שיעור בוקר 20.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ערב סוכות תשמ"ב

סוכות – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "סוכות".

בין כל החגים שאנחנו חוגגים בחודש הזה, בבת אחת כל כך הרבה חגים, יש עוד חג אחד שאנחנו היום מתחילים לחגוג אותו, הוא נקרא סוכות. כמו שאתם כבר מבינים, כל החגים שישנם לעם ישראל נובעים מהחכמת הקבלה.

ומה זה נקרא סוכות? סמל לכלי רוחני, זה כמו שאנחנו צריכים עם הרצון לקבל שלנו, כי חוץ מהרצון לקבל יש רק בורא, אנחנו צריכים מהרצון לקבל שלנו לבנות צורה כזאת שהבורא יכול למלאות את הרצון לקבל, להתגלות בו, שאנחנו הרצון לקבל נפתח את עצמנו, נבין מי הוא הבורא, ומה הוא רוצה מאיתנו, ואיך אנחנו יכולים להיות בקשר עמו.

איך אנחנו יכולים להגיע מהדרגה שלנו, שאנחנו נבראים בצורה כזאת שזה כמו חול, שאנחנו נגיע לדרגה שאנחנו נהיה כמו הבורא, כי אדם זה נקרא להיות דומה לבורא בכל המובנים, אז כדי לעשות את זה אנחנו צריכים לדעת איך בונים את הכלי.

הכלי שלנו אנחנו יודעים שזה הרצון לקבל שאנחנו בונים אותו על ידי צמצום, מסך, אור חוזר, כמו שעכשיו דיברנו על זה בפתיחה לחכמת הקבלה. יש סמל לכלי שלנו שאנחנו בונים וזה נקרא סוכה. סוכה זה מבנה שבעצם נותן לנו דוגמה, מה זה נקרא הכלי הפנימי שלנו שאנחנו צריכים להשיג אותו. ואז יש כזה מנהג שאנחנו בונים לא בתוך הלב שלנו, בתוך הלבבות שאנחנו מחברים אותם, אלא בונים אותה כמו ילדים שבונים, בונים סוכה, סמל ללב המתוקן, סמל לנשמה המתוקנת, ולכן כך אנחנו עושים את זה.

פעם בשנה יש מנהג לעשות כזה סמל. ממה? קודם כל מהדברים פשוטים ביותר, הטבעיים. זה לא יכול להיות ברזל, זה לא יכול להיות בטון, או כל מיני כאלה דברים, אלא עץ ואבן. מה שישנו על פני האדמה: אדמה, אבן, עץ, עלים, ענפים. וכך אנחנו בונים את הדוגמה הזאת לכלי שלנו, לכלי המתוקן, לנשמה, שהיא נקראת סוכה.

כאילו זה מנהג של ילדים, שאנחנו בונים משהו בגשמי הדומה למצב הרוחני שאנחנו צריכים לבנות, אבל ככה זה נהוג. מה שכן, בצורה כזאת שהמקובלים העבירו לנו כל מיני סיפורים על הסוכה, על המבנה הזה, מזה אנחנו יכולים ללמוד מהי נשמה, ממה היא מורכבת, מה המצבים שאפשר לבנות, לפנות, לבנות, לעשות איתה.

אז בואו נקרא כמה פסוקים, לא הרבה שיש לנו על הסוכות ומה שתרצו תשאלו. מה שכן מעניין, שהמקובלים מאוד כיבדו את החג הזה של סוכות. בעל הסולם ורב"ש היו דואגים לבנות כל שנה בחודש ספטמבר, בזמן הזה, סוכה יפה, טובה, כי זה מסמל את יחס האדם לתיקון הנשמה.

קריין: אז אנחנו קוראים קטעים נבחרים מן המקורות בנושא "סוכות". כותרת "סוכה היא סכך". קטע מספר 1.

"סוכה הוא מלשון סכך, שסוכה את השכל, כי אמונה נקרא דווקא למעלה מהדעת."

 (הרב"ש. 284 "מצוה קלה יש לי וסוכה שמה")

ככה בונים סוכה, שמים ארבע עמודים, עליהם קושרים, לא במסמרים, אלא הכול עושים ממש מחומר טבעי, קושרים עליהם קרשים, ואחר כך שמים על זה עלים, בצד גם עושים דפנות, וזה נקרא סוכה. הכול מעץ, וזה רק לשבוע ימים. ומה עושים? בדרך כלל מגיעים אנשים, שמים בפנים שולחן יושבים, שמים בקבוק יין, כיבוד יושבים וסועדים. זה בעצם החג, שלא נמצאים בבית אלא את הכול רוצים להעביר לסוכה.

שוב, הסמל לסוכה עצמה, זה נשמה, ארבע בחינות, לכן יש עליה הרבה חוקים שקשה להביע על הנשמה מה לעשות כך או כך, אבל המקובלים בהרבה מקרים מסבירים לנו על הסוכה עד כמה היא יכולה להיות בגובה, מדובר על נשמה, עד כמה היא יכולה להיות בכל מיני צורות. בקיצור יש כאן הרבה דברים. אנחנו אולי נלמד, כי זה הכול מדובר על הנשמה.

שרטוט מס' 1

קריין: קטע 2.

"ענין סכך הוא בחינת צילא דמהימנותא, הנקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת, שהוא בהפכיות להדעת. שהדעת מביאתו לידי פסולת ולידי גורן ולידי יקב. 

היינו מצד הדעת, כפי שהעינים הגשמיים רואים יש מקום לפסולת גורן ויקב. ומזה בעצמה הוא עושה צל, ויושב תחתיה. היינו שעושה לעצמו ישיבה מכל אלו הדברים הנמוכים והגרועים ביותר, ומקיים על ידי הפסולת מצות סוכה. 

ועיקר שיש לו שמחה ממצוה זה, כי אמונה למעלה מהדעת נקראת "שמחה של מצוה". נמצא שכל הקושיות והשאלות שישנם במציאות בעולם הם מתתקנים בסוכה, היינו כי בלעדיהם אי אפשר לעשות בחינת סכך."

(הרב"ש. אגרת ל"ו)

אנחנו כבר מבינים עד כמה זה מסמל דבר חשוב, זה תיקון הנשמה, מה יכול להיות יותר גדול מזה, ולכן אנחנו כל כך כאילו מכבדים את הציור הזה. ודאי שזה לא עניין לבנות את הדברים האלה אבל זו דוגמה, ביטוי של המבנה של הנשמה שאנחנו יכולים מתוך זה לשאול, למה זה ככה ולמה זה ככה וכולי.

מקובלים מדור לדור שמשיגים את תיקון הכלים, עשר הספירות שהן יותר ויותר מגיעות לד' בחינות נכונות שמתחברות ביניהן בצורה נכונה ומתקבצות שם הנשמות הפרטיות והקבוצות וכולי, אז כדי לבטא את זה בצורה קצרה, הם מוצאים לעצמם כל מיני דוגמאות בעולם שלנו, ואז יש לנו איתם איזו שפה משותפת וכך הם מסבירים לנו את העניין.

שאלה: למה עבור בעל הסולם ורב"ש היה כל כך חשוב לבנות סוכה הרי אנחנו לומדים שקבלה היא פנימיות התורה?

יש לנו כמה סמלים בעולם שלנו שאנחנו מאוד מתחשבים בהם כמו פסח וסוכות. זה מה שראיתי אצל הרב"ש בצורה מאוד מאוד חשובה, שלא היה אכפת לו במשך שנה משהו אולי, אבל הוא היה מאוד מקפיד על עניין הסוכה ועל עניין של הפסח. כי פסח זה יציאה מהרצון לקבל לרצון להשפיע זה נקרא "יציאה מעבדות לחרות", וסוכות זה שאנחנו כבר מסמלים לנו שאנחנו הגענו לתיקון של כול הכלי שיש בו ארבע בחינות, זה נקרא "ארבע דפנות" של הסוכה והגענו למסך שהוא על כל הרצון לקבל שזה נקרא "סכך" ושאנחנו נמצאים בפנים, בתוך הנשמה.

זאת אומרת, לא נשאר לנו מבחוץ שום דבר כולנו תיקנו את הנשמה, נמצאים בתוך הנשמה עם הבורא. ואז אנחנו כל יום, שבעה ימים, חוגגים את הסוכות. שאנחנו שבעה ימים מזמינים את הספירות, כתר, חכמה, בינה זה למעלה מהגג, אבל בתוך הגג זה חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, שאנחנו כאילו חוגגים את כניסת האור מג"ר של המדרגה לו"ק, לגוף של הפרצוף, מָדְרֵגה, נשמה. עוד נדבר על זה.

קריין: קטע מספר 3.

"ענין הסכך המכונה צל נעשה דווקא מפסולת גורן ויקב. וזה ענין מה שאנו אומרים בתפילה שבתוך הסוכה, "ולחסות מזרם וממטר", היינו שהאמונה מציל את האדם מכל המזיקים. כי ענין מזיקים הוא ענין מחשבות זרות ודיעות זרות, והאמונה נבנית דווקא על פסולת, ורק באופן כזה הוא החסיה מזרם וממטר, אחרת האדם נמשך עם זרם העולם."

(הרב"ש. אגרת ל"ו)

שאלה: מה זה אומר שהמסך מגן ממחשבות זרות וממזיקים?

אם יש לך מסך, ממה הוא נבנה? מזה שיש לך מחשבות זרות ואתה מתגבר עליהן ,מתוך זה יש לך מסך, יש לך הגנה נגד מחשבות זרות, נגד מזיקים.

תלמיד: אבל מה שמגיע למסך זה האור העליון כי זה אור ישר, למה זה מחשבות זרות?

שלך, לא של האור העליון. המסך מגן עליך מהמחשבות הזרות שלך, באור העליון אין מחשבות זרות.

שאלה: איזה השפעה יש לסמלים ולמסורת על הנשמה בגמר התיקון?

שום דבר, אין שום חשיבות, זה חשוב לנו רק כדי להסביר את הדוגמה הזאת, איך אנחנו מתקנים את הנשמה, רק את זה. לכן מפני שמדובר על תיקון הנשמה ויכולים להסביר את דוגמה הזאת של סוכה מאיזה חלקים נבנית הנשמה, עד כמה אפשר לתקן אותה, מי שייך לזה יותר גדולים, קטנים, ילדים, נשים, גברים כל מיני דברים. אנחנו יכולים הכול להסביר מתוך זה שאנחנו מדברים על סוכה, זו דוגמה, זה אמצעי להסברה.

שאלה" לגבי הכנה לכנס, אנחנו יחד עם ברזיל 3 הצוות האחראי על ההכנה לשיעור הראשון של הכנס. השיעור הוא הכניסה לדרגה הרוחנית, הצוות התחבר ועובד כדי למצוא את החיבור כפי שאתה הנחת אותנו. וכך כחברים שמשתדלים להיות כאחד ולא כמו ילדים שרוצים שיסדרו להם את החיים, אנחנו באים אליך כאל החבר הכי מנוסה וכמורה שלנו כדי לבקש מימך עצה, מהי המחשבה או הפעולה אחרונה שאנחנו צריכים לפני שניכנס לדרגה הרוחנית? איך אנחנו נוטשים את ההרגשה הפרטית ומתכוננים להיות עשירייה עולמית אחת?

את זה אנחנו צריכים לשאול את כולם ולשמוע תשובות של החברים. בזה שאנחנו נשאל את כולם, כולנו נחשוב וכל אחד ייתן תשובה וישלח אותה או אולי בתוך עשירייה שידברו ואחר כך כל עשירייה שתשלח את התשובה, וכך אנחנו בצורות כאלה מתקדמים לכנס.

אני חושב שהכנס הזה לא צריך להיות סתם כמה שיעורים שאנחנו נשמע, אלא הכנס צריך להיות בזה שאנחנו מתכוונים לחיבור. אנחנו לא יכולים להיות כל הזמן בכוונה לחיבור, אנחנו סך הכול עדיין בני אדם ונמצאים בהשפעות שונות של כל אחד. אבל אנחנו צריכים להתכוון לזמן קצוב, שזה יומיים ומתוך היומיים האלה שאנחנו נחשוב יחד כולנו על החיים שלנו על המטרה שלנו איך לגשת למטרה, איך להתקשר לבורא, בקיצור על כל הדברים האלה. לכן אני מקווה שאתם תשאלו אותנו ואנחנו נצטרך לעבוד על זה ולענות.

(סוף השיעור)