שיעור בוקר 12.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"להשפיע על מנת להשפיע" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא: "להשפיע על מנת להשפיע". קטע מספר 3.

""רבי אומר, איזו הוא דרך ישרה, שֶׁיָּבוֹר לו האדם, כל שהוא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם" (אבות פ"ב).

הענין הוא, יש ענין הנקרא תיקון הבריאה ומטרת הבריאה. מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, ותיקון הבריאה הוא השתוות הצורה, היינו כמו שהבורא הוא משפיע לנבראיו, כמו כן הנבראים צריכים לבוא לידי דרגה של להשפיע לבורא.

לכן יוצא, שתיקון הבריאה נקרא "תפארת לו מן האדם", שזו הוא תפארת לאדם, בזמן שתיקן את עצמו, שבא לידי השתוות הצורה, שנקרא משפיע על מנת להשפיע, היינו שהוא הגיע לידי השגת החסד.

ומטרת הבריאה הוא בזמן שהאדם כבר הגיע לידי דרגה, שהוא יכול לקבל את התענוגים של להטיב לנבראיו, הנקרא מקבל בעל מנת להשפיע, נקרא זה "תפארת לעושיה"."

(הרב"ש. 586. "איזו היא דרך ישרה")

תלמיד: מה הקשר בין תיקון הבריאה למטרת הבריאה? האם זה תנאי הכרחי שיהיה קודם תיקון ואז אפשר להגיע למטרה?

איך אפשר להגיע למטרת הבריאה בלי תיקון הבריאה?

תלמיד: התיקון נשמע, כמו שהוא כתב, שזה רק השתוות הצורה, והמטרה היא משהו אחר לגמרי. אני לא מצליח להבין איך זה מוביל לזה.

האם בזה אתה לא מכין את הכלים?

תלמיד: מהי ההכנה של הכלים? כי התיקון הוא רק לא לקבל, ומטרת הבריאה היא כן לקבל על מנת להשפיע. איפה נוצר הקשר בין תיקון הבריאה למטרת הבריאה?

אתה רוצה להגיד משהו?

תלמיד: כן, גם שאלתי אותה שאלה. אבל אדם שמנסה לעורר את חלקי הבריאה האחרים מזה הוא מתחיל ליהנות, מזה שהוא מקרב אותם גם לאותה השגה רוחנית שהוא השיג בתיקון הפרטי שלו. הוא מוליד חסרונות חדשים. זה מה שאני חושב, האם זה נכון?

זה נכון או לא, שחברים יגידו. אני לא רואה מהם התעוררות.

תלמיד: אני חושב שתיקון הבריאה קשור למסך. אדם שמתקן את עצמו הוא בונה מסך, ואז הוא יכול להגיע למטרת הבריאה. הוא כותב שמסך זה צמצום והתגברות על הרצון לקבל, וברגע שהוא עושה את זה, יש לו זיווג דהכאה, ואז הוא יכול לקבל את האור, שזו מטרת הבריאה. אבל אתה לא יכול לקבל את האור על מנת לקבל, אתה יכול לקבל אותו רק בעל מנת להשפיע, לכן אתה צריך לבנות מסך. יש הגדרה מדויקת למסך בתע"ס, כרגע אני מתרגש לכן אני לא מוצא את זה.

תירגע, פעם יהיה אחרת.

תלמיד: כשאדם מתאמץ שיהיה לו צורך בכלים של השפעה, האם זה נקרא שחסרה לו שלימות?

כן.

תלמיד: האם רק אז הוא יכול לתאר את השלימות שאליה הוא צריך להגיע, שהיא לקבל על מנת להשפיע?

כן.

תלמיד: אז זה חיסרון בשלימות.

כן.

תלמיד: קטע מספר 4.

"מה שהאדם נתן לחבירו דברים שחבירו נהנה, הנה הנתינה בעצמה נקראת "השפעה". "איש זך" שהוא משתדל לעשות לאנשים מצב רוח טוב, שירגישו את עצמם בטוב. על הכלים האלו לא שייך לומר, שיש בהמעשים האלו בחינת דין, כלומר, שיהא דין שאסור להשתמש עם כלים מה שהם רוצים להשפיע.

רק מה שיש כאן ענין של כוונה גם כן, היינו אם באמת פיו ולבו שוים. זאת אומרת, מה שהוא נותן לאחרים הכוונה היא שאחרים יהנו מזה, ועל עצמו אינו דואג, כי רק על הכלל הוא דואג. והבחינה זו נקראת "משפיע בעל מנת להשפיע", כלומר, הן המעשה והן הכוונה הכל הוא בעל מנת להשפיע."

(הרב"ש, מאמר 31 "מהו שאין הברכה מצויה בדבר שבמנין, בעבודה" 1990)

קריין: קטע מספר 5.

"אל יחשוב האדם שיכול לעשות משהו בלי תענוג. רק יש הרבה בחינות בלשמה, היינו בבחינת השפעה: (האדם צריך לדעת) "משפיע על מנת להשפיע", היינו שמקבל תענוג בזה שהוא משפיע לה'. ו"משפיע על מנת לקבל", היינו שמשפיע לה' ועל ידי זה יקבל דבר אחר, לא חשוב מה שיש, עולם הזה או עולם הבא או השגות או מדרגות גבוהות. אלא האדם צריך להיות "משפיע על מנת להשפיע", היינו שמזה שמשפיע לה' יהיה לו התענוג הנפלא, כמו שהוא באמת לזוכים לזה. וצריך לשפוך שיחו לפניו ית' שיתן לו את ההרגשה הזו לאהוב את ה' מחמת גדלותו ית'.

ואם עדיין לא זכה, צריך להאמין ולכוף את גופו שזה תענוג נפלא וחשיבות גדולה, ולאהוב את ה' מחמת חשיבותו ורוממותו ית'. אבל דבר אחד צריכים לדעת: בלי תענוג אין האדם יכול לעשות שום דבר בשלמותו."

(הרב"ש. אגרת מ')

תלמיד: האם אפשר להשפיע לבורא לא דרך החברה, לא דרך העשירייה?

בצורה ישירה?

תלמיד: כן.

כנראה שכן.

תלמיד: כלומר הוא שולח לך איזה מצב ואתה מצדיק את זה, בלי קשר לעשירייה, לחברה. יש שני סוגי השפעה, האחד הוא שאני משפיע לחבר, נגיד מעלה לו מצב רוח, גדלות המטרה, וזה נקרא השפעה לבורא. השני לא קשור לחברה, אלא לכל אחד יש כל מיני מצבים שהבורא שולח, ובזה שהוא מצדיק ולא מקטרג, לא מעביר עליו ביקורת, זה גם נקרא השפעה. האם אפשר כך להגיד, אלו סוגים שונים?

כן.

תלמיד: לא ברור איך אפשר להיות משפיע בעל מנת להשפיע. כי כדי להשפיע לבורא אנחנו יודעים שיש רק דבר אחד שאפשר לעשות, וזה לקבל תענוג.

כן.

תלמיד: אנחנו יודעים שבחינת משפיע על מנת להשפיע קודמת, כמו שהוא גם מסביר כאן. אם אני כבר מקבל ממנו תענוג, אז אני כבר מקבל בעל מנת להשפיע, מה זה אומר שאני רק משפיע על מנת להשפיע?

מה חושבים?

תלמיד: הוא כותב בקטע 4, ""משפיע בעל מנת להשפיע", כלומר, הן המעשה והן הכוונה הכל הוא בעל מנת להשפיע."

בסדר.

תלמיד: ממה אני נהנה במצב הזה? אני יודע מה זה לצמצם. ממה אני נהנה, האם מהצמצום?

אתה נהנה מהשתוות הצורה כנראה.

תלמיד: גם בתחילת הדרך אני מנסה להשוות את הצורה, אני מנסה לצמצם את הרצון ליהנות לעצמי. אבל אני חייב חומר דלק כדי לעשות פעולות. בכל זאת יש לך את הסביבה, יש לך את החברה, שם אתה כביכול מראה שאתה מצמצם, הולך יחף אפילו, עד כדי כך, אבל כולם רואים ואומרים "הוא גדול", זה בכל זאת חומר דלק. אבל בלהשפיע על מנת להשפיע, מה מניע את האדם? הרי הטבע שלנו ליהנות.

ממה הוא נהנה?

תלמיד: כן, מה חומר הדלק שלו?

מה אפשר לענות על זה?

תלמיד: כמו הדוגמה שמישהו רוצה לעשות משהו למישהו גדול, אז הוא נהנה לעשות בשבילו. ואותו דבר כשרוצים לעשות בשביל הבורא, אז הוא נהנה כי מרגיש יותר תענוג בזה.

תלמיד: אחד הוא חסיד שנהנה, מוכן לקחת מזוודות ולרוץ, זה התשלום שלו. איך לא להשלות את עצמי?

מה אתה חושב חבר?

תלמיד: זאת אומרת עצם לשרת את גדלות הבורא זה מספיק, הוא לא צריך יותר מזה, זו ההנאה הכי גדולה שיש.

כן.

תלמיד: זה לא כמו להשפיע על מנת להשפיע, איזו התנזרות, אתה חייב לסבול שם. להיפך, זה התענוג הכי גדול שיכול להיות במציאות, גדלות הבורא. רק להתבטל כלפיו, זו השלימות שממנה צריך להתחיל לעבוד.

כן.

תלמיד: אני הייתי הולך לכיוון של שנאה לרצון לקבל, מזה שלאדם אין אפילו תענוג ואין לו הנאה, אבל הוא כל כך שונא את הרצון לקבל והוא מבין כמה סבל הוא מביא וכמה הכול הפוך בגללו, והוא רוצה שהבריאה תתקרב. מתוך ההפכיות דווקא יש תקווה להנאה, אפילו שאתה לא נהנה במצב הנוכחי.

כן.

תלמיד: נתת פעם דוגמה, שמלך נותן למשרת פתק ומיד שוכח על זה. המשרת הולך שלושים שנה ברגל להביא את הפתק. אף אחד לא צריך אותו, אבל הוא מלא בשמחה בזה שהוא עושה את מה שקיבל מהגדול.

תלמיד: האם בלהשפיע על מנת להשפיע עדיין יש בחינת לא לשמה, ולכן זה לא לקבל על מנת להשפיע? זאת אומרת שעדיין אדם עושה כל מה שהוא יכול בלהשפיע על מנת להשפיע אבל בפועל יש שם איזה כוח שגורם לו לעשות את זה, זה על מנת לקבל.

יכול להיות.

תלמיד: מה ההבדל בין להשפיע על מנת להשפיע לבין לקבל על מנת להשפיע?

ריקנות הכלים.

תלמיד: מה זאת אומרת?

בלהשפיע על מנת להשפיע כל הכלים שלו ריקים.

תלמיד: מה נותן לו את הביטחון כן לקבל בסוף, מתוך ידיעה ממש שהוא לא יעשה את זה בעל מנת לקבל?

תגידו לי.

תלמיד: אני מרגיש שרק תפילה עוזרת לאדם באמת. לבקש כל יום ולהיות בקשר עם הבורא, להרגיש שהוא באמת נותן לנו כוח, הוא עוזר לנו. הוא גם בונה לנו את המסך. אנחנו לא עושים כלום, אנחנו רק מגלים כמה אנחנו לא מסוגלים ולבקש ממנו.

תלמיד: אמרת קודם שלהשפיע על מנת להשפיע זה שכל הכלים שלו ריקים. וחבר אמר שהתענוג הכי גדול זה בלהידמות לבורא, אז הכלים שלו לא ריקים. מה זה נקרא להשפיע על מנת להשפיע שכל הכלים שלו ריקים?

הכול תלוי מהמצב.

תלמיד: אני רוצה להידמות לבורא ואני בגלל זה מחליט לא לקבל על מנת לקבל.

כן. אז אתה דומה לבורא רק בזה שאתה לא מקבל.

תלמיד: כן. וזה ממלא אותי בשמחה ובתענוג גדול, כי עכשיו אני דומה לעליון קצת.

קצת.

תלמיד: קצת, כן. אז הכלים שלי כן מתמלאים.

כן.

תלמיד: האם זה נקרא להשפיע על מנת להשפיע?

אני לא יודע.

תלמיד: זה נשמע להשפיע על מנת לקבל, כי אני מקבל משהו מזה.

כן.

תלמיד: מה מעביר אותי למקום של להשפיע על מנת להשפיע? מה זה מצב שבו הכלים ריקים ואדם עומד עם כלים ריקים וטוב לו עם זה? איך אפשר שיהיה לי טוב מזה שהכלים ריקים בלי לקבל איזשהו תענוג? כי הוא כותב שהאדם בסוף יהיה חייב תמיד רק לקבל. אז מה זה להשפיע על מנת להשפיע?

למישהו יש תשובה?

תלמיד: תועלת הזולת כל הזמן לפניו, כלומר הוא מסתכל על החיסרון של מה שמחוצה לו, והוא רק רוצה להשפיע לו ודרכו לבורא, ואז הוא בהשתוות הצורה.

כן.

תלמיד: בכל זאת מורגש שיש הבדל בין כלים דקבלה שאותם הוא צמצם, שהם כלים מסוג מסוים, לבין הכלים שבהם הוא נהנה שנקראים כלים דהשפעה.

כן.

תלמיד: בכלים דהשפעה יש לו הנאה בזה שהוא משפיע, וזה בסדר. אבל אלו לא הכלים דקבלה שאיתם הוא נברא, שקיבל בהתחלה. הדבר הזה מזכיר לי את מגילת אסתר, שמרדכי יושב, וכדי לגדל את מרדכי הבורא מעלה את המן. כלומר הבורא הוא זה שמעורר את האדם לצאת מהמצב הזה ולהתחיל לקבל. ובגלל הדחיפה הזאת הוא יכול להתחיל לפתוח את הכלים דקבלה שהיו סגורים אצלו, מצומצמים במאה אחוז.

כן.

תלמיד: במצב של להשפיע על מנת להשפיע אדם נהנה מאור חסדים שזה אור אחר מאור חכמה.

כן.

תלמיד: אור חכמה מורגש בכלים דקבלה, אור חסדים מורגש בכלי אחר שהוא לא כלי קבלה.

כן.

תלמיד: איך מורגש האור הזה?

בכלים דהשפעה.

תלמיד: אנחנו לומדים שכלי דהשפעה זה כלי דקבלה שיש עליו מסך. מה זה אומר בכלים דהשפעה אם זה לא בכלים דקבלה?

אם אדם מקבל כדי להשפיע, זה ברור לנו. ואם הוא משפיע כדי להשפיע, האם זה ברור לנו? לא כל כך, כי הוא לא מרגיש את זה בתוך הכלים שלו.

תלמיד: האם יום אחד מופיעה ההרגשה שאתה נהנה ממשהו שנקרא השפעה, ואתה מרגיש שההנאה הזאת לא בכלים דקבלה שלך, האם כך זה קורה?

כך זה קורה, נגיד, כן.

תלמיד: מה אפשר לעשות בעשירייה כדי להגיע להרגשה הזאת? האם יש תרגילים, או זה פשוט מגיע מלמעלה?

לא, זה לא מגיע מלמעלה. זה דווקא מתוך זה שאתה מתעורר ורוצה לפעול בתוך כלים דהשפעה.

תלמיד: התחלנו את השיעור מזה שהאדם צריך להתחקות אחרי מעשי הבורא, ולבורא יש רק כלים דהשפעה, כן?

כן.

תלמיד: האם המאמץ של האדם במושגים שלנו הוא לבקש שהוא יוכל לדאוג לאחרים, או מה?

בוא נחשוב.

תלמיד: איך יצור שיודע רק לקבל מרגיש מה ההרגשה שאפשר לדמות אותה להשפעה?

מי חושב איך אפשר לעשות זאת?

תלמיד: הוא כותב בסוף, שאם לא זכה, אז יש שתי פעולות, להאמין שלא ברור מה זה, ולשכנע את הגוף. אולי כדאי לברר מה הם הדברים האלה.

תלמיד: האם יכול להיות שלהשפיע על מנת להשפיע זה שאדם עובד כל הזמן לאיחוד?

כן.

תלמיד: אין לו כלום, הוא לא רוצה כלום, רק לאחד את כולם, שהבורא אחד. לעצמו הוא לא רוצה כלום, רק להשפיע, כי הכלים שלו ריקים, הוא רק עובד לאחד את כל הבריאה.

כדי רק להשפיע, אז הוא צריך לפתוח את הרצון לקבל שלו, לקבל את הכול מהבורא ורק להשפיע לכולם.

תלמיד: אבל מתוך עצמו יש לו רצון להיות כמו אותו כוח הבורא, שהוא שלמות, שמשפיע לעולם שיהיה לכולם. הוא לוקח דוגמה מהשלמות של הבורא ורוצה לפעול כמוהו.

תלמיד: מתוך הניסיונות הוא מתחיל להכיר את המידות שלו, והוא מתחיל לזהות איך לעבוד איתן.

כן.

תלמיד: הפעולות שלנו בחברה הן לא בתוך ואקום. כשאדם עושה פעולה כלפי החברה הוא יכול לקבל כפיים, החברה יכולה להיות אדישה כלפיו, וגם יכולה לדחות אותו על הפעולה שהוא עשה. יש פה חברים שעושים פעולות מאוד מיוחדות שאפילו לא יודעים עליהם, נגיד מחליפים פה שקיות של פחים. החבר יודע שלא יודעים שהוא עושה את זה, אבל הוא יודע שיש פה חברה שמעריכה השפעה. הוא יודע שהפעולה שהוא עשה היא לא בתוך ואקום, יש פה משמעות. עדיין הוא מתמלא מהפעולה שהוא עשה כי יש סביבה שמעריכה השפעה.

כן.

תלמיד: אם הוא בא מראש עם השתוקקות לעשות את הפעולה, זה מצב אחד. אבל אם הגוף שלו, הרצון שלו לא היה לצאת מהבית לעשות את הפעולה הזו והוא כן בא, זה אומר שיש פה פעולה של התגברות, אז יכול להיות שזו הקפיצה. אין לו משהו לקבל פה, הוא יודע גם שלא יידעו עליו, לכן יש פה תוספת מיוחדת על הפעולה הזו.

כן.

תלמיד: הפעולה של להשפיע על מנת להשפיע חייבת לבוא על איזו התגברות.

ודאי.

תלמיד: האם זה ניתוק מהרצון לקבל?

כן.

תלמיד: דווקא הפעולות המיוחדות האלה, שאני לא רוצה ואני יודע שזה תורם לחברה, שם כשאני משקיע מאמץ יש לי הזדמנות לעשות קפיצה.

כן.

תלמיד: כתוב פה, "וצריך לשפוך שיחו לפניו ית' שיתן לו את ההרגשה הזו לאהוב את ה' מחמת גדלותו ית'". האם זו התפילה, זו הבקשה, לאהוב את ה'?

כן. אבל למה לאהוב? מה הסיבה?

תלמיד: מסיבת גדלותו, שהוא גדול.

מתוך גדלותו, כן.

תלמיד: אז זו גם בקשה לגלות גדלותו.

כן.

(סוף השיעור)