נצחי. העולם הנצחי שאין לו זמן, תנועה, מקום, ולזה אנחנו מגיעים.

שאלה: בעקבות הסקר שעשינו אתמול, קודם כל ענו עליו 1600 חברים וחברות מהארץ ומהעולם. התוצאות היו ש 1050 איש הצביעו שהם מעוניינים שתהיה בינינו שיחה ב 18:00 בערב וכל שאר השעות היו פחות משמעותית. 500 רצו ב 17:00, וכ400 רצו ב 14:00 וב 12:00. אז החל מהיום נתחיל בשיעורי ערב בימי שני עד חמישי בנושא "אמונה למעלה מהדעת".

אתמול כשהצגנו לך את תוצאות הסקר, אמרת שאנחנו ממש חייבים את השעורים האלה עד שנרגיש שאנחנו לא יכולים בלעדיהם, והם ממש ייכנסו כהרגל לתוך החיים שלנו. האם אתה יכול להסביר למה דווקא עכשיו כשאנחנו לומדים על "אמונה למעלה מהדעת" יש כזאת הכרחיות במפגש הנוסף שלנו, של כל העשיריות , של הכלי העולמי יחד איתך?

נראה לי שזה מאוד יעזור לנו לזרז את הדרך אם נלמד יותר ויותר את כל החומרים ששייכים ל"אמונה למעלה מהדעת". שנקרא אותם יחד, וגם מאמרים שלמים, כי יש הרבה מאמרים, ולא רק קטעים. אנחנו נדון בזה, נדבר על זה, נעשה סדנאות וכן הלאה. אז בואו נתחיל מהיום, יום חמישי ואחר כך נמשיך ביום שני הבא. כך אני חושב. נתחיל.

תלמיד: מעולה. האם אתה יכול לתת איזו הכוונה איך עשירייה צריכה להכין את עצמה כלפי המפגש, מה היא צריכה להביא ממהלך היום למפגש בערב.

לא, במהלך היום הם צריכים לעשות את מה שהם עשו בדרך כלל, ובערב נתחיל בהשלמה לעניין ה"אמונה למעלה מהדעת" וכל העבודה הרוחנית שלנו. אולי אפילו ניקח חלקים מתלמוד עשר הספירות, מהפתיחה, ועוד כל מיני דברים אחרים. בקיצור, אנחנו צריכים להשלים את העבודה הרוחנית שלנו. זה הכול.

תלמיד: יש חומר מיוחד שהיית רוצה להתחיל איתו היום?

לא, בינתיים תביא לנו פסוקים. ואולי גם מאמרים שלמים, כי בכל זאת יש לנו שעה שלמה, ואפשר ללמוד מאמר שלם.

קריין: "ואיתא בחז"ל ובספר הזוהר ש"כל התורה כולה היא שמותיו של הקב"ה", דכל הסיפורים והחוקים והמשפטים הכל הוא שמותיו ית' הקדושים. ולפי המתבאר לעיל, שכל מה שלא נשיג לא נגדרהו בשם, תבין היטב, שסוד שמותיו של הקב"ה הקדושים הם סוד ההשגות המתפשטות הימנו ית' וית' לעבדיו הנביאים והצדיקים, לכל אחד לפי מהללו, בסו"ה "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה", אשר הפלאה הזו מגיעה לנו ע"י קבלת התורה וקיום המצוות, מתחילה ע"ד הנגלה לבד, שסגולתה לזכך גופותינו ולהגדיל נשמתינו בשיעור כזה עד שאנו ראויים להשיג כל התורה כולה ומצוותיה בבחי' שמותיו ית', שזהו כל שכר המיועד לנשמות לעתיד לבא, אמנם גם בעוה"ז, ע"ד שאיתא בגמרא "עולמך תראה בחייך" והבן."

טוב, אז בקיצור, אנחנו צריכים רק להבין שכמו שהוא אומר כאן, שכל מה שיש לנו בכל הספרות, בכל התורה, במה שנקרא "ספרים הקדושים". "קדוש" זה נקרא נבדל, זה הפרוש של השם קדוש, שהוא נבדל מתפיסת האדם, מהשגת האדם, מהבנת האדם. ואנחנו על ידי חכמת הקבלה יכולים להעלות את עצמנו לגובה שבו מתחילים להבין על מה כתוב בספרים האלה. זה כבר נקרא להשיג, זה לא להבין בשכל וברגש שלנו, אלא להבין בתכונות של אמונה למעלה מהדעת, בתכונות חדשות שאנחנו רוכשים, בתכונות רוחניות. וכך אנחנו מגיעים לזה שאנחנו יכולים להבין מה כתוב בספרי הקודש, לכן זה נקרא "קודש".

שאלה: לבעל הסולם היה פסוק שאומר "שלא המדרש עיקר אלא מעשה". אבל בעל הסולם גם עסק במדרש, כל הדורות עסקו במדרש. אז מה זה מדרש, ומה זה מעשה, למה הוא התכוון?

אתה יכול לחלק את כל הלימוד לשניים, העניין הוא האם על ידי הלימוד אתה נמצא בהשגת הבורא, או שאתה רק מתפלפל סביב זה בכל מיני כיוונים.

תלמיד: כל השנים החכמים אמרו, עד שאדם לא לומד את כל המדרש ואת כל הפוסקים, הוא בכלל לא יכול לדבר על קבלה.

אני זוכר, גם אני למדתי בישיבה.

תלמיד: כל החיים הייתי בזה. זאת אומרת שזה מיותר לגמרי כל הפוסקים וכולי?

לא מיותר, אלא אתה לומד אותם אבל בצורה מוגבלת, כמו שאדם שנמצא בעולם הזה יכול להשיג. אבל מי שלומד את חכמת הקבלה אז הוא לומד בצורה אחרת.

נתתי פעם דוגמה, כמה שנים לפני שהגעתי לרב"ש למדתי בישיבה, ושם למדתי, אתה יודע ממה מתחילים ללמוד בישיבות, "שניים אוחזים בטלית, אחד אומר כולה שלי, ושני אומר כולה שלי, ויחלוקו" וכן הלאה. אז כשהגעתי לרב"ש הוא שאל "נו,מה למדת?", אז סיפרתי לו, שלמדתי "נזיקין", למדתי "שבת", למדתי "סנהדרין", קצת "סוכה", כמה מסכתות דווקא מאוד שונות.

אז הוא אומר "אה שניים אוחזים בטלית", זאת אומרת יצר הטוב ויצר הרע, "ויחלוקו". אז אני מיד נדלקתי. אתה מבין איזו גישה זו ללימוד התלמוד. יצר הטוב ויצר הרע נקראים "שניים", "אוחזים בטלית" שזה האדם, ואחד אומר "כולו שלי", זה יצר הרע, ושני אומר "כולו שלי" זה יצר הטוב, ומה כתוב? "ויחלוקו", שהם צריכים כל הזמן להיות במאבק ביניהם, עד שהם בונים את האדם שיהיה קיים, משניהם. כי מאחד הוא לוקח כוחות, מהשני הוא לוקח כוונה, ואז יהיה לך רצון לקבל בכוונה על מנת להשפיע.

שאלה: אז בוא נגיד ככה, המדרש לא יכול לעזור לי.

כשאני שמעתי ממנו גישה כזאת, אני פשוט לא יודע, אני זוכר מה זה עשה לי, לא קיבלתי כזאת מכה מכל הלימוד. כי פתאום זה הופך אותך לגמרי למשהו אחר. זאת הגישה שצריכה להיות ללימוד התורה.

תלמיד: אני זוכר שסיפרת לפני כמה שנים שפעם לבשת טלית בבית כנסת ביום כיפור, והרב"ש כעס עליך מה אתה עושה, ואמרת לו "קר לי".

טוב, היו כל מיני תרגילים מצידו.

(סוף השיעור)