ב' דראש השנה תשפ"ה

שיעור צהרים 04.10.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"בכל יום יום יהיו בעיניך כחדשים" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" - קטעים נבחרים מן המקורות.

תלמיד: הבאנו את המסמך הזה "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", קודם כל כי ראש השנה וזה זמן של התחדשות, של שנה חדשה, והיינו רוצים לראות וללמוד איך אנחנו מתחדשים בכל רגע, בכל מצב. סיבה נוספת, כי עכשיו אנחנו נמצאים בזמן שהוא קהילתי, שבו גברים ונשים יושבים יחד בכל הכלי העולמי, ורצינו את הזמן הזה לנצל את השעה הקרובה או חלק ממנה לטובת שיחה משותפת עם הרב, שיחה פתוחה על התחדשות בזוגיות. יש הרבה משפחות שחיים יחד שנים בקהילה שלנו ומתגלות כל הזמן תופעות כאלה ואחרות והיינו רוצים ללמוד איך אנחנו משמרים את הקשר לטובת המטרה שלנו. איך מחדשים את היחס אחד כלפי השני כדי לגלות תכונה משותפת בינינו, ובכלל להתחזק יותר כלפי הדרך, כי התא המשפחתי מאוד מאוד חשוב ומשמעותי בדרך.

והשאלה לרב, "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", מה זה?

אנחנו רואים איך שהבורא סידר לנו את החיים שלנו כך שאנחנו נמצאים בקשר משפחתי, גברים, נשים, ואנחנו צריכים לקבל את הדברים האלה שאנחנו גדלים יחד עם הקשר הזה. לכן צריכים כמה שיותר נכון לקבוע את סוגי הקשר ועוד כל מיני חוקי מערכות שאז אם אנחנו רוצים או לא רוצים החיים מחייבים לקיים אותם. אז בוא נדבר על זה, בבקשה.

שאלה: מה בעצם מתחדש בקשר כשמדברים על התחדשות?

אנחנו צריכים להבין שגם הקשרים שלנו בתוך משפחה, בתוך ארגון, בכל מיני רמות וצורות הם גם באים להתחדשות ואנחנו צריכים לדעת איך אנחנו מסדרים את עצמנו כך שעם כל זאת אנחנו בונים קשרים חדשים וכך מתקדמים יותר ויותר למטרת החיים.

שאלה: היום זוג חי הרבה שנים ביחד, עשרות שנים, מתרגלים אחד לשני ונכנסים לשגרה עד כדי שכבר לפעמים כל אחד דומם כלפי השני, ומתפקדים רק כלפי הילדים, כלפי משק הבית וכולי. איך לא להיכנס לשחיקה אלא דווקא להיכנס לחידוש הקשר, איך מחדשים קשר?

הקשר שלנו חייב להתחדש כמו שכתוב "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". ולמרות שנראה לנו שאנחנו נמצאים כבר באיזשהו מסלול ואין מה לעשות ומחר יהיה כהיום והיום כאתמול, בכל זאת אנחנו צריכים לעשות על זה ביקורת ולא לתת למצב שיתגלגל בעצמו, אלא להיות מודעים לכל השינויים שאנחנו עוברים, ואנחנו צריכים לראות את החיבורים שלנו בזוגיות במיוחד, שזה מתגלגל מיום ליום לצורה יותר יציבה. וכאן יש לנו לפעמים בעיות, מבעיות קטנות עד הבעיות הגדולות וש"יהיו בעיניך כחדשים" זה גם צריך לעורר אותנו שאנחנו נראה בהם התחדשות.

תלמיד: כל אחד מאיתנו מתחדש או שהקשר מתחדש?

כל אחד מאיתנו נמצא בהתחדשות ולכן הקשר בינינו גם מתחדש, גם בתוך המשפחה, וגם בתוך העשירייה.

אז בואו נברר כמה יש לנו שאלות כאלה.

תלמיד: אם כבר אמרת גם עשירייה, מה ההבדל בין התחדשות כלפי חבר בעשירייה לבין כלפי בת/בן זוג במשפחה, יש הבדל או שזה אותו עיקרון?

ודאי שיש הבדל, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון, שאנחנו רוצים להביא את החברה שלנו בכל צורות הקשר שלנו, למצב שהקשרים האלה יהיו יותר בטוחים, ואנחנו נשמור עליהם ולא ניתן להם להתפרע לכל הכיוונים.

שאלה: כשאני מסתכל על אשתי שאני חי איתה עשרים שנה, מה אני צריך לראות בה חדש, דרכה, בינינו, איזה חידוש אני צריך לחפש?

אני חי עם אשתי לא עשרים אלא ארבעים וחמש שנים, ואני רואה שבקשרים האלה יש משהו שנשאר קבוע וצריכים לחזק את זה, וישנם דברים כאלה שהם מדי חודש, שנה בכל זאת משתנים, כתוצאה מזה שאנחנו מזדקנים, הילדים גדלים ודורשים משהו חדש וכן הלאה. לכן כתוב שיהיו בכל יום בעיניך כחדשים ותראה בזה חידושים ובהתאם לזה תוכל לענות עליהם וכך צריכים לקבוע ולהמשיך.

תלמיד: אז מה צריך להיות קבוע, לא משתנה, כטוב ונשאר, ומה צריך להתחדש כל הזמן?

צריכים להשתדל לקבוע דברים קבועים שהם לא צריכים להשתנות. נגיד אסור לנו להתגרש, אסור לנו להביא חדשות כאלה במשפחה שהקשר במשפחה לא יכול לסבול, ויחד עם זה אנחנו צריכים להשתדל לשינויים שהם לא יגרמו זעזועים במערכת עצמה של המשפחה.

תלמיד: הרבה פעמים אתה נותן עצה, שבסוף כל יום מוחקים את מה שהיה, עוזבים את מה שהיה ופותחים בבוקר דף חדש ומתחילים כאילו כל מה שהיה אתמול נשכח. השאלה היא, מה עושים בכל אותם משקעים עם הנושאים שהיו במחלוקת. מטאטאים אותם, לא מדברים עליהם, או איך זה עובד, אתה מטייח?

אנחנו צריכים להתרגל לזה שדברים שהם היו במחלוקת הם נשארים בינתיים במחלוקת, אנחנו לא מטפלים בה ומשתדלים להתפתח יחד עם זה.

תלמיד: להתקדם יחד עם המחלוקת?

כן. יש כאלה סוגי מחלוקת שאין לנו מה לעשות איתם, אלא כמו שיש, שיהיה.

תלמיד: מתי מטפלים במחלוקת?

יכול להיות שאף פעם לא. אנחנו רואים את החיים שלנו, בהם קבוצות, מדינות, כל מיני צורות קשר בין בני אדם נשארים בבעיות תמידיות. אז חיים בכל מיני רמות, מרמת המדינות ואפילו עולמות, עד המצב הפרטי שבין בני אדם.

תלמיד: אז איך משפרים יחסים אם לא מטפלים במחלוקות?

אז כאן צריכים להבין שיש לנו תנאים שמגבילים אותנו, ולמרות שכולם רוצים להסתדר, ושלא יהיו לחצים וכל מיני בעיות, ויהיו יחסים יוצאים מן הכלל, אבל בכל זאת יש ויש.

תלמיד: יש לי עוד הרבה שאלות וגם שולחים לי, שאלות אבל אני רוצה שגם שאר החברים ישאלו, הנשים.

שישאלו, אנחנו כביכול בזה קשורים יותר למשפחות. אז בבקשה.

שאלה: למרות כל מה שאתה אומר ושנים אני שומעת אותך אומר את זה, עדיין יש בחברה זוגות שמתגרשים, וזה מאוד מאוד מאוד מחליש את החברה, אני ממש מרגישה את זה. כל פעם שאנחנו שומעים זה עושה זעזוע, מה אפשר לעשות עם הדבר הזה?

אתם תגידו לי כי אתם עושים איזשהן פעולות עם זוגות כאלה ומשתדלים להביא אותם לרוגע, לאיזה חיבור, ובכל זאת לכבות את הגלים האלה שיכולים להוציא אותם מרמה של קשר משותף, למצבים כאלה שהולכים ומתגרשים. אני לא יודע.

אני חושב שאנחנו צריכים, להרגיל את כולם שגירושין בפרט עם ילדים אנחנו לא מאפשרים, זה צריך להיות מאוד מנוגד לחברה שלנו.

תלמידה: זוג כזה שנמצא בקשיים, ואנחנו מהצד מנסים לעזור ולא כל כך יכולים, זה בסדר להפנות אותם לגורם חיצוני שהוא לא מבני ברוך והוא מומחה לטפל בדברים כאלה?

אני לא מומחה בזוגיות ולא לוקח על עצמי אחריות. גם בתוך הדת אנחנו רואים שלא מצליחים להחזיק את האנשים יחד בזוגיות. אז אני לא יודע, אין לי מה להציע.

שאלה: יש לנו כמה זוגות כאלה שהם מאוד שונים אחד מהשני, ממש הפוכים, שאתה אפילו מופתע איך הבורא חיבר ביניהם. וזה מגיע למצב שאי ההבנות יוצרים פיצוצים ביניהם. השאלה היא, האם יש איזשהו תרגיל שברגעים שהם בחוסר הסכמה, איך להתנהג נכון כדי להיות מעל הדעת, כי זה פשוט כאילו בלתי אפשרי. מה הם צריכים לעשות באותו רגע שהם בחוסר הסכמה, כדי להשתמש בזה ולעלות מעל הדעת לחיבור?

אני לא יודע, נראה לי שזה יכול להיות הזנחה מההורים. האווירה שילד קטן צריך לגדול, זה שהוא מגיע לאיזה גיל ואז הוא מתחתן וההורים נותנים לו להבין שכדאי להתחתן והוא יודע שהקשר הזה, שהוא גם רואה בתוך המשפחה שלו, הוא קשר נצחי לכל החיים. וזה שהוא מקבל את זה, זה יחזק אותו וישפיע עליו לטובה ליציבות עם שאר הדברים בחיים.

תלמידה: זאת אומרת, ברגע שעכשיו יש לנו אי הסכמה שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליה וזה נורא רגשי ויצרי, ורצים לך מלא מחשבות, אתה בחוסר הסכמה, והצדק שלך עכשיו זה חיים או מוות, אתה צריך לזכור שזה קשר נצחי, וזה מה שאמור להעלות אותך מעל זה?

זה צריך להרגיע את האדם שאין לו לאן לברוח, הוא חייב להמשיך בדרך הזאת, יש לו אישה, ילדים, והוא חייב איתם לנהל את כול החיים הפרטיים שלו.

תלמידה: אבל הבעיה היא שרואים דוגמאות מסביב שכן מתגרשים.

אני לא רוצה לראות, זה לא בשבילי, ככה זה צריך להיות.

תלמידה: זאת אומרת, אם יש חשיבות המטרה אז לא מסתכלים ימינה שמאלה, זה נצחי וזה מה שמכריע כל מצב ומצב.

אפילו שזה לא חשיבות המטרה, אלא פשוט ככה. אני לא רוצה לקשור את זה לרוחניות, לגשמיות, לשום דבר. אנחנו צריכים לקבל על עצמנו מספר תנאים, חוקים, שלא מפרים אותם.

תלמידה: אם זה לא קשור לרוחניות זה לא שווה, כי נראה לי שההורים של יותר ממחצית מהאנשים פה גרושים, כך חונכנו. לכן אם זה לא בשביל הבורא או בשביל החברה, או המטרה, אין לנו אפשרות להבין שנישואים זה דבר נצחי, אנשים היום מתחתנים פעמיים שלוש בלי בעיה. זה חייב להיות קשר רוחני, אחרת בשביל מה להתגבר על חוסר ההסכמה התמידית, כמה פעמים ביום אפשר לריב עם האדם שאיתו אתה חי?

מה את רוצה להגיד בזה? אני לא מבין.

תלמידה: לפעמים יש אנשים שכל כך סובלים בזוגיות, שאם המטרה לא תהיה רוחנית, גבוהה, בשביל הבורא, אז הם לא ירגישו שזה נצחי, ולא יהיה להם שווה לעבוד כל כך קשה בשביל זה.

זה תלוי בחינוך.

תלמידה: אני אומרת שחונכנו אחרת, רוב העם גרוש. מה עושים? באנו מקולקלים.

אני לא צריך לראות איך זה אצל מישהו אחר, דווקא מזה שאני מסתכל על כל העם אני רואה שאף אחד לא מוצא בנישואים בפעם השנייה או השלישית, כמו שאת אומרת, קורת רוח. לכן בשביל מה?

תלמידה: אני נשואה כבר יותר מחמישים וחמש שנה ובאמת אף פעם לא חשבתי שאני צריכה להתגרש. אולי אני מדור אחר, גם ההורים שלי לא התגרשו. מה שמאוד עוזר לי בנישואין זה שלמדתי לברר את הרצון שלי ולראות כמה אני דואגת בעיקר לעצמי, כמה אני רוצה שבן הזוג שלי יעשה דברים שאני רוצה שהוא יעשה, שאני חושבת שזה נכון. ולמדתי כאן, בקבלה, זה בית הספר שלי, שתיקן לי את כל החשיבה, על העבודה הזאת עם הרצון לקבל, שהרצון לקבל משתלט עלינו ואנחנו לא מבחינים בזה, זאת הרעה החולה. אם תהיה קצת הכרת הרע לכל אחד, יכולים להיות חיים אחרים. לא שהכול מושלם אצלי עכשיו, אבל אין מצב שאנחנו מתגרשים. אנחנו אוהבים זה את זה, ויש לנו חילוקי דעות ולמדנו לחיות יחד. העניין הוא אם אני יודעת לברר את הרצון שלי, עד כמה אני אגואיסטית, עד כמה חשוב לי שזה יהיה כמו שאני רוצה בדיוק, ושכך זה לא עובד ולא יעבוד.

בסדר גמור.

שאלה: לגבי התחדשות בזוגיות, דיברת על זה שיש דברים קבועים ויש דברים שבהם אנחנו קצת משתנים, הילדים גדלים. אבל אנחנו לומדים קבלה, והגברים באים לשיעור כל בוקר, הם מושכים אורות מקיפים, בטוח שמשתנים בהם דברים, גם בנשים. האם תלמידי קבלה עוברים התחדשות מואצת יומיומית, פנימית?

כנראה שכן.

תלמיד: מה אני צריכה לחפש בבן זוג שלי בהתחדשות הפנימית שלו? כי חיצונית כל העולם אותו דבר, אבל אנחנו באנו לפה כי אנחנו מחפשים עומק בחיים, משמעות בקשרים שלנו. מהי אותה התחדשות שאני צריכה לחפש בבן הזוג שלי, שאני בטוח מפספסת אותה?

את כביכול דורשת מבן הזוג שהוא ישתנה מיום ליום, כמו שאת חושבת שצריך להיות. ואם הוא לא עובר אותם השלבים, מה את עושה, אוכלת אותו?

תלמיד: לא, מקובלים אומרים תהיה אדם חדש כל יום, "יהיו בעיניך כחדשים". ההתחדשות זו עבודה רוחנית.

כן.

תלמידה: האם מי שלומד קבלה עובר התחדשות אוטומטית, או שהוא חייב לעבוד בזה, הוא צריך לדרוש את ההתחדשות, איך זה קורה?

גם וגם.

תלמידה: מה העבודה שלי מול הבעל בנושא של ההתחדשות, מה העבודה הרוחנית מול הבעל?

את מקבלת אותו כמו שהוא, בלי לדרוש ממנו משהו. הוא דורש ממך משהו?

תלמידה: כל הזמן.

כל הזמן?

תלמידה: כל הזמן.

ואת חייבת כביכול בהתאם לזה להשתנות?

תלמידה: כביכול, כן.

מסכן. אז מה לעשות? צריכים לשבת יחד ולהחליט, אם אנחנו משתנים או לא. ואם כן, אז באיזה כיוון כל אחד, וכן הלאה.

תלמידה: מה זו זוגיות פורה על פי חכמת הקבלה? כשאומרים "יהיו בעיניך כחדשים", למה המקובל מצפה, מה זו ההתחדשות הזאת? מה לחפש?

לחפש חידוש בעצמו. כי העולם משתנה, הכול משתנה, ואם האדם לא משתנה, זו בעיה.

תלמידה: מה צריך להשתנות בו? את בעלי בכלל לעזוב, לא לחפש בו שום שינוי, שום חידוש?

את יכולה לחפש חידוש, אבל האם את רוצה שהוא יידע על זה, שיהיה מוכן לזה, שכל הזמן יחיה עם השאלה איך אשתי היקרה רואה אותי היום לעומת אתמול?

תלמידה: הלוואי. זה לא טוב?

אני לא יודע אם אנחנו יכולים לדרוש זה מזה כאלה שינויים.

תלמידה: יש צוות שבונה ערב בנושא הזה, ופתאום שמנו לב שיכול להיות שבכלל התחדשות אצל גבר ואישה אלו שני דברים שונים.

ודאי.

תלמידה: האם זה נכון שנשים כל הזמן רוצות התחדשות? הן קונות בגדים, קונות דברים לבית, הולכות לחוגים, הולכות לקורסים, כל הזמן מחפשות משהו, ואילו הגברים, תן להם אותה חולצה מהבר מצוה וזה סבבה. זה נכון?

יכול להיות, באופי של הגבר יש פחות שיגעונות.

תלמידה: אז מה אנחנו רוצים אחד מהאחר?

צריכים לבדוק מה אני רוצה ומה אני יכולה לדרוש מבעלי, ומה הוא רוצה ודורש ממני, ואז תראו עד כמה אתם שונים ועם זאת אתם צריכים להיות בשיתוף.

תלמידה: מה אתה ממליץ אם רוצים להעמיק את הקשר, אם רוצים התרגשות בקשר? חברות אומרות, חברים מתגרשים כי נהיה להם מובן מאליו, נהיה להם מעייף, נהיה להם מעיק, כל מיני סיבות. לא מרגש אותם כבר הסיפור הזה.

זה חייב לרגש?

תלמידה: רצוי באיזו מידה שתהיה חיות, שתהיה פעילות פנימית בקשר. הבטיחו לנו לגלות שכינה בתוך הקשר הזה.

אני לא יודע מי הבטיח לך, את יכולה לדרוש ממנו, אבל לא ממני.

תלמידה: לא ממך.

יופי, זה דבר אחד. דבר אחר, אם את מדברת כבר על הארגון, הגענו לארגון שיש לו מטרה להביא כל חבר וחבר, גבר ואישה, לתיקון. אני מבין, מרגיש, מסכים, אז מה עליי לעשות? להתכלל בתוך החברה ולחפש איפה אני יכול בצורה פרטית שלי למשוך את כל החברה גם לאותו הכיוון לתיקון.

תלמידה: כלפי החברה זה ברור. כלפי הזוגיות, איך אנחנו מפיחים בה חיים? איך אנחנו מכניסים את ההרפתקה הרוחנית לתוך הקשר, את הריגוש הזה שמביא אותנו כל פעם לשיעור? איך אנחנו מעוררים את הניצוץ הזה גם בתוך הזוגיות שלנו?

מה הבעיה?

תלמידה: זו בעיה, כי זה לא קורה באופן טבעי. אולי בהתחלה יש התלהבות, אבל אחר כך אנחנו נהיים כמו כולם, הילדים, העבודה, העצבים, הבלגן בבית, אנחנו מתחילים לסחוב את זה בעלייה.

אם אנחנו כבר פה, אם הבורא כבר חיבר את הזוגות האלה שלומדים קבלה ומושכים אורות ועוברים שינויים, איך אנחנו מעוררים גם את הניצוץ הרוחני בינינו בקשר הזוגי, איך נוגעים בו בכלל?

אנחנו כל הזמן דואגים לקשר, והקשר הזה, כמעט כולו, הוא מתוך זה שאני מתחייב כלפי האחרים, כלפי האישה, כלפי הילדים. אני מתחייב כלפיהם, מכאן בא הקשר.

תלמידה: אני יכולה להרגיש את פעולות הבורא עליי דרך בעל?

יכול להיות.

תלמידה: מה זה התיקון הזה? הוא חיבר שני אנשים, מה הוא מתקן שם?

הוא לא חיבר, הוא רק נתן לכם הזדמנות להתחבר.

תלמידה: מהו התיקון שבני זוג אמורים לעשות?

התיקון הוא שאתם משלימים זה את זה. מה שיש לך אין לו, ומה שיש לו אין לך.

תלמידה: אז לנסות כל הזמן להשלים? כל הזמן לחפש מה אני יכולה לתת לו שאין לו ומה הוא יכול לתת לי שאין לי?

כן.

שאלה: מהו תפקיד הגבר בקשר הזוגי?

כמו של אישה. אני לא אומר שהם חייבים לעשות ביניהם איזה מצוות שכתובות בתורה שהגיעו אלינו מדרבנן וכן הלאה. אני חושב שלהקשיב אחד לאחר במשהו אנחנו חייבים.

תלמידה: התכוונתי לשאול גם מה תפקידה של האישה, אבל אם אתה אומר שתפקיד הגבר הוא כמו של האישה, אז איפה כאן ההשלמה ההדדית ביניהם?

בזה שכל אחד מקיים מה שהוא חייב בחיים שלו כלפי החברה.

תלמידה: כשדיברנו קודם על חידושים חשבתי שאם בן אדם מחכה כל הזמן לחידושים זה עלול להיות מקום שהוא ייפול בו, כי הוא כל הזמן בציפייה איפה החידושים. אולי דווקא היציבות השגרתית שבה כל אחד הולך לשיעור, לומד, מטפל בבית, עושה את תפקידיו, אולי דווקא זה יכול לשמר ולהחזיק את הקשר.

יכול להיות.

תלמידה: אני שמה לב שבכל דבר אנחנו מושפעים מהאווירה שבחברה פה. קודם כל צריך להתנתק מהמדיה שרק מפרסמת את ההיפך. יש טרנד שכל שנייה מתגרשים, צריך פשוט לסגור את זה מפנינו. אם אדם מחפש לקנות כיסא נניח, מופיעה קודם ידיעה על זוג שהתגרשו. זאת אומרת יש מישהו שמרוויח מהפרסומות האלה, אתה גם הסברת לנו את זה. אז קודם כל להתנתק, כי זה משפיע עלינו. כמו שאמרת בתחילת המפגש - אני לא רוצה לראות את זה. והשאלה היא איך אנחנו יכולים להשתמש בכוח החברתי כאן, שהוא מאוד גדול בכל דבר, אנחנו מדברים פה על פריצה רוחנית, כדי לקיים פה משפחות של אהבה.

אני אספר משהו קטן, בעלי ואני ישבנו עם הבן שלנו שהוא כמעט בן 19, והסברנו לו למה מתחתנים, איך מתחתנים, איך אתה מסתכל על האישה שאתה בוחר. שהיא לא תרוץ כל היום לעשירייה עשירייה ואין בית, אין בעל, אין כלום. אין דבר כזה. קודם כל היא אישה, היא מטפלת בבית ובילדים, לא משתיקה אותם, ואחר כך שתעשה את כל הרוחניות, זה הרווח. ממש ישבנו ודיברנו על זה.

אני מרגישה גם כמחנכת כאן את הילדים, יש לי תפקידים כאלה, שילדים שבאים ממשפחות שיש בהם אהבה הם עם המון ביטחון, הם סופגים את הרוחניות יותר טוב, כל מה שיוצא מהם הרבה יותר חזק. איך אנחנו יכולים להשתמש בכוח החברתי כאן כדי ליצור מצב שכל הזמן יש אהבה בינינו. כמו שאתה אומר, לא מתגרשים, מגבירים את האהבה. איך לייצר כזה טרנד?

קודם כל זה תלוי בנשים, כי הן מטפלות בילדים רוב הזמן. אין לי מה להוסיף, הכול תלוי איך אתן תראו לילדים עד כמה החברה מיוחדת והמטרות שלה מיוחדות, וכך תתקדמו.

תלמידה: נגיד שקרה ריחוק בין גבר לאישה וכבר התרחקו, מה צריך לקרות ביניהם כדי שיורידו את הגאווה, כי זה קשה, ויתקרבו? מצד מי זה בא, מצד הגבר? מצד האישה? מה צריך לקרות שם כדי שהם שיגידו, לא היה אתמול, לא קרה כלום, לא רבנו, לא התרחקנו?

אם גבר ואישה מבינים שהם חייבים להיות קשורים זה אל זה, לא מפני שזה טוב לנו ואנחנו אוהבים ויש ילדים ועוד משהו, אלא מפני שזה חוק הבריאה שלמעלה מאיתנו, וכך הם מקיימים את עצמם, אז זה יחזיק אותם. וזה לא שייך לשום קשר אחר ביניהם, אלא זה ניתן לנו מהשמיים, אנחנו חייבים את זה.

שאלה: הנושא הזה בא בהפתעה, אבל עדיין יש כמה דברים שראיתי מתוך החיים. בשנים הראשונות כשהיינו קבוצה קטנה, את כל הלבטים היינו פותרים בינינו. היינו מנסים, מתייעצים אחד עם השני, נשים וגברים. הרבה זוגות שקיימים פה היום היו אז כבר על סף גירושים והיום הם לא. אז יש תהליך שעוברים גם בבגרות של הקשר. חשוב לציין כמה דברים שהם מאוד ברורים:

יש לנו כאן יועצות נישואים, יועצות זוגיות, תלכו אליהן אם מרגישים משבר, יש להן את כל הכלים ואת כל הניסיון והן גם נשות מקצוע. הרבה פעמים כשהולכים לגורם חיצוני ששם הנורמה היא להתגרש, אז העצה שלהם היא לחיות קצת בנפרד, לנסות להיפרד, כל מיני עצות של הבחוץ. אנחנו יודעים כמה סביבה היא משפיעה. אותו דבר גם לגבי בני משפחה. האישה הולכת לאחותה כי היא במשבר כי בעלה לא מבין אותה, ואחותה אומרת לה "תתגרשי, גם אני התגרשתי" ונגמר העניין, ואחר כך היא לא תהיה מוכנה לשמוע שום דבר. או שהבעל הולך לחבר שלו מהעבודה שאומר לו "התגרשתי, ותראה איזה חיים חדשים יש לי". כלומר אם הזוגיות חשובה לבני זוג כששניהם מטרתיים, אז הם צריכים לקבל את ההשפעה מהסביבה פה, כמו שכל דבר אחר מקבלים מהסביבה פה. כמו שאני לא הולך לדבר על רוחניות עם אנשים מבחוץ אלא רק עם העשירייה שלי, כך גם בזוגיות. יש לנו יועצים ויש לנו השפעת הסביבה, אלו הדברים הכי מכריעים.

יש לנו רב שאומר לנו מה נכון ומה לא נכון. יש את תכניות "חיים חדשים" שמתוכן כמה עשרות על נושא זוגיות. שישבו בני זוג ויצפו יחד, יש שם אלף עצות, כמעט כל שאלה שנשאלה קיימת שם. לכן, איך אפשר להסיק מסקנה לפני שלוקחים את כל עצות רב. איך בכלל אדם יכול לחשוב שהוא יגיע למשהו אם הוא לא שומע את מה שהרב אומר לו, מה יש לו לעשות בחיים האלה בכיוון רוחני בכלל, למרות שמדובר על גשמיות.

אנחנו ניצבים פה מול גל אינסופי של השפעות סביבתיות מהעולם החיצון, וכחברה עלינו לשמור על עצמנו, גם בעצות שלנו זה לזה. אם חבר אומר לחבר שלו "עזוב, לך תתגרש, תפתור את זה", איזה מן חבר אתה? איך אתה אומר לחבר שלך דבר כזה כי נדמה לך שזה ככה? למה אתה לא אומר לו לך תשמע חיים חדשים, למה אתה לא אומר לו לך תשקיע?

ודבר אחרון, אני רואה שיש הבדל בין גברים ונשים בכך שאם אישה כבר הרגישה שהגבר שלה זלזל בה במשך זמן מסוים, מאוד קשה להחזיר אותה חזרה. גבר משתנה, הוא חושב "לא נורא, אני אעזוב, אני אזניח אותה לתקופה ואחר כך יהיה בסדר, היא תסלח לי", כמו ילד קטן שאומר "אמא תסלח לי". הוא לא מבין שבשלב מסוים הוא הורג את הקשר ולאישה מאוד קשה אחר כך לחזור חזרה. וגם אישה, אם היא מזלזלת בגבר שלה לאורך תקופה, אז הוא צובר וצובר את זה, והוא כבר מפסיק לקוות שמשהו טוב יקרה שם.

אני שמעתי מרב עצה שזה כמו חיית מחמד או כמו משהו משותף שמגדלים יחד, האהבה הזאת שמצמיחים בינינו, ואם לא נשקיע בה כל הזמן, אז היא תמות. אם אני לא אשקה צמח זמן מסוים, הוא ימות, ואחר כך אני יכול להשקות אותו בכל המים שבעולם, לא יקרה כלום. לכן צריך להשקיע בזה, פשוט לדעת שזה חלק מהחיים.

אני בגילי, עוד מעט 30 שנה עם אשתי, שנינו מאוד עסוקים, אבל אנחנו עדיין הולכים פעם פעמיים בשבוע לטייל יחד, כי רב אמר שצריך לטייל יחד, וזה מחזיק את הזוגיות. עצה נוספת היא שלא משנה על מה רבים אחר כך, תמיד מתחילים מחדש. רבים בלילה, למחרת לקום לבוקר חדש. יש המון עצות שרב נתן לנו בדרך, רק ליישם אפילו אחת מהן כבר לא יהיו גירושים. זה מתוך ניסיון.

תודה.

שאלה: יש לנו בעשירייה שני מקרי גירושים. מה האחריות שלנו כעשירייה? האם זה כמו מראה, זה ניתוק בינינו שמשתקף ככה?

כן. אם זה קורה בתוך עשירייה, אז אנחנו כביכול משייכים את הפגם הזה לעשירייה כולה.

שאלה: אני מרגישה שבעולם מטשטשים את התפקידים בין הגברים לנשים, מייחסים תכונות של נשים לגברים והפוך, הכול מתערבב ונהיה אחד. וכאן אני שומעת ממך כל הזמן שהעבודה הרוחנית של נשים וגברים היא אותו דבר. אני יכולה להבין את זה כלפי תיקון הנשמה, זה לא משנה גבר ואישה זה אותו תהליך של תיקון.

העולם זקוק לנשים, לנשים יש תכונות מיוחדות, יש לנו משהו שאנחנו צריכות לעשות מעבר, וכל הזכות הזאת שקיבלנו לבוא לשיעורים ולהתכלל ולהיות שותפות בהכול, לא יכול לבוא על חשבון אותו חלק של האישה שאנחנו צריכות להביא, ואני מרגישה שאנחנו פחות מביאות אותו.

יש לנו קושי, כי ברגע שאנחנו מתחילות בינינו שיח, מיד עולות התנגדויות, "לא לדבר על תפקיד הנשים, רב אומר שנשים וגברים הם אותו דבר". האם אתה יכול להבהיר קצת מה דומה בעבודה של גברים ונשים כלפי התיקון, ומה אנחנו צריכות לזכור כנשים, אם זה בבית או בכלי שלנו?

העבודה במשפחה היא העבודה הכי קשה. כי אנחנו נמצאים זה מול זה באלף ואחד קשרים. לכן אני חושב שלא נוכל לסדר את זה עכשיו, היום. אלא ככל שנבין שזה חייב להיות בצורה חברתית, כך נצליח.

תלמידה: האם אתה ממליץ לנו שנתארגן כנשים למפגשים בינינו כדי ללמוד מנשים שיודעות איך לעשות את זה, ללמוד מהמטפלות, לברר בינינו, להעלות חשיבות, לפתח את אותן תכונות של גמישות ושל תקשורת שמאפיינות נשים?

יכול להיות שכן. אני לא יודע, אני לא התעסקתי עם זה אף פעם, לכן אני לא יכול להציע לך.

תלמידה: זה יכול לקלקל?

לא, כי מה שתעשו גם גברים וגם כלל הנשים, כולם ישמעו את זה וישתתפו בזה, ואז נוכל לתקן.

תלמידה: בעשירייה יש כמה ערכים שמאוד עובדים עליהם, כמו הפוסל במומו פוסל, הברית שאנחנו כל פעם מחדשים, יש לנו כללי שיח. האם אותם כללים שעובדים בעשירייה עלינו לתרגם לזוגיות ולעבוד עליהם באותה צורה?

לא באותה צורה ולא בדיוק אחד לאחד, אבל יש משהו משם שחייבים לקחת ולהשתדל לממש בינינו.

שאלה: צריך להשתדל לשמור על המשפחה ולא להתגרש, אבל אם זוג כבר התגרש לפני שנים, עם ילדים גדולים שיש להם כבר ילדים ולמרות שהם התגרשו שומרים על קשר טוב, עוזרים ודואגים להקל את החיים אחד לשני, זאת אומרת שהם ממשיכים לעשות את התיקון ביניהם?

כן. ודאי שזה טוב.

שאלה: אשתי עוזבת אותי בגלל לימוד חכמת הקבלה, היא לא רוצה לשמוע על זה בכלל, לא מעוניינת ואנחנו מתקדמים לגירושים. אני לא יודע איך לשכנע אותה, מה כדאי לי לעשות?

היא רוצה להתגרש? אם זו רק סתם דעה שלה, אז שתישאר עם הדעה שלה, אם זה לא מפוצץ את המשפחה.

שאלה: יש טרנד עולמי של האגו שגדל, ואתה תמיד אומר שבני האדם לא יצליחו לחיות יחד ביניהם, אז בזכות מה בני ברוך יצליחו? בזכות חשיבות המטרה, המילים שלך? או בכך שננתק עצמנו מהסביבה החיצונית? איך אתה מעריך את החשיבות שנהיה הרבה משפחות? כי היום הסיכון להתגרש הוא הרבה יותר מאשר להישאר במשפחה.

ככל שאנחנו מתקדמים בדרך הרוחנית, כך יהיה לנו חשוב יותר לשמור על זוגיות. עוד נלמד עד כמה התוצאה שאנחנו מגיעים על ידה לתיקונים רוחניים, מגיעה לנו מתוך החיבור בינינו ולכן חשוב לנו לשמור על הזוגיות.

תלמיד: מה תוכל לייעץ לחברים וחברות שלא רוצים להתחתן או דוחים את זה שנים קדימה? האם עליהם להזדרז מתוך ההבנה של הטרנד העולמי?

אנחנו צריכים ללחוץ על הרווקים שלנו שיתחתנו ככל האפשר מהר. רב"ש בכלל לא רצה לקבל בחורים, רק נשואים ושיהיו כבר בגילאים שלושים ומעלה, לא חשוב, לא רצה לקבל אותם. אני לא יכול להגיד שזה בסדר או לא בסדר, אבל נכון שחסר לאדם, אם הוא לא נשוי, חומר אגואיסטי.

שאלה: אני לא נשואה, אני הרבה שנים בדרך ויכולה לומר שיש בי קנאה והערכה גדולה להרבה זוגות שנמצאים פה, שראיתי ומכירה בשש עשרה השנים האחרונות. כל פעם שפניתי ורציתי להיכנס לזוגיות, חברות השמיעו לי "בשביל מה את צריכה את הצרה הזאת". אולי צריך לפתח פה תכנית שמדי פעם זוגות שנשואים טוב, יתנו דוגמה. כמו שאנחנו לומדים, לתת דוגמה זה הכי טוב. לשמוע סיפורים טובים, להוציא לאור זוגות שחיים מקסים ויכולים לשמש לנו כדוגמה ולקנאה.

תודה לך. מה אתן חושבות, מה שמענו? מה צריכים לעשות כדי לתקן את החברה שלנו בעניין הזוגיות? זאת השאלה שנשאל את עצמנו בצדק. מי יכול להשתתף בזה?

קריין: אומרים שהמשימה שבקשת לא ברורה.

במה אני רואה התחדשות בחברה שלנו, כדי לחזק את החברה בצורה יותר מגובשת?

שאלה: כשהתחלנו את הדרך, היינו קבוצה קטנה, כחמש עשרה נשים. היינו מתכנסות ללמוד אצל אולגה בימי שני הלכות משעה 7:30 עד 8:30 ובשעה 8:30 רב היה מגיע והיה מבקש לשמוע מהנשים מה קורה עם הגברים, איך אתן בונות את הבתים שלכן, איזו בעיה יש, במה אתן צריכות חיזוק וכדומה.

נראה לי שחסרים מפגשים לגברים עם גברים שיכולים לספר, לדאוג, וגם מפגשי נשים, לשמוע עצות מנשים, גם מנשים צעירות שיכולות לתת עצות. שיהיה מקום שאפשר לדבר בו אם יש קושי, וגם לשמוע ממך עצות. להגדיל חשיבות.

טוב, זו תמיד הבעיה.

שאלה: רציתי לומר משהו מצד אנשים שהתגרשו, שאני חלק מהם. לכל הזוגות ששוקלים להתגרש אני רוצה לומר שזה שבר פתוח, אין עליו תיקון, זה משאיר את כל הצדדים בצער רב. תסתכלו על זוגות שזכו להזדקן ביחד כאן, תיקחו דוגמה, תקנאו, כי אחרי המים הסוערים, יש שקט וזוכים להזדקן ביחד. צריך פשוט לשרוד את הבעיות האלה ואת הכמה שנים וליהנות מלהזדקן ביחד. זה אפשרי, תנשכו קצת את הרצועה ותעברו את זה, זה שווה, משתלם. אם אפשר, מי שכבר עשה את זה וזה עוד טרי, אפשר לחזור הביתה, תנו לזה צ'אנס, זאת האמת.

שאלה: אנחנו הולכים לתהליך בניית חברה רוחנית חזקה ויודעים כמה התמיכה של הבית חשובה. מדברים על סביבה, ואם זה כמו עשירייה, צריך להכניס קצת לעשירייה את הדאגה הזאת. זה לא מספיק להיות זוג חזק, צריך להיות חברה חזקה של זוגות חזקים. בעשירייה אנחנו מכירים גם את הגברים וגם את הנשים ואי אפשר להתחמק מהאמת שם, אז כדאי להכניס את הטיפול הזה לתוך העשיריות.

טוב.

קריין: קבלנו הרבה שאלות בנושא. יש צוות שעוסק בתחום, נחשוב יחד איך לקדם את זה עוד וגם נעדכן שיש אירוע זוגות שמטרתו בדיוק לחזק את הנקודה הזו.

אירוע עם זוגות שהתגרשו?

קריין: לא, אירוע לזוגות נשואים בדרך, במטרה לחזק ולהעמיק יותר את הקשר ביניהם ולמצוא התחדשות, על בסיס דברים ששמענו ממך לאורך השנים. אולי גם ערב לזוגות שהתגרשו, חידוש.

(סוף השיעור)