בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 1.11.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*כל מעשיך יהיו לשם שמיים*
*זה נקרא שאדם נמצא בלשמה, שאת כל המעשים שבאים אליו, מזדמנים לו, הוא יכול לכוון לבורא, ואין לו לאן עוד לכוון את עצמו אלא רק ליבו שיהיה מכוון לבורא בלבד. הכל הוא עושה לטובת הבורא כדי להשפיע לו, כדי לשמח אותו ורק בשבילו*. זה נקרא לשמה, זה נקרא לשם שמיים, זה נקרא ע"מ להשפיע לקדוש ברוך. יש לזה הרבה שמות, אבל התוכן הוא אחד, *האדם לא מקבל בחשבון שום דבר חוץ מאת הבורא שנמצא לפניו, ורק אליו הוא שולח את כל המעשים והמחשבות שיש לו*.
נסה שמה שאנחנו מדברים יהיה לך ממש כעבודה כל הזמן, שאתה תרוץ אחרי הכרת, הרגשת והבנת גדלות המלך, שהכל יהיה לפניך. אתה רוצה את כל המחשבות והרצונות לשלוח אליו. ורק גדלות שלו, שהוא יחידי במציאות, אין מציאות בלעדיו, ורק הוא, אם כך נכון תתאר אותו, אז תראה שאין עוד מלבדו, ולא נשאר לך כלום חוץ מלראות את המציאות בצורה כזאת.
מה
האדם
צריך
לעשות?
ר:
להתבטל,
וזו
התוצאה
היחידה
שנשארת
לו.
אז
הוא
יכול
כולו
כולו
לעבוד
רק
לשם
ה'.
זה
מה
שהוא
רוצה,
להתבטל
לבורא
על
פני
כל
ההפרעות.
ברצון
לקבל
שלו
ובעוד
כל
מיני
דברים
*להתבטל
לבורא,
זו
כל
העבודה,
כי
באמת
רק
כוח
אחד
פועל
במציאות,
וכל
ההפרעות
שיש
הן
במיוחד
כדי
שתעלה
מעליהם,
תבטל
אותם,
תגיד
שזה
שהם
נמצאים,
זה
השקר.
הם
לא
קיימים,
אלא
אתה
נדבק
לכוח
האחד
והאמיתי*.
ש:
זה
נקרא
דביקות?
ר:
זו
עוד
לא
דביקות,
אבל
אתה
הולך
להשיג
את
הדביקות.
*אני
משתדל
להקים
את
גדלות
הבורא
בתוך
העשירייה.
כולנו
כולנו
רוצים
להגיע
לגילוי
הזה,
שרק
הבורא
הוא
השורה,
שזו
האמת*.
את
כל
התכונות,
הרצונות
והמחשבות
שנמצאים
בי,
אני
מבטל
ורוצה
להיות
קשור
לכוח
עליון
אחד
שפועל
במציאות,
ולייצב
אותו
כמה
שיותר
ברור
ובולט
על
פני
כל
ההפרעות,
דווקא
בזכות
ההפרעות.
כך
אני
מתקדם
לביאור
שכוח
אחד
שולט
בכל
המציאות,
והוא
יהיה
יותר
ברור,
ואני
אהיה
יותר
ויותר
קשור
אליו,
קרוב
אליו.
אך
ורק
ע"י
בירורים,
ע"י
זה
שאני
חושב
עליו,
מבדיל
אותו
מכל
ההפרעות,
מרחיק
את
ההפרעות
האלה
ומברר
את
המצבים
כך
שנשאר
לי
אחרי
הבירור
רק
כוח
אחד
שקיים
בכל
המציאות,
שאין
עוד
מלבדו.
ש:
מה
השלב
השני
שכתוב
שאדם
צריך
להימנע
מגדלות
הבורא...
ר:
*אני
רוצה
להרגיש
בתוך
העשירייה
שאין
לנו,
לכל
העשירייה,
אף
מטרה
חוץ
מכך
שהרגשת
גדלות
הבורא
תשלוט
עלינו,
וככל
שהוא
יהיה
יותר
נסתר,
כך
יותר
ויותר
אשתדל
לגלות
אותו
יותר
ויותר.
לא
אותו,
אלא
לחשוב
עליו
כגדול,
ככולל
את
כל
המציאות*.
אני צריך במקום להתייחס לרצון לקבל שלי, להתחיל להתייחס לכוח השפעה שנמצא מחוץ לרצון לקבל שלי, כלומר לבורא. *אני רוצה לשייך, לשלוח את כל המחשבות והרצונות שלי, שיהיו מכוונים לבורא שנמצא מחוץ לרצון לקבל שלי, מחוץ לי. אם אהיה מכוון בצורה כזאת לבורא, זה נקרא לשמה*. זו המחשבה הנכונה, הכיוון הנכון לרצונות ולמחשבות שלי. אם אכוון את עצמי כולי בצורה כזאת, אז נקרא שהגעתי לגמר התיקון, כי עשיתי זאת על פני כל המחשבות והרצונות שלי. תעשו את זה כמה שיותר קומפקטי, מקוצר, ואז לא תטעו.
אני תמיד מבקש שיהיו לי רצון, מחשבה, הרגשה של גדלות המלך, ושזה ימשוך אותי, שאמסור את עצמי לזה. *לשמה זה שגדלות המלך מתגלה בי במידה כזאת שאני מסור אליה, מסור אליו. אני לא רוצה כלום חוץ מלעשות כל מיני פעולות, במוחא וליבא, למען גדלות המלך*.
להיות דומה לבורא זה נקרא שאני משפיע לו בחזרה ממה שהוא משפיע לי. אני לדודי ודודי לי, כך אנחנו נכנסים למגע עימו ומתחילים לגלות אותו, כלומר כביכול מטפסים עליו. *אני מבקש רק דבר אחד, אני רק רוצה שהגדלות שלו תמשוך אותי ותכוון אותי בכל המחשבות והרצונות*. גדלות זה שאני רוצה להשפיע לו, פשוט לעשות שכל הפעולות והמחשבות שיהיו מכוונות אליו.
קראנו
שהעבודה
הרוחנית
לוקחת
20
ו-30
שנה
עד
שהאדם
נכנס
בה
באמת
ומתקשר
אליה
בצורה
אמיתית,
רצינית,
מעשית.
אין
מה
לעשות,
לפני
כן
נצטרך
בכל
זאת
להמשיך
ככל
האפשר
באותה
מסגרת
שאנחנו
בינתיים
נמצאים
בה
ולהתקדם
בהתאם
אליה.
כמו
שנכנסים
בגן
ילדים
וגדלים
ובהתאם,
ואז
הגן
הופך
להיות
ליותר
משוכלל,
הופך
לבית
ספר
וכן
הלאה.
אין
מה
לעשות,
זה
תלוי
בהתקדמות
שלנו,
כך
נעשה.
*אולי
יש
לפנינו
עוד
כמה
שנים
טובות
עד
שנגיע
ללשמה.
זה
לא
משהו
מיוחד,
לא
שאנחנו
מפגרים,
אלא
זה
הטבע
שכך
צריך
להשתנות,
מטבע
הנבראים
לטבע
של
הבורא.
אנחנו
רק
צריכים
להשתתף
בזה
ונצליח.
אני
מבטיח
לכם,
מי
שיישאר
ויילך,
יראה
שכך
מתקדמים.
וודאי
שזה
לוקח
כמה
שנים,
אבל
זה
מה
שקורה
בנו*.
ש:
מה
הטבע
של
הבורא?
ר:
אהבה.
ש:
מה
זה
אהבה?
ר:
מהחיים
שלך.
אתה
אוהב
מישהו?
אז
מה
יש
לי
להסביר
לך.
אם
אתה
אוהב,
אין
לי
מה
להגיד.
הטבע
של
הבורא
זה
אהבה.
מה
זה
נקרא
אהבה?
*אהבה
זה
שחושב
על
מי
שהוא
אוהב,
ולא
חושב
על
עצמו
חוץ
מבמה
הוא
יכול
למלא
את
מי
שהוא
אוהב.
קיבלת
תשובה?
עכשיו
תממש*.
זו בעיה גדולה. *עוברות כמה שנים טובות עד שהאדם מאתר במה בדיוק הוא יכול לאחוז בלשמה, בע"מ להשפיע, בבורא. זה באמת מקום מאוד נסתר, לא ברור, אין לנו את זה בהרגשה. אין לנו כלים לזה, לא ברצון ולא במחשבה. לכן עד שאנחנו תופסים את הנקודה הזאת, במוחא וליבא, לוקח זמן. לא רק זמן ומאמץ אלא העיקר סבלנות. אנחנו נמצאים בידי הבורא, נעשה את כל מה שהוא דורש מאיתנו וניתן לו ככל האפשר לעבוד עלינו*.
ש:
מה
חסר
לעשות
סוויץ',
דחיפה
לעבור
להשפעה?
ר:
*חסרה
לנו
גדלות
הבורא
שכל
הזמן
תהיה
מול
עינינו.
זה
הכל
תלוי
בכמה
החברים
והקבוצה
כולה
מכוונת
לזה
ורוצה
שכך
יהיה.
אפילו
בלי
דיבורים,
מכל
שכן
אם
מדברים*.
בינתיים
חשוב
בשבילנו
גם
לדבר,
ואח"כ
לא
נצטרך
לדבר.
המקובלים
לא
מדברים
ביניהם
על
עבודת
הבורא,
זה
הכל
ברור,
הכל
נמצא
כבר.
אין לנו יותר מה לעשות, הרצון לקבל נשאר. אפילו קליפות וכל הדברים האלה, הכל נשאר עד גמר התיקון באחוריים של כל הפרצופים וכל המערכת. אנחנו רק מבקשים שתהיה לנו אפשרות לעבוד בלהשפיע לבורא. תאר לעצמך שאתה רוצה עכשיו, *בואו כולנו נעשה תרגיל, בכל העולם. בואו כולנו נעשה תרגיל: כולנו עכשיו נחשוב איך לעשות משהו למען הבורא, לעשות איזשהו צעד לקראתו. שמה שנעשה יתקבל בו, מכל הרצונות שלנו, מכל הנטיות שלנו. זה מה שאנחנו רוצים שיקרה*.
ש:
מה
התנאי
שמוטל
על
האדם
לעשות
כל
המעשים
לבחינת
לשמה?
ר:
כל
מה
שאפשר,
רק
שאתקרב
ללשמה,
להשפיע
לבורא.
ש:
אבל
זה
הטיעון
הקלאסי
של
רצון
לקבל
שאומר
שעוד
לא
עשית
הכל,
אז
לא
צריך
להתפלל....?
ר:
למה?
*להתפלל
זה
גם
להתקרב.
להתפלל
זו
אחת
מהפעולות
החשובות
ביותר
בהתקרבות
לבורא,
בלהשפיע
לבורא.
דווקא
ע"י
התפילה*.
ש:
אז
תפילה
נכנסת
פה
בתוך
מעשים?
ר:
*ודאי,
כמעשה
העיקרי.
אתה
מכוון
את
הרצון
לקבל
שלך
לבורא,
מה
יש
לך
יותר
לעשות?
זה
מתבטא
בתפילה*.
ש:
נתת
תרגיל,
לחשוב
איך
עושים
פעולה
למען
הבורא.
אין
לנו
אחיזה
בחיבור..
ר:
חיבור
בינינו.
חיבור
נכון
בינינו
נקרא
שאנחנו
מאתרים
את
הבורא.
ש:
בעבודה
שלנו,
בתפילה,
למה
לא
מסוגלים
לדרוש..?
ר:
*אתה
לא
יכול
לדרוש
מפני
שאין
לך
לזה
רצון.
יש
לך
רצון
להשפעה,
לאהבה,
לחיבור?
לא.
עם
מה
עוד
אתה
יכול
לפנות
לבורא?
אין
לו
חוץ
מזה
שום
דבר.
הוא
מחלק
רק
אהבה,
חיבור
השלמה.
זה
בדיוק
מה
שאנחנו
לא
רוצים*.
ש:
הצעת
תרגיל..
במה
כל
אחד
צריך
להתאמץ
כדי
לעשות
צעד
לקראת
הבורא?
ר:
*אני
רוצה
להרגיש
מה
נמצא
בתוך
החבר
ולהתחבר
עימו,
להידבק
אליו,
ולעשות
את
כל
הפעולות
כדי
לעזור
לו
לעלות
מהדרגה
שלו
לדרגת
האמונה,
לאמונה
למעלה
מהדעת,
לדרגת
ההשפעה.
אני
רוצה
לרומם
את
החבר*.
*מאמר השלום בעולם*
זה מאמר מאוד מקיף שלוקח בתוכו הרבה דברים. כדאי לנו ללמוד אותו וגם להבין שהדברים האלה מאוד אקטואליים בעולמנו, בפרט מה שאנחנו עוברים היום בעולם. אנחנו ממש עוברים מעולם שהיה פעם במאה ה-20 למבנה חדש, לתקופה חדשה של מאה ה-21. נראה מהי ההיסטוריה שלנו, התהליך שהאנושות עוברת, לאן זה לוקח אותנו. אלה דברים שאנחנו חושבים שזה לא כל כך פועל על החיים הפרטיים שלנו, אבל זה לא נכון, נראה כמה שזה יותר ויותר שייך לכל אחד ואחד בצורה אישית. בואו נקרא ונברר.
ש:
לאן
כל
המצבים
הדרמטיים
מתפתחים?
ר:
אני
לא
רוצה
לדבר
לפני
החכמים,
בעל
הסולם
ועוד
כמה
שיופיעו
כאן,
בואו
נקרא.
אבל
ודאי
שכולנו
רואים
שעדיין
נמצאים
בהתפתחות
שלנו,
ולכן
אסור
לנו
לדבר
בצורה
סופית
ונחרצת
שזה
כך
וזה
כך.
אלא
נחכה
עד
שהעולם
ישתנה,
אנשים
ישתנו,
מדינות
ועמים,
ואז
נראה
למה
הבורא
מוביל
אותנו.
אבל
ברור
שלא
מראים
לטיפש
דבר
באמצע
התפתחותו,
אלא
רק
לחכם
שרואה
ממה
הוא
חכם,
רואה
מתחילה
ועד
הסוף
את
כל
התהליך.
אז
הוא
יכול
להגיד
גם
על
כל
המצבים
שהדבר
הזה
עובר.
ש:
צריכים
לחכות
שהפרי
יתבשל,
או
כן
להתערב?
ר:
אנחנו
צריכים
להתערב
ולעזור
לו
להתבשל
נכון.
כמו
שהוא
אומר,
שמוסיפים
לעץ,
ולפרי,
כל
מיני
דברים
שעוזרים
לו
לגדול
בצורה
נכונה..
ש:
כשרואים
מלחמות
שיש
בעולם,
צריכים
להגיד
לעצמנו
זה
תהליך?
ר:
זה
תהליך
לא
נכון,
לא
בצורה
נכונה,
כי
אנחנו
לא
משלימים
זה
את
זה.
לכן
אנחנו
רק
מאריכים
את
הצרות,
מגדילים
את
הצרות,
וייקח
עוד
הרבה
זמן
עד
שזה
יירגע.
ש:
למה
זה
תהלך
לא
נכון?
הפרי
עוד
מעט
יבשיל...
?
ר:
אבל
פועלים
עליו
כל
כוחות
הטבע
כדי
לגדל
אותו,
להביא
אותו
לצורה
בריאה,
בשלה.
מה
שאין
כן,
כאן
אנחנו
הורגים
אנשים,
אנחנו
מפסיקים
התפתחות
הנשמות
שבהם.
אני
לא
רואה
בכך
שום
התפתחות
חיובית.
ש:
מדוע
יש
אופציה
להשחית,
לבער
ולהשמיד?
ר:
צריכים
לראות
זאת
כאחת
מהאפשרויות
לתקן.
אם
הורגים
מישהו,
מפסיקים
לו
את
החיות
בדרגת
החי,
אז
נותנים
לבריאה
הזדמנות,
אפשרות
לעשות
איזושהי
פעולה
במקום
זה,
תמורת
זה.
אני
לא
יכול
להסביר,
זה
דבר
מאוד
עמוק
וגם
לא
שייך
בדיוק
לנושא
שלנו,
לא
נוכל
להבין
עכשיו
מהי
התועלת
מהמיתה,
אבל
גם
בזה
ודאי
שיש
תועלת.
*צריכים להגיע למצב שלא יכול להיות שאדם, או קבוצה, או מדינה, יכולה להתנפל על מדינה אחרת. זה חייב להיות אסור ושום הצדקה לא יכולה להיות בזה, שום הצדקה*. צריך להביא את כולם למצב, כמו שכתוב גם בתורה, שלא מרימים יד על השני. זו כל הבעיה, לזה צריכים להגיע. כל החוקים, כל הכוחות צריכים ללא הצדקה לאסור עלינו להשתמש בכוח, בשום כוח. בשום כוח, וזו בעיה, כי אנחנו עדיין מתנהגים כמו חיות רעות.
ש:
איך
לצאת,
איך
לתקן
את
זה?
ר:
לברוח
אין
לך
לאן.
אתה
צריך
למצוא
את
הדרך
לתקן
את
המציאות,
את
עצמך,
את
העולם,
אולי
את
הבורא,
אני
לא
יודע.
אבל
צריכים
משהו
לתקן
במה
שאנחנו
מגלים
בעולם,
העולם
כולו
לא
בסדר,
לא
טוב,
מקולקל.
כל
העולם
נראה
ממש
כפרי
רקוב,
מה
עושים?
ש:
זו
השאלה,
איזה
מבוי
סתום?
ר:
הבורא
עשה
גן
עדן,
בתוכו
יש
עץ,
עץ
הדעת.
על
עץ
הדעת
יש
תפוח
נגיד,
והתפוח
הזה
כל
הזמן
מתקלקל
יותר
ויותר,
נעשה
רקוב,
מה
עושים?
זה
מה
שאנחנו
רוצים
לחשוב.
מתחת
לעץ,
מתחת
לתפוח,
יושבים
כל
מיני
בני
אדם
והם
רוצים
לתקן
את
המצב,
כי
הם
רואים
שהמצב
לא
טוב.
אז
נמשיך,
רק
שיהיה
לנו
ברור
מהי
השאלה.
ש:
רע
שעבר
לצורת
השפעה,
מה
הצורה
שלו?
ר:
צורת
השפעה.
ש:
הוא
לא
מרגיש
רע
בכלל?
ר:
לא,
כי
כולם
משפיעים
לכולם,
כולם
חושבים
על
כולם.
ש:
מהרע
רק
נשאר
רשימו?
ר:
גם
זה
לא
באותה
צורה.
*תאר
לעצמך
שיש
מערכת,
מערכת
סגורה,
שלמה,
וכל
חלק,
פריט,
במערכת
מחובר
לאחרים
כדי
לספק
לכולם
דרכו
את
כוח
החיות,
כוח
החיים,
את
האור
העליון*.
המערכת
הנכונה,
המתוקנת,
פועלת
בצורה
שלמה.
כל
חלק
וחלק
בה
עוסק
בזה
שהוא
מעביר
את
הכוח
העליון,
את
כוח
החיות
שמגיע
אליו
לאחרים,
ואז
שמחים
עליו,
וכך
כל
אחד
ואחד
עד
שכולם
נהנים.
ש:
למה
לשים
לב?
ר:
לשים
לב
לכך
שאנחנו
צריכים
להתחבר,
הולכים
לקראת
החיבור,
זה
הכל.
אתם
שוכחים
שהמטרה
שלנו
היא
לתקן
את
חטא
עץ
הדעת.
אתה
לא
יכול
לברוח
מזה.
אם
תשים
לב
אז
תראה
כמה
כל
אדם,
כל
העמים
וכל
האנושות
מסתובבים
סביב
התיקון
הזה.
עוד
מעט
נגלה
שכל
כוח,
כל
פעולה,
אפילו
של
אדם
פרטי,
אם
הוא
רוצה
להצליח,
אז
היא
חייבת
להיות
בהתאם
לתיקון
עץ
הדעת.
ש:
לקראת
2
הכנסים,
יש
לך
תרגיל
לקראת
כניסה
לשמה...?
ר:
*אני
לא
אתן
לכם
שום
עצה.
אני
רק
ארצה
אח"כ
לדעת
מה
העצות
שאתם
נותנים,
אבל
לתת
לכם
עצות?
לא,
דווקא
לא.
תשברו
את
הראש,
תשברו
את
הלב,
תחטטו
בראש
ובלב,
ותמצאו
תשובה*.