בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח - וייאנחו מן העבודה*

1. אנחנו נמצאים בתהליך עד שבהדרגה קולטים את העיקרון הזה ומוכנים לקבל אותו. מההתחלה שאנחנו דוחים אותו מכל וכל ועד שאנחנו מסכימים עימו. אבל ככל שאנחנו רוצים אותו בהתאם אנחנו מבינים שבלתי אפשרי בכלל לעשות משהו בצורה אחרת. באמת כך צריך להיות, אנחנו מסכימים עם כל תכנית הבריאה שהבורא עשה וכך מתקדמים ליישם אותה עלינו, מבקשים, צועקים, דורשים מהבורא שיעשה את הפעולה הזאת עלינו, כלומר שיוציא אותנו ממצרים.
   
   *בדרך, כמו שאנחנו רואים, אנחנו מתייאשים, צועקים, בוכים. וייאנחו בני ישראל מהעבודה, והעבודה הזאת היא בעצם בקשר בינינו. הקשר בינינו צריך להגיע לכאלו מימדים שאנחנו מגלים בינינו את הבורא, תופסים אותו, ממש תופסים אותו ברשת קשר בינינו*, עד שהרשת הזאת גדולה. אז הבורא לא נלכד בתוך הרשת, בורח כביכול ממנה, עד שאנחנו נעשים צמודים יותר ויותר בדאגה הדדית זה לזה כדי לתפוס אותו, כדי לעשות לו בכך נחת רוח. מאהבת אחים, מהחיבור בינינו אנחנו מגיעים לחיבור עם הבורא. זו הדרך, יש בה הרבה מאוד אופנים של קשר. למדנו ועוד נלמד, אבל כאן אנחנו נמצאים בעשיית הכלי הרוחני הראשון שלנו בקשר בינינו.

2. ש: לאילו מימדים צריכה להיבנות רשת הקשר בינינו?
   ר: ברוחניות זה תלוי בחיבור בינינו. *אנחנו שמים רשת כשאנחנו מתחברים בינינו, עד כדי כך ברצון, בכוונה, בהבנה למה אנחנו הולכים, כך שההתאמה בינינו תהיה כזאת שאנחנו, לפי השתוות הצורה בין הרשת עצמה שאנחנו מרכיבים בינינו ובין הבורא, תהיה כזאת שאנחנו ממש מתקרבים אליו ותופסים אותו*. זו הפעולה.
   
   אנחנו מתקרבים לכך, מבינים יותר, מרגישים יותר. אנחנו מרכיבים את הקשר בינינו. ישנן קבוצות שממש מתקדמות מאוד בכך, אבל רצוי שעוד ועוד נתחזק בזה.

3. *מה זה ויאנחו מהעבודה? אנחנו בעצמנו מבינים שאין לנו כוחות, כוונות, מחשבות, יכולות להגיע להשתוות הצורה עם הבורא, להשפיע לו, לגעת בו במשהו אפילו, כלום*. כשאנחנו רוצים בכל זאת להתקרב אליו, להגיע אליו, אנחנו מגלים שאנחנו יותר ויותר הפוכים ממנו. ככל שאנחנו יכולים להיות מחוברים כדי לייצב משהו שמתאים לבורא, אנחנו רואים שההיפך, אנחנו מגלים שאנחנו יותר ויותר לא מתאימים, רחוקים. אנחנו מרגישים שאין לנו שום סיכוי להתקרב לבורא, לפי השתוות הצורה לתפוס אותו, להתחבר עימו, ולכן אנחנו מגיעים למצב ויאנחו בני ישראל מהעבודה, שאין לנו סיכוי להגיע למצב שאנחנו, לפי התכונות שלנו, כשמחוברים בינינו יכולים גם להגיע לאיזשהו מצב שנגיע לבורא, נתפוס אותו.

4. עלי רק לבדוק כמה אני לא מסוגל, כמה הבורא שולט בי בכל דבר ודבר, כמה הוא מנהל את כל הרצונות והמחשבות שלי בע"מ לקבל. עכשיו הפרעה שולט, ואז אני צועק *הצילו*, בכל מיני צורות.
   
   *אתם יכולים לפנות לבורא ולהגיד: "למה עשית לי את זה? תעשה ההיפך, תוציא אותי מע"מ לקבל לע"מ להשפיע*". האדם עובר כאן מערבולת גדולה וזה הכל טוב כי כך הוא מתחיל להרגיש את הטבע של העולם הזה, שנמצא בע"מ לקבל ושיכול להיות טבע של ע"מ להשפיע כנגד זה. כי אנחנו בונים את העולם הרוחני על פני עולם הגשמי. למה אנחנו צריכים להיות במצרים? למה אנחנו צריכים להיות בע"מ לקבל זמן כל כך ארוך ועם כל מיני מאורעות? מפני שאי אפשר להרכיב בנו את תפיסת העולם הרוחני בלי שאנחנו תופסים את העולם הגשמי ועל פניו בונים את העולם הרוחני.

5. *אף אחד לא רוצה לצאת מהמצרים, אלא הבורא עושה אח"כ איתנו כל מיני תרגילים כדי שנרצה לצאת, לברוח*. הכל תלוי בכמה אנחנו ברצון לקבל שלנו סובלים מהעבודה במצרים ורוצים לברוח, או כמה ברצון להשפיע שבכל זאת גדל בינינו אנחנו מעריכים את הקשר בינינו ורוצים להתקיים בו כבר מחוץ למצרים.

6. הכל תלוי במידת ההכרה שלנו כמה רצון לקבל הוא רע. את זה הבורא מעורר בנו בצורה איטית, הדרגתית, כדי שנגלה בהבנה, בהכרה, ברגש גדול איפה אנחנו נמצאים, עם מה יש לנו עסק וכן הלאה.
   
   *זה יבוא, זה יבוא, הכל נבנה בהדרגה ומלמעלה. אנחנו רק צריכים להמשיך. אצלנו רק סבלנות, להמשיך בדרך משיעור לשיעור, ממצב למצב, ואז תראו כמה שהכל מתאסף בכם ומביא לכם הרגשה של המציאות הגשמית והרוחנית, ואיך אתם מתחילים עם זה לעבוד בצורה הכרתית*.

7. ש: אני נזכר אחרי המעשה בכוונה..?
   ר: זה רק אומר כמה עדיין לא עשית כלום. אם אתה מתחיל לעבוד בפעולות רוחניות אז וודאי שהעיקר זו הכוונה. אחרי הכוונה אתה בוחר באיזשהו מעשה שבו אתה יכול לממש את הכוונה. בכל מעשה שאתה עושה אתה צריך להמשיך את הכוונה, אחרת *אם הכוונה נעלמת מהמעשה שאתה עושה אז כביכול איפה אתה נמצא? אתה נשאר רק עם הבהמה שלך, אבל האדם שבך ברח, איבדת אותו בדרך. הכוונה בנו היא האדם שבנו. אז תשתדל לא להיפרד מהכוונה*..

8. ש: זה לא מספיק ברור מה זה אומר להיות במצרים..?
   ר: אתה יכול להגיד לי מה שאתה רוצה, אבל תראה לפי התוצאות. ככל שרוצים לצאת מע"מ לקבל, מניתוק בינינו, מריחוק בינינו ולא מסוגלים בסופו של דבר, זה נקרא שעדיין אנחנו נמצאים במצרים. עד שמתחילים לצעוק לבורא. *עוד לא הגענו לצעקה אמיתית: "אני לא רוצה שום דבר חוץ מדבר אחד, להתנתק מהאגו שלי, לא להיות תלוי בי. אני כביכול רוצה לצאת מגופי, מעצמי*". זה מצב שקשה מאוד לתאר אותו אבל הוא מגיע, אנחנו מתקרבים אליו.

9. תעשה מה שאתה רוצה בגשמיות שלך, לבהמה שלך. העיקר תטפל באדם שלך, תתקשר ותתקרב לחברים.

10. יש כאן משהו עדין. אני צריך לגלות שאני שמח מכך שאני לא מסוגל לעשות כלום ונמצא בחוסר אונים. אני באמת מיואש ואז אני פונה לבורא. *יש לי שמחה לפנות לבורא, ולכן יש לי שמחה בייסורים, כי הם דוחפים אותי אליו*.
    
    לכן *באותם הצעקות יש שמחה והודיה על כך "שיש לי אפשרות לצעוק אליך, לבקש ממך. שאני בכך מגלה שאתה נמצא לפניי, מעליי". לכן כל העבודה הזאת, אפילו שהיא נראית עבודת פרך, נוראית, בחוסר תקווה והכל, אבל אני שמח שכל זה מגיע אליי מהבורא*. וודאי שלא מרגישים זאת בצעדים הראשונים בעבודה, אבל אח"כ זה מתגלה ולכן אני כבר טועם טעם מתוק, המתקת הדינים..

11. מה הופך להיות לכלי לקבלת התגמול, לכלי לגילוי הבורא? תפילה.

12. ש: מה מונע ממני לצעוק לבורא עכשיו?
    ר: *תענה לעצמך. תבדוק מה מונע ממך לצעוק לבורא? זה מפני שאתה לא בטוח שיש לך קשר עימו*.

13. אם אתה מגלה חסרונות, צרות, בעיות שבני אדם סובלים, אתה צריך להתפלל עבורם. הם לא יכולים לפנות לבורא ולבקש ממנו שיתקרב אליהם או שיקרב אותם אליו, ואתה כן יכול. אז *תעשה, תפנה לבורא ותבקש שיקרב את האנושות אליו. זו העבודה שלנו ועל ידה גם אתה תראה שאתה מתקרב לבורא*, זה האמצעי הכי נכון להתקרב אליו אם אתה מתפלל עבור האנושות.

14. ש: איך אני יכול להגדיל את הבטחון להגיע..?
    ר: רק ע"י החברה. אין לך מאיפה עוד לקבל אור מקיף, הוא מה שמביא לך בטחון.
    ש: ואם בחברה אני לא מרגיש..?
    ר: אז תפתח את הלב ותרגיש *שאין לך על מה להתלונן. יש לך חברה, יש לך בורא, יש לך מורה, יש לך הכל. אם אתה לא מרגיש שאתה מסוגל, תבכה*.

15. אתה מבקש יותר קשר עם החברים, כי בקשר עם החברים אתה פותח את הלב שלך, מגלה את הלב שלך לבורא. *בלב שלך לא נמצא רק אתה בלבד, בו צריכים להיות כל החברים, הם צריכים לעמוד בלב שלך ואז בהם נכנס הבורא*, והלב שלך מרגיש כמה הבורא נכנס בתוך החברים. אתה מרגיש את זה בתוך הלב שלך. כך אנחנו מגיעים למגע עם הבורא. כך כל הבריאה מגיעה לחיבור שלם עם הבורא.

16. מהו הלב שלי עכשיו? אין לי לב. *אין לי לב. לב שבור, אני לא מכיר אותו, לא מרגיש אותו. יש לי רק לב של בהמה. כשאני אוסף את כל הרצונות, מחשבות, תקוות מהחברים יחד, ומהם אני רוצה להרכיב כלי, זה נקרא שאני מגיע ללב הנכון שלי*. כך זה עובד.

17. *כולם יוצאים ממצריים ולכן כך אני צריך להתייחס לכל החברים שלי בעשירייה. אני לא בודק אותם, אני רואה אותם תמיד באהבה*. אמא שמסתכלת באהבה על הילד שלה לא רואה בו שום דבר רע, הכל טוב, תראו איזה מתוק, יפה וחכם הוא, איך הוא מחייך. כך זה צריך להיות, להשתדל להתקרב בצורה כזאת לחברים ואז *נצא כולנו. לא להשאיר במצרים אף פרסה, כלומר כולם לצאת לע"מ להשפיע, למעלה מהפרסא. אנחנו קרובים לכך ואתם לא יודעים מה מחכה לכם. כדאי*.

18. ש: איך קורה שהרצון לקבל גדל בזמן לימוד הקבלה?
    ר: בזמן שאנחנו לומדים את חכמת הקבלה, לא בשיעור אחד אלא בכלל, בתהליך הזה אנחנו מזמינים עלינו מאור המחזיר למוטב והוא משפיע עלינו והרצון לקבל שלנו גדל. כך אנחנו מתקדמים, אנחנו צריכים 2 דברים, רצון שיגדל וזה ע"י מאור המחזיר למוטב, והתיקון שיגדל על אותו רצון, גם זה ע"י המאור המחזיר למוטב. כל זה קורה אך ורק ע"י מידת ההתחברות בינינו ומידת ההתעסקות במקורות הקבלה האמיתיים שמביאים לנו את האור המקיף, כמו שכותב לנו בעל הסולם בסוף ההקדמה לתלמוד עשר הספירות. ע"י זה שמתעסקים בטקסטים האלה, הם מעוררים עלינו את האורות המקיפים.

19. מה יעזור לי? צריכים להגיע למצב שמדברים מה שהטקסטים שלנו מדברים אלינו, שאנחנו בזה נמצאים. אנחנו יכולים להיות בזה רק דרך רב"ש, אולי דרך בעל הסולם, גם קצת, לא תמיד, אבל *רב"ש הוא הגשר שלנו, המקשר היחידי שלנו בין המצב שלנו למצב הרוחני*.

20. ש: איך להגיע לבקשה עמוקה לבורא כדי לבקש באמת?
    ר: *התפילה האמיתית היא תפילה הכי פשוטה שיוצאת מעומק הלב. בצורה עוד יותר פשוטה זה בכי, כשאדם מתפרץ בדמעות, שאין לו מילים, אז הוא בוכה, וזו התפילה האמיתית*.

21. אנחנו לא יכולים לשאול למה כל כך הרבה לוקח זמן התקדמות האדם לרוחניות. זה תלוי בנשמה שלו, יכול להיות שהוא נמצא בנשמה שעדיין גם ממתינה את לנשמות האחרות שצריכות להצטרף אליה ואז הם פורצים קדימה. זה כמו שאני בונה בית והביאו לי עכשיו לבית חלונות, אבל קירות עדיין לא בנו, אז בשביל מה לי חלונות? אז חלונות עומדים בצד ואני עכשיו עסוק בכך שמעמיד את הקירות, וכן הלאה. כלומר הכל זה הולך לפי הסדר ולכן יכול להיות שנשמות גבוהות מאוד ומאוד מיוחדות, אבל הן עדיין ממתינות.
    
    *אתה צריך להבין שאתה צריך לדאוג לכולם, להתקדמות של כולם, ובזה בטוח אתה מממש את עצמך בצורה הנכונה. אין לך מה להמתין, תעזור לכולם וזו העבודה שלך. אל תשאל על עצמך. יש לך אפשרות לעזור לכולם? קדימה, זו העבודה, זה בדיוק התיקון שלך*.