בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 21.9.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ראש השנה – בניין המלכות*

1. .. אנחנו בונים ממש עולם חדש, מלכות חדשה, וזה מה שקורה לנו בחג בזמן שנקרא ראש השנה, תחילה חדשה. ראש זה התחלה, ושנה זה מצב חדש, ואנחנו במצב הזה מרכיבים את כל הכוחות שהיו במערכת הזאת שנקראת אדם הראשון לפני חטא, לפני שבירה, ואת כל הכוחות שהתגלו בזמן החטא, זאת אומרת בזמן השבירה. הבורא אמר בראתי יצר רע, ובזה שבר את מערכת אדם הראשון, ואנחנו צריכים להקים אותה מחדש עם כל הכוחות הרעים והטובים יחד. זה עניין בניין המלכות.

2. *ראש השנה הוא הזמן שאנו צריכים לבקש מהבורא שנרגיש את כבוד שמיים, כלומר שמלכות שמיים תהיה אצלנו לכבוד, שנרצה להרגיש אותה, נרצה להיות תחתיה ושזה יקבע לנו את כל החיים*. זאת אומרת בזמן שהבורא ברא את היצר הרע, הוא נתן לו תוקף *ואנחנו צריכים לעשות כאן בירור שאנחנו רוצים דווקא כוחות ההשפעה, כוחות חיבור, כוחות אהבה, להמליך עלינו את כוחות הבורא, ואת כל הכוחות ההפוכים ממנו להחשיב כעפר*.

3. ש: מה זה המלכות העליונה?
   ר: זו שליטת הכתר, שליטת הבורא, שליטת הרצון להשפיע. *אהבה, חיבור, את כל התכונות האלה של המלכות, תכונות הבורא, אנחנו צריכים להמליך עלינו ולהעלות אותם למעלה בחשיבות*, מעל הראש שלנו.
   
   ש: זו צורה של חיבור מיוחד שלנו?
   ר: *ודאי שאנחנו צריכים להשיג את זה בחיבור בינינו, אבל חוץ מזה אנחנו צריכים להקים את מלכות שמיים הזאת במודעות שלנו, בהכרה ובהבנה שלנו, שכך הבורא ייראה בעינינו כמלך, כחשוב, כגדול, כמיוחד. זה מה שאנחנו רוצים להרגיש*.
   
   ש: חיבור שלנו, באיזה שלב נקרא מלכות העליונה..?
   ר: *לא מספיק לנו סתם להתחבר בינינו, אלא אנחנו צריכים להרגיש בתוכנו שהרצון להשפיע שלנו, הרצון להתחבר בינינו עד אהבה, שהחיבור העמוק בינינו נעשה עבורנו הכי חשוב, שאין יותר חשוב מהחיבור הפנימי בלבבות שלנו. לא אכפת לנו כל העולם, לא אכפת לנו שום דבר בחיים, רק שהחיבור בינינו יהיה למעלה מהכל, ושהוא יקבע לנו את כל המציאות וכל החיים. זה נקרא לקבל עול מלכות שמיים*..

4. ש: למה קוראים לזה עול?
   ר: כי זה נגד הרצון לקבל שלנו, אנחנו צריכים לקבל את זה בכוח. אף אחד לא רוצה לקבל את זה, והקבלה הזאת היא קבלה ממושכת, עד שכל הרצון לקבל ייכנע ונרצה להיות תחת כוח ההשפעה, אהבה, חיבור, ערבות.

5. יש תפילה שאני מבקש לאהוב את החברים, ויש תפילה שאני מבקש מהבורא שישנה את התכונות שלי. לשתיהן יש מקום, גם זה וגם זה. תחשוב.

6. ש: למה ראש השנה נקרא ימים נוראים?
   ר: *ימים נוראים* בגלל שיש לנו שינויים מאוד מאוד חדים, ואנחנו עובדים נגד הרצון לקבל הגדול, האמיתי, שנקרא נורא, עם כוח גדול של הבורא, שנקרא נורא. זו תחילת התיקון, בנקודה ההתחלתית שלו גם הרצון לקבל וגם הרצון להשפיע, שני השפיצים האלה באים ומתחילים חיבור בהפכיות ביניהם. אנחנו צריכים להרגיש את זה. עוד נדבר על כך. בנוסף זה לפי השמות של הבורא: המלך, הנורא, הגדול, הגיבור והנורא.

7. עבורנו כבוד הבורא הוא מעל הכל כי זה קובע לאיזה כיוון אני הולך להתפתח, *האם אני קובע את כיוון ההתפתחות שלי לקראת הבורא או לקראת משהו אחר? אני לא יודע לאן ואיך, ולכן כל התפילות שלנו בראש השנה מכוונות ממש לבורא עצמו. אנחנו רוצים להיות תחתיו, אנחנו רוצים שהוא ישלוט עלינו*. התפילה העיקרית שלנו היא תמלוך על כל העולם בכבודך, המלך.

8. בראש השנה האדם עושה חשבון, אחרי שהוא בודק את עצמו ורואה שהוא מלא חטאים ושיש לו באמת מה לעשות עם עצמו כדי להתקרב לבורא, לכן *האדם מחליט שהוא חייב לעשות כאן צעדים קדימה לקראת הבורא. הוא לומד גם שההתקרבות לבורא יכולה להיות רק אחרי שהוא משנה את הלב שלו*, שבלב שלו הוא בונה את בניין המלכות, שיהיה דומה לתכונת הבורא, לכתר, להשפעה ולאהבה.
   
   ניתן לעשות זאת רק על ידי פעולות צדדיות נוספות שהוא מתחבר עם החברים, כי אחרת הלב לא ישתנה. *הוא חייב לחבר את הלב שלו לחברים ויחד איתם, עם ליבם של החברים, לעשות מיקס, ערבוביה, שכל הלבבות יהיו כלב אחד. מתוך הלב האחד הזה הוא יוכל להרגיש את יחס הבורא אליהם*.
   
   *ככל שאנחנו משתדלים להתקרב בלבבות, כך אנחנו נותנים לבורא מקום לשלוט בלב שלנו. אנחנו מבקשים ממנו: "תהיה מלך, אנחנו בנינו בשבילך בית, בית המקדש. אנחנו רוצים שזה יהיה מקום של השפעה ושאתה תשב שם כממלא. בנינו לך בית, בית כבוד, מלא את הקשר בינינו. אנחנו כל הזמן רוצים רק לשמור על הקשר בינינו שכל הזמן ישתפר ויגדל כך שאתה תתפתח בנו, תתגלה בנו יותר ויותר. את הלב האחד שאנחנו בונים בינינו אנחנו רוצים שאתה תמלא, תשפר אותו ושנגיע למצב שכל הכלי שלנו יהיה מתאים למילוי, אליך*".

9. לפי הרוחניות אתה יכול לקחת כל יום או לילה, מתי שאתה רוצה, ללא שום הבדלים בגיאוגרפיה, בגיאולוגיה, באסטרונומיה ובהרגשה שלך. העיקר שאתה קובע: "אני רוצה עכשיו להתחיל את השלב חדש, שזה יהיה ראש השנה", וכך יהיה.

10. ש: איך לחבר לבבות של חברים ללב אחד?
    ר: *אתם צריכים לעשות כל מיני תרגילים, בעיקר ממאמרי רב"ש הראשונים על הקבוצה, על החברה. אנחנו קצת מזלזלים בהם, אבל שם הוא מדבר על להיות כאיש אחד בלב אחד, שכל אחד מקטין את עצמו כאפס ומבטל את עצמו כלפי אחרים, כל אחד דואג לאחרים וכן הלאה. אלו הדברים שמקרבים אותנו זה לזה, בסופו של דבר לא לגופים אלא לפנימיות שלנו, ללב ולמוח*.
    
    *אנחנו מתחילים להיות יותר קרובים, מבינים ומרגישים יותר. כך אנחנו מגיעים למצב שהתפילה שלנו הופכת להיות תפילת רבים, אפילו שאנחנו רבים, אבל מבקשים כאדם אחד, וכך מקבלים תשובה*...

11. ש: אם יש חור גדול בהכרחיות, בצרכי הגוף, ומצד שני אנחנו נאחזים בחברים. נוצר לחץ, איך עומדים בו? ר: אם מחלקים אותו לכולם, אין שום לחץ, ההיפך, יש קלות בעבודת החיבור. כמו שכותב רב"ש, אם אתה לוקח מזוודה נכונה, אז בשבילך היא קלה, ואם אתה לוקח את הלא נכונה אז אתה לא יכול לסחוב.

12. *פסח* זה תיקון, יציאה בפועל מהרצון לקבל. בורחים מהרצון לקבל, בורחים מהמצרים למדבר, ואחר כך מקבלים אמצעי לתקן את הכלים שהוציאו ממצריים, את הרצון לקבל שקודם לא היה... ואנחנו נמצאים בתיקון הסופי, אנחנו כבר לא בונים בתי מקדש ולא בונים כלום, אלא מבינים שזה צריך להיבנות בלב שלנו. על זה אנחנו מדברים, *ראש השנה* הוא סיכום של העבודה הקודמת שלנו ותחילה של עבודה חדשה, אנחנו רוצים שבלב שלנו, כשנחבר את הלבבות, ייבנה מה שנקרא בית.

13. אתה מגיע למצב שאתה נמצא ממש בחוסר אונים, ידיו לאלוקים, *אין לך כוחות, אין לך כלום, אבל יש לך שיטה*, שיטת החיבור. יש לך עכשיו גם הכרת הרע במציאות הכללית שבעולם. אם לא עכשיו, אז בשנים הקרובות אתם תראו כמה העולם יתחיל להכיר שממש אין ברירה, חייבים כאן לבנות משהו, אחרת לא ייצא כלום מהקיום שלנו.
    
    אתם תראו, העולם יתחיל עכשיו להתאושש, בשכל ברגש בהבנה, בחדות. הם יבואו אלינו, לעם ישראל, שמכוונים איכשהו לבורא, ויתחילו לדרוש מאיתנו, גם בצורה יפה וגם בצורה לא כל כך נעימה, אבל זה יחייב אותנו להראות להם דרך. הם יעזרו לנו לעלות בכך שיחייבו אותנו להראות להם דרך, וכך כולנו נגיע לתיקונים. אז נגיע למצב שנקרא המלך.

14. אני רוצה שיהיה לי יחס כזה אל הבורא, בלי שהוא יראה לי את זה, שיהיה לי יחס שהוא זה הכל, ושחוץ ממנו אין שום דבר בעולם שבכלל קיים, יכול לזוז, יכול לבצע משהו, אין. כל מה שיש בעולם זה רק בורא, ואני נמצא מנותק ממנו. *סביבי ובהכל נמצא רק הבורא, וכולם, דומם צומח חי בני אדם, הם סך הכל מה שהבורא רוצה להראות לי. אני מקבל את הדברים האלה כבאים ממנו. הבורא רוצה שאני דרך זה שאני מתייחס אליהם בצורה נכונה, אגלה שהוא עומד אחריהם, עד כדי כך שהם אחר כך נעלמים ונשאר רק הוא*.

15. ש: איך מסדרים את השלבים של בניין המלכות?
    ר: קודם כל צריכים להבין שאנחנו בונים את המלכות מאבנים, אבנים שבורות, וצריכים להשתדל למצוא מגע ביניהם, להדביק אותם יחד. אח"כ להביא אותם כבר לחיבור, אחד אחד. לפני שאנחנו בונים, צריכים להסכים על הבניה, אנחנו צריכים להתקרב זה לזה ולהבין מה אנחנו בונים. *אנחנו בונים את החיבור בינינו כך שכל אחד ואחד מחזק את השני וכולנו מחזיקים את הבניין. אנחנו כל הזמן נצטרך לחזק אותו, לקיים ולהקים אותו, ולא שכמו שבונים קיר ואחר כך עוזבים אותו והוא עומד. לא, כאן כל הזמן נצטרך להיות בשמירה, בחיזוק*.
    
    ברוחניות אין דבר כזה שזה בא והולך וזהו, אלא בונים וזה קיים מפני שאנחנו ממשיכים כל הזמן לקיים ולחזק אותו, למרות כל התנאים, חיצוניים ופנימיים, שמשתנים בנו. כך כל האנושות תצטרך לעשות. אלו דברים שגם עכשיו עושים, כל המלחמות, כל הבעיות, כל הבלאגן, בכל הדברים, בכל פרט ופרט קטן שכל אדם עושה בחיים שלו, גם נקרא שהוא איכשהו מתקן את הבריאה ומקדם אותה לבנייה.

16. מצידנו אין שום פעולה חוץ מחיבור.

*חלק 2 – עיתון האומה*

17. בעה"ס אומר שאנחנו צריכים להיות מחוברים כולנו כמו חלקים בגוף שלנו. רק שהחלקים בגוף מחוברים בצורה אינסטינקטיבית ופועלים בצורה טבעית, אף אחד לא חושב שהוא צריך לעשות איזושהי פעולה עבור השני, אלא כולם כך כבר מסודרים מהמוח, מהרצון ומהתוכנית הכללית..
    
    מה שאין כן, בין בני האדם אנחנו נפרדים על ידי האגו האישי של כל אחד, אנחנו אינדיבידואליסטים, ולכן יש בעיה לתקן את הקשר בינינו. איך נתעלה למעלה מהאגו שלנו, מהעצלות שלנו, מהקושי לזוז? מאיפה ניקח אנרגיה, מוטיב פאוור, כמו שהוא אומר, כדי לקרב את החלקים, הגופים, לחשוב על מישהו, על משהו. אפילו אם אני חושב על מישהו, אני מיד חושב על עצמי, כמה זה יעזור לי, או מה אני צריך לתת לו כך שזה יחזור אליי. כאן *אנחנו צריכים להיות מחוברים בשיטה אחרת לגמרי, כמו חלקים בגוף אחד. אף חלק לא עושה חשבון לעצמו אלא לכללות הגוף. כך אנחנו צריכים להיות מחוברים, שכולנו נחשוב רק על כללות האנושות ולא על התועלת האישית של אף אחד. האם זה בכלל ניתן*?

18. אנחנו חייבים לגלות בנו, בכל האנושות, שאנחנו שייכים לאדם הראשון, למבנה של אדם הראשון, וחייבים רק לשם כך להתקיים, סביב זה להתלכד, להבין שאין ברירה, אנחנו חייבים לחיות על פני כדור הארץ אחד עם הרצון אחד, גוף אחד, תרבות אחת. לא מדובר שחייבים ללמוד זה מזה תרבויות שונות, אלא תרבות חדשה, תרבות של עולם אחד כאדם אחד. עוד נדבר על כך, אבל הוא אומר שאין טעם לחזור, זה לא יתקיים, ואנחנו רואים כמה שזה לא מקוים, לא יכול להתקיים.

19. הפוך, כאן צריכה להיות אהבה. הכוונה היא שכולם מודעים שהם תלויים זה בזה, כי *הכל מתחיל מערבות, הרגשת הערבות. אנחנו כמו חלקים בגוף אחד, לא יכולים לספק שום דבר לאף אחד אם אנחנו לא דואגים כולנו לכולם. ההרגשה הזאת, הבנה הזאת, חינוך כזה, לאט לאט חודרים לכל אחד ואחד*, ואנחנו מבינים שקיימים בזמן שהחוק הזה של הקיום החברתי מתגלה עכשיו מתגלה בחברה. אחרת אנחנו לא נתקיים. לכן אנחנו מקבלים את זה ורואים שרק כך באמת יכולים להגיע למשהו נכון וטוב.

20. איך יכול להיות שמישהו יאהב את האחר וירגיש שהוא שייך לו, תלוי בו ומוכן לעשות בשבילו הכל ללא שום תשלום? אלא זה שאני אוהב אותו, אני עושה את זה כמו בשבילי, זה בגלל שיש לי קשר כמו אמא ובן. זה משהו אחר, אבל סתם שיהיה לי קשר כזה לשני אחרי חטא עץ הדעת? אין דבר כזה שאני מחובר לזולת ואוהב אותו כנפשי וכך אני דואג לו, לא.
    
    *אין לי יכולת להרגיש את השני. בשביל זה אנחנו צריכים להשתדל כמה שיותר להיות קרובים זה לזה, כמה שאפשר, איש את רעהו יעזורו, ולהזמין מאור המחזיר למוטב שישפיע עלינו* ויקשור אותנו כמו באדם הראשון, בהדרגה, לא מיד, בכל רמ״ח האיברים ושס״ה גידים. לא בכל ה-125 מדרגות הקשר אבל לפחות בקשר אחד, שנרגיש בינינו שאנחנו נמצאים בקשר, כמו 2 צורות שונות שבכל זאת קשורות בעביות שורש ביניהם, בעביות א' ביניהם. כך נוכל להתקרב ולהרגיש זה את זה. *אני לא ארגיש שיש ביני לבין החבר שלי הבדל, באיזה מידה, דרגה, אלא מה שיש לי, יש לו. לא יכול להיות אחרת*.

21. כל האנשים שבמדינה צריכים להיות קשורים זה אל זה. הם צריכים לדאוג זה לזה ולכך שלכולנו יהיה פחות או יותר בשווה מה שיש לכל אחד ואחד. כך יהיה. המדינה צריכה בכללות לדאוג לדברים האלה, לאספקה, למילוי כל הרצונות, לגשמיות ולרוחניות. כך זה צריך להתקיים.

22. אם אני מעורר את המאור המחזיר למוטב, אז לא סתם שאנחנו נמצאים בערבות, שיש לכולם לאכול ועוד כל מיני שירותים לכולם, מים חשמל וכן הלאה, אלא אנחנו על ידי כך שדואגים כל אחד לכולם, מעוררים את כוח הבורא שכבר מתקרב אלינו ועוטף אותנו. אז אנחנו מרגישים כשייכים כאיש אחד, לעם אחד.

23. אם יש קבוצה טובה, חברה טובה וחזקה, היא יכולה גם לקבל בתוכה מספר חברים שאינם מתוקנים ותוכל לעבד אותם נכון, לחנך אותם, לחבר אותם לעצמה. על ידי זה גם היא תתחזק.

24. אנחנו ממש שטופים ועבדים של כלי התקשורת. יכולים היום לגשת לבני אדם ולדבר איתם בצורה ממש לא תלותית בכלי תקשורת, כי היום כבר הגיע הזמן שאנשים לא כל כך משתחווים לכלי התקשורת. לא כולם, אבל המון אנשים כבר מבינים שאנחנו נמצאים בשטיפת מוח ושצריכים לשנות את היחס שלנו. גם הזעזועים שיהיו בקרוב בעולם, בכל מיני רמות, באקלים, באספקת הדברים ההכרחיים ובכל דבר, הם גם יתנו לאדם אפשרות לא להיות כל כך תלוי במדינות ובתקשורת. אנחנו נצא מזה ויהיה אפשר להסביר הרבה יותר דברים. אנשים יהיו הרבה יותר פנויים.

25. ש: הוא מספר לנו על הקשר הנכון בעם ישראל?
    ר: אין עם ישראל, יש קבוצה כמו בני ברוך שהולכת לפי הכיוון שנקרא ישר-אל, ישראל. כל היתר זה אומות העולם, כולל היהודים שחיים בישראל או באמריקה או ברוסיה, לא חשוב באיזה מקום. אנחנו מדברים על כך שקבוצת בני ברוך תברר בדיוק כמה שאפשר הדרך שלנו, כמה היא נכונה יותר וקשורה יותר לבעל הסולם ולרב"ש. אנחנו ככל האפשר נלך בעקבותיהם. זה מה שאנחנו צריכים.

26. : האם אפשר לפרסם חלקים מהאומה לכל האנושות?
    ר: ודאי שכן, רק בזהירות. אני ממליץ להתייעץ עם ראשי שפות, מפני שבכל זאת אנחנו לא רוצים לבלבל את האנשים ולא רוצים לדחוף אותם אחורה. אנחנו לא רוצים שהם יחשבו שאנחנו הזויים ופנטזיונרים, אלא שאנחנו מדברים על הפתרון במצב הקשה שהעולם שלנו נמצא בו, במיוחד לקראת השנים הבאות עלינו שיבואו לכל האנושות בצורה לא כל כך פשוטה. אנחנו רוצים להקל עליהם ולהראות להם לאן בסופו של דבר נתפתח. כך יהיה להם הרבה יותר קל לקיים את עצמם, לבנות את עצמם.

27. ש: האם שק מאגוזים שעוטף ומטלטל את העולם יינמס מהאהבה בינינו?
    ר: כן ודאי, בסופו של דבר הכל הופך להיות כמו ג'ילה, כמו עיסה, דייסה. כולנו נהיה עד כדי כך כלולים בכולם שזה יהפוך לנרנח״י אח״כ, כאור הלבן. אנחנו נראה איך שזה כל הזמן ישתנה ויתקדם לאור הלבן.
    
    ש: התפתחות העולם בדרך טובה תלויה במאמצים להתחבר בעשירייה?
    ר: *העיקר זה החיבור בעשירייה. בה אנחנו צריכים לברר עוד הרבה פרטים. אנחנו נתחיל, וזה יותר ויותר, תראו כמה גם הכל ישתנה, כמה שהחברים שלנו יתעוררו, וחברים שעזבו, כאילו לא לומדים מכל מיני סיבות, גם יחזרו. אתם תראו את הדברים האלה. האור יעשה את שלו*.

28. צ