שיעור בוקר 02.04.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר
"כתבי
בעל
הסולם",
מאמר
"אהבת
ה'
ואהבת
הבריות"
קריין: אנחנו לומדים מתוך כתבי בעל הסולם את המאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות", בעמוד 486, "למה ניתנת התורה לישראל".
זאת בכל זאת שאלה. אם זה מדע שמדבר על התפקיד של כל העולם, של כל המציאות, איך הכול מסתובב, איך הכול צריך להתגלות לפני כולם, איך כל אומות העולם צריכות להיכנס לזה, איך זה שייך לגורל של כל אחד בצורה פרטית, ושל כל העמים בצורה כללית, של כל אומה ואומה, ולכללות כל האנושות, אז למה זה ניתן לאיזשהו חלק קטן מהאנושות, זניח ממש, זה לא מובן.
לפי המקור, אותו חלק הוא אוסף של אנשים זרים שהתחברו בבבל בהשפעה אברהם שהיה עובד אלילים ואחר כך עבר להאמין בכוח אחד. וכאן קרה משהו שהוא לא בדיוק מובן, האם זה קרה במקרה, או על ידי איזו הכוונה אחרת מלמעלה. יש כאן הרבה שאלות. אנחנו לא יכולים לעזוב ולהשאיר את הקטע הזה כך סתם כמו שכולם משאירים את העניין הזה בדרך כלל, אנחנו רוצים לחקור עד הסוף עם כל השאלות שיהיו.
"למה ניתנה התורה לישראל"
"ובזה מתבאר היטב השאלה, למה ניתנה התורה לאומה הישראלית, ולא נשתתפו בה כל אומות העולם. כי האמת היא, שעניין תכלית הבריאה מוטלת על כל המין האנושי, איש לא נעדר. אולם מתוך שיפלותו של טבע הבריאה, וחוזקו על הבריות, לא היה שום דרך שהבריות יוכלו להבין להכריע ולהסכים להתרומם ממנו, ולא היו מגלים רצון לצאת ממסגרת האהבה העצמית, ולבוא להשואת הצורה, שהיא הדביקות במדותיו יתברך. כמו"ש חז"ל: "מה הוא רחום אף אתה רחום" וכו'. ומתוך זכות אבות, עמדה להם ההצלחה לישראל, שבמשך ארבע מאות שנה התפתחו והוכשרו והכריעו את עצמם לכף זכות. ונכנסו כל אחד מחברי האומה, בקבלה זו של אהבת הזולת, בהיותם אומה יחידה קטנה בין שבעים אומות גדולות, אשר כנגד כל אחד מישראל נמצאים מאה נכרים ויותר כנגדו. וכאשר קבלו עליהם אהבת הזולת, ניתנה התורה דווקא לאומה הישראלית ולהכשרתה עצמה.
אמנם האומה הישראלית הותקנה בזה בבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות יכריעו את עצמם לכף זכות, אז יתגלה משיח ה', אשר תפקידו מלבד מה שישלים את בני ישראל למטרה הסופית לדביקותו יתברך, כן יבוא ללמד דרכי ה' אל כל האומות. כמ"ש "ונהרו אליו כל הגויים"."
"למה ניתנה התורה לישראל"
למה זו קבוצה מתוך האנושות, במה היא מיוחדת, למה דווקא היא נבחרה, ולמה לה נתנו שיטה איך לתקן את כול המין האנושי ולהביא אותו לדרגת השתוות הצורה עם כל הבריאה. את כל הבריאה אנחנו לא רואים, לא יודעים ולא מבינים, הכוונה למערכת הרוחנית.
"ובזה מתבאר היטב השאלה, למה ניתנה התורה לאומה הישראלית, ולא נשתתפו בה כל אומות העולם. כי האמת היא, שעניין תכלית הבריאה מוטלת על כל המין האנושי, איש לא נעדר. אולם מתוך שיפלותו של טבע הבריאה, וחוזקו על הבריות, לא היה שום דרך שהבריות יוכלו להבין להכריע ולהסכים להתרומם ממנו, ולא היו מגלים רצון לצאת ממסגרת האהבה העצמית, ולבוא להשואת הצורה, שהיא הדביקות במדותיו יתברך. כמו"ש חז"ל: "מה הוא רחום אף אתה רחום" וכו'." זה ברור שאי אפשר להביא את הדברים האלה לטבע של כל אומות העולם שיוכלו להתקדם בזה. אנחנו צריכים גם ללמוד על כל המערכת האנושית, שהיא מתחלקת לשבעים חלקים שזה כנגד הגוף של הפרצוף שלהם. זה פרצוף הנשמה ששם יש שבע ספירות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, שכל אחת כלולה מעשר וכך יש שבעים, לכן עלינו לדעת שתיקון העולם הוא התיקון של כל שבעים האומות האלה. עלינו להביא אותם למצב "הוא רחום", הבורא, "אף אתה רחום", כלומר להביא לצורת השפעה את כל החלקים האלה, את כל הרצונות האלה שנמצאים בכל בני האדם.
כאן זו הבעיה, כי זה הרצון שנמצא באיזשהו גוף, ויש כנראה התנגשות בין הרצון שפועל בתוך הגוף לבין הגוף שבו פועל הרצון, לכן מה צריכים כאן לסדר, למה צריכים להגיע. "ומתוך זכות אבות, עמדה להם ההצלחה לישראל, שבמשך ארבע מאות שנה התפתחו והוכשרו והכריעו את עצמם לכף זכות. ונכנסו כל אחד מחברי האומה, בקבלה זו של אהבת הזולת, בהיותם אומה יחידה קטנה בין שבעים אומות גדולות, אשר כנגד כל אחד מישראל נמצאים מאה נכרים ויותר כנגדו. וכאשר קבלו עליהם אהבת הזולת, ניתנה התורה דווקא לאומה הישראלית ולהכשרתה עצמה." כבר דיברנו הרבה פעמים על כך שזו לא אומה בפני עצמה והיא לא נמנית בין העמים, אלא היא אוסף של אנשים מכל העמים שהרגישו שהם נמשכים לגילוי הכוח העליון, כי בכל העמים יש את נקודת ה"כתר". לכן כשהתחברו האנשים האלה מכל אומה ואומה כשהרגישו שהם נמשכים לגלות את מהות ההתפתחות האנושית, מזה נעשתה הקבוצה שנקראת "האומה הישראלית" המכוונת ישר-אל, לבורא.
"אמנם האומה הישראלית הותקנה בזה בבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות. וכאשר גם יתר האומות יכריעו את עצמם לכף זכות, אז יתגלה משיח ה', אשר תפקידו מלבד מה שישלים את בני ישראל למטרה הסופית לדביקותו יתברך, כן יבוא ללמד דרכי ה' אל כל האומות. כמ"ש "ונהרו אליו כל הגויים"."
שאלה: למה ישראל נחשבים לנקודה האמצעית בין הבורא לנבראים? למה ניתן להם התפקיד הזה?
ישראל לא קיים, יש בורא ויש שבעים אומות העולם, שבעים אומות העולם הם שבעים ענפים מהכוח העליון ברצון לקבל והם מתפתחים. כשהם מתפתחים יש בהם גם נקודות עליונות שנמשכות לשורש, והמשיכה שלהם לשורש נקראת "ישר-אל". ולכן יוצא, וזה על ידי מערכת יותר גדולה שפעם נלמד עליה, שמכל אומות העולם שהיו אז בבבל, כל אלו שנמצאים ממש בהרגשת הנטייה לבורא הרגישו נטייה גם למה שאברהם דיבר בבבל, אברהם היה כוהן והשתייך לחלק הרוחני, ולכן הוא אסף אותם והתחיל להסביר להם מה תפקיד האדם בעולם והם התחברו אליו וקראו לעצמם, "ישראל" ישר-אל, זה השם שהוא נתן להם. מזה התחיל כל העניין, הוא הסביר להם שכל תיקון העולם הוא בכך שכולנו נגלה את הקשר בינינו ומתוכו נגלה את הקשר שלנו עם הבורא. זה מה שצריך להיות ובכך העולם יבוא לתיקון הנרצה, שכולו יתחבר לכוח העליון, לבורא שלו.
שאלה: מה הוא כוח המשיח המלמד את כל העולם, ולמה לא ישראל עושה את זה?
לא, ישראל הוא לא משיח. "משיח" זה כוח המגיע אלינו מהספירות "כתר חכמה בינה" שנקראות "ראש". וישראל זה חלק הגוף, רצון לקבל, המרגיש את השפעת כוח הראש עליו ונמשך בחזרה לראש. לכן ישראל נקרא "ישר-אל" לי ראש. משיח זה כוח שבא מהראש לגוף, וישראל זה כוח שמתעורר מהגוף לראש.
שאלה: מה זה אומר שאומות העולם צריכות להגיע לקו זכות ואז המשיח יתגלה?
כי ישראל רק מעביר לכל אומות העולם את שיטת התיקון, אבל התיקון צריך להתרחש בכולם. סך הכול יש כאן מעבר, אנחנו לומדים שבמערכת הרוחנית יש קו ועיגול. כל אומה ואומה היא כמו עיגול, וצריכה להגיע השפעה עליונה דרך הקו. הקו הוא אותן ספירות כמו בעיגול אבל מחוברות ביניהן בעל מנת להשפיע, ולכן הן נמצאות בתוך עיגול מחד ומחוברות לראש מאידך, ואז הן יכולות להיות מעבר בין הראש לגוף. לכן ישראל הוא המעבר מהראש לגוף ודרך ישראל מגיעה לעולם כל ההשפעה העליונה, לפי זה העולם צריך להסתדר, להתקשר בחיבור יפה, נכון, ואז הוא יקבל את ההשפעה העליונה שתקשור אותם יחד והם יסתדרו לפי המערכת הרוחנית וכל מה שיש בראש יתפשט דרך הקו לגוף.
שאלה: וכשהמשיח יתגלה, כולם יזהו אותו, גם ישראל וגם האומות?
ודאי, משיח הוא האור העליון המביא לכולם ידיעה על תוכנית, מטרת הבריאה ונותן לכולם כוח לבצע את התיקון הזה. "משיח", מהמילה מושך, מוציא את כל האנושות מהדרגה על מנת לקבל לדרגה על מנת להשפיע.
שאלה: איך מעשית נוכל להעביר את מה שיש בנו, בקבוצה, בעבודה הפנימית שלנו, לכל יתר התושבים בעולם?
אנחנו יכולים למסור את זה בשני ערוצים. הראשון הוא ערוץ רוחני, לימודי, בכך שאנחנו מלמדים ומבצעים את הדברים וקשורים לכל העולם, אז לכל העולם נכנס משהו מכוח החיבור שלנו. והשני, כמו שאמרנו גם היום, על ידי פרסומים דרכם כל העולם יתחיל איכשהו להתקרב ולהשתוקק. על ידי צעדים בהם העולם מתקדם ומרגיש צרות, חוסר הבנה, יותר ויותר מתגלה לו כמה הוא לא מסוגל להיות איכשהו מתוקן ומתאים למערכת המציאות הכללית, כי הטבע מתגלה כעגול וסגור, ואנחנו לא. זאת אומרת, האנושות מתגלה דווקא כהפוכה מכל הטבע, ומה לעשות שאנחנו החלק העיקרי בטבע, הכי מפותח והכי ניזוק, לכן עלינו ללמוד איך להגיע להתאמה. האנושות היא החלק הכי מפותח על פני כדור הארץ, ותראו מה החלק הזה עושה, הוא הורס את עצמו ואת כל כדור הארץ, ממש יורה לתוך עצמו. אין כאן שום היגיון אבל כך קורה.
שאלה: ישראל מזוככת על ידי התורה, אז מדוע אומרים שהתורה שלמה?
התורה שלמה מפני שהיא כוללת בתוכה גם אורות וגם כלים היורדים מהבורא לנבראים. ולכן לכל זה אנחנו קוראים תורה. יש בתורה טעמים, נקודות, תגין ואותיות, אורות הממלאים את כל הרצונות לקבל האלו, ושיטה איך לגלות את הכלים והאורות ואיך לטפס על פניהם עד הדרגה העליונה ביותר שהיא הבורא.
שאלה: בנוגע להמלצה שלך לבנות כל שעה קשר במשך חמש דקות. ניסינו את זה כמה שבועות, אחר כך הוספנו את התפילות כל יום, ואז חלק מאיתנו ניתק מהעבודה והפגישות במהלך היום הפכו לפחות עמוקות. איך להתחזק כך שזה יהיה יותר אפקטיבי?
העניין הוא לא כמה אתם מתחברים ביניכם אלא שאתם לא נפרדים, משתדלים לא להיפרד. אפילו אם אני עובד בעבודה שלי ולגמרי מנותק מהקבוצה בעבודה שלי, בעסקים שלי, אני מרגיש שהם איתי, שאני איתם, שאנחנו יחד. כל אחד במקום מרוחק ובעסקים שלו, אבל כולנו יחד נמשכים לאותה מטרה במשך עשרים וארבע שעות ביממה. זה החשוב. לכן אין כאן עניין של "מתחברים כל שעה וקוראים כל מיני פסוקים", אלא של החזקת החיבור בינינו כל הזמן. תדונו מה עליכם לעשות כדי שזה יקרה, תחשבו על זה, אל תחליטו מיד ואז תראו. ודאי שנצטרך בכל פעם להחליף את סוג הגישה, אופן הפגישה, כל מיני צורות כאלה, מפני שאדם מתרגל וההרגל מפיג את הטעם. לכן אין לנו ברירה, אנחנו צריכים להבין את הטבע שלנו ולהשתדל ללכת נגדו.
שאלה: בהקדמה לספר הזוהר הוא מגדיר את ישראל כזרע אברהם, יצחק ויעקב. האם נשמת אדם הראשון היא משהו שיש בו חלק שנקרא גרון, המעבר מהקדושה לכלל?
אני לא רוצה עכשיו להיכנס לזה, לאט לאט זה יתברר.
תלמיד: זו שאלה שבכל פעם שואלים וכאילו אין תשובה עליה.
אז בינתיים אין תשובה. במקום ללכת לבירור יותר עמוק ולבלבל אנשים אני מעדיף להגיד כך. אני לא אוהב למדנים, אדם צריך לקבל דברים שהוא יכול להשיג, מה שיישאר לו כאור לדרכו ולא לשכלו.
שאלה: בעל הסולם כותב, מתוך זכות אבות עמדה להם ההצלחה לישראל. מהי אותה זכות אבות שיש לנו?
זכות מהמילה זָכות, שקיבלנו כלים מדרגה יותר עליונה, מ''ראש'', ישראל נקרא "לי ראש", ונמשכים לאברהם, יצחק ויעקב - שלוש ההבחנות שמרכיבות את הראש, וזה מה שעומד להם כדי לקבל את האור העליון ולהתחיל לעבוד עימו.
שאלה: בסוף המאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות" מגיעים לערבות. למה צריך גם ערבות וגם אהבה? למה לא מספיק רק אחד מהם?
איך אתה יכול לקיים אחד ללא האחר? איך יכול להיות? מדובר על חיבור של אגואיסטים, והרצון לקבל לא נעלם, הוא לא מזדכך, הוא רק עובר תיקון על עצמו - צמצום, מסך ואור חוזר. ולכן אנחנו חייבים לקשור את עצמנו כל פעם בצורה יותר ויותר מורכבת, מיוחדת ופנימית.
תלמיד: אנחנו עובדים תמיד על היחס בינינו. באהבה, אני רוצה לקחת את הרצונות של האחר כשלי, אני אוהב אותו, אני רוצה לאהוב אותו. מה זו ערבות, במה היא שונה מאהבה?
האהבה היא מעל הערבות. ''ערבות'' זו מערכת החיבור בינינו, והתוצאה מהערבות היא ''אהבה''.
תלמיד: הערבות היא בכל דבר, האם העשירייה רוצה להיות בערבות, או שזה יחס כללי שצריך לשרות בתוך העשירייה?
הערבות צריכה לכסות את הכול, את כולם. אנחנו אחראים על כולם. אם אנחנו נמצאים בסירה אחת, איך אתה יכול לחשוב אחרת?
תלמיד: לפעמים מגיעים למקומות שלא כל החברים יכולים להגיד "אני בערבות במאה אחוז". מצד אחד אתה מרגיש שכולם רוצים להיות בזה אבל לא יכולים. האם אנחנו יכולים להיות בערבות בצורה חלקית?
בצורה פרקטית אתה צודק שאנחנו נמצאים בערבויות חלקיות מצד כל אחד עבור כולם, עבור חלק מהאנשים. אבל גמר התיקון הוא בזה שכולנו נמצאים לגמרי בחיבור כללי בינינו.
תלמיד: אם כך, כעיקרון צריך לחדש את הערבות בכל יום, בכל מצב?
ודאי, בכל רגע. לא שאתה חתמת וגמרנו, זה לא שווה כלום. בהתאם לרשימות שמתגלות בכל רגע אנחנו צריכים כל הזמן לחדש את הערבות, אחרת היא נעלמת. כמו באהבה, אם אתה רוצה להיות באהבה, אז אתה צריך בכל רגע ורגע להדליק אותה כאילו שהיא כבתה. תשאל את אשתך, היא תלמד אותך.
שאלה: איך מכניסים ללב את ההרגשה שאתה אחראי על העולם, שתהיה אווירה כזו בעשירייה?
אתם תגיעו לזה, מתחילים להרגיש שעל אף שרוצים לברוח מזה, האחריות גוברת ומחליטים שחייבים להיות אחראים על כל העולם.
כל אחד חייב להרגיש "אני אחראי על כל העולם". כי באמת מה שאתה יכול לעשות בערבות, בחיבור, לא יכול לעשות אף אחד. כי אם אתה נמצא בסירה ואתה תקדח חור בדופן הסירה, זה לא יעזור שכולם נמצאים בערבות אלא אתה חייב לקיים ערבות. וכדי לקיים ערבות אתה חייב לעשות בה תמיד תיקונים, כי הרשימות מתחדשות כל הזמן ואנחנו צריכים בכל פעם לשלב אותן בערבות, וזה לא שעשית פעם משהו ואתה מפסיק.
שאלה: על מי אני אחראי בכל פעם שאני מגיע לשיעור בוקר, הערבות, כלפי מי?
אתה אחראי על עצמך. אתה לא נותן לאף מחשבה זרה לפרוץ לקבוצה שלך בזמן השיעור.
שאלה: האם העולם יוכל להרגיש מצבים של אהבת הזולת במידה קטנה גם לפני גמר התיקון או רק אחרי גילוי כל הרע תתגלה האהבה?
באהבה יש חלקים. יש אהבה זמנית, אהבה חלוטה, יש כל מיני צורות אהבה. לכן אנחנו צריכים להבין באיזו צורת אהבה אנחנו נמצאים.
שאלה: אמרת שאחרי הערבות נגיע לאהבה, אבל איך אפשר להגיע לערבות בלי להגיע קודם לאהבה?
קודם אנחנו צריכים לגלות את הערבות ואחר כך אנחנו מגיעים לאהבה. אבל אי אפשר בלי ערבות להגיע לאהבה וצריכים לשמור על הערבות כדי לשמור על האהבה.
שאלה: מה היא הבדיקה העצמית שאדם בעשירייה עושה כדי לבדוק שמתקדמים לערבות ואהבה?
כשאנחנו פשוט מוכנים מתוך הלב שלנו להיות בלב אחד והמוח צריך רק לעזור לזה. כל הפעולות הפיזיות צריכות לעזור לזה. העיקר להיות באהבה. אהבה זה נקרא חיבור שכל אחד פשוט נכלל בשני ומוכן לעשות את כל הפעולות עבור השני.
שאלה: מה תפקיד העשירייה שלי בהטיית כל העולם לכף זכות?
כשאני נכנס לתוך עשירייה ואני פועל כדי שכל העשירייה תגיע למצב שכולה תהיה באהבה, בחיבור אחד, ומתוך קבלת גילוי הבורא כאחד בתוך העשירייה כאחת, אנחנו נוכל להשפיע לכולם את האחוד, החיבור, זה התפקיד של ישראל. וכל העולם לאט לאט יתקרב לידיעה והרגשה של החיבור.
שאלה: האם הערבות זה המצב של הרצון לקבל המתוקן?
נגיד, אומנם זה לפי המערכת. אבל לפי התוכן שממלא את המערכת זאת אהבה. גילוי הבורא השלם בנו זאת אהבה. לכן כתוב, "ואהבת את ה' אלוהיך" וכן הלאה. זאת אומרת זה העיקר, השיא של התיקון והחיבור.
שאלה: איך האהבה שאנחנו מפתחות אחת כלפי השנייה בעשירייה מקרינה לכל האנושות, איך המנגנון הזה עובד?
אנחנו כולנו מקושרים עם כל האנושות דרך אין סוף קשרים. אנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית-כדורית, כולם קשורים לכולם וכולם לכולם, ולכן מה שאנחנו בינינו קובעים זה משפיע על כל האנושות. לכן צריכים להיזהר. כתוב - מתי נכנסים למצרים? כשמתחיל להיות ריב בין הבנים, בין האחים, אז נכנסים למצרים. כדי לצאת ממצרים אנחנו צריכים לעשות כבר חיבור בינינו.
שאלה: האם האומה הישראלית הם בני ברוך בעולם?
כן. בני ברוך העולמי שלנו היום, זו האומה שמכוונת לבורא ולכן נקראת ישר-אל, ישראל. היא צריכה להראות לכל העולם איך אנחנו צריכים כולנו להתקדם.
שאלה: איך להתגבר על הפחד להיכנס לערבות עבור העולם כולו?
אנחנו נמצאים בזה, רוצים או לא רוצים. ככל שנתקדם יותר, אפילו שלא מבינים ולא מרגישים, נתחיל לגלות ולהרגיש שאנחנו באמת החלק המקדם את העולם לתיקון הכללי.
שאלה: מה לעשות אם אתה מגלה שאתה זה שמפריע לזכך את ישראל, שכל התיקון נתקע בגללי?
הרגשה כזאת חייבת לבוא לכל אחד ואחד כי אין אור בלי חושך, ולכן זה חייב להיות ולקבל את זה בסבלנות. נכון, אני החלק הכי רע, הכי מפריע, הכי מקולקל, אין יותר גרוע ממני, זו הרגשה טבעית שנמצאת דווקא באדם שמתעלה רוחנית.
שאלה: מה הכוונה הנכונה בהפצת חכמת הקבלה? כדי לתקן את עצמי אני מפיץ, בגלל שאני לא מתוקן או לתקן את אומות העולם, שהם לא מתוקנים?
אני מפיץ בעולם את ידיעת הבורא. זה העיקר.
(סוף השיעור)