שיעור בוקר 12.08.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חובת בני ברוך כלפי האנושות בדור האחרון –

קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מס' 23, בעל הסולם, "השלום בעולם".

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב.

כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלמות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להיזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

זאת אומרת, לא להגיד שיש משהו רע בעולם חוץ מהאגו שלי, עצלות שלי, וזה בלבד.

קריין: קטע מס' 24.

"בני ישראל נעשו ערבים לתקן כל העולם בכח התורה. וזה שנאמר להם "כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש". הכל תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכין כל הברואים אחריהם."

(שפת אמת. ספר שמות, פרשת יתרו)

זאת אומרת, עד כמה שאנחנו נעבוד אנחנו נוכל לתקן את עצמנו, ולגרום קשר דרכנו מהבורא לכל הנבראים. אז הכול תלוי בנו ולכן ישאלו אותנו ולא אף אחד אחר.

שאלה: אם אנחנו רואים שעדיין העולם לא נמשך אחרינו, אז זה סימן שאנחנו לא עושים את העבודה?

אנחנו, אנחנו אשמים בכל דבר ודבר. ובהתאם לכמה שאנחנו מתקדמים וכמה שהעולם מתקדם וראוי לתיקון, ותיקון עדיין לא מגיע דרכנו לעולם, אז אנחנו נקבל בהתאם לזה מכות כדי לעורר אותנו. לא שיש בזה עונש, עונש זה תיקון כמו שהוא כותב, כך אנחנו צריכים להבין את זה. ברור? אני ממש פונה לכל אחד ואחד.

קריין: קטע 25 מ"כתבי הדור האחרון".

"וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטֹם ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

שאלה: הוא כותב פה שכל האנושות יסכימו לעבוד עבור עצמם לקיום ההכרחי, וכל שאר מעשיהם יהיו לטובת זולתם.

חסרה רק הקדמה, שזה אחרי שאתה תתחיל לעבוד כמו שצריך בהפצה.

תלמיד: אני שואל על המבנה החברתי, תמיד הוא בנוי מכאלה שיש להם נטייה לעבוד לטובת הזולת והם יותר אקטיביים, ויש כאלה שהם יותר פסיביים, ופה הוא כותב שכולם צריכים לעבוד לטובת הזולת, איך זה יכול להיות?

כל אחד ואחד אגואיסט, אף אחד לא רוצה לעבוד לטובת הזולת, אלא כאילו שעובד לטובת הזולת. יש כאלה שרוצים להרגיש את היחד וכן הלאה, אבל זה הכול עד שהאגו שלהם מראה להם את האמת, ואז אין להם חומר דלק. באמת לעל מנת להשפיע לאף אחד אין חומר דלק, ולכן כולם כלפי האמת שצריכים להגיע ממש לעל מנת להשפיע, כולם, על גמר תיקון מדברים, אז אין כאן אף אחד שהוא מסוגל יותר לעומת אחר שמסוגל פחות.

אלא מבחינת ההתחלה, זאת אומרת הכניסה לעבודה הרוחנית, שם ישנם כאלה שיותר רוצים, פחות רוצים, יותר נמשכים, פחות נמשכים, עם נקודה שבלב יותר גדולה, פחות גדולה. אבל אנחנו כבר נמצאים במצב שכולם חייבים, כולם חייבים להיכנס לעבודה רוחנית, כולם חייבים להיות בעל מנת להשפיע, אחרת האנושות לא מתקיימת. מה זאת אומרת לא מתקיימת? הבורא לא מפסיק את הבריאה, פשוט לפי אותו החוק כולם מקבלים מכות כאלה שירצו.

תלמיד: אז מה הביטוי של על מנת להשפיע, מה הביטוי של לטובת זולתם באנושות, מה הביטוי של זה?

אותו דבר, אנחנו נמצאים בגמר התיקון, אתה מבין מה זה גמר התיקון, הדור האחרון? כולם, "וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם", כולם צריכים להגיע לידיעת הבורא, ידיעת הבורא, "וידע אדם את חוה", ידיעה, וידע, זה חיבור, זה זיווג, זה דבקות. כולם, אל תגיד שמישהו לא מוכן, שחי שם על קרחון בצפון, או באפריקה, או באיזה מקום אחר באוסטרליה, כולם יצטרכו להגיע לדבקות בבורא בכל הכלי של כל אחד ואחד, שהוא מתחבר לכלי הכללי ומגיע לחיבור השלם.

תלמיד: אנחנו רואים חברים נגיד בבני ברוך, שהם באמת מוסרים את כל שעות היום שלהם, עובדים ממש מבוקר עד ליל בהפצה, בהסברה, בחיבור בין חברים וכן הלאה. כך תצטרך לעשות כל האנושות?

כן, וודאי. אני לא מבין אותך, כך אתה שואל אותי אחרי עשרים שנה שאתה אצלי? אוי ואבוי, איזה מורה גרוע אני.

תלמיד: זה אני תלמיד כזה. אבל האם אין מדרג?

בגמר התיקון אין, כי כל אחד שמתקשר לאחרים הוא מקבל את כל הכלי, כולם מגיעים בצורה שווה, אין פחות ואין יותר, זה כלי אינטגרלי. בחיבור דווקא מתגלה שכל אחד בכמה שהוא חסר על הכל הוא מקבל השלמה, אין שום בעיה. אנחנו לא מרגישים מה זה נקרא הכלי האינטגרלי, אין אף אחד פחות, אף אחד יותר, כולם כולם נמצאים בעיגול.

וגם כן להגיע לעיגול יש כבר חוקים חדשים, לא כמו שהיה בקו. עבדנו לפי הקו של האגו, אחר כך ניסינו קצת ועבדנו לפי קו של השלמת הרצון, קו של פעולה בתוך העשירייה ולבורא. אבל כשנכנסים לעיגול לגמרי אין שום דבר שמזכיר לך עבודה, אין לך בעיגול יגיעה אישית, השגה אישית, לא קיים, העיגול זה כבר מאין סוף.

תלמיד: אז מה הביטוי המינימלי של עבודה לטובת הזולת ברמת האנושות, מאיפה זה מתחיל?

שאני עובד לפי מה שדורשים ממני, אני עובד למען האנושות. אני לא מבין מה צריך להיות עוד?

תלמיד: איזו מחשבה, שאני צריך להגיד מפה אנחנו מתחילים לקיים את החוק של לטובת הזולת?

מפה אנחנו עכשיו מתקרבים לכנס, ואחרי הכנס בעוד שבוע ימים, אפילו פחות, אנחנו נתחיל לברר מה אנחנו חייבים באמת לכלי הכללי ואיך הוא צריך להשתנות, איך אנחנו צריכים להשתנות, איזה חוקים יש לנו בסך הכול במערכת האינטגרלית. נברר את זה, אני עכשיו לא יכול, לא רוצה גם כן לבלבל את עצמי, אני צריך להיות מוכן לכנס. גם אתה, אתה צריך לדאוג לחיבור של כולם כמוני.

שאלה: למה הדרך לגילוי הבורא היא כל כך נסתרת ומפותלת?

היא לא נסתרת, היא פשוט לא נמצאת בתוך האגו שלנו, בתוך האגו שלנו היא לא נמצאת. היא לא נסתרת, בבקשה, הבורא נסתר? איפה הוא נסתר? הוא נמצא בכל מקום, אתה לא צריך לזוז לאף מקום פיזי, אתה לא צריך לעשות שום דבר, רק השתוות הצורה חסרה לך.

תלמיד: איך לעשות את זה?

לקנות השתוות הצורה. אם אני מוריד את המשקפיים אני לא רואה אתכם, לפניי אני יודע שהיה מסך גדול ושם על המסך כולכם נמצאים, חמישים שישים משבצות, עכשיו אני לא רואה כלום, מה תעשה? עד שלא תשיג משקפיים.. אבל זה נקרא שאתם נעלמים? רוחניות נעלמת? איך זה יכול להיות? זה כאן, ממש כאן. אנחנו נמצאים בתוכו, אנחנו נמצאים בתוך הבורא. כל היקום הזה זאת כבר הופעת הבורא.

תלמיד: איזה משקפיים אני צריך כדי לראות?

השתוות הצורה. כמו שאני במשקפיים שלי כך מגיע. מה אנחנו עושים בכל המכשירים שלנו, שמיעה, ראיה, ריח, מישוש, אנחנו צריכים מכשירים. יש כמה מכשירים שנמצאים אצלנו, נגיד מעשרה הרץ עד עשרים קילו הרץ בשמיעה, בראייה לפי התדר שלה, בכל דבר יש לנו משהו קצת בצורה טבעית. יש לי עיניים, מכשירים כאלה, שאיתם אני נמצא באיזו הזדהות עם הבורא ואני מרגיש חלק ממנו שאני מקבל, ואני קורא לזה העולם שלי. זאת אומרת, חלק מהבורא שמתגלה לפי המכשירים הטבעיים שלי שיש בי, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, אני מרגיש אותו ואז אני אומר הבורא.

תלמיד: יש עוד מכשיר שאני יכול לפתח כדי לראות את זה יותר ברור?

מכשיר שאתה יכול להשיג כוח עליון ללא הגבלות, כן, זה מסך ואור חוזר.

שאלה: כרגע כולם שואלים על חכמת הקבלה, הם רואים את הפוסטים, הם רואים מה אנחנו כותבים ומשהו מעורר אותם לשאול על חכמת הקבלה. האם הדברים צריכים להיות ממש גרועים כדי שאנשים יבואו ויתחילו לשאול מהי חכמת הקבלה?

יש חכמה שהיא מגלה לי את כל המציאות, חוץ ממה שהיא מגלה אין, אין דבר כזה, זאת אומרת, היא מגלה הכול. זה מה שקנה אותי לפני הרבה שנים, כשאני התחלתי להכיר את חכמת הקבלה, שמעתי על זה, זה היה בשנת 75. ואז אני נדהמתי שישנה חכמה, כמו פיזיקה נגיד שהיא פותחת לך הכול. זאת חכמת הקבלה, כך תסביר להם. מה שאתם רוצים שם זה נמצא, רק הכול תלוי בכמה שאתה תדע, תלמד, תפתח אותה, אז לפי זה תבין, תכיר, תרגיש.

קריין: קטע מספר 26 מתוך "השלום בעולם" של בעל הסולם.

"כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל, אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה." 

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

שאלה: באמת הכנס כל כך מרגיש שהוא הולך פשוט לפוצץ באור את כל האנושות. לפי כל הזומים של הימים האחרונים שאנחנו ממש מתכללים כל הכלי העולמי, הגענו אתמול באחד הזומים הגענו להחלטה, שאנחנו חייבים להיכנס לכנס כעשירייה אחת. ועכשיו הוא כותב גם על כללות המכונה, ועל זה שחייבים ללכת בדרך תורה. באמת, איך הכנס הזה הוא כל כך קריטי, שזה לא יאומן. אפילו אין לי מילים. אבל כל הכלי מרגיש את זה שעכשיו לפנינו יש הזדמנות ממש להיכנס כעשירייה אחת, איך אנחנו בכנס הזה דווקא מעל כל הדעות השונות, דווקא מעל ההתנגדויות, דווקא מעל הכול, איך לאסוף את עצמנו וממש להיכנס לכנס הזה ולשפוך אור לכל העולם?

לשפוך אור לכל העולם, את זה תעזוב. אתה יכול להגיד את זה, אבל אנחנו חושבים רק איך אנחנו מתקבצים בינינו, איך אנחנו ממש מגיעים לחיבור בינינו כך, שכולנו מרגישים שכולנו מחבקים אותו. כל אחד מרגיש שכולם מחבקים אותו. איך אנחנו מגיעים לכזאת הרגשה? הרוחניות היא מגיעה דרך הרגשה, איך אנחנו מגיעים לזה? אנחנו צריכים לדאוג שנשארו עוד כמה ימים, אנחנו לא צריכים להכין את עצמנו שנים. לא. אלא רק כמו שאתה מכייל את כלי הנגינה. אתה יודע את זה. אתה צריך להיות מוכן לזה. ואז אם אתה כיילת את עצמך נכון, אתה נכלל מהחברה, ואתה מנגן לפי החברה כמו כינור דוד שהיה מנגן רק לפי הרוח שמגיעה.

שאלה: רק להגיד לך שאנחנו מוכנים, ואנחנו נעשה את כל מה שצריך, והתקופה הזאת ממש דורשת את האיחוד שלנו. אנחנו מאחוריך כולנו ביחד, ואנחנו נעשה את זה.

יחד.

שאלה: אני רוצה לחלוק בהתפעלות על ההצעה של החבר להיפגש בין העשיריות השונות. זאת ממש מהפכה בהכנה המשותפת שלנו. אתה ממש מרגיש שהכנס כבר התחיל.

יש לי שאלה, אם חבר בזמן הכנס יהיה בנסיעה בדרכים, יהיה לו אינטרנט חלש, איך לעזור לחבר כזה?

קודם כל שיעורים יש לו, אתם כבר קבלתם את השיעורים של הכנס. אנחנו למדנו גם היום. את החומר של הכנס, אתם קבלתם? יופי. אז שיהיה לכל אחד ואחד. יהיה קשר לא יהיה קשר, זה צריך להיות לפני כל אחד ואחד במחשב שלו האישי או בטלפון. זה דבר ראשון. דבר שני, אם למעלה מזה יהיו בעיות קשר, אתם תקליטו, ואחר כך תמסרו לו והוא ישמע. אין לי מה להגיד. מה אני יכול לעשות? אני לא שר התקשורת העולמית. לא השר הרוחני על התקשורת העולמית. יהיה בסדר.

קריין: קטע מספר 27, בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר".

"בהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת "ישראל" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת "אוה"ע" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמ"ש: "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפו"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל. 

ואם ח"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, על בחינת "ישראל" שבו, וכמ"ש: "הגר, אשר בקרבך", דהיינו החיצוניות שבו, "יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבך, "תרד מטה מטה". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח"ו." 

(בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", ס"ז)

אני חושב שבזה אנחנו פחות או יותר סיימנו את השיעור. תבדקו טוב טוב את הקשר שיש לכם. יש לנו עוד את מחר, ומחרתיים, יומיים שיעורים, אחר כך כנס. שיהיה קשר נכון. תבדקו איך אתם מתחברים, איך אתם מכינים את עצמכם עם מזון שיהיה לכם, שתייה, ושהם יהיו מוכנים לפני זה, וכך אנחנו נקווה שנוכל להתחבר יפה וטוב בלבבות שלנו, ולתת בזה מקום לבורא להתגלות.

(סוף השיעור)