בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 31.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*מאמר השלום בעולם*

1. אנחנו לא מוחקים שום דבר רע שהיה, לא שוכחים אותו, אלא כל הדברים האלה צריכים לעמוד בתוכנו ואנחנו צריכים רק להיות בהשוואת הצורה ביניהם. *כל המצבים הרעים נמצאים בתשתית של העבודה שלנו כעביות המדרגה, וכל ההישגים שלנו שאנחנו משתדלים להתעלות מעל הרע לטוב, יהיו כחלק העליון של הפרצוף שאנחנו בונים. כך אנחנו מעמידים את הפרצוף הכללי שנקרא נשמה*, לא כנשמת אדם הראשון שהבורא ברא בצורה קטנה אלא אנחנו כבר עם כוח האגו שלנו שמוסיפים באותו הפרצוף מגיעים בתוך הפרצוף הזה לידיעה והרגשה לבורא עצמו כולו. זה התשלום, זה השכר על כל העבודה והיגיעה שלנו, מגיעים לכך שהבורא נמצא בתוכנו ואנחנו נמצאים עימו בדביקות השלמה.

2. *אנחנו צריכים לנהל את התפתחות האדם, לכל דבר שהבורא מוסיף בכל רגע ורגע את הרע שבנו בכל מיני אופנים בין כולנו ובכללות אנחנו צריכים להיות ערים וכל פעם להתנפל על הרע הזה שבינינו ולהשתדל מיד להפוך אותו לטוב. צריכים להיות כמו טורפים ולהתייחס לגילוי הרע כאל האוכל שלנו. אנחנו דווקא צריכים אותו כדי להפוך לטוב*. אי אפשר להגיע לטוב אלא רק ע"י זה שאנחנו הופכים אותו מהרע.. אין טוב מלכתחילה אלא את הרע שאנחנו משייכים ומקרבים אותו, אנחנו קושרים אותו לבורא. הוא אומר בראתי יצר הרע ואנחנו מחזירים אליו את הרע ואומרים: תעשה ממנו טוב, בתפילה שלנו. חוץ מתפילה אין לנו מה לעשות, אז הבורא הופך את הרע לטוב. הפעולה הזאת שאנחנו דורשים ממנו להפוך את הרע שהוא ברא לטוב, נקראת ניצחוני בניי.

3. ש: המטרה מקדשת את האמצעים..?
   ר: המטרה מקדשת את האמצעים, זה נכון אבל מתוך זה שאני יודע שכל האמצעים שמתעוררים בי, *כל היצרים הרעים בעצמם הופכים להיות לא לאמצעים אלא למטרה, כשאני מתקן אותם זה הופך אותם לנקודות האחיזה, נקודות הדביקות בינינו ובבורא*. כלומר המטרה וגם האמצעים, סיבות ותוצאות, הכל מתחבר בסופו של דבר לאחד.

4. בטוח שאני יכול תמיד לפנות לבורא, אבל מצד שני אני צריך לבדוק את עצמי עם מה אני פונה לבורא? שהפניה שלי תהיה מוצדקת, נכונה, אמיתית כמה שאפשר. שאני לא אפתח בי פניות סרק שאין בהן מציאות אמיתית, סיבה אמיתית. *אנחנו צריכים לבדוק על מה אנחנו בוכים, שהבכי יהיה כתוצאה מחוסר כוחות לתקן את עצמנו*.

5. אנחנו צריכים להבין שבמקום להתעסק בלבנות כל מיני *סייבורגים* וחלקים מלאכותיים בתוך האדם, אני לא אומר שזה לא טוב מלכתחילה, אנחנו יכולים להשלים פה ושם את הדברים החולים שיוצאים מתפקידם בגוף שלנו, אבל המטרה שלנו צריכה להיות בהתפתחות כזאת שאנחנו לא מעוררים קלקולים כאלו בגוף האדם, בכלל בכל האדם וגם בסביבה, בחברה האנושית, בעולם גדול, כי כל אלה זו תוצאה מכך שאנחנו לא יכולים לתקן את התכונות שלנו במקומם.

6. איפה שאנחנו פועלים בדרגות דומם צומח חי, שם אנחנו צריכים לתקן כמו שמתקנים בעולם שלנו, משתמשים בשכל ורגש שלנו ועושים. לכן אנחנו משתמשים ברפואה, במדע וכד', אבל בדרגות שאנחנו לא מסוגלים להגיע אליהם, ששייכים לעולם הפנימי של האדם, לנשמה שלו, שם לא יכולים לעשות שום דבר ולכן אנחנו חייבים לא להתערב בהם בצורה גשמית אלא רק כמו שחכמת הקבלה מלמדת אותנו.

7. ש: מתקני עולם...?
   ר: חייבים אנחנו לתקן את הדברים בצורה רוחנית. אני לא מבין את הבעיות האלו. יש לנו 4 דרגות, דומם צומח חי מדבר. בדרגות דומם צומח חי אנחנו נמצאים בגופים שלנו, ביחסים שבינינו בעולם הזה וכאן אנחנו צריכים לסדר את הדברים האלה במה שניתן לנו בידיים שלנו. אבל *את הדברים שבין בני האדם בדרגת המדבר אנחנו יכולים לתקן את עצמנו רק ע"י כך שאנחנו מקבלים את ההמלצת המקובלים, את שיטת התיקון, שיטת החיבור. כך נתקן את הקשר בינינו. אין לך תרופה אחרת*.

8. לבורא יש רק עצות איך מתקני העולם יבינו במה הם יכולים לתקן את עצמם ובמה לא. קודם כל את העולם לא צריכים לתקן אלא *תיקון העולם הוא בתיקון האדם. את תיקון האדם יכולים לעשות רק כך שלא כופים את האחרים, לא לוחצים, לא מכופפים את האחרים, אלא רק משתדלים להתקרב לכולם, ויחד ביחסים יפים להגיע להתאמה לבורא*.

9. אם אדם פועל בתוך הקבוצה להתקרבות עם חברים ויחד איתם לבורא, זה מקרין על כל התכונות שלו שינויים כאלו שהוא משתנה. אולי הוא יכול להגיד שאני לא מסכים שזה משתנה מעט, אני לא חושב שאני צריך להתקרב כל כך לאט לאדם הטוב ולעזוב את התכונות הרעות שלי, אבל הוא צריך להסכים שזה נכון. העיקר בשבילנו זה בכל זאת לשים דגש על כל מה שיש לנו בחיבור בינינו בחברה. *יש לנו הרבה בעיות בעולם הזה, במשפחה, בעבודה, בכל מיני דברים, אבל חוץ מדברים הכרחיים שאנחנו צריכים לעשות, כל היתר צריך להיות בחברה, בעשירייה, בהפצה. אם אני משקיע את עצמי בזה, בטוח שאני מתקדם נכון וכל ייתר הבעיות גם יתוקנו על ידם*.
   
   *תראו את האדם כך שמחלק את החיים שלו למה אני חייב לעבודה כדי להרוויח מה שאני חייב למשפחה כדי לגרום למשפחה שלי שתתקיים, וכל היתר זה העשירייה שלי. אין יותר, וכך אתקדם נכון*.

10. למה סבל הוא רווח? מה מרוויחים?
    ר: כי *ע"י הסבל האדם מתחיל לגלות כמה הוא חלש ולא יכול לעשות שום דבר עם עצמו. זה מכניע אותו ואז הוא מרכין ראשו נגד מה שקורה לו. זה עוזר לו להיות באמת קצת יותר בהכנעה מול הכוח העליון*.

11. ש: אני מבין שאני רוצה אבל לא יכול..?
    ר: מצוין. עכשיו אתה מבין שרק הבורא יכול לעזור לך.
    ש: אבל אתה מגיע לשבר, אתה לא יכול לתפקד..?
    ר: זה שבר מכך שחשבת שאתה משיג, שאתה עושה. אבל *אם אתה משיג שאתה מאוד רוצה ולא יכול, זה שבר טוב. אז אתה בא לבורא, כמו ילד קטן שבוכה לאבא או לאמא שיעזרו לו. הוא לא יכול אז הוא בוכה ומגיע. כך גם אנחנו צריכים לעשות*.

12. ש: איך להצדיק את הבורא כשחברים או אנשים סובלים?
    ר: *תנסה להצדיק את עצמך, כי הם סובלים בגלל שאתה לא מתפלל עבורם.. אתה צריך להבין איפה אתה ומה התפקיד שלך*. לאט לאט אנחנו נבין את התמונה הזאת, כמה אנחנו אחראים ואנחנו אשמים על כל המציאות, על כולם. אנחנו עושים דברים ההפוכים לגמרי ממה שצריכים לעשות. אנחנו אומרים שעכשיו תחסר תבואה למיליוני אנשים בעולם. *אנחנו צריכים רק תפילה. אפילו דברים האלה במציאות אנחנו לא כל כך צריכים לעשות, רק תפילה ופתאום תראה שהכל מתמלא והכל נרגע. אין רעב, וכולם בריאים. הכל תלוי רק באור העליון. אתה לא נותן לו להופיע בכל המציאות*.

13. *קח את עצמך בידיים לראות איך אתה יכול להיות צינור, שגם דרכך האור, הבורא העליון יעבור לכל האנושות, נקודה. או שאתה עוסק בהפצה, או באיזשהם דברים אחרים? מה אתה עושה למען גילוי הבורא לנבראים? תחשוב*.

14. ש: מהי דרך קצרה או ארוכה?
    ר: דאי שאנחנו לא יכולים לקפוץ מעל הדרגות, מעל המדרגות והתיקונים, אבל אנחנו יכולים לעשות אותם מהר. אנחנו עוברים אותם במהירות, משנים הרגשה שלנו. ככל שאני פחות נשאר בכל מצב ומצב, אני מרגיש את המצבים שאני עובר בצורה יותר טובה. כל מצב ומצב הוא אגואיסטי וככל שאני יותר ויותר מחבר אותו למטרה, לסוף המדרגה הזאת והמדרגה הבאה בהתאם לכך אני מרגיש את הדברים שלי בצורה יותר חיובית, מצבים יותר טובים.

15. ש: יש לי בעיות.. ולמרות הדבקות בעשייריה ובהפצה עדיין אין לי שליטה על אוכל..... ?
    ר: אני ממליץ לך יותר ללמוד, להשקיע בלימודים. לפני שאת ניגשת לאוכל את חייבת רבע שעה ללמוד משהו מהלימוד שלנו ורק אח"כ לגשת לאוכל, אם תרצי בכלל לאכול.

*תע"ס חלק ב', הסתכלות פנימית פרק ד*'

16. התוספת שבינה מוסיפה אחרי כתר וחכמה היא לא חובה, אף אחד לא מחייב אותה לוחץ עליה. מה שהיא מוסיפה זה רק רצון שחכן נקרא רצון להשפיע. זה בא מצידה עצמה, לכן בינה נקראת חופשיה. כל תכונות הבינה, כוחות הבינה, אנחנו אומרים שזה מוציא את הנברא מדרגת החייב לדרגת החופשי.

17. ש: איך אנחנו יכולים להרגיש את הרצון לקבל שבכל ספירה...?
    ר: זה הכל נמצא בנו אבל אנחנו לא יכולים עדיין להרגיש את זה. כשמתפתחים יותר ויותר מתחילים להתקרב ולהתכלל זה מזה, אז אנחנו מתחילים להיות יותר רגישים להבחנות שלנו, להבחנות של אנשים זרים. ע"י זה אנחנו מתחילים יותר ויותר להבין מה זה להיות בתכונת עצמנו ובהתכללות עם האחרים, בחיבורים בינינו, ומה יוצא מחברים, בינינו, איזה כביכול ספירות נוספות, בניית פרצופים נוספים. בכל פעולה ופעולה, כשאנחנו רוצים להיות באיזושהי השתתפות, אנחנו בונים מזה כאלו פרצופים, קבוצות חדשות רוחניות, משניות, מאיתנו. כך אנחנו בונים סביבנו ממש כלים שבהם אנחנו מתחילים להרגיש את העולם, את המציאות. נמצא מילים טובות, ברורות יותר להסביר זאת, אבל *בינתיים תחשבו לכיוון הזה*.

18. הצמצום בא לא מתוך שחסר לו ולא מתוך שיש לו עודף, אלא אופן הקבלה, על אופן המילוי. יש לו הרגשה שהוא מקבל את זה מהעליון, ועל זה הוא עושה צמצום, על זה הוא אומר שלא רוצה לקבל בצורה כזאת.

19. העיקר שנממש את זה ונראה כמה זה עובר עלינו ובונה בנו את התכונות הללו. אז נלמד אותם יותר כי עכשיו זה בינתיים בשבילנו איזשהו מדע.. זה נשמע לנו מאוד מאוד רחוק, כאילו מלאכותי, לא פרקטי. אנחנו נרגיש איך שזה יעבור עלינו. חכמת הקבלה היא בכל זאת חכמה פרקטית, לכן כשאנחנו לומדים אנחנו צריכים בכל זאת רק לקבל מכך חיזוק לעבודה בינינו, להתקרבות, להשתתפות, להתחברות בינינו. מזה נתחיל להבין מהם התכונות הללו.