שיעור בוקר 03.02.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בנין החברה העתידית – קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם בנושא

קריין: "בניין החברה העתידית", קטע מספר 1 מתוך בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון".

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות.

ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא.

וז"ש "הדבק במדותיו, מה הוא רחום" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה.

ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח.

וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

אנחנו צריכים לבנות כזאת חברה שתלמד את כל הנושא הזה ותממש אותו, עד שגם בידע ובמבנה שלה ובכל מה ששייך לקיום שלה, היא תתקיים לפי חוקי הטבע המתגלים כבר בימינו לאט לאט. הקשר בין בני האדם צריך להיות בהתאם לטבע האינטגראלי, עד שמגיעים לחיבור השלם בכלי השלם "ואהבת לרעך כמוך"¹ וזה כבר נקרא הדור האחרון.

אנחנו רק צריכים לדעת איך לממש את זה בפועל, זאת הבעיה, איך לבצע את זה. אבל, כמו שהוא אמר, בטוח שאנחנו נמצאים כבר בדור האחרון ואנחנו צריכים להשתדל איכשהו להביא את זה למימוש.

קריין: קטע מספר 2 מתוך בעל הסולם "השלום בעולם".

"מדת "היחידיות" מצויה בכל אחד ואחד מאתנו, אם פחות ואם יותר.

והגם שבארנו בה טעם יפה וגבוה, מאד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא ית', יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות, עם כל זה מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם.

וכאמור, אין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה.

אבל הצד השוה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להבנות על חורבנו של חברו".

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

אנחנו נמצאים ברצון לקבל שלנו ומאוד מוגבלים בשימוש בו, כי ככול שאני רוצה להשתמש ברצון לקבל שלי אני מרגיש מיד עד כמה כל העולם סוגר אותי ולא נותן לי לפרוץ, אלא ככה קצת עד כמה שמשאירים לי לפעול בתוך החברה, בתוך המשפחה, עם החברים, עם הזרים, כמה שאני מסוגל אני איכשהו מסתדר. כל פעם מצמצם את עצמי, אבל לפעול כמו שבא לי, כמו שהייתי רוצה, ודאי שאני לא מסוגל, מי ייתן לי?

מתי אפשר כן להרגיש שאני חופשי ופועל מכל הבחינות וכל התכונות שלי ללא שום הגבלות? זה רק בתנאי שאני מעביר את זה ל"על מנת להשפיע". בעל מנת להשפיע אין שום הגבלה, תעשה כמה שאתה רוצה, תתכלל עם כולם, תיקח מהם כלים, תשפיע להם, אתה תרגיש לא רק שאתה פועל חופשי בעולם, אלא שכל העולם הוא בשבילך ואתה נפרס עליהם, ממלא אותם ומתמלא מהם. לכן את כל הייחודיות שלנו, כי כל אחד ואחד מאוד מיוחד בעולם, את זה אפשר לממש רק בעל מנת להשפיע.

שאלה: בעל הסולם והמקובלים בכלל מתארים את המציאות, את טבע האדם בצורה מאוד חדה ובדרך כלל לאדם הסטנדרטי קשה לשמוע את הדברים.

מדברים על חוק ולכן כך מדובר. לפי הטבע אסור לקבל בעל מנת לקבל, מי שעושה את זה מגביל את עצמו. מה זה מגביל את עצמו? הוא רואה את המציאות שנקראת העולם הזה בלבד, יותר מזה הוא לא רואה. גם בתוך העולם הזה הוא נמצא בהתקוטטות, בהגבלות עם כל מיני כוחות, תגיד שאלה בני אדם, לא חשוב, אבל הוא נמצא בהגבלה מאוד גדולה. כל זה כדי ללמד אותו שבצורה כזאת הוא לא נהנה מהחיים ואין לו ברירה אלא לחפש איזה קיום יכול להיות חוץ ממה שהוא. יש לו ניגוד מאוד גדול בין מה שהוא רוצה בפנים, "אני רוצה להיות חופשי, להתפרץ, להרגיש את עצמי עד כמה שום דבר לא מגביל אותי", לבין עד כמה העולם הזה סוגר עליו, "גם בעולם עצמו אני לא רואה את העתיד, לא יודע מה אחרי המוות, למה אני כל כך קטן, נבזה, מוגבל, ממש הכול".

כל זה בשביל שבסופו של דבר אשאל, אז איך יוצאים מזה? כי המוות הוא גם לא יציאה. החיים האלה הם בית סוהר. אז מה עוד נעשה? נעשה הכול כדי שאדם ישאל ויפתור את הבעיה. כמו שדיברנו קודם על "מידת היחידיות", אנחנו עכשיו מדברים על האגואיזם הכללי, שמיועד אך ורק כדי להוציא אותנו מהמסגרת הצרה הזאת לעולם הרחב.

תלמיד: השאלה שלי מכוונת ממקום קצת שונה. הוא כותב שבעצם, כל אדם, כל הזמן חושב איך לנצל את הבריות האחרות לטובתו, אני חושב שאת המסר הזה, לאדם הסטנדרטי מהיישוב יהיה קשה מאוד לקבל, וזאת רק דוגמה אחת.

איך? איך זה קשה?

תלמיד: אני לא מסכים עם זה. אני מנצל את כל בריות העולם לטובתי? מאיפה הבאת את זה?

אני לא מנצל, ודאי שלא, לא נותנים לי. אם ייתנו, אני לא אנצל?

תלמיד: בני אדם מלכתחילה לא מסכימים עם המסר הזה.

זה סתם קוצר ראייה. [תפיסה] לא נכונה. בא רופא ומספר לי על הטבע שלי. מה אני אגיד לו? איך אני יכול להגיד לו? נניח הוא בא ואומר, אתה צריך לקבל תרופה כזאת וכזאת, אם אני מבין שיש כאן מומחה, אני מקבל. מה זאת אומרת? ישנם אנשים שמבינים בטבע הבריאה, בטבע האדם, והם מספרים. חוץ מזה, אני חושב שבסך הכול זה מובן.

אתה אומר, לא, אני לא כזה, אני אשאל משהו אחר, אם עכשיו מגיע אליך פרס של מיליון דולר, הגרלה, לא שאתה הרווחת, מזל, אתה לוקח? בטח שכן. אם יגידו לך שאתה יכול לקבל איזה כדור ולהוסיף עוד חמישים אחוז לבריאות שלך, אתה מסכים? ודאי שכן. הצלחה לילדים, למשפחה, וילה בקיסריה, או באיזה מקום, לא כמורה בבני ברוך אלא כקבלן באיזה מקום, למה לא? ליד הבית שיהיה לך מנחת מטוסים, משהו קטן, לא הרבה, להליקופטר אחד מספיק לך. כל מיני דברים כאלה, לא משהו. מגיע לך חודש בשנה לנוח וחופש? אז שיהיה לך איזה מקום, אי לא רחוק שם בסיציליה. מה זאת אומרת אתה לא רוצה? לא נותנים. אתה לא רוצה שכל העולם יהיה יותר טוב?

תלמיד: אני רוצה.

רוצה, יופי. זאת אומרת אתה רוצה.

תלמיד: כן, אבל פה הוא כותב שאת כל הדברים האלה שאני רוצה, הם על חשבון מישהו אחר.

ודאי שזה על חשבון מישהו אחר.

תלמיד: אדם לא יסכים עם הדבר הזה, "אני רוצה את זה בשביל עצמי, כדי שיהיה לי טוב."

רגע, אם אנחנו חיים במערכת שהיא סגורה, כדור הארץ הוא סגור, ואתה לוקח משהו שלא הרווחת, לא עשית, ואתה לא בורא, אתה לא בראת, איך אתה לוקח ומשתמש? תרשה לי לשאול. זה על חשבון מישהו, ברור. או שאתה גונב את זה מהטבע, מהבורא, אתה לא עושה לזה חשבון "הלכתי ליער וכרתי כמה עצים". זה שלך? לא. על כל דבר אנחנו צריכים לשלם, על האוויר צריכים לשלם, על כל דבר. כשאני שם משהו באדמה והוא גדל, על האדמה אני צריך לשלם, על המים צריך לשלם. אם נדבר על איך שאנחנו משתמשים בכול אנחנו פשוט גנבים בכול. זה לא שאתה רואה ממי אתה לוקח, אפילו שאתה לא רואה, אבל אתה לוקח. אתה נושם אויר? זאת גניבה, הכול גניבה.

תלמיד: אלו דברים, שאני לא יכול להבין על מה אתה מדבר.

תלוי איך אדם רואה, חשבון הנפש הוא כזה.

תלמיד: אנחנו לוקחים את הדוגמה אבל אני רוצה לשאול על העיקרון. האמת היא שאנחנו מדברים פה על הסברה ועל חינוך וזאת גם הסיבה שאנחנו מעבירים את השיעור הזה.

אם אתה רוצה להסביר להם על העולם הגלובלי, עם האקולוגיה ועם כל הדברים האלו, אתה צריך להסביר כמו שאני התחלתי איתך עכשיו. זאת צורת האמת, ככה אנחנו מתייחסים, כדור הארץ שלנו מוגבל, הוא סגור, אם אני לוקח, מישהו צריך להשלים, ואם לא אני, אז אני גונב. זה היחס לטבע, עזוב את הבורא, "א-לוקים" בגימטרייה זה "הטבע", גם את זה תעזוב, אם אני לוקח את זה בצורה כזאת, אני גנב, אני עבריין. אם אנחנו כך נשפיע לדור החדש, לדור הצעיר, אז יכול להיות שהם יחיו בעולם יותר טוב, אם עוד אפשר לשחזר אותו.

תלמיד: אני רוצה לדעת האם כשאנחנו באים להסביר ולחנך, אנחנו לא מוותרים על אף עיקרון שבעל הסולם מעביר במאמרים האלה.

אני לא רוצה לשמוע על בעל הסולם ועקרונות בעל הסולם, אני רוצה לדבר על הטבע, על איפה שאנחנו חיים. איך אנחנו צריכים בצורה מדעית, עקרונית להתייחס לזה בכל דבר ודבר. אנחנו חייבים [להתייחס] בכל שנייה, אנחנו אפילו לא מבינים עד כדי כך, אם אתה מדבר על האקולוגיה בצורה אמיתית, אז בבקשה, בצורה כזאת בלבד.

על החברה האנושית, אני גם צריך לדעת. אני משתמש ברחוב, סללו כביש, הרכיבו פנס, כל מיני דברים, מישהו משלם על זה? אני משלם, כן או לא? אם אני לא, אז אני גנב. אסור לי להשתמש באור הפנס, אסור לי להשתמש בכביש וכן הלאה. זה ממש כך.

ישנן מערכות שבהן אדם חייב לדעת שהוא חי על חשבון מישהו, משהו, אחרת היחס שלו הוא הרסני. אני מבין שזה קשה, אבל זה קשה רק כשעוברים לתפיסה הגלובלית, האינטגראלית. באקולוגיה הנכונה, האמתית אין שום בעיה, ההפך, זה פותח עיניים. באיזה עולם אני חי? ממה אני ניזון? זה מאוד מרחיב את הקליטה של כל המציאות, של ההודיה על כל מה שיש.

תלמיד: ממה שאני רואה בקהל בכל הרמות, מעמך ועד פילוסופים, פסיכולוגים, אין הסכמה לגבי זה שטבע האדם רע מנעוריו. יש על זה ויכוחים.

בסדר, ויכוחים יש על כל דבר, רק העניין הוא שאם אלה ויכוחים בין פוליטיקאים או כל מיני אינטרסנטים, על זה אין לי מה להגיד, זה כל אחד [יכול], שם אני לא מתווכח, אבל במקום שבו יש עובדות מהפסיכולוגיה ומהרפואה?

תלמיד: גם בפסיכולוגיה, גם במדע, זאת לא הנחה קבועה שיצר האדם רע מנעוריו.

אני מבין רק דבר אחד, אנחנו נכללים מתאים חיים? התאים האלה רוצים רק למלא את עצמם כמו חיות קטנות. מישהו מהם חי על מנת להשפיע לזולת? אלה החיים שלו? מטרת החיים? לא. אם לא, זאת אומרת שהוא חושב רק על עצמו, זאת התוכנה שיש בו.

תבדוק את התוכנות שיש באדם ותראה. תסתכל על הילד הקטן, תסתכל על האדם המבוגר, תבדוק את השכל שלו, את הרגש שלו, את המחשבה האמיתית הפנימית, לא שהוא כבר עכשיו מקולקל ומבולבל שהוא לא יודע בעצמו מה הוא רוצה, שהוא כבר "מחונך" מה שנקרא.

מה זה "חינוך"? זה שקר שנתנו לו איזו תוכנה כמו במחשב, תוכנה שקרית על האגו שלו שהוא יוכל להסתיר את האגו שלו ולהראות את עצמו בצורה, בלבוש יפה כביכול, זה נקרא "אדם מחונך". זאת אומרת שהוא יכול לעשות לך מה שהוא רוצה אבל אף אחד לא יכול להגיד שהוא עשה לך רע.

תלמיד: אחת הגישות היא דווקא שאדם נולד כביכול טוב ודרך תהליך החינוך או השפעת הסביבה הוא פיתח כל מיני התנהגויות.

לא, יצר האדם רע מנעוריו, לא נכון, הוא רע מהטבע, דומם צומח חי כולם חושבים רק על עצמם. תבדוק את זה על החיות, ועל האדם עוד יותר רק שהוא יודע יחד עם זה איך ליפות את עצמו, לעטוף את עצמו בכל מיני עטיפות יפות כמו עורך דין טוב שיכול לעשות לך את המוות ועוד לקבל על זה כסף. ככה זה. סתם אנשים אומרים ברחוב "מה אתה אומר על כולם"? זאת ביולוגיה, מה אתה רוצה? אלה חוקי הטבע.

אני לא מתווכח איתך על לבן, שחור, אדום, אני לא מתווכח על זה שהוא יהודי או גוי, אני לא מתווכח על זכר נקבה, כלום, זה טבע האדם, מה יש לדבר? חיות, יותר גרועים מהחיות. לפחות לחיה יש מספיק מה שהיא צריכה לפי הרצון לקבל שלה, אוכל, מין, משפחה. לאדם יש כסף, כבוד, מושכלות ושלושת הנוספים האלה הורסים את כול המציאות. תראה מה שקורה עם האקולוגיה, עם הכול. האדם הורס את הכול.

איפה אנחנו טובים? אני לא יודע מי יכול ללָמד על זה? רק יפי נפש שלא רואים בכלל את העולם האמיתי. תצא לכביש, עוד מעט תראה מה שיהיה בבחירות, בכל דבר. איפה אתה רואה שהאדם טוב? גם במשפחה יש מאבקים, כל הזמן זה מאבק, כל דבר זה מאבק, רק שהוא נסתר, אם אתה לא חכם אתה לא רואה. בחור נפגש עם בחורה, אוהבים זה את זו, מה זה "אוהבים"? כל אחד רוצה להשתמש זה בזו בצורה כזאת שהוא נהנה ממנה, היא נהנית ממנו וזה נקרא ש"אוהבים". הם אוהבים כדי ליהנות זה את זו. זה כמו שאתה אוהב איזו מנה ולא יותר מזה, כמו אוכל, מין, משפחה, אותם הרצונות על מנת לקבל. אם זה היה אחרת זה היה כבר העולם הבא, לא העולם הזה.

תלמיד: על האחרים קל להגיד אבל יש איזה מנגנון הגנה שמונע מהאדם להיות במודעות?

זה שאנחנו משקרים לעצמינו, אתה צודק, אני מסכים יש כאן אפרורוית.

תלמיד: קשה לאדם להודות שהוא אגואיסט.

בטח, "אני אגואיסט? לא, יש גם אנשים שאני עושה להם טוב, תשאל אותם".

תלמיד: הכול פה התחיל מעניין ההסברה, אם אנחנו ניגשים לרובד הזה אז יש משהו שחוסם את האדם.

בסדר, לאט לאט. צריך לקחת את המדע, הביולוגיה, כל הדברים שבהם ברור שזה כך.

אני זוכר עוד כשגרתי ברחובות, היה לי חבר שעבד בפקולטה לחקלאות ברחובות, ראיתי איך הוא דיבר עם חבר אחר שאמר לו, "לא, אני לא רוצה לאכול את העגבניות שלכם כי כולן כבר מורעלות" הוא ענה לו "אין לך ברירה, אתה תאכל את העגבנייה הזאת כי לא יהיו לך עגבניות אחרות". "איך אתם עושים כך?", "אנחנו עושים בכוונה, אתה יכול עם העגבנייה לשחק כדורגל ואחר כך לאכול אותה והיא תישאר עגבנייה, אין ברירה, אחרת כולם יהיו רעבים, תאכל וזהו". אחר כך הם התווכחו על זה שהאדם לא צריך לאכול בשר. "מה זאת אומרת? אנחנו לפי היסוד שלנו חייבים לאכול בשר, אנחנו חיות שאוכלות בשר, יש חיות שאוכלות עשב, אנחנו חיות שאוכלות בשר". "לא, איך זה יכול להיות? אנחנו צריכים להיות טבעונים". "אתה רוצה? בבקשה, אבל תדע שיש לך בעיה שאתה בזה גונב מהגוף שלך כך וכך". הוא הסביר יפה מאוד, אני לא יודע אם זה שכנע אותו, לא בדקתי אחרי זה.

אבל זה כך, אלה חוקי הטבע. אני לא חושב שיש כאן אפשרות להוכיח, הם לא צריכים להוכיח רק לפתוח שזו עובדה. לכן אתם תראו את זה כך עם כל דבר שבחיים שלנו היום, כי העולם מתקדם להרס כללי, יהיה קל מאוד להוכיח שבלי חיבור הכול מתפורר, לא תהיה עבודה, לא תהיה פנסיה, לא ביטוח לאומי, כלום לא יהיה, שום עזרה סוציאלית, אין. החברה מתפוררת. לכל אחד ואחד אם יש ממה להרוויח, אז יש לו, אם לא, לא. תראה עד כמה שכל המערכות החברתיות ייעלמו, ואז מה יהיה? גם לא תהיה עבודה. תראה את המשבר הזה, המשבר הזה בדיוק מברר כמה אנחנו צריכים כדי סתם להתקיים, ואז נשארים מקסימום 10% מכל האנשים שצריכים לעבוד, כל היתר לא צריכים לעבוד, אין צורך, אף אחד לא רוצה לקנות את מה שהם מייצרים. החיים יביאו את ההוכחות האלו עם האקולוגיה, עם העבודה, עם כל מיני דברים, יהיה לנו קל להסביר, רק כדאי בכל זאת להקדים תרופה למכה.

אני רוצה לדעת מה קורה לנו עם הכנס. מגיעים אלינו אנשים, באיזו צורה אנחנו מקבלים אותם, מכינים להם כל טוב.

תלמיד: אנחנו שמחים להודיע שוב, ונודיע את זה עוד הרבה פעמים, שאנחנו פותחים את המרכז שלנו מה- 10-24 לפברואר, לשבועיים, לשהייה כאן, להסעות, לאוכל. כול מי שעדיין לא נרשם יכול עכשיו לקנות כרטיסים ולהגיע, ובאמת השהייה כאן במרכז תוזיל לו בהרבה את השהייה בישראל. מי שכבר נרשם ונניח גר אצל משפחות או שכר מלון, הוא בכל זאת יכול להגיע למרכז שלנו גם לאכול וגם כמובן אנחנו מארגנים הסעות.

זאת אומרת, גם הסעה, גם שינה וגם אוכל, הכול הוא מקבל כאן אצלנו במרכז.

תלמיד: כן, שהייה כאן, הסעות ואוכל.

בסדר גמור, יופי.

תלמיד: כל המידע ישנו באתר נא להיכנס, היום יום חופש בכלי עולמי אז יכולים להיכנס ומי שעדיין יסתבך ויהיו לו עוד שאלות, יהיו לנו שני שיעורים מיוחדים בימי שלישי ורביעי שבדיוק מיועדים לכלי עולמי, אתם יכולים לשאול את כל השאלות, אבל אני חושב שהכול מובן.

בכל זאת לפי בקשת הכלי, במיוחד לכלי הרוסי, אני אעביר ביום שלישי ורביעי השבוע שיעורי בוקר ברוסית מהאולפן, בכוונה בשבילם.

תלמיד: ואני שוב חוזר שהכול בחינם, זאת אומרת גם אוכל, גם הסעות וגם השהייה כאן חינם לכלי עולמי מ- 10-24 לפברואר, שבועיים, אנחנו מחכים לכולם. גם הסברתי לפני כמה ימים שלקח לנו הרבה זמן כדי להשיג את כל האישורים ואכן יש לנו את כל האישורים. לכן מצד אחד אנחנו מצטערים שלא יכולנו להודיע מוקדם יותר, ומצד שני יש עוד שבועיים ואנחנו מקווים שזה עוד לא מאוחר וכל מי שהתלבט יכול עדיין להגיע לכנס.

יופי. אם יהיו שאלות אז באותו המקום אפשר לשאול, במקום של הכנס, איפה הכתובת?

תלמיד: סביבה טובה.

בסדר גמור.

(סוף השיעור)

---

1. "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח.(↩