שיעור צהריים 23.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1625,

מאמר 36 "שומע תפילה"

קריין: "שומע תפילה".

שומע תפילה

""שומע תפילה". מקשים העולם מדוע כתוב תפילה כלשון יחיד, הלא הקדוש ברוך הוא שומע תפילות, כמו שכתוב, "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים".

ויש לפרש, שאין לנו להתפלל אלא תפילה אחת, שהיא לאוקמא שכינתא מעפרא," להקים שכינה מעפר, "תפילה אחת, שהיא לאוקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר] שעל ידי זה יבואו כל הישועות."

שאלה: כדי לבנות את בית המקדש השלישי אנחנו צריכים להרגיש כמו משפחה, לפחות עם חלק מהתכונות שלנו. איזו דוגמה יש לנו שאנחנו יכולים להידמות לה, או שאנחנו יוצרים את הדוגמה הזאת?

תסתכלי על הגוף שלנו. איך כל המערכות שנמצאות בגוף מתקשרות זו עם זו ומוסיפות זו לזו, וכשמתחברות יש להן מטרה, להפעיל את הגוף בצורה נכונה שיהיה בריא. זו בעצם דוגמה טובה מאוד איך אנחנו חושבים על החיבור הנכון בינינו. מתוך זה שאנחנו מתקשרים אנחנו משיגים את הכלי שבו אנחנו נגלה את הבורא ונבין איך הוא נמצא בנו ומנהל אותנו. זה נקרא תפילה שאנחנו מתפללים אליו.

שאלה: הרבה פעמים אנחנו קוראים שהתפילה העיקרית היא להקים שכינתא מעפרא. יש כל מיני תפילות, כאיש אחד בלב אחד ועוד. האם התלמיד צריך לקשור את כל זה ביחד איכשהו?

כן, זה הכול בעצם אותו דבר.

תלמיד: אתה אומר שבעשירייה אנחנו צריכים להגיע להבנה מה העיקר בשבילנו.

אנחנו צריכים להגיע בעשירייה להבנה שכל הכוונות שלנו, הייאוש שלנו, הבקשות, תפילות צריכות להיות מכוונות לזה שאנחנו נבקש מהבורא שבגילוי שלו יחבר את כולנו וימלא אותנו כמו כלי. ואז כמרכיב של אותו הכלי נגיע לייעודנו.

שאלה: איך אנחנו יכולים בצורה ברורה להבין ולהרגיש מה זה אומר שכינה בעפר לפני שנתחיל להרים אותה מעפר?

שכינה בעפר זה החיבור המשותף, ההשתוקקות שלנו לחיבור בינינו, שבחיבור הזה, בהתאם לתכונות שלנו - יתגלה הבורא.

תלמידה: למה זה נקרא שכינה?

שכינה מלשון שוכן הממלא, שנקרא בורא. לכן זהו המצב של הרצון המשותף שנמצא בשבירה, בחוסר הבנה איפה נמצא ונקרא "שכינה בעפר". ואחר כך בהדרגה אנחנו מחברים אותו ומעלים אותו בינינו וכאילו השכינה עולה מן העפר והופכת להיות מספקת במצבה החדש כדי להכיל בתוכה את הבורא. במקרה כזה השכינה נקראת "בית המקדש" ומה שממלא אותו זה אור הבורא, או אפשר להגיד הבורא עצמו.

שאלה: איך לעשות תפילה בקבוצה כך שהקשר בינינו יוכל להרים את השכינה מעפר?

אנחנו צריכות שכל אחת תתפלל על החברות שלנו. כל אחת מהקבוצה מתפללת על יתר החברות בקבוצה. היא מבקשת שהבורא יחבר ביניכן ויקרב ביניכן, שאתם תוכלו חוץ מלהרגיש זו את זו להרגיש כמה אתן יכולות להיות צמודות זו לזו וכך לתת מזה מקום לבורא שישכון בכן. לכן הבורא נקרא "שוכן". הוא שוכן, ממלא את הקשר ביניכן. כשאתן בונות את הקשר הזה הוא נקרא "שכינה".

שאלה: יוצא שאותו חלק של החבר שאנחנו נוטלים מגן העדן אנחנו בעצם לוקחים את החלק המתוקן שלו ואילו שכינה בעפר זה החלק הלא מתוקן ואנחנו צריכים לתקן אותו. האם אלה שני תהליכים שונים?

התורה אלו הרצונות המתוקנים שלנו המלאים בכל אורו של הבורא. זאת התורה. ואנחנו מדברים איך הרצונות שלנו, בינתיים בתהליך התיקון, יכולים להיות הפוכים לגמרי, שבורים, מרוחקים זה מזה, לא קשורים. אנחנו רוצים שכולם יהיו ביחד מחוברים.

תלמידה: אנחנו מתעסקים בתיקון, נכון?

כן.

תלמידה: האם אנחנו מתקנים את הרצונות הלא מתוקנים, וזה אומר להרים את השכינה מעפר?

כן.

תלמידה: האם אנחנו מושכים בתהליך זה את אור הבורא?

אנחנו נמצאים למעלה מהעפר הזה. אנחנו פונים לשכינה הנמצאת בעפר כדי להרים אותה, להוציא אותה מהעפר ובצורה כזאת להעיר אותה.

שאלה: אם אני רואה את החברות שלי כמתוקנות, אני מתפללת עליהן מכל הלב, זה מתקן אותי או אותן?

זה מתקן אותך ומקרב את החברות אליך.

תלמידה: איך לעזור לחברה לאהוב את שאר החברות? הייתה לנו אתמול סדנה בעשירייה בנושא אהבה. יש חברות שאומרות שקשה להן לאהוב חברות מסוימות, איך לעזור להם, רק על ידי תפילה?

רק בתפילה.

שאלה: האם כשאומרים שכינה בעפר, עפר מתייחס למלכות?

נגיד מלכות, כן.

(סוף השיעור)