שיעור בוקר 19.08.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חובת בני ברוך כלפי האנושות בדור האחרון –

קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מס' 27, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ז.

"בהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת "ישראל" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת "אוה"ע" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמ"ש: "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפו"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.

ואם ח"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, על בחינת "ישראל" שבו, וכמ"ש: "הגר, אשר בקרבך", דהיינו החיצוניות שבו, "יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבך, "תרד מטה מטה". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח"ו."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", ס"ז)

שאלה: כתוב בקטע שהוא טורח טרחה מרובה לתועלת נפשו, האם זה רצון לקבל למען עצמו?

למען נפשו זה לא לעצמו, כי נפש האדם לא נמצאת בו, היא נמצאת בקשר עם האחרים. אין לאף אחד נשמה. נשמה זה אותו הכלי מחוצה לי, כולו כולו, כל הרצון לקבל. ואני בעצמי שעכשיו חתוך מהרצון לקבל ההוא ומרגיש רק את עצמי באגו שלי, כשאני מבטל את האגו שלי ומתחבר לרצון לקבל הכללי, זה נקרא שאני מחזיר את עצמי לנשמה שלי. זה נקרא שאני יוצא מהרצון לקבל האגואיסטי הקטן שלי, יוצא ממצרים שאני כלול בו, ומתחבר עם כל הרצון לקבל הגדול שאני משתמש בו כדי למלא אותו, וזה נקרא שאני מקבל בו בעל מנת להשפיע. כך אנחנו צריכים לעבוד.

תלמיד: בהתחלה זה בעשירייה ואחר כך עם כל העולם?

כן, וודאי. בינתיים רק בעשירייה, עד שאנחנו מתחילים לראות את כול החוקים שישנם בעשירייה. ומה שיש בעשירייה לא הופך אחר כך להיות למשהו אחר כלפי כל העולם, אלא רק מתרחבות אותן הפעולות, לא יותר מזה.

שאלה: האם לכל אדם יש נקודת ישראל?

כן. לכל אחד ואחד, כי זה חלק שהבורא ברא אותנו, אז נסתר באלו יותר, נסתר באלו פחות, אבל נקודה חייבת להיות. קשר של כל רצון ורצון לכתר, לבורא, הוא חייב להיות כי אחרת הוא לא יהיה קיים. והקשר הזה הוא נמצא ולא שהוא נחתך, אלא כך אנחנו מדברים רק כלפי האדם המשיג. אבל באמת זו מערכת שלמה, אין כאן יותר ואין כאן פחות, זו מערכת עגולה, מערכת אינטגרלית, אלא רק כלפי ההבחנה, ההכרה, ההדדיות, כדי שנוכל לעזור אחד לשני להגיע לאינטגרליות, לכן אנחנו נראים לעצמנו כל כך בצורה דיפרנציאלית, כל כך חתוכים, כל כך קרועים לחתיכות. אבל באמת כולם נמצאים במערכת אחת.

תלמיד: הביטוי של הנקודה הזאת, האם זה דומה אצל כולם או יש שוני?

כל אחד ואחד מתחיל להרגיש את הקשר האינטגרלי הזה משלו, בצורה אינדיווידואלית, אבל להרגיש את כולם. אבל כל אחד מרגיש אחרת. כמו שעכשיו אתה מרגיש את העולם, כל אחד מאיתנו מרגיש את העולם בצורה משלו. אבל אחר כך יש עוד מצב, אחרי גמר תיקון, ששם זה האיחוד השלם. אני לא יודע מה זה, אני לא יודע איך זה, אבל כנראה ששם, אומנם כולנו מתחברים, אבל נראה לי שאף אחד לא מאבד את הפרטיות שלו. אני לא מבין את המצב הזה, נגיע ונראה.

שאלה: לפעמים המקובלים כותבים נפש ולפעמים נשמה. אמרת שנשמה היא בינינו, ומהי הנפש, מה ההבדל בין שני המונחים האלה?

נפש זה בדרך כלל כשאנחנו מדברים על האדם עצמו בצורה אישית, נשמה זה כשאנחנו כבר מדברים על האדם שמשיג את הפנימיות בחיבור עם אחרים. נשמה זה שייך לבינה, כוח השפעה, ונפש זה בינתיים נפישה, זה כוח המלכות שבינתיים מתקיים.

תלמיד: אז כשבעל הסולם כותב שאסור לאדם לצאת מהכלל ולבקש על נפשו, הכוונה על עצמו, וזה משהו שאנחנו צריכים להימנע ממנו.

כן.

שאלה: מה הגישה הנכונה כלפי החיצוניות?

גישה נכונה כלפי חיצוניות זה לפרסם לחיצוניות בצורה המתאימה לה, שצריכים כולנו להתחבר ולהשיג את מטרת החיים.

שאלה: איזו פעולה העשירייה צריכה לעשות בשביל להאיר את הנקודה שבלב של אומות העולם?

הפצה. להשתדל להפיץ את הסיבה למשברים ואת המטרה שאליה אנחנו צריכים להגיע, בצורה כמה שיותר קרובה ללב של האדם, יותר ויותר קרוב ללב. אתם יכולים את זה לעשות. תנסו, עוד קצת ועוד קצת, "אין חכם כבעל ניסיון", תתחילו לפרסם ותתחילו מזה ללמוד וכך אתם תהיו מומחים. כל אחד צריך להיות מאסטר, כל אחד, אבל זה רק על ידי שאדם מנסה יותר ויותר. ואל תפחדו שזה יהיה בסדר או לא בסדר, פשוט תשפכו. תכתבו מצידכם, אתה חותם בשם שלך, אל תחתום שאתה שייך לבני ברוך אלא בשם שלך, זו הדעה שלך הפרטית, וכך תפזר ותפזר את הידיעות האלה יום יום בכל המקומות. יותר טוב שכל הרשת תתמלא בשגיאות וטעויות שלנו מאשר בכל הזבל שיש שם. אל תפחדו. יותר גרוע ממה שקורה אתם לא תעשו.

שאלה: אם חבר אמר שכרגע בשבילו העיקר זה החומריות ורוחניות זה כבר אם ייצא, איך העשירייה יכולה לעזור בכזאת סיטואציה, איך עלינו להגיב נכון?

לדבר איתו שזה לא יעזור, שאנחנו לומדים שלא יעזור לו להצליח בגשמיות אם הוא עוזב רוחניות. אבל אם הוא עומד על שלו, תעזבו אותו לגמרי, תתנתקו ממנו לגמרי, תנו לו לעשות חיים. בסדר, תנו לו לעשות חיים. שיראה שבסופו של דבר הוא לא יצליח יותר מאף אחד שבעשירייה, גם בדברים הגשמיים.

שאלה: לגבי המכתב, האם עלינו לשלוח את המכתב לכולם?

אנחנו פועלים בשני צירים, כיוון אחד זה שאנחנו מפזרים את הידיעות שלנו בכל מקום באינטרנט כמה שאפשר, בצורת ווידאו, כתיבה, מה שיכולים. בצורה השנייה אנחנו צריכים להכין מסמכים שאפשר לשלוח אותם גם לממשלה. אבל מסמכים כאלו כולנו צריכים לשלוח לבני ברוך פתח תקווה שהם יעברו עליהם ויעשו ביקורת, בדיקה, תיקונים ורק אחר כך תעשו את זה, תשלחו לממשלות.

שאלה: למה אנחנו צריכים להפיץ לפני שאנחנו מגיעים לרוחניות ולא ההיפך, קודם להגיע לרוחניות ואחר כך להפיץ?

איך אתם הגעתם ללימוד חכמת הקבלה? על ידי הפצה מצידי, שאני או עוד כמה חברים עשינו הפצה ואתם הגעתם. למה הגעתם? תחזרו בחזרה לחיים שלכם. איך אתם שואל על אחרים, אתה לא הגעת בצורה כזאת? אנשים מגיעים לחכמת הקבלה במצבים שהם עדיין חיות, בהמות, ומתחילים מזה. לכן כתוב "אדם ובהמה תושיע ה'".

שאלה: איך אתה רואה את כתיבת המסמך לממשלות, האם קבוצת כתבים תשב ותכתוב, תערוך את זה יחד?

לא קבוצת כתבים אלא אתם כולכם, כל אחד וכולם יחד. תנסו, כי מזה אתם תתפתחו, זה גורם להתפתחות שלכם. אתם תתחילו לראות כמה אתם מבינים, כמה לא מבינים, כמה אתם צריכים לקרוא שוב פה ושם כי לא הבנתם מה ששמעתם וכולי וכולי. זה שאתם יושבים על הכיסאות סתם זה לא עוזר לכם, אתם לא מעבדים את החומר בצורה אקטיבית. אתם שומעים בצורה פסיבית והחומר הזה לא עושה בכם שום מעשה.

תלמיד: באיזו צורה היית רוצה לראות את זה?

אני לא רוצה לראות את זה בשום צורה, אני רוצה שאתם תעשו, "כל מה שבידך בכוחך לעשות, תעשה". כך עושים.

תלמיד: לפני כמה שנים כשהתחלנו את החינוך האינטגרלי התכנסנו בצורת אקווריום כל הכלי העולמי, האם לעשות משהו בכיוון הזה?

תעשו אקווריומים ווירטואליים, לא אכפת לי, אין שום בעיה, אני לא מגביל אתכם בשום דבר. רק תבינו שאתם צריכים קצת יותר להזיז את הישבן שלכם, אחרת אתם כבר זקנים.

שאלה: גם בישראל השלטון הוא בכמה ענפים, יש שלטון משפטי, יש שלטון שמבצע, שמחוקק, למי לפנות, לכולם?

לכולם. קודם כל לכתוב נכון, לקבל אוקי מהנהלת בני ברוך, כי יש כאן אנשים שמבינים את הדברים האלה, אז קודם כל אתה כותב ושולח לכאן. אתה, קבוצה, לא חשוב, אבל העיקר שאתם משתתפים בזה. הפעולה הזאת בעצמה היא מקדמת את כולם ואת כל האנושות. ואחר כך אנחנו נראה מכל המכתבים שאנחנו נקבל, מה אנחנו יכולים לעשות עם זה.

שאלה: כאן בלוס אנג'לס יש לנו חמש שניות בשביל למשוך תשומת לב של מישהו. אם היית פה, איך היית מושך תשומת לב של מישהו, מעניין אותם?

להגיד שיש לי תרופה בטוחה לחיים מאושרים, זה הכול. מה אני יכול לעשות במשפט אחד?

תלמיד: מה בכתיבה, פשוט בכמה מילים?

התגלה פתרון נגד כל הצרות של האנושות, פתרון מיוחד. כמו שעכשיו אני כבר שומע שמגלים במקום הקורונה, וירוס אולטרה קורונה, יותר מקורונה, בהרבה יותר אכזרי, בהרבה יותר גרוע, והווירוס הזה מתחיל כבר להתפשט. אז זה לא נגמר, תנסה.

(סוף השיעור)