שיעור בוקר 18.01.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "מתחברים ללשמה" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: הכנה לכנס "מתחברים ללשמה", קטע מס' 3.

"אל תאמר, אם בחינת לשמה הוא מתנה מלמעלה, אם כן מה מועיל את התגברותו ועבודתו, וכל הסגולות והתיקונים, שהוא עושה, בכדי לבוא לשמה, אם זה תלוי ביד ה'. ועל זה תירצו חז"ל ואמרו: "אי אתה בן חורין לפטור ממנה". אלא על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא [ההתעוררות מלמטה]. וזהו בחינת תפילה.

אבל אי אפשר שיהיה תפילה אמיתית, אם לא יודע מקודם, שבלי תפילה אי אפשר להשיגה. לכן ע"י המעשים והסגולות, שהוא עושה בכדי לזכות לשמה, מתרקם אצלו כלים מתוקנים, שירצו לקבל את ה"לשמה".

ואז, לאחר כל המעשים והסגולות, אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית. משום שראה, שכל המעשים שלו לא הועילו לו כלום. ורק אז הוא יכול לתת תפילה אמיתית מעומקא דליבא. ואז הקב"ה שומע תפילה, ונותן לו המתנה של לשמה."

(בעל הסולם. "שמעתי". כ'. "ענין לשמה")

תלמיד: מה הם הכלים המתוקנים שירצו לקבל את הלשמה?

לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ומה הם אותם כלים שרוצים לקבל על מנת להשפיע?

לא הבנתי.

תלמיד: הוא כותב פה שחסר לאדם שירצה שיהיו לו כלים מתוקנים לקבל את הלשמה. מה הם אותם כלים מתוקנים?

הכלים המתוקנים הם רצונות לקבל שכוונתם כבר על מנת להשפיע.

תלמיד: איך נקראים הכלים שרוצים להיות בהשפעה, אבל עדיין לא בלקבל על מנת להשפיע?

אלו רצונות לקבל שרוצים להיות בהשפעה בלבד.

תלמיד: האם לא לקבל לעצמם או כבר להשפיע?

ודאי שלא לקבל לעצמם.

תלמיד: מה חסר שיהיו אותם כלים מתוקנים שהוא מדבר עליהם, שנרצה את הכלים האלה?

חסרים כלים שיגיעו לדרגה כזאת שהם לא רוצים להשפיע.

תלמיד: כלים שלא רוצים להשפיע?

כן.

תלמיד: אלא?

רוצים לקבל, או לא לקבל כלום.

תלמיד: הוא כותב פה "שראה שכל המעשים שלו לא הועילו לו כלום". האם מדובר על אותה נקודה בלא לשמה שבעל הסולם כותב שזה המהפך ללשמה?

אני לא יודע, תמשיך.

תלמיד: למדנו שאדם מגיע בעבודה בלא לשמה לנקודה שבה הוא רואה שכל מה שהוא עשה היה למען עצמו, הוא לא היה בכלל בכוונה הנכונה, בעבודה הנכונה. ובעל הסולם כותב במקום אחר, שזו נקודה בלא לשמה שממנה יכולה להיפתח התפילה, ושם נמצא הפוטנציאל לעבור ללשמה. איך מזהים את הנקודה הזאת בקשר בינינו?

אתם צריכים לעשות ככל האפשר פעולות השפעה בקשר ביניכם, ומתוך זה תבינו האם אתם באמת רוצים את זה או לא.

תלמיד: אם אני באמת רוצה את זה או לא, האם זה מה שמכריע, זה מה שמניע את האדם?

כן.

תלמיד: נגיד שאני לא רוצה. יש מצבים שאדם לא רוצה להיכנס לקשר.

כן. אז אתה לא רוצה.

תלמיד: מה אז הוא עושה?

שום דבר.

תלמיד: האם יש פה מקום להתגברות?

כן, זה תמיד.

תלמיד: אלו שני קווים שאדם הולך איתם תמיד. מה שהוא מזהה, ואז לפי זה הוא פועל בהתגברות, או מעביר התפעלות לאחרים.

כן.

תלמיד: הרצון הפנימי שרוצה להשפיע, איך הוא יכול לרצות להשפיע אם הוא הפוך מהשפעה? ואם להבין מה שאמרת לחבר, להפסיק לרצות להשפיע, אז זה אומר לרצות רק לקבל, לממש את הרצון לקבל. עד איזה גודל לממש אותו? מה זה אומר לממש רצון לקבל?

לממש רצון לקבל.

תלמיד: אבל הוא אכזרי, גדול, חזק, שתלטן.

מה שיש לאדם.

תלמיד: מה עם תפילה, להגיע לרוחניות?

תפילה היא בכל רגע שתרצה.

תלמיד: איך אני יכול לרצות להתפלל, אם יש עוד איזה חלק של רצון לקבל שם?

אבל אתה מרגיש שבשימוש שלו אתה לא מגיע למטרת הבריאה.

תלמיד: את זה אני מבין בשכל. איך אני בונה כלי שיהיה הפוך מהרצון הפנימי הזה? אני רוצה, אני מבין שזה נכון, אני מרגיש שיש משהו אחר.

ישנה תפילה, תתפלל לקבל כלים חדשים.

תלמיד: אבל יש פה איזה קונפליקט, זה להתפלל לקבל כלים חדשים עם רצון שרק הולך ומתגבר כל הזמן. מורגש שככל שאנחנו עוסקים בחיבור, לומדים ומתקדמים, עם זאת גדל בפנים משהו אחר שצריך להתמודד איתו כל הזמן.

כן.

תלמיד: איך לשבור את המלחמה הזאת?

תבקש להתגבר בכלים דהשפעה.

תלמיד: שאין לי אותם בכלל.

כנראה.

תלמיד: כשמתחילים לגלות שמלקבל יש פחות הנאה מאשר מלהשפיע, האם אז אפשר להתחיל לעבוד במה שהוא כותב פה, במעשים וסגולות שירצו לקבל לשמה, על זה יכול להתלבש לשמה?

כן.

תלמיד: אם מתרקמים הכלים האלה, עוסקים בהשפעה ורואים שזה עדיין על מנת לקבל, ורוצים דווקא שהעסק הזה יהיה בלשמה, על מה להתפלל פה?

שיתגלו בך כלים בלשמה.

תלמיד: אבל העבודה בלהשפיע היא קורית כרגע בלא לשמה, מרגישים שזה לא לשמה ורוצים שזה יהיה בלשמה. והוא כותב שאחרי שכבר יש כלים ללשמה, אז יש עוד תפילה. על מה התפילה כשכבר יש כלים בלשמה, כשיש רצון להיות בלשמה?

יש רצונות שהם רוצים לעבוד בעל מנת להשפיע. כן?

תלמיד: כן.

יופי. אתה מפעיל את הרצונות האלו, ומבקש שתהיה לך הזדמנות לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: אני יכול להפעיל רק רצון. מה זו עוד תפילה על הרצון?

שתהיה לך אפשרות לעבוד עימו לפי הרצון בעל מנת להשפיע.

תלמיד: מה ההבדל בין הרצון, לאפשרות לעבוד איתו?

יכול להיות שיש לך רצון, אבל אתה לא יכול לדעת איך לעבוד עימו.

תלמיד: אבל אני מציג רק רצון לפני הכוח של הבורא, אז מה עכשיו, אני מבקש שהוא יזוז הצידה וייתן לי לעבוד עם הרצון?

לא.

תלמיד: זה לא ברור. כי אני יכול להציג רק את הרצון הזה, את הכלי הזה שהתפתח.

שיש בך.

תלמיד: כן.

יש בך רצון, לְמה?

תלמיד: לעבוד בלהשפיע על מנת להשפיע, או לקבל על מנת להשפיע.

כן. אז למה אתה לא רוצה לעבוד עימו?

תלמיד: אני לא יכול לעבוד עימו. זה מה שאני לא מבין, אני מציג את הרצון ועכשיו אני עוד צריך לבקש מהבורא שייתן לי לעבוד איתו. מה זאת העבודה הזאת עכשיו?

להשתמש ברצון שעכשיו מתגלה.

תלמיד: כלומר מהכוח אל הפועל?

כן.

תלמיד: ואיך זה יתבטא כשאני אקבל את הכוח הזה?

שאתה תוכל לעבוד עם הרצון.

תלמיד: מה אני אוכל לשנות במציאות שמתגלה לפניי, כשאני אדע להשתמש עם הרצון?

איזה חלק מהמציאות אתה מוכן לקבל כשהוא יתלבש בך.

תלמיד: עכשיו קראנו בקטע שלשמה זאת מתנה, ואם זאת מתנה, אז רק תפילה יכולה לעזור לנו. תפילה שלמה זה שאנחנו מבינים, אולי מרגישים שרק הוא יכול לעזור לנו. איך מגיעים למצב שנסכים שרק הוא יכול לעזור לנו?

למישהו יש תשובה?

תלמיד: זה מתוך הטקסט, אבל גם שאלה, הוא כותב ש"לכן ע"י המעשים והסגולות, שהוא עושה בכדי לזכות לשמה", מהם מעשים וסגולות לזכות דווקא לשמה?

אתה חייב לחפש ולמצוא, ולהציג אותם. אתה לא יכול?

תלמיד: מה לחפש?

מעשים וסגולות שיכולים להביע כלים דהשפעה מצידך.

תלמיד: מעשים זה אולי יותר מצידי ובעקבות זה סגולות.

כן.

תלמיד: מה אני צריך לעשות?

מה שהמעשים אומרים לך.

תלמיד: אתמול שמענו מהרב שאנחנו צריכים להחליט שמעכשיו והלאה, אנחנו צריכים להתקרב זה לזה ומזה לזה לבורא כתענוג. זאת התפיסה שלנו. איזו החלטה אנחנו צריכים לקבל בנוגע למה ששמענו לגבי ההתקרבות שלנו זה לזה ומזה לזה לבורא, שזה יהיה לנו כתענוג.

מהי ההחלטה שאנחנו צריכים לקבל לפי דברי הרב אתמול?

תלמיד: איך אנחנו יכולים להחליט לקבל את זה כתענוג? זה נשמע כאילו אנחנו צריכים לחנך או לשנות את החושים שלנו, את התפיסה שלנו. מה זה תהליך החינוך הזה שישנה אותנו, איזה שינוי אנחנו צריכים לעשות?

השינוי שאנחנו רוצים שיהיה, שאנחנו נעשה פעולות השפעה מצידנו כלפי הבורא בכל מצב ואז נראה עד כמה זה מגיע כדי ליישב את כל המחלוקות.

תלמיד: ואנחנו צריכים להגיד לגוף שלנו, לרצון לקבל, שזה תענוג לעשות את הפעולות האלה? האם אנחנו יכולים לעשות את זה, זה נכון לומר שלהשפיע זה תענוג?

כן.

תלמיד: אז אנחנו דורשים ומחליטים שככה צריך להיות מעכשיו והלאה, זה תענוג לתת לזולת.

כן.

תלמיד: אלה המעשים שאנחנו צריכים לעשות, פעולות השפעה כלפי הבורא בכל מצב?

כן.

תלמיד: זאת אומרת, כל מה שנראה לי כרגע כהשפעה כלפי הבורא, אני חייב לעשות, להתייגע בזה.

כן.

תלמיד: ומפה יבוא לי הצורך לתפילה מעומק הלב? כי אני יכול להתייגע בזה, אבל אני צריך לקבל מלמעלה את היכולת הזאת.

כן.

תלמיד: אז כל מה שנדמה לנו כהשפעה לבורא, זה בסדר, ומותר לטעות בזה וחייבים להתנסות בזה עוד ועוד.

כן.

תלמיד: דווקא מתוך השאלה של החבר, אני שומע כאילו יש שאלה אחת כל השיעור, על העניין של התלות ההדדית שלנו, איך לראות את התלות שלנו באחרים, של אחרים בנו, הכול, זו בעצם השאלה אני חושב. איך נהיה בביטחון שמה שאנחנו עושים זה נכון למרות שלא רואים, שאולי הרגע הזה עוד לא בהרגשה, אבל את הביטחון והשמחה שאנחנו באמת בדבר הנכון. איך מקבלים את הביטחון הזה? ולא ביטחון כדי לוותר, אלא ביטחון דווקא שיהיה יותר עוז וכוח להמשיך?

נמשיך מתוך זה שאין ברירה, ואחר כך מתוך זה שיותר ויותר אני מבין שבצורה כזאת דווקא יכולה להתקיים מחשבת הבריאה.

תלמיד: איך ל-אין ברירה מוסיפים שמחה? שלא יהיה אין ברירה מתוך אומללות אלא אין ברירה מתוך שמחה, מתוך הודיה?

אתה עוטף את המצב שלך ביכולת להשפיע לבורא. ההשפעה לבורא מוסיפה לך שמחה ומביאה לך את האור העליון המלובש במאמץ שלך.

תלמיד: את זה צריך לבקש או שאנחנו חייבים כביכול ליצור מעצמנו, את התוספת הזאת?

את התוספת הזאת אנחנו צריכים לדרוש.

תלמיד: כשאדם מגיע לתפילה מעומקא דליבא, אחרי שכל המעשים לא הועילו לו. מהי התפילה הזו, על מה אנחנו צריכים לוותר בינינו בעשירייה, או להוסיף? זה נשמע כמצב פנימי, תפילה מעומקא דליבא של העשירייה.

אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו מאיזה רצונות אנחנו פונים לבורא, מבקשים תיקונים, מבקשים דבקות, האם הרצונות האלו הם אותם הרצונות שבהם מתגלה מחשבת הבריאה, או לא. ואחרי זה כשאנחנו בטוחים שאנחנו יכולים לקיים את עצמנו, אז אנחנו שמחים.

תלמיד: איך כפרט, כחבר עשירייה בעת התפילה לא לפגום במחשבה, וברגע הזה אני דווקא מוסיף?

הייתי אומר שעל ידי חיבור.

תלמיד: הכוונה היא, איך האור עובר דרכי ביחד עם החיסרון המשותף?

אני לא יכול להסביר. האור עובר דרכך לאחרים מפני שהם רוצים מה שלא יהיה, לקבל את האור מהבורא.

תלמיד: יש פה כמו שתי תמונות. תמונה אחת שאני אוהב את הילדים שלי ואני נהנה מזה וגם הם נהנים שהם מקבלים אהבה ממני, זה חיבור טבעי. ומצד שני, בתמונה שלנו, אנחנו אנשים עם נקודה שבלב רוצים אותו מצב, אותה דרגה של אהבה ואפילו יותר. והשאלה שלי, איך להגיע לאהבה הזאת, ואהבת לרעך כמוך?

כנראה שיש לנו כאן בעיה, אנחנו צריכים לחשוב, מה אנחנו צריכים לשנות, כדי לעשות פעולות שבהן אנחנו נתקרב לבורא ונדרוש ממנו לעשות תיקון בנו.

תלמיד: זה אפילו מתחיל מרצון, והרצון שלי מגיע מהסביבה, לא שאני רוצה לאהוב. וכמו שאמרתי על ההורים לילדים שיש שם רצון לאהוב, פה אין רצון, זה רק מגיע מהסביבה.

אז מה עושים?

תלמיד: זה נגד הטבע, אז מה שאדם יכול לעשות זה מעשים יום יומיים ולבקש.

כן. נכון, אתה צודק, תבקש, זה בדרך.

תלמיד: אחרי שמסתיים שיעור איתך בחמש, אנחנו בדרך כלל לומדים תע"ס כחצי שעה. יש אפשרות ללמוד תע"ס איתך, חצי שעה מארבע וחצי עד חמש?

אפשר.

תלמיד: בשיעור הזה ממש מורגש כמה הכוח המשותף שלנו נחוץ, וכמה יש חיסרון שגודל לכוח המשותף, התלות ההדדית בינינו. אני רוצה לפנות אליך עכשיו באופן אישי. אתמול היית בסעודת צהרים של הקהילה וכל כך שמחנו שהיית איתנו, הרגשנו את הכוח שלך שהיית איתנו ביחד.

יש לנו עוד מעט סעודה ממש מיוחדת ואני כל כך מבקש ממך, אם תוכל להיות איתנו בסעודה הזאת, אנחנו ממש צריכים אותך בתקופה הזאת, אנחנו גם מרגישים את זה בתשובות שלך, והחברים אומרים כמה אתה מכוון אותנו יותר גבוה. כל שבת אנחנו מכוונים את עצמנו למצב החדש ואני אשמח מאוד אם תהיה איתנו.

כן.

תלמיד: לא הייתי חושב בחיים לעשות משהו בשביל הבורא, לא באופן טבעי, זה רק מגיע לי מתוך הלימוד, מתוך הסביבה, מזה שלומדים שזה מה שצריך לעשות, והסביבה משפיעה עליך וגורמת לך לחשוב על זה. יש מצב שהסביבה גם תביא את ה"לשמה"? נגיד אנחנו מגיעים לכנס, מתחברים לשמה כולם ביחד שזה כוח גדול, או שצריך את כל המהלך של הניסיון והקושי והכישלון והתפילה?

צריכים את כל הדברים האלה הם נכללים ברצון לקבל וצריכים אותם.

תלמיד: אפשר שהרצון הזה יקבל איזשהו תוקף בתוך כנס. אנחנו נשב בכנס, יהיו פה אלפים, יגיעו אנשים מהעולם.

אתה צריך להתכלל עם האחרים, לקבל מהם רצון, זה לא פשוט.

תלמיד: אז מה המפתח בכנס?

חיבור, אין יותר.

תלמיד: כשמגיעה הזדמנות מלמעלה להשפיע, הרצון לקבל לא רואה את זה בעין יפה, בשבילו זה חושך. מצד שני כשאנחנו מקבלים מהחברה רצון להשפיע לבורא, רצון למשהו שלא קיים בטבע שלנו, אנחנו מנסים לקשור בין שתי הנקודות האלה של ההזדמנות מלמעלה שמגיעה כחושך, והרצון ואולי בקשה ליכולת להשפיע במצב הזה. לפעמים זה עובד ולפעמים זה לא עובד.

רציתי לשאול, במה זה תלוי איך לעטוף את החושך הזה כדי להוציא ממנו את האור, כמו שפעם תיארת, לעטוף את התרופה בנייר צלופן יפה. איך לחדד בינינו את ההרגשות האלה שההזדמנויות האלה לא יחמקו מפנינו, שנוכל לחזק אחד את השני גם בסביבה, ולעבוד עם ההרגשות האלה המיוחדות כדי להוציא את האור מכל מצב?

נלמד את זה, זה נקרא לשאוב.

תלמיד: יש בקבוצה, בעשירייה ובעם ישראל, בכל מקום יש לפעמים חוסר הסכמה, כל אחד חושב משהו אחר, רואה את המצב בצורה אחרת. איך פותרים חוסר הסכמה בעם מתוך ערבות?

מתוך זה שרוצים להתקרב זה אל זה.

תלמיד: איך פותרים חוסר הסכמה אם עדיין אין ערבות?

אז צריכים לראות עד כמה שאנחנו מקושרים, כי אי אפשר לקיים את התורה אלא בחיבור בין לומדיה.

תלמיד: ולגבי ההמלצת לגבי טורקיה, על החברים שמתקשים להשיג ויזה, אמרת שצריך להתפלל כדי שהם יגיעו. מתי נקרא שהתפללנו עליהם תפילה אמיתית?

מתי שהם באים.

(סוף השיעור)