שיעור צהריים 08.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

רב"ש ג', עמ' 1601, מאמר 2, "הכאת המחשבות לאדם"

המאמר הזה ועוד מאמרים כאלה קצרים, הרב"ש כתב אותם לעצמו כדי לדבר אחר כך, וכך אנחנו גם צריכים להתייחס למאמרים האלו. הם מדברים בצורה קצרה, מצומצמת כדי שנוכל להבין אותם. אז בואו נשתדל להבין מה הוא רוצה להגיד.

הכאת המחשבות לאדם

""מחמת אותה הכאה של אור עליון, שמכה בפרגוד ההוא, הנה התנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא" (תע"ס דף קט"ו אות ו')."

כך כתוב ב"תלמוד עשר הספירות".

"ואפשר לפרש, ענין הכאה, פירושו המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן." ולכן זה מטריד אותו. "וכל זה הוא מסיבה שיש לו מסך."

אם לא היה מסך אז לא היו מחשבות מתנגשות. אבל בגלל שיש מסך אז משני הצדדים של המסך כביכול יש לו מחשבות שהן מכות במסך.

"ואם הוא מקיים את המסך ומסכים ללכת בדרך ה', שזה נבחן לבחינת מוחא, שזה נקרא בחינת בירור, שמברר שטוב לו לקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת. שזה נבחן שגורם תוספת אור במדרגה העליונה, שהשמחה באה על ידי הבירור דוקא.

כמו שרואין בשני אנשים, שאחד אוהב להשני. ובזמן שנזדמן לאחד מהם עוד חבר, ויש לו רצון להתחבר גם עם השני, אבל זה לא לפי רצונו של הראשון. והראשון יושב ומצפה לראות את מי הוא יבחר לחבר נאמן, והוא מתחיל לברר את הראשון נגד השני.

ומתחיל למדוד את החשיבות והתועלת שמגיעה לו מבין שניהם, ומתחילות המחשבות לעוף ולרצוץ את מחשבתו, שזה נקרא שמכה בדעותיו.

ובסופו של דבר הוא מחליט על הראשון, שכדאי להתחבר עמו. ומברר רק בבחינת כח למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שאינו מרגיש כל כך חשיבותו של העליון, אזי הבירור הוא על ידי מסך, שנקרא בחינת נסיון, שהוא בחינת הסתרה.

אבל כשמתגבר על המסך ומקיימו, היינו שאינו מבטל את המסך, מזה נגרמת שמחה למעלה, אזי העליון משפיע לו גם כן שמחה.

כלומר, בשיעור שקיבל את חשיבותו של העליון למעלה מהדעת, אותו שיעור גדלותו של העליון נמשך לו בתוך הדעת, לא פחות ולא יותר."

הכאת המחשבות לאדם

""מחמת אותה הכאה של אור עליון, שמכה בפרגוד ההוא, הנה התנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא" (תע"ס דף קט"ו אות ו').

ואפשר לפרש, ענין הכאה, פירושו המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן. וכל זה הוא מסיבה שיש לו מסך.

ואם הוא מקיים את המסך ומסכים ללכת בדרך ה', שזה נבחן לבחינת מוחא, שזה נקרא בחינת בירור, שמברר שטוב לו לקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת. שזה נבחן שגורם תוספת אור במדרגה העליונה, שהשמחה באה על ידי הבירור דוקא.

כמו שרואין בשני אנשים, שאחד אוהב להשני. ובזמן שנזדמן לאחד מהם עוד חבר, ויש לו רצון להתחבר גם עם השני, אבל זה לא לפי רצונו של הראשון. והראשון יושב ומצפה לראות את מי הוא יבחר לחבר נאמן, והוא מתחיל לברר את הראשון נגד השני.

ומתחיל למדוד את החשיבות והתועלת שמגיעה לו מבין שניהם, ומתחילות המחשבות לעוף ולרצוץ את מחשבתו, שזה נקרא שמכה בדעותיו.

ובסופו של דבר הוא מחליט על הראשון, שכדאי להתחבר עמו. ומברר רק בבחינת כח למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שאינו מרגיש כל כך חשיבותו של העליון, אזי הבירור הוא על ידי מסך, שנקרא בחינת נסיון, שהוא בחינת הסתרה.

אבל כשמתגבר על המסך ומקיימו, היינו שאינו מבטל את המסך, מזה נגרמת שמחה למעלה, אזי העליון משפיע לו גם כן שמחה.

כלומר, בשיעור שקיבל את חשיבותו של העליון למעלה מהדעת, אותו שיעור גדלותו של העליון נמשך לו בתוך הדעת, לא פחות ולא יותר."

שאלה: אני רואה שכאן מסבירים את תהליך הבירור, ובסוף נאמר שמה שהאדם משיג למעלה מהדעת דווקא במידה זו מקבל את הידע לאחר מכן. האם זה כמו השכר כדי שלא יהיה לחם ביזיון?

אתה צודק.

שאלה: הוא מתאר כאן את העבודה עם המסך. הוא כותב שהבירורים נעשים בעזרת המסך שנקרא נסיון, כלומר הסתרה. מה זה ניסיון?

אם לפי מה שהוא מבין, מרגיש, לפי הניסיון שלו בחיים, בבירורים, הוא הולך למעלה מהניסיון כל פעם יותר ויותר - זה נקרא שהוא בוחר כל פעם במצב יותר עליון, באמונה למעלה מהדעת, וכך הוא מברר.

שאלה: איך ללכת למעלה מהניסיון?

למרות שאני בשכל שלי מחליט כך וכך, אבל אני מבין שבכוח ההשפעה אני יכול לעלות עוד יותר למעלה, נגד השכל הנוכחי, וכך אני עולה.

שאלה: על איזה מצב מדובר בהתחלה? יש הרגשה כאילו מצב שאני יושבת וחושבת אם כדאי ללכת למעלה מהדעת או לא כדאי. יש מצב כזה בכלל?

כן, יש מצב, על זה הוא בדיוק מדבר. מזדמן מצב שאדם יכול להמשיך לפי ההחלטה שלו, לפי החשבון שלו ויכול ללכת למעלה מהחשבון שלו בכוח השפעה יותר, ואז הוא בוחר להיות בכוח השפעה וכך הוא מברר.

תלמידה: ומה שמכריע זה מסך?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין פרגוד למסך?

אפשר להגיד שאין כל כך הבדל. מה שמסתיר לנו את האמת.

שאלה: במאמר כתוב שהאדם מברר טוב יותר איך לקבל את האמונה למעלה מהדעת. האם הוא מברר את זה בשכל, בדעת או שזה מגיע בהרגשה?

גם וגם. אפילו מה שנגד השכל, גם נקרא בירור בשכל.

שאלה: כתוב, אם הוא מקיים את המסך ומוכן ללכת הלאה בדרך הבורא. מה זה אומר?

הוא הולך נגד השכל שלו ומקיים מה שנקרא אמונה למעלה מהדעת. יש דעת, דעתו, והוא הולך נגד דעתו.

שאלה: האם המחשבות שמגיעות לנו מלמעלה זה אור ישר?

זה אור. אבל אור ישר? נגיד שזה אור ישר, כן.

שאלה: בתחילת המאמר נאמר שיש הכאה במסך משני צדדיו, הכאה בעזרת מה?

המחשבות המנוגדות מכות באדם, אז אדם לא יודע עם מי הצדק ואיך לבחור, מה לעשות. אז המכות האלה שמכות באדם, זה מה שהוא מרגיש כהכאות.

תלמידה: מה ההחלטה?

אנחנו לומדים אחר כך. הוא בוחר באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: מה זה מסך? מתחילים מזה שיש לנו מסך, ולמה הוא אומר שצריך להתגבר על המסך?

שאלה טובה. יש לנו הבחנות מה זה על מנת להשפיע ומה זה על מנת לקבל, ויש מסך שמבדיל בין שניהם. אז אני בוחר מהמצב שמגיע אליי עם מי אני רוצה להיות, עם העל מנת לקבל או עם על מנת להשפיע. וזו כל הבחירה שלי.

תלמידה: האם אפשר להגיד שמסך זה דעת?

מסך - כאן זו החלטה איך אני רוצה לראות את המצב שקיבלתי מהבורא, בדבקות בבורא, או אפילו בניגוד אליו.

שאלה: האם תוכל להסביר במקצת על המסך, כיוון שממש לא מזמן אמרת שדרך המסך אנחנו מתחברים עם הבורא, ובו בעת המסך מפריד אותנו מהבורא, הוא עובד כמגן, ושוב, כאן המחשבות שלנו מתנגשות במסך ובצורה כזאת הבורא שומע את מחשבותינו ועונה על זה. האם היית יכול לפרט טיפה איך זה עובד?

אני שמח מאוד לשמוע כאלה שאלות, רואים שאתן מתקדמות מאוד וגם גברים מתקדמים.

אנחנו צריכים כל הזמן ללכת באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת השפעה למעלה מכוח הקבלה, מה שלא יהיה. בכל מקרה, בכל מקום, בכל הזדמנות אנחנו צריכים לבחור יותר בהשפעה לעומת קבלה. וכשאנחנו בוחרים כך אז אנחנו בזה מחזקים את המסך, עד שהמסך הזה הופך להיות לכלי שבו אנחנו מתחילים לגלות את השפעת הבורא עלינו.

שאלה: מהי השמחה שאחרי זה מתגלה למעלה מהדעת.

השמחה מתגלה במידה שאנחנו יכולים ללכת למעלה מהדעת, והתוצאה מהפעולה שלנו היא השמחה.

שאלה: איפה נמצא המצב הבא אחרי לשרת עוד יותר, לחבר, להודות לבורא על המצבים האלה, על הגדלות של החברים שלי, ומה המצב הבא? או שזה ניתן רק כהצטברות, כתוצאה מהמערכת הזו?

המצב הבא שיהיה לנו תלוי עד כמה אנחנו בוחרים. אם אני בוחר באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת בהשפעה, בחיבור, למרות שאני לא רוצה את זה, למעלה מדעתי, אז כשאני בוחר בזה אני נקשר לזה, אני מבקש מהבורא להישאר בזה, להיות בזה, אז אני מזמין עלי את המאור המחזיר למוטב והוא מעלה אותי לדרגה יותר עליונה ומחזיק אותי שם. זה מה שקורה ואז אני מתמלא בהרגשה שנקראת "שמחה של מצווה". כשאני בוחר בהשפעה זה נקרא "מצווה", והאור שמתגלה על פני זה נקרא "שמחה של מצווה".

שאלה: מה גורם לנו לעשות את הבחירה כשאנחנו נמצאים בין דבקות בבורא לבין זה שאנחנו מקללים את המצב? אמרת קודם שיש מסך ביניהם ואנחנו צריכים להתגבר. אבל איזו מגמה, או כיוון בנו, גורמים לנו לבחור בהשפעה במקום קבלה?

רק חיבור עם החברים. אין לנו אמצעי אחר, רק חיבור בינינו.

תלמיד: אבל איך זה קורה? אנחנו מתחברים עם חברים וכשאנחנו מתחברים איתם אנחנו תמיד בוחרים בהשפעה. זה לא ברור. איך זה קורה? איך זה משפיע עלינו?

אנחנו מחליטים שאנחנו כולנו בוחרים בהשפעה, ואז כל אחד בוחר בהשפעה, במה שקורה לנו, אנחנו בזה מזמינים כל אחד מאור המחזיר למוטב, אור קטן, אבל מפני שאנחנו קבוצה אז האורות האלה מתחברים ומשפיעים עלינו יחד, וכך אנחנו מתחילים לעלות למדרגה יותר עליונה.

שאלה: האם ניתן לומר שדרך החיבור בינינו אנחנו מעוררים את הרשימות?

כן, ודאי. אז אנחנו מעוררים רשימות מדרגה יותר עליונה. מה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת? דעת זה נקרא מצב שבו אנחנו נמצאים, אמונה זה נקרא כוח שבו אנחנו מתחברים בינינו ומגיעים למדרגה יותר עליונה, ומשם מגיע אלינו המאור המחזיר למוטב.

שאלה: כשהכול בסדר, הכול מצוין אין על מה להתגבר. ההתגברות, ההופעה של המחשבות מגיעה כשיש איזה מצב של משבר, של בחירה בין זה לזה, והם פחות או יותר שווי ערך. ואז יש התנגשות דווקא כאשר העליון רוצה לקדם אותנו ודווקא הוא יוצר את המכשול הזה שכולנו ביחד יכולים להתעלות?

כן. הסברת מצוין. כשהעליון רוצה להעלות אותנו הוא שם לפנינו מחסום, ואנחנו צריכים באמונה למעלה מהדעת לעלות מעל למחסום.

שאלה: אם הבנתי נכון את המאמר, אז הוא אומר שעצם הבירור עוד לפני שהחלטתי, שכבר המדרגה העליונה מאירה לי. עוד לפני שאני החלטתי ללכת מעל לדעת, עצם הבדיקה, אז המדרגה העליונה מאירה? הבנתי את זה נכון?

בטח. זה נקרא שאנחנו מקבלים משהו ממדרגה עליונה ומתחילים להרגיש שיש לפנינו איזו הזמנה ואז אנחנו מתחילים לעבוד.

תלמיד: זאת אומרת שזה מאפשר לי אחר כך לקחת את ההחלטה למעל לדעת?

כן.

שאלה: האם הבחירה שלנו תמיד תחת אילוץ או שיש מצבים שאנחנו בוחרים ממש בצורה חופשית?

אנחנו בוחרים ממש בצורה חופשית, אבל אנחנו צריכים, ככל האפשר לבחור תמיד במדרגה יותר עליונה, זאת אומרת, בהשפעה למעלה מהקבלה, נגד הרצון האגואיסטי שלנו.

שאלה: כי כאן במאמר הוא נותן את הדוגמה של החברים, והחבר האחד פשוט מכריח אותו לבחור בין שני חברים.

בסדר. התנאים הם כאלה.

שאלה: האם לכל זיווג יש הכאה או יכולים להיות הרבה הכאות ומעט זיווגים?

לא יכול להיות זיווג בלי הכאה, כי "זיווג" זה נקרא חיבור. וחיבור הוא תמיד בין המצבים ההפוכים. זאת אומרת, חייבת להיות הכאה, ואחרי ההכאה חשבונות וזיווג.

שאלה: אם אני מחליט לקבל מהחבר בקבוצה כדי לעשות נחת רוח לבורא אני הופך אותו למשפיע?

ואת עצמך?

תלמיד: אני לא חושב על עצמי.

איך לא חושב אם אתה המקבל?

תלמיד: אני מקבל כדי להנות לבורא.

לא פשוט. בשביל זה צריך קודם כל להשפיע.

תלמיד: אבל אם אני חושב על החבר אז אני כבר משפיע?

אתה מרמה את עצמך. אם אתה תקבל מהאחר זה אומר שאתה משפיע בכאילו.

שאלה: אני רוצה להפוך את החבר למשפיע.

אתה תחשוב על עצמך ולא על החבר, אחרת אתה מרמה את עצמך.

שאלה: מכל מה שדברנו עליו עד עכשיו, הגדילה היא רק מתוך ההתגברות? אין דרך אחרת?

אנחנו אגואיסטים, רצון לקבל. אז כל הגדלות שלנו, כל הגדילה שלנו, כל השינויים שבנו הם רק נגד הרצון. אבל נגד הרצון אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. לכן אם אנחנו מתקשרים בינינו ומבקשים מהבורא, על ידי זה אנחנו מקבלים כוח שמגדל אותנו. לכן העבודה שלנו היא לא להתגבר על הרצון לקבל, אלא להתגבר על זה שאנחנו לא רוצים להתחבר זה עם זה. כאן יש יותר הבעיה.

שאלה: איך להבין ש"שמאל דוחה וימין מקרבת"? ומה במקרה הזה אני צריכה לעשות?

על זה אנחנו נלמד לחוד. לא כתוב על זה.

שאלה: אחרי כל אחד עומד בורא עולם, והחיבור שצריך להיות גם בא ממנו. אז בעצם אנחנו צריכים לעשות בחירה בין גשמיות לרוחניות?

אנחנו צריכים תמיד לעשות בחירה עבור החיבור בינינו.

תלמידה: אבל מאחורי כל אחד עומד בורא עולם והוא נותן להתרחק או לבנות מסך.

נכון.

תלמיד: אבל אנשים בכל זאת צריכים לעשות בחירה. יש גשמיות ויש רוחניות, עשירייה ואמונה מעל לדעת זה רוחניות, אבל יש עוד דברים מסביב, רצון לקבל. אז איך אנחנו מגיעים לחיבור למרות כל זה?

על ידי בחירה בהשפעה למעלה מהקבלה.

שאלה: החשיבות של העליון למעלה מהדעת צריכה להיות עד דרגת אין סוף, אז איך זה שבתוך הדעת לקבל זה אין סוף? הרי כתוב, לא פחות ולא יותר.

אז מה? אנחנו צריכים תמיד להשתדל להתחבר ולעלות למעלה מהרצון לקבל שמתעורר בנו. זו העבודה שלנו.

שאלה: אם אני לא יכולה להשתמש בדעת ולא יכולה גם לעלות למעלה מהדעת אני הולכת למטה מהדעת?

אנחנו צריכים להשתדל להיות כל הזמן באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת להעדיף השפעה על פני הקבלה, בכל רגע ורגע אנחנו צריכים לבחור בזה.

תלמידה: אז בכל זאת אני אצטרך לעלות לדעת, לידע.

בטח שאת צריכה.

תלמידה: איך להשתמש בידע הזה בעל מנת להשפיע?

בצורה שאת רואה מה שיש לפניך. כמו שרב"ש אומר לנו כאן בדוגמה של שני חברים, שהאדם צריך לעשות חשבון עם איזה חבר הוא רוצה להמשיך.

שאלה: איזה הבדל יש בין המחסום לבין המסך? האם הם אותו דבר?

המחסום זה מה שמגיע לנו מלמעלה, ואנחנו צריכים לעלות מעליו, ומסך זה מה שאנחנו בונים על ידי התפילה שלנו מלמטה, כדי שתהיה לנו אפשרות להתגבר על הרצון לקבל שלנו.

שאלה: ללכת למעלה מהדעת זה אומר שלא חשוב מה אני עושה במחשבה או במעשה זה למען האחר ולא למען עצמי?

העיקר זה להשפיע נחת רוח דרך החברים לבורא, זה נקרא "ללכת למעלה מהדעת".

תלמידה: אז השפעה זו נתינה?

בטח.

שאלה: איך מתגברים על מצב שבו אין כוחות במסך והגוף מוכרע?

רק על ידי התפילה, אין כאן מה לעשות מלבד תפילה לבורא, וככל שיש לך עוד חברים שיכולים להתחבר לתפילה שלך, כך הבקשה שלך תהיה עוד יותר חזקה.

שאלה: החברים שעליהם מדובר במאמר, זה להשפיע בעל מנת לקבל?

לא, חברים זה חברים, אלו לא תכונות אלא אנשים.

שאלה: עכשיו דיברת על כך שצריך שהתפילה תהיה יותר חזקה, יותר עוצמתית. איך כל אחת בעשירייה יכולה להגביר את עוצמת התפילה של כל העשירייה? מה הפעולה הפנימית שצריך לעשות לשם כך?

הפעולה הפנימית היא שאתן מבינות שאף אחת לא יכולה להגיע למטרה אלא אם כן תהיו ביחד. שום דבר לא חשוב מלבד להיות יחד, זה התנאי שמאפשר להגיע למדרגה רוחנית.

תלמידה: איך לעורר את הביחד הזה 24 שעות ביממה? איך להחזיק ידיים כל הזמן?

אם כל אחד חושב על האחר, אז כך אנחנו מעלים את כולנו יחד.

תלמידה: כשאני חושבת, האם לחשוב על העשירייה כגוף אחד, או על איזשהן חברות לפי הפרצופים?

על כולן כגוף אחד. כולנו תלויים זה בזה וכולנו צריכים להיות מחוברים.

שאלה: אמרת שהמחסום מגיע אלינו. האם לא הבורא שהוא מפריד אותנו מהכוח הזה אלא אנחנו בונים אותו?

מחסום מגיע לאדם כאשר יש לפניו הפרעה גדולה והוא מבקש לבטל אותה, להתגבר עליה באמונה למעלה מהדעת, ואז הוא בונה מהמחסום הזה מסך.

תלמידה: באיזה רגע זה מגיע, האם זה מגיע כתוצאה ממאמץ מצטבר?

כן.

שאלה: ניסינו בעשירייה לבחור עכשיו שאלה והייתה לנו התנגשות במחשבות כי כל חברה מרגישה רק את השאלה שלה ואנחנו לא יכולות למצוא משהו במשותף. איך אנחנו צריכות לנהוג באופן פרקטי בעשירייה בהתאם למסך ולחוק הזה?

במקרה כזה אתן צריכות להחליט שאתן נותנות את ההזדמנות לשאול למי שאתן הכי מכבדות בקבוצה, או למישהי חדשה, לא חשוב למי. למשל שאת תשאלי את השאלה עבור כל הקבוצה.

תלמידה: אתה אומר שנבחר את מי שאנחנו מכבדות הכי הרבה.

אני ממנה אותך, תשאלי.

תלמידה: איך בדיוק אנחנו מיישמים הלכה למעשה את הנוסחה הזאת בעשירייה? מה זה מסך בעשירייה? האם העשירייה היא המסך או העליון שכלפיו אני מתבטלת?

העשירייה היא הרצון המשותף של כל המשתתפים שמבקשים מהבורא שיעלה אותם מעל האגו הכללי שלהם. העשירייה היא הרצון המשותף לעלות מעל האגו המשותף.

תלמידה: יש סיטואציה שבה כל אחד מושך את השמיכה על עצמו ולכיוון שונה. איך אנחנו רוכשים את הרצון הזה? לאן אנחנו פונים?

לבורא. אנחנו רוצים שהבורא יחבר את כל הרצונות שלנו לאחד ויעלה אותו למעלה מהאגו שלנו, זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת".

שאלה: כתוב שהוא מחזיק את המסך ולא מבטל אותו. מה זה אומר?

אני לא רוצה לבטל את המסך אלא ההיפך, אני רוצה כל הזמן רוצה לגדל אותו עוד ועוד, שעל ידו, ככל שהוא גדול יותר, כך אני אוכל להשתמש עם עביות גדולה יותר, וכך אני אעלה במדרגות עוד ועוד.

תלמידה: מה זה להשתמש בעביות בהרגשה?

ברצון, להשפיע ככל שאני יכולה עם רצון גדול יותר.

תלמידה: בדוגמה של הרב"ש, למה בבירור הוא בחר את החבר הראשון והחבר השני לא מצא חן בעיניו?

אני לא יודע, הרב"ש כתב כך ואנחנו מקבלים את הנתונים האלה. מה זה משנה את מי הוא בחר, העיקר שהשאלה כאן היא לגבי הבחירה.

תלמידה: האם אפשר להגיד שבזה שהוא בחר הוא כאילו עשה הקרבה, או שזו בחירה אקראית והוא הלך למעלה מהדעת?

הליכה למעלה מהדעת זו כבר לא בחירה אקראית.

תלמידה: אם אני לא יודעת משהו ואני יוצאת אל הלא נודע, אז האם אני פועלת באמונה למעלה מהדעת?

לא. אמונה למעלה מהדעת היא בחירה רצינית, זה חשבון רציני. כאשר אני הולך למעלה מהאגו שלי, אז כבר בטוח שיש לי כאן חשבון ומאוד נוקשה.

שאלה: דיברת על בחירה בין קבלה להשפעה. איך מזהים השפעה? מה מאפיין את הרצון להשפיע?

הרצון להשפיע אצלי הוא שאני מרגיש את הרצון שלך ואני רוצה למלא אותו. עם כל התכונות שלי, עם כל היכולות שלי, אני רוצה להגיע לרצון שלך ולמלא אותו.

תלמיד: בצורה שלי?

בצורה שאתה רוצה.

תלמיד: אם אני רוצה למלאות אותך, אז אני ממלא אותך דרך התכונות שלי.

כן, נכון.

שאלה: בעזרת מה אנחנו מגדלים את המסך?

אנחנו מגדלים אותו על ידי התפילה לבורא שייתן לנו כוח השפעה.

שאלה: לפני כמה זמן ענית לחבר "אתה משקר לעצמך, תבקש את כוח ההשפעה לעצמך". בקבוצה שלנו אנחנו מאחלות זו לזו את כוח ההשפעה בתפילה. האם זה לא נכון?

תעשו.

שאלה: דיוק לגבי החשבונות עם האגו. אנחנו כאילו מתחזקות כאשר אנחנו רוכשות ניסיון בהתגברות, כאילו הרצון נהיה עיקש יותר. איך להשתמש בעקשנות החדשה הזאת לטובת החברות? האם זה נכון שאנחנו צריכות להיות כל הזמן יותר רגישות כלפי החברות, למצבים שלהן, וכלפי עצמנו יותר נוקשות?

את לא צריכה להיות נוקשה כלפי עצמך, אלא את צריכה פשוט לדעת במה את יכולה לעזור לחברות ולא לחשוב על עצמך.

תלמידה: האם הרגישות לחברות צריכה לגדול כל הזמן בדרך?

כן.

שאלה: העשירייה שלנו מעלה מ"ן עבור חברה שלנו שיש לה בעיה. זאת אינה בקשה עבור התקדמות רוחנית אלא עבור הפרעות פרטיות שלה. איך אנחנו צריכות לבנות את התפילה הזאת, איך לחשב אותה כדי שהבורא ישמע אותה ושנוכל לעזור לחברה שלנו?

אנחנו לא צריכות לבקש מהבורא על הפרעות פרטיות שלנו אלא אנחנו צריכות לבקש ממנו רק דבר אחד, להתחבר כדי להתעלות למעלה מההפרעות הפרטיות והכלליות שלנו, שנהיה מחוברות ככל האפשר בינינו ולבורא.

תלמידה: אם נהיה מחוברות בינינו, אז האם ההפרעות של החברה שלנו יחלפו?

כן, ואז יגיעו הפרעות חדשות. הפרעות חייבות להיות כי הן כמו מדרגות שאנחנו עולים בהן עד גמר התיקון.

אני מחבק את כולכם. שיהיו לכל אחד מכם חום, הרגשה יפה, שמחה וביטחון בהשגה רוחנית. כל טוב, בהצלחה.

(סוף השיעור)