שיעור בוקר 04.11.20 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

נושא: פרשת נח

פרשת נח - קטעים נבחרים מהמקורות (המשך מקטע 7)

קריין: קטע מספר 7. כותרת "עניין המבול" מתוך הרב"ש, מאמר "עצי גופר".

עניין המבול

"ענין המבול הוא מים הזדונים. שבזמן שבאה לאדם שאלת "מי", שהיא שאלת פרעה "מי ה' אשר אשמע בקולו", וכמו כן שאלת רשע "מה העבודה הזאת לכם". ומב' אלה, היינו מ"מי" ומ"מה" נעשה מים שהוא המבול, שעל ידי זה נימח כל היקום שיש להאדם בהקדושה.

והעצה לזה היא להכנס בהתיבה, שהתיבה היא אותיות בית (כמו שכתוב בהסולם), כי "בית" נקרא בחינת חכמה, כמו שכתוב "בחכמה יבנה בית". והיפך מבית היא תיבה, שהיא בחינת חסדים, שהיא בחינת אמונה למעלה מהדעת, בבחינת "כי חפץ חסד הוא"."

(הרב"ש. 343. "עצי גופר")

זאת אומרת, בכל מקום אם יש לנו בעיה, אנחנו יכולים להיכנס ל"תיבה", זו דרגת הבינה, ולהיטמע שם. ואז לא אכפת לנו מכלום ושום דבר לא שייך לנו, שום דבר לא יכול להזיק לנו, כי דרגת התיבה, דרגת הבינה היא כמו תינוק שנמצא בתוך רחם אימו, הכול שמור, מקום שמור. אחרי שאנחנו רוכשים את תכונות הבינה, אנחנו כבר יכולים להוסיף עליהן את הרצון לקבל שלנו, לגדול שם. לאט לאט התיבה הופכת להיות לבית, כי יש שם גם אור חכמה, ואנחנו בצורה כזאת גדלים.

אבל קודם כל, בכל מקום שאנחנו מתחילים איזה רצון, נמצאים באיזה מצב, הבטוח, החזק והטוב ביותר זה להיכנס לתיבה. בכול מבול שאנחנו עוברים בחיים שלנו, קטן או גדול, אנחנו צריכים להיכנס לחברה כזאת שנותנת לנו את הרגשת התיבה, זה אור החסדים שכולו להשפיע, ואז אי אפשר להינזק משום דבר. אמנם מבול בחוץ, אבל אנחנו נמצאים בטוחים בתוך הרחם, בתוך התיבה, בתוך העליון, כי בצורה כזאת שאנחנו מסתתרים בתוך כוחות הבינה, הוא שומר עלינו.

שאלה: כשאנחנו מסתתרים בתוך התיבה, בתוך כוח הבינה, מה זה אומר שאחר כך מוסיפים את הרצון?

אחרי זה אנחנו גדלים, אנחנו הופכים להיות לעובר גדול יותר וגדול יותר, בהתאם לזה התיבה שלנו נעשית גם גדולה יותר. נלמד איך זה קורה. אחר כך יש לנו לידה, ואנחנו גדלים כבר מחוץ לתיבת נח. גם נח, כמו שכתוב בתורה, כשנגמר זמן התיבה מגיעים למצב שיוצאים מהתיבה ומתחילים לגדול וכבר לבנות את החיים האחרים שלנו. נלמד את זה, בינתיים אנחנו נמצאים במבול.

תלמיד: כלומר זה נעשה ביציאה מהתיבה בכל פעם מחדש?

לא. אנחנו גומרים את תקופת התיבה, אחרי זה עוזבים אותה ומתחילים לחבר את עצמנו גם עם מלכות ולמשוך אור חכמה, לגדול בקיצור. את כל המצבים האלה של הגדילה נלמד הלאה, בינתיים אנחנו נמצאים במבול. עכשיו אנחנו כאנושות צריכים להיכנס לתיבה. בקשר בינינו ובכוחות ההשפעה הדדיים, כך אנחנו בונים את התיבה, והיא שומרת עלינו מכל היזק.

שאלה האם המבול הוא המחויבות היחידה של הקבוצה כדי להיכנס לתיבה, ואיך הקבוצה נכנסת לתיבה?

בלי מבול האנושות לא יכולה להיכנס לתיבה, היא לא מרגישה בזה צורך. אלא רק על ידי מכות, בעיות של המבול, שהמים הולכים וממש גומרים את האדם, זו גבורה שמתגלה בבינה. דווקא מצד אחד מים, ומצד שני אלו גבורות גדולות מאוד, ואז אין ברירה אלא רק לבודד את עצמנו מהמבול וזה אך ורק על ידי חיבור. כי על ידי החיבור אנחנו מבצעים את תכונת הבינה האמיתית, כי המבול הוא לא בינה אמיתית הוא גבורה שמתגלה כולה בתוך הבינה, ואנחנו עושים צורה הפוכה. בינה כולה היא כוח חיבור, כוח החיבור בינינו הוא בונה את התיבה.

כך אנחנו מדברים גם על העשירייה, אנחנו רוצים להישמר מכל המבול הזה שנמצא סביבנו. תבנו את העשירייה בצורה נכונה, אז תרגישו שאין שום מזיק שיכול להתקרב אליכם, אף אחד. ואם, חס ושלום, קורים בכל זאת כל מיני מצבים לא נעימים בקבוצה, סימן שאתם מזלזלים בבניית התיבה, כי כל הזמן צריכים לחזק אותה יותר ויותר. כי מאות ימים אנחנו צריכים לעבור במי המבול עד שמגיעים למצב שאפשר כבר לצאת מהתיבה. בתיבה אנחנו צריכים להישמר ממי המבול, עם כל הדומם, הצומח, החי והמדבר שבנו, זאת אומרת, עם כל הרצונות האגואיסטים שלנו אנחנו צריכים לסגור את עצמנו כך ששם נמצאים במצב של חיבור. למרות שכל אחד רוצה לאכול את השני, ולא יודע איך להסתדר עם השני, אין דבר כזה, התיבה היא כזאת שהיא פועלת עלינו בכוח ההשפעה.

תלמיד למה רב"ש מתייחס למבול כמים זדוניים?

כי כך כתוב, "מים זדוניים", זאת אומרת, גבורות שמתגלות בבינה. זו ההגדרה של המבול, כי הוא רוצה להרוס את הכול, להטביע את כולם.

שאלה: אותה השאלה. יש לנו את המים, פתאום יש את הכוח של פרעה.

אל תביא לי כאן את הפילוסופיה שלך, זה לא פרעה ולא כלום. בכל מקום, בכל מדרגה יש כוח הקבלה וכוח ההשפעה, בכל ספירה וספירה. בבינה מתגלה במיוחד כוח ההשפעה, אבל כוח הקבלה נמצא בפנים. בינה זה עצם חכמה, יש שם אור החכמה, יש שם רצון לקבל גדול מאוד. איך בינה יכולה להיות אימא, אם אין לה את כל הכוחות האלה שהיא מולידה ועושה את הכול.

לא להיות סגורים על איזו תכונה אחת ששמעתם, רק תבינו מאיפה זה נובע. בינה כוללת בתוכה את כל הבריאה, רק בה מתגלה כל הבריאה בצורת ההשפעה, בדרך כלל. אם צורת ההשפעה לא מאוזנת אז מתגלה כמבול. תחשוב, למדנו את כל הדברים האלה.

שאלה: מה זה אומר שהאנושות צריכה להיכנס לתיבה?

קודם כל האנושות צריכה להגיע למצב שהיא מבטלת את האגו שלה ורוצה להיות בחיבור הדדי זה עם זה, זה התיקון הראשון, זה נקרא שהיא בונה תיבה. בכל תכונות האנושות, זאת אומרת, כל החיות והבהמות, לא חשוב מי ישנו שם, כולם יכולים להיות יחד ביחסים כאלו. זה נקרא "תיבה".

תלמיד: מה זה המבול הנוכחי?

המבול זה המים שיש להם גבורות, שמתגלה כוח הרע דרך המים. מים הם לא תמיד רק כוח טוב, מאיפה זה מגיע בכלל?

תלמיד: מה הדרגה הבאה שהאנושות צריכה להיכנס אליה עכשיו?

עכשיו האנושות צריכה לבנות תיבה.

תלמיד: התיבה הזאת מה זה אומר, ביטול עצמי?

אנחנו בונים מכל הרצונות, מהתכונות והמחשבות שלנו כזה מצב שכולנו רוצים להיות בהתקרבות טובה זה לזה. מוכנים לחיות יחד על פני כדור הארץ בלי לאכול זה את זה.

תלמיד: הקורונה זה המבול?

תגיד שכן. היא מעוררת אותנו לבנות מכדור הארץ שלנו תיבה.

תלמיד: אני מנסה להבין, זה יקרה אם נבנה עכשיו יחסים טובים בינינו?

ביחסים טובים בינינו אנחנו בונים תיבה, זה לא שצריכה לבוא מבחוץ. התכונה שלנו שנקראת "נח", מתוך התכונה הזו אנחנו בונים בינינו יחס כזה שעוטף אותנו, מקיף אותנו, שומר עלינו, שנקרא "תיבה". כך כולנו עוברים את השלב הזה שנקרא מבול, או נקרא לזה "קוביד 19", לא חשוב איך לקרוא לזה.

תלמיד: ובניית התיבה בפועל, מה זה אומר?

היחסים בינינו, הם שומרים עלינו. כל אחד מתייחס לשני בצורה טובה, שלא אוכל זה את זה. כולנו נכנסים לאותה תיבה וכולנו מבינים שצריכים לשמור לא להזיק זה לזה.

שאלה: האם אפשר לבנות את התיבה לפני המבול, או שהיא באה אחרי, שקודם עלינו להרגיש את המשבר?

המבול לא בא בבת אחת. יש אזהרה כאילו מצד הבורא, ואנחנו צריכים אז להתחיל לבנות, כמו שכתוב בתורה, להתחיל לבנות את התיבה. אם אנחנו היינו מבינים טוב איך הבורא מתייחס אלינו, היינו מזמן כבר נכנסים לחיבור בינינו הנכון, ואז לא היינו צריכים להגיע לשום מכות כאלה כמו הפנדמיה הזאת ועוד.

וכל המכות האלה יהיו יותר ויותר, עד שאנחנו נבנה את התיקון הראשון שלנו, היחסים בינינו, שלא מזיקים זה לזה. אם אנחנו לא מבינים את זה, אז כוח ההשגחה והנהגה יהרוס בינינו את כל העסקים, הוא יטביע הרבה מאיתנו במי המבול. ובסופו של דבר יישארו אלו שירצו לבנות את התיבה ולהישאר בתוך התיבה. זאת אומרת להישאר בתוך הקבוצה שכולנו ביחס, לפחות לא מזיקים זה לזה.

תלמיד: למה הטקסט אומר שהבית הפוך מהתיבה?

כי בית זה משהו אחר. התיבה פועלת רק לפי כוח השפעה ולבית יש כבר גם כוח החכמה. את הבית בונים בחכמה ואת התיבה בונים בבינה.

שאלה: איך אנחנו מזיקים אחד לשני, איך זה קורה?

מזיקים? אנחנו אפילו לא מבינים שאנחנו מזיקים זה לזה. אבל זה שנמצאים כל הזמן בתחרות, בזה שדוחים זה את זה, לא רוצים להתחבר זה עם זה בצורה נכונה, לא רוצים לעזור זה לזה, האגו שלנו מתגלה, מה יש כאן לדבר בכלל.

תלמיד: ממה אנחנו צריכים להיזהר, מה לא לעשות?

מה לא לעשות אני לא אגיד לך. אנחנו כל הזמן מדברים על זה. תנסה לעשות לשני מה שאתה רוצה שיעשו בשבילך.

קריין: קטע מספר 8 של הרב"ש, "מהו מבול מים בעבודה".

"צריכים לדעת, מה זה "מבול מים" בעבודה, שהמבול הזה היה המחבל, אשר "וימח את כל היקום". ידוע, שבזמן שהאדם מתחיל לעבוד בעבודה דלהשפיע, אז הגוף טוען, מה העבודה הזאת לכם, איזה הגיון יש בזה, שאתה לא רוצה לעבוד לתועלת עצמך, הלא אתה צריך לדאוג, שאתה תהנה מהחיים, ולהשפיע נקרא, שאתה תעבוד לא בשבילך. איזה תועלת תצמח לך מזה שאתה עובד, שהבורא יהנה, מזה שאתה מקיים את התורה ומצות שלו, אשר צוה לנו ע"י משה רבינו עליו השלום. האם יתן לך שכר תמורת עבודתך, כלומר שאתה מתייגע בתורה ומצות.

על זה אתה עונה לי, שאתה רוצה לעבוד בלי שכר. איך אפשר להבין דבר כזה, לעבוד בלי שכר. הלא הוא נגד ההגיון. הלא הטבע שבו נולדנו, הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, ואם אנו מתייגעים באיזה דבר, בטח שאנחנו מקבלים הנאה ותענוג תמורת היגיעה. אם כן הרי זהו נגד הטבע שלנו. וזה נקרא "טענת מה"."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

שאלה: הוא אומר שהמבול מוחק את כל היקום. ובקטע הקודם שכל היקום שיש לאדם הוא בקדושה דווקא. אז מה המבול בסוף משמיד?

המבול עובד על אותם האנשים במיוחד שכבר נמצאים בדרך לתיקון. כל האנושות היום נכנסת לזה. אל תסתכל על האנושות למה הם סובלים, מה קורה להם, אלא כולם צריכים כבר להיות בהתקדמות לתיקון התכונות שלהם בהתאם לבורא. ואם לא נמצאים בזה בקצב הנכון, כבר פועל עליהם כוח העליון בהתאם לזה ומסדר את המצבים שנקראים "מבול".

תלמיד: אבל למה הוא אמר שזה דווקא מוחק את היקום שיש לאדם בקדושה?

כן, ודאי. מה יש לך, מה נשאר לך? כל הדברים שהיו לך קודם הכול נמחק ואתה מרגיש את עצמך מאוים מאוד על ידי כוחות הטבע, העליונים, הבורא.

תלמיד: זה נשמע הפוך, הוא רק משאיר את מה שיש בקדושה. לא שהוא משמיד את מה שיש בקדושה.

הוא משאיר לך רק לבנות תיבה, שום דבר חוץ מזה. הוא אומר שלא תהיה לך קרקע תחת רגליך, לא שום יסוד, אתה לא תוכל להתקיים בכלום, לא ממאכל בהמי לא ממאכל רוחני. פשוט מגיע מאותו הכוח העליון, שהוא בדרך כלל הטוב ומיטיב, מגיע לך עכשיו מבול מפני שאתה נמצא בניגוד לטוב ומיטיב ואז הוא מטביע אותך.

תלמיד: למה בטבע מצילים דווקא את בעלי החיים ולא את בני האדם?

מה זאת אומרת, כל התכונות של האדם גם חייבות להיכנס לתוך התיבה. אנחנו נכנסים כולנו, כולנו לתוך התיבה, זה נקרא "דומם", "צומח", "חי", "מדבר", כולם נכנסים לתוך התיבה ואנחנו חייבים לשמור את עצמנו כמה זמן, כמו נניח עובר במעי אמו, עד שאנחנו גדלים שם בצורה כזאת שאנחנו יכולים להתקיים מחוצה לתיבה.

תלמיד: אבל למה לא הכניסו את בני האדם לתיבה? הרי בני האדם לא נכנסו לתיבה אלא רק החיות? חוץ מנוח והמשפחה שלו.

זה מספיק, נוח וכל המשפחה שלו זה כאילו כל דרגת האדם.

שאלה: ההקשר לתיבה זה זוגיות, שכולם באו בזוגות.

"זה כנגד זה ברא א-לוקים", לכל תכונה יש תכונה שכנגדה, ולכל אחת ואחת מהן יש זכות קיום, ולכן כולם נכנסים לתיבה תחת כוחות הבינה והם נמצאים שם כנגד מי המבול.

ההבדל בין המבול לתיבה ובינה זה שבתוך התיבה הם לא רוצים לקבל כלום, הם נמצאים בתוך הבינה, בדרגת הבינה בשמירה, ומחוצה לבינה, המים הזדונים, אלה כוחות הבינה שדווקא דרכם מתגלים כוחות של לקבל. יש בזה הרבה דברים, לצערנו אנחנו לא מספיקים שום דבר.

תלמיד: אנחנו הצוות החברתי העולמי ואנחנו מאוד שמחים להודיע שב- 11,12 לדצמבר השנה, נקיים כנס עולמי גדול. ואנחנו רוצים לשאול כמה שאלות לגבי הכנס.

שאלה: בעצם לפני כיומיים העלית את הצורך הזה, ורצינו לברר מה היה הצורך שהרגשת בכנס דווקא עכשיו?

אני אפילו לא יכול להגיד לכם, אני פשוט מרגיש שאנחנו צריכים עוד ועוד להוסיף לחיבור בינינו, כמו שהיום גם דיברנו, איך שאנחנו צריכים לקלוט בזמן השיעור את הכוח העליון ואחר כך אחרי השיעור להשתדל לפזר אותו מחוצה לנו, שנהיה כאלה, לעבוד כמו בוכנה, לשאוב מהשיעור ולהעביר לעולם. אז אני חושב שהכנס העולמי הוא מין פעולה כזאת כללית שאנחנו יכולים לבצע ביחד. אז מתי זה יהיה?

תלמיד: בין ה11 ל 12 לדצמבר, זה יום שישי שבת, זה יוצא נר ראשון של חנוכה.

יופי, אז אני כבר רושם לעצמי שזה הכנס.

שאלה: באיזה מצב עלינו להיכנס לכנס, ובאיזה מצב לצאת ממנו?

זו אותה מגמה כמו בשיעור, זו אותה מגמה כמו שבכל אסיפה, שאנחנו רוצים פשוט מתוך החיבור בינינו לקבל עוד יותר כוח עליון כדי להתחבר בינינו, ומתוך החיבור בינינו גם להעביר את זה במכה גדולה לכל הכיוונים בעולם. אנחנו מיום ליום מרגישים שהעולם יותר ויותר זקוק לזה, אנחנו עכשיו נתחיל להרגיש עד כמה כל העסקים הקודמים שחשבו שהם יכולים להמתין ולעבור את כל השלבים האלו של וירוס הקורונה, עד כמה שהם יתחילו להיסגר, עד כמה שיהיו יותר אנשים מפוטרים שלא יהיה להם ממש מה לאכול, ואיך אנחנו נסתדר עם זה, העולם לא מוכן לכל הדברים האלה.

זה לא כמו שחילקו קצת מתנות בתחילת הפנדמיה, עכשיו אנחנו כבר נכנסים למצב חדש שהוא ימשיך, זה לא מצב זמני. ולכן אנחנו צריכים להסביר לכולם, גם מה התועלת שיכולה להיות מכל המצבים שאנחנו עוברים, ואיך אנחנו שומרים על עצמנו כדי שתהיה לכולנו לפחות רמת חיים כזאת שנוכל להעביר את זה נכון וטוב, וזה בדיוק מה שלמדנו היום גם בתיבה.

אנחנו צריכים לבנות מצב כזה שלכולם יהיה מקום, שאף אחד לא אוכל את השני, כולנו דואגים לכולם, "בונים את התיבה" מה שנקרא מכל כדור הארץ שלנו, ממש כמצב של תיבה במבול. והמבול שיהיה, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר עם האגו שלנו, אבל אנחנו בעצמנו מתנהגים הפוך מזה, זאת אומרת בונים בינינו מצבים שעוזרים לנו לשרוד. אם כולנו נחשוב על זה נגלה שהחיים יכולים להיות הרבה יותר טובים ובטוחים.

ולכן אני חושב שזו צריכה להיות גם המגמה לקראת הכנס, זאת אומרת איך אנחנו בונים את העולם החדש בצורה שיש שם מקום לכולם. כי עד אז יתגלו יותר ויותר מצבים בלתי נסבלים ממש בכל המדינות, שיכולים להביא להתפרצויות ולמלחמות, ואנחנו צריכים להשתדל להסביר את זה קודם.

שאלה: רצינו לדעת מה אתה מרגיש על התהליך שאנחנו צריכים לעבור בכנס, כדי שזה יעזור לנו לבחור את הנושאים של השיעורים.

אני דווקא חושב שצריך לבנות את התיבה. פעם היה לנו כנס שאנחנו בנינו אנייה, בשאלה איך אנחנו עוברים את כל החיים שלנו בצורה נכונה, אני חושב שזה היה אז רק בקבוצה, כדאי גם לראות את הצילומים על זה. אבל עכשיו אני חושב שאנחנו צריכים לבנות תיבה בינינו, ולהרגיש את עצמנו מה זה נקרא "להיות בתיבה" ואיך אנחנו נותנים לכל האנושות להיכנס לתיבה, בהתאם לכך שהם רוצים אנחנו מוכנים, או לפחות להראות להם דוגמה, מה צריך להיות מקום ההצלה. בואו נחשוב על זה. יש כאן אנשים שמסוגלים להקים את זה בצורה יפה.

(סוף השיעור)