שיעור בוקר 19.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 186, אותיות ק"ו-ק"ח

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 186. "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ק"ו.

אות ק"ו

"וכמו שנתבטלה העביות דבחי"ד מהמסך דגוף מחמת השבירה, כן נתבטלה העביות ההיא גם במלכות המזדווגת של ראש באו"א, כי העביות דראש ועביות דגוף, דבר אחד הוא אלא שזה כח וזה פועל (כנ"ל באות נ). ולכן נפסק הזווג דקומת כתר גם בראש באו"א, והכלים דאחורים, שהם האח"פ שהשלימו לקומת כתר, חזרו ונפלו למדרגה שמתחתיה דהיינו להז"ת. וזה מכונה ביטול האחורים דקומת כתר מאו"א. ונמצא שכל קומת הטעמים דנקודים, ראש וגוף, נסתלקה".

יש ראש וגוף, בראש יש דרגות עביות 4, 3, 2, 1, 0. אם עושים זיווג דהכאה על דרגה ד', כמו נגיד על גלגלתא וע"ב, אז יש הכאה ואז יורד האור מתוך הראש לגוף וכך הוא מתמלא. אבל ברגע שיש בגוף ביטול מהשבירה בדרגת ד', אז הגוף מתבטל ונשארת רק בחינה ג', ואחר כך קורה כך בבחינות ב', א' ושורש. זאת אומרת, כל הדרגות בעולם הנקודים שרוצות למלאות את עצמן הן כולן מביאות לשבירה הדרגתית, ד', ג', ב', א', ושורש (ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

אות ק"ז

"ומתוך שאור העליון אינו פוסק מלהאיר, נמצא שחזר ונזדווג על העביות דבחי"ג הנשאר במסך של ראש באו"א, ויצאו ע"ס בקומת חכמה. והגוף שממעלה למטה, נתפשט לספירת החסד, והוא מלך הב' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי"ע ונשבר ומת, ואז נתבטלה גם העביות דבחי"ג מהמסך דגוף ודראש כנ"ל, וגם הכלים דאחורים, האח"פ שהשלימו לקומת חכמה זו דאו"א, חזרו ונתבטלו ונפלו למדרגה שמתחתיה, לז"ת, כנ"ל בקומת כתר. ואח"כ נעשה הזווג על העביות דבחי"ב שנשאר במסך ויצאו ע"ס בקומת בינה, והגוף שממעלה למטה נתפשט בספירת הגבורה, והוא מלך הג' דנקודים. וגם הוא נמשך לבי"ע ונשבר ומת. ונתבטלה גם העביות דבחי"ב בראש וגוף, ונפסק הזווג דקומת בינה גם בראש, והאחורים של קומת בינה דראש נפלו למדרגה שמתחתיה בז"ת. ואח"כ נעשה הזווג על העביות דבחי"א שנשאר במסך, ויצאו עליה ע"ס בקומת ז"א, והגוף שלו ממעלה למטה נתפשט בשליש עליון דת"ת, וגם הוא לא נתקיים ונסתלק האור ממנו, ונזדככה גם העביות דבחי"א בגוף וראש, והאחורים דקומת ז"א נפל למדרגה שמתחתיה, לז"ת."

שאלה: כותב כאן בעל הסולם, שהאור עובר למלך שלישי של נקודים ואחרי זה ממשיך לבי"ע נשבר ומת. מה זה אומר?

הכלים לא מסוגלים לקבל את האור העליון בעל מנת להשפיע, הוא נכנס לרצון לקבל ומיד מסתלק למעלה בחזרה לשורשו, והכלים מהפגישה עם האור העליון מרגישים שבורים. קודם לא היה בהם אור ולכן לא הייתה מורגשת ההפכיות ביניהם לאור. אבל האור שנכנס עכשיו לתוך הכלי הוא מראה עד כמה הוא הפוך מהכלי, והכלי מזה שמרגיש שהוא הפוך מהאור נופל לגמרי מכל המדרגות הרוחניות ולכן הוא נקרא "מת". האור מסתלק ממנו וזה נקרא "מיתה".

תלמיד: למה הוא נשבר ובכל זאת מתחיל להיכנס אור חדש?

הרשימות נשארות, וזה שאני נכשלתי ברשימות יותר גבוהות מאיפה אני יודע שברשימות נמוכות יותר אני לא אצליח? אני ממשיך לרצות להשפיע, להיות בעל מנת להשפיע, לעשות נחת רוח לבורא, ולכן אני ממשיך לא בבחינה ד' אלא בבחינה ג' דעביות, אחר כך בבחינה ב' דעביות. אני לא יכול לעצור, ההיפך, אם לא הצלחתי בדרגה גבוהה, אז למה שאני לא אצליח בדרגה נמוכה יותר?

שאלה: נוצר פה תהליך שהאורות עולים למעלה. כשהשתלשלו הפרצופים הראשונים, ואם הכלים לא היו מוכשרים אז האורות היו יורדים לקליפות. מה ההבדל בין שני המצבים האלה?

אני לא מבין איזה שני מצבים. כלים שיש להם מסך, ואם יש מסך יש גם אור חוזר, הם מעלים את האור החוזר, את כוח ההשפעה מהם לבורא ואז הם נמצאים בידידות עם הבורא. בצורה כזאת הם מקבלים את האור מהבורא ובזה הם בעצם נותנים לו אור, כאילו אור חוזר. וכאן כשאין להם מסך הם לא יכולים לייצר אור חוזר ולכן הם נשארים כך כמו שהם. אלא האור מסתלק, הכלים מרגישים שהם לא מותאמים לאור ומזה הם נשברים, וכך נגמרת המדרגה.

תלמיד: כשנוצרו הפרצופים בפרצוף אדם קדמון, האורות ירדו, ומכוון שהכלים לא היו מוכשרים האורות נכנסו לקליפות, הם לא חזרו בחזרה למעלה. פה זה תהליך שהאורות חוזרים בחזרה למעלה.

זה לא נכון. האורות נכנסים לתוך רצון לקבל, הם לא נכנסים לגמרי הם רק בפגישה עם רצון לקבל ללא מסך, והאור העליון מקדים את עצמו ומסתלק. הרצון לקבל גילה עד כמה הוא הפוך מהאור אבל הוא רצה להיות דומה לאור, רצה להשפיע, אלא התגלה הכוח השלישי, הכוח הזר, הצדדי, שהיה צריך להביא לו יכולת לקבל על מנת להשפיע ולא הביא לו את הכוח הזה על מנת להשפיע, לכן הכלי נשבר.

הוא בעצמו רצה מאוד להיות בעל מנת להשפיע, לקבל בעל מנת להשפיע, וכאן הגבילו אותו. באותו רגע שהוא רצה לקבל על מנת להשפיע, באותו רגע נגלה עד כמה בפנים אין לו את הכוח הזה, כי הפרסה לא נותנת לאור העליון לעבור לכלים האלה ולתת להם מסך שיהיה בעל מנת להשפיע, ולכן האור מסתלק והכלי נשבר.

רק תבין את הטרגדיה הזאת, את הדרמה הזאת שיש בכלי בצורה כזאת, שבמקום להגיע למצב הכי גבוה, הוא נשבר, מת ונופל למצב הנמוך ביותר.

שאלה: האם מדובר עלינו?

לא, זה לא מדובר עלינו בכלל.

שאלה: בעל הסולם כותב, "גם העביות דבחי"ג מהמסך דגוף ודראש כנ"ל, וגם הכלים דאחורים, האח"פ שהשלימו לקומת חכמה זו דאו"א, חזרו ונתבטלו ונפלו למדרגה.." מה גרם להם להתבטל פתאום? הרי הם היו בדרגה יותר גבוהה ופתאום הם חזרו ונפלו למדרגה שמתחתיה, מה הגורם לזה?

האח"פ דעליון שהביא את האור העליון לתחתון, הוא סידר את הגדלות לכלי שממנה הכלי נשבר, לכן הוא מתבטל כי הוא גורם לשבירה.

שאלה: באות ק"ו, מה הכוונה "שזה כח וזה פועל"?

ראש וגוף. בראש זה בכוח, בגוף זה בפועל.

שאלה: לפעמים אנחנו אומרים שחסד זה כתר ופה חסד זה חכמה.

אל תתבלבל. על מה אתה אומר חסד, שהמלך נקרא חסד?

תלמיד: כן, שהמלך נקרא חסד.

זה משהו אחר לגמרי, זה לא שייך לספירה, זה לא שייך לכלום. כשנעבור את החלק הזה יהיה לנו יותר ברור מהן כל הספירות האלו, למה הקומות האלו נקראות בשמות של הספירות.

קריין: אות ק"ח.

אות ק"ח

"וכאן נגמרו כל האחורים דאו"א לירד, שהם האח"פ" דאבא ואמא, "כי בשבירת מלך הדעת נתבטלו באו"א רק אח"פ השייכים לקומת כתר. ובשבירת מלך החסד נתבטלו באו"א רק אח"פ השייכים לקומת חכמה. ובשבירת מלך הגבורה נתבטלו האח"פ השייכים לקומת בינה. ובהסתלקות שליש עליון דת"ת נתבטלו האח"פ דקומת ז"א. ונמצא שנתבטלה כל בחינת הגדלות דאו"א ולא נשאר בהם רק הגו"ע דקטנות. ונשאר במסך רק עביות דשורש, ואח"כ נזדכך המסך דגוף מכל עביותו ונשתוה למסך דראש, אשר אז נמצא נכלל בזווג דהכאה של ראש, ומתחדשים שמה הרשימות שבו חוץ מהבחינה האחרונה, (כנ"ל באות מ"א), ובכח התחדשות הזה יצא עליו קומה חדשה הנק' ישסו"ת."

כך יוצאת קומה אחר קומה. כמו שיש גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן, כך גם קומת אבא ואמא, מלך דעת, קומת ישסו"ת, מלך חסד, גבורה, שליש עליון דתפארת, שליש תחתון דתפארת וכן הלאה, כך יוצאות כאן הקומות, אבל זה ממש באותו הסגנון כמו שיוצאים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, אין שום הבדל. כי התחדש כאן הרשימו הכללי, ד'/ג' שלמטה מטבור, ולכן למטה מטבור ממשיכים ממש באותה הדרך כמו שהייתה למעלה מהטבור.

שאלה: האם ד' בחינות של האור קורות בראש, האם זה נכון?

נכון, הן מתחילות מהראש.

שאלה: האם תוכל להסביר מה זה ישסו"ת?

ישסו"ת זה החלק התחתון של הבינה. יש לנו בעיה כזאת - יש כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות (ראו שרטוט מס' 2). בבינה יש לנו מעבר בין החלק העליון שכולו משפיע לבין החלק התחתון שכולו כבר מקבל. בחלק העליון זו השפעה, האור העליון, ובחלק התחתון זה הרצון. בבינה יש לנו חצי חצי, החצי עליון של בינה זה רצון להשפיע שבא מהבורא, והחצי התחתון של בינה זה כבר רצון לקבל שנולד מהרצון להשפיע של הבורא ברצון לקבל של הנברא. ולכן בינה מחולקת לשניים. החצי התחתון של בינה נקרא רחם, מקום ההיריון והלידה, והוא כבר לא שייך למערכת העליונה. זאת אומרת, מכתר ועד אמצע הבינה, הכול זה העליון, שליטת הבורא. ומהחצי של בינה ומטה, מתחילה להיות שליטת הנברא, רצון לקבל. ולכן הבינה היא כזאת מיוחדת, מורכבת מאוד.

שרטוט מס' 2

שאלה: למדנו שבע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן הייתה הזדככות המסך כי האור המקיף לחץ, וזה מה שאילץ את התהליך הזה להתפתח. אבל כאן האור כבר עבר מתחת לטבור, אז למה יש הזדככות?

כאן זה אותו דבר. הכלים שנמצאים למטה מטבור רוצים לקבל את האור, ומקבלים את האור על מנת להשפיע כמו בגלגלתא, בע"ב ובס"ג (ראו שרטוט מס' 3). גם למטה מטבור, הם התחילו לקבל על מנת להשפיע עד הפרסה. כמו שהיו לנו עד הטבור גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן עליון, בסך הכול חמישה פרצופים של אדם קדמון. אבל למטה מטבור זו בעיה, כאן אפשר לקבל רק בכלים דהשפעה. כי הס"ג שמוריד מתחת לטבור את האור שלו, מכשיר את האזור הזה, עד הפרסה, שבו אפשר להשפיע, ואז הפרצופים שמתפשטים כאן הם יכולים להתפשט, אבל ברגע שהם עוברים את הפרסה הם כבר לא יכולים לקבל. ואז כל האזור הזה מתחת לפרסה נעשה אזור שאסור להשתמש בו בכלים, ומי שיורד לשם מגיע לשבירה.

תלמיד: בפרצופי ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן וא"ק מתחת לטבור ירדה הבינה.

בינה קיימת באזור הזה מטבור עד הפרסה, זה כוח הבינה, ס"ג, שירד לכאן (ראו סימון ירוק בשרטוט מס' 3). אבל למטה מפרסה אין לו אפשרות להשפיע, שם כבר כוח המלכות.

ואז יוצא שלמעלה מטבור יש לנו כתר, חכמה, חצי עליון של בינה. למטה מטבור יש לנו גם חלק מהבינה, עד הפרסה, ולמטה מהפרסה יש לנו רק זעיר אנפין ומלכות. ולכן כל הכלים דהשפעה יכולים להיות למטה מטבור, אבל כלים דקבלה לא, אין להם אפשרות, כי אין מספיק כוח הבינה כדי להחזיק אותם בעל מנת להשפיע.

שרטוט מס' 3

תלמיד: למה בינה יכולה לרדת מתחת לטבור אבל מתחת לפרסה היא לא יכולה לרדת?

היא נמצאת גם למטה מפרסה, אין שום בעיה, אין איסור, אין הגבלה על להיות משפיע. הבעיה היא שהכלים שנמצאים שם הם כלים דקבלה ולא מספיק להם אותו אור שמופיע שם, ולכן בסופו של דבר הם נמצאים בעל מנת לקבל. כל הכלים שמגיעים לאזור הזה למטה מטבור, הם חייבים כוח תיקון גדול מאוד. רצונות לקבל בעל מנת להשפיע, לא יכולים להיות כאן בלהשפיע על מנת להשפיע. כשאחר כך נלמד שיש מתחת לטבור עולם האצילות ואחר כך מתחת לפרסה עולמות בריאה, יצירה ועשיה, אז נלמד איך אנחנו נמצאים בכל הכלים האלו.

לתקן את הכלים אפשר רק בעולם האצילות, וגם לא לגמרי, עד גמר התיקון זה יהיה אח"פ דעליה, רק בעליית הכלים השבורים לאצילות. ואנחנו צריכים לתקן את כל הכלים השבורים, כמו שגם אנחנו הכלים השבורים, ואחרי שאנחנו מעלים את כל הכלים האלו למעלה לאצילות, אז אנחנו גורמים לאח"פ דירידה, שאז כל הכלים האלה למעלה מפרסה יוכלו לרדת למטה מפרסה, ואז מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה הכול כבר יהיה מתוקן בעל מנת להשפיע. אנחנו עוד נלמד איך כל המערכת הזאת מתקיימת.

(סוף השיעור)