בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 14.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*הכנה לשיעור*

אהבת הבורא מגיעה בכלי של אהבת חברים, לכן צריכים לדאוג קודם כל תמיד לקשר בינינו, דרכו מגיעים לקשר עם הבורא. אם לא מכינים את הקשר בינינו לא נוכל להגיע לבורא, פשוט זה הולך בכיוון אחד בקנה אחד ואין לנו ברירה, אנחנו חייבים להגיע למצב שבמידה שיש לי קשר עם החברים, במידה שיש לי אהבת חברים, יש לי נטייה לקשר איתם, במידה שאני מרחיב את הקשר איתם, ואני צריך לבדוק כמה בלב אני פשוט משתנה כלפיהם יותר ויותר, בצורה חמה ופתוחה, במידה הזאת אני יכול למדוד כמה אני מתקרב לבורא.

לבורא אנחנו מגיעים אחרי שיש לנו מידה שלמה של כלי, כי בורא הוא שלם ולכן אני לא יכול למדוד קשר עימו, לא בנרנח"י, לא בכח"ב זו"ן, באיזשהן מידות זמניות שיכולות לעלות או לרדת. אלא חברים, אני כך יכול למדוד ולפי זה שזה הכלי שלפיו אני בודק כמה אני מתקרב לבורא. גם אח"כ כשאנחנו מגלים את הבורא, אנחנו מגלים אותו בידי עשר ספירות, כלומר בקשר שיש בעשירייה, לכן לזה אני צריך לדאוג. הכל נמדד לפי הכלי, לפי עוצמת הכלי, קיבולת הכלי.

*אני ממליץ יום יום לבדוק באיזה מצב אנחנו נמצאים. למשל אני נמצא בקשר עם החברה יותר, מרגיש אותם בלב יותר, נמשך אליהם? או יכול להיות שפחות, שיש עליות וירידות בזה? אבל בכל זאת, לפי זה אני בודק, כי הכל נמדד לפי הכלי*.

*חלק 1 - שמעתי נ"ח, השמחה היא בחינת מראה ממעשים טובים*

1. .. אנשים שמגיעים לחכמת הקבלה, ללמוד משהו מהדברים ששייכים לנשמה, בהתחלה הם מאוד נרגשים ומתלהבים. אח"כ הם נכנסים למצב שהם לא יודעים מה קורה להם, לאיזה סטופר, עצירה פנימית. זה יכול להימשך הרבה זמן, וכאן אנחנו צריכים להבין את התופעות האלו, מה קורה לנו, למה אדם שמגיע בצורה כזאת שהוא מתלהב מכזאת חכמה ומהרגשות שכל ורגש וכל השאלות והתשובות על הבריאה, אמנם שאולי לא מבין את כולם. אבל בכל זאת יש לפניו הכל, הוא הגיע לשפת הים והכל לפניו. אמנם שהוא לא יכול בבת אחת עכשיו לבלוע לשתות את כל הים, אבל זה נמצא לפניו, הוא נמצא כבר במגע, אין מה לחפש, הכל נמצא לפניו.
   
   *אנחנו רואים שכל ההתקדמות שלנו, ההיכרות יותר ויותר של מרכיבי נושא גילוי הבורא, לא כל כך מעוררים בנו שמחה והתלהבות. למה? כי הכל תלוי בכוונה. האם אנחנו באמת עובדים על זה כדי להגיע לכלי הרוחני? כלי רוחני זה השפעה, ואם היינו נמצאים באיזושהי מידת ההשפעה, אז וודאי שהיינו בשמחה לפי הכלי ההוא*.
   
   אבל אם עוד לא הגענו לכלי דהשפעה, אז אנחנו נמצאים בכל מיני מצבים כאלו שרוצים לברוח, סוגרים את עצמנו, בא לנו להתרחק, לישון. כי הרוחניות, ככל שאנחנו מתחילים יותר ויותר להכיר אותה, לשמוע, זאת עוד לא הכרה אלא לשמוע אותה, הרוחניות דוחה אותנו. זה השפעה, אהבת הזולת, מסירות נפש וכולי, כלומר זה משהו שהפוך מהטבע שלנו.

*איך אנחנו בכל זאת מייצבים את עצמנו נכון להיות מכוונים למטרה, אפילו שלא רוצים, אבל לדעת בצורה בריאה שאנחנו לא רוצים, שאנחנו לא יכולים, ומה לעשות בהתאם לזה? לכן בא לנו ההבחן הגדול הזה, שמחה. אם אנחנו מרגישים שמחה, היא צריכה להיות אצלנו כתוצאה ממעשים טובים*.

2. ש: כמה פעמים האדם צריך לבקש עול מלכות שמיים לנצחיות?
   ר: כל הזמן, בלי הפסקה, כי כל מה שאנחנו מקבלים, שרוצים לקבל רוחניות, זה רק בהקדם העלאת מ"ן, חיסרון לזה. לכן אנחנו צריכים לדאוג שבאמת תמיד יהיה לנו חיסרון כלפי הבורא. רוצים לגלות אותו, רוצים לגלות את המצב הרוחני כדי לשמח אותו. יותר מזה לא צריכים. זה נקרא *להשתוקק לנצחיות*.

3. קליפה זה מה שמושך אותנו לא לע"מ להשפיע דרך קבוצה לבורא. *יש לנו דרך מאוד פשוטה: אני, קבוצה, בורא. הבורא לא נמצא אפילו מחוצה לקבוצה, הוא מתגלה בתוך הקבוצה. כלומר אני והקבוצה, ככל שאני נכלל בזה, נמצא בזה. זאת כל העבודה שלי, כל הדרך שלי*.
   
   *כך צריכים לקבוע לעצמנו את המצב: או אני לחוד, או אנחנו יחד. יחד, הכוונה שבתוך ה-יחד הזה נמצא הכוח העליון שמייצב לי את הקבוצה, שמושך אותי לזה. כשאני נכלל בתוך הכלי הזה, אני שמח*.
   
   לפי הניסיון שלי, הייתי הרבה זמן הרבה פעמים בקשר עם הקבוצה, וחוץ מקשר איתה הייתי דורש מרב"ש ההסברים למה זה קורה. תמיד היה אומר דבר אחד, העיקר להמשיך.
   
   *חוץ מצא. זה דבר עקרוני ואחרון. לא עוזבים את הדרך. אתה לא יכול היום? בעוד חודש, עוד חודשיים תראה את השינויים, אבל אתה לפחות שומר על מסגרת חיצונה, היינו על הקבוצה, ישיבת חברים, שיעורים וודאי, כל מיני כנסים, סעודות, במה שאתה רק יכול*.
   
   *פיזית אתה חייב לקיים, כי על המצב הפיזי אין בירור ואין וויתור. מה שאם כן, כמה אתה יכול לשייך לזה את הלב שלך, את היכולת שלך להשתוקק לזה? זו כבר בעיה אחרת, זה כבר רוחנית, זה לפי המידה שבה הבורא מסדר לך הפרעות בדרך, רוצה לחזק אותך, ללמד אותך בכל מיני צורות*.

4. ש: משך הזמן של מפגש עשירייה.....
   ר: אם קבעתם שזה חצי שעה, אז שיהיה חצי שעה, נו עוד 5 דקות אבל לא יותר, כי זה כבר מתחיל להיות OVER , לא כדאי. אבל ממש להודות, העיקר שבסוף ההתאספות צריכים יחד כולנו להודות לבורא על זה שהביא אותנו לחיבור ונתן לנו את ההזדמנות להתחבר. אנחנו מודים לו על זה ומקווים מאוד שהתקרבנו אליו מאוד. נקווה שהוא יתגלה בקשר בינינו.

5. כשמתקדמים, כל פעם יש ניתוקים יותר גדולים כי הגענו לאיזשהו גובה ונופלים. כל פעם הירידות יותר גדולות מהעליות, כי ירידות מגלות לנו דווקא את הכלים, חסרונות, והעליות הן רק כדי לתקן ולקבוע את המגע עם הרוחניות. לכן עליה קצרה מאוד, וירידה בדרך כלל יכולה להיות ארוכה, אבל אנחנו צריכים להתנגד לאריכותה ככל האפשר. לא לסבול את הריחוק מהקבוצה ומהבורא, ולעבוד על זה בצורה אינטנסיבית. בקיצור, כל הזמן להיות בהשגת החיבור בינינו ועם הבורא, זו צריכה להיות המגמה הקבועה.

6. *לקבל מלכות שמים לנצחיות* זה נקרא שאנחנו רוצים שרק זה ינהל אותנו, רק החיבור בינינו והבורא שצריך להתגלות לפי הציפיות שלנו בחיבור בינינו. זה מה שצריך להיות לפנינו ממש.
   
   אני מסתכל דרך החברה על הבורא, ממש כמו שאתה יורה מהרובה ויש לך עיין, כוונת אחת וכוונת שניה. צריכות להיות 3 נקודות, עיין ו-2 מקומות על כלי הירייה, ואז אתה בדיוק יכול לכוון את עצמך. כשאני מתקרב לחברים, רוצה להתאחד איתם, ובקשר בין החברים אני רוצה לזהות את הבורא. זה נקרא ישראל אורייתא קוב"ה חד הוא... אנחנו לא יכולים למדוד האם זה לנצחיות או לא לנצחיות, האם זה אמיתי או רק לפי הרגשתי. לעת עתה אני רוצה שככה לפחות זה יהיה, זה מספיק.. זה תלוי בך בלבד. הכל לפי החלטת האדם.

7. ש: אני באמת לא אראה שום שמחה..?

ר: קודם כל *אתה בודק את המצב שלך ורואה שאין לך מה שאתה רוצה, לכן אתה לא מרוצה. לא מרוצה מהבורא, לא מרוצה מהקבוצה, לא מרוצה ממני, לא מרוצה. בכלל לאן נפלת? היחס האגואיסטי שלך מקלקל את הכל. למה אתה מרגיש את זה כך? דווקא כדי שתתהפך*.

*תנסה, ודיברנו על זה כבר, תנסה בכל רגע ורגע להפוך, שאתה חושב לא על עצמך אלא על הבורא. אתה מוכן לעשות משהו בשבילו, לטובתו, שמח אותו. תנסה בכל מיני מצבים, בכל מיני פעולות שאתה עושה, תנסה. אתה עושה את זה כדי להשפיע נחת רוח לו. תתחיל כאלו תרגילים ותראה כמה שזה מוציא אותך מאותו הבור שאתה נמצא עכשיו ותראה שבזה אתה מתחיל לקבל איזושהי הארה, שמחה, כיוון, מצב רוח. תנסה*. דיברתי על זה כבר לפני כמה חודשים.

8. ש: האם השמחה מגיעה מיד כתוצאה מהמעשים הטובים..?

ר: מתי שאתה מצליח לארגן את עצמך להיות ביחס יפה וטוב, גם בעליות וגם בירידות, מפני שהכל אתה מקבל מהבורא בלבד. אין עוד מלבדו, אז מגיעה לך שמחה. ללא שום הפסק. *אנחנו צריכים להגיע לשמחה שגם העליות וגם הירידות יהיו בנו תמיד בשמחה. שמחה זה הכלי כי אתה מצדיק את הבורא, כי אתה מכוון להשפיע לו, כי אתה לא דורש לעצמך שום דבר. כל זה מתבטא במילה אחת, שמחה*.

ש: האם השמחה היא מקדושה או ..?

ר: ככל שאתה יכול להיות בה בצורה קבועה, בלימודים, עם החברים, זו שמחה דקדושה, שמחה ממעשים טובים, ממעשי השפעה.

9. ש: מה צריכה להיות ההכנה בעשירייה..?
   ר: תדברו על זה ותבררו, *הכל לפניכם. העיקר לדבר על חשיבות המטרה, חשיבות המצב שלנו. כל אדם שנמצא אצלנו כאן, שקול כנגד מאות מיליוני אנשים. תחשבו על זה*.

10. ש: מדוע מלכות שמיים נחשבת לעול?

ר: כי אנחנו שמחים, לא שאנחנו לא רוצים, אלא אנחנו שמחים שזה לוחץ ומחייב אותנו להתקדם ברוחניות. *אם לא היו לחצים עלינו, כל מיני אירועים שאנחנו עוברים, לא היינו לפי הטבע שלנו מתקרבים לרוחניות. לכן חשוב לנו מאוד דווקא להיות בהרגשת עול מלכות שמים. כשור לעול וחמור למשא, אנחנו רוצים שזה, לא עכשיו, אבל כך אח"כ יוצא שאנחנו אוהבים את הקושי, כי לפי מידת הקושי, אנחנו משיגים את הבורא. לפי עביות הכלי, אנחנו מגלים את הכוח העליון*.

11. ש: מומלץ לקרוא כתבים..?
    ר: הם מביאים מאור המחזיר למוטב לאדם. *אני ממליץ לקרוא אח"כ, במשך היום כשנפגשים כמה פעמים, את המאמרים שאנחנו קוראים בבוקר. זה ימלא אתכם, זה טוב גם להיום וגם למחר. מה שנלמד, אתם מקבלים את זה מראש, תקראו גם מראש מה שנלמד מחר. הכי טוב אם אנחנו קושרים את עצמנו לטקסטים של בעל הסולם ורב"ש*.

12. *שמחה גשמית* היא מפירוד, שאני מעלה את עצמי לעומת אחרים. *שמחה רוחנית* היא מזה שאנחנו מתחברים וכל אחד רוצה לראות את עצמו נמוך, פחות מהאחרים. כלומר ההבדל הוא גם במצב הכלי וגם במילוי שבכלי.

13. *הבעיה היא שהחיבור בשבילנו זה כמו אבן שבה אנחנו כל הזמן נתקעים. זה ממש כל הזמן נמצא בדרך שלנו. אנחנו לא יכולים לסבול אותו, רוצים לעקוף בכל מיני צורות, והוא עומד, לא זז. לב האבן*.

*שמעתי ס', מצוה הבאה בעבירה*

14. ש: איך לבנות נכון את הכוונה לפני הפעולה, בזמן הפעולה?
    ר: *אני ממליץ כל הזמן לחשוב איך אני עושה משהו לבורא, ככה אליו, לא חשוב באיזו צורה גשמית, יותר, הפוך ממני. תנסו. נסו לתאר לעצמכם*.
    
    *אנחנו כל הזמן חושבים עלי, עלי, עלי. כל הזמן אדם חושב על עצמו, בכל מצב, בכל תנועה, בכל מחשבה. הכל זה לעצמו. בואו נהפוכו. איך אנחנו עושים? זה נקרא עולם הפוך ראיתי, על הרוחניות. כך מקובלים אומרים. מה זה הפוך ראיתי? הכל ההיפך, להשפיע לקבוצה, לבורא*.
    
    *בואו נשתדל בכל המצבים, אפילו הכי קטנים, לא חשוב, מה שעובר אצלי, בואו אנחנו נשתדל מה שעובר בראש של האדם, בלב של האדם, שישתדל לכוון את זה מחוצה לו, לקבוצה ולבורא. פשוט לקבוצה ולבורא. נהפוכו מה שנקרא, ואז נראה עולם הפוך*.

15. ש: איך הופכים את הכוונה באמצע הפעולה?

ר: ע"י מאור המחזיר למוטב. אני מתחיל מחטא, אני מתחיל במה שאפשר, אפילו שאין לי שום כוונות טובות, אבל אני עושה. כמו ילד שמסתכל על הגדולים ועושה. הוא לא יודע מה שהוא עושה...כך אנחנו צריכים לעשות את כל הפעולות שהמקובלים מייעצים לנו לעשות. זו הדרך שבה גדלים.

16. ש: מה לעשות אם אין שמחה בעשירייה..?
    ר: *שמחה צריכה להיות קודם כל פנימית מזה שאני נמצא בעולם והולך להכיר את הכוח העליון שמנהל את כל המציאות. כבר מתוך זה אני צריך להיות מאושר ולהוריד את האף שלי, לא לדרוש מדי, אלא אני מקבל את כל המציאות*.
    
    *אבל מתי? כשאני אהיה ראוי לזה ולא לפני זה, כי הבורא הכל נותן לפי יגיעת האדם, ולשכר תקבלו לפי ההשקעה ולא אחרת. אח"כ תראו ותבינו כמה זה בצדק. עכשיו כל אחד מאיתנו רוצה כמו ילד מפונק, לצעוק ולדרוש שמגיע לו הכל*.

*חלק 2 – מאמר החירות- כותרת השפעת הסביבה*

17. בעל הסולם רוצה להסביר לנו במאמר החירות במה אנחנו נמצאים בחופש ובמה לא. האם יש לנו אפשרות לצאת מהטבע שלנו, שכמה שאנחנו מתעמקים בלחקור את טבע האדם אנחנו רואים שאנחנו נמצאים ממש באזיקים, קשורים, כבולים, ולא יכולים לצאת מהטבע שלנו. *אנחנו רואים גם על עצמנו, כמה שאנחנו משתדלים להתקרב לרוחניות, הטבע שלנו לא נותן לנו לצאת ממנו. מה הבורא הכין לנו כדי שנוכל בכל זאת להתרומם קצת, מכל שכן כמו שכותבים מקובלים, לצאת מהטבע הגשמי לטבע רוחני, לעולם הרוחני? זה דבר מאוד מאוד מיוחד, ואנחנו עוד לא מבינים ע"י מה אנחנו יכולים את זה לעשות*.
    
    בעה"ס הסביר כאן קודם כל כמה אנחנו נמצאים בתוך הגשמיות, בתוך כוחות הטבע שפועלים עלינו ומה עלינו לעשות. מצד השני כמה *בכל זאת יש לנו איזה אפשרות, אולי חור קטן, איך אני יוצא מהעולם הזה לעולם הרוחני. יש איזה מפתח, פטנט, אולי איזשהו קוד שאני פותח את הקירות האלה שאני לא רואה אותם? יוצא לעולם אחר, איך עושים את זה*? יש כאן כמה גורמים. גורם אחד זה איך שנולדתי, זה קניינים תורשתיים. עכשיו נלמד על הגורם השני, סיבה ב׳, זה השפעת הסביבה.

18. ש: המצע מראה לנו קשר הפוך.. אם אני כעסן אז אני יכול להיות כועס כלפי האגואיזם שלי..?
    ר: זה לא כל כך פשוט. לא, הכל תלוי בכל זאת בידיעת האדם, כמה הוא מצליח, כמה הוא מושך על עצמו מאור המחזיר למוטב. יש כאן עוד כמה נושאים שמשתתפים בפעולה הזאת של התיקון.
    
    *אנחנו לא יכולים מראש להגיד שום דבר, אנחנו צריכים לכל חבר וחבר להתייחס כמו למלאך, שדווקא האדם הזה הוא שמביא את גמר התיקון לכל האנושות ויעשה לבורא הטבה הכי גדולה*. זה אנחנו לא יודעים, יתגלו כל מיני צורות אמיתיות של הכלי, נדע כמה. אי אפשר להבין מתוך השבירה את המצב של החיבור.

19. .. *במידה שאני עושה אותה הפעולה כמו שהיה הבורא עושה עליי, כך אני מרגיש שאני חופשי. כלומר כל העבודה שלנו, אני לא אומר שכך זה, אבל זה חומר למחשבה, כל העבודה שלנו היא בזה שאני בוחר להידמות לבורא. נאמר שבחרתי, ואני כל הזמן, בכל רגע בוחר, אז מה השתנה כאן? לפני שבירת אדם הראשון היינו כחלקים שעושים הכל בצורה הכרחית, ועכשיו, אחרי חטא אדם הראשון ותיקונים, אנחנו עושים מה שהבורא רוצה, אבל מבחירתנו החופשית. זה ההבדל*. יש עוד מה לברר.

20. ש: אתה יכול להסביר את הדוגמה על קמצנות?

ר: הוא רוצה להגיד שאם אתה בוחר משהו, אתה בוחר לפי הנטיות שלך הפנימיות וגם לפי הסביבה, כי היא גם בכל זאת גורם. אז ההרגל נעשה לטבע שני.. אדם מסוגל, בגלל שהוא מתקשר לסביבה, מה שאין אצל חיות דומם צומח חי, אין להם השפעת הסביבה, יש, אבל בצורה כזאת שההכרחית לקיום בלבד. מה שאם כן, *אדם שנמצא בקשר עם הסביבה ומבטל את האגו שלו כלפי הסביבה כדי שהסביבה תפעל עליו, בזה האדם מכין את עצמו למהפכה פנימית, הוא בזה הופך להיות הדומה לבורא*.

ש: שמבין את הקמצנות לפי גדר שכלי

ר: הוא אומר שלעקור משורשה את הנטייה הזאת אל ההפכיות שלה, תראה מה שאפשר, וזה הכל שהאדם נכלל בסביבה ומקבל דרכה השפעה מהאור העליון. כך הוא משנה את עצמו, עד כמה חשובה לנו הסביבה.

21. האור העליון עושה מה שצריך. אנחנו לא צריכים להיות מדי חכמים. ישנן הבחנות כאלה ברוחניות שנראה לנו שאנחנו יותר עליונים מהם ואנחנו יכולים להיות יותר חכמים וכאילו לנהל אותם. אבל *בדרגה שאנחנו נמצאים בה אנחנו רואים שאין לנו כלום חוץ מלהתפלל לאור העליון שיעבוד עלינו ויסדר את כל הנתונים שלנו. בסופו של דבר זה רק תפילה, ושהאור העליון יעשה את זה*. אפילו שאנחנו לומדים את כל החכמות האלה, גורמים פנימיים, גורמי חוץ והשפעת הסביבה וכן הלאה, זה הכל טוב ויפה, עד שאנחנו מגיעים לשלב הבא.

22. אנחנו יכולים להגן על עצמנו ולהגיע לבחירה חופשית, ומה שהבורא נתן לנו, אפילו כל מיני תכונות, כמו שאנחנו רואים את עצמנו, כולנו שונים, בטוח ששונים. *לכל אחד ואחד מאיתנו יש חלק מיוחד באדם הראשון, אבל יחד עם זה כל אחד ואחד חופשי ולא תלוי בכולם, באף אחד ואפילו בבורא לא תלוי. אפילו בבורא לא תלוי. אח"כ אנחנו עוד נדבר על זה, אז אבל בכל זאת אנחנו יכולים להגיע למצב שבאמת יהיה לנו חופש מכולם. זה מה שבורא ברא ואנחנו עוד צריכים לעכל את זה וללמוד*.

23. אם נשתמש נכון במה שהבורא נותן, נהיה לגמרי לגמרי כמוהו. כמוהו, ממש חופשיים לגמרי. הסביבה כגורם החיוב, בסביבה טובה, ברור לנו למה הוא רוצה להביא אותנו, להסביר שאם האדם בונה סביבה נכונה, וחוץ ממה שבונה, כל הזמן דואג שהיא תשתכלל ושהוא יהיה מורכב בה, קשור אליה בצורה נכונה. הוא בוחר לעצמו דרך שאי אפשר להגיד שמישהו מושך אותו, שמישהו מחייב אותו להגיע, אלא הוא נעשה חופשי ובאמת מגיע למצב שאנחנו לא מבינים איך שזה בטבע קורה, שאין למעלה ואין משהו שמחייב אותו בשום דבר. צריכים ללמוד.