בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 23.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - פסח*

1. מובן לנו שאנחנו נמצאים במצב הגלות, שנקרא מצב פסח. פסח כלומר שעוברים אותו כדי להיכנס לקדושה, לרוחניות מחוסר הכרת הבורא שנקרא גלות. לפני כן בכלל יש תקופה שלא יודעים על מה מדובר, לא חסר, לא חסר מרוחניות, מהשפעה, מאהבה, מחיבור, מכלום, אלא חיים הרגילים שלנו, רוצים בהם כל מיני תוספות. זה עוד לפני הכניסה למצרים..

2. זו בדיוק התקופה שהאדם מברר בה את הרצון לקבל שלו, קובע כמה שהוא רע, לא נותן לו אפשרות להתעלות למעלה מהעולם הזה להיות קרוב לבורא, לכוח השפעה ואהבה, ומתחיל כבר להרגיש שהיחס הזה לחיים שלנו, והרגשת הבורא, מתחילים להתייצב בו יותר ויותר..

3. לפני הגלות אנחנו לא מרגישים עדיין שאנחנו סובלים מכך שאנחנו רחוקים זה מזה, אלא חיים חיים רגילים. *אנחנו עוד לא במצרים, אנחנו יכולים לדבר על כך, אבל עדיין אין לנו הרגשה כזו. מה עושים? עושים מה שאנחנו עושים, מעוררים את עצמנו פעם ביום לפחות, לבדוק את עצמנו, האם אנחנו מתקרבים או מתרחקים. רואים את הכל המציאות שהאנושות עוברת כולה, עם המלחמות, השנאה, החיבור, התנגשות בין חיבור ודחייה, וכך אנחנו נמצאים בין זה לזה, בין שנאה ואהבה ואנחנו צריכים לבחור למה פנינו, לאן פנינו*.

4. כל פעם, היינו כל יום ויום, האדם צריך לראות את עצמו, כמו שכתוב, *כל יום צריך אדם לראות את עצמו כאילו שהוא יוצא ממצרים, כלומר לבדוק את עצמנו, כל אחד ואחד, כמה הוא נמצא ביחס ליציאת מצרים. מבין בכלל מה זה או לא? מתאר לעצמו מהו המצב הזה? רואה מה חסר לו כדי להגיע למצב הזה. כך כל הזמן לנסות לברר את זה, לשחק עם כל ההבחנות הללו, לחשוב, להרגיש, להתפעל, להתרגש מכך שנמצא במצרים, לא נמצא במצרים, קרוב ליציאה, רחוק מהיציאה*..
   
   יציאה ממצרים לא יכולה להיות לפני שאנחנו מתחברים, לפחות במשהו, או שלא מחוברים כל כך אבל מבינים שהיציאה מקראת שאנחנו מגיעים לחיבור פנימי, שיש לנו לכולנו מטרה אחת ואנחנו חיים במטרה הזאת, רוצים לחיות רוצים להתקרב אליה. *כך אנחנו רוצים שיהיה בכל קבוצה ובכל הקבוצות יחד, בכל הארגון שלנו*. אח"כ, כמו שקראנו מבעל הסולם, זה יתפשט בכל העולם, בכל האנושות. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

5. *כל העבודה שלנו היא לצייר לעצמנו מצבים של מצרים, שמרגישים את עצמנו מנותקים זה מזה, מרוחקים זה מזה, אפילו נמצאים בדחייה זה מזה, אם לא חיצונית אז פנימית בטוח. כשאנחנו מתקרבים זה לזה, אפילו שאנחנו לא מעריכים זאת, חשוב לנו להרגיש את עצמנו יותר ויותר ברצון אחד, בכוונה אחת, בנטייה אחת, נמצאים מול בורא אחד שמאחד אותנו*, אחד על כולנו, אין עוד מלבדו...

6. זו העבודה שלנו. יש בה הרבה בירורים, עד שנגמור אותם לא נוכל לצאת. אז נשתדל כמה שיותר מהר לברר אותם ונסיים אותם במהירות בכך שכולנו מתחברים בינינו ובבורא ככל האפשר. כל אחד צריך לעזור בזה לאחרים, כי כולנו תלויים זה בזה. במידה שבפנימיותינו נתחבר, אז נקרב את עצמנו לגאולה.. זה נקרא יציאה מחוסר גילוי בורא לגילוי הבורא, מחוסר קשר לקשר בינינו. הקשר בינינו הוא הכלי, והמילוי שלו הוא הבורא, האור. *זה מה שנקווה שקורה איתנו, אבל לשם כך צריכים יום יום, כמה שיותר פעמים, לחזור ולייצב את המצב הרצוי והמצוי שלנו, ובין מצבים האלה כל הזמן לבדוק את עצמנו ולקרב את המצבים האלה בינינו*.

7. כשהאדם מרגיש שהוא רחוק, ודאי שזה מגיע מהבורא שבכך רוצה דווקא לקרב אותו. כלומר האדם מתחיל אז בכל הכוחות שלו להשתדל להתקרב. הבורא עושה פעולות כאלה דווקא לאנשים שהוא רוצה לקרב אותם, הוא נותן להם הרגשה שהם רחוקים, שהם לא מוצלחים וכן הלאה. זה טוב. דווקא בקירוב הרחוקים אנחנו מתקנים את הכלי.

8. לא חשוב באיזה מצב אני נמצא, אני צריך לראות איך אני מגיע למצב שאני משתוקק לחיבור בינינו ולבורא. אם יש לי נטייה כזאת, כבר טוב. אם אני סובל מכך שאני לא נמצא בנטייה כזאת, זה לא כל כך טוב. לפי זה אנחנו בודקים איפה אנחנו נמצאים...
   
   אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב איך אנחנו מייצבים את המצבים האלה בינינו, כי דווקא בינינו מתגלה הגלות ואח"כ הופעת הבורא מתוך הגלות, זו כבר הגאולה. היציאה ממצרים היא כבר גילוי הבורא לנו, ואז מרגישים את העולם הרוחני ואת עצמנו נמצאים בו.

9. *משה* פועל בהסתרה, אנחנו לא מרגישים את הכוח הזה ממש שפועל בנו. כל הנטייה שלנו להתקדם, לצאת מהמצרים ולגלות שאנחנו נמצאים בנטייה לבורא וגם אולי זה לזה קצת, זו נטיית המשה. זה הכל משה. משה זה כוח שמושך אותנו ממצרים.. הכוח שמתעורר בנו ומוליך אותנו לקראת ההכרה איפה אנחנו נמצאים, באיזו עבדות אצל רצון לקבל האגואיסטי שלנו ומושך אותנו מכך, זה משה.

10. ש: התוספת של לעשות לבורא נחת רוח מורגשת כמשהו טכני… ?
    ר: מפני שאתה עדיין לא מרגיש שהבורא מלובש בכל העולם, ומתראה לך שהוא נמצא או לא נמצא באיזשהם יחסים בין בני אדם, בין המדינות, בין העמים ובכלל שלא ממלא את הכל. *אתה צריך להשתדל לגלות שהבורא נמצא בכל דבר, ואתה ביחס לכל דבר ודבר שבעולם יכול לגלות מקום לגילוי שלו. זה עיקר העיסוק שלנו, להכין מקומות לגילוי הבורא*.

11. *תורה* זה אור הכללי שמופיע עלינו ולא איזשהו ספר שמודפס או סיפורים, אלא המאור שמאיר עלינו, על כל הבריאה.. הבורא הוא מאיר עלינו וההארה הזאת נקראת תורה. כל פעם היא מגיעה אלינו יותר ויותר, זה תלוי בכמה אנחנו מתקשרים למקור האור ואז בהתאם לכך האור משפיע עלינו יותר ויותר.

12. ש: איך עכשיו בשיעור אנחנו יכולים לבקש? …
    ר: ישר, ישר *לבקש. כל אחד מתוך הלב שלו שיבקש. אנחנו לא צריכים יותר שום דבר, רק שתהיה לנו בקשה נכונה*. שנבקש כמה שיותר יחד וכמה שיותר את הדבר הנחוץ האמיתי. אנחנו רוצים להיות יחד כדי שיהיה לנו מספיק כוח דרישה, בקשה, חיסרון, שבו נוכל לקבל את האור העליון שהבורא רוצה לתת.
    
    האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת. נגיד שאנחנו נמצאים בתוך הים אבל אין לנו כלי, כוס, כדי לקבל מים מהים. זו כל הבעיה. *אנחנו נמצאים באור העליון, הוא נמצא, מה שחסר זה רק כלי. נשתדל רק להבין מהו הכלי. כל אחד מאיתנו זה פיקסל אחד, נקודה שחורה אחת. אם אנחנו מתחברים יחד בקבוצה, אנחנו בונים את הכלי*. זה מה שצריכים לחבר יחד, אחרת לא תוכל לעשות שום דבר. להתחבר כדי לקבל את האור העליון ואת מהות שלו, תכונתו הפנימית שהיא הבורא, בוא וראה. *כך אתה תופס ומתחיל להרגיש, להבין, לחקור מי הוא הבורא שלי*.

13. ש: הסיפור על גדילה גדילה ארוכה …
    ר: בטח, תקרא את הסיפור בתורה ותראה שזה לא קורה סתם, זה סיפור ארוך של 400 שנה שישראל במצרים, עד שהם נכנסים ומתייצבים שם, חיים שם, וכל הסיפור שלהם ביניהם ועם הפרעה, עד שמגיעים למכות ובורחים. *זה עסק ארוך. אלו כל החיים שלנו בעולם הזה. כל אחד חי עד שהוא יוצא לרוחניות, בגלגולים שלו, בכל המאורעות שהוא עובר, זה הכל מצרים*. עד שאנחנו מרגישים שממצרים הטוב מגיע למצרים הרע.

14. יש הרגשה של דחיה מחיבור.. מה עושים?
    ר: מצוין. קודם כל, מה שמרגישים מרגישים, וזה ודאי מגיע מהבורא. לכן עכשיו צריכים לבדוק, לראות מה אנחנו עושים עם זה. זה מגיע מלמעלה, מה אני עושה עכשיו עם מה אני מרגיש עכשיו? אני מרגיש דחייה. למה? זה טוב או רע? מה לעשות עם זה? חיבור, מטרה וכן הלאה. תבדוק את כל הדברים האלה, את המרכיבים ותראה. כל זה בא לך כדי שתייצב את המצב ותראה שאי אפשר בלי זה, ומגיע לך ע"י השפעת האור העליון עליך. תברר ותמשיך.
    
    ש: צריכה להיות הרגשה של הבורא בכל התהליך?
    ר: *אתם צריכים לדבר ביניכם ולהבין ממה שכתוב בטקסטים, שיש לכם עסק עם הבורא, ובין הבורא לכל אחד עומדים החברים. ככל שהחברים לא קרובים אליכם, בהתאם אתם לא מרגישים את הבורא דרכם*. כלומר מה שמסתיר בין כל אחד את הבורא זה החברים שהוא לא מרגיש אותם קרוב. כעל שירגיש אותם קרוב, דווקא דרכם, הוא יגלה את הבורא. יוצא שחסרים לי כלים, הבחנות כדי לגלות את הבורא, ואת ההבחנות האלה אני מקבל מהחיבור עם החברים.
    
    ש: ...
    ר: אתה יכול להרגיש בכל מיני אופנים, אבל *תכלס, ככל שאתה רוצה להתחבר לחברים ודרכם להרגיש את הבורא, דרכם ולא לבד, כך אתה מכוון את עצמך בצורה נכונה באמת לגילוי שלו*.

15. ש: כמה הקריאה של יציאת מצרים…?
    ר: הסיפור מאוד מעניין, מאוד חשוב. יש שם מלא פרטים שאנחנו לא צריכים אותם בינתיים כי אנחנו לא יכולים לראות אותם נכון, לגלות כל מקום ומקום שמדובר עליו בשכל ברגש שלנו. לכן בינתיים הסיפור הזה הוא די רחוק כביכול מאיתנו, אנחנו לא יכולים להלביש אותו להדביק אותו על עצמנו, על היחסים בינינו, על המצבים שעובר כל אחד וכולנו יחד בעשיריות. לכן צריכים לאט לאט, פה ושם, להכיר אותו, עד שנראה אותו כולו, איך שהוא מתלבש עלינו.
    
    ש: הקריאה עצמה יכולה לעזור?
    ר: כדאי לקרוא, אבל שזה לא יביא לנו בלבול. לכן רצוי קודם כל להכיר את הדברים האלה דרך המאמרים של הרב"ש או קטעים מה שאנחנו קוראים. אבל בסופו של דבר ודאי שנגלה שכל סיפור יציאת מצרים, בכלל כל סיפור מצרים בכל הפרטים שלו, הוא על עצמנו. זה חייב כך לעבור עלינו, כי זה סיפור על המצב שלנו לפני הגאולה, לפני שאנחנו מגיעים לעלות למעלה מהרצון אגואיסטי שלנו וכך מגלים את העולם החדש.

16. אפילו שאני לא יודע מה זה ע"מ להשפיע, אבל מספיק לי להרגיש את מצרים בע"מ לקבל, שזה לא טוב, שאני רוצה לברוח מזה. אז אני בורח מע"מ לקבל ומגיע, לא מיד אלא אחרי כמה שלבים, לע"מ להשפיע.

17. ש: מה הבדל מלסבול ברצון לקבל מסבל שאין לי כלים דהשפעה?
    ר: אי אפשר למדוד את הסבל אלא את *סוג הסבל*. יש ייסורי אהבה ויש ייסורים של שנאה. ייסורי אהבה הם אמנם ייסורים, אבל הם מתוקים. ייסורי שנאה הם יסורים שאין להם שום תקווה.

18. ש: איך לא לצאת מהרגשה לאחר השיעור במהלך היום?
    ר: הכל תלוי בכם, איך אתם מחזיקים זה את זה. תלוי בחברים, איך החברים מחזיקים את ההרגשה שהם ממש נמצאים בחיבור ביניכם ולהגדיל את החיבור ביניהם עד שמגלים בחיבור את הבורא. *הבורא נסתר רק מפני שאנחנו מאבדים אותו בחוסר החיבור בינינו, וצריך משם לגלות אותו*.

19. ש: לא מצליחות להחזיק תפילה לאורך זמן. מה לעשות?
    ר: צריכים להתאמץ, אין מה לעשות. צריכים להתאמץ ואתם תראו שזה אפשרי. יש לכן כוח גדול מאוד וכמות מאוד מכובדת. אתן צריכות להגיע לחיבור ולהגדיל אותו יותר ויותר למעלה מכל ההפרעות וכל הניתוקים. *אין בכן יותר מהרצון לקבל הכללי הגשמי, מאוד פרימיטיבי. אסור לכן להסכים עימו אלא בכוח להתעלות מעליו. אתן מסוגלות, ואז בקשר ביניכן תגלו את הבורא. דווקא אתן*.

20. *תחשוב על זה, אלו כל הבירורים שלך. אל תחשוב שמישהו יכול לספר לך או להסביר לך. אתה תחשוב על העבודות שלך, על הפעולות שלך, על המצב, על החיים שלך. כמה אתה נמצא מנוהל ע"י האגו שלך? כמה אותנו חושב רק על עצמך ולא על העשירייה? בבקשה, הכל לפניך. מתוך כך תראה כמה אתה מתקרב לגאולה או לא. בכל דבר בכל זאת אתה יכול לבקש מהבורא שיוציא אותך. כשיוצאים ממצריים, יוצאים כולם, כל הרצונות, אפילו כאלה שכאילו לא רוצים להגיע לגאולה*.

21. יכול להיות שאדם נמצא במצב שלו, בחיים שלו, וזו לא גלות. אלא האדם בעצמו קובע אם זו גלות. אם אני נמצא בחיים שלי וכל טוב לי, אז זו לא גלות. יכול להיות שאני נמצא בבית סוהר, אבל אני לא מרגיש שזה בית סוהר, אז אי אפשר להגיד שאני בבית סוהר. יכול להיות שאני נמצא בארמון המלך ואני בעצמי המלך שנמצא בארמונו, אבל אני פתאום מרגיש שאני לא יכול לצאת מארמון, אני צריך לדווח לכולם, אני צריך לקחת איתי את כל הצבא שישמור עליי, ולכן אפילו שאני נמצא בארמון שלי, אני חושב שאני בבית סוהר. הכל כלפי האדם, הוא הקובע.

*חלק 2 – הקדמה לתע"ס*

22. מיציאת מצרים אתה מגלה שאתה עולה מעליהם. לכן על המצוות, כלומר כל הפעולות השפעה שאנחנו עושים אחרי יציאת מצרים, אנחנו מברכים *זכר ליציאת מצרים*. הכל מתבסס על כל הרצון לקבל שמתגלה לנו במצרים. הוא לא מזדכך אלא אנחנו רק בונים את הכל מעליו. הכל מתחבר, שום דבר לא נעלם.

23. אתה כל הזמן רוצה לכוון את עצמך, דרך החברים, לבורא. הוא עושה ולא שאתה רואה אותם לפניך. כל החברים אתה רואה כבורא. הוא רוצה שאתה תכיר, שתראה שהחברים זה רק מה שהבורא מציג את עצמו.

24. אתם חושבים שאתם יכולים להתחבר ביניכם ולהתקרב לרוחניות? זה לא יכול להיות, אלא רק בצעד אחד בימין ובשמאל, אתם תיכנסו להפרעות יותר ויותר ביניכם. כך גם העולם מתגלה כיותר ויותר מאיים עלינו וצריכים להתעלות מעליו, לשייך את הכל לבורא, ואז מעל כל ההפרעות האלה להתחבר, להתגבר. כך *אנחנו מביאים לבורא את כל העביות שהוא מייצב בנו, ומעל כל העביות אנחנו דורשים ממנו*. אנחנו רואים שאי אפשר לפתור זאת, אנחנו דורשים ממנו שיעשה חיבור. *עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו*.
    
    זו היציאה הנכונה מכל המצב הנוראי שאנחנו נמצאים בו. יהיו עוד יותר גרועים, חס ושלום, בעל הסולם כותב על מלחמת העולם שלישית ורביעית, מלחמה אטומית. לכן אנחנו צריכים להבין שהכל תלוי בכמה אנחנו נגלה את זה בהקדם של התפיסה והיחס הנכון שלנו למציאות, אחרת לעבור את זה דרך ייסורים זה נורא. לא כדאי אפילו לחשוב על כמה זה יכול להיות לא טוב.

25. *אדם שנמצא בחיבור עם הבורא מפחד רק מדבר אחד. לא שיבוא ניתוק, אלא שלא יוכל בזמן הניתוק לחשוב על נחת רוח לבורא אלא יחשוב על עצמו. זו הבעיה שלו*, שלא יהיה נאמן לבורא בזמן שכוח האמונה, כוח הבינה, השפעה, יברח ממנו. הוא מפחד שיבוא אליו האגו, הרצון לקבל, ויבלבל אותו עד כדי כך שהוא יכול להתנתק ולשכוח, ייעלם ממנו הבורא. מזה האדם מפחד, כי הוא מרגיש את עצמו שנמצא סה"כ בכוחות שלו. מיהו סה"כ האדם? ילוד אישה, חיה קטנה.

26. מהעשירייה לבורא *אין לי מה לתקן, אלא רק בהשתתפות שלי בעשירייה. לכן כתוב בתוך עמי אנכי יושבת. הבורא נמצא תמיד בתוך העשירייה, ואם אני מקדם את העשירייה לבורא, בכך אני מקדם גם את עצמי* לזה.

27. ש:..העבודה צריכה להיות במודעות, אנחנו יוצאים וחוזרים?
    ר: כן, יכול להיות 1,000 פעם ביום, מה זה חשוב. *העיקר שאנחנו כל הזמן ברגע שמסוגלים, חוזרים לחיבור ועוזרים לחברים אחרים בקבוצה גם להיות בחיבור*.
    
    ש: זה נכון ביחס שלנו לכלי העולמי?
    ר: אם אתם מרגישים שאתם יכולים לחזק בכך את הכלי עולמי, ודאי שכן. במיוחד אם אתם עוזרים לחלקים שבכלי שנמצאים עכשיו במצב קשה.
    
    ש: איך יכולים לעזור?
    ר: בכל הצורות, ככל שאתה מבין שאתה יכול לחזק אותם, לעזור להם. אצלנו במרכז בני ברוך עובדים על זה ממש הרבה אנשים וקבוצות שלמות שעוזרים לכל מיני אנשים. מתכתבים, שולחים כל מיני דברים. זו חובתנו לעשות.
    
    ש: זה גם מגביר את החיבור את החוזק של הכלי העולמי
    ר: ודאי שזה מטעם הכלי העולמי. אנחנו עושים את זה כאן, לא שזו קבוצת פתח תקווה אלא זה המרכז של הכלי העולמי שכך עושים.

28. הכל תלוי במידה שבה אני קשור, דרך החברים. כי *אני לא יכול לבד לקבוע. יש הרגשה שלי פרטית ויש הרגשה שלי בקבוצה. אם אני סומך על הקבוצה, אז אפילו את המצבים הפרטיים שלי אני מחבר אליהם ורואה שאני בדרך*.

29. *תודה לנשים שהיו איתנו, ותתפללו טוב. אני מאוד נהנה מהתפילה שלכן. זה מאוד עוזר לכולם. בזכות נשים צדקניות יוצאים ממצרים. תנסו להיות נשים צדקניות ממש. צדקניות נקרא מי שדורש צדק, חתיכת מלכות שדורשת צדק נקראת אישה צדקנית. תנסו לבקש את זה מהבורא ואז תוציאו את כולנו ממצרים*.
    
    לא מן הסתם כתוב שבזכות נשים צדקניות, כלומר רצון לקבל שבעיקר הוא נקרא אישה, הוא ממש משתוקק להתחבר לבורא ולתמוך ברצון להשפיע, זה כל התיקון של העולם. נקווה שהנשים יתחברו, יתחזקו וישפיעו גם על הגברים בצורה כזאת שיפסיקו המלחמות, יפסיקו כל השטויות האלה, משחקים בכאילו כוח, בגאווה, ושיהיו קצת יותר מכוונים למטרה. *נשים יכולות לעשות בנו כזה תיקון*.
    
    לכן אין כבר הגבלה על החיבור של נשים לחכמת הקבלה, שיתעסקו בזה, רק אנחנו צריכים לחלק כדי שלא תהיה הפרעה בין גברים לנשים, הפרעה גשמית, אבל ברוחניות שנהיה מחוברים. בזה נעשה שלום. *נעבור את היום בצורה מטרתית. בהצלחה לכם, בהצלחה לכל הקבוצות שלנו. תנסו לחזק זה את זה. כל טוב*.