בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.8.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ישרים דרכי ה*'

1. ישרים דרכי ה', אבל כדי להתקדם בדרך ובכמה שאפשר יותר ישר למקום המתוקן שמוכן לכל אחד ואחד, אנחנו צריכים הכוונות, צריכים בירורים, צריכים שיהיה כוח משיכה, כוח הדחייה. דחף מאחורה, משיכה מקדימה הבחנות בצדדים. הרי אנחנו נמצאים כמו בחלל ולכן אנחנו צריכים הכוונות ובירורים כדי להסביר לנו איך עושים זאת.

2. כל דבר ברוחניות כלול מכל ההבחנות, לכן בכל אחד ואחד מאיתנו יש בחינת צדיק ובחינת רשע. אנחנו צריכים להשתדל את כל ההבחנות שלנו להביא בדרכי הצדיק, זאת אומרת שיהיו ישרים כלפי הבורא, כלפי מטרת התיקון. הבחינות שלנו המשתתפות בכך ייקראו ישרים, צדיקים. אלו שאנחנו לא מסוגלים עכשיו עדיין לתקן יפלו בבדיקות האלו ויקראו פושעים. כך אנחנו כל פעם נמיין מכל מה שיש בנו, מכל התכונות שבנו, איזה מהם צדיקים ואיזה פשעים.

3. גם צדיקים וגם רשעים עדיין נמצאים בכלים דקבלה, אבל רשעים הם אלו שעוד לא החליטו שהם צריכים לעבור לכלים דהשפעה, וצדיקים הם אלו שלמרות שעוד לא נמצאים בכלים דהשפעה, רוצים לעבור לזה. צדיקים פירושו האנשים שכבר נקבע בליבם שצריכים לזכות לכלים דהשפעה אבל אין ביכולתם, זאת אומרת לפי ההחלטה שלהם, לא לפי המצב שהם כבר נמצאים בו.

4. לא חשוב שאתה נופל וקם, 1,000 פעם יפול צדיק וקם, אבל הכוונה שלך, הכיוון שלך הוא כולו, אחרי שאתה נופל ולא יודע וקם, לא מתייאש וממשיך בדרך. אתה בכל זאת הולך באותה הדרך. *אל תחשוב שהצדיק נוסע באיזשהו אוטו או מרכבה ומגיע ישר למטרת החיים. אלא הוא פשוט כל הזמן משתדל משתדל ליישר את עצמו עם הבורא. לכן כתוב 1,000 פעם יפול צדיק וקם. הוא כל הזמן נופל, הוא כל הזמן מחפש איך שוב לקום ולאיזה כיוון. כך הוא נמצא בדרך, לכן זה נקרא ישרים דרכי ה*'.
   
   *ישר נקרא שאתה כל הזמן בודק את עצמך ומכוון את עצמך ישירות לבורא, כל פעם מנפילה, מכל מיני אכזבות ובילבולים. לכן כתוב רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה*'. בדרך כלל לאדם שרוצה להתקרב לבורא, לכן הוא נקרא צדיק, הוא רוצה להצדיק את הבורא על כל הבריאה, יש לו הרבה מאוד הפרעות, הוא כל הזמן נמצא בדאגות ומברר על ידי זה את כל הכוללים, כל ההפרעות שיש לו בדרך, ועל ידי זה מתקן את הכל ומתקדם.

5. ש: מה יותר נכון לפנות, לבורא או לחברים?
   ר: זה לא שייך אחד לשני. אני צריך לפנות לחברים כדי לקבל מהם חיזוק, כי אני חלש עכשיו ונמצא בנפילה. עם החברים אני צריך להפעיל את התפילה, בקשה, דרישה לבורא שיחזק את הקשר ביני לחברים, ולהראות לבורא שאני רוצה את זה אבל לא מסוגל. אני דורש את העזרה שלו, ואחרי שהוא מקרב אותי לחברים, אני מתחיל יותר להרגיש איפה אני נמצא וכבר משתדל לגלות את הבורא בקשר בינינו. זאת אומרת קודם אני דואג לכלי, לקשר שלי עם החברים, ואחר כך לבורא שיתגלה בקשר הזה כאור, כממלא, כמנהל, כמתקן אותנו..

6. ש: הרגשת חוסר האונים שלי גדלה מאז שיעורי הצהריים.....
   ר: קודם כל זו הרגשה טובה ונכונה. *הכי טוב אם אנחנו פועלים מחוסר זמן, כך כתוב, שכל הזמן חסר לנו חסר לנו. מה שאין כן, יושב בטל שיש לו זמן אבל אין לו מה לעשות*. אז תמשיך כך, אבל *כל השיעורים האלה שהתחלנו מלפני שבועיים הם מאוד חשובים ואני ממליץ לעבור ולחזור עליהם יותר ויותר*.

7. ש: יכולה לצאת תפילה אמיתית אם אתה מרגיש שבעצמך יכולת לעשות משהו ולא עשית?
   ר: זה *תלוי כמה אתה מצטער על כך שלא היית, שלא התחברת, שלא קישרת את עצמך לזה. הכל תלוי במידת הסבל, במידת החיסרון. כך צריכים לראות את הדברים*..
   
   *לא חשוב אם יש חיסרון בלב או אין חיסרון בלב, תפעיל שעון מעורר, העיקר כל הזמן להיות בדביקות, בנטייה לבורא*.

8. *רשעים* הם אנשים שמבינים כמה הם חלשים, כמה הם לא מסוגלים לעמוד נגד האגו שלהם, כמה שיכולים לסובב אותם לכל כיוון. לכן הם בעצמם קוראים לעצמם רשעים, שהרצון לקבל יכול לשלוט עליהם ולסובב לכל כיוון. מה שאין כן, *צדיקים* הם בבחינת השפעה, הם התעלו על ידי זה שהביאו להם כל מיני כישלונות והם ביקשו כוחות, והשתתפו נגיד בשיעורים, בכל מיני אמצעים. העיקר הם השיעורים שלנו, החלק הראשון של שיעור בוקר ושיעור אחר הצהריים. מי שזכה על ידי זה לכלים דהשפעה, נקרא צדיק.

9. ש: למה יש מצבים שאנו נופלים ולא מבקשים עזרת הבורא?
   ר: וודאי שיש הרבה מצבים שאנחנו רוצים לצאת מהם, אבל רוצים בעצמנו. אין בנו עדיין דחף לפנות לבורא, אנחנו עדיין לא מרגישים קשר מספיק עימו בצורה כזאת שנבקש ממנו. *אין לנו עדיין כוח הקשר עם הבורא שאנחנו מרגישים שאנחנו תלויים בו וחייבים לפנות אליו, ורק ממנו יכולים לקבל עזרה. זו הבעיה, אנחנו צריכים לעבוד על כך*.
   
   אין שום מצב שיכול להיפתר בבת אחת, אלא תמיד צריכים להיות בו ולהתקשר ממנו לבורא, ולראות כמה שלא רוצים, ועם החברים להתקשר וגם לראות שלא רוצים, כן רוצים וכן הלאה. *כל פעם צריכים לעבור על כל המצבים שאנחנו נמצאים בהם, אדם עם הקבוצה ועם הבורא, ואיכשהו מברר את הכל, מבשל את הכל, עד שמגיע בסך הכל לעוצמת החיבור שאותו הבורא מתקן*.

10. אם לא נגיע לכלים דהשפעה, אנחנו נסבול כל פעם וממש לא נוכל להמשיך להתקיים. כלים דהשפעה זה מה שמציל אותנו, מעלה אותנו מעל כלים דקבלה. בכלים דקבלה אנחנו נרגיש את המוות. לכן הבורא מעורר שוב ושוב קצת אורות בכלים דהשפעה, וכנגד זה אנחנו רואים את חוסר האורות בכלים דקבלה. אמנם אנחנו לא מודעים לכל זה, אבל מרגישים כמה יותר ויותר נמצאים בעולם החשוך.
    
    יש עכשיו לפנינו עוד תקופה, בכל העולם, בכל כדור הארץ, שנרגיש כמה אנחנו עם כל מה שהשגנו בהתפתחות הטכנולוגית, מדעית, טכנית, עד כמה אנחנו סובלים. הכל זה מחוסר קשר בין בני אדם. יהיו מכות קור מכות חום מכות רעב, מה לא, זה הכל מחוסר קשר בין בני האדם. נצטרך להרגיש בקרוב כולנו, כל העולם, לא חשוב איפה אתה חי, ואז נוכל להבין *לא שהחיבור בינינו מביא לנו תבואה ומים וכל מיני דברים שחסרים, אלא נרגיש שדרך החיבור בינינו אנחנו מזמינים ברכה, אנחנו מזמינים כוח עליון שמברך אותנו, מחבר אותנו מקדם אותנו לטוב. הוא מביא לנו שפע מלמעלה. בזמן הקרוב נתחיל להרגיש זאת*.

11. ש: לבני ברוך יכולת לא לבטל אלא להמתיק את הדינים?
    ר: אנחנו צריכים לנהל את כל הדרך הזאת, את כל הדרך התיקון לא סתם להיות פאסיביים, נוכחים. אנחנו יכולים לנהל שמאל יותר, ימין יותר, חיבור ביניהם, ולהסביר לכולם מה עושים. *אנחנו ממש כמו קפטן שעומד על אוניה וצועק לכל המלחים שלו מה לעשות בכל רגע ורגע. אנחנו צריכים להסביר לכל האנושות איפה אנחנו נמצאים ועל ידי מה אנחנו יכולים להינצל מהמכות ולהתקרב לחוף בטוח, רגוע, טוב לכולם*.

12. אנחנו מצד הטבע הופכים להיות יותר מקושרים, אנחנו רואים שזה קורה, קשר בין מדינות, בין עמים, לא רק בתעשיה וכל הדברים אלא בכלל מבפנים אנחנו נעשים יותר קרובים זה לזה. אבל יחד עם זה אנחנו לא מקושרים נכון. אנחנו מחויבים להיות בכל זאת מקושרים ע"י מסחר ותעשיה אבל זה לא לטובתנו כי הכל מגיע על ידי הכוונות להרוויח, על ידי התחרויות. לכן זה לא מוסיף לעולם שלנו חיבור, זה מוסיף לנו רק גילוי הפירוד, גילוי הפירוד, ואנחנו לא מבינים זאת.

13. מיהו הפושע כאן? אומר לנו רב"ש ש*מי שלא מבקש מהבורא, שלא רוצה עזרה, שלא תולה את עצמו רק בעזרת ה', הוא נקרא פושע*.

14. ש: במצב של ירידה אדם יכול להגיע לתפילה מודעת?
    ר: יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. אבל אפילו שיכול להיות שהוא לא כל כך מרגיש ולא כל כך צריך עזרה ולא כל כך יודע למי לפנות ועם מה בדיוק הוא צריך לפנות ולבקש, אם הוא מתקשר לחברים אז בצורה כזאת, כמו שאנחנו רואים בהרבה מקרים בחיים שלנו, אנחנו מסודרים בצורה כזאת שאנחנו הולכים יחד עם האחרים ועל ידי זה שמצטרפים לאחרים אנחנו גם משתתפים ומקבלים את מה שמגיע לנו.. עושים כמו שכולם עושים, כך החיים בנויים מפני שאנחנו באמת לא מנהלים את החיים.

15. אני לא מבקש את זה כדי להיות חופשי בצורה אגואיסטית. *אני חופשי בזה שאני מתפטר מהאגו שלי ואוכל לשרת את החברים לפי כמה שהם צריכים אותי. אני פועל רק לפי הרצון שלהם, זה נקרא להיות חופשי*.

16. ש: מה יכול לעשות שמרגיש שנאבק באגו?
    ר: אני מבין טוב איך האגו עובד עלינו. מה אני צריך לעשות? לבקש, להתפלל. אין לך מה לעשות, רק לבקש מהבורא שיעזור לך לראות שאתה באמת שפל מכולם, נמוך מכולם, תלוי בכולם. זה המצב האמיתי שהמקובלים מספרים לנו, כמה שהם עולים במדרגות השגת הבורא הם מרגישים את עצמם גם כלפי התלמידים שלהם, גם כלפי החברים שלהם, כלפי כולם, ממש נמוכים, נפולים, אפסים, כמו שרב"ש כותב, *תמיד לצייר לעצמו שאתה אפס כלפי האחרים בקבוצה, רק בקבוצה. אפס זה אתה שאתה מבקש מהבורא שיעזור לך לראות המצב האמיתי שלך*.

17. ש: איך עוברים ממצב פסיבי לאקטיבי?
    ר: *תמשיך לפנות לבורא, כל הזמן תפתח יותר ויותר שיחה, פנייה אליו, ותראה איך זה סוחב אותך ממצב למצב*, מפאסיבי לאקטיבי, מגילוי הרע לגילוי הטוב וכך זה יתגלגל. *תנסה, אבל רק בפנייה בלתי פוסקת אליו*.

18. ש: כניסה לרוחניות זה קריטי איך להיאחז ברגע הזה נכון?
    ר: קשה מאוד. *הרבה פעמים ב-45 שנה שאני עוסק בחכמת הקבלה אני רואה כמה אדם נמצא בפתח, צריך לעבור כבר לעולם הרוחני, להרגשה הרוחנית ונופל, חוזר לחיים הרגילים, ארציים, כמו כל בני האדם. זה קורה ממש ברגע אחרון, שנשאר לו רק לעשות עוד צעד אחד קדימה. כאן, בבדיקה האחרונה הזאת הוא עוזב והולך. מה עלינו לעשות? רק להחזיק בינינו, רק להחזיק בינינו, וכך נעבור*.

19. אנחנו צריכים לזכור ולא לשכוח שאנחנו לא יכולים להתעלות למעלה מהאגו שלנו, אלא רק הבורא שיעשה זאת. לכן כל ההצלחה היא כמה הבורא יעזור. לכן השאלה היא כמה אני יכול לבקש, לדרוש שהבורא יעזור לי להתעלות למעלה מהאגו שלי.

20. ש: איך אני מאחד את הלב והמוח כדי שיהפכו לתפילה אחת מאוחדת, שלמה?
    ר: אם אתה חושב על מטרה אחת, מתאר את המטרה הזאת בתמונה אחת, אין לך שום בעיה, אתה רוצה להגיע למה שאתה מצייר לעצמך. אם אתה מדבר עם החברים אתם מייצבים ביניכם את הצורה העתידה שאתם רוצים להיות בצורה פנימית, נפשית. אתם מבקשים על זה וכך מגיעים.

21. ש? מתי תפילה היא נכונה ולא אגואיסטית?
    ר: אפילו תפילה אגואיסטית לאט לאט בכל זאת מתקנת. אנחנו מעלים לבורא את כל הרצונות שלנו, הם כולם עולים לבורא אפילו שלא פונים אליו. אבל אם אנחנו גם פונים אליו ומבקשים משהו שלא נכון לבקש, אז הוא מתקן אותנו, מלמד אותנו, מתקן אותנו.
    
    לא דורשים מאיתנו אלא בהתאם למה אנחנו. *היום אנחנו יכולים עדיין לטעות ולבקש דברים לא נכונים, ובכל זאת מתקדמים, כי מלמעלה עושים חשבון עם הדרגה שלנו, עם המצב שלנו*. אחר כך ודאי שאם אנחנו מבקשים אפילו קצת משהו לא נכון, אנחנו כבר מקבלים תיקונים כאלו שאנחנו מרגישים בהם יכול להיות גם לא כל כך נעים.

22. ש: מדוע אנחנו לא מדברים מספיק על חשיבות ההפצה?
    ר: אין לי כוחות. יש לי כוח ורצון לתת שיעורים פעמיים ביום ולעשות עוד כל מיני דברים שאני צריך, ביניהם לדבר עם הכתבים וכן הלאה, אבל לא יותר מזה. אם אתם לא יכולים להתעורר, אז כך יהיה הסוף, אין לחכות שהבורא בסופו של דבר ייכנע, הוא לא ייכנע, הוא דורש חיסרון שעליו הוא יכול לתת מה שהוא רוצה. מוכן לו הכל, אבל אם אין חיסרון, אז לא יתגלה מה שהוא רוצה.
    
    ש: חיסרון יכול לבוא מהפצה..?
    ר: לא, זה לא מספיק. בעל הסולם כותב על כך. הבעיה היא שאנחנו נמצאים בדור האחרון וחייבים להיות בהפצה הכללית, אנחנו צריכים לדאוג לתיקון העולם. העיקר זה תיקון העולם.

23. ש: צדיקים ורשעים האם הכוונה לשניים באותו אדם?
    ר: כן, *זה שניים באותו אדם. ככל שאנחנו רוצים להתחבר, כך אנחנו צדיקים. כמה שלא רוצים בזמן שכבר יכולים לרצות, אז אנחנו רשעים*.

*בעה"ס, תורת הקבלה ומהותה*

24. המקובלים הסתירו את חכמת הקבלה לא מפני שרצו אלא ההיפך, מפני שהם לא רוצים שהאנושות תתבלבל בזמן שהיא לא מבינה כלום, אפילו לא את מה שיש לה קצת בתוך האנושות התפתחות פנימית, רוחנית שלה. המקובלים הסתירו את החכמת הקבלה כי לא היה למי להגיש אותה. הם חיכו עד שהאנושות תתפתח.

25. ש: האם האדם הפשוט יבין שהפתרון הוא בחיבור?
    ר: ודאי שעל זה *צריכים לכתוב. בכלל אני רוצה שכולם יצטרפו לשיחות שפעם בשבוע אנחנו מקיימים ביני לכתבים, ומתוך זה שכולם ישתדלו לכתוב, בכל מיני מקומות את ההתרשמות שלהם, איך שהם מבינים התקדמות האנושית בימינו. בבקשה, אני מזמין את כולם*. אני לא רואה מכמה כתבים שרק שומעים אותי שיש מזה תוצאה גדולה.

*תעס חלק ד', פרק ג*'

26. מ