שיעור בוקר 27.07.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", הקדמה לספר הזהר, עמ' 451

אותיות ס"ח – ע'

קריין: אנחנו לומדים את ה"הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם. הגענו לאות ס"ח.

נתחיל ואחר כך נראה אם יש דברים שאולי צריכים לחזור עליהם.

אות ס"ח

"ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו."

ובזה יתבאר לך, מה שאיתא בזוהר, שמתוך העסק, בספר הזוהר ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות, לגאולה שלימה (תיקונים, סוף תקון ו'). שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר, לגאולתם של ישראל מבין האומות?"

הוא מדבר כאן גם בצורה פנימית, שכל אדם הוא עולם קטן שכלול מכל האומות ומנקודה שבלב שנקראת "ישר-אל", ואם אנחנו רוצים לשחרר את הנקודה הזאת שהיא לא תהיה בין כל הרצונות האגואיסטים, אנחנו צריכים ללמוד את הזוהר, כך הוא שואל, כך כתוב בעצם שצריך להיות. וגם בצורה גשמית יכול להיות, כמו שאנחנו רואים שאותה קבוצת אברהם שהתנתקה מבבל, מכולם, והיא בעצם כוללת בתוכה את כל העמים שהיו בבבל דאז, אותה קבוצה עברה הרבה שינויים במשך ההיסטוריה. לכן יכול להיות שזה גם לשחרר אותה מכל האומות, כי מי יודע איפה נמצאים עשרת השבטים, הם נעלמו בדרך במשך ההיסטוריה, ושיחזרו שוב לאותה הקבוצה. כאילו זה העניין?

אבל אנחנו לא לומדים כך. אנחנו לומדים שצריכים לפרש את זה בצורה אחרת. שבעצם על ידי גילוי הזוהר, וכמו שרצה אברהם לעשות עוד בבבל, כולם יבינו וירגישו שחיבור בין כולם יכולים להשיג על ידי הכוח העליון, שספר הזוהר הוא מוריד לנו את הכוח הזה, ואז אנחנו יכולים להיות באמת מקושרים בינינו, בין כולנו בצורה של גמר התיקון.

שאלה: אנחנו עכשיו לא קוראים את הזוהר, מה שפעם היינו קוראים אותו מההתחלה ועד הסוף. האם יש מקום לחברים לקרוא את הזוהר במהלך היום?

אנחנו עכשיו פועלים ממש מחוסר זמן. אם אתם רוצים, אם אתם מסוגלים, אז אפשר לעשות עוד שיעור אחד פעם, פעמיים בשבוע לקריאת הזוהר. אני לא אתנגד, אני אוכל להשתתף בזה, אתם יכולים לעשות את זה בלעדיי, איך שאתם רוצים. אבל זה עניין של זמן, האם יש לכם זמן לזה. אם יש, בבקשה בואו נקבע. אבל לא שאיזו קבוצה אחת רוצה ורובן לא, זאת אומרת צריכים להגיע לזה באחריות.

אות ס"ט

"ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה, יש בה פו"ח, כמו כללות העולם כולו. ולפיכך, גם העוסק בתורה, יש לו אלו ב' המדרגות.

ובהיותו, מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה - נמצא גורם בשיעור הזה, שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה, על חיצוניות העולם, שהם אוה"ע. וכל האומות, יודו ויכירו, בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכמו כן הכתוב (ישעיה, מ"ט): "כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה".

אבל אם ח"ו להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו, אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה, שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח"ו, דבר שאין צורך בו - הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה, את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אוה"ע. וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל, כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם ח"ו.

ולא עוד, אלא גורמים בזה, שאפילו החיצוניות שבאוה"ע, מתגברת על פנימיות שלהן עצמן. כי הגרועים שבאוה"ע, שהם המזיקים ומחריבי העולם, מתגברים ועולים מעלה על הפנימיות שלהם, שהם חסידי אומה"ע. ואז, הם עושים כל החורבנות והשחיטות האיומים, שבני דורנו היו עדי ראיה להם, השם ישמרנו מכאן ואילך.

הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה, כמו שהיתה ח"ו דבר, שאין צורך בו כלל."

שאלה: אפשר לדעת מה זה פנימיות התורה?

חכמת הקבלה, נקודה שבלב, בורא. בקיצור כל מה ששייך להתעלות הרוחנית, לדבקות למטרת הבריאה, זה נקרא פנימיות התורה. זאת אומרת שאדם לומד על מנת להתעלות למעלה מהאגו שלו, מהטבע שלו האגואיסטי בלהתחבר עם כולם, וכך לגלות את הבורא ולהתחבר אליו. כל האמצעים האלה הם נקראים פנימיות התורה, זאת אומרת עיקר התורה. וכל יתר הדברים שגם נמצאים בתורה, סיפורים, מצוות שאנחנו יכולים לקיים אותן בצורה פיזית, לא בכוונה, זה נקרא חיצוניות התורה, שלא מפעילות שום כוח רוחני. ואנחנו רואים את זה על אלפי אלפי דורות שעברו כבר לפנינו ושמרו על חיצוניות התורה, אבל לא עזר להם, אלא ההיפך, אפילו במשהו זה מקלקל.

שאלה: אנשים שעוסקים בחלק המעשה יש להם נקודה שבלב גלויה?

אני לא יכול לענות על זה. "אנשים שעוסקים בחלק המעשה", מה זה בחלק המעשה?

תלמיד: הוא משייך אותם לפנימיות התורה, למה?

כי מעשה הוא נקרא על מנת להשפיע. אנשים שיודעים לעשות פעולות על מנת להשפיע, לא לעצמם אלא לזולת ודרך הזולת לבורא, אז ודאי שהם נמצאים באיזו השגה, באיזו הרגשה רוחנית, ובזה הם מתקנים את עצמם ואת כל העולם.

תלמיד: הוא מחלק לאלה שעוסקים בחלק המעשה ולאלה שעוסקים בפנימיות ממש. אז אני שואל, אלה שעוסקים בחלק המעשה, למה הוא משייך אותם לפנימיות? הם לא עוסקים בכוונות וב"ואהבת לרעך כמוך", הם עוסקים במעשה.

כן, נכון, אבל בכל זאת הם עוסקים, הם עושים משהו. זה שהם לא קיבלו דרך הנקודה שבלב התקרבות לבורא כדי להשפיע נחת רוח לו, מה לעשות, לא קיבלו. אבל בכל זאת זה חשוב להם.

שאלה: אנשים שעוסקים בחיצוניות, בחלק המעשה, יש להם גם תיקון מיוחד?

לא, תיקון מיוחד יש רק לאלה שעוסקים בכוונה. במעשה אנחנו יכולים לעשות הכול. אבל בכל זאת זה שהם עוסקים בצורה כזאת, זה נקרא "דומם דקדושה", שהם עושים משהו. אבל ממש בפעולות האלה הם לא מתקנים את העולם אלא הם רק שומרים קצת, ככה בסטנד ביי.

שאלה: מה היתרון של אומות העולם על ישראל? אין להם את הערכים של השפעה, רק של קבלה, איך הם יקבלו את הערך הזה?

אומות העולם לא יכולים לגלות שישראל נמצאים בדרגה יותר רוחנית מהם, הם לא יכולים לראות, כי את זה אפשר לראות רק כשישראל יתעלו בדרגה הרוחנית שלהם. אבל כבר אלפי שנים ישראל נמצאים בדרגה גרועה מאוד לעומת מה שהם צריכים להיות, ולכן אומות העולם לא רואים בישראל שום דבר מיוחד, ובנו עוד יותר. מי מבני האדם בעולם שלנו שלא מתעסק בחכמת הקבלה ונמצא איתנו, מי מהם מעריך אותנו? אין דבר כזה. בשביל מה? למה? מה יש לו מזה? לכן אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי אך ורק בפרסום, בהפצה.

שאלה: אמרת שאנחנו לחוצים בזמן. נניח שאנחנו לא נצליח חס ושלום להשיג רוחניות כי לא נותנים מספיק יגיעה והעולם ייהרס, לדוגמה בגלל עליית הטמפרטורה ועוד אלף ואחת סיבות אחרות.

מה פתאום, אתה מדבר שטויות, כאילו שלא הכול יוצא ממקור אחד. הגישה היא לגמרי לגמרי מעוותת. הכול יוצא מהבורא והבורא שומר על הכול, ואל תדאג, כול מה שצריך יתקיים.

שאלה: האם העבודה של בני ברוך בשיעור בוקר מספיקה כדי לשמור את העולם בכף זכות?

אתם מתחברים עוד פעמיים ביום אני שומע, ולכן זה מספיק. אבל אם תרצו עוד איזשהו פעם בשבוע או פעמיים להיות מחוברים עם עוד איזה [...]. אני לא יודע, תחשבו.

תלמיד: נראה פה שכאילו "אין עוד מלבדו" הוא עשה את הכול. זאת אומרת, ירידת הדורות זה הוא עשה כנראה בשביל לגלות רצון יותר גדול, ואנחנו בקטע שומעים שכאילו יש איזה צער בזה שזה קרה בצורה כזאת.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה איך למיין את הדברים האלה, זה לכאן וזה לכאן.

תלמיד: הוא פה טוען "שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור",". מה זה החוק הזה שהכול תלוי בפרט?

שפרט וכלל הם שווים. שווים זה לא ששווים במשקל, אלא שווים בזה שלפרט יש אותו כוח כמו שכולם כולם מחוברים. שהוא הפרט והוא יעשה את זה גם כן. אתה יכול לשאול איך זה יכול להיות? ברוחניות זה כך.

אני לא יכול להסביר. זה לא סתם חשבון, חמשת אלפים נקודות שבלב כנגד נקודה אחת. אנחנו יכולים להבין את זה מתוך זה שאם אחד לא משתתף אז כל החיבור שלהם כבר לא חיבור. אבל גם זה לא נכון. אנחנו צריכים להגיע לרוחניות ואז נבין את החוקים הרוחניים האלה, הם לא בדיוק גשמיים.

תלמיד: והוא אומר ש"כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה,". פעם היינו כולנו בהשגה?

פעם היינו כולנו בהשגה, נפלנו, פעם עם אדם הראשון, ואחר כך עוד כמה פעמים. אפילו בקבלת התורה, קיבלנו את התורה ואיבדנו את העניין הזה בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני, וכבר אלפיים שנה אנחנו נמצאים ללא תורה, התורה הסתלקה.

קריין: אנחנו ממשיכים לאות ע'.

אות ע'

"וזה שאמרו בתיקונים (תיקון ל', נתיב תנינא), וז"ל:

"קומו ואתערו, לגבי שכינתא, דאית לכון לבא, בלא סוכלתנו למנדע בה, ואיהי בינייכו" - קומו והתעוררו, בשביל השכינה הקדושה, שהרי, יש לכן לב ריקן, בלי בינה, לדעת ולהשיג אותה, אע"פ שהיא בתוככם.

"ורזא דמלה, קול אומר: קרא, כגון קרא נא היש עונך, ואל מי מקדושים תפנה. והיא אומרת, מה אקרא, כל הבשר חציר, כלא אינון כבעירן דאכלין חציר, וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין".

וסוד הדבר, כמ"ש (ישעיה, מ'):

"קול אומר: קרא" - שקול דופק בלבו, של כל אחד ואחד מישראל, לקרות ולהתפלל, להרמת השכינה הקדושה, שהיא כללות נשמות של כל ישראל.

ומביא ראיה מהכתוב:

"קרא נא היש עונך" - שקריאה פירושו תפילה.

אבל השכינה אומרת:

"מה אקרא" - כלומר: אין בי כח, להרים את עצמי מעפר, בשביל,

"שכל בשר חציר" - כולם המה כבהמות, אוכלי עשב וחציר, כלומר, שעושים המצות בלי דעת, כמו בהמות.

"כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין" - כל החסדים שעושים, לעצמם הם עושים, כלומר שאין כונתם, במצות, שעושים, שתהיינה בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרם, אלא רק לתועלת עצמם, הם עושים המצות.

"ואפילו, כל אינון דמשתדלי באורייתא, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין" - ואפילו, הטובים שבהם, שמסרו זמנם על עסק התורה, לא עשו זה, אלא לתועלת גופם עצמם, בלי כונה הרצויה, בכדי להשפיע נ"ר ליוצרם.

"בההוא זמנא, רוח הולך ולא ישוב, לעלמא" - בעת ההיא, נאמר על הדור, רוח הולך ולא ישוב, להעולם.

"ודא, איהו רוחא דמשיח" - דהיינו, רוח המשיח, הצריך לגאול את ישראל, מכל צרותיהם, עד לגאולה השלמה, לקיים הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה'". הרוח הזה, נסתלק לו והלך, ואינו מאיר בעולם.

"וי לון, מאן דגרמין, דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה" - אוי להם, לאותם אנשים, הגורמים, שרוחו של משיח, יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת. כי מצטמצמים, רק בחלק המעשי של התורה, ואינם רוצים להשתדל ולהבין, בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה.

"ווי לון, דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא" - אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו, עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות, בעולם. עכ"ל."

זה מאוד עמוק. תיקון ל' הוא תיקון מאוד ידוע, מפורסם. הזוהר כאילו חותך כאן ואומר שכל האנושות היא מתחלקת לשני סוגים. סוג אחד שלא אכפת לו כלום, הוא חי את החיים הבהמיים שלו, ולפי נטיות הגוף מחפש תמיד איפה שנוח לו, לכן כתוב "כולם כבהמות נדמו". הסוג השני הם כבר אחרים לגמרי, יש להם הבחנות אחרות בשביל מה לחיות, והם חיים רק כדי להתקרב לבורא, כמה שמסוגלים, אבל זו מטרת החיים שלהם. אז כל האנושות היא מחולקת לשניים.

שאלה: איך יכול להיות שאדם היה במדרגה רוחנית, ראה את כל המערכת, ונפל לתוך הרצונות הגשמיים? איך יכול להיות שהם התגברו זה על זה?

נכון. אתה שואל את זה מפני שאנחנו לא למדנו את השבירה. העניין הוא כמו שאתה יכול לראות אפילו על עצמך כמה פעמים במשך היום אתה נכנס לבירורים, לטיפולים, לכל מיני מחשבות ורצונות, ואתה יכול להצדיק פעולות על מנת לקבל ולא להסכים עם על מנת להשפיע ואתה מבין עד כמה זה קשה וכמה זה נגד הטבע. הבעיה היא שבחכמת הקבלה אנחנו עוסקים בצורה הכי גבוהה שיכולה להיות למציאות, שכאן נפגשים שני כוחות.

בעולם שלנו כמו שאנשים מרגישים קיים רק כוח אחד שהוא מנהל אותם, כוח הרצון ליהנות. בכל מקום, בכל דבר, איפה שאני מסתכל, לאן שאני מסתכל, אני תמיד רואה במה ואיך אני יכול ליהנות, ותמיד אני בוחר, לפי הערכתי, במה אני יכול ליהנות, עד כמה אני יכול ליהנות, באיזה ביטחון אני יכול ליהנות וכן הלאה, אבל הכול כדי ליהנות. ואז מספיק לי לזה כלים שלי ושכל שלי, רגש שלי, אני רוצה לדעת יותר על העולם הזה כדי להצליח בו יותר, וככה האנושות מתפתחת.

אחר כך מגיע איזה זמן שהאנושות מרגישה שזה לא מספיק, אני בכל זאת נמצא בצרות, בבעיות, במכשולים, אז מה קורה, מה עוד חסר לי? האנושות מחפשת ומחפשת כל מיני שיטות, בעיות, ממציאה כל מיני דברים גם בחומר, גם במכשירים, בחכמות, כדי להמתיק את החיים, כדי בכל זאת לראות שאנחנו מתקדמים. וזה לא עוזר כל כך, אלא ההיפך, אנחנו מתחילים לגלות שכל הטכנולוגיה, טכניקה ומדע ובכלל הכול גורמים לנו דווקא רע. יש אפילו תנועות כאלה שאומרות, לא, אנחנו לא נלך בזה, אנחנו לא צריכים את ההתקדמות הזאת בבניינים גבוהים ובטיסות, אנחנו רוצים לחיות טוב, פשוט.

ואנחנו רואים שכאילו הגענו למצב שאותה התקדמות שלנו שהיינו כל כך רוצים ומשתוקקים ומכבדים אותה, אותה התקדמות פתאום מתחילה להיות יותר ויותר מסוכנת. תראו למה הגענו, משתחררים כל מיני מזיקים מהטבע, פצצות אטום מוכנות לכל אחד ואחד, רעלים בתוך האוכל שלנו וכל דבר ודבר. זאת אומרת אנחנו מתחילים לגלות שבכל הפעולות שלנו יש לנו משהו מסוכן, יש איזה אויב פנימי שנמצא. וכשאנחנו שואלים אז מה לעשות, אנחנו מתחילים לגלות שהאויב האמיתי שלנו שמפריע לנו להתקדם זה האגו שלנו, יצר הרע, כללי, של כל האנושות. ואז יש לנו כאן בעיה, זה לא יעזור שאני אתקן את עצמי ואתה והוא אולי, לא, אנחנו כולנו עד כדי כך קשורים זה לזה שאנחנו חייבים תיקון כללי.

כאן מתגלה חכמת הקבלה ומתחילה להסביר לנו שמה שחסר לנו זה רק לשנות את הטבע שלנו. שאת הרצון לקבל אני לא יכול לשנות, את זה הבורא ברא וככה זה נמשך ויהיה, אבל אני יכול לשנות את צורת השימוש שבו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. על זה אנחנו מדברים, זו בעצם כל חכמת הקבלה. עם הפעולות אני לא יכול לעשות כלום, אבל את כוונת הפעולות אני כן יכול לשנות, שיהיה לא לטובתי אלא לטובת הזולת, ואני בתוכם. זה הכול. ליחס כזה לזולת אנחנו קוראים "אהבה". כמו שאימא מתייחסת לילדים שלה, היא רוצה שיהיה לכולם טוב, זה הלב שלה, זה היחס שלה וזה נקרא "אהבה".

אנחנו צריכים ללמוד איך משיגים דבר כזה. בסופו של דבר העולם מגיע לכאלו מצבים שהוא מתחיל לגלות שאם לא נגיע לחיבור יפה בינינו, על אהבה לא מדברים, כי השם אהבה, המילה אהבה בעצמה זו מילת גנאי, זו מילה מלוכלכת, אבל אם אנחנו נגיע למצב שנרצה בכל זאת לטובת כל אחד ואחד, שלכולם יהיה יחד טוב, אז אנחנו נגלה את זה בסופו של דבר, נגלה.

וכאן אנחנו רואים מה שעוזר לנו מהטבע ומה שעוזר לנו דווקא מהחברה האנושית. גם מתהליכים שהחברה האנושית עוברת אנחנו מתחילים יותר ויותר לגלות עד כמה אותה "דמוקרטיה" היא שקר, עד כמה כל מיני צורות אחרות שאנחנו מחוברים ביניהן הכול שקר ולא מביא לנו שום דבר טוב. זאת אומרת אנחנו מתחילים לראות איפה כאן באמת יכולים להיות יחסים כאלה שמהם לכולם יהיו חיים נורמליים, טובים, ולזה אנחנו מתקדמים.

חכמת הקבלה אומרת, אתה רוצה טוב? רק בחיבור הנכון ביניכם, בזה יהיה טוב. תשאיר את הרצון לקבל שלך, אל תתחיל לשחק עימו, שום דבר זה לא יביא לך, אתה צריך רק לעשות קשר בין בני אדם. להראות לכולם עד כמה קשר טוב בין בני אדם הוא מציל את כולם.

וזה מה שאומר לנו הזוהר בתיקון המפורסם שלו, זה נקרא תיקון ל'. בכל מקום שאתם תתחילו לשמוע, לראות את הזוהר, כולם מדברים "תיקוני הזוהר" תיקון ל'. שקומו, תתעוררו, כדי לגלות את הבורא, את יחס הבורא לעולם, אתם יכולים לעשות על ידי כך שאתם מתחברים כולם יחד ובצורה כזאת מתייחסים אליו. אז אתם באים ומביאים ליחס הבורא אלינו כלי, חיבור ביניכם, ושם הבורא יכול להתגלות. אז הכלי הזה נקרא "שכינה" והבורא שיתגלה שם נקרא "שוכן". זה כל מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: תודה על שיעור מדהים. אם אתה יכול לתת בבקשה הגדרה מה זה מצווה על פי הקבלה ומה זה לעשות מצווה.

"מצווה" זה מהמילה "ציווי", שעל האדם שבעולם הזה יש ציווי מכוח עליון להגיע לפעולות כאלו וכאלו, שבעשיית המצוות, אדם מביא את עצמו להשתוות, להזדהות עם הבורא, "אני לדודי ודודי לי".

תלמיד: ומה זה לעשות מצווה?

לעשות מצווה זאת אומרת להשפיע לבורא אפשרות להשפיע לו, לאדם. זה הכול. זה שאדם עובד על כוונה על מנת להשפיע בזה הוא מכין את עצמו למצווה. מצווה זה נקרא לקבל מהבורא על מנת להשפיע. אז בעשיית המצווה הזאת יש הכנה, זה להשפיע על מנת להשפיע, דרגת הבינה, ויש דרגת הכתר, שזה לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: כלומר מדובר רק בכוונות או משהו מעבר לזה?

מדובר רק בכוונה. כי כוונה זה שליטה על הרצון. אם הכוונה שלי על מנת לקבל אז הרצון כך עובד, אם הכוונה על מנת להשפיע אז הרצון כך עובד, בהתאם לכוונה.

תלמיד: ואם אדם רוצה להוסיף מעשים גשמיים לאותה כוונה, איך הוא קובע מה לעשות, מה לא לעשות?

העניין הוא לא במעשים גשמיים רוחניים, העניין הוא בכוונה, שאם אתה מרחיב את הכוונה וזה יוצא על ידי המאור המחזיר למוטב שמאיר עליך, אז אתה יותר ויותר מקדש את עצמך בזה שהכוונות שלך יהיו יותר ויותר על מנת להשפיע. על מה אתה שואל?

תלמיד: יש הרבה פעמים חוסר בהירות, מה זה מצוות, לְמה אנחנו מתכוונים בדרך שלנו לקיים מצווה?

תראה מה שהזוהר מסביר לך ותנסה להבין את זה בצורה ישירה בלי להסתכל על מה שנמצא מסביב. מסביב אנחנו כבר אלפי שנים נמצאים בשקר, זה דבר אחד. דבר שני שללא ספק כל העולם מתקרב לזה וכל העמים כל אומות העולם יקיימו את המצווה הזאת "ואהבת לרעך כמוך" ויהיו דרך זה בדבקות עם הבורא.

תלמיד: ואיך העמים יגיעו לזה?

הם יגיעו לזה מתוך שאנחנו נפרסם, ומתוך זה שיהיה משבר גדול בעולם ואנשים כמו שכתוב ב[ספרי] הנביאים ישאלו מה לעשות כדי להיפטר מהצרות? ואז הם יקבלו מה שאנחנו אומרים, שאין ברירה אלא להתקרב לבורא. ולבורא מתקרבים רק על ידי אהבה, והשם של הבורא זה "אהבה", ועד כמה שאנחנו נתקרב בינינו ונאהב זה את זה, זאת אומרת נרגיש שאנחנו כולנו תלויים בזה, כאיש אחד בלב אחד, במערכת אחת, בהתאם לזה אנחנו נוכל לנצח.

שאלה: בכתבים אחרים של בעל הסולם קראנו שאדם אחד מתבטל כלפי הכלל כנר בפני אבוקה, והיום קראנו שאפילו אדם אחד יכול להשפיע בצורה חיובית או שלילית כלפי כל הכלל, איך אפשר לקשר את שני הדברים האלה?

אין שום בעיה הכול תלוי בך, אתה תעשה מה שמוטל עליך ואתה תראה איך שכל העולם משתנה בהתאם לתפיסה שלך, זה נקרא "כל הפוסל במומו פוסל". זה תלוי בתפיסת המציאות שאנחנו עוד נלמד [עליה], אנחנו לא רוצים להתבלבל אנחנו עוד נעבור את השלב הזה עכשיו, ואחר כך נגיע לתפיסת המציאות ונראה איך על ידי השינוי שבנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, וגם לפי הדרגות בעל מנת להשפיע שאנחנו נרכוש, איך בהתאם לזה המציאות משתנה. המציאות משתנה כאילו שאני לוקח משקפיים חדשים כל פעם.

תלמיד: זה בדיוק מתקשר לנושא של "כל הפוסל במומו פוסל" כי פה בטקסט זה נשמע שבעל הסולם דווקא תוקף ועושה ביקורת, שהעולם לא בסדר, האנושות לא בסדר ואוי ואבוי להם והם אשמים, אז איך זה מתחבר?

זה כתוב בזוהר זה לא בעל הסולם.

תלמיד: אבל איך זה מתחבר, "כל הפוסל במומו פוסל" ו"אין עוד מלבדו", "טוב ומיטיב" ואין את מי להאשים?

מה אתה שואל?

תלמיד: זה כאילו שהוא עושה ביקורת ומאשים את העולם שהעולם מקולקל. העולם לא בסדר?

הוא לא מאשים, הוא אומר מה שקורה. תקרא כמה פעמים אחר כך אולי יהיה אפשר לדבר איתך. הוא לא מאשים אף אחד, בעל הסולם אומר לך תמיד עובדות מהשטח ולא מאשים אף אחד על זה. ואפילו אם נראה כמאשים, זה כדי להסביר לך איזה כוחות פועלים.

שאלה: לגבי "עורו לטובת השכינה", פה במצב בישראל, בחיבור של עם ישראל כאן, האם יש משהו שהוא עד כדי כך קדוש שעליו איזשהו מגזר מותר לו לא להתחבר עם אחרים?

אני לא יודע על מה אתה אומר, את המצב בישראל אני לא הולך לברר ולהסביר עכשיו, לא אני לא פרשן. ודאי שהמצב הוא לא טוב, אנחנו רואים מה שקורה בכל העולם וגם בישראל. ואני רק מפחד שהדבר הזה עוד יתגלה יותר ויותר, הרע יתגלגל יותר ויותר, ואז זה יכול להיות באמת גרוע, ואנחנו נראה דברים הרבה יותר גרועים, אבל זה הכול בכל זאת מגיע מהבורא כדי להחזיר אותנו למצב הנכון והטוב על ידי הלחצים ואנחנו מתחילים להרגיש את הלחצים האלה.

הבורא לא יעזוב אותנו, אני כבר אמרתי את זה לפני כמה שנים, גם בתחילת הפנדמיה אמרתי שזה יבוא בגלים. ולמה בגלים? כי האדם צריך ללמוד שאין לו לאן לחזור, אז הוא מסכים "אני אעשה, אני אעשה, אני אעשה", הלחץ עובר והוא חוזר, לא. כשהלחץ עובר הוא צריך להחזיק את עצמו כאילו שהלחץ לא עובר, אלא הוא מעריך את השינויים שהוא השיג שכדאי לי להיות בזה.

נניח שהייתי במצב, בחברה שהיה הכול אפשר, גונבים הורגים אחר כך מגיעה המשטרה עושה סדר, יש לחץ על כולם, ממש חוקים כבדים מאוד, נעשה שקט רגוע והמשטרה עזבה, הסתלקה. עכשיו השאלה האם אנחנו חוזרים לאותו מצב הנורא שהיה פעם בלי משטרה, או שאנחנו שומרים על זה, כאילו שהמשטרה נמצאת. אז כמה פעמים שאנחנו עוזבים וחוזרים כך וכך, אנחנו מתחילים ללמוד שזה לא בגלל המשטרה, שכדאי לנו שזה יקרה ושיהיה כך, ולכן הבורא עושה הכול בגלים ואנחנו עכשיו נרגיש את זה טוב.

תלמיד: וכאן בישראל אנשים שיש להם כזה מטען כבד, אחד נגד השני, באמת יוכלו להתחבר, יהיו מסוגלים לזה?

האור העליון מסדר לך את הכול. ודווקא איפה שישנם שנאה, דחייה ממש מאוד חזקה, עקרונית, אז שם אתה תראה עד כמה שאנשים יגלו את החיבור, נחיצות לחיבור ויתחברו עוד יותר, "על כל פשעים תכסה אהבה", דווקא במקום שבו ישנו פשע גדול, תהיה לך התפרצות האהבה.

קריין: יש לנו היום שלושה תרגילים מומלצים מהשיעור שעברנו, אני אקרא אותם אחד אחד.

התרגיל הראשון אומר ככה: לחשוב לדון ולברר מהי רשימת התנאים שעלינו לקיים כדי להיכנס לעולם הרוחני? באמצעות מה משיגים כל תנאי ותנאי? אלו תכונות האדם צריך לפתח בתוכו?

תרגיל שני, פעמים ביום לברר בעשירייה איך אנחנו מתפללים לבורא? מה אנחנו צריכים לבקש ממנו עכשיו לכתוב עד שלושה משפטים קצרים.

תרגיל שלישי, לקרוא שוב ושוב את קטעי המקור מתוך המסמך "הכניסה למדרגה הרוחנית".

אז אלו שלושת התרגילים שלנו היום.

מצוין.

קריין: תודה לצוות שריכז את התרגילים.

בהצלחה שיהיה לנו עד מחר זמן טוב, שאנחנו באמת ניכנס לחיבור עוד יותר ובחיבור שם אנחנו נגלה את כול המדרגות האלו, את כל המצבים האלה, אני מאוד שמח לראות אתכם, את הפרצופים שלכם. מוכרים היטב יום יום כל טוב עד מחר.

(סוף השיעור)