שיעור ערב 14.09.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

רב"ש, מאמר "ענין למעלה מהדעת" - קטעים נבחרים

קריין: קטעים נבחרים מתוך מאמר רב"ש, "ענין למעלה מהדעת", קטע מס' 11.

"ענין למעלה מהדעת נוהג בין במוחא ובין בליבא. וזו היא הסיבה שלא כל אחד ואחד מסוגל להכנס לעבודת הקודש בבחינת השפעה, שהיא עבודה דלמעלה מהדעת. ומשום זה, כשמלמדים את כלל העולם בעבודת ה', הסדר הוא, כמו שאמר הרמב"ם ז"ל, שמתחילים בשלא לשמה, עד שתרבה דעתם ויתחכמו חכמה יתירה, אז מגלים להם, שעיקר עבודה הוא בעמ"נ להשפיע, שהיא נקראת "עבודה לשם שמים". אבל יש להבין, מדוע דוקא בעמ"נ להשפיע הוא יותר משובח. והלא הדעת מחייבת ההיפך, שאם עבדות ה' היתה מלובשת בתוך הדעת, היו אז באים יותר אנשים, שירצו להיות עובדי ה'. על זה אמר אאמו"ר זצ"ל, שאל יחשוב אדם, שהבורא נתן לנו את עבודתו, שיהיה בלמעלה מהדעת, שזהו מדרגה שפלה. אלא שאנו צריכים להאמין, שזוהי מדרגה גבוהה מאוד, שדוקא ע"י יש להאדם הזדמנות, שתהיה לו היכולת לעבוד בעמ"נ להשפיע, אחרת הוא מוכרח לעבוד בעמ"נ לקבל."

(הרב"ש. מאמר 21 "ענין למעלה מהדעת" 1986)

נתאר לעצמנו אם היינו נשארים בעל מנת לקבל, והיינו עובדים בכל הכוח שלנו להרוויח, להצליח בלקבל על מנת להשפיע, לשרת לבורא, אבל תמורת ממש איזה שכר טוב. היינו מוגבלים. היינו כל הזמן עושים חשבון יותר, פחות, כדאי, לא כדאי וכן הלאה. ולכן הכלי שלנו אף פעם לא היה כלי אין סוף. לא היינו יכולים להרגיש את הבורא, להגיע לבורא. תמיד היה נשאר משהו שהבורא נותן ללא חשבון ואני מקבל עם חשבון. ולכן לא היינו משתווים, ואני לא הייתי אף פעם בדרגת הבורא. זאת אומרת אין לבורא שום אפשרות כביכול לברוא את הנברא בצורה שיהיה דומה לו, אלא רק שהנברא ירכוש את החשבון כאמונה למעלה מהדעת בלבד.

רק בצורה כזאת אנחנו יכולים ממש להבין, להרגיש את הבורא, את החשבונות שלו, יכולים להגיע לדרגה שלו, יכולים להבין ולראות את המציאות איך שהוא רואה אותה. כביכול שאנחנו לא נמצאים במציאות. אם אנחנו מגיעים לתיקון השלם אז אנחנו כביכול לא נמצאים במציאות. כי אנחנו זה הרצון לקבל. אם מתקנים אותו אז אין רצון לקבל. כביכול הכול עובד בעל מנת להשפיע. הוא נעשה כמו אור, "חשכה כאורה יאיר". ולכן אנחנו צריכים להבין שהחשבון הזה שאנחנו צריכים לעשות על מנת להשפיע, זה חשבון מאוד מיוחד. חשבון מאוד מיוחד שרק על ידו אנחנו יכולים להבין, להרגיש את דרגת הבורא.

תלמיד: כתוב שלא כל אחד ואחד יכול להיכנס לעבודת הקודש.

נכון. אז מה אתה שואל, מי כן יכול ומי לא? מי שחושב שהוא יכול להגיע, שיעשה מאמץ ויגיע. ומי שחושב שלא כל אחד, ואני מסכים שלא כל אחד, אז הוא לא מגיע.

שאלה: בדוגמה שעכשיו נתת, שאם הייתה רק קבלה, יש הגבלה. למה בכל זאת יש הגבלה.

מפני שהרצון לקבל תלוי בחשבון של הנברא. ואם עולה לאמונה למעלה מהדעת אז הוא עושה מעצמו בלתי מוגבל, ובזה נעשה כבורא.

שאלה: אמרת שאדם בלי השפעה נהיה מטומטם. ואפשר לראות דוגמאות כאלה, שאולי יש אדם גאון, מדען והוא כל כך בטוח בעצמו. זה איזה פרדוקס.

כשאדם עושה חשבון עד כמה הוא יכול להשפיע, הוא עושה חשבון עם כלים של הזולת. הוא צריך לחבר אותם אליו ולעשות חשבון איך הוא מקבל בשבילם ואיך הוא משפיע להם. זאת אומרת הוא כל הזמן מרחיב את עצמו, כאילו משמין יותר ויותר על חשבון הזולת. ולכן הכלי שלו, על ידי הפעולות האלה, על ידי המגמה הזאת שמתחבר עם הזולת, הוא נעשה יותר ויותר כולל בתוכו עם כל הרצונות שהבורא ברא. הוא מחבר לעצמו את כל הכלים השבורים ומקיים אותם, ואז הוא נעשה כמו הבורא, בכזאת עוצמה.

שאלה: כשאנחנו מדברים על הדעת, תוספת של עביות שמתגלה בינינו ואנחנו עובדים כדי לעלות למעלה מהדעת, ואז כאילו יש תוספת בדעת של הבנה וקשר בינינו. איך עובדים בתוספת בלמעלה מהדעת, בבהירות? האם השאלה ברורה?

שאלה לא ברורה והיא לא קיימת.

שאלה: אני יכול להסביר עוד פעם?

לא. אתה מבלבל את האחרים. אתה בדיוק תחשוב איך אתה עושה את הפעולה הזאת למען השפעה לזולת מסוים, ואז לא יהיה לך בלבול ותבין איך אתה עושה.

בפעולת ההשפעה לזולת לא צריך להיות שום בלבול. אתה לוקח את הרצונות שלו, אתה קולט אותם כמו הרצונות שלך, אתה עושה עליהם חשבון במצב שהם נמצאים בפנים, בך. אתה מקבל בהם על מנת להשפיע ואז אתה מוסר לו את זה. אתה מבין כמה צריך לעשות? אתה עובד עם רצון הזולת בזמן, בעודו נמצא בך.

שאלה: מה ההבדל באמונה למעלה מהדעת בין מוחא לבין ליבא?

לא יכול עכשיו עוד לדבר על זה. אבל עוד מעט נגיע.

שאלה: אני נכלל ברצון של הקרוב, מה זה אומר שאני עובד עם הרצון של הקרוב?

הוא כותב לנו על זה בכמה מאמרים. אני צריך להרגיש את הרצונות של החבר כמו הרצונות שלי ואני קולט את הרצונות של החבר ואני עובד איתם, מקבל עבורו ואז מתוך הדבקות, אני מוסר לו את זה. איך אימא עושה כדי להאכיל את העובר, או את הילד הקטן, כך אנחנו עושים "איש את רעהו יעזורו" בהתכללות זה עם זה. איך אנחנו יכולים להתחבר אחרת? אנחנו כולנו כלים דקבלה, אבל כל אחד ואחד, אם הוא כך הוא עובד עם השני, אז הוא מקבל מהשני רצונות ועובד עם הרצונות האלה כדי למלא אותם ואחר כך מוסר אותם לשני. לכן אנחנו כל אחד כלפי האחרים, פעם גדול יותר מחברו ופעם קטן יותר מחברו. וכך בהתכללות כזאת, בקומוניקציה כזאת אנחנו ממלאים את כל הכלים, את כל ההתכללויות זה בזה.

שאלה: אמרת, שאנחנו עובדים ביחס לזולת, כמו אימא לבן שלה. והבוקר אמרת, שאנחנו הופכים להיות העובר הזה בסופו של דבר. איך לקשור את שני אלה.

אני לא הולך להתבלבל, לפי מה שאתה רוצה לבלבל את כולם. תחשוב טוב לפני שאתה שואל, האם השאלות שלך עוזרות לאחרים.

קריין: קטע מספר 12 מתוך מאמר "ענין למעלה מהדעת" של הרב"ש.

"הגם אם היתה העבודה בבחינת הדעת, בטח שהיו אז יותר עובדים, אבל אף פעם לא היו יכולים להגיע לידי דביקות ה', שהיא עבודה בעמ"נ להשפיע. לכן, הגם שהיה ריבוי כמות, אבל מבחינת האיכות לא היתה שום מציאות, שהאדם יהיה מוכשר לקבל את הטוב והעונג, מה שהבורא היה רוצה לתת להנבראים, כידוע, שרצונו יתברך הוא "להטיב לנבראיו". אלא בכדי שהטוב והעונג שיקבלו הנבראים לא יהיה בהם שום חסרון, דהיינו שלא יהיה בבחינת נהמא דכסופא, היה תיקון הצמצום, שלא יאיר השפע העליון, אלא במקום שתהיה השתוות הצורה. שזה נקרא, שהנבראים יקבלו את השפע בכלים דהשפעה. ובזמן שהכלים דהשפעה לא יהיו נמצאים אצל הנבראים, אז הם מוכרחים להישאר בחושך, שזה נקרא "וימותו ולא בחכמה". אבל צריכים לדעת, שגם בהשלא לשמה יש שם מאור תורה. שעל זה אמרו חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה באים לשמה, משום המאור שבה מחזירו למוטב". אבל אח"כ צריך האדם להגיע לשמה, היינו שיעבוד בבחינת מוחא וליבא בלמעלה מהדעת."

שאלה: הרצון של החבר, אני מרגיש אותו בדעת ועובד מעליו, או שאני בונה אותו מעל הדעת ועובד בתפילה עבורו, איך זה קורה?

צריכים כל הזמן להשתדל לעבוד רק מתוך החברה. לא לבד, לא מהרצון שלך האישי לבד, אלא רק מהרצון המשותף של כל העשירייה ובצורה כזאת תוכל להתקדם ולהצליח. זאת אומרת, אני אף פעם לא עושה חשבון על עצמי. לעשות חשבון על עצמי, אז למי? ולעשות חשבון לבורא, גם אי אפשר, רק מתוך החברים. לכן החשבון הוא אך ורק, איך אני עושה פעולה שאנחנו נמצאים ביחד אני והחברים ובינינו יחד לבורא. תנסה ככה לעשות ואתה תראה, אמנם שזה מורכב, אבל כמה כאלו תרגילים שתעשה, אתה תרגיש כמה אתה באמת נמצא בפעולה רוחנית. בצורה כזאת, אתה נמצא בפעולה רוחנית.

שאלה: מה צריך בשביל לשאול שאלה טוב, נכון?

אתה צריך קודם כל לכתוב את השאלה, שיהיה לך ברור, להוסיף כמה מילים פה ושם אולי, לסדר אותה, ואחר כך לקרוא לנו ולקבל תשובה.

תלמיד: כן, ברור. אבל נושא השאלה צריך להיות חיסרון שאני רואה בחברים שלי או פגמים שאני רואה בחברים שלי?

זה לא חשוב. מה שאתה רוצה לשאול, על זה תשאל. גם על זה וגם על זה. גם על החסרונות גם על הפגמים, תלוי מה אתה שואל. אתה יכול לשאול על שניהם.

שאלה: כותב הרב"ש "ובזמן שהכלים דהשפעה לא יהיו נמצאים אצל הנבראים אז הם מוכרחים להישאר בחושך שזה נקרא וימותו ולא חכמה". הנברא הוא רצון לקבל.

כן.

תלמיד: אז מהיכן הוא יכול מלכתחילה להשיג אותו רצון להשפיע שבו יתגלה האור?

הוא צריך בשביל זה קבוצה, ספרים, מורה וזמן מסוים של יגיעה, ואז הוא יקבל כלים דהשפעה.

תלמיד: אני פשוט קורא את מה שכותב רב"ש. מכאן אני שואל את השאלה, אם אני רצון לקבל איך אני יכול להגיע למצב?

אני אומר לך, יש לך קבוצה, תתחבר עם הקבוצה, תחשוב עליהם לא על עצמך, שאתה צריך לשדך אותם לבורא. אתה צריך לקשור אותם לבורא, לחבר אותם לבורא. אתה תעשה כך, אתה מארגן אותם כך שאתה משפיע לבורא בזה שאתה מחבר אותם אליו ושהוא ישפיע עליהם, לא לך, אתה לא צריך שום שכר, כל השכר שלך שיהיה להם. תעשה דברים כאלה ואתה תראה איך אתה מגיע למצב של האור. הבורא, במידה שאתה מעביר לו חסרונות של הקבוצה שימלא אותם, אתה בחזרה תרגיש איך הבורא ממלא את הקבוצה לפי התפילה שלך.

תלמיד: האם כל אחד מתוך העשירייה צריך לשאוב את החסרונות מהחברים בעשירייה ולהעלות אותם, לא כולנו יחד מעלים אותם?

כולנו יחד. תגרום לזה.

תלמיד: זאת אומרת, אנחנו צריכים את החסרונות בעשירייה לאסוף למרכז הקבוצה ואז באיזו תפילה מסוימת שאנחנו מחברים, להעלות לבורא?

שיהיה ככה, גם נכון.

שאלה: מה זה המאור שבתורה בלא לשמה?

מאור שבתורה בלא לשמה, זה שהוא מחזיק אותך קצת בחיים, הארה כזאת קטנה.

תלמיד: אבל אם אני לא מרגיש אותה, אז איך זה?

אתה לא מרגיש, זה לא אומר שהוא לא נמצא. גם עכשיו מאיר עליך איזה מאור קטן, מחזיק אותך בקיום. ככה זה.

שאלה: איזה פעולות כדאי לעשות למען העשירייה כדי שהעבודה שלנו תהיה איכותית יותר וכמותית יותר?

מה שרב"ש כותב בכל מאמרי החברה. תראה מה הוא כותב, 10 או 15 מאמרים. שם הוא כותב איך אנחנו צריכים להתחבר בעשירייה כדי שמזה ייבנה כלי רוחני, שנוכל מתוכו להשפיע לבורא ונוכל בתוכו בהתאם לזה לגלות את הבורא. חיבור בינינו.

(סוף השיעור)