שיעור בוקר 07.07.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 17.05.2001

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/Dnhy3GCM?activeTab=transcription&mediaType=video

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 161, "פתיחה לחכמת הקבלה",

שיעור 7

עכשיו אנחנו עוברים לעולם האצילות. לא נשאר לנו הרבה זמן, אז בכללות נעבור היום על מה זה עולם האצילות, ופעם הבאה כבר נלמד אותו לבד.

בינתיים אני כותב בלי להסביר מה המבנה של עולם האצילות (ראו שרטוט מס' 2). הפרצוף הראשון הוא גלגלתא - טבור, פה, טבור, סיום. הפרצוף השני הוא ע"ב, הפרצוף השלישי הוא ס"ג, נקודות דס"ג וכולי. אחרי שיש לנו נקודות דס"ג, יש צמצום ב', פרסא, קטנות דעולם הנקודים וגדלות דעולם הנקודים, שבירה. ואז עולות כל הרשימות שוב לראש דס"ג. ראש דס"ג, כמו שעשה זיווג דהכאה על ב'/א' פלוס צמצום ב' להוציא את עולם הנקודים, עכשיו הוא עושה זיווג על א'/שורש פלוס צמצום ב' ומוציא את עולם האצילות אחרי שבירת הכלים.

מ"ה עליון ובו"ן עליון אנחנו בדרך כלל לא מזכירים, כי אלו פרצופים שצריכים לצאת אוטומטית והם נמצאים.

עולם האצילות יוצא, נולד וכולל פרצופים מההתחלה עד הסוף. הפרצוף הראשון שלו נקרא עתיק. עתיק צמצום א', ועתיק צמצום ב'. מפה דעתיק כרגיל כמו מפה דראש דגלגלתא ולמטה מתפשט פרצוף אריך אנפין עד הפרסא. עתיק זה כתר, אריך אנפין זה חכמה.

מפה דאריך אנפין עד החזה שלו מתפשט פרצוף אבא ואמא, ג"ר דבינה. מחזה עד הטבור דאריך אנפין מתפשט פרצוף שנקרא ישסו"ת, שזה ז"ת דבינה. ומטבור עד סיום האצילות מתפשט זעיר אנפין, ומחזה דזעיר אנפין עד הסיום, פרצוף מלכות. כל זה עולם האצילות.

שרטוט מס' 2

לפעמים אתם תראו בספרים שאבא ואמא מתפשטים עד הפרסא, וגם ישסו"ת מתפשט עד הפרסא. אם הם צריכים, הם עושים את זה. כל פרצוף שנמצא באיזושהי דרגה עליונה ודאי שיכול להתפשט גם למטה כדי לתקן את התחתונים, כדי לעזור להם. אז יכול להיות שאתם תראו כך.

יכול להיות שאתם תראו שבכלל אבא ואמא דישסו"ת, זה פרצוף אחד. ג"ר דבינה וז"ת דבינה פשוט מתחברים יחד בפרצוף אחד. וגם הפרצוף הזה אז נקרא לפי החלק העליון שבו אבא ואמא, והוא כבר כולל אבא ואמא וישסו"ת. זה קורה מתי שהוא צריך לתת אור חכמה לזעיר אנפין ומלכות, זעיר אנפין ומלכות יחד נקראים זו"ן, זעיר אנפין ונוקבא, זו"ן (ראו שרטוט מס' 2)

אז מתי שאבא ואימא וישסו"ת צריכים לתת אור חכמה, מתחברים ג"ר דבינה וז"ת דבינה יחד ואז מספקים חכמה לזעיר אנפין. מה שמקובל בזו"ן דאצילות, מקובל דרך עולמות בריאה, יצירה, עשיה ועד העולם הזה, אנחנו אחר כך נלמד איך הם נעשים.

ממלכות זה עובר דרך כל העולמות האלה. הכי חשוב בשבילנו זה הפרצופים זו"ן דאצילות. מה שיש בהם עובר אלינו. עולמות בריאה, יצירה, עשיה, אין להם שום חשיבות, אין בהם פונקציה. העיקר בשבילנו זה ז"'ן דאצילות.

אם אנחנו גורמים אור בזו"ן דאצילות הוא נשפך אלינו. קחו את כל הפעולות שלנו, איך על ידי כל מיני פעולות שנקראות העלאת מ"ן, מהעולם הזה שבו שאנחנו נמצאים, נגרום למעלה מ"ן. מ"ן זה נקרא מי נוקבין. חיסרון בפרצוף זו'"ן דאצילות שיקבל אור חכמה.

אם אנחנו יכולים לגרום בזו"ן דאצילות חיסרון, הוא מבקש, הפרצוף הזה דורש מאבא ואימא וישסו"ת חכמה, הם מקבלים את החכמה הזאת מפרצוף אריך אנפין, הוא פרצוף חכמה, יש לו תמיד חכמה, ואז לעולם שלנו יורד שפע ואנחנו נמצאים במצב הטוב.

אם אנחנו לא מסוגלים לעורר חיסרון לאור חכמה בזו"ן דאצילות, הוא נסגר עד כדי כך שאנחנו מקבלים אפילו פחות מכדי לחיות. חייבים תמיד שיהיו מספר בקשות, התעוררויות מהעולם שלנו למעלה בצורה מספקת כדי שלפחות יהיה לנו קיום בעולם הזה.

תלמיד: זה מה שנקרא "תפילה"?

העלאת מ"ן זה נקרא תפילה, אבל לא תפילה שאומרים כמה מילים שלומדים, אלא פעולה מיוחדת רוחנית נקראת תפילה. זה מבנה עולם האצילות.

איך עולם האצילות בנוי הלאה? פרצוף אריך אנפין בנוי כך, שאמנם הוא פרצוף חכמה, אבל חכמה נמצאת אצלו רק בראש עד הפה, ולמטה מן הפה יש לו רק חסדים. לכן אבא ואימא, שמתלבשים על החלק הזה מפה עד החזה של פרצוף אריך אנפין, הם מלאים חסדים ולא צריכים חכמה. לכן החלק הזה באבא ואימא נקרא "חפץ חסד", כי מקבל אספקה כזאת, תיקון כזה מאריך אנפין, וישסו"ת נמצא במצב שהוא באמת רוצה חכמה (ראו שרטוט מס' 2).

ישסו"ת רוצה חכמה לפי בקשת זו"ן. כמו ז"ת דבינה. הוא בעצמו לא רוצה חכמה, אבל אם זו"ן מבקשים, הוא מיד דורש מבינה, והיא מחכמה, ואז חכמה נשפכת קדימה. אנחנו רשמנו כאן על ידי מה בעצם יש בקשה. הבקשה באה מהעולם הזה, אבל מי שנמצא בעולם הזה הבקשה שלו היא בקשה לא הכרתית.

כשאנחנו צועקים, כשאנחנו מבקשים בלב שלנו או בפה זה לא כל כך משפיע. הבקשה בעיקר באה מאלו שכבר עברו מחסום, ונמצאים בעולמות בריאה, יצירה ועשיה, בעולמות בי"ע. מי שנמצא בעולמות הבי"ע נקרא נשמות הצדיקים. והם יכולים בהחלט לעורר את הזו"ן דאצילות לשפוך למטה אור חכמה. איך? נשמות הצדיקים האלה אלו בעצם כלים שבורים משבירת הכלים. איך הם מתעוררים לבקש רוחניות? הם מתעוררים על ידי פרצוף עתיק.

חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, אלו הספירות של פרצוף עתיק. חסד והוד נקראים "דדי בהמה". בגלל שנצח והוד נקראים רגליים, אז יש בהם איזה חלק מיוחד שנקרא דדי בהמה, כמו שיש דדים בין הרגליים של הבהמה.

ומכאן יוצאת הארה מיוחדת לנשמות הצדיקים, וההארה הזאת מעוררת אותם להעלות מ"ן, לבקש תיקונים, שיהיה יותר אור בזו"ן דאצילות ולכל העולם. דדי בהמה זה דבר מאוד מאוד חשוב. כל הכלים השבורים שנמצאים בקליפות, יכולים להתעורר רק על ידם.

לא מספיק הרשימות שיש בנו, אלא צריכים לעורר את הרשימות. ודדי בהמה מעוררים את הרשימות, אור מדדי בהמה. אלו חמישה פרצופים של עולם האצילות. מה שיש בעולמות בריאה, יצירה, עשיה, אנחנו לא לומדים. שם יש פשוט כלים שמבצעים את הפעולות וזהו, אין בהם שום דבר מיוחד. רק את מערכת אצילות אנחנו צריכים ללמוד, רק את העולם הזה.

עתיק בצמצום א', הפרצוף הזה הגיע במיוחד למצב של צמצום א', אנחנו נלמד למה, כדי להתפשט למטה מפרסא, כדי להיות בקשר עם הכלים השבורים שנמצאים למטה מפרסא, כדי לתת להם התעוררות, כדי שהם יבקשו מ"ן וכך ייתקנו.

הכול מתחיל מעתיק בצמצום א'. עתיק בצמצום ב' קיים רק כלפי כל יתר פרצופי האצילות כדי לתת להם תיקונים. הוא נותן גם אורות דחכמה והוא נותן גם אורות דחסדים לכל יתר הפרצופים. בגלל זה הוא נקרא כתר. ואחר כך יש כבר לכל פרצוף ופרצוף תפקיד משלו. אריך אנפין חכמה, אבא ואמא בינה ג"ר דבינה, ישסו"ת ז"ת דבינה, זעיר אנפין.

אם תסתכלו לפי השרטוטים, אתם תראו שיש כל מיני מצבים לכל פרצוף ופרצוף שבעולם האצילות. לפעמים הם יורדים, לפעמים עולים, לפעמים רק אריך אנפין נחשב, וכל עתיק בכלל לא נחשב בכלום. אבא ואימא וישסו"ת מתחלקים לעוד כמה פרצופים קטנים בפנים. זעיר אנפין ומלכות מתחלקים לשני זוגות, לזו"ן הגדולים ולזו"ן הקטנים.

עולם האצילות הוא מאוד מאוד גמיש, אל תקבלו אותו בצורה נוקשה. אלא כל מיני צורות יכולות להיות בו בהתאם לנשמות שצריכים לתקן. הוא בעצמו ממש אוניברסלי, מה שצריכים לשנות למטה כדי לתקן הוא מקבל צורה כזאת, הוא מתאים את עצמו אליהן, ואז הוא נכנס איתן במגע, משפיע ועוזר להן והכול עושה. לכן יש בו כל מיני אפשרויות להזיז את עצמו ולקבל כל מיני צורות ביחס לנשמות.

לכן אל תסתכלו שמה פתאום הוא כך, מה פתאום זה זז, הוא יכול לזוז איך שהוא רוצה. אנחנו רק רואים, לומדים באיזה מצבים הוא מקבל כל מיני צורות, איך הוא מסוגל לעשות את זה, איך אנחנו צריכים מתוכנו להשפיע עליו ודווקא להזמין בו צורות מיוחדות, מסוימות בשבילנו.

זה בעצם כל הלימוד שלנו במערכת שמנהיגה אותנו, שמשפיעה, שבונה בנו את המחר. מי שנמצא בקשר עם עולם האצילות רואה מה יקרה מחר. מי שנמצא ביכולת להשפיע עליו קובע מה יקרה מחר. פשוט מאוד. כל הלימוד שלנו הוא בזו"ן דאצילות, כאן זו המקלדת שאתה ממש מכניס נתונים ומקבל אותם אחר כך. אין חוכמות, רק כך.

תלמיד: תוך כמה שעות?

גם את זה אתה מזמין.

תלמיד: הד' הזו היא חכמה בינה?

חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת. על דעת אנחנו נלמד. דעת זו לא ספירה בפני עצמה, אלא זה שילוב של חכמה ובינה על ידי התחתונים בצמצום ב'.

תלמיד: ואיפה נעלם הכתר?

דעת היא במקום כתר. רק כתר לא שייך להתפשטות הפרצופים. אלא כמה שחכמה ובינה משתתפות יחד כדי להשפיע לתחתונים, זה נקרא "דעת". אז כל עולם הדעת הוא במקום כתר.

תלמיד: למי שיש מסך, הוא ממש יודע מתי המסך שם?

לפי המסך, לפי גודל המסך אדם יודע הכול, ולפי אותו גודל מסך הוא יודע להשפיע.

לפי המסך הוא רואה. למה אתה עכשיו לא רואה כלום? כי אין לך מסך. אם יהיה לך מסך נגיד של 10 גרם, אז תראה 10 ס"מ ממך. אם יהיה לך מסך של קילו, אז תראה מטר ממך, וכן הלאה.

מה זה מסך? מסך עושה אור חוזר. איך אנחנו שומעים, איך אנחנו רואים, הכול באור חוזר, בדחייה, יש לנו תוף באוזן, יש לנו תגובה מהעין, מכל החושים שלנו יש תגובות. מאיפה אני מרגיש שעכשיו אני לוחץ וזה לוחץ בחזרה? אני עושה לחץ, תגובה על מה שלוחץ עליי. כך זה בכל חוש וחוש. זה כמו מסך. בא אליי אור, במידה שאני מוכן לדחות אותו מעצמי, אני בזה עושה אור חוזר. במידה שאני עושה אור חוזר, דוחה מעצמי, במרווח הזה של האור החוזר אני רואה בפנים, בתוך האלוהות.

אז יש דברים טובים ורעים שאני יכול לראות אותם מטר ממני, ואחר כך אני לא רואה ומתבלבל ולא יודע מה קורה לי. ויש דברים שאני יכול לראות מאה מטר ממני והם קילומטר ממני. ובהתאם לזה אני גם יכול להשפיע ולהתגונן ולעשות, ולשנות את הכול. ועכשיו באיזה מצב אתה נמצא? אתה לא יודע מה יהיה בעוד רגע, אתה לא יודע מה קורה איתך.

תלמיד: בדרך כלל אני פה.

אני לא מאשים אותך, אני רק אומר שתדע בעצמך מה קורה בלי מסך. עכשיו אתה מבין כמה החכמה הזאת הכי נחוצה לאדם. בלעדיה ממש כולם עיוורים.

תלמיד: אתה אמרת שאני דוחה את האור. איך אני יכול לדחות את האור, אני רק רוצה לקבל אותו, אני משתדל ללמוד ולקבל אותו כמה שיותר. איך אני אגיע לשלב דחייה?

זה יגיע, תתפלל. לאט לאט זה מתהפך.

תלמיד: מה זה נקרא שאתה 'רואה'? אתה הרי לא רואה בעין.

אתה רואה כוחות שמפעילים את המציאות.

תלמיד: רואה ממש בעין?

אם אתה מסתכל על הילד, אתה מחזיק אותו כדי שלא יעשה משהו, כי הילד לא רואה מה הוא עלול לעשות, איזה נזק הוא עלול לגרום לעצמו או למשהו. לא רואה. ולמה אתה רואה? כי אתה רואה את הנולד, אתה רואה את הסיבות, אתה רואה את החוקים, ואתה רואה מה יכול לקרות מהפעולות שלו, אבל הוא לא רואה את זה. זה נקרא "ראייה". אותו דבר ברוחניות. אתה מרגיש כוחות רוחניים, ואז אתה מבין איך הם עכשיו מתחברים כדי להשפיע למטה, ואיך אתה יכול לגרום להם שינוי לטובה. זה מה שקורה מתוך ההשגה. ולפי ההשגה אתה רואה, ולפי ההשגה אתה יכול להשפיע ולשנות.

תלמיד: איך בונים מסך?

זו העבודה הפרטית שאנחנו עושים בקבוצה. אז בבקשה תצטרפו. זו באמת המטרה שלנו, וזה מה שאנחנו עושים, כל אחד שנמצא בינינו. את זה אתה יכול לעשות רק אם אתה נמצא בקבוצה. מקבוצה אתה מקבל יותר כוחות לזוז קדימה, מהקבוצה אתה מקבל התעוררות בזמן שאתה נופל כשלא בא לך להגיע, מקבוצה אתה מקבל רצונות של כולם, התעוררות של כולם. יש לנו מאמרים שאתה יכול לקרוא, באותו ספר אתה תמצא אותם. בלי קבוצה אי אפשר. בכל אחד מאיתנו יש כוח קטן מאוד. למה? מלכתחילה הגענו מחוברים יחד, כי פעם היינו כלי אחד. בצורה מתוקנת אנחנו חייבים להיות יחד ובצורה מקולקלת אנחנו מפורקים, נפרדים זה מזה.

אז אם אתה רוצה לגרום לתיקון שלך אתה חייב להתחבר עם עוד כמה נשמות. ואז הכוח הכללי הזה שנוצר כשהתחברת איתם, הוא יפעל לכיוונך מפני שכל דרגה יותר עליונה היא יותר מחוברת, היא באה מנשמות יותר מחוברות. עד שמגיעים למצב שכל הנשמות הן ככלי אחד. לכן "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". כלל גדול זאת אומרת הכללי ביותר ששם כל הנשמות מחוברות יחד. לכן בלי קבוצה שמתחברים בה לפחות ברצונות חיצוניים, ברצונות להשיג את האלוהות, ביגיעה יחד, בלימוד יחד אין אפשרות בכלל להגיע לאיזושהי התעלות.

תלמיד: האם בקבוצה יש משמעות לקרבה הפיזית?

מה זה קרבה פיזית?

תלמיד: בעצם זה שיושבים ביחד באותו חדר.

עצם זה שיושבים יחד ואוכלים יחד וישנים בזמן השיעור יחד, כן. ונגיד כמו אתמול כשיצאנו לפעולה יחד, ובשבת כשאנחנו כאן אולי חמש עשרה שעות יחד, זה הכול כן, אין אפשרות אחרת.

תלמיד: ואם כל אחד היה יושב בחדר עם מחשב והיינו מתקשרים בינינו.

לא, לא לא. לפי הניסיון, כבר בעוד חמש או שש שנים אנחנו נפעיל את האינטרנט. יש לי תלמידים שאני בהתכתבות איתם, ויש כאלה שכבר ראיתי השנה או בשנה שעברה. זה ממש לא יאומן עד כמה אדם שנמצא כאן במשך חודש מרוויח לעומת אדם שנמצא כמה שנים. ואם אתה מסתכל כביכול על הדברים ברוחניות אתה יכול להגיד "איזה מרחק, איזה מגע פיזי יכול להשפיע?", אבל אנחנו קיימים בתוך הגוף, ודרך הגוף אנחנו מקבלים את המילוי. לא יעזור כלום.

אם לא הייתי קרוב לרב, אם לא הייתי רוחץ אותו ולא הייתי מטפל בו ולא הייתי ממש חי לידו, לא הייתי מקבל שום דבר, אם הייתי אפילו סתם בא ללמוד אצלו. אבל אם לא באותו חדר, ואם לא מאותו מקום ומחוץ לארץ, אז אני רואה עליהם שממש חבל. אבל מה שאני יכול להגיד זה שאדם בצורה כזאת מקבל בכל זאת הרבה ידע והרבה כוחות שאחר כך זה יתגלה. זאת אומרת, ידחפו אותו למקום הנכון ואז זה יתגלה מהר מאוד. נגיד שאם אחרי כמה שנים שלמד באיזה מקום והשקיע ורצה, ופתאום הוא מגיע לכאן, ואומנם ברגע שמגיע, זה אפס אפסים, והוא מתחיל לגלות שכמה חודשים הוא נמצא בבלבול, ולא הבין נכון. אבל תוך כמה חודשים הוא מגיע לזה שכל ההשקעה, יוצאת החוצה בזכות שהוא מתחבר עם הקבוצה. אבל עד שהתחבר, אפס תקווה, ממש.

אל תדאג אנחנו נקרב אותך.

תלמיד: האם יש תכנית?

יש יש אל תדאג.

(סוף השיעור)