שיעור ערב 17.04.21 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שיעור נשים - "השפעת הסביבה"

קריין: שיעור הנשים השבועי שלנו הוא הפעם בנושא "הצורך בחברה תומכת להשגת המטרה". הנשים ממשיכות ללמוד את מאמרי החברה של רב"ש וגם הקטעים שלנו מבוססים על הנושא הזה.

ועוד לפני שאנחנו מתחילים כבר יש שאלה.

שאלה: אנחנו עשיריות מאוד גדולות עכשיו בפתח תקווה, יש בכל עשירייה שבע עשרה ומעלה נשים. השאלה איך עושים עבודה בעשירייה כל כך גדולה ואם אני מרגישה שזה מפריע לי לעבודה, האם הקלקול הוא אצלי?

אני הייתי אומר כך, קודם כל לי נראה שאפילו עשר נשים בקבוצה זה הרבה, כי הנשים נושאות רצון לקבל הרבה יותר גדול מגברים ולכן יותר קשה להן להתחבר ואני הייתי באמת עושה לא יותר מחמש, שש, שבע נשים בעשירייה מה שנקרא, בקבוצה. אבל כמו שאת אומרת חמש עשרה ויותר, זה יותר מידי.

תלמידה: קודם כל זה שבע עשרה ויותר, אז האם צריך לעשות פה איזה שינוי, כי אנחנו מבקשות כבר הרבה זמן שינוי, ואומרים לנו שאנחנו קשורות לעשיריות של הגברים ולא רוצים לערבב. אני מרגישה שאני לאחרונה לא עובדת בעשירייה כי אני לא מרגישה עשירייה, וחשבתי שאולי הקלקול הוא אצלי.

אני לא יודע, אני לא מחבר את העשיריות, אני לא מתקשר לנשים בעשיריות ולא מארגן אתכן, אני לא יודע מה לעשות. אולי תתארגנו, יש לכן גם גברים וגם נשים, יש לכן את W INFO ועוד כל מיני, תעשו שינויים. אני מבין ששבע עשרה נשים בקבוצה זה ודאי יותר מידי.

נראה מה יש ל W INFO להגיד.

שאלה: הנושא הזה מטופל לאחרונה וגם נבדק, אז תשובות יינתנו בהמשך על ידי צוות פתח תקווה, צוות קבוצות ישראל, כלי עולמי, בכל הנושא הזה.

טוב, הם אומרים שהם יבדקו את זה והעניין נמצא בטיפול.

שאלה: יש לי שאלה לגבי עשירייה. אנחנו יודעות שעבודת הבורא היא רבה. מה הדבר הבסיסי שצריך לעשות כדי להגביר את החיבור בעשירייה שלנו אחרי התפילה לבורא?

אחרי תפילה לבורא אין כלום. אם עשיתן תפילה נכונה, אז אתן צריכות להרגיש תשובה ושוב שאלה ושוב תשובה, זה מין דו שיח בין הנברא לבורא. השאלה עד כמה כל פעם בדו שיח הזה אתן מתקרבות זו לזו, מייצבות רצון, כוח יותר עוצמתי, יודעות להפנות אותו לבורא נכון ולקבל בתוכו, במה ששאלתן, לקבל שם תשובה, תגובה, להרגיש את הבורא שנמצא אתכן במשהו. אבל זו העבודה שלנו.

שאלה: דיברת על כך שאנחנו צריכות להעלות מ"ן, שאנחנו צריכות לעשות את זה ללא הפסקה ובמודע. איך עושים את זה והאם יש תפילה פנימית שקשורה למטרה לפני שהחלק הגשמי שלנו יודע על זה?

אני הייתי ממליץ כך, לשבת כל הקבוצה שלכן או לפחות איזה חלק ממנה יחד ולכתוב על הנייר בקשה לבורא מתוך החיבור שלכן. זאת אומרת אנחנו משתדלים להתחבר בינינו, כדי מתוך החיבור שלנו להעלות בקשה לבורא ולבקש ממנו שייתן לנו תשובה גם לתוך החיבור בינינו. שאנחנו נרגיש שינויים מהבקשה שלנו אליו, איזה שינויים אנחנו מרגישים מתוך זה באותה קבוצה.

וכך אנחנו מהקבוצה מעלים אליו בקשה, ממנו למטה מקבלים תשובה, שעל ידי השינויים בנו אנחנו מרגישים מה הוא רצה להגיד. זאת אומרת, החיסרון שאנחנו מעלים אותו, נמצא בקשר בינינו בעשירייה ולפי השינויים שבחיסרון הזה, אנחנו מרגישים איך הוא עונה לנו וכך יש בינינו קשר. מצידנו אליו זה נקרא העלאת מ"ן, מצידו אלינו זה נקרא הורדת מ"ד, וכך אנחנו עושים. רק השאלה שלנו, איך להיות מחוברים כל הזמן טוב בינינו נפשית, כדי שאנחנו נרגיש איזה שינויים נעשו בנו כדי להתחיל להבין את השפה שלו, מה הוא עושה בנו וכך נתחיל לדבר איתו.

שאלה: מה זאת אומרת שהגשמיות של החבר זו הרוחניות שלי ואיך זה קשור להעלאת מ"ן?

גשמיות של החבר זה הרוחניות שלי, מסביר לנו שם רב"ש שאפילו אם חסר לחבר משהו גשמי, אם אני מעלה לבורא בקשה עבור הגשמיות של החבר, אני מרוויח בזה ברוחניות שלי. כי אני לא צריך את הדברים האלה שהוא צריך, אלא אני מתפלל ממש עבורו, ואז יוצא שאני מרוויח מזה עלייה רוחנית והוא מקבל דרך התפילה שלי תגובה גשמית.

שאלה: אתמול התכוננו בעשירייה לשיעור של היום וקראנו את קטעי חומר הלימוד של רב"ש והשאלה שרצינו לשאול אותך, איזו תפילה להעלות כאשר למרות שעובדים בצורה רצינית בעשירייה, מגיעים מצבים והפרעות פנימיות וחיצוניות שמפריעות לנו, שמסיחות את דעתנו מהעבודה הרוחנית?

זה שאתן מרגישות הפרעות בעבודה רוחנית, הייתי אומר כך, שזה לא הפרעות. מה שאתן מקבלות זה תמיד מהבורא, כי "אין עוד מלבדו" ולכן אלה לא הפרעות אלא תיקונים. הבורא מתקן את היחסים ביניכן, כל אחת מכן, וכך מקרב אתכן הלאה והלאה בדרך לחיבור ביניכן ולחיבור עימו עד שיוכל להתגלות ביניכן.

שאלה: האם זה אומר שהעלינו תפילת רבים ממרכז העשירייה, כשאנחנו מבקשות למען אותה מטרה, אבל במקומות שונים ובזמנים שונים, או האם זה רק כשאנחנו ביחד ומעלות את אותה תפילה לבורא באותו זמן בדיוק? מה בדיוק נחשב להעלאת מ"ן ממרכז העשירייה, איך עושים את זה?

אתן לא צריכות להיות באותו זמן בתפילה, אלא אתן צריכות להיות בהרגשת החיסרון שלכן יחד, שאתן כמה שיותר תבינו שיש לכן אותו חיסרון. אבל לאו דווקא הוא צריך להיות באותו זמן, נגיד בשתיים עשרה בצהריים או בעוד איזו שעה, לא, אלא להבין ולהרגיש בלב שכל החברות שלי הן גם נמצאות באותו החיסרון ואני יחד איתן, זה מה שאני צריכה.

ואז לחיות בחיסרון הזה ולהשתדל שהבורא יענה לנו, וכל החברות נרגיש את זה בתוך הלבבות שלנו, כמה שאנחנו קיבלנו תגובה מהבורא, ונדבר על זה וכך נתקדם. אנחנו צריכות להיות רק בדיבור, מה אנחנו רוצות להעלות לבורא, איך אנחנו מרגישות בחזרה תגובה ממנו, ואיך אנחנו מעלות הלאה אחרי שהתפללנו, עוד תפילה ועוד תפילה ועוד תפילה, כמו שכתוב "הלוואי שיתפלל כל היום".

שאלה: אתמול אנחנו בעשירייה עבדנו עם הטקסט של היום ויש לנו שאלה, איזה ויתורים עלינו לעשות בעשירייה כדי להגיע לאהבת החברות?

אנחנו צריכים כמה שיותר להרגיש כל אחת את השנייה, לא כמו שבן אדם, לא, אלא כרצון להתחבר לבורא. שיש לפניי נגיד עשרה רצונות שהם משתוקקים לבורא ואני מתחברת איתם יחד, כדי שאנחנו בקשר, בתפילה בינינו לבורא, נבקש ממנו, נחייב אותו אפילו, שהוא יעזור לנו להתחבר בינינו אליו, כי לבד אי אפשר להגיע. ואז אנחנו נקבל את הגילוי שלו בינינו, שהבורא יתחיל להתגלות.

אנחנו נתחיל להרגיש שהוא נמצא בינינו, שהוא מלווה אותנו, מארגן אותנו, מחבר בינינו, וכך אנחנו נתקדם. הכול תלוי עד כמה שאנחנו רוצים לראות כל אחד כחיסרון לבורא, כרצון לבורא, להתקשר אליו. לא יותר מכלום, לא חשוב לי איך נראות החברות שלי, איך הן מוצלחות או לא בכל מיני דברים אחרים, רק שיש להן חסרון לבורא. את זה אני רוצה לגלות בהן ולרצון הזה אני רוצה להתחבר.

שאלה: מהדיון היום בעשירייה יש לנו שאלה, מה פירוש ויתורים אם האדם הוא ותרן מטבעו, ואיך לראות בי את הוויתור האמיתי שנובע מחשיבות המטרה?

זה מאוד פשוט, אם אני רואה לפניי חבר ואני לא מסכים עימו במשהו, דווקא כשאני לא מסכים עימו ואני עושה התגברות על עצמי והולך להיות, להסכים עימו, אני מוכן לקבל את הדעה שלו, אני רוצה להתחבר עימו אפילו שאנחנו מאוד רחוקים בדעות ובכוונות, העיקר שיש לנו מטרה אחת, אנחנו רוצים להתחבר בבורא. אז אני עושה את כל המאמצים, ולמעלה מכל ההבדלים אני מתחבר עימו, ודווקא ההבדלים האלו בינינו הם עוזרים לנו לגלות את הבורא בעוצמה יותר גדולה.

שאלה: שמעתי שאמרת שהכי חשוב בתפילה זה חיבור של המתפללים והרגשת החיסרון, אז עד כמה זה חשוב לדייק במילים בתפילה כשאנחנו כותבות אותה?

זה לא חשוב, המילים עצמן הן יכולות רק לבלבל אותנו. העיקר זה מה אני רוצה, אני רוצה להיות מחוברת לחברות, למרות ההתנגדויות והתנגשויות וחוסר ההבנה בינינו וכן הלאה, דווקא בגלל שיש בינינו כל כך הרבה ויכוחים ואי הסכמות, ואנחנו למעלה מזה כן רוצות להתחבר. אז בפער הזה בין המצוי והרצוי, כמה שאנחנו חלוקות בינינו בהתנגשויות וכמה שאנחנו רוצות להיות מחוברות, בפער בין שני האלו, הרצוי והמצוי, שהמצוי אצלנו זה כל מיני מריבות בינינו, והרצוי שאנחנו רוצות להיות בכל זאת מחוברות. אז בין שני הדברים האלו כמה שיותר יש התנגשות, אז בהתאם לזה אנחנו משתדלות להביא את שניהם, את שני הדברים האלה, גם כשאנחנו בהתנגשות וגם כשאנחנו רוצות להתחבר, להביא אותן לבורא, שהבורא כמו שכתוב "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו", הוא ישלים בנו את כל המצבים הללו ויעשה מצב שבו יוכל להתגלות.

שאלה: יש לעשירייה שלנו שתי שאלות היום. הראשונה, האם הבורא שומע תפילה גם כשהאדם לא מרגיש את זה רגשית? למשל לא מרגיש את הרצון להיות משמעותי.

הבורא שומע כל תפילה ותפילה אפילו שהיא לא אמיתית. הוא מבין ומרגיש ועושה חשבון על כל דבר.

תלמידה: שאלה שנייה, למה ואיך אהבת החברים מביאה לאהבת ה', איך זה עובד?

זה שאני מפתח אהבה לחברים, אמנם שהם הפוכים ממני, רחוקים ואני בדרך כלל בצורה אגואיסטית הייתי דוחה אותם ממני, אז הבורא הוא גם נמצא מנוגד לי. ואז במידה שאני יכול להתקרב למה שמנוגד לי עם החברים, בצורה כזאת אני מתחיל להיות יותר קרוב לבורא.

שאלה: איך לעבוד ללא פרס, אהבת החברים האם היא לא צריכה להתקבל אצלי כפרס?

אם אנחנו מדברים נגיד על אימא ותינוק, אנחנו לא משלמים לאימא כסף שהיא מטפלת בתינוק שלה, אבל אם אנחנו נזמין אישה זרה, אז אנחנו נצטרך לשלם לה כסף שהיא תטפל בתינוק. אותו דבר כאן, אנחנו צריכים להגיע למצב שהשפעה לבורא זה יהיה בשבילנו כשכר. ואז אנחנו כך נעבוד כמו שכתוב, לא על מנת לקבל פרס.

שאלה: כלומר, האהבה שלי לחברים זה לא פרס עבורנו?

זה שאני אוהב חברים, זה כבר פרס.

שאלה: לפני מספר שבתות אמרת, שיהיו לנו שיעורים שבהם נקרא מאמרים ואז נשאל שאלות הקשורות למאמרים. אז אנחנו באנגליה קראנו במשך יומיים מאמרים, אז האם תהיה לנו הזדמנות לקרוא את המאמרים ואז לשאול את השאלות, כדי שנוכל להתפתח ביחד ככלי נשי?

לא הבנתי מה שהיא אומרת. הם קראו מאמרים את זה הבנתי ואחר כך השאלה.

תלמידה: והכינו שאלות. אז הן שואלות אם תהיה להן ההזדמנות לעשות את השאלות לגבי המאמרים שהם קראו?

כן. שיכינו שאלות אנחנו נחזור אליהן. אני תיכף גומר את הסיבוב ואחר כך אני אחזור אליהן.

שאלה: עכשיו אמרת שהבורא שומע את כל התפילות הנכונות. אנחנו יודעים שאת כל החסרונות וכל הרצונות הבורא נותן לנו, לא ברור איך האדם מגיע לצעקה. כלומר איך אנחנו מגיעים לצעקה ובשביל מה צריך לעשות את זה. זה דרגה חשובה, זה מצב חשוב?

צעקה זה פשוט רצון לקבל שעדיין לא התממש, שאני מאוד רוצה. זה כמו שכמו שבחיים שלנו, שאדם מאוד רוצה משהו, אז הוא עובר מדיבור רגיל לצעקה. את לא מבינה את זה?

תלמידה: כן, אבל הוא נותן לנו את כל החיסרון. הוא שומע את כל התפילות.

לא, זה תלוי באדם עד כמה שאדם רוצה. זה לא תלוי בבורא, כל הדברים האלה אנחנו צריכים אותם, כדי להעלות חיסרון לדרגה כזאת שבטוח נוכל לקבל את התשובה. הכול תלוי בחסרון שלנו, זה לא עניין של הבורא זה עניין של האדם.

שאלה: תפילת העני זה איכות מסוימת של התפילה, איך מגיעים לזה?

אדם שמרגיש שאין לו כלום, אין לו כלום בחיים. יכול להיות שיש לו מיליארדים, יש לו הכול אבל הוא מרגיש שאין לו כלום, אם הוא לא מגיע לקשר עם הבורא. ואז הוא צועק אז הוא בוכה. לא מדובר על זה שאין לו משהו מהעולם הזה, מדובר על זה שעם הבורא אין לו שום דבר. ולכן הוא מרגיש את עצמו עני.

שאלה: אבל זה אומר שהוא לא רואה את כל מה שהבורא נותן לו, הוא לא מעריך את זה?

הוא לא מרגיש שהבורא נותן לו משהו, מתוך זה הוא בוכה.

שאלה: ומה הערך של המצב הזה?

שמגלה חיסרון.

שאלה: כשאנחנו לומדים את מאמרי רב"ש לקראת השיעור היום, איך נכון לשלב בין הפעולות החיצוניות לבין הכוונה הפנימית, כדי שביטוי האהבה לקבוצה יהיה גלוי ולא מוסתר, ואיך הוויתורים ההדדיים יכולים לעזור לנו?

אתן חייבות לגלות נטייה לבבית זו לזו, כי רק בחיבור הלבבות בלב אחד אתן תוכלו לגלות את הבורא. ככל שהלבבות שלכן יוכלו להתחבר ביניכן, אז באותו שטח, באותו כוח תוכלו לגלות את הבורא. לכן כאן צריכים לעבוד על הלב.

שאלה: אנחנו נפגשות שלוש פעמים ביום. בבוקר אנחנו מרכיבות תפילה, בצהרים קוראות מאמר רב"ש ובערב דנות בשיעור הבוקר. האם זה מספיק בתחילת כל מפגש לקרוא קטע אחד? לפעמים כל אחת אומרת את הכוונה שלה במעגל, או שאנחנו קוראות קטעים משיעור הבוקר, או את התפילות של העשירייה, האם זה מספיק? ומה הכי טוב לקרוא בהתחלה, האם כל אחת צריכה להכין את עצמה לפני כל פגישה לקשר יותר טוב עם החברות ואיך להכין את עצמה?

ללא ספק, כל אחת חייבת להכין את עצמה לפגישה. ומה להכין, אתן צריכות לדבר על זה ולהביא כל מיני פסוקים, קטעים מהמקורות, אולי אפילו שירים או משהו, כדי לעורר את הלב לחיבור. מה לעשות בזמן הפגישה, מה לקרוא בדיוק? על מה שאיתו הלב מתעורר, איך לעורר את הלב, זו עיקר הדאגה. לכן, תחפשו כאלה פסוקים שבהם אתן באמת תצטרכו להגיע להתעוררות הלב ולחיבור. לנשים אני חושב שזו לא בעיה, אפילו גברים בזה דווקא מצליחים.

שאלה: לגבי אלו שאוכלים מ"ן מעלים מ"ן. למה הכוונה שאין מדרגה יכולה לקבל משהו ממדרגה גבוהה ממנה יותר ממדרגה אחת, ומקבלת רק מהמדרגה העליונה הסמוכה לה, איך זה קורה בעשירייה?

הוא כותב, כיוון שכל מדרגה יכולה לקבל ממדרגה עליונה הסמוכה לה, נמצא שכל מדרגה עליונה המשפיע הוא זכר, וכל התחתונה המקבלת ממנו היא נקבה, וככה בין עליונה לתחתונה יש לנו מעבר, זה נכון. רק בצורה כזאת אפשר לעבור ממדרגה עליונה לתחתונה, ממדרגה עליונה לתחתונה, וכך אנחנו עולים. לכן כל פעם כשאנחנו משפיעים למטה אנחנו נקראים "זכר", כל פעם כשאנחנו מקבלים מלמעלה אנחנו נקראים "נקבה". ככה זה ברוחניות, לא לפי מי שנולד גבר או אישה, אלא לפי הפעולה.

שאלה: אמרת שצריך לראות את החברות כחיסרון לבורא, איך להגיע מעבר להרגשת הגשמיות, איך להרגיש את זה?

אם הן לא היו נמשכות לבורא, או יותר נכון אם הבורא לא היה בוחר בהן, הן לא היו נמצאות איתנו יחד. זאת אומרת, כל אישה שנמצאת איתנו זה מפני שהבורא בחר בה, הוא רוצה שהיא תתקרב אליו, ולכן אני מכבד כל אחת ואחת שנמצאת איתנו, וכך אנחנו צריכים להתייחס לכל אחד ואחד.

שאלה: איך להשתמש נכון ברצון לקבל כאשר אנחנו נמצאים בתוך האגו, ואם אני אעשה מהרצון הזה הרגל האם אני אגיע להשפעה?

בעצם אמרת נכון, גם זה וגם זה. אם תמשיכו ככה, תוכלו להגיע בסופו של דבר להשפעה טהורה, אלטרואיסטית.

שאלה: מה ההבדל בין לבטל את הרצון לקבל שלי ולהתעלות מעל הרצון לקבל שלי?

בינתיים בשבילנו זה בעצם אותו דבר. לא להשתמש ברצון לקבל, או על ידי ביטול או על ידי התעלות מעליו. אחר כך אנחנו נראה את ההבדלים בין זה לזה, אבל בינתיים זה לא חשוב לנו, העיקר לא להשתמש.

שאלה: כתוב שאצל המקובלים היה מקובל להראות קלות ראש, אבל בעצם בליבם אש בוערת. מה זה המצב הזה של קלות דעת מבחוץ ובפנים אש בוערת? האם אנחנו נגיע לזה בעצמנו או צריכים לבקש מהבורא, ואיך המצב הזה יעזור לחברות שלי?

אנחנו מאוד מאוד רחוקים מהמצב הזה, ולכן אסור לנו לשחק בשני הפנים האלו, מבפנים שאנחנו רציניים ומבחוץ לא רציניים. אנחנו לא נבין זה את זה וכולנו נחשוב שכולנו לא רציניים, וזה יגרום לנו ירידה ונפילה ובכלל ביטול של כל הדרך. לכן אנחנו חייבים להיות כמה שיותר רגישים ורציניים בדרך שלנו.

שאלה: מה זה אומר שהאור העליון נמצא במנוחה מוחלטת?

זה נקרא שלאור העליון יש רק כוונה אחת, להשפיע בלבד במאה אחוז לטובת התחתון. לכן נקרא שהוא נמצא במנוחה מוחלטת.

שאלה: אתמול בשיעור אמרת, שאנחנו לא מתקנים את הרצון, אנחנו רק מתעלים מעליו בהשפעה. מה זה אומר להתעלות מעל הרצון בהשפעה?

אנחנו רוצים מכל הרצונות שלנו האגואיסטיים, להתעלות מעליהם ורק להשפיע אחד לשני.

שאלה: כל עשירייה עובדת על תיקון האגו שלה, מה זה אומר לעבוד יחד על ביטול הרצון האגואיסטי?

שכל אחד נותן דוגמה לשני.

שאלה: אם כל אחד לא מראה לקבוצה שהוא עובד באהבת חברים, אז חסר לו כוח הכלל. האם זאת האחריות של הקבוצה או של כל חבר בנפרד, ואם הוא לא ישקיע בקבוצה מאיפה הקבוצה תיקח כוח?

זה תלוי בקבוצה ועד כמה הקבוצה מחייבת כל אחד ואחד.

שאלה: מה זה לעבור מחסום ומה זה לעבוד במסך משותף?

כשאנחנו עוברים מחסום, אנחנו מתעלים מעל האגו הפרטי של כל אחד ואחד. ולכן אנחנו יכולים להתחבר בינינו, אמנם שהרצונות שונים אבל כולם מכוונים לבורא. וכך אנחנו עובדים יחד.

שאלה: אנחנו שומעים שהמ"ן מגיע מלמעלה, ובכלל הכול הבורא עושה איתנו ואנחנו רק צריכים לעזור לו עם החיסרון שלנו. אבל אם אנחנו עוד לא יכולות לעזור לו, האם צריך לפחות לא להפריע. במה אנחנו מפריעות לבורא לעשות עלינו את התיקונים?

צריכים כמה שיותר להיות מחוברים יחד, כמה שאפשר. ולהבין שבמידה שאנחנו מחוברים, הבורא נמצא בינינו, בתוכנו, בתוך הרצון המשותף. ככל שמסוגלים לחבר את הרצונות, כך מסוגלים לתת מקום לבורא להיות בתוכנו. ומתוך זה שהוא נמצא בתוכנו, הוא כבר פועל עלינו. זאת אומרת, אנחנו בזה קובעים עד כמה הבורא יפעל עלינו, ועד כמה אנחנו נוכל להרגיש את הנוכחות שלו בנו.

שאלה: אם רוצים לעבוד לפי כללי רב"ש מה הדבר הנכון לעשות עם ביקורת כלפי העשירייה? האם לזכור ש"כל הפוסל במומו פוסל" ולהמשיך לשחק או שנכון לייצר מרחב לביקורת ובקשות לעשירייה? וגם איך להצדיק את הבורא כשמתגלה הפירוד בין החברות?

צריכים לעבוד על זה ללא הפסקה. אבל העיקר להתעלות למעלה מכל הפירוד. כי אם יש לנו עכשיו הזדמנות להתחבר לבורא אז אנחנו חייבים להתחבר בינינו לבורא. ולא חשוב שיש בינינו איזה פירוד. אפילו שיש פירוד, אנחנו בכל זאת למעלה מהפירוד מתחברים כדי לדבר אליו, כדי לבקש ממנו, כדי לקבל ממנו. ואז אנחנו מתעלים למעלה מהפירוד. מה זה הפירוד בינינו, מה אנחנו מבינים בכלל באיזה מצב אנחנו נמצאים, מה אנחנו מתייחסים לזה ברצינות, מי אנחנו שאנחנו מבינים, מי אנחנו, מה אנחנו, באיזה מצב? איך הבורא מסכסך בינינו, איך הוא מבלבל אותנו, אלא יש לנו למרות זאת כיוון אחד, מחיבור בינינו לבורא.

שאלה: כאשר בעשירייה הרצונות והמטרות שלנו הופכים לאחד, האם זה נקרא שזאת הדרך הנכונה, שזה הדבר הנכון?

כן. אבל יחד עם זה, זה צריך להיות מכוון לבורא.

שאלה: שאלה לפי המאמר. כתוב "כאשר אנחנו לא בסביבת החברים לא להראות לסובבים את כוונת הלב ולהיות כמו כולם והצנע לכת עם אלוהיך". מה הכוונה כאן בהצנע לכת?

לא לתת לרצון לקבל שלנו לקפוץ ולהגיד שאנחנו בעלי בתים, שאנחנו עושים משהו, שאנחנו קובעים משהו. מאיתנו תלויה רק מידת ההכנעה ברצון לקבל שלנו כלפי הבורא.

שאלה: כשאנחנו יחד עם בעלי קוראים קטעים, בעלי תמיד נותן כדוגמה את החיבור שלו עם העשירייה. ואני לא יודעת איך לכוון את עצמי. האם גבר ואישה ביחד זו עשירייה, זו קבוצה. אני פשוט לא מרגישה את הקטע בחיבור בינינו דווקא.

אני לא יכול להגיד לך. זה לא פשוט לבנות קשר בין בעל ואישה כמו בקבוצה. זה לא לעכשיו, אני לא יכול לענות לך במשפט אחד.

שאלה: בעשירייה שלנו אנחנו עושות תפילה כל יום ואנחנו משתמשות בזה כל היום. איך להוסיף עומק לתרגיל הזה כדי שהוא יהפוך לפנימי ולא סתם הרגל חיצוני?

רק על ידי זה שאתם תתעסקו בזה מדי יום, להתעלות למעלה מהרצונות הפרטיים לרצון אחד, עד שהבורא יתגלה בו. אם הבורא מתגלה ברצונות המשותפים שלכם, זה נקרא שאתם הגעתם לרצון אחד, "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: איך לבדוק האם אני באמת בהשפעה לעשירייה, או שזה שקר לעצמי?

זה לפי מסירת הנפש לעשירייה, עד כמה העשירייה יותר חשובה ממך. עד כמה את דואגת להם יותר מאשר את דואגת לעצמך. זו הדרגה הרוחנית הראשונה, כשעשירייה מתחילה להיות חשובה יותר מעצמי.

שאלה: מה לעשות במצב של כבדות וחוסר חשק של כל החברות בעשירייה. נגיד אפילו עכשיו בשיעור.

זו הגאווה שלכן, גאווה. תסתכלו על הפרצופים שלכם, רואים עליכם איזה גאוותניות יושבות שם, כאלה כבדות, אגואיסטיות, תסתכלו שאתן לא רוצות להתחבר, לא יכולות להתחבר, כל אחת מסתכלת לכיוון אחר. מה לעשות? אני לא יודע, צריך לבוא אליכם ולהרביץ לכן.

שאלה: יש הרגשת תלות גדולה בעשירייה, מצד שני גם הרגשת חום וגם שנאה על התלות הזאת. האם זה התפתחות החיסרון הנכון?

חיסרון נכון הוא בתנאי שאני יודע איך לעבוד עימו, ככה אנחנו בודקים. אם אני שמח בגילוי הרע, מפני שאני יודע איך לעבוד עימו.

שאלה: מה אתה יכול להגיד על העבודה שלנו, מה אנחנו יכולות להוסיף עוד?

כל הזמן אנחנו מדברים על זה.

שאלה: חוץ מהמפגשים הרגילים של העשירייה, יש מפגשים גשמיים או מערכות יחסים גשמיות רגילות, ארציות. האם זה משפיע לרעה על העבודה הרוחנית בעשירייה?

לא, לא מפריע. לא צריך להפריע.

שאלה: מה זה אומר שאני הבורא נמצא איתם בתוך טומאתם?

אנחנו צריכים להבין שבכל מקום שאנחנו נמצאים, הבורא נמצא איתנו יחד. ואנחנו לא יכולים לברוח ממנו ולהסתתר ממנו, אלא צריכים להרגיש שהוא איתנו יחד תמיד.

שאלה: אני מבינה שמה שקיים זה רק הדרך הרוחנית, והיא חכמת הקבלה. מצד אחד כל הזמן זורקים אותך ומאוד קשה לחזור, כל הזמן יש הפרעות, התנגדות. ומצד שני כאילו מישהו לוקח אותך ומושך אותך חזרה לכאן, איך ללכת בדרך הזאת ולא להיאבק בזה?

זה נקרא שאת חייבת להעלות את חשיבות הרוחניות, וכל הזמן לחשוב עד כה הרוחניות יותר חשובה מהגשמיות. וזה כתוב ב"שמעתי", במאמרי רב"ש, בכלל בכל דבר, גם בתהילים. את חייבת לקרוא, אין מה לעשות.

שאלה: איך אנחנו יכולים להעלות חשיבות בעשירייה?

אך ורק על ידי זה שאנחנו כל אחת תדבר על זה כלפי החברות. ואז אנחנו נגלה עד כמה זה חשוב לחברות ומתוך קנאה אנחנו נרצה שזה יהיה שלנו.

שאלה: תודה רבה רב על השיעור. רצינו לבקש אם תוכל להמליץ לנו אחרי שבועיים שאנחנו עוסקות במאמרי רב"ש מדי יום, קוראות קטעים, דנות בעשיריות. האם יש לך המלצה על מה לעבוד עד המפגש הבא.

אני חושב שאנחנו צריכים לעבוד על החשיבות של העלאת מ"ן, אין לנו יותר. יש לנו הזדמנות להעלות בקשה, תפילה לבורא וזו באמת העבודה שלנו וזו הזדמנות וזו חובה וזה גם הזכות שלנו כלפי הבורא. זה ממש שכר גדול שיש לנו דבר כזה. להעלות בקשה לבורא והבורא שומע ועונה לנו, רק צריכים אנחנו לראות שזה כך קורה. ולכן נראה לי שלעבוד על חשיבות המ"ן, איך אנחנו עושים את זה גם נשים וגם גברים שעוסקים בזה, כדאי לעסוק רק בזה, בוא אנחנו נקדיש לזה שבוע ימים.

כל טוב לכולם, בעוד שבוע נתראה ונמשיך בעבודה שלנו. בעצם היום עברנו על הרבה שאלות ובצורה חלקה. אני בסופו של דבר מאוד מרוצה. הקשר היה טוב, השאלות היו לעניין ובאמת אתן מוצלחות ומאוד מטרתיות, חזקות, יפות. שיהיה לכולן בריאות במשפחה ומזל בחיים. תודה לכם כל טוב.

(סוף השיעור)