שיעור בוקר 10.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש ג'. עמ' 1718. מאמר 261. "שמע בני מוסר אביך -א'"

קריין: ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמ' 1718, מאמר 261 "שמע בני מוסר אביך (א)"

שמע בני מוסר אביך (א')

"שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך".

מוסר פירושו מלשון "כי ייסר איש את בנו", היינו בחינת יסורים. ויש יסורים בכח ויש יסורים בפועל, היינו שנותנין להבין שאסור לעשות דבר זה, ואם לא ישמע ויעבור על הפקודה, אזי יענשו לו, למשל שיקבל מלקות עבור העבירה.

ואם האדם אינו יודע מהו עונש, זאת אומרת שלא מרגיש טעם מהיסורים מטרם שמקבל אותם בפועל, אז הוא עובר על הפקודה ונותנין לו העונש. וענין העונש הוא כדי שידע, שלהבא הוא ישמור את עצמו מלעבור על החוק, היות שהחוק ניתן לטובת האדם, בפרט ובכלל. והאדם אינו מסוגל לשמור את החוק, מטעם שיש לו תענוג לעבור עליו.

למשל, יש חוק שאסור לגנוב, והוא אוהב כסף, ויש לו מקום לגנוב כסף. והיות שיש לו תענוג לכסף, והגם שיודע בעצמו שיקבל יסורים בעד העבירה, אבל אין יכול לשער את מדת היסורים מהעונש. לכן הוא משער, שהתענוג מהכסף הוא יותר גדול לאין ערך מהיסורים שיקבל בתור עונש.

לכן כשמענישים אותו, דהיינו שנותנים לו לשבת תקופה בבית הסוהר, אזי הוא רואה שהיסורים הם יותר גדולים מהתענוג שקבל מהגניבה. לכן הוא מחליט בעצמו שלהבא הוא ישמור על החוק.

אבל לאחר שקיבל את העונש וישב בבית הסוהר, אומרים לו, אתה צריך לדעת אם תגנוב עוד פעם אתה תקבל תקופת מאסר ארוכה יותר מהראשונה, מטעם שהוא שוכח את שיעור היסורים שקיבל. לכן כשיבא לידו בפעם השניה לגנוב, אז בודאי יטעה בהשיעור ומדידה של התענוג והיסורים.

לכן כשאומרים שיקבל יסורים יותר גדולים, אזי אפשר שיוכל לשער שלא כדאי לגנוב, היינו שהיסורים הם יותר גדולים מהתענוג.

לכן כשלומדים מוסר אז רואים את חשיבות של תורה ומצוות, היינו לאיזו מדת תענוג האדם יכול להגיע, וכמו כן איזה עונש האדם יכול לקבל.

דהיינו שבעלי מוסר מביאים להאדם, שירגיש את טעם השכר של שמירת החוק, היינו התועלת שמביאה לאדם שמירת החוק, ואת העונשים שהאדם יקבל עבור הפרת החוק.

ועל ידי זה שהאדם מרגיש, אז כשיעור הזה, הוא יכול לקיים את החוק, היות שהם נותנים לשער את השיעור האמיתי של תענוג ויסורים. כמו שאמרו חז"ל, "הווה מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה" (אבות ב'). ואז יש יכולת להאדם ללכת בדרכי ה' בכל פעם קדימה יותר."

שאלה: איך אנחנו בונים מוסר רוחני מהעבודה שלנו? אין לנו שופט, יש לי טעם הרבה יותר גדול לישון ולא לקום לשיעור, אז אני פה כביכול גונב, גונב מעצמי, מהחברים, אבל אני לא מרגיש שאני הולך לקבל עונש. זו דוגמה חיצונית. איך אנחנו בונים מוסר, אם בכלל, בחברה?

אם היינו מרגישים את העונש, אז אולי לא היינו אף פעם עושים עבירות.

תלמיד: כאן הוא נותן דוגמה של גנב. אפילו שהגנב יודע שיש על זה עונש, עדיין התענוג מהגניבה גדול.

אבל העונש לא מגולה. מי יודע, אולי במשטרה כולם ישנים, לא נמצאים במקום, ואז הוא גונב.

תלמיד: נכון, ולכן השאלה היא איך אנחנו כעשירייה, כחברה, יכולים לייצר מוסר רוחני שיעזור לכל אחד לא לגנוב?

אם היינו בעצמנו במקום הבורא שכביכול רואה הכול, אז לא היית יכול לגנוב, כי תמיד היית נמצא ערום מולו. אבל אם אנחנו לא מרגישים כך, אז למה זה נקרא שאני עושה עבירה? אולי אין עבירות.

תלמיד: בעבודה הפנימית של האדם, שיודע שניתנה לו זכות להתפלל, לבקש, לרצות עבור משהו גדול ממנו, עבור החברים, העשירייה, עדיין המחשבה על תועלת עצמו, התענוג שם לגמרי מטשטש, והוא מוכרח לגנוב אפילו שיודע שגונב, כי אין לו מוסר כזה, אין לו ראייה של עונש. איך אנחנו, חברה כזו גדולה, מייצרים אפשרות שיהיה לכל אחד מוסר רוחני כזה, שיעזור לו לא לגנוב, או לפחות לבקש עזרה רגע לפני הגניבה?

לשם כך אתה צריך לתאר לפני כל אחד את העונש, ואז ומה יהיה? אף אחד לא ירצה לגנוב, כל העולם יהיו צדיקים. אבל איזה צדיקים? לא מעצמם, אלא מפחד מעונש. ומה השגת?

תלמיד: צריך ממשהו להתחיל. נניח שאני הולך עם מה שאתה אומר, מאין יהיה לאדם כוח להפסיק לגנוב?

אבל העניין הוא לא לגנוב, העניין הוא שהאדם לא ירצה לגנוב.

תלמיד: לא ירצה לגנוב, בסדר.

לא, זה לא בסדר, אלו שני דברים שונים. מה עושים?

תלמיד: אני חושב שיושבים פה אנשים שיש בפנימיותם משהו שלא רוצה לגנוב. הם מבינים שהם לא רוצים לגנוב, אבל זה חלש אל מול התענוג שהרצון לקבל פותח לנו.

כן.

תלמיד: אני מדבר על המאזן הזה, איך החברה יכולה לעזור לאדם להחליט לא לגנוב, להפסיק לגנוב?

יש מוסר שמספר לך איזה ייסורים תעבור אם תעשה את זה, איזה בעיות יהיו לך. כך בעלי המוסר אומרים לכל מי שלומד אותם. אבל אי אפשר להגיד שאדם צדיק, כי הוא מפחד מייסורים, מעונשים. אבל איך אתה יכול לעשות משהו עם האדם אם הוא נולד בחטא. אז יש כאן שאלות.

שאלה: במאמר הזה מתואר איך פועל המוסר, איך שיטת המוסר מאלפת את החיה שבתוך האדם. ברור איך זה עובד. השאלה איפה ואיך קורית הקפיצה, שמאילוף החיה מתחיל לצמוח "אדם" באמת? זה לא עניין של לגנוב או לא לגנוב.

רק על ידי החברה שבה כל אחד הוא רשע, אבל בהתחברות ביניהם מחליטים להגיע לרמת הצדיק.

תלמיד: ומה ההבדל בין חברה שפועלת לפי חוקי המוסר לבין חברה שכבר מקפיצה את האדם לרמה יותר גבוהה, לחינוך רוחני, לא לחינוך מוסרי?

הוא דורש הארה ממרום שתחזיק אותו. כמו שהבורא סידר בו את היצר הרע, עכשיו הוא רואה שכנגדו יבוא מלמעלה כוח שיחזיק אותו למעלה מהעבירה. אחרת איך אפשר?

תלמיד: כלומר, אך ורק חברה יכולה לשנות ערכים בתוך האדם.

כן.

שאלה: כתוב "משלא לשמה באים לשמה", כלומר שכר ועונש בדרכנו, בשלב הראשון, זה דבר טוב?

כן.

תלמיד: האם צריכים להגדיל את זה בחברה, להראות שאם אנחנו עובדים נכון, אז אנחנו מקבלים רווחים ובאמת זוכים להשפעות?

כן.

תלמיד: אותו דבר גם אם אנחנו עובדים לא נכון ועובדים לתועלת עצמנו, כמה זה מוריד אותנו וזה פוגע בנו.

כן.

תלמיד: אז איך חברה שפועלת נכון עם שכר ועונש, מגדלת בשלבים מתקדמים יותר אנשים שירצו להגיע לשמה?

אין לה שום אפשרות להגיע לזה.

תלמיד: איך מתקדמים מתוך חברה כזו?

לא מתקדמים עד שלא מחליפים את החברה.

תלמיד: פנימית?

כן.

שאלה: אני לא מבין איך אפשר להרגיש טעם שכר של שמירת חוק. איזה שכר יש בלשמור על החוק?

אני שומר את החוק. אני צדיק. בשבילי שמירת החוק זה הדבר הכי גדול.

תלמיד: אבל זה מאוד חלש. זה פסיבי.

זה תלוי עם איזה רצון לקבל אדם מתקיים.

תלמיד: לרצון לקבל יותר גדול, לשמור על החוק זה תענוג יותר גדול?

יכול להיות. כן.

תלמיד: אם זה שמירה על החוק אל מול למשל לגנוב דווקא מהיצר הרע, יכול להיות שזה עובד יותר נכון, יותר טוב עבור האדם?

יכול להיות, תבדקו. זה צריך להתברר בתוך החברה.

שאלה: אני מבין שהלימוד פותח לאדם תענוג מהשפעה ואז הוא מתרחק מתענוגים מקבלה. האם יש הבדל בלימוד המוסר בין כלים ששייכים לראש לכלים ששייכים לגוף?

כן.

תלמיד: מה ההבדל?

הבדל.

תלמיד: אני שואל את זה כי כתוב בהרבה מקומות שעל ידי חכמת הקבלה תבוא הגאולה.

כן.

תלמיד: אז אני לא רואה איך תהיה לאנשים סבלנות ללמוד רב"ש ובעל הסולם כמונו, מאיפה יבוא להם המוסר לדבר?

מהחיים.

תלמיד: כתוב שעל ידי לימוד חכמת הקבלה תבוא הגאולה.

כן.

תלמיד: אז מה זה לימוד חכמת הקבלה לכלים ששייכים לגוף?

נחיה ונראה. אתה תראה עד כמה שזה פשוט.

שאלה: קודם הקריין אמר, אנחנו נקרא ממאמר של רב"ש ג'. אני מאוד אוהב את מאמרי רב"ש, אני גם מרגיש שזה טוב גם להתכונן לשיעור לפעמים לקרוא קטעים משם, אבל ההרגשה היא כאילו שזה פתק שהוא כתב לעצמו. מאמרים של רב"ש יש להם התחלה, אמצע, סוף, הוא מוביל אותנו תהליך. והיום גם קראנו על בעל הסולם איך הוא לקח איזשהו ספר והתחיל לסדר אותו כי היה מבלבל, ויש פה "שמע בני מוסר אביך (א)", יש בעמוד 2000 (ב), הרגשה כאילו הוא לא הביא את הקטע הזה לאיזשהו גמר שהוא נקרא מאמר, ואז לפי המאמר הזה הוא מתאר פה איזו עבודה גם לאנשים חיצוניים שמפחדים ממוסר. הוא כותב לעצמו שאדם מרגיש שיש לו ייסורים, שאדם הוא הנושא העיקרי. השאלה שלי יותר על מאמרי רב"ש, אנחנו קוראים להם "מאמרים", זה באמת מאמר? אפשר לקרוא לזה מאמר שהוא כתב ונתן אותו?

מה שכתוב כאן?

תלמיד: כן, בכרך ג'.

בכרך ג' זה פסקאות, זה חתיכות, זה משהו שאולי הוא רצה לכתוב על זה אחר כך.

תלמיד: יכול להיות שזה אפילו איזשהו קטע מה שהוא בנה ואחר כך השתמש בזה בשביל משהו שלם?

כן.

תלמיד: האם בכלל יתכן שאדם יהיה בעל מוסר בלי שתהיה לו הרגשת הזולת?

בעל מוסר, כן יכול להיות.

תלמיד: בלי הרגשת הזולת?

כן.

תלמיד: זאת אומרת רק על ידי זה שסביבה לוחצת עליו ומכריחה אותו.

יכול להיות, ויכול להיות מעצמו.

שאלה: הבורא יצר את המציאות הזאת, צמצם את עצמו דווקא בשביל לתת לנו מקום לגלות את האהבה שלו, שנוכל להידבק בו. האם בזה שעלינו להפוך, לחפש איך כן לגנוב מהרצון לקבל, ההתמקדות באותה אהבה של הבורא, במטרת הבריאה להידבק בו, זה יכול להוביל אותנו נכון למוסר רוחני?

למה לא? אנחנו סך הכול נלמד מפעולות הבורא, שזה ישפיע עלינו באור מקיף, בכל מיני דברים. ודאי שכן.

שאלה: אפשר להגיד ששמירת החוק וטעם מתורה ומצוות זה הכול חשבונות של הראש דווקא?

זה לא חשוב.

שאלה: בסוף המאמר הוא נותן לנו עצה, ""הווה מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה"" (אבות ב')". איך עושים את זה?

אני לא יודע. אבל עושים איכשהו, אתה לא חייב לעשות כמו רואה חשבון פלוס ומינוס וחשבונות כאלה, אבל סך הכול בלב האדם מצטבר הסיכום.

תלמיד: זאת אומרת זה תרגיל טוב לנסות לדמיין לעצמי. נגיד עכשיו אני שם לב שאני יכול לעשות איזו פעולה טובה, וחשבתי לצלצל לחבר ואני אומר רגע, בא לי משהו אחר, אני אגיע לזה אחר כך, אז ממש לעצור רגע, לנסות לעשות חישוב כזה.

כן.

(סוף השיעור)