שיעור בוקר 19.05.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי "מתחברים לאין עוד מלבדו" מאי 2025

שיעור 4: אין עוד מלבדו בעשירייה

קריין: שיעור הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי "מתחברים לאין עוד מלבדו" מאי 2025, שיעור מספר 4 - אין עוד מלבדו בעשירייה. קטע מספר 2.

"העיקר של אסיפה שיהיו כולם באחדות אחד ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד למצוא את השי"ת, שבכל עשרה השכינה שורה, ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש יותר גילוי שכינה, וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת השי"ת והאיך למצוא את השי"ת ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ורחמים גדולים וחסדים טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל."

("מאור ושמש". פרשת ויחי)

אלו בעצם התנאים שאנחנו יכולים להיות דבוקים בבורא, וכך להמשיך יותר ויותר להתכלל עימו. הדוגמה לזה היא מתוך כמה אנחנו יכולים להיות דבוקים זה בזה. להיות באחדות אחת זה תנאי, כי מתוך האחדות הזאת אנחנו יכולים להימשך ולהתקרב לבורא.

הוא מכווָן רק לאחדות שלנו, ואם אנחנו לא באחדות, אז אנחנו לא יכולים לראות אותו, להרגיש אותו, למצוא אותו. וההיפך, ברגע שאנחנו מבינים את האחדות, רוצים להיות בו, נמשכים אליו, אז באותה התנועה אנחנו כן נמצאים בלהתקרב לבורא. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, כי אחרי שאנחנו מגלים את הבורא בצורה כזאת, אז יש לנו אפשרות להרגיש את כל הבריאה, מה הבורא רוצה מאיתנו, ואיך אנחנו יכולים לכוון את עצמנו אליו.

זו בעצם הדרך להשגת ההשגחה הפרטית והכללית, וגם להבין אותו כוח אחד, יחיד ומיוחד שנמצא מעלינו ומושך אותנו אליו. זה מה שבעצם הוא רוצה להגיד לנו.

תלמיד: הוא מדבר בקטע על גילוי השכינה ועל גילוי הבורא. מה ההבדל ביניהם?

ודאי שחשוב לנו לגלות את הבורא, להכיר בו, וכך להמשיך. אבל מרגע שאנחנו מרגישים שנמצאים, או אפילו לפני שאנחנו מרגישים שנמצאים בשליטת הבורא, עלינו לפתח את היחס הזה ל"אין עוד מלבדו". אם אדם לבד משתדל להשיג את זה, אז אין לו סיכוי, אין לו כלי. מה שאם כן, כשהוא עוזב את עצמו, את הדאגה לעצמו, ויש לו רק לדאוג לבורא, להכיר בו, להתקרב אליו, אז מתוך כוח האספה, "העשירייה" מה שנקרא, אדם יכול להגיע להרגשת הבורא.

תלמיד: הוא כותב, "שבכל עשרה השכינה שורה, ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש יותר גילוי שכינה". איך להבין את המשפט הזה נכון, שאם יש יותר מעשרה יש יותר גילוי שכינה?

אנחנו לא כל כך נמצאים בזה. אנחנו מלכתחילה מחולקים לעשיריות, פחות או יותר. לכן מה שצריכים זה רק להיות מלוכדים בתוך עשירייה, ועל כל אחד לראות את מטרתו הרוחנית הפרטית, שהוא נכלל עם כולם, ושבזה הם הולכים בקשר שלהם יותר ויותר להתקרב לבורא.

תלמיד: האם כנס זה מצב של יותר מעשירייה?

כנס זה באמת יותר מעשירייה, זו דרגה אחרת. אבל מתוך זה שהקהל מחולק להרבה עשיריות, אז קודם כל אנחנו צריכים לדבר על עשיריות. אחר כך כשכל עשירייה מתאחדת, אז כבר יש מקום לדבר על הקשר בין העשיריות.

תלמיד: המאמץ הזה של אדם להתכלל בכנס כולו, בכלי כולו, מתי הוא צריך להתחיל, האם בכנס או לפני הכנס?

אני לא הבנתי. מתי אדם יכול לחשוב איך הוא נכלל מעשירייה?

תלמיד: ביותר מעשירייה, בכלי כולו.

בכלי כולו אנחנו לא מדברים. אבל כנראה שאחרי שאנחנו גומרים את הקשר שלנו בעשיריות, אז ממילא מתחילים לחשוב מה יש יותר מעשירייה.

תלמיד: האם בכנס פועלת חוקיות אחרת בעבודת האדם?

כן. בכנס יש לנו השפעה הדדית של כל העשיריות בין כולן, ואנחנו צריכים להשתדל להבדיל בין השפעת האדם והעשירייה שלו ויותר מזה. אבל בעצם העיקר הוא שאנחנו כן משתדלים להיות כאיש אחד בלב אחד, וזה בדרך.

תלמיד: פתחת יפה ואמרת שהבורא מציב לנו תנאי, שהוא מכוון אותנו רק לאחדות שלו והוא מתגלה בתוך האחדות הזאת.

כן.

תלמיד: מה לגבי מצבים הפוכים מאחדות, איפה הבורא שם?

מצבים פחותים מאחדות, כלומר פחות מעשירייה, אנחנו לא לומדים אותם כקיימים. אבל ברור לנו שכל המצבים האלו שאדם נמצא לבד, שלא יכול להתקשר עם אחרים, שיש כאן עניין של חיבור בצורה אחרת, מה שאנחנו לא לומדים, שכל המקרים האלו גם קיימים בתוך העשירייה. הבורא מסדר לנו את העניינים האלה להיות כלולים בתוך העשירייה, או שאנחנו משתדלים להיות דבוקים באדם, אחד באחד, וכך נתקרב ונלמד.

תלמיד: אבל למה אנחנו אומרים שהבורא מתגלה רק בחיבור? הרי יש הרבה מצבים שונים, ואם אני מחפש את השורש, את הסיבה לכל מצב, חיבור או פירוד, ונדבק בזה, למה אי אפשר לגלות את אין עוד מלבדו שפועל בכל מצב, גם בחיבור וגם בפירוד?

ודאי שככה זה, שהבורא משפיע עלינו בכל המצבים שלנו, גם בפירוד מכולם וגם באחדות של כולם. אבל אנחנו לומדים לפי מה שהמקובלים אומרים לנו, כי אלו מצבים שהם בעצמם עברו, ולכן הם מנהלים אותנו. אנחנו צריכים ללכת בעקבותיהם.

תלמיד: מה נכון להגיד, האם שהבורא מתגלה בחיבור בינינו, או שהבורא מתגלה בכל מצב?

לא. בכל מצב ומצב אנחנו לא יכולים לגלות אותו, זה לא נכתב כך, אלא נכתב רק על חיבור בינינו משניים עד עשרה, ויותר מעשרה וכן הלאה. כך הבורא מוליך אותנו.

תלמיד: אם יש יותר מעשרה, האם אנחנו מדברים רק חיצונית או יש עניין של איכות פנימית?

הכוח הפנימי של חיבור אנשים שהם יותר מעשרה הוא מזמין יותר התגלות הבורא.

תלמיד: וכשאנחנו מדברים על עשירייה, האם מדובר בגשמיות, כי אנחנו אומרים ששישה אנשים הם גם עשירייה, או יש הגדרה רוחנית פנימית איכותית?

יש הגדרה שהיא באמת כעשרה, לכן לפעמים אנחנו מדברים על עשרה בלבד, על עשירייה בלבד. ולפעמים אנחנו מביאים בחשבון רק את הדרגה של העשירייה, לאיזו איכות היא מגיעה בעצמה, ויש עוד.

תלמיד: במה תלויה איכות העשירייה?

קודם כל ברצון שלהם. האם הם באמת יכולים להתכלל בתוך הרצון, ולהשתדל להיות כלולים ברצון כמו בעשירייה שמשתוקקת לאיחוד, ולכן כך אנחנו סופרים אותם. ישנם מצבים שעשירייה נמצאת בחיבור, ויחד עם זה, לפי המצב שלהם, הם נמצאים בהתרחקות ביניהם. כאן הבורא רוצה לעזור להם, ועל פני ההתרחקות היחסית ביניהם, הוא נותן להם אפשרות להתקרב ביניהם.

תלמיד: מהו היחס הנכון הפנימי כלפי הכנס, איך עובדת הנוסחה שעשרה כאחד כל האנשים בכנס זה עשירייה כאחד?

אנחנו צריכים קודם כל, להרגיש באיזה מצב כל אחד נמצא בעשירייה הפרטית שלו. אם יהיה לנו מושג, השגה איך העשרה יכולים להתקרב ולהתכלל כאחד, אז בהתאם לזה הם יקבלו את גילוי הבורא גם יחד וגם יהיה מובן איך כשאנחנו נמשכים לחיבור יותר ויותר נעלה. איך אנחנו יכולים לחלק את הדרגות של התכללות והתחברות שלנו למידות כאלו שכבר יהיה מובן לנו מזה איך העשירייה פועלת.

תלמיד: יש לנו עכשיו ארבעים וחמשה אנשים מקבוצת פתח תקווה שנוסעים לכנס בהונגריה. אז איך לחבר נכון את העשירייה הפרטית, ורק מתוך הנקודה הזאת, לחבר את כל העבודה שאנחנו עושים שם בחיבור בכל התפקידים בצורה נכונה?

אנחנו עוד נלמד את זה. בטוח שזה לפנינו, בינתיים עשירייה.

תלמיד: בשביל לקיים את התנאי של האחדות, אנחנו צריכים להבין יותר את התנאי שמורכב מחיבור בינינו וחיבור עם הבורא כאחד? כך אפשר להגדיר את התנאי הזה?

כן.

תלמיד: איך כל חבר בעשירייה, ואיך אנחנו ביחד בעשירייה גורמים שרק התנאי הזה עומד מולנו?

לא. אנחנו לא יכולים לצמצם את הדרישות של הבורא אלינו כדי שלא תהיה עשירייה מיוחדת, אלא יש בזה כלל ופרט. נלמד את זה.

תלמיד: איך אנחנו מזהים שהבורא רוצה לעזור לנו בעשירייה, או שזה בעצם לא משנה?

זה כשאנחנו שייכים לקבוצה העולמית שהיא רוצה להיות קשורה "כאיש אחד בלב אחד" ולהיות באחדות כזאת, שבמרכז האחדות שלהם יהיה מקום לגילוי הבורא. וכל זה מגיע ממש מהבורא עצמו וכך אנחנו נתקדם.

תלמיד: בסוף הקטע הוא כותב, רק כשאנחנו גומרים את אהבת החברים, אז אנחנו מקבלים את אהבת ה'.

כן.

תלמיד: מה זה אומר לגמור אהבת חברים?

אנחנו צריכים להגיע בחיבור בינינו לקשר כזה כמו שבני אדם שאוהבים כל אחד את השני, ויחד עם זה הם מבינים שרק החיבור המיוחד שלהם על פני הניתוק בתכונות, ביחסים, הם מרגישים שהוא מביא אותם לאחדות מיוחדת, וזה דומה לאיך שהבורא מחובר לבריאה.

תלמיד: קודם אמרת שבהתאם להשתוקקות הפנימית של החברים אנחנו בונים את הקשר בינינו בעשירייה.

כן.

תלמיד: ההשתוקקות הפנימית הזאת היא בהתאם למצב שאנחנו דורשים אותו ודוחפים אחד את השני קדימה, ואז בהתאם לזה הבורא נותן לנו את העזרה? איך אנחנו כל הזמן מגדילים בינינו את אהבת החברים?

אנחנו מגדילים את אהבת החברים על פני הרגשת הריחוק בינינו כדבר והיפוכו, וכל העבודה שלנו בעצם בששת אלפי השנים היא בזה שנתקרב זה אל זה, ונתכלל זה בזה, ועל ידי זה נשיג את הרגשת החיבור ומציאות החיבור.

תלמיד: בעשירייה אצלנו שניים טסים להונגריה, אחד למקסיקו, ויש עוד חברים שמטעמי הכרחיות לא יכולים להיות, ושישה חברים נשארים כאן. שאלתי, אם בסוף כל שיעור כדאי לנו להתחבר לסיכום שיעור קצר, או אולי בסוף יום כדאי להתחבר לסיכום קצר, או אולי בכלל כדאי לנו לעבוד על הקשר הפנימי בינינו ולא לעשות פעולות פיזיות במהלך הכנס?

העשירייה כמה שהיא נשארת כאן ומפזרת כוחות גם בחו"ל, אז אומנם הנושא הוא אותו נושא, אבל אנחנו צריכים להשתדל לראות את כולנו כאחד, וזה אפשרי. אנחנו עוד לא למדנו ואני לא יודע באיזה שיעור נלמד איך עשירייה שהיא בכוונה נפרדת, מרגישה את החלקים שלה מפוזרים בעולם. ובכל זאת אומנם אנחנו באים ממקום אחד, בחיבור אחד, ובכל זאת חייבים להתחבר ואיך לשמור על החיבור, נדבר על זה, נלמד את זה.

תלמיד: אמרת "שאנחנו צריכים קודם כל להרגיש באיזה מצב כל אחד נמצא בעשירייה הפרטית שלו", מה זה אומר להרגיש, ומה לעשות עם מה שאני מרגיש שחבר אחד יותר חלש כלפי הכנס, וחבר אחד יותר חזק, מה לעשות עם תוצאות הבדיקה הזאת?

התוצאות מהבדיקה הזאת צריכות להביא לי הרגשה כללית, באיזה צורה אני מחובר עם כל קבוצות בני ברוך העולמית, ואיך זה משפיע על זה. איך הקבוצה הכללית העולמית היא פועלת בעשירייה הפרטית שלי, וההיפך, איך העשירייה הפרטית שלי פועלת על קבוצת בני ברוך העולמית, וכאן אנחנו יכולים לעשות שינויים, שיפורים, גדולים מאוד, עוד נדבר על זה.

תלמיד: כתוב ש"יהיה נתבטל אצל חברו וכן חברו אליו".

כן.

תלמיד: כתוב "כל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת השי"ת ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך". מה זה אומר "וכן חברו אליו"?

שתרגיש שהעבודה שלהם, מה הם עושים כדי להיות בביטול כלפיך, ובעצמך גם תבין למה הם זוכים, מה הם מקבלים מתוך זה.

תלמיד: לחפש את ההתבטלות שלהם בתוך המאמצים שלהם?

כן. זה לא פשוט אבל זה יבוא.

תלמיד:  כתוב גם ש"בכל עשרה שורה השכינה". אז מה זה בעשירייה "שורה השכינה", איך להגיע למצב הזה?

עשירייה זה רצון מיוחד של העשרה, והרצון הזה מגיע מתוך כל אחד ואחד שבעשירייה למרכז שלהם, כשהם רוצים להיות כלולים במרכז העשירייה. ואז כשהם נמצאים בנטייה הזאת, אז הם גם מרגישים עד כמה שהמאמץ שהם נותנים לחיבור יחד, הוא מביא להם מצב חדש, שכל אחד מרגיש את עצמו מחויב כלפי ההרגשה, שהחיבור שלהם נעשה הנקודה הכי חשובה שקיימת בכלל בעולם וביניהם, וכך ממשיכים.

תלמיד: בקטע נאמר שכשיש שדה יותר גדול, יותר חזק, מעבר לעשרה יש יותר גילוי שכינה, אפשר לעשות את העבודה שכל חבר נכנס אל השני והוא אליו. יש יותר אפשרות לעשות את העבודה מאשר בדרך כלל בתוך העשירייה.

מתוך ניסיון בכנסים לפעמים אתה מתפזר. האם יש הזדמנות להצליח לעשות את העבודה הפעם יותר מבדרך כלל?

אני חושב שצריכים לשבת בלי הפרעה כלשהי, אפילו מהחברים, מהעשיריות, מכל דבר, ולכתוב לעצמו איזו דרך אתה רוצה לקבוע בעשירייה. ואם אתה תאסוף את כל הנטיות שלך בצורה כזאת, אז יהיה לך יותר ברור איפה אתה נמצא ולאן אתה צריך להגיע. לפי איך שאני שומע בשיעורים האחרונים, בעצם אתם מוכנים איך להגיע להיות באחדות. רק צריכים יחד לשבת ולראות שלכל העשיריות יש הבנה, מטרה, אמצעי ואתם כולכם מאוד מאוד רוצים לקבוע את זה.

תלמיד: היום, אולי עכשיו, מתי? מה זה אומר, כל אחד צריך לשבת ולאסוף את כל הנטיות שלו?

מה אתה רוצה לשאול?

תלמיד: נתת עצה שכל אחד צריך לשבת ולרשום לעצמו, לבד, תרשום את כל הנטיות שלך שאיתן אתה רוצה להתחבר עם החברים. האם הנטיות לחיבור הכוונה?

כן.

תלמיד: האם יש כמה נטיות לחיבור?

נלמד אותם.

תלמיד: יש שאלה פרקטית באוויר. יש לי את העשירייה הפרטית שלי, חצי מהחברים בעשירייה שלי טסו לכל מיני מקומות בעולם להתכלל בכנסים, להיות שם.

כן.

תלמיד: במהלך הכנס אני אשב פה יחד עם כל הכלי הישראלי שהתאסף כאן, וכל אחד מהם ישב במקום אחר בעולם. וגם שם יהיו הרבה התאספויות של הרבה עשיריות, אז איך עובדים עם זה? איפה אני עובד, אני צריך להתמקד בעשירייה שלי מעל זמן, תנועה, מקום או בחברה שאני נמצא בה עכשיו, שסובבת אותי או בכלי העולמי כולו, לאן למקד את הכוונה הפנימית?

אנחנו לומדים שלכל אחד ואחד יש מקום בבני ברוך הכללי. יש מקום בבני ברוך היותר מצומצם, נגיד הגברים של בני ברוך בכל העולם. אנחנו לא כל כך נמצאים יחד איתם מחוסר עבודה בינתיים בינינו, בין כל העשיריות. אבל צריכים כל הזמן להבין שהעבודה האמיתית תהיה בחיבור בין כל העשיריות כאחד. על זה מדובר כאן. 

תלמיד: האם אני צריך לעבוד עם העשירייה שלי למרות שכל החברים מפוזרים בכל מיני נקודות? כולנו יחד באותו שיעור עכשיו. על מה אני חושב עכשיו? הנה עכשיו יש שיעור, שני חברים שלי נמצאים באירופה, עוד חבר נמצא בצ'ילה, שני חברים יושבים כאן, איך אני צריך לארגן את זה בפנים?

אתה תאחד בלב שלך את כל העשירייה שלך, לא חשוב איפה כל אחד מהם נמצא בזמן הכנס. תשתדל כך להיות. 

תלמיד:  האם העשיריה שלי זה הדבר המרכזי שאני צריך להחזיק בו?

כן.

תלמיד: מה עם כל המאות והאלפים שישבו סביבי כאן, באותו אולם פיזי, איך אני מתייחס אליהם, איך אני מתכלל, מה העבודה שלי איתם?

העבודה שלך איתם, אנחנו כבר דיברנו במשך שנה, איך אתה צריך להתכלל עם החברים, עם העשירייה שלך, עם עשיריות זרות, אם אפשר כך להגיד, חוץ מהעשירייה שלך. וכל הדברים האלה צריכים להיות כבר מונחים ברצון של כל אחד.

תלמיד: האם לפני כנס אדם צריך להרגיש ביטחון מלא, או דווקא חוסר ביטחון לפני שהוא נכנס לכנס?

כן ולא, כי עד הכנס אנחנו למדנו הכול כלפי האדם הפרטי, וסמוך לכנס, מתחילים לגלות איזה סוג עבודה יהיה לנו בכנס, בחיבור הכללי. ואז אנחנו צריכים לראות עד כמה יש יחס בין החיבור הכללי לחיבור הפנימי בעשירייה, ואיך אנחנו יכולים לקרב ביניהם.

תלמיד: יש לי כל השיעור את השאלה הזאת בפנים, כשמתכוננים לכנס, אז יש כמה סוגים של הכנות, יש את כל מה שאנחנו עושים פיזית, לומדים את חומר הלימוד, מפנים את הימים, קונים כרטיסי טיסה אם צריך, הכול פיזי, ויש איזה ציפייה למשהו פנימי, לחיבור במדרגה אחרת. והניסיון מראה שתמיד בכנס יש משהו מאוד מאוד גדול, הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים להכיל. איך אפשר להתכונן פנימית לחיבור הזה שיהיה בכנס?

כנראה שצריכים לעשות לזה שיעור מיוחד, ואולי לא אחד, איך אנחנו מאתרים את העשירייה בגוף מיוחד, שקיים לבד, ואז אנחנו יכולים לעבוד כלפי הגוף הזה. נעשה את זה.

תלמיד: כהכנה לכנס?

כהכנה לכנס.

תלמיד: אז שוב, אם אפשר רגע לדייק. להכין את העשירייה כגוף שהוא בא לכנס למה? להתכלל עם שאר הגופים, או עם גוף גדול יותר?

זו שאלה שאנחנו לא יכולים לפתור אותה.

תלמיד: כל אחד צריך לבוא עם כל העשירייה שלו בפנים, לקחת את כל העשירייה בתוכו, יחד איתו, ולהביא אותה אל הכנס.

כן, זה בטוח שכך צריך כל אחד להופיע. הוא כנציג של העשירייה שלו.

תלמיד: יש את העניין הזה שאם רוצים לקפוץ על השולחן אז צריך לכוון יותר גבוה. ומהדברים שאמרת נשמע שצריך לכוון איפשהו גבוה בכיוון הכנס, אבל בסופו של דבר מגלים את החיבור בעשירייה. זה נכון להסתכל ככה כלפי הכנס?

אנחנו צריכים לראות חיבור בעשירייה כאמצעי לכל מה שרוצים להשיג בכנס.

תלמיד: אז עם מה לבוא קודם, עם החיבור בעשירייה לכנס, או שאני רוצה קודם כל להתחבר לכנס איפה שאני נמצא, ואז מתוך זה לחזור לעשירייה, כאילו לאן לכוון?

כמה שיעורים יש לנו?

קריין: יש לנו שלושה ימי כנס, שישה שיעורים בסך הכול, שני שיעורים ביום.

טוב, אז כנראה שצריכים לבדוק עד כמה זה מספיק לנו לחבר אותנו יחד לעשירייה אחת. מתי מתחברים אנחנו בעשירייה הזאת ומה אנחנו משיגים בתוך העשירייה. לשאול על זה שאלות, ולשמוע תשובות קצרות, ענייניות וכך להתקדם.

תלמיד: מה אדם פרטי, או עשירייה צריכים למסור כדי שהכנס יותר יצליח?

כל אחד חייב קודם כל לדאוג לזה שהכלי הכללי שסביבו יצליח. זה תנאי להצלחה הכללית. ולהזכיר כל אחד לאחרים, שרק בזה שנדרוש את המטרה הזאת, התכללות של כולם בכולם, אז אנחנו נוכל לדרוש גם מהבורא את הצלחתנו.

תלמיד: הכלי הכללי זה כל הכלי העולמי או שזה כל כלי שבו האדם נמצא?

הכלי הכללי זה הכלי העולמי.

תלמיד: הכנס הקרוב יהיה קצת שונה מכנסים אחרים. אנחנו מערבבים את כל החברים בקבוצה העולמית כמו שמערבבים קלפים. לא רק מכאן נוסעים חברים, אני לדוגמה נוסע להונגריה. אבל מכל העולם אנשים נוסעים ממקום למקום כדי להתחבר עם חברים באזור שלהם.

מה הדבר המיוחד בהתערבבות הזאת? כי ביום יום אנחנו יושבים בתוך עשירייה אורגנית, רגילים לעבוד בצורה כזאת. מה הדבר המיוחד בהתערבבות הזאת המשותפת של חברים שונים, ותיקים, חדשים, ממקומות שונים, כולם לומדים כמובן באותה דרך, באותה צורה, אבל מה הערך המיוחד הזה של הערבוב הזה שאנחנו עושים לכל החברים בכלי העולמי?

הערבוב זה התנאי הראשון שהבורא נתן לנו ושמתוכו אנחנו נברר מה בדיוק מטרת החיבור, מה אנחנו צריכים לדרוש, על מה להתפלל במשך כל זמן הכנס. זה מה שאנחנו צריכים.

תלמיד: לכל אחד מאיתנו יש עשירייה פרטית. הוא מביא לכנס את הרוח של העשירייה הפרטית שלו?

ודאי, מה יש עוד להביא?

תלמיד: והוא מוסיף אותה אל תוך הסיר המשותף הזה של כולנו?

כן.

תלמיד: וככה כל אחד מאיתנו מביא את הרוח של העשירייה הפרטית שלו ואנחנו מתחילים לבנות ביחד את העשירייה המשותפת הזאת?

כן, כן.

תלמיד: כתוב שהמטרה היא לגלות את הבורא לנברא בעולם הזה.

כן.

תלמיד: לאיזה גילוי אנחנו שואפים בכנס?

לגילוי הבורא לנבראים.

תלמיד: מה רוצים להרגיש?

רוצים להרגיש את הבורא, איך הוא מתגלה ברצון המשותף שלנו, הוא כעליון ואנחנו כתחתונים, וכך אנחנו רוצים, שנרגיש את עצמנו מחוברים, מאורגנים ומקובלים על ידו.

תלמיד: מרגיש לי כאילו הבורא מתחבא בלב כל חבר. האם יותר חשוב לפתוח את הלב שלי, או לפתוח את הלב של החבר?

אם אני מבין אותך נכון, אז השאלה כאן האם אנחנו צריכים בכוח להוציא את עצמנו מכלל בני ברוך שלומדים, קמים בלילות ואיכשהו מתקרבים לכנס ומארגנים אותו, או שלא. על זה אתם צריכים לענות.

תלמיד: אני מנסה דרך ההתכללות בעשירייה לפתוח את הלב, את הרגש בלב שלהם, רצון אמיתי לגלות את הבורא. איך לפתוח את הלב של כל חבר כך שכל הלבבות יהפכו להיות כאחד, כאוקיינוס אחד?

במילים פשוטות, כמו שאתה יודע לבטא. זו לא בעיה, הבורא מרגיש את הכול. לנו קשה לתרגם מה הבורא רוצה מאיתנו, רוצה לתת לנו, ועוד ועוד, לשפה אחרת. אבל עם הבורא בעצמו אין לנו בעיות, כי מלכתחילה הוא מזמין בנו את השאלות, ואנחנו אחרי זה כבר רוצים להבין אותו.

תלמיד: נשארו לנו יומיים עד לכנס, שני שיעורי בוקר יחד איתך. אתה אומר שסמוך לכנס מתגלה העבודה שצריכה להיות בכנס. האם אתה יכול להצביע מה הנושא שצריך להתמקד בו? איזה חומר מהמקורות כדאי שנקרא, נפתח ונקיים שיחה שתעזור לנו לדייק את העבודה שלנו בכנס?

העבודה שלנו בכנס היא בחיבור בינינו לגלות את הבורא. המטרה הזאת הייתה לנו לא פעם בכנסים. ובתוך החיבור הזה להבין מה הבורא דורש מאיתנו, מה הוא רוצה, מצפה, מחכה מאיתנו. אדם צריך להיות תלוי בחברו, כי הוא בזה ורק דרך זה תלוי בבורא. כך שאנחנו בזמן הכנס נמצא את נקודת החיבור בינינו, ולפי זה גם נרגיש כל מילה, כל משפט, שאנחנו מבינים בתורה ומצוות, בכל מה שסיפרו לנו מקובלים, נרגיש כל אות ומשפט, ומה מכל זה אנחנו צריכים להשיג.

אני מאחל לכם הצלחה בחיבור ובהכנה לכנס.

(סוף השיעור)