שיעור בוקר 10.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 178, פתיחה לחכמת הקבלה, אותיות ס"א-ס"ב

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 178, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ס"א.

ודאי שאנחנו עוד לא כל כך מבינים מה שקורה כאן, כל אחד לפי הרמה שלו, לפי כמה שכבר למד. אבל אנחנו צריכים לעבור הלאה, בכל זאת כמו שכתוב "מתחילה למגמר", לכן בצורה כזאת אנחנו צריכים לחזור כמה פעמים עד שהחומר הזה יתיישב בכל הצורות שלו בכל אחד.

אות ס"א

"אמנם יש להבין, כיון שהע"ס דנקודים והמ"ה דא"ק, נאצלו ויצאו מנקבי עינים דראש הס"ג כנ"ל, הנה היו צריכים להלביש להס"ג מפה דראשו ולמטה, כמ"ש בפרצופין הקודמים, שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה, ולמה לא היה כן, אלא שירדו להלביש במקום שלמטה מטבור דא"ק. ובכדי להבין את זה, צריכים לידע היטב, איך נתהווה השיתוף הנ"ל, שהבינה והמלכות נתחברו לאחת."

קריין: שוב ס"א.

אות ס"א

"אמנם יש להבין, כיון שהע"ס דנקודים והמ"ה דא"ק, נאצלו ויצאו מנקבי עינים דראש הס"ג כנ"ל, הנה היו צריכים להלביש להס"ג מפה דראשו ולמטה, כמ"ש בפרצופין הקודמים, שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה," כמו שזה היה בפרצופים, שע"ב מתלבש על גלגלתא, ס"ג מתלבש על ע"ב, מ"ה עליון מתלבש על ס"ג, וב"ן עליון מתלבש על מ"ה עליון. כל פרצוף הבא הוא מתלבש מפה דראש ולמטה על הפרצוף הקודם. ומה כאן? כאן דווקא בעולם הנקודים כל הפרצופים שלו ירדו למטה מטבור ומתלבשים על נה"י דגלגלתא, על סוף גלגלתא. "ולמה לא היה כן, אלא שירדו להלביש במקום שלמטה מטבור דא"ק. ובכדי להבין את זה, צריכים לידע היטב, איך נתהווה השיתוף הנ"ל, שהבינה והמלכות נתחברו לאחת."

בינתיים הוא רק שואל.

אות ס"ב

"והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם מבחי"ד ולא כלום. אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות, הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג, ויצאה קומת הנקודות על העביות הנשארת במסך, בו"ק בלי ראש." כבר לא היה שם אור חכמה, אפילו לא הארת חכמה, לכן האורות האלו היו יכולים להתפשט גם למטה מטבור. "כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר. וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה. ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק, שגם הן בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן דא"ק, ושמשו כאחד יחד, להיותם שוים בשיעור קומה."

שאלה: למה צריך לחכות לבחינה א' דעביות כדי לרדת למטה מטבור?

כי בחינה א' דעביות, איזה אור יש לה?

תלמיד: נפש?

אפילו רוח, אבל אין שם אור חכמה. לכן נקודות דס"ג שיש להן ב' דהתלבשות א' דעביות, ואפילו ב'/ב', הן יכולות לרדת למטה מטבור.

תלמיד: לכן שאלתי, כי בדרך כלל אנחנו אומרים שבחינה ב' דעביות זה כבר מספיק כדי לרדת למטה מטבור. ופה הוא כותב שרק עשר ספירות על בחינה א' דעביות היו צריכים לעשות על זה זיווג כדי שזה ירד מתחת לטבור. אז מספיק בחינה ב' או בחינה א' דעביות?

אנחנו מדברים אחרי שטעמים דס"ג נגמרו. יש סיום, יש את הפרצוף הראשון שהוא גלגלתא המבריח מקצה לקצה, תחתיו, תחת גלגלתא ישנו ע"ב שמגיע עד הטבור הכללי, אחרי ע"ב ס"ג, וס"ג מזדכך עד הפה שלו (ראו שרטוט). בגלגלתא יש לנו רשימות 4/4, בע"ב 4/3, בס"ג 3/2. 3 זה הארת חכמה, 2 זה בינה, חסדים, אבל כשמזדכך ס"ג אז יש כאן רק 2/2, אור חסדים נקי. אור חסדים נקי יכול לרדת למטה, כל האורות האלו הם יכולים לרדת למטה מטבור והם יורדים למטה מטבור, אלה אורות חסדים.

כשאורות החסדים האלה יורדים למטה מטבור, הם משפיעים על נה"י דגלגלתא ונה"י דגלגלתא משפיעים עליהם. נה"י דגלגלתא מתעוררים מזה שמקבלים תוספת חסדים, ואז הם משפיעים לפרצוף נקודות דס"ג רצון לקבל, בחינה ד' (4). מתוך זה יש כאן בז"ת דבינה רצון לקבל נוסף. בינה כוללת ג"ר דבינה וז"ת דבינה, ג"ר דבינה זה חצי עליון של בינה ששם זה רק רצון להשפיע, תכונת בינה, ולמטה מטבור של בינה יש שם כבר רצון לקבל, אבל רצון לקבל כדי לקבל מלמעלה ולהשפיע למטה.

שרטוט

לכן בינה מרגישה בחלק הזה [בנה"י דגלגלתא] שהיא כמו רחם, שהיא רוצה להשפיע לזולת, לאחרים, למלכות, לכן היא מתפעלת ממלכות, ואז אצלה במקום הזה נעשה רצון לקבל גדול. אצלה הרצון לקבל הוא 2, ועכשיו הרצון לקבל הוא 4. יוצא, שלמעלה זו בינה ולמטה ממש מלכות, בפרצוף אחד. זה כמו שאנחנו מדברים על האישה המעוברת שיש לה רצון נוסף חדש בתוך גופה. יוצא שהיא כביכול רוצה לספק [למטה מטבור] את האורות, אבל אורות אין לה, לכן היא מצטמצמת, והרצון הגדול שהיא קיבלה הוא בעצם מצמצם אותה. אנחנו עוד נדבר באיזו צורה קורה הצמצום. אבל זה מה שקורה בבינה, שכלים דקבלה שלה החדשים שהיא קיבלה מהמלכות הם מצמצמים אותה, וזה נקרא "צמצום ב'" (ZB). זה מה שאנחנו רואים שקרה בפרצוף הזה שנקרא נקודות דס"ג (ראו שרטוט).

שאלה: נקודות דס"ג הן בינה, והודות לכך הן יכולות לרדת מתחת לטבור?

כן, בדיוק, מפני שיש שם עביות 2 והתלבשות 2, זו בינה נקייה שלא רוצה שום דבר רק להשפיע למי שאפשר. זאת תכונת הבינה.

תלמיד: למה אור חכמה לא יכול לרדת מתחת לטבור?

כי שם זה רצון לקבל בחינה ד', 4, ומיד יקבלו על מנת לקבל (ראו שרטוט). אפילו בגלגלתא היא לא יכולה לרדת למטה מטבור, רק למעלה מטבור לקבל את האור על מנת להשפיע, אבל למטה מטבור אלו רצונות כאלה שהיא לא יכולה, זו שליטת המלכות.

שאלה: מה המלכות עושה עד לס"ג?

מה מלכות עושה עד ס"ג? היא פשוט משמשת כנה"י דגלגלתא, וכל הפרצופים שיש לנו כאן (ראו שרטוט) ע"ב, ס"ג, נקודות דס"ג, כולם מקבלים מאין סוף דרך גלגלתא ודרך ע"ב ודרך ס"ג עם כל הטנת"א שבכל אחד ואחד, ואחר כך זה מתפשט למטה מטבור. כל האורות הכי קטנים, כל הפעולות הכי קטנות באים כולם מאין סוף. הכול בא מאין סוף.

תלמיד: אבל זה כאילו שהיא לא מופעלת עד שלא מגיע הס"ג?

המלכות הזאת?

תלמיד: כן.

לא, היא פועלת. כל הפרצופים האלה פועלים כדי לספק לפרצוף האחרון שעכשיו מתגלה מה שהוא צריך. גלגלתא חייבת להיות גלגלתא, כתר, לקבל בתוכה אור על מנת להשפיע ולהעביר מאין סוף דרכה אור לע"ב וכן הלאה. בזה גם למטה מטבור יש עבודה לגלגלתא. הכול נמצא בעבודה, הכול נמצא בבירורים. וכל פרצוף שיהיה בהמשך, ואפילו כשנלמד על העולמות שיהיו, הכול מגיע מאין סוף דרך כל הפרצופים האלה, ובגלגלתא יש זיווגים על כל הבקשות, על כל הפעולות שיש אחר כך למטה [מתחת לטבור].

שאלה: למה טעמים דס"ג מופיעים כאן ולא לפני כן, ועד כמה הם משפיעים על העביות?

טעמים דס"ג הם בזיווג דהכאה בראש דס"ג, יורדים אורות לתוך הס"ג והאורות האלה לא יכולים לרדת יותר למטה כי הטבור הכללי הזה עוצר את כל האורות דחכמה שלא יתפשטו למטה ממנו. ולכן טעמים דס"ג מתפשטים מפה דס"ג עד הטבור הכללי. ואחר כך בא אור מקיף ועושה ביטוש ואז המסך שהגיע לטבור מזדכך בחזרה לפה. ואז בזמן שהוא מתחיל להזדכך, אנחנו למדנו את זה, האורות דחכמה שנמצאים בטעמים דס"ג יוצאים ונשארים רק אורות של בינה, של ס"ג עצמו, ואז האורות האלה יכולים להתפשט למטה מטבור הכללי.

שאלה: בצמצום ב' כשמלכות עולה לתפארת, נצח, הוד, יסוד נמצאים מתחתיה?

כן. הם לא מקבלים את האור העליון בצמצום ב' מהמלכות כי מלכות לא יכולה לתת שום דבר, אלא היא מצמצמת אותם והם נמצאים בחושך.

תלמיד: כלומר זה תוצאה מזה שמלכות עושה משהו?

לא, בצמצום מלכות לא יכולה לעשות שום דבר, היא לא יכולה לתת שום דבר, צמצום זה צמצום.

שאלה: בעל הסולם אומר שהשווה צורתו לו"ק, שזה זעיר אנפין מתחת לטבור אם אני מבין נכון. איך פתאום התערבה פה המלכות כשבבחינה ב' למעלה מטבור אין בחינה ד', אין שם השוואת צורה?

אני אצטרך לקרוא את אות ס"ב, מה לעשות כך בעל הסולם כתב.

אות ס"ב

"והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי," אנחנו ציירנו את זה (ראו 3/2 בשרטוט), זה הס"ג והוא כולו נגמר בטבור "כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה," למה? "כי שם מתחלת שליטת הבחי"ד דא"ק הפנימי" של גלגלתא. כאן זו שליטה בחינה ד' ולכן ס"ג לא יכול לרדת לשם. "בבחינת ע"ס דסיום שלה," שם בחינה ד'. "ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם מבחי"ד ולא כלום. אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו," ואור מקיף, "ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות," זאת אומרת שהוא מזדכך "הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג," והעיקר ג' דהתלבשות הזדככה, יצאה, "ויצאה קומת הנקודות על העביות הנשארת במסך, בו"ק בלי ראש." מה זה בו"ק בלי ראש? שאין שם אור חכמה, זה נקרא בלי ראש. "כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר." הם בקומת ו"ק, זעיר אנפין זה נקרא ו"ק, קטן, ובלי ראש, בלי ג"ר, בלי אור חכמה. "וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב" מה זאת אומרת בינה בקירוב? כי בינה האמיתית, גם בה יש אור החכמה, אפילו כדי להתנגד לאור חכמה ולהגיד אני מעדיפה בינה, אני מעדיפה חסדים "שהוא נבחן לו"ק דבינה." זה מה שיש כאן. זאת אומרת, מה שיורד למטה מטבור זה סך הכול ו"ק דבינה, זאת אומרת בינה בלי אור החכמה. "ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק," היא דומה למה שיש כאן [למטה מטבור] בגלגלתא. זאת אומרת, נקודות דס"ג שיורדות, וקומה זו של הגלגלתא שלמטה מטבור הן דומות. "שגם הן בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב)," זאת אומרת יש בהם רק אור דחסדים בלבד. רק יש סיבה אחרת לאור החסדים, בגלגלתא מפני שאין ברירה יש רק חסדים, ובבינה זה אור חסדים שהיא לא צריכה שום דבר, אין לה מחוסר הדרגה שלה. "ונודע שהשתוות הצורה" שהם נמצאים שניהם מלאים בחסדים "מקרבת הרוחניים לאחד," מקרבים אותם זה לזה, "וע"כ ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן" הו"ק "דא"ק," לכן ישנו החץ הזה (ראו חץ מבינה למלכות בשרטוט), שקומה זו דבינה מתערבבת עם נה"י דגלגלתא.

"ונתערבה שם עם הזו"ן" הו"ק "דא"ק," זה [4] נקרא הו"ק דא"ק, "ושמשו כאחד יחד, להיותם שוים בשיעור קומה." ואז התערבבו יחד. זה הכול.

אני לא יודע אם אני אוכל להוסיף משהו. בוא נשמע שאלות, רק תראו עד כמה זה דבר שפשוט צריכים יותר לחשוב.

תלמיד: אם הו"ק זה זעיר אנפין, אז איך הוא הגיע למלכות גם מתחת לטבור?

אנחנו מדברים על האורות שמתפשטים למטה מטבור. אור חסדים יכול להתפשט בכל מקום. כשהוא נפטר מג' מ-3 (ראו שרטוט) שזה חכמה, ונשאר רק חסדים, חסדים יכולים להתפשט למטה ולמלאות כל מקום שאתה רוצה. לחסדים אין צמצום ואין שום הגבלה.

שאלה: האם השוואת הצורה זה באור חסדים?

כן ודאי, לא ברצונות. בגלגלתא זה רצון 4, ובנקודות דס"ג זה רצון 2.

שאלה: מדוע אור נקודות, נקרא כך?

נקודות בגלל שמלכות שנקראת "נקודה שחורה" מתערבת באור ומחייבת אותם להסתלק. שאלה נכונה.

שאלה: מה זה המצב של ב'/ב', האם כשאור יוצא הוא נפטר מהתלבשות? הרי הוא נפטר מהדרגה האחרונה של העביות. מה זה ב'/ב'?

ב'/ב' זה נקודות דס"ג שיש שם ב' דהתלבשות וב' דעביות.

תלמיד: למה התלבשות קטנה מעביות?

טעמים דס"ג זה 3/2 וכשהתחילו לצאת על ידי ביטוש אז הם מזדככים ל 2/1 אבל בינתיים זה 2/2 (ראו שרטוט). הם עוברים ד', ג', ב', א', שורש בהזדככות מ 2, וכאן הם מגיעים ל 2/1. אבל כאן זה 2/2. הזדככות מ 2/2 עד 2/1 זה מה שיש. וכל הקומה הזאת יכולה לרדת למטה מטבור.

שאלה: מהו הו"ק, זה כמו הסוף של גלגלתא?

כן, ו"ק נקרא שיש רק אור חסדים בדרך כלל, ללא אור חכמה. ו"ק נקרא חצי מדרגה. יש הרבה סימנים שאנחנו קוראים ו"ק, לפרצוף, לאור. מה שהוא חצי מהשלם נקרא ו"ק.

שאלה: לפי איזה מנגנון מתבטל המעבר בין פרצוף לפרצוף של רשימות עביות דהתלבשות 4/4 ל4/3?

זה הכול מלכות אחת שמעבירה כל מיני רשימות, התרשמויות שלה מהאור שפועל בתוכה, איך היא פועלת על האור. והכול קורה בעצם ברצון אחד. כדי להבין מה קורה אנחנו מחלקים את זה לפרצופים, לפרוסות אבל בעצם הכול רצון אחד וכול מה שקורה, קורה בכולו.

ואל תחשבו, כמו שכבר דיברנו היום, שמה שיש לנו למטה מטבור (ראו שרטוט) זה לא משפיע אפילו למעלה מטבור על כל הפרצופים. כי כל הרשימה, כל פניה, כל פעולה אפילו הכי קטנה, עולה לאינסוף ויורדת לאינסוף דרך כל הפרצופים ואז כל הפרצופים משתנים.

תלמיד: יש כביכול שינוי שונה מפרצוף לפרצוף, מ 4/4 ל 4/3 ול 3/2?

כן.

תלמיד: יש איזשהו מנגנון מסוים?

זה המנגנון, מה השאלה? איזה עוד מנגנון יכול להיות, חוץ מרצון לקבל שמצויד במסך ועובד עם האור העליון כדי להידמות לאור העליון, כדי להתאים את הרצון לאור העליון. זה המנגנון, אני מצטער שאתה שואל כך, אין יותר חוץ מהמנגנון הזה.

שאלה: למה אור החכמה אינו מצטמצם רק כשהוא נמצא בו"ק דע"ב, ולאחר מכן הוא מתערבב עם הו"ק של בינה ושם הוא כן מצטמצם, למה בא"ק לא ובע"ב כן?

אור חסדים לא מצטמצם. בכלל אין צמצום באור, יש צמצום תמיד בשימוש ברצון. ולכן אחרי שנקודות דס"ג ירדו והתערבבו עם נה"י דגלגלתא, מתעורר בנה"י דגלגלתא רצון לקבל ומשפיע על פרצוף נקודות דס"ג. מתוך זה הרצון לקבל שישנו בחלק מהבינה שהוא בעצם מיועד כדי להשפיע לתחתונים, הוא מתחיל לקבל תוספת רצון לקבל ואסור לו בזה לעבוד ולכן הוא מצטמצם. ומלכות שעומדת בסיום היא עולה ועומדת בטבור, בתפארת, כי הם כלים דקבלה של נקודות דס"ג אבל הם מיועדים כדי להשפיע לאחרים. בינתיים אין להם מה להשפיע לאחרים, אבל בגלל שהם בכל זאת רצון לקבל אז הם מתרשמים מבחינה ד', מ-4 שיש בגלגלתא, ובמקום 2 שיש להם הם רוצים לקבל בדרגה 4.

שאלה: בשרטוט בטבור דתפארת, האם לא אמורה להיות שם פרסה? אני לא מבין למה זה טבור.

כי למעלה זו בינה נקיה, ועל בינה לא משפיע שום צמצום. אבל בבינה יש גם רצון לקבל, כי בכל זאת אנחנו מדברים על הפרצופים, אנחנו מדברים על הנברא, על הבריאה, ולכן למטה מטבור יש רצון לקבל. ועל הרצון לקבל משפיע רצון לקבל יותר גדול ואז נעשה כאן צמצום. כי אסור לבינה להשתמש ברצון לקבל יותר מדרגה 2, כי אם זה יקרה היא תתחיל לקבל לעצמה, זה יהיה קלקול, זו תהיה תאונת לידה וכן הלאה, אלא היא צריכה להיות רק במסך 2. ואם מגיע רצון לקבל בדרגה 4, מצמצמים אותו כדי שבינה לא תשתמש בו.

מי עושה את הצמצום? לא הבינה עצמה, יש לה רק מסך מס' 2, והיא לא יכולה לעשות צמצום על רצון 4. אלא כל הפעולות האלה של גלגלתא, ע"ב, ס"ג וכן הלאה, הן מביאות את נקודות דס"ג לצמצום, ואז זה נקרא צמצום ב'. כמו שהיה לנו צמצום א' לפני הגלגלתא שאסור בכלל לקבל על מנת לקבל, עכשיו בבינה אסור לקבל בעל מנת להשפיע. הרצונות האלה הם לא יכולים להיות נפעלים בז"ת דבינה, אלא היא יכולה להשתמש רק בחלק שלה שהוא בינה נקיה. ומכאן והלאה כבר יש הבדל בין שניהם ולכן הגבול הזה הוא נקרא פרסה.

מה שיש למטה מפרסה אתה יכול רק להעלות למעלה מפרסה, נלמד מה זה נקרא להעלות, ולהשתמש שם, למלאות שם, לתקן שם, הכול לעשות שם. אבל למטה מפרסה אתה לא יכול לעשות שום דבר. כאן זה גם מקום שאסור לכלים דקבלה להיות בו, רק לכלים דהשפעה. לכן כאן [בפרסה] זה מקום שנקרא מקום הפירוד, ונמצאים תחתיו עולמות בריאה, יצירה, עשיה, שהם מכינים את הכלים לתיקון, ואז מעלים אותם למעלה מהפרסה לעולם האצילות איפה שהם כבר עושים תיקון.

קשה, אני יודע שזה קשה, אני מבין שזה קשה ואין מה לעשות. אנחנו בכל זאת נלך קדימה ומה שיישאר יישאר, אני כבר רגיל לזה, ולאט לאט אתם תכירו כמה שאלות עוד יש כאן ואנחנו נפתור אותן בדרך. זה ידוע לנו שאפילו שאתה לומד עשרים שנה, ואפילו שאתה נכנס לזה ומשיג משהו, ונמצא בפעולות האלה, בכל זאת יש בזה כל פעם יותר ויותר גילויים ושאלות.

שאלה: לפני שבינה יורדת מתחת לטבור, האם אין אור חסדים בסוף של גלגלתא?

בסוף של גלגלתא אין שום דבר, יש רק אור של תולדה, הארה קטנה מאוד שמחזיקה את הכלים.

שאלה: מהו הפרצוף הפנימי דא"ק?

הפרצוף הפנימי דא"ק זה נקרא גלגלתא.

שאלה: אם כל דבר שקורה בתחתון עושה שינוי בעליון, האם גם בעבודה שלנו אנחנו גורמים שינויים לכל המערכת?

כל הזמן אנחנו גורמים שינויים בכל המערכת, לא חשוב מה שאנחנו עושים, בכל מחשבה, בכל רצון ואפילו בפעולות פיזיות, אבל זה יותר במחשבה, "הכול במחשבה יתבררו". בסך הכול במה שהפעולות שלנו, שהרצונות שלנו משפיעים על המחשבה, והמחשבה כלפי הבורא, כלפי המערכת העליונה משתנה, זה מה שאנחנו משפיעים על המערכת.

שאלה: האם ו"ק דבינה הוא כמו חבל הטבור המחבר את הרצונות שמתחת לטבור?

כן, זה קרוב לזה. אנחנו עוד צריכים לראות איך בנויה הבינה, מאיפה יש לה שדיים, רחם, וכל המערכת שמטפלת ברחם, איך הרחם מקבל רשימו חדש ונכנס להריון, מתחיל לטפל ברשימו החדש הזה, אומנם הוא דרגת בינה, ואנחנו רואים שבינה יורדת למטה מטבור. ולמטה מטבור עוד מעט נלמד שיש כלים שבורים, ואז הכלים השבורים האלה ייכנסו לתוך הבינה, לתוך הרחם, מקום מיוחד בבינה, שיהיה מוכן לקבל רשימות שבורות ולתקן אותן לאט לאט, עד רמת כלים שיוכלו להשפיע על מנת להשפיע ואפילו לקבל על מנת להשפיע. הכול יהיה לנו עוד מעט ברור. ואז נלמד מערכת היריון ולידה.

שאלה: מה ההבדל ביחס לפני צמצום ב' וצמצום א'?

צמצום א' הוא טוטאלי. כלים שהם נבראו ברצון לקבל על מנת לקבל, עושים על זה צמצום ומביאים את עצמם לתיקון שירצו לקבל רק על מנת להשפיע, זאת אומרת שינוי בכוונה. ובהתאם לכוונה הכלים האלו בקדושה, ברוחניות, משתמשים רק ברצונות שיש עליהם כוונה נכונה. אם יש לי רצונות שיש בהם כוונה על מנת להשפיע, אני בהם משתמש. אם יש לי רצונות שאין בהם כוונה על מנת להשפיע, אני בהם לא משתמש. והגבול בין שימוש ללא שימוש נקרא פרסה. אנחנו נלמד את כל הדברים האלו אחר כך מהחיים.

כל טוב לכם, גם לגברים וגם לנשים עד מחר. בהצלחה.

(סוף השיעור)