שיעור צהריים 26.06.23 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

לקבל ולתת מתנה – קטעים נבחרים מן המקורות

עלינו להבין פה משהו, אנחנו בעצם צריכים לתת מתנה לבורא, ואז כשניתן, נעביר לו מתנה, נשאלת השאלה איך נרגיש שאנחנו מקבלים ממנו מתנה. את כל זה נצטרך לברר היום בשיעור. אז נקווה.

קריין: מסמך בנושא "לקבל ולתת מתנה", קטע מספר 1 כותב הרב"ש

מתנה, נותנים דוקא למי שאוהבים. וגודל המתנה נמדדת בשיעור האהבה לאותו אדם, וגם במידת חשיבותו של האדם. כי מדרך העולם הוא, כי מי שרוצה לגלות לשני את מדת האהבה, הוא מתבטא זה בנתינת מתנה. ולפי ערך שוויה של המתנה, כך נראית את גודל האהבה.

אולם יש עוד ערך במתנה. אם השולח הוא אדם חשוב, שם לא יכולים למדוד את גודל אהבה בהמתנה, כי באדם חשוב, אפילו המתנה היא דבר קטן, הוא בעל ערך חשוב. כי באדם חשוב, נמדדת גדלות וחשיבות המתנה לפי גדלות וחשיבות הנותן."

(הרב"ש. מאמר 25 "מהי ההכנה בערב שבת, בעבודה" 1988)

בנתינת מתנה עלינו להבחין בכמה הבחנות. קודם כל מתנה היא סימן של קבלה מאדם שאוהב, מכבד ומעריך אותנו, מישהו שמתייחס אלינו באופן מיוחד. זאת אומרת, ערך המתנה הוא לפי הערך שנותן המתנה מעריך ואוהב אותנו. והבחנה נוספת, אם נותן המתנה הוא אדם חשוב, אז כשאני מקבל ממנו מתנה אפילו אם בשוויה היא לא גדולה, המתנה נמדדת ונשקלת לפי חשיבות הנותן.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לתת מתנה לבורא.

אנחנו צריכים לתת מתנה לבורא ואנחנו גם צריכים לקבל ממנו.

תלמיד: מה המתנה שנותנים לו ומה המתנה שאנחנו מקבלים ממנו?

כשיהיה לנו קשר עם הבורא נצטרך על ידי נתינה וקבלה לבנות את היחסים בינינו.

תלמיד: הוא כותב "מתנה, נותנים דוקא למי שאוהבים." צריכים לאהוב את הבורא כדי לתת לו מתנה?

כן.

תלמיד: חייבים לאהוב את הבורא כדי לתת לו מתנה?

אם אני אוהב מישהו אז אני רוצה לתת לו.

תלמיד: ובמצבים שאתה עוד לא מגיע לאהבה כלפי אותו מישהו?

אז לבנות חשיבות, בכל זאת שיהיה חשוב. תראה איך נותנים לתינוקות, מה תינוק, נניח בגיל שנה, שנתיים, מבין כשיש לו יום הולדת או משהו אחר ואנחנו מביאים לו מתנות? זה מפני שכך אנחנו מרגישים, רוצים, זה סימן של אהבה.

תלמיד: איזו מתנה יש לי לתת לבורא במצבי?

כאן השאלה, מה יש לך לתת. תחשוב. אבל במידה שתאהב ותרגיש אותו קרוב ותרצה להראות את סימן האהבה שלך, במידה הזאת תחשוב מה לתת לו ותביא לו.

תלמיד: ואני צריך להרגיש שהוא מקבל את המתנה או שזו מתנה מצידי?

כן, גם זה מאוד חשוב. עוד נראה.

שאלה: כשאנחנו מגיעים לכנס אנחנו מקבלים מתנה אדירה כי הלב שלנו מתרחב ואנחנו מרגישים נפלא, איך אנחנו צריכים להגיב למתנה הזאת בצורה נכונה?

גם כן, אנחנו צריכים כביכול להביא מתנה למי שמקבל אותנו, חיוך, נשיקות, משהו שעשינו אולי במשך כמה שבועות לפני הכנס. לפי המתנה אנחנו בודקים כמה אוהבים אותנו, נמשכים אלינו, קרובים אלינו, זה בדיוק כמו שאנחנו עם הילד הקטן, התינוק.

שאלה: מהי תכונתה הפנימית של המתנה?

זה ביטוי של האהבה שלי למי שאני נותן לו מתנה.

שאלה: על אחת משאלות העשירייה ענית שאנחנו צריכים להראות, להוכיח לבורא שאנחנו אוהבים אותו. איזה מתנות יוכיחו לבורא שהעשירייה מסורה ואוהבת אותו?

אנחנו צריכים להתחבר בינינו ומתוך הלב המשותף לכוון את עצמנו לבורא, ואז הבורא ירגיש את היחס שלנו אליו.

שאלה: מהי המתנה ואיך אני יכול לתת מתנה רוחנית לחברים שלי ולרב?

זה מה שאנחנו לומדים בעניין הקבוצה, בעניין החברה, ערבות, חיבור, תמיכה הדדית, את כל זה אנחנו צריכים לגדל יחד, וכולנו כולנו נגיע בכלי המשותף שלנו לכך שנרגיש את הבורא, את מידת החיבור עימו, איך אנחנו נמשכים ומרגישים אותו. זה בעצם יחס הקשר שבינינו, ולפי מידת הקשר בינינו נרגיש את המתנה שנגיש כל אחד לחברו.

שאלה: איזו מתנה אני יכול לתת לבורא?

המתנה שאתה יכול לתת לבורא היא, כל הזמן לחשוב עליו ועל הקבוצה ולארגן את הקבוצה כדי להתקרב אליו ככול האפשר.

שאלה: כשנותנים לאדם מתנה אז אפשר לקבל תגובה ממנו, להרגיש אם היא מוצאת חן בעיניו או לא. האם בעבודה עם החברים, עם העשירייה אפשר להרגיש את תגובתו של הבורא והאם העבודה הזאת מוצאת חן בעיניו?

בהחלט אנחנו יכולים להרגיש את היחס הזה, אבל לא מיד. כי בינתיים אין לנו ממש אהבה, יחס לבורא, לא מרגישים אותו כקרוב, ולכן זה לוקח זמן. אבל בכל פעם שאנחנו משתדלים כך לכוון את עצמנו אליו ורוצים להרגיש את היחס שלו אלינו, בנו, אז כך נתקרב יותר ויותר עד שנתחיל להרגיש שזה הקשר בינינו.

שאלה: איפה אנחנו מרגישים את היחס שלו, בקשר שלנו בעשירייה?

כן, בדרך כלל זה כלפי כל העשירייה.

שאלה: כתוב "שונא מתנות יחיה", אני מניחה שלא מדובר בחיים הפיזיים, אבל בכל זאת לא ברור העניין הזה, מה גם שאנחנו מדברים על לתת מתנה לבורא. איך מתסדר העניין?

אם אני אוהב את הבורא, במידה שאני אוהב אותו, אני רוצה לתת לו מתנה. כי זה סימן של האהבה שלי אליו. וזה מה שחשוב לי. עכשיו, מתנה יכולה להיות מתן בסתר, שאני לא מגלה מי אני כדי לתת לבורא או למישהו, לבורא זו כבר בעיה אחרת, איך יכול להיות שהבורא לא יידע? וכן הלאה. או שהבורא נותן לנו מתנות עליהן אנחנו לא יודעים, הוא נותן בצורה כזאת שאנחנו לא מרגישים שזה בא ממנו. זאת אומרת, בעניין לתת ולקבל מתנה אנחנו צריכים עוד להשתדל לחדד את ההרגשות שלנו, ואז נגיע לחיבור.

תלמידה: ובכל זאת למה "שונא מתנות יחיה"?

שונא מתנות יחיה זאת אומרת, עלינו להגיע למצב שאנחנו לא נותנים מתנות, שמה שאנחנו נותנים לבורא לא ייחשב למתנה אלא ממש לסימן של האהבה שלנו, אנחנו מחזירים לו לאט לאט את כל מה שעשה בשבילנו.

שאלה: במה תלויה האהבה של האדם לבורא?

היא תלויה במידה שאדם מרגיש שהוא אוהב את הבורא, שהוא תלוי בו, שהבורא אוהב אותו, ומאוד חשוב לאדם שהוא ייתן לבורא, שהוא יראה לבורא מה היחס שלו אליו. יש בזה הרבה דברים, אני לא משתמש כל כך במילים האלה של אהבה, של חיבור, אבל זה מה שאנחנו צריכים.

במה זה תלוי? במידה שאדם דרך החברה מתקרב לבורא. הכול חייב להיות דרך החברה, שלא נשכח את התנאי "מאהבת הבריות לאהבת ה'". אנחנו צריכים להתקרב לבורא רק בתנאי שאנחנו מבינים שאנחנו עושים את זה דרך חיבור לעשירייה.

תלמיד: קראנו שמתנה נותנים דווקא למי שאוהבים. איך לפתח אהבה לבורא?

דרך החברים, "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

תלמיד: האם מידת האהבה שלי לחברים היא מידת האהבה שלי לבורא?

פחות או יותר זה הולך באותו כיוון.

תלמיד: האם יש מתנה שאנחנו נותנים לבורא, או בזה שאנחנו עובדים זה עם זה זו כבר מתנה עבורו? אני מנסה להבין מה ביטוי המתנה שלנו לבורא.

ביטוי המתנה שלנו לבורא הוא בזה שאנחנו משתדלים להגיע אליו בצורה כזאת שהוא ירגיש שאנחנו מתקרבים דווקא מתוך זה שאנחנו אוהבים אותו, ורק זה מחייב אותנו להתקרב אליו ולעשות לו נחת רוח.

תלמיד: עם החברים ברור לי שמתפתחת אהבת חברים מתוך היחסים בינינו, אבל במה בדיוק אנחנו אוהבים את הבורא?

קודם כל על זה שהוא נותן לך כלי נקי, הוא מלבן לך את כלי הקבלה שלך שהם יהיו כלי השפעה. הוא מלמד אותך איך להתקרב לזולת, לחברים שלך, ואיך אתה יכול להשפיע אליהם. איך אתה יכול להבדיל את מה שאתה מקבל מהם מהאהבה שלהם אליך. את כל זה אתה לומד מהבורא. הבורא ממש מסדר לך את הכלים האגואיסטים שלך שהם יהיו כלים של השפעה, כלים של אהבת הזולת, כי דרך הבורא, דרך הכלים האלה אתה יכול כבר לצאת מעצמך ולהידבק בכל הכלי העולמי.

שאלה: העבודה שלנו היא להגדיל את ההשפעה. למה בעצם זה מגדל את האהבה? האם אהבה גדולה מלווה בשמחה או בהקרבה של האגו?

גם וגם. בהתחלה זה יותר דומה להקרבה, ואחר כך זה יותר דומה לזה שאני נותן לו את זה באהבה.

שאלה: האם ניתן לומר שהאהבה שלנו לבורא מתבטאת במסירות שלנו?

ודאי שכן. אפילו בעולם הגשמי אנחנו רוצים כך לראות את האהבה, שהיא תלווה בכל מיני צורות של מסירות אחד לאחר.

שאלה: אנחנו לומדים בשיעור הזה שלמעשה אנחנו צריכים לתת, ואפשר לתת מתנות לבורא. אנחנו גם לומדים שכתוב, "הנותן מתנה לחברו יודיעו תחילה", אבל חס ושלום אני לא חושב שאני חברו של הבורא. השאלה, איך אני מודיע לבורא שאני רוצה לתת לו מתנה? והאם תפילה היא צורה של מתנה לבורא?

אפשר להגיד שתפילה היא מתנה לבורא, וגם אפשר לדבר עם הבורא כמו שאתה מדבר עם חבר בצורה ישירה, פתוחה. אל תדאג, הבורא מבין אותך יותר מכל חבר.

תלמיד: האם כשאדם נושא תפילה זה לא משהו אגואיסטי כלפי הבורא? בשביל הבורא זה בסדר, אבל כמתנה.

לא. אין לנו במה להתבייש מהבורא, לפחד לעשות משהו, לגמרי לא. אנחנו יכולים להיות איתו גלויים לגמרי, פתוחים לגמרי, וזה יהיה הנכון, האמת.

שאלה: האם אפשר להגיד שאהבת הבורא גדלה במידה שבה אנחנו מתקרבים לחברים, ולהיפך, ככל שאנחנו מתקרבים לחברים, כך אהבת הבורא גדלה?

ככול שאני מתקרב לחברים, כך יש לי סיכוי במידה הזאת או יחסית להתקרב גם לבורא.

תלמידה: כשהבורא עונה לתפילה דרך החברים או בצורה ישירה, איך אפשר להבין שזוהי דווקא תשובתו של הבורא ולא הדמיון שלי, או שהאגו שלי רוצה לשמוע משהו כזה?

זה לא פשוט. נראה לי שאת פשוט צריכה לבקש מהבורא שיסביר, שיגלה, שיעזור להבין שזה בטוח ממנו, אל תתביישי.

תלמידה: כלומר לדרוש כמו ילד קטן.

כן, אפשר אפילו כך.

שאלה: בעיקרון האדם אוהב לא רק לקבל אלא גם לתת מתנות, אבל בזה הוא מעודד את האגו שלו. איך להיווכח בכך שהוא נותן את המתנות האלה לשמחת הבורא ולא לשמחת האגו?

את זה הוא מתחיל להרגיש בהדרגה, אבל בעיקרון אם הוא באמת נותן מתנה, אז הוא מרגיש שזאת כאילו ההקרבה שלו. אז צריך לנסות ולתת את כל מה שאפשר לבורא.

מה אנחנו יכולים לתת? אנחנו יכולים לתת רק את התפילות שלנו, את היגיעה שלנו ואת מה שאנחנו יכולים להשקיע בחברים שלנו.

שאלה: האם מתנה מהבורא זאת ההזדמנות שהוא נותן לנו לתת יגיעה בחיבור בינינו?

כן. גם זאת מתנה מהבורא.

תלמידה: והאם מידת החיבור בינינו ואיתו שהוא נותן לנו, זאת המתנה שאנחנו מחזירים לו?

גם נכון.

תלמידה: האם המתנה מהבורא זה אור ישר והמתנה מאיתנו לבורא זה אור חוזר?

אפשר להגיד שכן.

שאלה: האם אפשר להגיד שהפצה היא מתנה לנבראים ולכן אפשר להגיד שזאת מתנה לבורא?

זו מתנה לבורא, לנבראים, לכולם, מפני שעל ידי ההפצה כל העולם מקבל את הכיוון להתקרב לבורא.

שאלה: קטע מספר 2, כותב הרב"ש.

"אנו מבקשים, שה' יתן לנו מתנת חינם. והפירוש יהיה, שאנו מבקשים מהקב"ה, שהוא יתן לנו, שאנו נוכל לעבוד אותו בחינם. זאת אומרת, הכלי דהשפעה שהאדם מקבל, הכלי זו נקרא "מתנת חינם". נמצא לפי זה, מהי המתנה שהאדם צריך לבקש מה', שיתן לו. ושאלנו, איך שייך לבקש מתנות. הלא ידוע שמבקשים צדקה, אבל מתנה, מי הוא שמבקש מתנות. ודרך העולם היא, את מי שאוהבים נותנים לו מתנות. 

התשובה היא, היות שהאדם רוצה לאהוב את ה', והיות שהרצון לקבל הוא המפריע, לכן האדם מבקש מתנה זו, הנקרא "כלי דהשפעה", שע"י המתנה הזו שיקבל מה', האדם יזכה לאהבת ה' ולא לאהבה עצמית. לכן נקרא זה "מתנה", ואת זה מוטל על האדם לבקש."

(הרב"ש. מאמר 22 "מהי המתנה שאדם מבקש מה'" 1987)

מצד אחד אנחנו מבקשים מהבורא, מצד אחר אנחנו מבקשים מהבורא שייתן לנו אפשרות לבקש ממנו כדי שייתן לנו אפשרות לתת לו. זאת אומרת, אנחנו פונים לבורא בשני הכיוונים, גם לקבל וגם לתת, כדי שייתן לנו אפשרות לפתוח את היחס שלנו אליו בצורה של השפעה, להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע.

שאלה: יכול להיות שהמתנה שאנחנו מקבלים מהבורא היא צדקה עבורנו?

כן.

שאלה: מהי בדיוק מתנת חינם?

בעולם שלנו יש כזה מושג?

תלמיד: יש מושג שנקרא מתנה, אבל למה הכוונה בחינם?

ברור לך שאם אתה נותן מתנה, אז אתה לא דורש על זה שום דבר.

תלמיד: נכון, או שבעולם שלנו אני נותן כי אולי יש לי אינטרס סמוי בנתינה.

זה כבר לא חינם.

תלמיד: נכון. אז מה זו מתנת חינם?

מתנת חינם היא שאתה לא דורש עבור זה שום דבר, לא מתכוון לשום החזר.

תלמיד: ואיך תתכן מציאות כזאת, איך יתכן שאין לי שום דרישה?

אתה רוצה לתת לאדם הזה, לשמח אותו, לחזק אותו, להחזיק אותו, לקבוע בינכם קשר הדדי עוד יותר יפה, ויותר מזה אתה לא רוצה.

תלמיד: יש לי מילוי מהשמחה שלו, אני מתמלא מהשמחה שלו, אז זה לא חינם.

אתה מתמלא והוא מתמלא. הסימן כאן הוא, בשביל מה אתה עושה את זה?

תלמיד: אני לא מבין איפה החינם פה? הרי אם יש לי סיפוק מזה, אז אין פה חינם.

לא, סיפוק לא נקרא שאתה מקבל תשלום.

תלמיד: אפילו מילוי רגשי נגיד, לא רוחני, זה לא בחינם.

לא, זה בחינם. אתה לא דורש ממנו, הוא לא מרגיש שהוא חייב לך. אתה נותן לו מתנה, אתה רוצה שהוא יקבל, שהוא ייהנה מזה, ואין לך כלפיו שום דרישה חוץ מזה, רק שהוא ייהנה, בצורה חד צדדית.

תלמיד: ואם אני מתמלא מזה שהוא מתמלא?

זה חשבון שלך. אם אתה נותן לו מתנה מפני שיש לך מזה מילוי טוב, אז השאלה אם כך, בשביל מה אתה נותן לו מתנה?

שאלה: האם המתנה הטובה ביותר לבורא היא כאשר אנחנו בשמחה וביראה גדולה מתחברים בתפילה משותפת, כאיש אחד בלב אחד?

כמובן שבשביל הבורא זהו השכר, היחס הטוב ביותר שלכם כלפיו.

תלמיד: זאת הכוונה לעשות לו נחת רוח?

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים לתת לחברים בעשירייה בלי לצפות למשהו בתמורה, אם הטבע שלנו הוא לקבל?

אנחנו נותנים לחברים ורוצים שהם יתנו לנו, ושכולנו נהיה בקשר הדדי כזה בינינו, וזה מה שחשוב לנו. אנחנו רוצים שכל החברים שלנו ייהנו מהיחס ההדדי שלנו זה אל זה.

שאלה: מה צריך לעשות כדי להתקשר עם הבורא?

פשוט תתקשרי ותתני. הוא תמיד נמצא במצב שהוא מוכן לקבל אותך ולשמוע ולהרגיש אותך, ולקבל ממך הכול.

שאלה: אנחנו משתוקקים לקשר עם העשירייה שלנו, משתוקקים דרך התפילה להיות בקשר עם הבורא. האם אנחנו לא צריכים לחכות לפידבק מהבורא כי זו קבלה לעצמנו?

אנחנו יכולים לצפות לזה ויכולים לא לצפות לזה, זה כבר שאלה נוספת. העיקר זה בשביל מה אנחנו נותנים לבורא - כדי לעשות לו נחת רוח. אם זה כדי לעשות לו נחת רוח, זה נותן תשובה במובן מסוים של מה אני מצפה ממנו בחזרה, כהשתקפות של הפעולה שלי. שהוא יענה לי או שאפילו אין בזה צורך.

שאלה: לא הבנתי כל כך את העניין הזה, שהאדם מבקש מהבורא מתנה. מתנה זה משהו שלא מבקשים, זה משהו שנותנים.

נכון.

תלמידה: אז איך יש לאדם חוצפה לבקש מהבורא מתנה?

אז הוא מבקש את זה לא כמתנה, אלא מבקש ממנו.

תלמידה: האדם צריך לבקש מהבורא מקום וכוחות לעבוד אותו, זו הדרישה שלו?

גם את זה.

תלמידה: אז איפה פה עניין המתנה, למה הרב"ש כותב פתאום על מתנה?

כי האדם חושב שיש לו כאלה יחסים עם הבורא.

תלמידה: איך הוא בכלל יכול להיות ראוי לבקש מהבורא משהו. מה הופך את האדם ראוי לבקש מהבורא?

שימי לב לעצמך, כמה פעמים ביום את פונה לבורא ומבקשת ממנו, תנסי לראות.

שאלה: האם אנו יכולים בכלל לא לצפות לשום תמורה בעד היגיעה שלנו, פשוט להשקיע בסביבה מבלי להמתין או לחכות לשום מתנה. האם זו תהיה עבודה נכונה?

תנסי.

תלמידה: נראה שזה בלתי אפשרי. האגו לא ייתן?

נכון.

שאלה: יש פה איזו סתירה, והייתי רוצה לברר אותה. מה זה בעצם לתת אהבה לבורא? הוא הרי ברא אותנו באהבה, כי הבורא יכול להעניק רק אהבה. ואנו רוצים לשנות מה שהוא נתן לנו באהבה. כשאנחנו עובדים בהשתוות הצורה האם אנחנו צריכים לתת לו רצון לקבל, כי אז אנחנו בהשתוות הצורה כי הוא נתן לנו רצון לקבל, יש כאילו סתירה כאן. להגיב בהשפעה זה כאילו הפוך, אז מה הסתירה כאן?

אנחנו צריכים לפנות לבורא יחד כולנו, ולבקש ממנו רק דבר אחד, שייתן לנו הזדמנות להשפיע לו. חד צדדי לכיוון אחד, אליו, זה כול מה שאנחנו צריכים. או שזה יכול להיות להשפיע על מנת להשפיע, או אפילו לקבל על מנת להשפיע, אבל הכול זה על מנת להשפיע.

תלמיד: אז איך זה שהבורא באהבה נותן לנו את הרצון לקבל, ואנחנו צריכים להגיב ברצון להשפיע. זה הרי לא בהשתוות הצורה?

אנחנו לא יכולים לעבוד עם הרצון להשפיע, אין לנו רצון להשפיע. אנחנו צריכים לעבוד ברצון לקבל.

תלמיד: ומה היא העבודה ברצון לקבל, לרצות את הרצון להשפיע?

כן.

שאלה: אם אני מאוד אוהבת מישהו מהחברים או החברות, ורוצה לעשות להם מתנה אבל מיוחדת פנימית. האם אני יכולה לבקש מהבורא שייתן לי את המתנה הזאת, כי אין לי אותה המתנה שאני רוצה לתת לחברים?

לא, את לא יכולה איך זה. מה, את רוצה לקבל משהו?

תלמידה: לא, אני רוצה שהוא יעזור לי לעשות את אותה המתנה. כי מה שאני רוצה לתת כמתנה לחבר, לי עצמי אין לי?

אז אין מה לנסות כאן.

תלמידה: כלומר, אני לא יכולה לתת איזו מתנה דרך הבורא?

לא, זה לא שלך.

שאלה: אנו מבקשים מהבורא את כוח החיבור, כוח ההשפעה, ומבקשים את זה כאיזו טובה ממנו. וכשאנחנו מקבלים את זה, אנחנו צריכים להרגיש את זה כמתנה, כי הרבה מבקשים והבורא לא נותן לכולם. האם זה נכון?

כן.

תלמיד: כלומר, אנחנו צריכים לבקש ממנו וכשהוא נותן, אז זו תהיה מתנה?

כן.

שאלה: איך אנחנו מפתחים את קשר האהבה עם הבורא?

במידה שאת מתחילה להתייחס כך לבורא, את מתחילה להרגיש בצורה כמו במראה, שהוא מתייחס אליך גם כן כך.

תלמידה: האם הבורא זקוק למתנה שלנו, וצריך את המתנה שלנו?

מאוד. לא חסר לו כלום, אבל לקבל מתנה ממי שאוהב אותו, הוא מאוד שמח.

שאלה: האם אנחנו באמת מסוגלים לתת מתנות שמרצות את החברות ואת הבורא. כי אנחנו לא יודעות כל כך מה הן אוהבות, או מספיק רק את הכוונה לרצות, ככל שאנחנו יכולות?

ודאי, ודאי שאנחנו יכולים לקבל מתנות ולתת מתנות, בטח שכן. למשל זה שאני רואה אותך בשיעור עכשיו, אני מרגיש שאת עושה לי מתנה, את נותנת לי מתנה. אז בצורה כזאת כל אחד יכול לתת מתנה לחברו.

שאלה: כאשר לאדם יש תינוק, התינוק תלוי בו ב 100%. וזה שאני יכולה להאכיל אותו, לטפל בו, זו כבר מתנה. אבל אנחנו רוצים שהתינוק יגדל ויהיה עצמאי מאיתנו, שיהיה אפילו יותר מאיתנו, וזו מתנה עליונה. האם כך הם היחסים שעלינו לפתח עם הבורא?

כן. כן.

שאלה: אמרת שכולם מבקשים מהבורא מתנות, ורק יחידים מקבלים. במה תלויה קבלת המתנה, מנקיות הכוונה, כוח הרצון, ממה?

בדרך כלל אנחנו אומרים שכשהבורא מסכים לקשר איתנו, בזה הוא עושה לנו מתנה גדולה.

תלמידה: ובמה זה תלוי?

בזה שאנחנו מצפים לו. שאנחנו משתוקקים אליו. עד כמה יש לי רצון והשתוקקות, תשוקה אליו, במידה הזאת אני מרגיש את הטוב שלו כלפי, את היחס שלו כלפי.

תלמידה: אז זה בכל זאת עניין של רצון?

כן.

שאלה: האם אנחנו יכולים לתת לבורא משהו שעדיין אין לו? האם אנחנו יכולים להפתיע אותו במשהו?

אני לא חושב שאנחנו יכולים בצורה כזאת להתייחס לבורא, אבל אנחנו צריכים תמיד לחשוב במה עוד מחדש ברגש, ביחס שלי החדש אני יכול לפנות אליו ולהביע לו את היחס שלי המתחדש.

שאלה: מה השורש הרוחני של הרצון לקבל או לתת מתנה?

יחס הבורא אלינו.

שאלה: כשאני מרגישה את רצון החברה ומבקשת מהבורא למלא את רצונה, האם זוהי מתנה לבורא, או שזאת מתנה בשבילי, או מתנה לכולם?

זה משהו שאת בעצמך צריכה להרגיש.

שאלה: אז יוצא שאנחנו צריכים לעבוד, לשרת את הבורא מבלי לצפות לשום שכר והדבר היחיד שאנחנו צריכים לצפות לו זה כלים דהשפעה?

וזה יהיה השכר הגדול ביותר עבורנו.

שאלה: לגדל את הבורא בעצמך, בתוכך, זאת מתנה לבורא, במקום שבו אני מתעקשת לטובתו כדי להוליד את הבורא הזה בי?

כן.

שאלה: אנחנו צריכים לבקש מהבורא שייתן לנו את האפשרות להשפיע לו ולחברים, אבל לעשות את השינוי הפנימי הזה, זה משהו שדורש זמן. אז איך מזרזים את התהליך הזה?

על ידי העבודה שלנו בינינו. ככל שאנחנו רוצים להתחבר יחד יותר ויותר.

שאלה: האם תפילה היא דבר חופשי או לא?

תפילה היא דבר חופשי שיוצא מתוך האדם, והאדם מארגן אותה בעצמו ללא שום לחץ חיצון.

שאלה: המתנה הגדולה ביותר עבורי היא להיות ב"בני ברוך", אלו החברים, להיות תלמיד של מקובל כל כך גדול כמו הרב. מה קורה בשורש שלנו שהבורא נתן לנו מתנה כל כך נצחית?

אנחנו מאותו חלק באדם הראשון ולכן התחברנו בעולם הזה, ואנחנו רוצים להגיע לחיבור בינינו ובחיבור בינינו לגלות את הבורא שימלא אותנו. הכול כבר נקבע מלמעלה מתחילת הבריאה, ואין כאן שום דבר שקורה במקרה.

שאלה: איך אנחנו יכולים לשבור את האמונה הזאת בעצמנו שאנחנו כביכול יכולים לעשות משהו ברוחניות? האם זה בא מתוך הייסורים ההדרגתיים שאנחנו חווים, שאנחנו רואים, שכל מה שאנחנו עושים לא עובד ויכול להיות שזה ייקח גם שנים?

אנחנו צריכים להסכים לתת את כל הכוחות להתקרב לבורא ולעשות את זה בכל זמן שצריך. ולא אכפת לנו כלום, אלא העיקר שאנחנו בכל רגע ורגע נמשכים אליו.

שאלה: אמרת שהעיקר במתנה הוא כוח הרצון. איך לא לצמצם את כוח הרצון הזה? הרי לפעמים אתה לא יכול לקבל איזו מתנה ואתה עושה צמצום לא על הכוונה אלא על כוח הרצון, אתה מתבלבל.

את צודקת. זה באמת משהו שעוד נצטרך לדבר עליו ולעבוד עליו.

שאלה: עם איזו כוונה אני יכול לבקש מתנה מסוימת מהחברים? מתי זה יכול לקרב אותנו ולחבר אותנו עם הבורא?

כשאתה תרצה להתחבר עם החבר, אז דרכו מיד תבקש קשר עם הבורא. כך זה צריך להיות.

שאלה: האם אנחנו צריכים לראות את כל המציאות כמתנה מהבורא, לראות שכל מה שמגיע זה מתנה מהבורא?

כן. כך אנחנו צריכים לראות את כול המציאות, שזו מתנה מהבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שהמתנה הטובה ביותר בשבילנו מהבורא היא לב פתוח?

כן.

שאלה: בעבודה בעשירייה הרבה פעמים אני מרגישה שאני סובלת בגלל האגו, ואילו כשאני מרגישה אהבה לחברות אני ממש מרגישה הנאה. האם הכרחי לסבול ולשנוא את האגו כדי לתקן אותו?

לא חייבים לסבול, אבל אם סובלים, אז סובלים, כי הסבל הזה הוא נגד האגו שלנו, נגד הרצון לקבל. ואז אם אנחנו סובלים, אז בזה אנחנו מתקנים את האגו שלנו.

תלמידה: האם ההנאה מכך שאני אוהבת את החברות היא מטעם הרצון לקבל או שזה חלק מתכונת ההשפעה?

גם וגם.

(סוף השיעור)