בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר *

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי נ"ט, "ענין מטה ונחש*

1. הוא מסביר לנו במאמר הזה שיש לפנינו עניין מטה ונחש. *בין התפיסה האגואיסטית לתפיסת השפעה אין מעבר, יש פשוט קפיצה, או שאתה בזה או בזה, ומצב ביניים אין*.
   
   לכן *אנחנו צריכים כל רגע ורגע לשמור את עצמנו, לבדוק את עצמנו האם אנחנו באמת נמצאים בתפיסה הנכונה או לא? ככל שננסה, ככל שנעשה מאמצים כל פעם להתעורר לתפיסה הנכונה למעלה מהדעת, ע"מ להשפיע, בהתאם לזה ניכנס יותר מהר לתפיסה הרוחנית ונתקיים בה, כך נגיע למטרה*. אנחנו עוברים מהמצב הזה שאנחנו נמצאים בו, שנקרא העולם המדומה שלא קיים, אלא רק בתוך ההרגשה שלנו, בתוך הדמיון שלנו, אנחנו מתארים את עצמנו ואת העולם כולו שכביכול נמצאים בו. כשנעשה כמה מאמצים לשנות את התפיסה שלנו, אז מתוך היגיעות האלה שלנו לעבור למצב אחר, זה דומה לצירי לידה שהעובר רוצה לצאת מתוך הרחם, אז אנחנו יוצאים וכבר נכנסים לחיים נצחיים, רוחניים, שלמים, בתפיסה הנכונה.

2. נקרא את המאמר ונראה מה אפשר לעשות כדי *כל הזמן לשמור את עצמו מעבר לדעת, בכל רגע רגע לבדוק את עצמו, אני בתוך הדעת או למעלה מהדעת? בתוך הדעת או למעלה מהדעת? ע"י בדיקות כאלה, ביקורת כזאת, אנחנו יכולים להגיע למצב שסוף סוף אנחנו מתעלים להרגשת התפיסה הרוחנית*. המאמר צריך לעזור לנו מאוד בזה, כלומר להרגיל את עצמו לראות את המציאות דרך תכונת הבינה ולא דרך תכונת המלכות, בתכונת האמונה, השפעה, ולא בתכונת הקבלה.
   
   אנחנו מכניסים את עצמנו לביטול, מכניסים את עצמנו לרחם הרוחני, לתכונת השפעה, ההשפעה, אמונה, ולא בתכונת הקבלה. אנחנו בזה מכניסים את עצמנו למצב של עיבור, מעלים את עצמנו ע"י הביטול שלנו כלפי הרצון לקבל שלנו, לדרגת הבינה. מכניסים את עצמנו לרחם הרוחני, לתכונת ההשפעה שרוצים שהיא תהיה הסביבה שלנו, שאמנם שבפנים אין לנו עדיין כוחות ההשפעה, כוחות הבינה, אבל אנחנו רוצים שהם יהיו לפחות מבחוץ.
   
   *בכל המצבים שאני עובר, אני רוצה שהבורא, שזה תכונת הבינה, יכוון אותי בכל מצב ומצב. אני כלפיו רוצה להיות רק נקודה, רק טיפת זרע, רק אותה נקודת הרצון שמבטלת את עצמה, לכן היא נקודה, ולתת לבורא לעשות איתי מה שהוא רוצה. כלומר שהוא משנה את התנאים החיצוניים והפנימיים שלי, ואני רוצה רק דבר אחד: להתבטל כלפי כוח האמונה, כוח ההשפעה. זאת התפיסה הנכונה היחידה, על ידה אנחנו נכנסים לעולם העליון*.

3. הבורא רוצה להתגלות דווקא במצבים שלא נראים לנו חשובים. מה זה לא נראים לנו חשובים? הם כולם בע"מ להשפיע, זה מחוצה לרצון לקבל. *הרצון לקבל בדר"כ נותן לנו כיוון לאן להסתכל, על מה לשים לב, מה לקבל בחשבון וכן הלאה. הוא מכוון אותנו, מנווט אותנו בכל הדברים שבעולם הזה, ואנחנו צריכים ההיפך. אנחנו רוצים שהרצון להשפיע יראה לי מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, וע"י זה אני אראה עולם הפוך*, לא בשחור לבן ברצון לקבל, אלא בספקטרום אחר, ביחס אחר. כאילו שאני מלביש משקפיים אחרות ורואה את העולם אחר, *לא לפי יותר לקבל או פחות לקבל, אלא יותר להשפיע או פחות להשפיע*. זה משהו לגמרי שונה, אז איך אנחנו מגיעים לתפיסה הזאת?

4. אם אנחנו רוצים לצאת מהטבע שלנו, אז הרצון לקבל מתחיל להתנפח, מתחיל לגדול. כתוב כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, לכן מי שהולך למעלה מהדעת תמיד יש לו יותר דעת. הוא נעשה יותר חכם, יותר מבין, יותר מרגיש, יותר משיג, כי רוצים כביכול להחזיק אותו בתוך הרצון לקבל ולכן נותנים לו עוד יותר רצון לקבל ובתוכו הוא יותר מבין מה קורה ואיפה הוא נמצא. אבל אלו שמסכימים עם זה, אז יש להם מה שיש לכולם בעולם הזה, או קצת יותר או קצת פחות, אבל במסגרת של העולם הזה.
   
   לנו אין ברירה, אנחנו חייבים לממש אותו הרצון, אותם הרשימות שהבורא מעורר בנו. הם מושכות אותנו להשגת הבורא, להשגת דרגת האמונה. נראה לנו עכשיו שאנחנו נמצאים ברצון לקבל, שדרגת האמונה זו דרגה קלה, נאיבית, שהיא לא משהו רציני, מפני שאנחנו כולנו נמצאים בתכונת הקבלה, ומה שמקבלים ברצון לקבל זה מה שיש. אבל מצד שני *אנחנו צריכים לבדוק, אפילו בעיניים גשמיות, כמה הרצון לקבל מוגבל, כמה הוא לא יכול להיות יותר מדרגות דומם צומח חי. כלומר לא יכול להיות יותר מלהתקיים בחיבור בין חלקי הטבע הקטנים, ויותר מזה כבר לא*. לכן אנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו בכל זאת רוכשים את המדרגה הרוחנית.

5. *אתה נמצא או בזה או בזה. אולי נדמה לך שלפעמים אתה נמצא באמצע, בתפר בין 2 המצבים האלה, אבל זה לא נכון, הוא לא קיים*. יש רצון לקבל או ע"מ לקבל, או ע"מ להשפיע. רק כך אנחנו יכולים רק לראות את המציאות..
   
   כתוצאה מהמאמצים שלנו, אם אנחנו נותנים מספיק מאמצים בכמות ואיכות, אז האור עליון משפיע עלינו. הפעולה הזאת נעשית בצורה פתאומית. יש תהליך המצטבר ואחרי שהוא יצטבר לאיזושהי מידה, אז קורית קפיצה, אנחנו יוצאים מע"מ לקבל ומגיעים לע"מ להשפיע. לכן צריכים לחזק את עצמנו לא לברוח מהעבודה הזאת, כל דבר שאנחנו עושים נקרא פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, ואז יוצאים מכלי קבלה לכלי השפעה. לכן *סבלנות*, כלומר להמשיך ולהמשיך ולהמשיך.

6. ש: איך לעבור מהר מנחש למטה?

ר: אני לא חושב שזו בעיה. קודם כל *במשך היום אנחנו צריכים להשתדל, מי שעוד לא רגיל להתעורר לבדיקה, איפה אני נמצא? על מה אני חושב? דיברתי לפני כמה שיעורים שמה שאנחנו צריכים זה לתאר לעצמנו שכמו שאני חושב עכשיו על עצמי, בסופו של דבר איך אני הופך את הרצון שלי, את הכוונה שלי, את הנטייה שלי, לטובת הבורא*?

*לא חשוב לי מה שאני עכשיו מרגיש ומה שיהיה לי. אני מתאר לעצמי שחשוב מה שאני עכשיו עושה, שזה יהיה טוב לבורא, לכוח עליון, למדרגה יותר עליונה. כך אני צריך לחדש את היחס שלי למציאות, להשתדל כך לעשות לפחות כמה פעמים ביום*.

*בעיקר בבוקר או לפני השיעור, שאני אז מכייל את עצמי להיות מוכן לקבלת השיעור. בשיעור מאיר לנו אור מקיף גדול מאוד מכל הכלי העולמי, אם אני מוכן לזה אז אני ממש מרגיש שאני נמצא תחת השפעה מאוד חזקה, אינטנסיבית, רחבה, עוצמתית. אם אני לא מכין את עצמי, אז אני מקבל מזה השפעה מאוד מוגבלת*.

7. אתה פשוט רוצה לעבור לתפיסת השפעה מתפיסת הקבלה, לכן *אתה מתאמן על החברים, איתם יחד. איש את רעהו יעזורו, אתם בונים כזאת חברה, קבוצה, ואז תשאלו את עצמכם: האם באמת אנחנו נעשים היום יותר מקושרים, יותר מקורבים זה אל זה? האם זה מה שאנחנו הולכים להשיג ובקשר בינינו כשנגיע להתקשרות נכונה, נתחיל לגלות הבורא? הבורא הוא סה"כ הכולל שלנו. זה מה שאנחנו צריכים לראות כתוצאה*.

8. ש: למה לא ניתן לקבל אפילו חלקיק עם הכוונה עמ לקבל לעצמו?
   ר: שאלה טובה, ערמומית. הבעיה היא שאם אני אתחיל לקבל כבוד, אז זה ייכנס לרצון לקבל שלי. אני פשוט יותר ויותר אכנס לרצון לקבל, לכלים האגואיסטיים שלי. לכן לא כדאי. *כדאי לי רק להיות בהשפעה ממני כלפי חברים. ככל שאני משפיע להם, בטוח אני מוסיף לקופסה הרוחנית שלי. על זה אין שאלה. ככל שאתה עוזר לעשירייה, עוזר לחברים, מסדר אותם, מה שאתה עושה לטובת העשירייה, לטובת החברים, לטובת חבר, בטוח שזה נכנס לחשבון הרוחני שלך ולא נמחק*.

9. רק ע"י העבודה גדולה, מושכים מאור המחזיר למוטב דרך העשירייה ואז *אנחנו מגיעים למצבים שמתחילים קצת יותר להתעורר ולהרגיש חברים בקבוצה. פתאום יש אליהם איזושהי הרגשה, הם נעשים קרובים וכולי. אבל זה לא הולך ברגל, מה שנקרא, זה לא קל. לכן לא להתייאש. דווקא עם עביות גדולה יותר ועם יגיעה גדולה, אנחנו מגיעים למצב שמשיגים דבר והיפוכו*, משיגים בעביות יותר גדולה, דווקא התעלות מהעביות הזאת ונכנסים להשפעה. מצד אחד זה קליפה, מצד שני זה קדושה, ואנחנו עוברים מצד לצד.

10. ש: לא מצליח להתרכז בשיעור...
    ר: *הייתי ממליץ בתוך השיעור להיכנס כמה שיותר לתוכו ולא כל כך לחשוב על עצמך, על מצבך. כנס לתוך מה שאומר המורה, ולתוך מה שאומרים החברים, לתוך הטקסט, כאילו שאתה לא נמצא. כמו שאתה נכנס לתוך הים ופשוט נעלם שם, שישפיע עליך כמה שיותר אור העליון בצורה שאתה לא מפריע לו. אח"כ יהיה לך זמן להיכנס לזה עם השכל, ולעשות ביקורת ובירורים, אבל בינתיים כשאתה שומע שיעור עם הקבוצה, תתבטל לקבוצה, תתבטל לשיעור, תפתח את כל הערוצים שלך כדי שתספוג מה שנמצא*.

.. הספיגה הנכונה זה שאדם מתבטל לגמרי, מתפטר מכל הרצון לקבל שלו ומעצמו, מכל התכונות שלנו, רוצה להיות כמו עובר בתוך הרחם. הוא לא נמצא כאילו, אלא הכל פועל עליו מלמעלה. בצורה כזאת אנחנו בטוח סופגים חומר הכי טוב... *תנסה לעשות מה שאני אומר לך, אתה תראה דברים חדשים*.

11. ש: מהו הכבוד בעבודה איך לא לקבל את הכבוד?

ר: *כדי לא לקבל את הכבוד האדם צריך לשמור את עצמו. זו באמת עבודה מאוד חשובה, הייתי אומר שזו בדיקה ראשונה בכניסה לרוחניות, האם אדם נמצא בספיגת הכבוד או לא? איך לשמור את עצמו מזה? שכל הזמן ישתדל להיות שקוע בתוך העשירייה, זה ישמור עליו* שלא יהיה בע"מ לקבל, והעיקר זה כלפי הכבוד.

12. ש: למה משה זרק את המטה...?

ר: זו דוגמה כדי ללמוד שאם אנחנו זורקים את המטה, שנקרא מטה בחשיבות, כלומר שאנחנו עוזבים אמונה למעלה מהדעת, אז המטה שלנו שצריך להוביל אותנו בדרך לגמר התיקון, ככל שהאדם הולך עם המטה כל הזמן, אז זה הוא הופך להיות לנחש.

ש: אבל למה הבורא אמר לו..?
ר: שילמד מזה מה שקורה לו, שילמד מזה. הלכתם לטיולים? אצלם היה טיול במדבר, כלומר *איך לעבור מעולם הזה לעולם הרוחני. איך עוברים? אתה הולך אחרי מי שנמצא לפניך, וכמו שהוא שם רגליים שלו, כך באותם המקומות אתה שם את הרגליים שלך. תמיד צריכים ללכת עם המקל, עם המטה. אם אתה הולך בצורה כזאת אחרי מישהו, זה נקרא מורה דרך, ובדיוק שם את הרגליים שלך כמוהו, ועם המטה כמוהו, אז בטוח אתה הולך נכון. אין לך שום דבר שאתה צריך לראות יותר, רק איך להתקדם בדיוק בכל הצעדים בכל התנועות אחריו. זה נקרא שאתה הולך נכון*.

13. ש: איזה בדיקה אדם יכול לעשות כדי לוודא שהוא קפץ?
    ר: *זו לא בדיקה בעשירייה, זה מימוש בעשירייה. אנחנו רק לא רואים את זה, לא מתארים לעצמנו שהרוחניות ממש נמצאת בתוך החברים. אם אתה מתאר לעצמך מה זה נקרא רחם רוחני, הוא לא קיים באף מקום, אין דבר כזה. רק אם אתה נכנס לקבוצה.. אם כל אחד מבטל את עצמו כלפי השני, יש להם אפשרות להגיע לרוחניות*.
    
    הקבוצה היא הרחם הרוחני. אל תתאר שזה נמצא אי שם, מהות החיבור בין החברים. זה קיים, אמנם שאתה לא מרגיש, לא רואה, לא מבין שזה קיים, אבל זה קיים. כל הדרגות שלנו עד גמר התיקון קיימות. לכן *אם אנחנו משתדלים לתאר את המצב הרוחני שלנו שהוא קיים כאן ועכשיו, אז אנחנו כבר נמצאים בדרך לאמת. לכן איפה רחם? בתוך הקבוצה, בתוך הקשר בין החברים*.

ש: אם כל החברים שופטים אותי לכף זכות אז איך אני בודק שאני בכיוון הנכון?

ר: אם אתם באמת רוצים לראות את כל הקבוצה וכל חבר בקו זכות, אז אתם צריכים להרגיש בכל רגע ורגע כמה אתם נמצאים בסטייה מלראות את כולם בקו זכות. הבורא כבר מתחיל להשפיע לכם הפרעות, תוספת רצון לקבל כדי שתגדלו, כמו עובר בתוך הרחם. אתם צריכים לקלוט עוד חתיכת רצון לקבל בתוך הרחם, להתאים אותו לחיבור עם העשירייה, עם עליית עוד בע"מ להשפיע. *מה שהיה אתמול, זה טוב, אבל היום אתה כבר לא כל כך מסודר עם העשירייה. אתה רואה שיש לך עוד ביקורת, נוספו איזשהם בעיות אחרות. אתה צריך להבין שכל הדברים האלה הם בעיות של גידול, גדילה, התפתחות, ואי אפשר אחרת. כך אנחנו גדלים*.

14. ש: מה אתה מציע לעשות אם אנחנו מרגישים ככה?

ר: להשתדל להגיע לחיבור יותר פנימי ברצונות שלנו, בהשתוקקות שלנו לבורא. אם כולם רוצים להגיע לגילוי הבורא, כולם רוצים להגיע להשתוות גילוי הבורא, יכול להיות רק בכלים שאנחנו שאנחנו מותאמים אליו, דומים לו. איפה כלי שאני דומה לו? כלי דהשפעה, איפה אני מגדל ומפתח אותם? רק ע"י שאני נמצא בקבוצה. *קבוצה היא כביכול רכבת (train) ואני חייב להתאמן בה ולראות האם אני מוכן להיות בע"מ להשפיע, וכמה אני לא רוצה להיות בע"מ להשפיע כלפי החברים, אני צריך להגיד לעצמי יותר מזה, שאני לא מוכן להשפיע לבורא*.

*כלפי הבורא ודאי שאני רוצה להשפיע, זה שקר, כי האגו שלך כך אומר שכדאי לו, שהוא ירוויח מזה. אבל אם אתה לא יכול להגיע להשפעה כלפי החברים, אתה שם מבטל את עצמך ונמצא דבוק אליהם כדי לעזור להם ולהיות איתם בכל דבר ודבר, אתה לא מגיע לבורא, אתה לא מגיע*. פשוט להיות כאיש אחד בלב אחד, ואז תגיע לבורא. כי הבורא זה הכולל של כל החיבורים שלנו שיכולים להיות.

ש:..איך התקדמת עם רב"ש?

ר: זה לא בשבילך. בא אליהו, התיישבתי על הכנפיים שלו והוא העלה אותי למעלה. למה אתה לא מאמין לי?

ש: בעשירייה מה אני צריך לעשות להתבטל בקבוצה?

ר: אתם נמצאים במצב שלא היה כמוהו טוב בכל המציאות, לא היה כמוהו טוב. אתה יכול להגיד לא, תלמידים של רבי שמעון היו יושבים במערה, אוכלים פרוסת לחם עוד משהו, לא היה להם כלום, היו ממש נמצאים במצוקה וזה היה עוזר להם. *תכניס את עצמך ככה, תעשה בתוך הסלון שלך מערה, תיכנס לשם, קח לחם יבש שזורקים מהחנות שלידך, דלי של מים ותיכנס בפנים. תתחיל לבטל את עצמך מכל וכל כלפי החברים ותראה כמה שזה עוזר לך, לא עוזר לך*.

*אדם צריך לעבוד במצב שיש לו, מאותו מצב. הוא לא צריך להגביל את עצמו בכלום. כל ההגבלות צריכות להיות בפנים*.

ש: גם לא צריך לפחד מוויכוחים?

ר: *אתה יכול להיות בעשירייה רעה וטובה, אתה יכול להיות מיליארדר, לא חשוב מה ומי. הכל תלוי בכמה אתה מכין את עצמך בפנים, ולא מה שיש לך מבחוץ. אז תעשה מאמץ*.

15. ש: אם יש רצון לכבוד, באיזה רצון מטרתי אפשר להחליף אותו?
    ר: זו עבודה מאוד ממושכת, להעביר את הכבוד העצמי לכבוד הבורא. לאט לאט זה אפשרי. קרש הקפיצה הוא שאני מכובד מפני שאני מקושר לבורא, ולכן אני אקבל כבוד. אם אני יהיה קרוב לבורא זה יהיה כטריגר עבורי להתקרב לבורא, כדי לקבל כבוד. אבל אח"כ כשאני מתקרב, אז האור העליון כבר משפיע עלי ואני במקום לרצות לקבל כבוד, כבר ארצה לקבל את התוכן.

16. משה הלך עם המטה לפני העם, לפני המלכות, להעביר את כל המלכות לדרגת הבינה. זה תפקיד שלו, ולכן הוא אומר לבורא: הם לא יאמינו לי כי אני קשור לבינה מלכתחילה, איך הם יכולים? אז הבורא אומר: קח את המטה ותראה. אם אתה זורק אותו, הופך לנחש. אם אתה לוקח אותו ביד ומנהל אותו, הרצון לקבל הופך להיות למטה. אם אתה הולך מטה בחשיבות שצריכה להיות כוח השפעה יותר מכוח הקבלה, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, אז אתה מתקדם נכון ויוצא מהעולם הגשמי לעולם הרוחני.

17. מהחיבור בינינו לחיבור עם הבורא, ישראל אורייתא קוב״ה חד הוא, רק מתוך הסביבה, מתוך ההתקשרות בינינו, אנחנו בונים את הכלי לגילוי הבורא, להיכרות הבורא, להרגשה, לחיבור עימו.

*זה עכשיו עומד לפנינו בשיא הרצינות. מי שרוצה להגיע לבורא, בבקשה, זה לפניו. תתחילו לבנות עשיריות, תשתדלו לפתח יחסים בדעת, באמונה למעלה מהדעת, בהתקשרות בכל הצורות שרק אפשר. להשתדל לממש את מאמרי שמעתי ובכלל מה שבעל הסולם כותב במתן תורה, ערבות וכו׳, כאלה מאמרים שלו, מאמרי רב"ש על החברה. אתם תראו שככל שאתם לומדים מיחסים בין החברים בעשירייה, רק מהעקרונות האלה, מרגש ושכל שמפתחים מתוך העשירייה, עם זה אתם יכולים להגיע לגילוי הבורא*.

אני לא הבנתי את זה במשך שנים. כמה שנים היה לי קשה מאוד, כי אני אגואיסט גדול, היה לי קשה מאוד לזה להגיע. שאלתי רב"ש, הוא אומר: *לא נורא, מה שהבורא נותן, נותן. אתה צריך להמשיך וזהו, כך תמשיך*.

רק שתראו שהגישה לבורא היא דרך החברים לא מפני שהוא עושה את התנאי הזה, אלא מפני שאנחנו צרכים לבנות חוש פנימי שלנו להרגשת הבורא, כי הוא הכולל. אנחנו יכולים לבנות את החוש הפנימי רק בזה שאנחנו משתדלים להתקשר עם החברים. אז *יכולים, לא יכולים, כמה שיכולים, כמה שלא. דוחים אותנו מזה, מקרבים אותנו לזה, כל הכוחות העליונים. לא חשוב, אנחנו צריכים בזה לשמור, אני קבוצה בורא. דרך אחרת אין, וכך כל העולם*.

18. ש: האגו שלי לא רוצה לשמוע ולהסכים. מה לעשות?

ר: *כתוב, פשוט תן לו בשיניים, תכה בשיניו, זה הכל. כלומר למרות שהוא לא נותן לך משהו לעשות, תהיה יותר חכם, יותר ערמומי. תשתדל ממש לסובב אותו כך שייתן לך, עד שהוא יהפוך להיות עזר כנגדך ויעזור לך להשיג את הבורא*.

19. ש: האם זה נכון ליהנות מביטול עצמי?

ר: ודאי שכן. ראיתי את זה על הרב"ש, איך שאהיה מבטל את עצמו במצבים מאוד מאוד קשים, אבל לא נתן לעצמו שום חולשה. אלא אם היה מסוגל, מיד היה מבטל את הכל מעצמו, במיוחד שהיה יכול לעזור לתלמידים, לחברים. ממש היה קופץ על זה. היו לו עיניים כאלה בוערות שהוא יכול לעשות משהו לטובת הזולת.

20. *במשך היום אנחנו חוזרים על המאמר הזה. לא נוגעים במאמרים אחרים, אפילו שלפי התוכניות שלכם אתם הייתם צריכים עוד משהו לעשות. לקרוא רק את המאמר הזה. לקרוא אותו עד מחר. מחר נחזור עליו, אבל בתנאי שתחזרו עליו עד מחר עוד 3 4 פעמים חוץ ממה שאנחנו עכשיו קוראים. שנהיה מוכנים איכשהו לראות את המאמר לפנינו*.

21. סיימנו את השיעור. אני מוכן גם מחר לקבל שאלות ולתת תשובות על מה שתעברו היום על המאמר ותשאלו, אבל בתנאי שהם יהיו באמת שאלות רציניות.
    
    *המאמר הזה הוא יסוד, אם אנחנו רוצים לצאת ממצרים, מהאגו, להתעלות מהעולם הזה לעולם העליון, לעולם הרוחני, זה המאמר שמעביר אותנו. לכן גם כתוב בתורה עליו. משה, אהרן, הם מוציאים את כל התכונות האגואיסטיות של האדם משליטת האגו לע״מ להשפיע. עליהם מדובר. רק ע"י משה, הכוח שמושך אותנו, אנחנו יכולים את זה לבצע. אז תשתדלו עד מחר*.