בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 28.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שמעתי קל"ח, ענין יראה ופחד שבא לפעמים להאדם*

1. יש לנו הרבה חומר, בטוח שמכל המאמרים האלו יש לנו התרשמות פנימית, אפילו שלא זוכרים לפרטים את כל הדברים האלה אבל הכלים שלנו בכל זאת משתנים על הלימוד שלהם ואנחנו מגיעים לסכום מסוים שאנחנו רוכשים, אוספים ומאכסנים במוח ולב שלנו. אנחנו צריכים להיות בהרגשה ובהבנה של הפעולות שהבורא עושה עלינו.

2. בכל מה שעובר עלינו אנחנו צריכים להיות במחשבה וברצון שאנחנו נשארים דבוקים בבורא למרות כל ההפרעות שהוא בעצמו שולח. הוא שולח אותן אך ורק כדי לחזק אותנו במוח ובלב כדי שנהיה דבוקים בו ודרך המכשולים האלה נהיה יותר ויותר דבוקים, צמודים, להבין אותו יותר, להרגיש אותו יותר.

3. המקרים האלה שעוברים עלינו פשוט ממלאים אותנו בפחדים, בחשבונות, בחרדות, הם זורקים אותנו מדביקות עם הבורא, מאין עוד מלבדו, ושוב אנחנו נמצאים באיזשהם מצבים שאנחנו חושבים שזה בא לנו מהגוף, מהאוויר וממקרים מהעולם הזה. זו הבעיה הגדולה ביותר שיש לאדם, הוא בכך מתנתק מאין עוד מלבדו. *צריכים מראש להשתדל לבנות כל מיני חיזוקים, חיבורים כאלו שיעזרו לנו לא להתנתק בהפרעות הכי גדולות שיכולות להיות. העיקר כאן זו ודאי הסביבה, אבל חוץ מהסביבה אנחנו כל הזמן צריכים לאחסן בתוכנו, במוח ובלב, את כל ההתרשמויות האלה, כמה היו כל מיני הפרעות ואיך בכל זאת השתדלנו להתגבר עליהן*.
   
   *ככל שנעשה את זה בקשר עם הסביבה זה יעזור לנו ביותר, כי ברגע שהאדם בורח מאין עוד מלבדו אז רק הבורא והסביבה יכולים להחזיר אותו לזה*. לכן אנחנו צריכים להשתדל לקבוע בינינו רצון ומחשבה שבהם אנחנו מייצבים את המצב שלנו יחד, כך שאפילו אחד שנופל במשהו או מתחיל כאילו ליפול, האחרים מחזיקים אותו ומחזירים אותו למצב האיזון. *איזון נקרא שאני מרגיש בפנימיות שלי שאין עוד מלבדו, ואני אוחז בו ולא יוצא מזה*.

4. אתה יכול להגיד שיש בחירה כי יש לך אפשרות או לברוח מהקשר עם הבורא או לחזק את הקשר עם הבורא. אבל זו לא בחירה אלא פשוט מצבים שהאדם מרגיש שעל ידם הבורא רוצה לחזק את הקשר עימו, ע"י כך שדוחה אותו פה ושם ע"י הפרעות במוח ולב. ע"י כך שהאדם מקבל את המשחק הזה ומחזק את עצמו יותר ויותר שבאמת בכל המצבים שהוא עובר, רק אין עוד מלבדו, כך הוא מתקדם לחיבור הקבוע עם הבורא.

5. ש: מה המנגנון שישמור שלא לצאת כשהבורא מרחיק אותנו?
   ר: *יש לנו רק מנגנון אחד, זו הקבוצה, החברה, העשירייה, הקשר שלי עם החברים. למעלה מההבחנות הרוחניות שנעלמות, אני נשאר בכל זאת בקשר עם החברים*. ודאי שהקשר הזה אז מאוד נחלש אבל בכל זאת אנחנו צריכים לראות כמה הוא עובד. אנחנו יכולים להיאחז בו, אנחנו מראש קובעים סדר יום ושבוע, כל מיני פגישות בינינו וכן הלאה, ולכן זה נשאר ואני מתחזק ועובר ממצב למצב.
   
   *משהו קבוע אני חייב להשאיר, אחרת בכלל אתנתק ומי יודע מתי בורא יכול להחזיר אותי לקשר. אבל אני בעצמי חייב לחזק ולבנות קשרים כאלה בינינו שיהיו כעוגן, ממש חוט קשר בינינו לבורא*. אז אחד נמצא בעליה, השני בירידה השלישי בעוד כל מיני מצבים וכן הלאה. אם כולנו נחשוב איך לחזק את הקשר עם הבורא ואיך הקשר עם הבורא צריך לעזור לכולנו, דווקא לחברים.
   
   *כל אחד שיגיד: אני אחראי על הקשר בין העשירייה לבורא. כך אנחנו בונים קשר כזה שלא מתנתקים ממנו*. עד שמגיעים לתיקונים כאלו שאפילו שהבורא חייב להעלות את הרצון לקבל ולהביא לנו כל מיני הפרעות כדי שנתקדם על פניהן. אבל *ההפרעות האלה לא ינתקו אותנו מהבורא, אלא זה נקרא ככפאו שד, לרגע קטן, ממש כעקיצה, ואז אנחנו מיד חוזרים לחיבור, ולהתקדמות, לחזק את עצמנו סביב הבורא*.

6. ש: האם יראת שמים מבטלת יראה גשמית?
   ר: ודאי. אם הבורא מנהל הכל, מפקח על הכל ואחראי על הכל, ואין עוד מלבדו, אז ברגע שאתה דבוק בו ודאי שכל צורות יראת הארץ, כל מיני בעיות אחרות שלא באות ממנו נעלמות. הן לא קיימות אם אין עוד מלבדו.
   
   ש: מה תפקיד של יראה גשמית..?
   ר: *אנחנו צריכים להשתדל בתוך החברה שלנו לייצב אווירה כזו שכל מה שבא, בא לטובתנו כדי לחזק אותנו, את הקשר בינינו ומאיתנו לבורא. זה חייב להיות אצלנו. בטוח שרק במצבים האלו אנחנו מתקדמים, וכל מצב ומצב בא רק לצורך זה*.
   
   ש: יראה רוחנית מורגשת אחרת מגשמית?
   ר: יראה רוחנית מורגשת אחרת מסתם בגשמיות. ברוחניות יש לך מטרה, והיראה הרוחנית מביאה אותך למטרה הזאת, היא מכוונת אותך איך להתייחס לכל המקרים שיש בדרך. אתה על פניהם מאתר שאין עוד מלבדו.

7. גם ברוחניות *היראה שבאה לי, נשארת. היא הופכת להיות לכלי שבו אני מתקדם ביראת ה'. הבורא יכול לעשות לי כל המקרים וכל המצבים, ואני על פני זה בונה את הדביקות אליו*. היראה שאני מרגיש ממה שהבורא משחק איתי באה כדי שאני כל הזמן אפתח רגישות אליו, דביקות בו, אחרת לא אוכל להתקדם.

8. כשאין יראה סימן שאנחנו לא משתמשים בכל האמצעים שיש לנו כדי להתקדם, שאנחנו אולי לא מספיק רגישים לאותן הפרעות שיש לפנינו. זה לא הפחד שצריך להיות שאנחנו ממש מפחדים ממשהו כמו בעולם הזה. זה שאנחנו לא דבוקים בבורא, יציאה מהדבקות עם הבורא, או ראיה שאנחנו לא דבוקים מספיק בבורא, כבר צריך לעורר בנו פחד. כמו שכתוב בתהילים, הסתרת פניך והייתי נבהל. ברגע שהאדם מרגיש שהבורא קצת נסתר ממנו הוא כבר נבהל מכך.

9. תסתכלו על התינוק, איך הוא גם רוצה וגם מפחד. הוא לא יודע וכל הזמן רץ אליכם, כל הזמן נמצא, הוא לומד את החיים. יש לו משיכה מאוד גדולה לקבל הכל, לדעת הכל. מצד שני, כמה הוא נמצא במצבים שהפוכים, הואכל הזמן דורש מהגדולים שיעזרו לו, בוכה לפנינו דווקא שאין בזה צורך, אבל הוא משתמש בזה כדי שנעזור לו, הוא מושך תשומת לב אליו. זאת העבודה שאנחנו צריכים לעשות. *אם היינו כך מתייחסים לבורא, כמו תינוקות, מושכים אותו, נמצאים עימו, דורשים ממנו לגלות יותר, משתמשים בכך יותר, אז תארו לעצמכם, ממש באותם השלבים, באותם המבואות כמו שהילד הקטן עושה זאת, בואו נעשה זאת בינינו לבורא ותראו כמה זה עובד*.

10. פחד בונה את כלי, זה ברור. תסתכלו על ילדים, תינוקות, זה ממש מורגש מאוד. קודם הוא היה מפחד ממשהו, ואתם עזרתם לו להכיר את הדבר הזה, שאין מה לפחד. אז הוא מתחיל לגשת לזה בצורה עדינה אבל לאט, מסתכל עליך ונוגע. זו בדיוק העבודה הרוחנית שלנו, כמו שאנחנו רואים בגשמיות על ילדים הקטנים.

*שמעתי רכ"א, רשות הכל*

11. *אם אנחנו נמצאים במצב שאנחנו לא יודעים מה בדיוק לעשות במצב הזה עם הרצון, עם הכוונה, עם הנטייה, אז תחשבו על אהבה, איך אנחנו ממלאים את המוח והלב שלנו, את הפעולות שלנו, את היחסים שלנו במקסימום אהבה*, כמה שאפשר. בזאת בטוח אתם נמצאים בכיוון הנכון לתיקון. פשוט מאוד, בכל מצב ומצב כשלא יודעים מה לעשות, תמלאו את המצב הזה באהבה, ביחס יפה לזולת.

12. יראה וביטחון צריכות להיות יחד. זו לא בעיה, הן דווקא תומכות זו בזו. אם לא תהיה יראה, אז לא יהיה ביטחון. בשביל מה אני צריך ביטחון? רק כדי לחפות על היראה.

13. ש: איך לדעת מתי צריך להתגבר ומתי יותר להתפלל?
    ר: תמיד צריכים גם את זה וגם את זה. להתגבר עד שמגיעים לתפילה. *ההתגברות האמיתית היא שאדם מתגבר מתגבר מתגבר, ומגלה שחוץ מתפילה אין לו מה לעשות*.

*בעה"ס, מאמר מהותה של חכמת הקבלה*

14. אם הבורא לא היה פותח לך יותר כלי לא היית מרגיש שיש לך עוד מה להשיג. אם לא מתגלה חיסרון בכלי, פתיחת כלי יותר גבוה, אז לא היית מגלה שאתה צריך עוד משהו. זה תמיד כך גם בעולם שלנו. כל אחד מגיע למצב שהוא מסופק ממה שיש לו איכשהו, או מצד זה שלא רוצה יותר, או מצד זה שלא רוצה להשקיע יותר. אבל או מכאן או לכאן הוא מסכים עם המצב, ובזאת נעצר.

15. ש: איך להתייחס להשגה שהוא מביא לידי ביטוי במילים?
    ר: אנחנו צריכים ללמוד מכך. מה שהם כותבים, הם כותבים כדי לעזור לנו לעלות. *בשביל מה הבורא נתן לכמה אנשים מכל האנושות השגה? כדי שדרכה הם יעזרו לאחרים, וזה מה שהם עושים*.
    
    ש: פשוט אנחנו לא משיגים את זה?
    ר: *מכך שאנחנו לומדים מה שהם כותבים, אנחנו לא משיגים, אנחנו רק מעוררים את עצמנו, יכולים לעורר את השורשים העליונים. ודאי שזו לא השגה, אבל בכל זאת יש קשר*. כמו שהגדול לוקח את הילד הקטן ביד ומביא אותו לכל מיני מקומות, מראה לו, למשל הולך איתו לגן חיות ואז הילד הקטן מסתכל על החיות, מתחיל להכיר את העולם יותר ויותר.
    
    ש: אנחנו איכשהו נכנסים בדבקות עם המקובל?
    ר: כן. אתה רוצה לעלות גם לאותם המצבים שעליהם הוא כותב, וכך זה קורה.
    
    ש: מה זה אומר שאנחנו נדבקים עם המקובל עם ההשגה שלו?....
    ר: לא. *כשאנחנו לומדים מדברי רב"ש או מדברי בעה"ס אנחנו ודאי שמתחברים לנשמות האלו, כלומר להישגים, לכלים הרוחניים שלהם, אבל מתחברים בצורה מאוד מאוד קטנה, נפש דנפש דנפש דנפש* וכן הלאה. אבל אם אנחנו מתחברים בינינו, רוצים יחד להגיע להשגה רוחנית, ויחד אנחנו עושים מאמץ בלהתחבר בינינו, מתחברים כעשירייה כביכול עשירייה רוחנית למה שהם כותבים ורוצים ע"י הכתיבה לקבל מהם יותר כוח, יותר יותר התקרבות לבורא, יותר כוח השפעה, יותר קירוב בינינו כדי לגלות את הבורא, גם אנחנו שנגלה, אז כך *אנחנו משתמשים ברב"ש או בבעה"ס, כדי שהם יקרבו אותנו לבורא, ודרכם אנחנו מקבלים את האורות*.

16. אם נשיג את ההבחנה הרוחנית אנחנו נראה כמה אי אפשר לבטא אותה בצורה אחרת אלא רק כמו שהם מבטאים. מאיפה באה השפה העברית? מ- 22 כלים שיש לנו בעולמות בריאה יצירה עשיה. במידה שהם עולים לאצילות הם מתמלאים באור הכלים האלו, האותיות האלה. כך אנחנו לומדים, *וכל אות ואות זה כלי, זה סימן שבה אנחנו, בתוך כל אות ואות, מגלים את ההשגה של אותה המדרגה. כשאנחנו עוברים מדרגות אנחנו כביכול כותבים על הרצון שלנו, מדפיסים את צורת האותיות, ואז כל האותיות האלה מודפסות על הלב הכללי שלנו והוא הופך להיות כספר תורה*.

17. כשנשיג, נבין מה המשמעות של כל אות?
    ר: כן ודאי, ללא ספק. *זה יהיה שלך, זו תהיה השפה שלך, זה יהיה הביטוי שלך. אין בעולם שפה כמו השפה העברית*. רק המקובלים שהתחילו להשתמש בה גילו שכך יש לך נקודה, אח"כ קו, אח"כ עיגול, ואיך ש-3 ההבחנות הרוחניות הללו צריכות להתחבר כדי לתת לנו ביטוי של ההשפעת האור בתוך הכלי. כך יוצאות לך אותיות, ולמה אותיות כאלו דווקא ובצורה כזאת? *זה הכל מוסבר, אין לנו זמן ללמוד זאת, ולא צריכים. אנחנו נבין זאת מתוך כך שמתקדמים*.

18. כל נשמה ונשמה יש לה דרך, שביל שלה לעלות כדי להיתקן לדביקות בבורא. במידה שהיא מתחברת לכולם, בכמה שהיא נתאספת עם כולם, בכמה שהיא פותחת דרכה לבורא למלא את כולם, זה הכל בא מהמבנה של העולמות ומצד השגת הנשמות. יש לנו בזה הרבה דברים, אבל זה לא חשוב, לא צריכים לפחד מכל הדברים האלה. *יש דבר אחד, על כל פשעים תכסה אהבה, וזהו. אם אתה רוצה להגיע לחיבור, עד האהבה, בין כולם, מספיק לך לבטא זאת בעשירייה או מקסימום בקבוצה שלך הבינלאומית הגדולה וגמרנו. אתה בכך בטוח שמתקדם נכון ומכסה את כל הכלי שלך*.

*תע"ס חלק ג' אות ז*'

19. ש: מה זה אומר שכל חלקיק בקדושה משאיר רושם חותם במקומו?
    ר: האור שנמצא באיזשהו מקום נשאר באותו מקום, רק שמעתיק אותך ליתר המקומות, אבל במקום שנמצא, שם הוא נשאר תמיד. אין שינויים באור, הוא נמצא בכל מקום שהיה, מעתיק את עצמו הלאה, עוד ועוד ועוד, ומזה לא חסר באף מקום. באור אין שום שינוי, השינויים הם רק בכלים שמגלים את האור לפי ההתאמה שלהם לאור.

20. ש: בשביל העליון קיים מסך בכלל?
    ר: לא, אבל העליון מעוניין להשפיע לתחתון בכך שהוא ישנה את התחתון, יתקן את התחתון. לכן הוא עובר דרך המסכים ומתאים את עצמו לתחתון. תאר לעצמך שאור אינסוף מאיר בעולם העשיה, איך יכול להיות? אין התאמה בין האור לכלי, בזה האור יבטל את הכלי.

21. ש: איך נוכל כתחתונים להתקשר עם הכתר?
    ר: *במידה שאתה עושה מעצמך אחד מכל הקבוצה, כך אתה בונה את עצמך כשווה לעליון*, כי העליון ברא אותך, בנה אותך, סידר אותך, עיצב אותך מלמעלה למטה, ואם אתה מייצב את עצמך כאחד, אתה בעצם מגיע לעליון, כך אתה עושה. על זה הבורא אומר, עשיתם אותי. איך אנחנו עושים אותו? כשאנחנו מתחברים למטה יחד, אנחנו מגיעים למדרגה יותר עליונה שנקראת בורא כלפי המדרגה התחתונה, הנברא.
    
    ש: זה כמו סינית עבורי....?
    ר: *תשתוקק להיות במקום הכתר. לשם כך אתה צריך לאסוף את כל ההבחנות בך ולהעלות אותם כזר כלפי הבורא*.. לא מכאנית אלא בלב, בלב.
    
    ש: הוא מסביר מלכות למטה זיווג דהכאה למעלה?
    ר: אתה יכול לצייר את הדברים האלה בשכל כדי אח"כ להעביר אותם לרגש. אבל *אם אתה לא מתרגש מזה, אז השכל בעצמו הוא לא רוחני*.
    
    ש: איך אני משיג את זה ברגש שלי?
    ר: *תנסה יותר ויותר.. עוד לקרוא, לקרוא ולהתפלל שתבין ותשיג. תבקש מהחברים שיהיו יחד איתך בזה, שתעשו מאמץ משותף, תעשו. אתם קרובים לזה, כולנו*.

22. ש: אולי כדאי לחזור על הלימוד הזה?
    ר: אל תדאג, מתי שאתה צריך, תקבל הכל. זה לא שחסר לך משהו, חסר לך רק חיבור ולא שתתחיל עכשיו לחשב איזה סוג חיבור אני צריך לבצע ביני לחברים, היום כזה ומחר כזה וכן הלאה, זה לא יעזור לך. אתה צריך רק להתחבר ברצונות, להשיג את כוח השפעה ביניכם. סה"כ כוח השפעה ביניכם יהיה כבורא. את הבורא אתה לא תשיג אף פעם, אלא מה תשיג? אתה תשיג קשר ביניכם, את מהות הקשר ביניכם, וזה נקרא בורא.
    
    אבל את הבורא בעצמו? בעה"ס כותב, *ואליו היזהרו לשלוח יד*. יש שיר בתחילת תע"ס, הבהיר. הוא כותב שם, אליו היזהרו לשלוח יד, כי זה יבלבל ואתם לא יכולים את זה להשיג. הנברא לא יכול להשיג את הבורא. אחרי גמר התיקון אומרים שיש עוד עליות אלף שמיני תשיעי ועשירי, מי יודע מה קורה שם. בעה"ס כותב על כך 2 מילים, אבל זה לגמרי לא בשבילנו. יותר טוב שנלך לברר את הדברים האלה בקשר בינינו, ואז זה יהיה בטוח.